» «
בית בן-גוריון
בית בן-גוריון בתל אביב
#על הבית של ראש הממשלה הראשון ומייסד מדינת ישראל
בית בן-גוריון בתל אביב הוא הבית שנמצא בשדרות בן-גוריון 17 בתל אביב, ביתו הפרטי של בן גוריון בתל אביב.

הבית שימש למגוריהם של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של ישראל. כמובן שהוא חי בו עם משפחתו, בין השנים 1931 ל-1973. זאת במקביל לחיים שניהל בבית ראש הממשלה בירושלים ובצריף שאותו קיבל כשעבר לגור בשדה בוקר.

את הבית בן שתי הקומות קנו דויד בן גוריון ופולה אשתו בתשלומים ונכנסו לחובות לא קטנים, שהגיעו אז לסך 1,000 לירות מנדטוריות, פחות משקל של ימינו, אך המון כסף באותה תקופה. הוי הצניעות של המנהיגים באותה תקופה...

את הבית תכנן המהנדס דוד טוביה ומחירו היה 350 לירות ארץ ישראליות. הוא נבנה על אדמות הקרן הקיימת במה שתהיה שכונת הפועלים חדשה.

בסוף חייהם של פולה ודויד בן גוריון שימש הבית לסירוגין, עם צריפם בשדה בוקר, כביתם של השניים, עד לפטירתו של בן-גוריון בשנת 1973.

מאז, הבית משמש מוזיאון שמנציח את המנהיג שייסד את מדינת היהודים והכריז עליה. בקומה השנייה של הבית הזה ממש, הוא הצליח לשכנע ולזכות בהסכמתו של משה שרת להצביע בעד הכרזת המדינה, צעד שדומה שרוב הממשלה היה איכשהו נגדו. בהסכמה זו שינה בן גוריון את התמונה והוביל לצעד ההיסטורי, שבזכותו כולנו כאן, במדינת היהודים העצמאית והחופשית.


#מבנה הבית
בקומה א' נמצא חדר האורחים משפחתי והמטבח, שבו סעד דוד בן-גוריון את ארוחותיו. בו נמצאים חדרה של הבת רננה, ממנו ניהל בן גוריון את מבצע סיני בימיו הראשונים, בהיותו חולה. "בחדר של פולה"
שהה בן-גוריון בימיו האחרונים לחייו, לפני שאושפז ונפטר בבית החולים "שיבא".

בקומה השניה השתמש דוד בן-גוריון בלבד. היה בה חדר-שינה וארבעה חדרי ספריה. בהם עבד, כתב את יומנו, התכתב ואירח מבקרים וחברים. ליד השולחן העגול ניהל התייעצויות בפורום רחב יותר הבית הושאר במצבו בעת שגרו בו הזוג בן גוריון והכל הושאר על מקומו.

בקומה השניה ספריית ענק שכוללת מעל 20,000 ספרים שונים, ב-11 שפות שונות, שבן גוריון ידע.

בצוואתו, הוריש בן-גוריון את הבית למדינת ישראל. הבית נפתח לציבור, ומשמש מאז כמוזיאון לזכרו ולהנצחת מורשתו של בן-גוריון.


#טיפים חשובים
הכניסה אל הבית היא ללא תשלום.

ניתן לתאם ביקורי קבוצות בטלפון: 03-5221010 או דוא"ל: info@bg-house.org


מבט מקרוב:

https://youtu.be/lZcR6HaxgvI
מגדל האופרה
מגדל האופרה
#על הבניין בעל הבסיס הגיאומטרי

אחד הבניינים המושכים תשומת לב רבה בטיילת תל אביב-יפו, הוא מגדל האופרה. אם לא נחשיב את המלונות הגדולים שבסביבה, הוא היה הראשון שבמגדלי קו החוף ויצר שינוי משמעותי לטיילת של שנות ה-90.

מגדל האופרה מתנשא לגובה של 82 מטר ויש בו 23 קומות. בגג הבניין פועלת עד היום בריכת שחיה. ייחודו כמובן באדריכלות המעניינת שלו, שמזכיר את זרם האדריכלות הפוסטמודרני אמריקאי.

חזית הקומות מעוצבות בצורת קשתות מחודדות, שמשמרות משהו מהמראה של המבנה המקורי שהיה כאן - מבנה האופרה. בבנייה החדשה חופתה הקוֹלוֹנָדָה, אַכְסַדְרָה או שדרת העמודים שנמצאת במבוא הבניין, חופתה בלוחות שיש אפורים-ורודים, ברוח הסגנון הפוסט-מודרני. צורת מבנה המגורים היא כשל האות "ר" ושטח הקומות שלו הולך ופוחת כלפי מעלה.


