» «
BLOX
מרכז בלוקס
#על המבנה המודרניסטי שכמו בנוי מלבנים ירוקות

מרכז החדשנות בלוקס (BLOX) בקופנהגן הוא קומפלקס ענקי, שנחנך בזמנו ע"י מלכת דנמרק, מרגרטה השנייה. קל לראות מדוע המבנה זכה לשם BLOX. תכנן אותו אחד מכוכבי האדריכלות העכשווית, רם קולהאוס. בתכנון הפרובוקטיבי שלו את המבנה, הוא הצליח לאתגר את תושבי קופנהגן ואת המבקרים בו.

הבלוקס הפך בשנים האחרונות לנקודת ציון אדריכלית משמעותית ולמוקד עירוני ולאומי של יצירתיות. כאן הוקם בין השאר אחד מתוך מספר מרכזי עתיד בעולם, המתכנן את העתיד של דנמרק ושמטרתו להפוך את העיר העתידית קופנהגן לטובה יותר.

עוד פועלים בשכנות, במבנה המיוחד הזה, שלל גופים. ביניהם ניתן למצוא את מרכז העיצוב הלאומי הדני, המרכז הדני HubBLOX לחדשנות בקרב יזמים, מכון האדריכלות הדני הלאומי ועוד.


#אדריכלות המבנה
באתר המקורי שעליו נבנה בניין ה-BLOX שכנה מבשלה. היא ננטשה עם השנים ונשארה במצב נטוש, במשך שנים רבות. איפשהו בשנות ה-60, לאחר שהמבנה של המבשלה נשרף, חולקה הקרקע לשניים ונבנה הבניין, כשהכביש עובר ממש מתחתיו.

אם מרבית הבניינים בקופנהגן הם סגורים לחיי העיר שבחוץ, המבנה השקוף הזה כמו סופח את חיי העיר אל תוכו. הכבישים העירוניים העוברים דרכו מובילים לחיבורים מפתיעים ולא שגרתיים, בין הבניין לעיר.

בבניין BLOX יש חלל מבואה ותצוגה גדול, המוביל למשרדים. יש בו גם מסעדות ובתי קפה, חנויות ספרים, מכוני כושר ו-22 דירות מגורים.

בבניין אף שולב מגרש המשחקים שעמד בעבר כאן והוכנס למבנה החדש, בתור מרחב ציבורי שכוסה חלקית, ושבערבי הקיץ הוא הופך לקולנוע הפתוח הפועל במבואה הציבורית.

בבניין חניה ציבורית אוטומטית המניעה את הרכב למקומו באופן עצמאי וללא הנהג.

דרך הבניין גם עובר פארק ליניארי, הזורם מתחת למפלס המים, לאורך הנמל ולקיר הרציף ודרך הבניין.

הזכוכית שבקיר החיצוני של הבניין מטרתה היא לשבור ולחסל את הגבולות בין החלל הפנימי של המבנה ומה שקורה מחוצה לו. צבעה הירוק נגזר מהגוון הירוק עמוק של הנהר העובר בקופנהגן.


מבט מהאוויר:

https://youtu.be/pfvOIP-mjlg
בית ה-8
בית ה-8
#על בית האדריכלות החברתית של קופנהגן

בית ה-8 (Tallet 8) או בניין השמונה, הוא אחד מבנייני המגורים הטובים בעולם לחיות בהם. הוא בנוי בצורה של הספרה 8 ומכאן שמו הציורי. יש המכנים אותו "הבניין המאושר".

בית ה-8 הוא בניין שהוא מעין כפר הררי בעיר והאנשים בו הם בהתאם - ידידותיים מהדיירים בבניינים רגילים בקופנהגן וחשים שזכו לגור במקום מיוחד במינו. יש בו מדרכה ארוכה שמובילה מגובה הרחוב ועד לקומה התשיעית, כך שניתן לטייל בו על טיילת ארוכה או לנסוע באופניים עד לקומה העליונה שלו ובחזרה, מבלי לפגוש במדרגות.

האדריכל שתכנן את בית ה-8, ביארקה אינגלס, הצליח ליצור אדריכלות חברתית, בבית שמחבר בין הדיירים שבו. הם מרגישים כקהילה של ממש, מסייעים זה לזה, חיים בטבע ממש, יש להם גג שהוא מעין הר מלאכותי, עם צמחיה מעליו, יש אפילו שירות תמיכה חינמי לתיקונים בבית והתקנות למי שצריך, יש ספר ה-8 שהוא אתר אינטרנט שמקשר ביניהם ועוד.


ביקור במקום:

https://youtu.be/-q-e9_KFcoY


הדרכה:

https://youtu.be/h91QRV1suBM


וכתבה:

https://youtu.be/YUlo_YZwvak
בניין מיקימוטו
בניין מיקימוטו
#על מגדל עם חלונות בועה מיוחדים

הבניין שלפניכם, בניין מיקימוטו (Mikimoto), הוא מגדל שתוכנן בידי האדריכל היפאני טויו איטו (Toyo Ito). הוא נבנה ב-2005 וכולו אסתטיקה ויופי, מנומרים בחלונות.

המגדל בן 9 הקומות, הוא צר ועומד על מגרש קטן, שגובהו 56 מטר. יש בו תצוגת תכשיטי פנינה גדולה. זאת מכיוון שמדובר בחנות הדגל של חברת התכשיטים מיקימוטו, שהבניין שייך לה וקרוי על שמה. גם משרדיה נמצאים כאן, אך בקומות העליונות.

