» «
הגברות המצובעות
הגברות המצובעות
#על שורת הבתים הצבעוניים שעולים אליהם לרגל

"גברות מצובעות" (Painted Ladies) הוא הכינוי שניתן לשורת בתים צבעוניים, שעוצבו בסגנון אדריכלי ויקטוריאני ונצבעו עם השנים בצבעים מרהיבים. התקופה והסגנון הזה נמשכו לאורך סוף המאה ה-19 ועד שנת 1901, השנה בה מתה המלכה ויקטוריה.

בתי "הגברות המצובעות" ניצבים מול פארק כיכר אלמו שבעיר. בעבר הם זכו גם לכינויים "שורת הגלויות" (Postcard Row ו"שבע האחיות" (Seven Sisters).

את שורת הבתים הזו, בתים 710–722 ברחוב שטיינר, הנציחו באינספור ברושורים ותצלומי פרסומת של סן פרנסיסקו. הם גם הופיעו בעשרות רבות של סרטי קולנוע, סדרות טלוויזיה ופרסומות. רבים זוכרים אותם מפתיח סדרת הטלוויזיה "צער גידול בנות", שעלילתה מתרחשת בסן פרנסיסקו.


#תולדות בתי "הגברות המצובעות"
היסטורית, הבתים שאתם רואים כאן נבנו בשנים 1892-1896 על ידי תושב עשיר בשם מתיו קוואנאו (Matthew Kavanaugh), שגר באחוזה בעיר, שנבנתה ב-1892 ברחוב שטיינר 722.

בשנת 1906, ברעידת האדמה בסן פרנסיסקו, נהרסו רבות מהאחוזות הוויקטוריאניות בשכונת נוב היל האמידה שבעיר. מי ששרדו היו דווקא 14 אלף מהבתים הללו, שהיו המפוארים פחות.

סיפור הצבע שלהם הוא מעניין מאוד. רבים מהבתים הללו נצבעו, בזמן מלחמת העולם הראשונה ובהמשך במלחמת העולם השנייה, בעודפי צבע שנותרו מהצי האמריקאי. הצבע שלהם היה אז אפור, בהתאם לגוון שזכה לכינוי "אפור ספינות-קרב". הסיבה היא שנותרו באותה תקופה כמויות גדולות מהצבע הזה, שיוצר אז עבור הספינות של צבא ארה"ב, נפלט לשוק האזרחי ונמכר בזול.

בשנות ה-60 נולד טרנד של צביעת בתים בגוונים. זה מתחיל, כשבשנת 1963 החל האמן המקומי בוץ' קרדום (Butch Kardum) לערוך על ביתו ניסויים בצבע. הוא שילב אז גווני כחול וירוק חזקים. האפקט היה יפה ורבים משכניו החלו להעתיק ממנו את הצבעים לבתיהם. הסגנון החל להתפשט במהירות בעיר ועשרות בתים הפכו מאפורים ל"גברות מצובעות". מכאן נוצרה "תנועת אמני הצבע" שכונתה ה"קולוריסטים" (Colorist movement). בשנות ה-70 היו כבר שכונות ורחובות שלמים בעיר, שהבתים בהם נצבעו כך. בסן פרנסיסקו מתקיים הסגנון הזה עד היום.

היו אלה צמד סופרים, אליזבת' פומדה (Elizabeth Pomada) ומייקל לארסן (Michael Larsen), שנתנו את הכינוי "גברות מצובעות" לבתים שנצבעו כך. זה היה בשנת 1978, כשהשניים כתבו ספר על הבתים הללו וקראו לו "גברות מצובעות - הוויקטוריאניות הזוהרות של סן פרנסיסקו" (Painted Ladies - San Francisco's Resplendent Victorians).

מאז כבר התפשט הסגנון לכל העולם. בהדרגה הפכו שורות הבתים הוויקטוריאניים שבסן פרנסיסקו למושא לחיקוי עולמי. הכינוי "גברות מצובעות" (באנגלית: "Painted ladies") הפך למונח שמתאר שורות דומות של בניינים ובתי מגורים ויקטוריאניים ברחבי העולם. העיקרון המאחד הוא שהבתים צבועים במספר צבעים שונים, מה שמדגיש את הפרטים האדריכליים שלהם.


#טיפים
כיף לתפוס מנוחה גם בפארק אלאמו, המשקיף אל הגבירות מעבר לרחוב.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/eweS3FGkq28


ביקור בתוך אחד מהם, עם מארחים שמסבירים:

https://youtu.be/-h6fBTHU5zA


פתיח "צער גידול בנות" עם הבתים לקראת הסוף:

https://youtu.be/2EL65KLdEHE


הדרכה:

https://youtu.be/bbqwAdvY2OU


בלוגרים:

https://youtu.be/s4vGmGnYofk
כנסיית סנט אדלברט
כנסיית סנט אדלברט
#על הכנסייה העתיקה עם האדריכלות המרשימה

כנסיית סנט אדלברט (Church of St. Wojciech), הממוקמת בפינת כיכר השוק המרכזית של קרקוב, היא מהכנסיות העתיקות בקרקוב ומהכנסיות הקטנות שהוקמו בה בסגנון הניאו-רומנסקי. תזהו אותה לפי הכיפה הירוקה שלה והחלונות העגולים שעל קירותיה מכל הצדדים.

הכנסייה שנקראת על שם אדלברט, הוא וויצ'יך הקדוש, נבנתה בסוף המאה ה-10, בסגנון קדם-רומנסקי. הקים אותה לפי האגדה הקדוש אדלברט בשנת 997, לפני שיצא להביא את הנצרות לפולין ולפרוסיה, מדינה בגרמניה של היום.

המסעות המיסיונריות של אותו אדלברט, אגב, הסתיימו ברציחתו. מכיוון שהדבר קרה בעת השליחות המיסיונרית שלו, הוא נחשב לקדוש נוצרי, שמת על אמונתו.

גם אם מדובר באגדה שאין קשר בינה לבין אירוע היסטורי אמיתי, לכנסייה מבנה היסטורי יפהפה. העיצוב שלה מעיד על שנותיה הרבות. גם ממדיה הקטנים של כנסיית אדלברט לא תואמים את יופיו והרושם שהמבנה משאיר. הוא גדול נקודה!