#תולדות המבנה
המגדל נבנה במקום מבנה האופרה הישן של תל אביב. במקור היה כאן "מלון סן רמו", שנבנה כאן בראשית שנות ה-30. מאז 1958 שכנה במבנה האופרה הישראלית, שפעלה בו עד שנת 1982 והעניקה לו לכיכר את שמה - מגדל האופרה וכיכר האופרה.

המגדל המודרני תוכנן בשנת 1993, על ידי האדריכלים אברהם יסקי ויוסי סיוון. המטרה הייתה להקים מרכז קניות גדול, שמעליו בית מגורים מבוקש. המגדל נבנה לאחר שנהרס המבנה הישן. בקומת הרחוב שלו השתכנה אז חנות המוזיקה הגדולה בישראל ("טאוור רקורדס") ובקומה השלישית נפתחו חמישה אולמות קולנוע. ברחבה הגדולה שבמרכז הקניון פעל בית הקפה הידוע "פנטום האופרה".

לאחר שהמקום ירד ורבים מהעסקים החזקים הלכו ונטשו אותו, החלק המסחרי של הבניין נותר מעט שומם. לפיכך הפכו אותו הבעלים ממתחם מסחרי למלון בוטיק יוקרתי.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/i2NkwcEWEAI


וביקור במקום:

https://youtu.be/HWL2_mStAAs
בית ביאליק
בית ביאליק
#על ביתו של המשורר הלאומי

ביאליק התגורר בתל אביב והיה לאחד מחשוביה. עוד טרם עלייתו ארצה הוא החליט לבנות את ביתו ב"גבעת בצלאל", מה שיוכרז בקבלת הפנים החגיגית שערכה לו העיריה כ"רחוב ביאליק". כך יצא שהרחוב שבו ביקש לבנות את ביתו נקרא על שמו והוא בנה את ביתו בביאליק מספר 22, בסמוך לבית העירייה הישן. הבית הים תיכוני תוכנן בסגנון האקלקטי, עירוב של מזרח ומערב, בית אירופי עם סממנים ערביים, כמו כיפה מוסלמית ומרפסת עץ אופיינית לבנייה הערבית.

אחרי מותו הפך הבית המקורי והמיוחד, לבית הנצחה. זהו מקום שאליו עולים לרגל חובבי שירה והיסטוריה, כמו גם כיתות בית ספר מכל רחבי תל אביב והארץ.

פרט מעניין ולא כל כך ידוע הוא שבנייתו ואחזקתו של הבית היו יקרים להחריד וביאליק די הסתבך אתו. למעשה, הבית המעוצב והמרשים הזה כמעט ורושש אותו. עדויות היסטוריות מתארות את ביאליק כמי שמצא את עצמו חי בתוך ארמון ים-תיכוני, אבל לא מצליח לעמוד בהוצאות שהוא מייצר. הבית שאב ממנו אנרגיות רבות ולבסוף הוא לא ממש אהב את הבית שבנה ושהיום כל כך מזוהה עימו.

בשנת 1934, מעט לפני שביאליק נפטר, הוא עזב את ביתו זה ועבר לגור ברמת גן. ביאליק התכוון לבנות שם בית אחר, אבל לא הספיק.

אחרי פטירתו של המשורר שבה אלמנתו לבית בתל אביב ובשנת 1937 תרמה את הבית לעיריית תל אביב כ"בית ביאליק" שינציח אותו. עד למותה גרה מניה ביאליק בדירה חליפית שקיבלה מהעירייה.


#האדריכלות של בית ביאליק
את הבית שביאליק בנה מהכנסות ספריו, הוא חנך בשנת 1925. כמו בתים רבים בתקופה הראשונה של אחוזת בית, הוא נבנה בסגנון האקלקטי, שהיה עירוב של מרכיבים מזרחיים ומערביים.

את הבית תכנן האדריכל יוסף מינור. השוני בין שני האישים השפיע על קבלת ההחלטות בבית. מינור ניהל עם ביאליק לא מעט ויכוחים. כך קרה למשל, כשביאליק התנגד לבניית מרפסת בצד הפונה לרחוב של הבית. מינור התעקש והצליח לשכנע את המשורר הדעתן, בטענה ש"בית ללא מרפסת הוא כמו פנים בלי חוטם". הבית הים-תיכוני עם הכיפה שעל גגו, הפך לשם דבר בתל אביב הקטנה.

כיאה למשורר שערג ממרחקים אל ארץ ישראל, ביאליק ביקש שינטעו מסביב לבית, גן עם צמחים מכל רחבי הארץ. כמובן שכיכבו ביניהם שבעת המינים.


#כמה מילים על ביאליק
חיים נחמן בְּיאליק נולד בשנת 1873 ונפטר בשנת 1934. ביאליק היה מגדולי המשוררים העבריים בכל הזמנים ומי שנחשב החשוב במשוררי ישראל בעת החדשה. בזכות כך הוא זכה לתואר "המשורר הלאומי".