שיטת הבנייה כאן מעניינת מאד. לבניין 4 קירות פלדה דקים. בפנים הוא חלול ואין לו עמודי תמיכה, תודות לשיטת בנייה ייחודית שמצליחה לייצב בתחכום רב קירות דקים ומצליחה גם לאפשר סידור של החלונות, באופן לא רציף ובכל צורה ודרך שהעיצוב מזמין.

הפתחים האקראיים של הבניין מזכירים טיפות, או בועות אוויר. האדריכל הצליח לתכנן ולייצב כאן מבנה בעל קלילות ועוצמה שמתחברות יחדיו ליצירה יפה ויציבה. לא דבר של מה בכך בטוקיו, שידעה רעידות אדמה קשות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/VAgyS1pRVoo
בניין שיזוקה עיתונות ומדיה
בניין שיזוקה
#על בניין שיזוקה

בניין שיזוקה עיתונות ומדיה (Shizuoka Building), שבקצה של גינזה, הוא בניין משרדים אייקוני בגובה של 57 מטרים בלבד, שתוכנן על ידי טנזו טנגה (Tenzo Tange) והוקם בשנת 1967.

בבניין יושבים משרדי הכתבים מכלי התקשורת השונים, הנשלטים על ידי תאגיד שיזואוקה. במרכז הבניין, שיושב על מגרש פינתי, משולש ולא גדול, יש מדרגות ספירליות יפות להפליא.

דמותו הכהה של המגדל, מכוסה האלומיניום השחור, הופכת אותו לאחד המוכרים בגינזה. מטיילים רבים באים לבקר בו מתחנת הרכבת הסמוכה, שאליה נכנסות הרכבות המגיעות לטוקיו מצד מערב.

הבניין תוכנן בידי קנזו טנגה, אדריכל שנמנה על קבוצת אדריכלים יפאניים שיצרו בסגנון של עיצוב מודרני בינלאומי. נוהגים לשייך אותו לתנועה אדריכלית שכונתה "מטבוליזם" (חילוף חומרים). תנועה זו יצרה משנת 1960 סגנון ששילב צורות בנייה קבועות, ביחד עם מרווחים ותפקודים גמישים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/zQrz4IJ-BSc

אדריכלות מודרנית

מגדל דה בירס
מגדל דה בירס
#על מגדל חברת כריית היהלומים דה בירס

מגדל דה בירס (De Beers Ginza Tower) שבשכונת גינזה הוא מגדל מודרניסטי שנבנה בין השנים 2005-8 ותוכנן על ידי האדריכל ג'ון מיצואי (Jun Mitsui).

במוקד בניית הבניין נמצאת חנות הדגל של תאגיד היהלומים בטוקיו. כאן משווקת דה בירס את הסדרות של יהלומיה שבאים ממכרות, שרובם בדרום אפריקה ובבוטסואנה.

דה בירס (De Beers) הוא תאגיד עולמי לכרייה וסחר ביהלומים, השולט במרבית שוק היהלומים העולמי. התאגיד, שבסיסו ביוהנסבורג ובלונדון, עוסק בכל שרשרת הפעילות בתחום היהלומים - מכרייה, דרך מכירת היהלומים הגולמיים, ייצור של יהלומים מלוטשים ושיווקם.

חברת דה בירס ידועה, בין השאר, בכך שהיא זו שהצליחה לקבע את הקשר שבין יהלומים לרומנטיקה, במסע הפרסום המוצלח שיזמה, החל מסוף שנות ה-30 של המאה הקודמת. קמפיין זה החדיר את המסר של "יהלומים הם לנצח" וקיבע בציבור את המסורת של הענקת יהלום במתנה לאירוסין.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/xvI4ug_4lFI


והפרסומת הידועה ביותר של חברת דה בירס:

https://youtu.be/8pU6WQXkiOU
הבית הרוקד
הבית הרוקד
#על הבית המרקד של פראג

הבית הרוקד (Dancing House) הוא בניין בפראג שבנוי בצורה מעוותת, המשווה לו צורה של תנועת ריקוד.

הבית הזה ידוע גם כ"בניין ג'ינג'ר ופרד", על שם שחקני העבר ההוליוודיים הידועים פרד אֶסְטֵר וג'ינג'ר רוג'רס. שם נוסף שהוא קיבל הוא "בית השיכור".

אבל כינויו המקובל של המבנה שלפניכם הוא "הבית הרוקד". זהו בניין משרדים שאת הקמתו יזם בזמנו נשיא צ'כיה ואצלב האוול. הוא היה ממנהיגי מהפכת הקטיפה של 1989, שהביאה את הדמוקרטיה לצ'כיה. הוא חתר להקמת מבנה שיסמל את נקודת הזמן המיוחדת והמשמעותית הזו בתולדות המדינה.

המבנה הציורי הזה תוכנן על ידי האדריכל הצ'כי-קרואטי ולאדו מילוניץ' והאדריכל הקנדי-אמריקני פרָנְק גֵּרִי. הוא נבנה על שטח שבו היה מבנה שנהרס, בסיומה של מלחמת העולם השנייה, על ידי פצצה אמריקנית תועה.