בעבר שימשה הכנסייה את אצילי העיר והסוחרים, שנכנסו בה לתפילה, במהלך הביקורים בעיר, לצורכי עסקיהם.


#אדריכלות המבנה
כנסיית סנט אדלברט מרשימה גם בכך שהיא שקועה באדמה, בין העצים. היא צבועה בלבן וכיפה ירוקה מעליה, עם צריח עתיר חלונות, שמעליו עמוד עם צלב מתכת ומתחתיו כדור מוזהב.

בזיליקת התפילה, שבחלקה האחורי של הכנסייה הקטנה, לא הייתה בכנסייה המקורית והתווספה לה במהלך השנים.

שימו לב לפתח הכנסייה שבחזית המבנה. מעל המשקוף יש כרכוב וגמלון וחלונות רוזטה עגולים המוקפים באבנים. חלון רוזטה כזה יש בכל אחד מארבעת קירות המבנה.

זו כנסייה יפה - תיהנו!


ביקור במקום:

https://youtu.be/u_H7oXITYa4


סיפורו של הקדוש אדלברט:

https://youtu.be/EkNBp1-xM7k


מקהלה שרה בכנסייה:

https://youtu.be/XJOao3-zRMg
בייסיקל סנייק
בייסיקל סנייק
#על הגשר המגניב לרוכבי האופניים

בייסיקל סנייק (Cykelslangen) הוא גשר מיוחד, המחבר בין העיר ומיועד לרוכבי אופניים. העיצוב היפה שלו מציע לרוכבי האופניים ניגוד ברור לאורבניות מבוססת הבטון שבאה לידי ביטוי בבניינים שמקיפים אותו.

הגשר הזה הוא ההוכחה להיותה של קופנהגן אחת מערי האופניים המובילות בעולם. בשביל עיר, לאהוב אופניים בתקופתנו זה כבר הרבה יותר מלהקצות שבילי אופניים לרוכבים. זו תרבות שהופכת את המדוושים לקהל יעד מובחר ואף מועדף.

למטיילים רגילים, שאינם רכובים על זוג אופניים כזה, הגשר הזה אולי אינו משהו מיוחד, אבל מעבר לעיצוב השובב והמעניין שלו, שהופך אותו ליצירת מופת אדריכלית, הוא גם מאפשר נוף נהדר אל הנמל ואל קו השמיים של קופנהגן וצריחיה.

גשר האופניים האייקוני מאפשר לרוכבי האופניים לעבור מעל אגן הנמל בנסיעה אסתטית וללא הפרעה. איתו תוכלו להגיע לאי בריגי (Brygge Islands), שמעבר לתעלה ולנמל.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/R_vk4WtvsDE
מרכז האדריכלות הדני
מרכז האדריכלות הדני
#על מרכז האדריכלות של העיר

במרכז האדריכלות הדני (Dansk Arkitektur Center), שבבניין ה"בלוקס" הידוע של קופנהגן, מוצגות תערוכות מתחלפות על אדריכלות העתיד הדנית ותרבות הבנייה בדנמרק. זהו מקום מרתק לחובבי ארכיטקטורה.

לקופנהגן מעמד רם בעולם האדריכלות והתכנון. אחדים מהאדריכלים החדשניים, המעניינים והמרתקים בעולם הם דניים. במרכז הזה מוצגות שלל תצוגות אינפורמטיביות, מסקרנות ועתירות ידע. כאן תוכלו להכיר וללמוד על האדריכלות של דנמרק, על רעיונות עתידיים בתחום, מבנים מעוררי השראה כאן ותפיסות שרווחו ורווחות כאן בבנייה ובתפעול המקום.


מבט מרחוק:

https://youtu.be/oOf5tenCnkU


ומבפנים:

https://youtu.be/j-WDbjw0x-g

אדריכלות

שיכון וייזנהוף
שיכון וייסנהוף
#על שכונת הבאוהאוס של שטוטגרט

שיכון וייסנהוף (Weissenhof Colony), או שכונת ויזנהוף, הוא אזור בשטוטגרט, שנוסדה בעיר ב-1927 כשיכון לעובדים. השיכון הזה נועד להציג לראווה את הסגנון שלימים יזכה לשם "הסגנון הבינלאומי באדריכלות", או בשם "באוהאוס".

השיכון, שלא פחות מ-16 אדריכלים אירופיים
תכננו את המבנים שבו, כלל אז 21 בניינים שבהם 63 יחידות דיור. הוא נחשב לפרויקט הדיור הגדול ביותר שנבנה בזמנו בסביבה וניסה להתמודד עם הבעיה שהתנועה המודרניסטית באדריכלות התדיינה בה רבות אז - כיצד ישוכנו בעתיד מיליוני העובדים שזורמים לערים, בתהליך המואץ של אורבניזציה, "עיור" שהלך אז וגדל.

השיכון הוכרז בשנת 2016 כחלק מאתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.


#אדריכלות השכונה
למעשה, שיכון וייסנהוף נבנה לרגל תערוכת" דויטשר ורקבונד" (Deutscher Werkbund), שמשכה קהל רב, אך נפתחה באיחור של שנה לקהל, בשנת 1927.

הפרויקט נערך בניצוחו של האדריכל הגרמני הנודע לודוויג מיס ואן-דר-רוהה, נבנו בו אז 21 מבנים, שתוכננו בידי 16 אדריכלים שונים.

גם אם חלקם היו בתי דירות וחלקם בתים פרטיים, הבניינים דמו בצורתם והייתה ביניהם אחידות רבה. הם התאפיינו בחזיתות ותכנון פנימי פשוטים, גגות שטוחים ששימשו בתור טראסות, או מרפסות לישיבה ושיזוף, חלונות רחבים ומעט קירות בתוך הבתים ובמסדרונות. השתמשו בהם בבנייה טרומית, מה שהחיש מאד את הקמת המבנים, לתקופה של פחות מחצי שנה. בנוסף, חוץ מהבניין האדום והקטן של האדריכל ברונו טאוט, כל המבנים היו לבנים.

התכנון היה שהשיכון ייבנה ביחד עם הדיירים, בבנייה מתועשת. מלכתחילה הוא פורסם כאבטיפוס של מעונות עתידיים לעובדים. אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד - בפועל, כל בית עוצב ואובזר בנפרד ובתקציב גבוה, שממש לא היה בהישג ידו של פועל באותה תקופה.