בנוסף לשירה שכתב היה ביאליק גם סופר, מתרגם ועורך חשוב. בין שיריו המפורסמים של ביאליק נמצאים "הכניסיני תחת כנפך", "קומי צאי", "בין נהר פרת ונהר חידקל" ו"תרזה יפה". רבים משירי הילדים שכתב הפכו לפסקול הילדות של כל ילד בישראל, ביניהם "קן ציפור", "שתי בנות" (צילי וגילי), "מקהלת נוגנים" (יוסי בכינור), "פרש" (רוץ בן סוסי), "נדנדה" ועוד רבים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/s7WgGsmdPoo


מצגת וידאו:

https://youtu.be/pCac9BNtlwQ
בית הכנסת היכל יהודה
בית הכנסת היכל יהודה
#על בית הכנסת של יהודי סלוניקי

כמה כיף לגלות, בשכונת מגורים רגילה, מקום שומט-לסתות ומרהיב כמו זה. בית הכנסת שאתם עומדים מולו הוא יצירת אמנות אדריכלית, מודרניסטית ומרתקת.

מדובר בבית הכנסת היכל יהודה, שרבים קוראים לו בית הכנסת רקנאטי והוא מזוהה עם קהילת יהודי סלוניקי שבתל אביב. בית הכנסת נמצא ממש מאחרי מגדל המאה, ברחוב מנחם בן סרוק 13 בתל אביב, בשטח שבו שכן פעם הכפר הערבי סומייל.

היוזם העיקרי של בנייתו הוא איש העסקים אברהם שמואל רקנאטי, יו"ר ועד הקהילה ומי שהיה בעברו סגן ראש העיר סלוניקי. אבל הכוכב האמיתי של המבנה הוא האדריכל יצחק טולדנו, מי שתכנן את המבנה המרשים שלו, מבנה לא אופייני לבתי כנסת בעולם.

טולדנו תכנן את המבנה בצורה של צדפה. הוא מסמל את הצדפים מחופי סלוניקי, עיר המוצא של מרבית בני הקהילה שנוהגת להתפלל בו. העובדה שהוא העצם היחידי בטבע שכל צלעותיו מתכנסות למקום אחד, הפכה את הצדף למתאים גם לייצוג ההתכנסות של כל צלעות בית הכנסת, אל עבר ארון הקודש. רעיון יפה וביצוע מרשים ביותר.

בחלונות בית הכנסת מותקנים ויטראז'ים צבעוניים שבהם מתוארים רעיונות יהודיים כמו השבת וחגי ישראל.

גם החזית של המבנה מרשימה. היא עשויה בטון חשוף ומעוטרת בתבליטים ובקישוטים שמציגים מבחר סמלים יהודיים כמו מנורה, מגן דוד ועוד.

אדריכלות בתל אביב

הבית המשוגע בתל אביב
הבית המשוגע בתל אביב
#על הבניין בעל הבסיס הגיאומטרי

הבית המשוגע (Maison folle) בתל אביב הוא בית שקשה להתעלם ממנו. את הבניין הזה, בעל המפרשים הלבנים והמוזרים כל כך, או שאוהבים או שמתעבים. דומה שאין באמצע.

הבניין, המושפע בבירור מסגנון ה"ארט-נובו", נחשב בתל אביב לסוג של קוריוז אדריכלי. זהו בית מגורים משותף, שנבנה בין השנים 1982 ו-1989. הוא תוכנן בידי האדריכל ליאון גֵנֵייבֶה והמהנדס יעקב חי.

במבנה ברורה ההשראה של מבני המגורים העקמומיים והפיסוליים, שתכנן אנטוני גאודי בברצלונה ובעיקר בית קאזה מילה ובית באליו המפורסמים. אבל בעוד הצורות במבנים של גאודי לקוחות מעולם הטבע, הצומח, השלדים ואיברי גוף האדם, כאן עבודת הפיסול נעשתה כמעין בגדים קרועים על גוף הבטון, המרובע והרגיל, של המבנה.

עם זאת, ההישג הברור של יוצריו הוא שאם תל אביב אינה מאופיינת בבניינים רבים שמרתקים ואף מעוררי מחלוקת, מהבניין הזה איש אינו יכול להתעלם.

אגב, בצידו השני של הרחוב הציב היזם ספסל, כדי שמעוניינים יוכלו לשבת עליו ולצפות בבניין המיוחד והשנוי במחלוקת הזה.


#ההשראה לתכנון
מאחורי הספסל שממול לבניין תראו גן היושב על רכס כורכר, שממנו שאב האדריכל השראה.

את ההשראה לפרקטלים שואב גנייבה ממש מכאן, מרכס הכורכר המקביל לרצועת החוף המשתרעת ממש מול הבניין. בחזית הבניין ממוקם סלע כורכר שעבר במהלך השנים תהליכי בלייה ויש בו חורים רבים. כמוהו שבכות החיצוניות, בשבכת בטון בחדר מדרגות, מחוררים המעקה המחורר שבגב הבניין, חלקי המתכת שמסביבו ועוד.