הנה סרטון של הבית הרוקד בפראג:

http://youtu.be/hlZA8bTvpiw


והנה ההשראה לבניין, צמד הרקדנים ג'ינג'ר ופרד:

http://youtu.be/MsS7B8nyw5Y?t=59s
ליפו סנטר
ליפו סנטר
#על המרכז המסחרי שמעליו שני מגדלים אייקוניים

ליפו סנטר (Lippo Centre) הוא שמם של צמד גורדי שחקים תאומים, בעלי צורה ייחודית ומרתקת, שבנייתם הושלמה בשנת 1988. הפרויקט, שבעבר נקרא "מרכז בונד", הוא מקום בולט מאד בנוכחותו בעיר.

החזית הייחודית שלו הופכת את מרכז ליפו לציון דרך אייקוני בעיר. הגבוה מבין השניים מכונה Lippo Center 2 ומגיע לגובה של 186 מטר, בעוד שגובהו של Lippo Center 1 הוא "רק" כ-172 מטרים.

המתחם נמצא במיקום מעולה ברובע המרכזי. נשקף ממנו נוף נהדר של פארק הונג קונג הסמוך.

לעיצוב הפוסט-מודרני של שני המגדלים הדומים, עיצוב שעטוף כולו בזכוכית רפלקטיבית, אחראים האדריכל פול מרווין רודולף, בשיתוף עם חברת וונג ואויאנג בע"מ. רודולף, שעבודותיו הידועות הן דווקא בסגנון הברוטליסטי, מבוסס הבטון, תכנן כאן מתחם מודרני מאוד, שהוא שונה לחלוטין מהסגנון האדריכלי והעיצובי שמזוהה איתו בדרך כלל.

פרט מעניין בהיסטוריה של המגדלים הללו קשור בכמות החברות שהתמוטטו או פשטו רגל, בעת ששכנו בהם. יועצים מקומיים של פנג שואי גורסים שלבניין יש פנג-שואי רע. הם קשרו זאת לחלונות דמויי האות C, שמזכירים קואלות המטפסים על העץ. מנגד, יועץ הפנג-שואי של בעלי הבניין, פרגרין, מכחיש זאת ונתן "אישור של בריאות" לבניינים...

אגב, צורות הקואלה הללו העניקו למתחם את כינויו בעיר - "בניין הקואלה" (Koala Building).


מבט מקרוב:

https://youtu.be/PJtqR9M47Go


מבט מהפארק:

https://youtu.be/Eyr2aA9wiA0


ביקור במקום:

https://youtu.be/H_YJUZ73lTE
פארק המדע של הונג קונג
פארק המדע של הונג קונג
#על פארק המדע בהונג קונג

המבנה המפורסם בפארק המדע בהונג קונג הוא ללא ספק אודיטוריום צ'ארלס ק. קאו. הבניין החייזרי והמרהיב של האודיטוריום הפך כבר מזמן לאייקון בעיר.

פארק המדע של הונג קונג (Hong Kong Science Park), שבו נמצא המוזיאון, הוא אזור ההייטק של העיר. זהו סוג של אזור תעשייה מתקדמת, מקום בו פועלים סטארטאפים וחברות הייטק רבים.

פארק המדע הזה ממוקם גם בסמוך לאוניברסיטה הסינית של הונג קונג ולנמל טולו. אלו נמצאים בפאק שק קוק, שבין מחוז שא טין למחוז טאי פו, בטריטוריות החדשות של הונג קונג.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/GM8o6q_0X3Y


ומהאוויר:

https://youtu.be/NUjtQ7xjzBc


גינזה סווטש
גינזה סווטש
#על בניין חברת סווטש בגינזה

גינזה סווטש (Swatch Ginza) החליף בגינזה מבנה קודם, שעמד כאן ושגובהו היה מחצית מהגובה של גינזה סווטש, המבנה הנוכחי והחדש. הבניין נועד לתת אכסניה ליצרנית השעונים, שהסעירה את עולם העיצוב בעשורים האחרונים, עם השעונים הצבעוניים החסכוניים והצעירים, ששברו את הקשר הבלעדי שבין עיצוב ליוקרה ואפשרו לקונים לקנות מספר שעונים זולים, שהפכו לסוג של אקססורי, להשלמת בגדים ואופנה ותרמו להופעה הכללית שלהם, מבלי להכניסם לחובות.

בכדי לתת רקע נייטרלי לשעונים הצבעוניים של סווטש, נצבע הבניין בעיצובו הפנימי כולו לבן. לעומת הצבע האחיד הזה, תוכננה חומת האש בצידו השמאלי כקיר ירוק, עשוי צמחים מטפסים וגפנים המשתרגות על כולו.

בפני האדריכל שיגרו באן (Shigeru Ban), שזכה בתחרות לעיצוב ה"גינזה סווטש", הועמדה משימה נוספת. הוא נדרש למצוא דרך שתציג לראווה את שבעת המותגים של החברה ולתת לכל אחד את הפוקוס המלא. הפתרון שלו היה מרתק - באן יצר כאן קומת כניסה פתוחה, שממנה עולות לקומות 7 מעליות זכוכית. מעליות אלה משמשות, למעשה, מעין חלונות ראווה קטנים. כל אחת מאפשרת למבקרים חשיפה למותג אחר של היצרנית הבינלאומית של השעונים. כך, בעת העלייה לקומה המבוקשת, אנשים נחשפים למותגים שהחברה מעוניינת לקדם.

המעליות הסגלגלות הללו הן מעליות מהירות מאד. במהירות של 15 מטר לשנייה עולות המעליות ההידראוליות, ללא פיר מעלית, ו"מטיסות" את המבקרים היישר לקומה של המותג המסוים שאליו פניהם.