כשעלו הנאצים לשלטון הם תיעבו את הבנייה הזו ובזלזול אופייני הם כינו את השיכון "כפר ערבי". היטלר הורה לקנות אותו, במטרה להביאו להריסה. רק מלחמת העולם השנייה מנעה את ההרס היזום.

אך בזמן המלחמה מיקם השלטון הנאצי בשיכון עמדת נ"מ, אולי כדי לחשוף אותו להפצצות והרס. ואכן השיכון היה מטרה להפצצות בעלות הברית ורבים מהמבנים הללו נהרסו, כולל שני בניינים שתכנן האדריכל הנודע וולטר גרופיוס, מייסד בית הספר "באוהאוס".

אחרי המלחמה פונו הריסות הבתים ההרוסים והאחרים הושכרו על ידי ממשלת גרמניה, שעד היום וייסנהוף שייך לה. בשיפוצים שנעשו על ידי יושביהם במהלך השנים, מרבית הבתים והמבנים שונו והושחתו מבחינה סגנונית. לחלקם אף נבנו גגות רעפים, שהם לגמרי זרים לסגנון המקורי של בתי השיכון הללו.

כיום השיכון די הוחזר למראהו המקורי. הכבוד הרב שגרמניה רוחשת להישגי הבאוהאוס והסגנון הבינלאומי ניכר במראה ובטיפוח של בתי השכונה ובאופיה הכללי, היוקרתי משהו.


מבט מקרוב על שכונת ויזנהוף:

https://youtu.be/xeNShd8Eesk
האופטבאנהוף שטוטגרט
האופטבאנהוף של שטוטגרט
#על תחנת הרכבות המרכזית של שטוטגרט

האופטבאנהוף (Hauptbahnhof), תחנת הרכבת המרכזית של שטוטגרט, הוקמה בעיר בשנת 1920. זוהי תחנת רכבת ענקית והומה אדם, הניצבת אל מול מדרחוב הקניות המרכזי והעיקרי בעיר - קוניגשטראסה.

התחנה מפורסמת גם במגדל בן 12 הקומות שלה, שעליו סמל חברת מרצדס המסתובב. המגדל הזה מאפשר תצפית נפלאה על העיר והפך כבר מזמן לאחד מסמליה של שטוטגרט כולה.

בראש המגדל של האופטבאנהוף מוצגת תערוכת קבע על פרויקט "שטוטגרט 21" (Stuttgart 21), תכנית תחנת הרכבת החדשה בשטוטגרט, שרבים מתנגדיה. פרויקט זה המכונה בקיצור "S21", הוא פרויקט שנוי במחלוקת בדרום גרמניה, שנועד להרחיב ולחדש את כל תשתית הרכבת העירונית והפיתוח בעיר שטוטגרט ומרגיז לא מעט אנשים בעיר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/BXLWdIHmNx4


ביקור במקום:

https://youtu.be/rnKtALNbxDY
קאסה אמטייה
קאסה אַמַטְיֵיה
#עוד בית מודרניסטה שתכנן קדפאלק

קאסה אַמַטְיֵיה, הבית המדהים עם הכתר, משלב את הסגנון הניאו-גותי והאר-נובו. חזיתו עוצבה בהשראת הבתים בהולנד. הבניין תוכנן על ידי האדריכל ז'וזף קדפאלק, שעבד עליו ביחד עם כמה מהאמנים ובעלי המלאכה המשובחים ביותר בברצלונה, ביניהם אוסבי ארנאן ואלפונס ג'וג'ול. הבית נבנה בין השנים 1898-1900.

קאסה אמטייה, ביחד עם קאסה באטיו הסמוך לו (שתוכנן על ידי גאודי) וקאסה לֶאוֹ מוֹרֵרַה (Casa Lleó Morera) הם חלק מה"מַנְסָנַה דֵה לה דיסְקוֹרְדְיַה" (Mansana de la Discordia). שלושת הבתים האלו הם שיפוץ של מבנים שהיו קיימים לפני כן. הבניין המקורי של הקאסה אמטייה נבנה על ידי אנטוני רוברט בשנת 1875.

האדריכל התבסס בעיצובו על האחוזה הקטלאנית הטיפוסית, תוך שילוב אלמנטים גרמניים, כמו אותו כרכוב מסולסל המודגש באריחי קרמיקה. הבית אמנם נראה כמו ארמון יחיד, אך הוא בעצם גוש שמכיל בתוכו הרבה דירות.

במקור, תוכנן הבניין כך שישמש בית מגוריו של השוקולטייר המוכר אנטוני אמטייה. תוכלו לבקר בחנות למוצרי שוקולד שנמצאת בו ואף במטבח הבית. שימו לב במיוחד לתקרת הזכוכית הצבעונית שבו.


#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.

מבט מקרוב על הבית:
https://www.youtube.com/watch?v=slOXzpdqjgw
Carturesti Carusel
קרטורסטי קרוסל
#חנות הספרים, גלריה ומסעדה במבנה מרהיב ביופיו

קרטורסטי קרוסל (Carturesti Carusel) היא ניסוי בתרבות, חופש ואדריכלות. זו חנות ספרים שנפתחה בתוך מבנה משוחזר להפליא מהמאה ה־19, בעיר העתיקה של בירת רומניה.

זהו חלל ענקי בן 6 קומות ו-1,000 מטר מרובע, בבניין יפה להפליא ומואר נהדר שהכניסה אליו מלאה ביופי. קישוטים נאים ואסתטיקה רבת טעם הכניסו כאן עיצוב שהופך את הביקור כאן לחוויה של ממש.

ההליכה חנות הספרים הזו מעוררת לא מעט קנאה. בין אלפי הספרים שבקומות המשוחזרות, על גרמי מדרגות מפותלים, תרגישו כמו ביקור בממלכת הספרות.