יש כאן גם שימוש באלמנטים ודימויים פרָקְטָליים, רעיון מעולפ המתמטיקה, שבו מוצגות צורות גיאומטריות הדומות לעצמן, בכל רמת פירוט והתבוננות בהן.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/zetygp3dLJU


ביקור במקום:

https://youtu.be/nloaY2AhxF0


ובצידו השני:

https://youtu.be/HGmZxaISvBg
מצפה עזריאלי
מצפה עזריאלי
#על המצפה הגבוה במזרח התיכון

מצפה עזריאלי הוא מצפה סגור, המצוי בקומה ה-49 של הבניין העגול במגדלי עזריאלי ומאפשר צפייה על הסביבה הקרובה וביום טוב, הרחוקה של תל אביב יפו.

מכאן תוכלו להבין את משמעות המושג "גוש דן", שכן מגובה של 187 מטרים רואים את גוש הבניינים העצום שנקרא "גוש דן" ויודעים שאין גדול כמוהו בישראל, על אף שבמונחים בינלאומיים הוא קטן עד קטנטן...

ובכל זאת - המבט על תל אביב וערי הלוויין שלה מציג מבת ים, חולון וראשון לציון בדרום, דרך הרצליה, נתניה וארובות חדרה בצפון, נתב"ג לוד ומודיעין במזרח והמון ים במערב. ביום טוב המבט מרחיק גם לאשדוד ולהרי ירושלים הרחוקים.

אם אתם מתלבטים בחורף אם לעלות למצפה, במיוחד ביום גשם או אפילו ביום סערה, אולי כדאי שתעלו למצפה. ראשית, המקום סגור ומוגן מגשם ומקור. שנית, המראה הנשקף ממנו, של העיר הסוערת, הוא מפעים. תחושו כאילו אתם ניצבים בתוך סערת הברקים עצמה, ובינינו - מתי ביקרתם בפעם האחרונה בתוך ברק?

לתיירים כדאי לומר שהמקום אינו מצפה של ממש, כמו בחו"ל. אמנם אפשר לראות ממנו כמו ממצפה, אבל את המשקפות שהיו שם פעם, הסירו מזמן. גם שעות הפתיחה של המקום אינן קבועות, שכן המצפה מתפקד גם כאולם אירועים וכנסים. לכן חובה לברר מראש האם הביקור בו אפשרי.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/EffqydyxYTM
מלון דן
מלון דן
#על המלון שהפך ליצירת אמנות מודרנית

מלון דן תל אביב הוא בית מלון ותיק ובעל 280 חדרים, שממוקם ליד חוף תל אביב, ברחוב הירקון. המלון הזה מעניין בכך שבניגוד לשאר בתי המלון בתל אביב, שבנויים כמגדלים, הוא בנוי לרוחב דווקא, וגובהו "רק" 7 קומות.

אבל המלון הזה מוזכר כאן, כי הוא גם יצירת אמנות. הסיפור שלו הוא שבמהלך שנות ה-70 עבר המלון שיפוץ. במסגרת השיפוץ של המבנה התבקש האמן הישראלי המפורסם, יעקב אגם, לעצב מחדש את חזיתו המערבית. אגם לקח על עצמו את האתגר והפך את המלון לפסל סביבתי צבעוני ענק.

האמן עשה זאת באמצעות צביעת קורות המלון החיצוניות, אך לא על ידי צבע אלא באמצעות הדבקת פסיפס צבעוני, בכל צבעי הקשת, כמו ביצירות אחרות של אגם. התוצאה יוצרת מראה שמשתנה על ידי זווית ההסתכלות במבנה. בשנת 2000 חודש הפסיפס הצבעוני הזה, ביחד עם כל חלקי חיפוי המעטפת החיצונית של המלון.

כך הפך מבנה המלון, שגם לפני כן היה בעל חשיבות אדריכלית מסוימת בתולדות העיר תל אביב, לפסל סביבתי מרשים. הסיבה לחשיבותו המקורית הייתה, אגב, שזה היה מבנה המלון הראשון בחוף הים של תל אביב. המלון הזה היה החלוץ, שהגדיר אז את קו החוף כרצועה תיירותית. מלון שרתון הישן ומלון הילטון תל אביב, כמו מלונות נוספים שנבנו בעקבותיו, הפכו עם השנים את רצועת החוף על פניה ושינו את כל אופיה.


קבלו הצצה אל מלון דן:

https://youtu.be/-gRWCBpDHoI
שרונה
שרונה
#שכונת שָׁרוֹנָה
שרונה נולדה במחצית השנייה של המאה ה-19, כמושבה שהקימו הגרמנים הטמפלרים. למעשה זו המושבה הרביעית שלהם בארץ ישראל. בזמנו נמצאה המושבה כמה קילומטרים מצפון ליפו, אבל היום היא שוכנת במרכז תל אביב והיא ממקומות הבילוי הפופולריים ואהובים בתל אביב.