משרדי סווטש בטוקיו, או Swatch יפאן, שוכנים בקומתו העליונה של הבניין. נמצא בו גם מרכז שירות לקוחות, התופס עוד 3 קומות. בקומה נוספת מקיימת החברה השקות וחשיפת מוצרים חדשים, לצד מסיבות עיתונאים ואירועי תרבות בחסותה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/JArvloWy3mM
בית הקימוספר
#על הבית המודרני ביותר בעולם של שנות ה-60


בית הקימוספרה או הקימוספר (Chemosphere) הוא ללא ספק אחד הבתים המעניינים בלוס אנג'לס. זהו בית שצורתו עתידנית והוא מזכיר צלחת מעופפת, בסגנון שנראה כמו ספינת חלל, או כמו הצלחות המעופפות שלכאורה הגיעו לכדור הארץ.

הבית המפורסם בנוי על צלע הר, מוקף כולו קירות זכוכית ומשקיף על העיר לוס אנג'לס.

הקימוספר תוכנן על ידי הארכיטקט הנודע ג'ון לאוטנר, במהלך שנות ה-60. הבית נבנה על גבי עמוד אחד שעליו יושבת פלטפורמה שלמה, שהיא הבסיס של הבית. תכנון גאוני של לאוטנר, שעלה לבנות בקושי 80 אלף דולר, אבל יצר את אחד המבנים המיוחדים שיש.

בשנת 1961 הוכרז בית הקימוספר על ידי אנציקלופדיית בריטניקה כ"בית המודרני ביותר בעולם". גם עולם הסרטים והטלוויזיה אהב את הבית העתידני הזה והוא הופיע לא פעם בסדרות טלוויזיה, כמו הסדרה המרתקת "בגבולות המסתורין", בסרטים כמו "המלאכיות של צ'ארלי" ו"תעתועי גוף" של הבמאי בריאן דה פלמה, כמו גם בפרסומות ווידאו קליפים.


הנה בית הקימוספר העתידני, בקליפ שנעשה בשנים האחרונות:

https://youtu.be/7uXCFNzK5gw


הבית בסצנה שנמחקה מהסרט "המלאכים של צ'ארלי" משנת 2000:

https://youtu.be/ajdsqlRHc5I
מרכז האדריכלות הדני
#על מרכז האדריכלות של העיר

במרכז האדריכלות הדני (Dansk Arkitektur Center) מוצגות תערוכות מתחלפות על אדריכלות העתיד הדנית ותרבות הבנייה בדנמרק. זהו מקום מרתק לחובבי ארכיטקטורה.

לקופנהגן מעמד רם בעולם האדריכלות והתכנון. אחדים מהאדריכלים החדשניים, המעניינים והמרתקים בעולם הם דניים. במרכז שלל תצוגות אינפורמטיביות, מסקרנות ועתירות ידע. כאן תוכלו להכיר וללמוד על האדריכלות של דנמרק, רעיונות עתידיים בתחום, מבנים מעוררי השראה ותפיסות שרווחו ורווחות בבנייה כאן.


מבט מרחוק:

https://youtu.be/oOf5tenCnkU


ומבפנים:

https://youtu.be/j-WDbjw0x-g
שיכון וייסנהוף
#על שכונת הבאוהאוס של שטוטגרט

שיכון וייסנהוף (Weissenhof Colony), או שכונת ויזנהוף, הוא אזור בשטוטגרט, שנוסדה בעיר ב-1927 כשיכון לעובדים. השיכון הזה נועד להציג לראווה את הסגנון שלימים יזכה לשם "הסגנון הבינלאומי באדריכלות", או בשם "באוהאוס".

השיכון, שלא פחות מ-16 אדריכלים אירופיים
תכננו את המבנים שבו, כלל אז 21 בניינים שבהם 63 יחידות דיור. הוא נחשב לפרויקט הדיור הגדול ביותר שנבנה בזמנו בסביבה וניסה להתמודד עם הבעיה שהתנועה המודרניסטית באדריכלות התדיינה בה רבות אז - כיצד ישוכנו בעתיד מיליוני העובדים שזורמים לערים, בתהליך המואץ של אורבניזציה, "עיור" שהלך אז וגדל.

השיכון הוכרז בשנת 2016 כחלק מאתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.


#אדריכלות השכונה
למעשה, שיכון וייסנהוף נבנה לרגל תערוכת" דויטשר ורקבונד" (Deutscher Werkbund), שמשכה קהל רב, אך נפתחה באיחור של שנה לקהל, בשנת 1927.

הפרויקט נערך בניצוחו של האדריכל הגרמני הנודע לודוויג מיס ואן-דר-רוהה, נבנו בו אז 21 מבנים, שתוכננו בידי 16 אדריכלים שונים.

גם אם חלקם היו בתי דירות וחלקם בתים פרטיים, הבניינים דמו בצורתם והייתה ביניהם אחידות רבה. הם התאפיינו בחזיתות ותכנון פנימי פשוטים, גגות שטוחים ששימשו בתור טראסות, או מרפסות לישיבה ושיזוף, חלונות רחבים ומעט קירות בתוך הבתים ובמסדרונות. השתמשו בהם בבנייה טרומית, מה שהחיש מאד את הקמת המבנים, לתקופה של פחות מחצי שנה. בנוסף, חוץ מהבניין האדום והקטן של האדריכל ברונו טאוט, כל המבנים היו לבנים.