בעלי המקום עוד השכילו למקם כאן גם מסעדה טובה וגלריה נהדרת לאמנות, כך שהחגיגה מושלמת.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/BwErcvMda_g


ביקור במקום:

https://youtu.be/BHdQQ59HWms


ועוד מבט:

https://youtu.be/Sm29MRHvvkI


בוסקו ורטיקל
בּוֹסְקוֹ וֶרְטִיקָלֶה
#על המגדלים עם היערות האנכיים במילאנו

מגדלי ''בּוֹסְקוֹ וֶרְטִיקָלֶה' (Bosco Verticale) או "היער האנכי" שבעיר מילאנו הם דוגמה למגדלים המעוררים פליאה, לא בשל גובהם או הפאר שלהם, אלא בגלל שהם הראשונים בעולם שהחזירו את תפארת הגנים התלויים של בבל. מדובר ב"מגדלים חיים" שבהם מגדלים הדיירים עצים באוויר, עצים של ממש.

לא סתם נבחרו מגדלי "בוסקו ורטיקל" (Bosco Verticale) המיוערים שבמילאנו לגורדי השחקים הבינלאומיים המצטיינים לשנת 2014. המגדלים שעוצבו על ידי האדריכל האיטלקי סטפאנו בוארי, צוינו כדוגמה מרהיבת לשילוב וסימביוזה בין אדריכלות לטבע. שכן, במגדלים שמתנשאים לגובה של מעל 100 מטרים, יש מעל אלף מיני צמחים. הותקנו בהם מערכות מים אפורים, שמאפשרים השקיה במי מקלחת והם מצוידים במערכות של פנלים סולאריים, לייצור של חשמל וחימום המים, באמצעות אנרגיית השמש. כך יצרו בהם סביבת מיקרו-אקלים שחוסכת באנרגיה, תורמת לסביבה ולשיקומה האקולוגי ומאפשרת קיום של חיים הרמוניים של אדם וצמחיה זה לצד זה.

יתרון סביבתי נוסף במגדלים הללו הוא בחיפוי האקוסטי ובהפחתה של זיהום הרעש שחוסמים העצים והצמחייה שבמרפסות הדירות ביער האנכי הזה. הם גם מסייעים להקטנת זיהום האוויר והאבק בדירות, חוסמים את השמש הישירה הנכנסת אל הדירות בעונות החמות ומקטינים את הפרעת הרוחות לחיי הדיירים.


הנה היער האנכי שעל מגדלי "בוסקו ורטיקל":

https://youtu.be/T0xqRj8zGQE


והגנים התלויים של מילאנו מהאוויר:

https://youtu.be/lGefukU8MCc
הפרלמנט ההלני
#על בית הפרלמנט של יוון

"הפרלמנט ההֶלֶנִי" הוא בית הפרלמנט היווני (Greek Parliament) והוא שוכן במבנה המרשים ביותר בכיכר סינטגמה. "ווּלִי", כמו שמכנים אותו כאן, נבנה בין השנים 1836-1842 ושימש בתחילה כארמון למלכי יוון. כיום יושב בו הפרלמנט היווני וניתן לבקר בעיקר בספריה המרכזית שנמצאת בו.

התיירים הרבים מגיעים אליו, בעיקר בכדי לצפות בטקס חילופי המשמר שליד קבר החייל האלמוני. את הטקס עורכים שומרי הנשיאות, הלבושים בתלבושת היוונית המסורתית.

בשנת 1843, כשנחנך הארמון שהוא היום בניין הפרלמנט, עבור המלך החדש, אותון מבוואריה, אמור היה הבניין המפואר להיות הארמון המלכותי של מלך יוון. המלך הזה היה ממוצא אוסטרי והומלך על ידי המעצמות, שנתנו את חסותן ליוון, לאחר שכמה שנים לפני כן הכריזה על עצמאותה מהאימפריה העות'מנית.

אגב, אותו מלך, שהיה במקביל גם נסיך בוואריה, לא הספיק למלוך הרבה זמן ביוון. לאחר מרד עממי שהתרחש באוקטובר 1862, הוא גורש מיוון והמלוכה בה הופסקה לחלוטין.


#אדריכלות בניין הפרלמנט היווני
המבנה המרשים שבו יושב הפרלמנט היווני כיום, תוכנן ונבנה כארמון למלך, באמצע המאה ה-19. הוא נבנה בהתאם לסטנדרטים המקובלים לארמונות אירופיים, אם כי בתקציב מוגבל לעומתם.

צורת הבניין גיאומטרית והוא מעוצב בסגנון הבנייה הניאו-קלאסי. שמתם לב אולי, שהוא חסר את העיטורים הרבים של הסגנון. הסיבה לכך היא שתוך כדי הבנייה של הארמון, אזל התקציב ולא נשאר כסף לקישוטים ולעיטורים החסרים, אז הוא נשאר כך.

אגב, לא חסרו בעיות נוספות בארמון חסר המזל. ודאי יעניין אתכם לדעת שבארמון בן 365 החדרים, היה עד השיפוץ שנעשה בו בשנת 1910, רק חדר אמבטיה אחד!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/TIg4YlldMhk


מהאוויר:

https://youtu.be/O4s2ctz9j6w?end=1m50s
מגדל הקפסולות בגינזה
#על מגדל שבנוי מקפסולות קטנות

מגדל הקפסולות נאקאגין (Nakagin Capsule Tower) שבשכונת גינזה, מזכיר יותר ערימה גבוהה של מכונות כביסה מאשר בניין מגורים. אבל המגדל הזה בנוי מ-140 קפסולות צפופות, יחידות מגורים זעירות, שעוצבו במקור כך שישרתו דיירים בודדים, עם דגש על אנשי עסקים יחידים.

המגדל נבנה בתחילת שנות ה-70 והושלם בשנת 1972. הוא תוכנן על ידי האדריכל היפאני קישו קורוקאווה, כמגדל מגורים ומשרדים. מיום השקתו הוא היווה דוגמה למבנה פורץ דרך, שהציע פתרון חליפי למגורים עירוניים בדירות גדולות ובזבזניות, אלטרנטיבה שנראתה מתאימה היטב למטרופולין הצפוף בעולם ששמו טוקיו.

המגדל, שנחשב לאחד המבנים החשובים והמפורסמים ביפאן, התבסס על קפסולות, או תאים, שיוצרו בייצור המוני. הם נועדו במקור לשמש כיחידות מגורים אישיות, או כמשרדים זעירים. בכל קפסולת מגורים, למשל, נכללו מקלחת ושירותים, לצד מיטה, טלוויזיה וטלפון. הכיוון היה לאפשר לינה זולה בעיר, לאנשים שמתגוררים רחוק ומעוניינים להישאר בטוקיו ללילה.