באותה תקופה השתרעו שטחי החקלאות של המושבה לכיוון מזרח, על שתי הגדות של ואדי מוסררה, מקום בו שוכן היום הציר המרכזי של תל אביב, נתיבי איילון. באותה תקופה חצו את הנחל על גבי גשר שרונה, שהיה בדיוק במקום שבו שוכן כיום גשר השלום, בואכה דרך השלום.

בתקופת מלחמת העולם השנייה גורשו תושביה הטמפלרים של המושבה, בשל הזדהותם של חלק מאנשי המושבה עם גרמניה הנאצית. לאחר שהתושבים תלו דגלי צלב קרס על בתיהם וחלק מבניהם נסעו לגרמניה להתנדב לצבא הגרמני, כנגד בנות הברית. לאחר המלחמה לא הרשו הבריטים לטמפלרים לשוב אל בתיהם. הצבא הבריטי עצמו התמקם בתחומי המושבה ועם קום המדינה התמקמו בה רבים ממוסדות השלטון של מדינת ישראל. האזור קיבל את הכינוי "הקריה" ועד לפני שנים מספר שכנו בו מתקני שלטון וצבא רבים.

בשנים האחרונות הפך חלקה הדרומי של המושבה לאתר בילויים משוחזר והומה אדם. זאת לאחר שהסתיימו עבודות שימור ושחזור, שכללו גם הזזה של מבנים שלמים לצורך הרחבת רחוב קפלן הסמוך. כל אלה הפכו את המושבה הגרמנית של פעם למתחם יפה ואופנתי ולמקום בילוי אהוב על הכל. הוא גם הוקף במגדלי יוקרה, שבאחד מהם נפתח "שרונה מרקט" היוקרתי.

גם כיום שוכנים בחלקה הצפוני של המושבה מחנה הקריה ומתקני צבא רבים. בסיס הקריה השייך לצה"ל עתיד להתפנות בשנים הקרובות.

שימו לב שרחובות המושבה המרכזיים, רחוב קפלן ורחוב דוד אלעזר של ימינו, ניצבים זה לזה ויוצרים צורת צלב. זו צורה שאפיינה את תכנון המושבות הטמפלריות, מהיותם של הטמפלרים נוצרים אדוקים.


#מה עשו הטמפלרים הגרמנים בארץ ישראל?
הטמפלרים שהיו נוצרים אדוקים באו מגרמניה באמצע המאה ה-19. ביחד עם האמונה הנוצרית בחובתם ליישב את ארץ הקודש, הם הביאו עימם לארץ את הטכנולוגיה החדישה של אירופה. בכל תחום שבו עסקו, כולל חקלאות, ייצור ובניין הם חידשו והגדילו את התפוקה וההצלחה. הטמפלרים בנו בארץ ישובים למופת והצליחו להביא לתנופה בכל התחומים הללו בין ערביי הארץ והיהודים שבה. רבים חיקו אותם וכך המשק הארץ-ישראלי התקדם והשתכלל בזכותם עד מאד.

הטמפלרים השאירו אחריהם שבעה ישובים, כגון שרונה, המושבה הגרמנית בחיפה ובירושלים וכמה ישובים שהפכו למושבים הישראליים מושב בני עטרות, בית לחם הגלילית ואלוני אבא.

בזמן מלחמת העולם השניה הזדהה הדור השלישי של הטמפלרים במושבות עם הנאצים. רבים מהם תלו את דגלי צלב הקרס על בתיהם. חלק מצעירי הטמפלרים נסעו לגרמניה להתנדב לצבא הגרמני ולחמו נגד בנות הברית. הבריטים בתגובה הכניסו את כל הטמפלרים למחנות סגורים. במלחמת השחרור גרש הפלמ"ח את הטמפלרים מבתיהם לחו"ל והם לא הורשו לשוב.


#מה היה המטמון של שרונה?
שנים שמרו המגורשים הטמפלרים על סוד מטמון הזהב שהוחבא בקיר אחד הבתים של שרונה. בשנת 1941 גורשו הטמפלרים מפלשתינה על ידי הבריטים. הם היו גרמנים וחלקם הגדול תמך בנאצים והבריטים ראו בהם סיכון לשלטונם כאן. גם פרשות ריגול שונות לטובת הגרמנים, שהתגלו באותה התקופה בארץ, נראו מסוכנות.

אחד מהמגורשים משרונה, הישוב הטמפלרי שליד תל אביב, הוגו ברנגל, הטמין לפני עזיבתו אוצר של מטבעות זהב בקיר ביתו. חלק מהמטבעות הללו היו מתנה שקיבל אביו של ברנגל מלורנס איש ערב המיתולוגי. הוא תכנן לשוב בעתיד כדי לאסוף אותו אבל מעולם לא עשה זאת.