התכנון היה שהשיכון ייבנה ביחד עם הדיירים, בבנייה מתועשת. מלכתחילה הוא פורסם כאבטיפוס של מעונות עתידיים לעובדים. אבל תכניות לחוד ומציאות לחוד - בפועל, כל בית עוצב ואובזר בנפרד ובתקציב גבוה, שממש לא היה בהישג ידו של פועל באותה תקופה.

כשעלו הנאצים לשלטון הם תיעבו את הבנייה הזו ובזלזול אופייני הם כינו את השיכון "כפר ערבי". היטלר הורה לקנות אותו, במטרה להביאו להריסה. רק מלחמת העולם השנייה מנעה את ההרס היזום.

אך בזמן המלחמה מיקם השלטון הנאצי בשיכון עמדת נ"מ, אולי כדי לחשוף אותו להפצצות והרס. ואכן השיכון היה מטרה להפצצות בעלות הברית ורבים מהמבנים הללו נהרסו, כולל שני בניינים שתכנן האדריכל הנודע וולטר גרופיוס, מייסד בית הספר "באוהאוס".

אחרי המלחמה פונו הריסות הבתים ההרוסים והאחרים הושכרו על ידי ממשלת גרמניה, שעד היום וייסנהוף שייך לה. בשיפוצים שנעשו על ידי יושביהם במהלך השנים, מרבית הבתים והמבנים שונו והושחתו מבחינה סגנונית. לחלקם אף נבנו גגות רעפים, שהם לגמרי זרים לסגנון המקורי של בתי השיכון הללו.

כיום השיכון די הוחזר למראהו המקורי. הכבוד הרב שגרמניה רוחשת להישגי הבאוהאוס והסגנון הבינלאומי ניכר במראה ובטיפוח של בתי השכונה ובאופיה הכללי, היוקרתי משהו.


מבט מקרוב על שכונת ויזנהוף:

https://youtu.be/xeNShd8Eesk
מגדל השארד
#על המגדל הגבוה במערב אירופה
מגדל השארד (The Shard), גורד השחקים המרשים, ידוע גם בכינויו "מגדל גשר לונדון". כפי הנראה זה מפני שהוא נמצא בסמוך אליו. גובהו של מגדל השארד הוא כמעט 310 מטרים ויש בו 95 קומות. הבניין המעניין מזכיר "קרחון העולה מן התמזה". הוא עוצב על ידי האדריכל האיטלקי רנצו פיאנו, אותו אדריכל שעיצב את מרכז פומפידו בפריז. המגדל הזה הוא מהגבוהים שבבנייני בריטניה והאיחוד האירופי.

בנייתו של הבניין התחילה בשנת 2009 והסתיימה ב-2012. אם אתם חושבים שהיה קל לשכנע את תושבי האזור והפעילים בסביבה שנכון לבנות אותו, אתם טועים. בשלב מסוים אפילו ניתנה אזהרה בידי אונסק"ו כי הסטטוס של גשר לונדון כמורשת עולמית עלול להיפגע. האזור שבו נבנה המבנה, היה מרכז של עוני ואבטלה בעיר. זה היה ההפך הגמור מהבניין היוקרתי הזה, שבו נמצאים מלון חמישה כוכבים ומסעדות בעלות כוכבי מישלן.

החלק המעניין ביותר במגדל הוא התצפית המרהיבה שיש בו, המציעה מבט גבוה במיוחד אל העיר לונדון כולה. עלו במעלית אל הקומה ה-69 ושם תמצאו את התצפית. בקומה ה-72 יש גם חלק חיצוני בחלקו.

לחובבי המזכרות והמתנות, יש חנות מזכרות בקומה ה-68.


#להיתקע בבניין הגבוה ביותר
אנחנו לא רוצים להפחיד אתכם, במיוחד אם החלטתם להיכנס לגורד השחקים הגבוה ביותר במערב אירופה, אך בשנת 2013 האטרקציה הפכה למאורע לא נחמד במיוחד בעבור כמה מבקרים. יותר מ-200 תיירים שעלו במעלית של הבניין, נתקעו בגובה של 243 מטר מעל פני הקרקע, לאחר שזו הפסיקה לעבוד בשל חשש לפריצת שריפה במקום. המבקרים נשארו תקועים בבניין, במשך יותר משעה שלמה. אנחנו יכולים רק לדמיין מה עבר על הקלסטרופובים מביניהם. המבנה המרשים, שכנראה מציע את נקודת התצפית המרהיבה ביותר בלונדון, היה פחות נעים באותו היום...


# על מחלוקות ויוקרה
אחת מהמחלוקות הידועות של תושבי לונדון היא האם נכון לבנות לגובה או לא. מי שתומכים בבנייה לגובה, מסבירים שהעיר צריכה להתאים את עצמה למאה ה-21, לשדר מודרניות וחדשנות ולתת למגדלי הזכוכית לקבל את מקומם כחלק מחזות העיר.

האחרים טוענים שהיופי של העיר הם הבתים הנמוכים מהתקופות השונות, בעיקר מהתקופה הוויקטוריאנית והתקופה הג'ורג'יאנית, ושהיא לא חייבת ליישר קו עם הערים המודרניות בעולם.

מגדל השארד הוא אחד מהמבנים מעוררי המחלוקת, בעיקר מפני שהוא בוטה ביוקרתו. בבניין ישנם משרדי יוקרה מרשימים, מלון דירות מפואר ומסעדות יקרות. השמועה מספרת שבמהלך השבוע מתכנסים האנשים היפים ביותר בלונדון בברים המזמינים שבבניין, אלו הנמצאים בקומות ה-31 וה-32, והם מגיעים ללגום מעט אלכוהול איכותי אל מול הנוף עוצר הנשימה.