אבל חזון לחוד ומציאות ממש לחוד. על אף שהוא נחשב לאייקון של תנועת האוונגרד היפאנית "מטבוליזם", המגדל האקסצנטרי הזה נועד להיהרס. הסיבה היא שהקפסולות, שבמקור היו אמורים להחליף כל 25 שנה, לא הוחלפו כלל והגיעו למצב של הזנחה קשה, מה שהוביל את הבניין למצבו הקשה והפך אותו למיועד להריסה.

ואכן, לאחר שנרכש על ידי קרן השקעות מקומית, יועד המגדל להריסה ובמקומו הודיעו בעלי הקרקע שיבנו מגדל חדש ויוקרתי. יתכן שכשאתם בטוקיו זה כבר קרה ולא תראו את החלוץ שהקדים את מלונות הקפסולה והפתרונות המודרניים האחרים, חלוץ שהלך לעולם שכולו נדל"ן...


מבט מקרוב:

https://youtu.be/mkJN1598zqA


ועוד אחד:

https://youtu.be/FWRkId55bqM
בית העירייה והמרכז האזרחי
#על מרכז מבני הממשל המקסים בסן פרנסיסקו

המרכז האזרחי (Civic Center) הוא אזור בן 9 בנייני ממשל ומוסדות תרבות מרשימים ומפוארים במיוחד. סגנון האדריכלות של כל הבניינים הוא ניאו-רנסאנס או סגנון צרפתי.

בראש המבנים הללו עומד בית העירייה (City Hall), בעל הכיפה העצומה. הבניין המרשים הזה הוא פנינה אדריכלית מרהיבה.

במרכז המתחם ניצבת כיכר גדולה ובה מזרקות ובריכות נוי, עם המוני יונים.

מול בית העירייה עומד בניין הספרייה העירונית. לידו ניצב האודיטוריום העירוני. עוד נמצאים כאן המרכז לאמנויות הבמה, מרכז הבריאות ובניין הממשל הפדרלי.


#בית עיריית סן פרנסיסקו
בראש המבנים כאן עומד בית העירייה של סן פרנסיסקו (San Francisco City Hall) המרשים ובעל הכיפה הענקית. הכיפה הזו מזכירה את הכיפה המפורסמת של בזיליקת סן פייטרו שברומא. היא עשויה, אגב, מאבני שחם וגבוהה יותר מכיפת בניין הקפיטול בוושינגטון.

בקומת המרתף של בית העירייה מוצגות תערוכות אמנות, שהכניסה אליהן בחינם.

סיורים מודרכים חינמיים מתקיימים בבית העירייה 3 פעמים ביום. בסיור ניתן ללמוד הרבה על האדריכלות וההיסטוריה שלו. במסגרת הסיורים הללו ניתן לבקר בחדרים שהכניסה אליהם אינה אפשרית לבד.


#טיפים
הכניסה לתערוכות האמנות שבמרתף חופשית.

הסיורים המודרכים החינמיים מתקיימים בשעות 10:00, 12:00 ו-14:00, רק בימי השבוע (שני-שישי).

מהמרכז האזרחי ניתן להמשיך לאיזור הקניות היוקרתי ועתיר חנויות מותגים שבכיכר יוניון (Union Square).


מבט מקרוב בחגיגות בכיכר לאליפות של קבוצת הג'יינטס המקומית ב-2012:

https://youtu.be/gwXaFEVkD6w


ביקור במקום בחג:

https://youtu.be/eyfIfXpaSjo


הדרכה:

https://youtu.be/ckjNLL8HTJY
בניין הבורסה
#על בית המסחר הוותיק עם הדרקונים המסובכים זה בזה

עם צריחו המסובב, בית הבורסה (Børsen) או בית המסחר הישן, הוא אחד המבנים המפורסמים בנופה של קופנהגן. הוא ממוקם בקרבת ארמון כריסטיאנבורג ומזוהה מכל פינות העיר.

אם תרימו את עיניכם ותביטו במגדל המתנשא מעליו, תראו שמגדל בניין הבורסה מעוצב כאילו הוא מורכב מהטפרים של הדרקונים, המתפתלים ומשתרגים זה בזה, לעבר השמיים. סימן ההיכר שלו הוא המגדל המיוחד הזה, שצורתו צורת שלושת הדרקונים הללו כשהם מלופפים יחד.

בית המסחר הוותיק הזה עומד כאן מאז ימי המלך כריסטיאן ה-4. למעשה, מי שהורה על בנייתו בשנת 1620 היה המלך.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/JlwtDHIT-TM


ביקור במקום:

https://youtu.be/M25oqAMyE-A


ומרחוק:

https://youtu.be/rzTkfb-XEE0
בניין עיריית מוסקבה
#על בניין העירייה הוותיק של העיר

בניין עיריית מוסקבה (Moscow city hall), ליתר דיוק בניין עיריית מוסקבה הישן, נמצא במספר 13 של רחוב טברסקיה, אחד הרחובות הראשיים במוסקבה.

בכיכר טברסקאיה פלושאד, ממש מול בניין העירייה תוכלו לראות את פסלו של הנסיך הרוסי יורי דולגורוקי מהמאה ה-12. הוא היה נסיך קייב וגם נסיך רוסטוב-סוזדל ונחשב למייסד ההיסטורי של העיר מוסקבה, בשנת 1147.
ארמון הקיץ של הצאר אלכסיי
#על ארמון העץ שנבנה תוך שנה

ארמון העץ המשוחזר של הצאר אלכסיי מיכאילוביץ' (Dvorets Tsarya Alekseya Mikhaylovicha V Kolomenskom) נמצא בפארק קולומנסקויה.

במקור הארמון הזה נבנה בידי הצאר אלכסיי הראשון, שהחליט לבנות כאן את "מדינת הקרמלין", ארמון הקיץ שלו. הצאר קיבל את שלו ונהג לבלות המון בארמון הקיץ שנבנה כאן.

זה היה ארמון שנבנה כולו מעץ משובח. הוא הכיל הרכב מגוון של מבנים ואולמות מפוארים - מהם 27 בניינים שבהם לא פחות 250 חדרים. באותה תקופה, במאה ה-17, נחשב הארמון הזה לאחד מפלאי העולם. הוא קושט ונצבע בשלל צבעים מבפנים ומבחוץ. היו בו נברשות זהב, לצד ציורי קיר נפלאים וטפטים עשויים משי.