לא פחות מ-62 שנה אחר-כך עשו כמה ישראלים חקירה וגילו את האוצר. הם השיבו אותו לבעלים המבוגר, איש בן 102, שלפי שווי אותן מטבעות, עשה כנראה עיסקה לא רעה.


מבט מקרוב במתחם שרונה:

https://youtu.be/TQEdhlsxgDg


הקיר הירוק של צ'ק פוינט
הקיר הירוק של צ'ק פוינט
#על הגינה האנכית של בניין צ'ק פוינט

בבניין של ענקית תוכנת אבטחת מידע צ'ק פוינט, בשכונת ביצרון, אפשר לראות כיצד התבצע תהליך הרטרופיט (Retrofit), שבו משדרגים מבנים, מרחיבים ומשפצים אותם, ובו בזמן הופכים אותם לירוקים.

הדוגמה הקלסית לכך היא הקיר הירוק, המזרחי, של האגף החדש במבנה. הוא שיוצר את הגינה האנכית של צ'ק פוינט. הגינה הזו היא סוג של קירות צמחייה בגובה 48 מטרים, עם גינת גג גדולה בראש המבנה.

מעבר לנוף הטבעי והיפה שהן יוצרות, מטרתן הירוקה של גינות המבנה האנכיות היא ויסות של הטמפרטורה בבניין, באמצעים טבעיים. יש כאן שילוב של הצללה מפני השמש, כדי לצמצם את צריכת האנרגיה בבניין ולווסת את הטמפרטורה השוררת בו.

גינת הגג הגדולה שבקומה השמינית מספקת שטחים ירוקים ומווסתת את הטמפרטורות שבחללים מתחתיה. על הגג תהיה גם פרגולה שתצל על הגינה והמשרדים המערביים.

הכל כאן סביבתי. בבניין מערכת למיחזור מים אפורים, המשקה את שטחי הגן. בעודפי המים הממוחזרים מדיחים את מי האסלות ואת הבניין מאירה מערכת לדים חסכונית הממעטת בצריכת חשמל.


#טיפים
הגינה האנכית תוכננה בידי אדריכל אריה קוץ. את הרחבת הבניין כולו תכננו במשרד קוץ אדריכלים.
מוזיאון תל אביב לאמנות
#על המוזיאון

אחד ממוזיאוני האמנות החשובים בישראל הוא מוזיאון תל אביב לאמנות. המוזיאון עוסק במגוון נושאים: אמנות ישראלית, אמנות מודרנית, אמנות עכשווית, צילום ורישום, הדפסים, עיצוב, אדריכלות ולאמנות מהמאה ה-16 ועד ה-19. המוזיאון מתפרש על פני שלושה מבנים: ביתן הלנה רובינשטיין (היום מוצגות בו בעיקר תערוכות מתחלפות), הבניין הראשי של המוזיאון בשדרות שאול המלך (בו אתם עומדים כעת) והבניין ע"ש שמואל והרטה עמיר, שנמצא בסמוך אליו ונפתח בשנת 2011.

מעבר לאוספים הקבועים המוצגים כאן, תוכלו לצפות ב-25 תערוכות מתחלפות בכל שנה - גם אמנות ישראלית וגם ביינאלומית. מעבר למגוון התערוכות, תוכלו להגיע לכאן לספוג קצת פעילות תרבותית כמו אירועי מוסיקה קלאסית או ג'אז, קולנוע, הרצאות, הצגות ילדים ועוד.

במוזיאון גם ספרייה מכובדת המכילה כ-50,000 ספרים, כ-140 כתבי עת וכ-7000 צילומים. אם תצאו החוצה מהמוזיאון תוכלו לשוטט בגן הפסלים (גן בו מוצגים לראווה מגוון פסלים). אל המוזיאון מגיעים למעלה מחצי מליון מבקרים בכל שנה.


#היסטוריה
מוזיאון תל אביב לאמנות שוכן היום בשדרות שאול המלך בתל אביב, אבל משכנו הקודם היה אחד מהחשובים בהיסטוריה של מדינת ישראל. המוזיאון המקורי, שנוסד בשנת 1932, היה ממוקם בשדרות רוטשילד 16, ב"בית דיזינגוף", בבית בו הוכרזה עצמאותה של מדינת ישראל בשנת 1948.

בית דיזינגוף שימש כבית מגוריו של ראש עיריית תל אביב הראשון, מאיר דיזינגוף, שהיה גם זה שיזם את רעיון הקמת המוזיאון. אוסף המוזיאון התחיל מעשרות פריטים בודדים, שגדלו עם הזמן בזכות אספנים ואמנים שתרמו מיצירותיהם למוזיאון.