מבט מקרוב על מגדל השארד:
https://www.youtube.com/watch?v=Qdgk_de8hrM
בית הכנסת היכל יהודה
#על בית הכנסת של יהודי סלוניקי

כמה כיף לגלות, בשכונת מגורים רגילה, מקום שומט-לסתות ומרהיב כמו זה. בית הכנסת שאתם עומדים מולו הוא יצירת אמנות אדריכלית, מודרניסטית ומרתקת.

מדובר בבית הכנסת היכל יהודה, שרבים קוראים לו בית הכנסת רקנאטי והוא מזוהה עם קהילת יהודי סלוניקי שבתל אביב. בית הכנסת נמצא ממש מאחרי מגדל המאה, ברחוב מנחם בן סרוק 13 בתל אביב, בשטח שבו שכן פעם הכפר הערבי סומייל.

היוזם העיקרי של בנייתו הוא איש העסקים אברהם שמואל רקנאטי, יו"ר ועד הקהילה ומי שהיה בעברו סגן ראש העיר סלוניקי. אבל הכוכב האמיתי של המבנה הוא האדריכל יצחק טולדנו, מי שתכנן את המבנה המרשים שלו, מבנה לא אופייני לבתי כנסת בעולם.

טולדנו תכנן את המבנה בצורה של צדפה. הוא מסמל את הצדפים מחופי סלוניקי, עיר המוצא של מרבית בני הקהילה שנוהגת להתפלל בו. העובדה שהוא העצם היחידי בטבע שכל צלעותיו מתכנסות למקום אחד, הפכה את הצדף למתאים גם לייצוג ההתכנסות של כל צלעות בית הכנסת, אל עבר ארון הקודש. רעיון יפה וביצוע מרשים ביותר.

בחלונות בית הכנסת מותקנים ויטראז'ים צבעוניים שבהם מתוארים רעיונות יהודיים כמו השבת וחגי ישראל.

גם החזית של המבנה מרשימה. היא עשויה בטון חשוף ומעוטרת בתבליטים ובקישוטים שמציגים מבחר סמלים יהודיים כמו מנורה, מגן דוד ועוד.
תיבת הוּמְבּוֹלְדְט
#על המבנה המודרניסטי המרשים

סמוך לקצה המזרחי של שדרת אונטר דן לינדן, מול אי המוזיאונים, לוסט גארטן וה"דום", נמצא מבנה משושה ובעל חזות עתידנית, עשוי קורות מתכת וזכוכית שנקרא "תיבת הוּמְבּוֹלְדְט" (Humboldt-Box).

תיבת הומבולדט הייתה אמורה להיות מבנה זמני בעיר, שתוכנן במקור לפרק אותה בגמר השימוש, אבל היא הפכה לאטרקציה אדריכלית כה מסקרנת, שמשכה צופים ומתעניינים מכל העיר ומקרב התיירים הרבים שפוקדים אותה. לכן הוחלט להשאירה בקביעות בעיר.

המבנה, שנבנה בהשקעה כספית ויצירתית רבה, תוכנן על ידי שלישיית האדריכלים הברלינאים, קרוגר, שוברט וואנדרייקה, בפרויקט שעלה 590 מיליון יורו.

הוא מתנשא לגובה של 28 מטרים, עשוי קורות פלדה ומצופה זכוכית כחולה. יש בו מגוון חללים, המשמשים לאירועים, תצוגות ותערוכות אמנות מרתקות, שעוסקות בין היתר בארמון המתוכנן במקום.

למסעדת הומבולדט-טראסן, שממוקמת במבנה, יש שתי מרפסות חיצוניות בגובה של 21 מטרים מעל פני הקרקע. מהמרפסות הללו ניתן לראות את הנוף הנפלא של מרכז העיר לכל הכיוונים.


מבט מקרוב על המבנה:

https://www.youtube.com/watch?v=yXCFtUcbY_g
פראדה טוקיו
#על המבנה המודרני

מבחינת שופינג, הסניף של פראדה (PRADA Aoyama Store) הוא סניף יקר, אחד מרבים בעולם, המוכר אופנה עילית מתוצרתה של ענקית האופנה היוקרתית. אבל העניין במבנה של פראדה בטוקיו הוא גם אדריכלי, מה שהופך את סניף בית האופנה "פראדה" בטוקיו לתחנת חובה גם לחובבי ארכיטקטורה מודרנית.

ולא סתם אדריכלות נעשתה כאן. בפראדה טוקיו עשו צמד האדריכלים השווייצרים הרצוג ודה מורון כהרגלם עבודה מרשימה, בתכנון של בניין מודרניסטי, מרשים ומעוצב, כמעט עתידני, המציג יוקרה ומהווה אכסניה נאה לאופנה של בית העיצוב הוותיק.

מסביב לבניין פראדה טוקיו מכסה רשת פלדה, שמולאה במעין "יהלומי זכוכית". אלה מקנים לו מראה מנצנץ וגבישי והופכים את המבנה ליהלום עירוני, ענק ומרשים.

גם בצידו הפנימי הבניין צופן הפתעות תכנוניות. יש לו 6 קומות ו-5 צדדים, אבל החיבורים המתעתעים שבין קומותיו מפתיעים את המבקרים והקונים ומעבירים אותם מקומה לקומה מבלי לשים לב, מה שללא ספק יכול לתרום לשיפור במאזן המכירות הכולל של החנות היקרה.