לארמון חלק נכבד בהיסטוריה הרוסית. בהיותו צאר, היה זה מעון הקיץ האהוב גם על הצאר איוואן האיום. ב-1709 נולדה בו מי שתהיה הקיסרית יליזבטה וכאן גם בילה הצאר פיוטר הגדול את מרבית נעוריו. אבל ב-1768, לאחר מות הצאר, הורתה קתרינה הגדולה להרוס אותו, מאחר וסירבה להתגורר בו. במקומו היא הורתה לבנות ארמון חדש, שמאה שנה אחר כך נהרס אף הוא.

בשנת 2010 שוחזר הארמון המקורי בדייקנות, על ידי ממשלת רוסיה. בזכות תכניות הבנייה המקוריות שהשתמרו, בנו כאן מחדש שחזור מודרני ונאמן של הארמון ההוא, במרחק של כמה מאות מטרים ממיקומו ההיסטורי.

כיום, כמו כל פארק הקולומנסקויה, גם הארמון הזה מושך רבים מתושבי מוסקבה, שמבקרים בו בעת שהם מבלים בפארק, או מגיעים לכאן לפסטיבלים או לפיקניקים של יום ראשון.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/i_-6h5vWmx4


מהאוויר:

https://youtu.be/elj2JJ7qBkg
בניין הרייכסטאג
#על המבנה ההיסטורי עם כיפת הזכוכית המודרנית

אם רוצים להבין את התהפוכות שעברו על גרמניה במאות האחרונות, אין כמו הרייכסטאג, משכן הפרלמנט הגרמני, כדי לסמל אותן. מדובר במבנה מרשים שנבנה במאה ה-19. מאז איחוד גרמניה הפך בניין הרייכסטאג להיות שוב מבנה הפרלמנט של גרמניה המאוחדת. בתוכו יושב הבונדסטג - בית הנבחרים הפדרלי.

שריפת המבנה המקורי של הרייכסטאג נתנה להיטלר את התירוץ לחוקק חוקים אנטי-דמוקרטיים ולהתחיל במסלול השגעון שיהפוך למסע ההרג וההשמדה של כל אירופה ומיליונים רבים בה. התמונה המפורסמת של חיילי הצבא הרוסי המניפים את הדגל הסובייטי מעל גג הרייכסטאג ההרוס הייתה לסמל המפורסם ביותר של תבוסת המשטר הנאצי.

לא פלא שעם איחוד ברלין בשנת 1989, החליטו הגרמנים לחזור ולקיים את הפרלמנט שלהם ברייכסטאג, אבל לתת לו אופי מודרני וחדש יותר. בשיפוץ הנרחב הם הוסיפו את כיפת הזכוכית השקופה שמעליו והיא מסמלת מבחינתם את השקיפות של השלטון הגרמני הדמוקרטי. כיפת הזכוכית הזו מאפשרת תצפית יפה על העיר ברלין. במרכז הכיפה מסופר על ההיסטוריה של הבניין, שחלקים רבים פתוחים בו לציבור וממרפסתו ניתן לצפות בנוף הפנורמי של ברלין.

ניתן לראות מכאן את הגנים הנהדרים של פארק טירגארטן שנמצא בסמוך ואת כיכר פוטסדאם המודרניסטית, על בנייניה הענקיים.

מתוך כיפת הבניין ניתן לצפות גם אל אולם המליאה, שבו יושב הפרלמנט הגרמני ומקבל החלטות.


#על שריפת הרייכסטאג
עד לשנת 1933, שימש בניין הרייכסטאג כמושבו של הפרלמנט בגרמניה. השריפה שפרצה במבנה, פחות מחודש לאחר מינויו של היטלר, עתידה לשנות את ההיסטוריה הגרמנית והעולמית.

השריפה ברייכסטאג, שאירעה בערבו של 27 בפברואר 1933, פרצה בשעות הערב. כשדווח למשטרת ברלין על השריפה, נראתה האש כשהיא מתפשטת מכמה מוקדים בו-זמנית, סימן להצתה. פיצוץ עז הביא להריסה של אולם המליאה של הפרלמנט הגרמני. השוטרים שהגיעו למקום מצאו בחצר המבנה בחור הולנדי צעיר וחצי ערום, תמהוני ומבולבל בשם מרינוס ואן דר לובה.

אותו מרינוס ואן דר לובה היה קומוניסט מובטל, שהגיע לגרמניה במטרה למחות על עליית הנאצים לשלטון. לטענת המשטרה הוא הודה שהצית את הבניין בכוונה לעורר מרד פועלים כנגד הנאצים. מאוחר יותר, הוא הודה בחקירתו בעינויים, בהצתת הבניין, אך הכחיש בתוקף שפעל כחלק מקשר קומוניסטי נגד הנאצים.

למרות זאת, מיהר הרמן גרינג להודיע להיטלר ולראשי המדינה שהגיעו למקום שמדובר בקשר קומוניסטי והיטלר ציווה לאסור את ראשי המפלגה הקומוניסטית בגרמניה. למחרת היטלר מיהר להכריז על מצב חירום ושכנע את הנשיא פאול פון הינדנבורג לחתום על מה שכונה "צו שריפת הרייכסטאג". זה נעשה לדבריו, למען "הגנת האומה מפני האלימות המסוכנת של הקומוניסטים".

הצו ביטל שבעה סעיפים בחוקת רפובליקת ויימאר, ואיפשר לממשלה לפגוע בחופש האישי, בחופש הביטוי, בחופש העיתונות, בחופש ההתארגנות ובזכות לפרטיות. הותר בו לממשלה לערוך חיפושים כרצונה, להחרים רכוש ולהטיל עונש מוות על שורה ארוכה של פשעים.

היטלר מיהר להורות על מעצרם של כ-4,000 איש שנתפסו בגל מעצרים. רובם היו קומוניסטים, אך היו בהם גם מנהיגים יריבים לנאצים, ביניהם סוציאל־דמוקרטים וליברלים, לא מעט אנשי דת וכמובן יהודים. למרות החסינות הפרלמנטרית שלהם, נעצרו גם חברי פרלמנט גרמנים. למרבה הציניות הוכנסו כולם ל"מעצר הגנתי", כביכול בכדי להגן עליהם...