המוזיאון הפך למרכז תרבות פעיל בעיר וככל שהוא הצליח יותר כך התרחבו האוספים שהוצגו בו ונדרשו חללי תצוגה גדולים יותר. בשל כך, הועבר המוזיאון בשנת 1959 לביתן הלנה רובינשטיין (בצומת הרחובות דיזינגוף-תרס"ט) ובשנת 1971 נחנך המבנה הנוכחי שלו בשדרות שאול המלך.


#אדריכלות המבנה
בשנת 1971 הושלמה בנייתו של המבנה המרכזי של המוזיאון בשדרות שאול המלך. המבנה תוכנן בידי האדריכלים דן איתן ויצחק ישר והוא נבנה בסגנון שהזכיר את הברוטליזם.

הברוטליזם היה נפץ בעיקר בשנות ה-50 ועד ה-70 ויש לו מאפיינים בולטים וספציפיים מאד: בנייה בבטון חשוף ושימוש בצורות בסיסיות מגוונות. יש משהו מאד אותנטי בסגנון הזה - הוא מחפש את ה"אמת" של המבנה ומאפשר לחומרים, לצורה ולפונקציונאליות לצאת החוצה ולקבל ביטוי ממשי. הוא מאפשר לחומרי הבנייה להישאר חשופים, תוך שימוש באור טבעי ובחומרים פשוטים וזולים. ניתן, אם כך, להבין למה מבנים שנבנו בסגנון זה נתפסו כמכוערים, אטומים וכוחניים.

על תכנון המבנה המיוחד הזה, זכו האדריכלים בשנת 1972 בפרס רכטר - פרס על תכנון אדריכלי המוענק בחסות משרד התרבות והספורט.


#האגף החדש
בשנת 2002 נפתחה תחרות על תכנון האגף החדש של המוזיאון. הזוכה הגדול היה האדריכל האמריקאי פרסטון סקוט כהן שסיכם את עלות הבנייה הצפויה בכ-45 מיליון דולר.

המון תורמים תרמו מכספם בעבור הבנייה, אך המשמעותית ביותר הייתה של איש העסקים חובב האמנות סמי עופר ורעייתו שתרמו 20 מיליון דולר. לאחר מחאה ציבורית שלא התירה לקרוא למוזיאון על שמו של עופר, התרומה הוחזרה אליו וגיוס הכספים נמשך.

בפברואר 2007 זוג התורמים פול והרטה עמיר תרמו 10 מיליון דולר בעבור האגף החדש. העבודה על המבנה נמשכה כ-8 שנים (בעיקר בשל החלפת התורמים באמצע). בשנת 2011 נחנך האגף ובו חלל מרכזי גדול בתוספת 10 אולמות תצוגה. הבניין הנוכחי של המוזיאון, ששטחו הכולל היה 16,000 מ"ר הוכפל בזכות האגף לשטח של 33,500 מ"ר בסך הכל. האגף נחשב לחדשני וליצירת מופת בתחום התכנון הדיגיטלי וטכנולוגיות הבנייה המורכבות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/C9BM664VcRU
שדרות רוטשילד
#על הרחוב שמדגים את העיר הלבנה, הסגנון הבינלאומי והבאוהאוס

שדרות רוטשילד בתל אביב הוא רחוב יוקרתי וותיק בעיר. בשנים האחרונות הפכה השדרה הארוכה לאחד העורקים החשובים של חיי התרבות והחברה בתל אביב.

כשבצד אחד שלך מצויים התאטרון הלאומי הבימה והיכל התרבות, ביתה של התזמורת הפילהרמונית המעולה של ישראל, ובצד השני נמצא היכל העצמאות, המקום שבו הוכרזה הקמת מדינת ישראל - לא תוכל לפספס. אבל ברחוב הזה קורים כל הזמן דברים מעניינים נוספים.

אבל שדרות רוטשילד הם גם תערוכה אדריכלית של בתים שנבנו בסגנון הבינלאומי, או סגנון הבאוהאוס. בסיור רגלי בשדירה נוכל לראות דוגמאות לבתים שונים בסגנון זה, שנבנו בתל אביב החל שנות השלושים.


#על המחאה החברתית
בשנים האחרונות הפכו שדרות רוטשילד ללב היוקרתי והמתנשא של תל אביב הצעירה והנהנתנית. הנדל"ן בו התייקר להחריד וכיום רק עשירים מצליחים לשרוד בו.

זו כנראה הסיבה שבשנת 2011 יצאו צעירים רבים לשדרות רוטשילד ופתחו במחאה החברתית הגדולה בתולדות מדינת ישראל. בשדרה הזו הם גרו במשך חודשים, באוהלים ובחושות מאולתרות שבנו להם ומחו כנגד אי-השוויון במדינת ישראל. המחאה הזו שינתה את התודעה של החברה הישראלית לעד.