בראשו, מצטיין "פראדה" טוקיו בפסגה בעלת חיתוך א-סימטרי. אבל לפני הכל מעניינים החלונות שלו, שחלק מהשמשות בהם שקועות וחלקן בולטות. אם במהלך היום יכולים העוברים והשבים, שלא לומר השווים, ממש "לבחון את הסחורה" מבחוץ ולהביט פנימה דרך השמשות הקעורות - בלילה הופך הבניין כולו למפלצת מוארת ויפה להפליא.

גם בצידו הפנימי, המבנה מעניין ומקורי. את חללו הפנימי חוצות שפופרות גדולות ואופקיות, שצורתן יהלום. בתוכן הותקנו חללי תצוגה ואיחסון ותאים גדולים למדידת בגדים, שהלקוחות יכולים להיכנס לתוכם.


מבט מקרוב על סניף פראדה בטוקיו:

https://youtu.be/luGzBDGM9Fg


ועוד מבט:

https://youtu.be/Mk2bA8QBbnk
מרכז אמסטרדם לאדריכלות
#על המרכז

המרכז לאדריכלות נוסד בשנת 1986, עם פתיחת הקרן לאדריכלות של אמסטרדם. פעילותה של הקרן מופנית אל הציבור הרחב, בשביל לעורר מעורבות בפיתוח העיר והאדריכלות שלה. המרכז מתמקד בארכיטקטורה, עיצוב עירוני ואדריכלות נוף. הוא הגדול והעתיק ביותר מבין 40 מרכזי האדריכלות ההולנדיים המקומיים. בניין המתחם, שצורתו טרפז והוא בעל שלוש קומות, תוכנן על ידי רנה ואן זוק. בנייתו הושלמה בשנת 2003.

עבודתו של המתחם מתאפשרת באמצעות תרומתם הנדיבה של תורמים ונותני חסות, כמו גם עיריית אמסטרדם וקרן התמיכה לארכיטקטורה. במרכז נערכות מדי שנה 5 תערוכות שונות המציגות את ההתפתחויות החדשות באדריכלות מצד אחד, ובהיסטוריה של האדריכלות באמסטרדם מהצד השני. על קיר פנורמי עצום ניתן לראות סקירה מרשימה של אדריכלות העיר ההיסטורית, לאורך 1200 השנים האחרונות.

במרכז תוכלו ללמוד על הארכיטקטורה של העיר אמסטרדם בדרכים שונות: החל מקורסים ועד סיורים מודרכים. במוזיאון תערוכות קבועות ומתחלפות.

מבט מקרוב על המבנה המדהים הזה:
https://www.youtube.com/watch?v=A_ocf-Wgpk4


מגדל "המלפפון"
#על המגדל שהפך לאייקון לונדוני

בזכות צורתו הייחודית, מגדל סוויס רה (Swiss Re Tower), בן 40 הקומות ו-180 המטרים, הוא אחד המגדלים המוכרים בלונדון. אבל השם הרשמי הזה כמעט ולא מוכר, אלא דווקא הכינויים המשעשעים שלהם הוא זכה, ביניהם שמות כמו "המלפפון החמוץ" (הגרקין), המלפפון החמוץ האירוטי, ה"דיק" ו"הרמיזה הגבוהה".

את הכינויים המשעשעים הללו קיבל הבניין בשל צורתו הייחודית, המזכירה משהו שבין מלפפון לוויברטור. תכנן אותו כך האדריכל נורמן פוסטר, מהאדריכלים המובילים בעולם ומי שכבר בנה כמה בניינים אייקוניים שקשה לשכוח.

מאז נחנך מגדל "המלפפון החמוץ" (The Gherkin), או פשוט "המלפפון", הוא הפך לאחד מסמליה הבולטים של לונדון, בולטים תרתי-משמע. מיקומו בסיטי של לונדון, אזור העסקים המרכזי שבבירה הבריטית, הפך אותו לאחד מבנייני המשרדים המבוקשים בקרב אנשי עסקים לונדוניים.

הבניין הייחודי הספיק להופיע בכמה סרטים וסדרות טלוויזיה שצולמו בלונדון מאז הוקם. בין השאר הוא נראה בסרטים כמו "הארי פוטר", "אינסטינקט בסיסי 2" ו"מסע בין כוכבים".


#תולדות הגרקין
מגדל "המלפפון" נבנה באזור הסיטי של לונדון על חורבות "הבורסה הבלטית", בניין ותיק, שנהרס על ידי פצצה שהטמינו בו בשנת 1992, אנשי המחתרת האירית, ה-IRA. לאחר שהבניין ההוא, בניין הבורסה, נהרס לחלוטין ומשהתברר שלא ניתן לשחזרו, החליטו בעלי הקרקע להקים במקומו בניין חדש לחלוטין, מודרניסטי וסביבתי.

כך החלה הבנייה בשנת 2000 ומגדל "המלפפון" הושלם בשנת 2004.


#אדריכלות הבניין
זמן קצר לאחר בנייתו, נבחר "המלפפון" לבניין החדש המוערך ביותר בעולם לשנת 2004, על ידי צוות שופטים, שהוא קבוצת אדריכלים מקצועית. נכון להיום המלפפון הוא המגדל השני בגובהו בסיטי של לונדון.

ואגב, "המלפפון" הוא לא רק בניין מרשים בצורתו. זהו גם בניין "ירוק", כלומר מבנה המנצל את משאבי הסביבה בצורה היעילה ביותר ומקטין את רמת הזיהום הסביבתי שלו למינימום.