כך הייתה שריפת הרייכסטאג לשלב משמעותי בהתבססות המפלגה הנאצית בשלטון בגרמניה ובהשלטת שלטון אימים בה. היטלר מיהר לנצל את האירוע על מנת להיפטר ממתנגדיו, ולבסס שלטון עריצות אנטי-דמוקרטי, תוך שהוא מתנער משרידי חוקת הרפובליקה של ויימאר. בכך הוא סימן את מה שבתוך 6 שנים יהפוך למלחמה העולמית הגדולה והאיומה בהיסטוריה.


#אדריכלות הרייכסטאג
כעיר שנבנתה כמעט מחדש לאחר מלחמת העולם השנייה, הסגנון שמשלב שמירה על הישן ביחד עם חדש, מאפיין את ברלין המודרנית. כך שופץ גם מבנה הרייכסטאג.

כשמסתכלים במבנה הרייכסטאג נדמה שאין קשר בין המבנה ובין הדום, הכיפה המודרנית שהודבקה לו. השילוב בין המבנה בסגנון הקלאסי לבין כיפת הזכוכית בסגנון המודרני, משווה למבנה ללא ספק את מראהו המיוחד.

ואכן, הכיפה, ה-Dom, שייכת לעידן חדש מהזמן שבו נבנתה חזית המבנה. היא נוספה לו מעל 100 שנים מאוחר יותר, לאחר נפילת החומה, כששופץ בניין הרייכסטאג והפך להיות מבנה הפרלמנט של גרמניה המאוחדת.

גם לאחר השיפוץ נשמרה חזית המבנה המקורית, מה שמוביל אכן לניגוד הבולט שבין הכיפה לחזית המבנה. המבנה עצמו נבנה על עמודים. את החזית שוברים חלונות מקושתים וביניהם ממוקמים פסלים רבים, לאורך כל החזית.


#טיפים
יש להירשם מראש לביקור בבניין הרייכסטאג. עשו זאת מראש, דרך אתר האינטרנט של בניין הרייכסטאג (ראו בקישור שלמטה). אם האישור לא הגיע למייל, בדקו בתיבת הספאם או הירשמו שנית. היו כאלה שלא נקלט להם.

הביקור בבניין הרייכסטאג אינו כרוך בתשלום.

שימו לב לימי הפתיחה. במועדים וחגים גרמניים סגור.

התצפית בשעות הערב נפלאה!


מבט ב-360 מעלות על הרייכסטאג:

https://www.youtube.com/watch?v=ShF5tl5sg1c
קאזה וִיסֶנְס
#על הבית הראשון שיצר גאודי בברצלונה

קאסה וִיסֶנְס הוא עוד אחת מיצירות המופת של גאודי, למעשה, זוהי הראשונה מיצירותיו בברצלונה. בבניין ניתן לראות את ההשפעה המזרחית על גאודי בשנים האלו - קווים פשוטים, בנייה מאבן ולבנים אדומות חשופות, קירות מצופים באריחי קרמיקה היוצרים פסיפסים צבעוניים ועיטורי פרחים, על פני תקרתם של חדרי הבית. קירות המבנה חלקם ישרים וחלקם מעוגלים. על הגג ארובות ומגדלים קטנים בצורת מקדשים. רבים מרהיטי הבית שבתוך המבנה עוצבו גם הם על ידי גאודי.

הסיפור המצחיק הוא שבגלל השימוש הרב באריחים (גם בקירותיו הפנימיים של הבית), פרשה לה השמועה כנפיים ורבים טעו לחשוב כי וִיסֶנְס, בעל הבית שבשבילו הוא תוכנן, היה יצרן אריחים.

ואכן, בית המגורים הזה, קאזה וִיסֶנְס, נבנה בעבור התעשיין מנואל וִיסֶנְסאי מונטַנֵר (Manuel Vicens i Montaner) בין השנים 1883-1888. לא סתם ארכו העבודות 5 שנים. בעל הבית נתקל בקשיים כלכליים, שעיכבו את העבודה. הבניין, כמו הרבה מבניניו של גאודי, בנוי בסגנון המודרניסטה. יש בו ארבע קומות - הראשונה משמשת מחסן, השנייה והשלישית משמשות למגורים והרביעית היא עבור המשרתים. בשנת 1899 נמכר הבית בידי אלמנתו של וִיסֶנְס. בשנים שלאחר מכן הוא שופץ לא פעם.

בשנת 2005 הוכרז הבית כאתר מורשת עולמית. בשנת 2017 נפתח הבית ומשמש כמוזיאון פתוח למבקרים. במקור הביא הבית לידי ביטוי את הסגנון האוריינטליסטי, שמאד מזוהה עם גאודי של תחילת הדרך. חשוב לציין שבדרך כלל מבנים בבעלות פרטית, גם אם תוכננו על ידי אדריכלים מוכרים מאד, אינם פתוחים לציבור. אך זהו אחד המבנים יוצאי הדופן שבהם.


#מהו סגנון המודרניסטה?
סגנון המודרניסטה הוא בעצם הגרסה הקאטלאנית של סגנון האדריכלות והאמנות הפלסטית שנקרא בצרפתית "אר-נובו". הוא מאופיין בהשראה חזקה מהצומח, דגש על צבעוניות רבה, על קווים טבעיים ומעוגלים ועל חומרים פשוטים ומקומיים. האדריכל הכי מפורסם במודרניסטה היה גאודי, שהסגנון ממש מזוהה איתו. הוא השתמש בעקרונות הסגנון שוב ושוב והשתמש במוטיבים כמו הקירות המעוגלים והמזכירים גלים והימנעות כמעט קבועה ממשטחים ישרים. הוא לא היחיד שעיצב בסגנון המודרניסטה - היו אדריכלים נוספים שכיכבו בסגנון זה בברצלונה, כמו ז'וזף פואיג אי קאדאפאלק ולואיס דומנק אי מונטאנר.