# אדריכלות העיר הלבנה בשדרות רוטשילד
חוץ מרחוב פעיל ופועם, שדרות רוטשילד הם גם תערוכה אדריכלית מרשימה של בנייה בסגנון הבינלאומי. סיור רגלי בשדירה יפגיש אתכם עם כמה מהיפים שבבתי העיר הלבנה, תל אביב של שנות השלושים.

חלק גדול מהבתים בשדרות רוטשילד נבנו החל משנות ה-30 של המאה הקודמת. הסגנון המודרני, שנולד אז בבית הספר הגרמני לאדריכלות, בית הספר "באוהאוס", פרץ אז מגרמניה לעולם האדריכלות. חלק מבוגריו היו יהודים מגרמניה והיו גם שבאו מארץ ישראל ללמוד בו. אלה גם אלה הגיעו לתל אביב הצעירה, בנו בה כ-4,000 בתים בסגנון הבינלאומי, באוהאוס, ובדיעבד הפכו אותה למוזיאון אדריכלי לסגנון הבאוהאוס.

בין המרכזיים שבאדריכלי העיר הלבנה היו זאב רכטר, אריה שרון, אברבוך ודב כרמי.

את הבתים בסגנון הבאוהאוס תוכלו לזהות בצורתם המרובעת בדרך כלל, בשימוש בצורות גיאומטריות בסיסיות, ביניהן החלונות הצרים והארוכים והמרפסות העגולות. יש בבתי הבאוהאוס הרבה א-סימטריות ולא פעם שילבו בהם המתכננים סממנים מודרניים מעולם התעשייה והמיכון התעשייתי, כמו חזיתות מעוגלות או חלונות עגולים שמזכירים את חלונות האוניות.

בשל הבדלי האקלים, בין גרמניה לארץ הקודש, התאימו האדריכלים בתל אביב את הבאוהאוס למזרח התיכון. הוכנסו כאן מאפיינים ייחודיים, שברובם נועדו להתגבר על חום השמש ולהגדיל את המיזוג הטבעי של הבתים. האדריכלים התל אביביים תיכננו את הבתים כך שיהיה בהם אוורור טבעי, בהתאם לכיווני הרוח. הם מאד הגדילו את החלונות בתל אביב, לעומת אלו שנבנו באירופה. מעליהם הם הוסיפו גגונים שיצרו צל. על גגות הבתים בתל אביב הם תכננו לא פעם פרגולות, שאפשרו בריזה נעימה ליושבים על הגג ואף מקום שינה נעים בלילות החמים.

כך נוספו גם המרפסות הגדולות שאפשרו לנפוש בשעות הערב מחוץ לדירה החמה ולהתגבר על הזיעה של תל אביב. המרפסות גם פתחו את הבתים לרחוב וחיברו את האנשים. כל אלה תרמו לא מעט ליצירת החברה הישראלית הפתוחה, שיוצרת קשר ושייכות בין אנשים ומערבת את כולם בחיי כולם, לטוב ולרע.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Jctq4r-dFhY


במחאה החברתית של 2011:

https://youtu.be/blVgUQWjCLI
כיכר הבימה
#על כיכר התרבות (כיכר הבימה)

כיכר התרבות, או בשמה הפופולארי "כיכר הבימה" היא כיכר תל אביבית שבה נכללים מוסדות תרבות מרכזיים בעיר. אם בעבר הייתה הכיכר מגרש חנייה למבקרי מוסדות התרבות, מאז שהחנייה הועברה אל מתחתיה היא הפכה לאחד המתחמים הציבוריים הפופולריים והמרכזיים בתל אביב.

מסביב לכיכר ניתן למצוא את התיאטרון הלאומי הבימה, היכל התרבות שהוא ביתה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, ביתן הלנה רובינשטיין המציג אמנות חדישה והוא חלק ממוזיאון תל אביב וגן יעקב - פינה קסומה שלכודה בינות לבנייני הכיכר.

בכיכר הזו, שתחילתה בשנת 1935, עם הנחת אבן הפינה של תיאטרון הבימה, הושבע צה"ל בשנת 1948 כצבא הרשמי של מדינת ישראל שזה עתה נולדה. משהוקם היכל התרבות, בשנות ה-50, הפך שמה של הכיכר להיות "כיכר התזמורת".

בשנים האחרונות קיבלה הכיכר חיים. במקום מגרש החנייה עיצב בה האמן דני קרוון גן והציב בה ספסלים ושולחנות משחק. כך קיבל רקע הולם גם הפסל הוותיק של מנשה קדישמן, "התרוממות", שניצב בפינה הדרומית של הכיכר, אל מול שדרות רוטשילד.

בשנת 2011 התרכזה אל מול הכיכר המחאה החברתית, שבאופן מסוים שינתה את החברה הישראלית. אל מול הכיכר בנו הצעירים מאות אוהלים, במחאה שנולדה ממחירי הדיור הגבוהים והפכה למחאה על אובדן הצדק החברתי בישראל.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/8Wy_w6Hi_Ec


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.