מבט מקרוב על הבית:
https://www.youtube.com/watch?v=zD5l6RxiTN0


מצפה אדם
#על המצפה


הבניין האייקוני המדהים של מצפה אדם נמצא ממש ליד מכון הסרטים ה-EYE ומול התחנה המרכזית. הוא היה בעבר בניין רב קומות נטוש שהפך לאחד ממרכזי התיירות המובילים באמסטרדם. תוכלו להגיע אליו באמצעות מעבורת. זוהי התצפית המרשימה ביותר של אמסטרדם. ממנה תוכלו לראות את המרכז ההיסטורי של העיר, את הנמל, את הנוף והתעלות. מעבר לזה, תוכלו לראות כאן תערוכה אינטראקטיבית שתשלים לכם את החוויה. התערוכה עוסקת בהיסטוריה ובתרבות של אמסטרדם.

עם זאת, אסור לכם לדלג על האטרקציה המדליקה ביותר במצפה. הנדנדה הגבוהה ביותר באירופה נמצאת ממש כאן. היא מכונה "Over the Edge" והיא נפתחה למבקרים ממש לאחרונה, בשנת 2016. מאה מטרים מעל הקרקע, כשכל אמסטרדם מתחת לרגליכם, לא תוכלו להירגע מהאדרנלין שיזרום בגופכם. תהנו!
תיבת הוּמְבּוֹלְדְט
#על המבנה המודרניסטי המרשים

סמוך לקצה המזרחי של שדרת אונטר דן לינדן, מול אי המוזיאונים, לוסט גארטן וה"דום", נמצא מבנה משושה ובעל חזות עתידנית, עשוי קורות מתכת וזכוכית שנקרא "תיבת הוּמְבּוֹלְדְט" (Humboldt-Box).

תיבת הומבולדט הייתה אמורה להיות מבנה זמני בעיר, שתוכנן במקור לפרק אותה בגמר השימוש, אבל היא הפכה לאטרקציה אדריכלית כה מסקרנת, שמשכה צופים ומתעניינים מכל העיר ומקרב התיירים הרבים שפוקדים אותה. לכן הוחלט להשאירה בקביעות בעיר.

המבנה, שנבנה בהשקעה כספית ויצירתית רבה, תוכנן על ידי שלישיית האדריכלים הברלינאים, קרוגר, שוברט וואנדרייקה, בפרויקט שעלה 590 מיליון יורו.

הוא מתנשא לגובה של 28 מטרים, עשוי קורות פלדה ומצופה זכוכית כחולה. יש בו מגוון חללים, המשמשים לאירועים, תצוגות ותערוכות אמנות מרתקות, שעוסקות בין היתר בארמון המתוכנן במקום.

למסעדת הומבולדט-טראסן, שממוקמת במבנה, יש שתי מרפסות חיצוניות בגובה של 21 מטרים מעל פני הקרקע. מהמרפסות הללו ניתן לראות את הנוף הנפלא של מרכז העיר לכל הכיוונים.


מבט מקרוב על המבנה:

https://www.youtube.com/watch?v=yXCFtUcbY_g
בית הנקודות
#על בית כרית הסיכות שמוקדש לסאראמאגו

בית הנקודות (Casa Dos Bicos) הוא בית בליסבון שחזיתו עשויה בצורות גאומטריות בולטות, המקנות לו מרחוק צורה של כרית סיכות גדולה.

הבית, שבשכונת אלפמה, נבנה בשנת 1523, בהוראת בנו של אפונסו דה אלבקרק, המשנה למלך הודו באותם ימים.

את חזית המבנה עיצבו האדריכלים סנטה ריטה פרננדס (Santa Rita Fernandes) ומנואל ויצ'נטה (Manuel Vicente), בהשראה איטלקית ברורה ובסגנון המשקף את אדריכלות אירופה של תחילת המאה ה-16.

כמו בתים רבים בעיר, גם בית הנקודות ניזוק קשות ברעידת האדמה שפגעה בעיר ב-1755. אבל הבניין שרד ובשנת 1981 הוא שוחזר במלואו, בהתאם לעיצוב המקורי שלו.

כיום משמש הבניין את קרן סאראמאגו, על שמו של ז'וזה סאראמאגו, הסופר הפורטוגזי המפורסם, שזכה בפרס נובל לספרות לשנת 1998. יש בבית תערוכת קבע המוקדשת לסופר, שהוא גאוות פורטוגל. היא סוקרת את חייו, בתמונות ובסרטים, עם תצוגה של תרגומי ספריו לשפות העולם הרבות. בבית גם שחזור של חדר העבודה שלו.

במותו ביקש סאראמאגו שיטמנו את אפרו ליד הבניין, מתחת לעץ זית שיובא מכפר הולדתו אזיניאגה, הנמצא כ-100 ק"מ מליסבון. לבקשתו, הוצב ליד העץ ספסל התייחדות ומעליו לוחית נחושת שצורתה כטביעת רגל של פיל, לזכר ספרו "מסע הפיל".


#טיפים
למעט התערוכה, הבית לא פתוח לקהל הרחב.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/pM9Ud_v9vsU
רחוב האבירים
#על רחוב של מסדר האבירים הצלבנים ברודוס

רחוב האבירים (Knights' Street) או שדרת האבירים של רודוס, הם שמותיו של הרחוב העתיק בו שכנו בתי האבן של ה"לשונות", שהיו האגודות הלאומיות, קבוצות האבירים שמהם הורכב מסדר ההוספיטלרים. כאן היו בתי המגורים של האבירים הללו. כל בית נבנה בצורה אחידה, כשבקומת הקרקע היו הסוסים והקומות העליונות נועדו לאבירים.

זהו הרחוב המפורסם, החשוב והמרשים ביותר באזור הקולקיום (Collachium) שבעיר העתיקה. הוא מוביל לארמון של הגרנד מסטר, "האדון הגדול". הרחוב כולו מרוצף אבנים שחורות לבנות ואין בו הרבה פעילות, כי בבתים העתיקים פועלים כל מיני גופים ממשלתיים.

בבנייני אבן המרשימים, בעלי הקשתות הגותיות, נהגו האבירים לא רק ללון. כאן התכנסו האבירים בימי הביניים לארוחות המשותפות. יש כאן בית לכל אחת משבע קבוצות האבירים ב"לשונות" של המסדר. ה"לשונות" הללו כוללים את צרפת, אנגליה, איטליה, גרמניה, פרובנס, אראגון ואוברניי.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/eypjJzQuL5c
זַאפִּיוֹן
מגדל דה בירס
בית ריטפלד שרדר
הבית האדום
מגדל "המלפפון"


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.