מבט מקרוב על מגדל "המלפפון" בלונדון:

https://youtu.be/OujTCU6IBWc


ומהמסעדה שבראש המגדל:

https://youtu.be/ug0R_U_6BDU
בניין לוידס
#על המגדל עם הקרביים בחוץ

בניין לוידס (Lloyd building) הוא נקודת ציון ותיקה יחסית בלונדון של ימינו, אייקון לונדוני שנפתח ב-1986 ועדיין מעורר מחלוקת. זהו בניין עתידני, עתיר זכוכית ומתכת, כסוף ברובו ובעל מראה קר ומטאלי, מבנה שחושף החוצה את הצינורות ואת גרמי המדרגות שלו ושומר בתוכו את הרכות ואת עמודי הבטון המעוגלים והיפים שבו.

תכנן את בניין לוידס ריצ'ארד רוג'רס, מהאדריכלים המפורסמים ומכוכבי הארכיטקטורה הגדולים של בריטניה. סגנונו בבניין הזה זכה לתואר "אדריכלות האינסייד אאוט", שכן הוא הוציא אל מחוץ לבניין את כל המערכות שלרוב נמצאות בתוכו - צינורות, תעלות איוורור, מערכות מיזוג, כבלי חשמל, מעליות ועוד.

המחלוקת על מה שהפך אותו לאחד הבניינים המודרניים החשובים בעולם, קשורה בכך שהבניין, שתוכנן עבור חברת הביטוח לוידס בשנות ה-80, הוא המקבילה הלונדונית והאולטרה מודרנית למרכז פומפידו שבפריז. האדריכל ריצ'ארד רוג'רס, מי שהיה שותף גם בעיצוב של מרכז פומפידו, יצירת מופת של סגנון ההייטק באדריכלות, המשיך גם כאן, בלוידס בילדינג, את הקו הסגנוני שבלט שם.

יש הרואים בבניין "שהקרביים שלו בחוץ" יצירת מופת של אדריכלות ההייטק. אחרים, המבקרים אותו, טוענים שהוא מזכיר מזקקת נפט שנחתה על לונדון. הטענה היא שהאדריכל כפה על יושבי הבניין את רעיונותיו העיצוביים והחדשניים ולא התחשב מספיק בצרכים של "הדיירים". התומכים, לעומתם, מדגישים את היתרון בהוצאת הקרביים החוצה למשל, מה שאיפשר יצירת חללים פנימיים גדולים ופתוחים, לאחר שהוצאו המערכות שלו החוצה.

כך או כך, גרמי המדרגות החיצוניים המפורסמים והעיצוב חושף הקרביים שלו, על אף האפקט הוויזואלי המהמם שלהם, הופכים את בית לוידס למבנה שקשה ויקר לתחזק. הוא אכן עובר תחזוקה מתמדת ולא זולה.

מנגד, מדובר בבניין שהפך בקלות לאחד המבנים החשובים מבחינה אדריכלית, בלונדון. עד להופעתו של הגרקין, "בניין המלפפון החמוץ" ששוכן גם הוא בסיטי של לונדון, היה לוידס האייקון המבשר את הבנייה המודרנית ברובע העסקי והעשיר של לונדון. הוא עורר ויכוחים על יופי וכיעור, אבל איש לא התעלם ממנו...


מבט מקרוב על בניין לוידס:

https://youtu.be/BzFdjRKnR2Y


בניין לוידס מבפנים:

https://youtu.be/KVmbq8gTRlM
בית הבתולה השחורה
#על הבית הקוביסטי המרתק של פראג

בית הבתולה השחורה (Dum u Cerne Matky Bozi), או בית המדונה השחורה בפראג, הוא דוגמה מצוינת למבנה קוביסטי, סגנון אדריכלי שהושפע מסגנון הקוביזם של פיקאסו ובראק.

בקומות הרביעית והחמישית של בית הבתולה השחורה תוכלו לבקר במוזיאון שמוקדש כולו לקוביזם הצ'כי.

הבתים הקוביסטיים של פראג (Cubist houses) ידועים בכל העולם. למעשה, העיר פראג הייתה היחידה מערי העולם שנבנו בה בתים בסגנון הקוביסטי.

בנוסף לבית הזה יש עוד בתים בסגנון, כשהבתים הקוביסטיים היחודיים והמעניינים ביותר הם אלו שממוקמים ליד הנהר, צפונית לווישהראד, בכיכר רוסינובו 6, 8 ו-10, ברחוב נקלנובה 30 וברחוב ליבוסינה 3.


מבט מקרוב על בית הבתולה השחורה:

https://youtu.be/wU48lX3s_ME


והסבר על המבנה באנגלית:

https://youtu.be/5niuHWVOc34
בית הוּנְדְרֶטְוָואסֶר
#על הבית הטבעי והשונה מכל מה שהכרתם

אם חיפשתם פנינה ארכיטקטונית מדהימה, בית המגורים הזה הוא יצירת אומנות מובהקת, המושך אליו מספר מבקרים גדול מדי שנה. למרות שמדובר בבניין מגורים פרטי, שלא ניתן להיכנס אליו, המבקרים ממשיכים לפקוד אותו ולהתפעל מיופיו.

המבנה הוא פרי יצירתו של פְרִידֶנְסְרָייך הוּנְדְרֶטְוָואסֶר, צייר ופסל ממוצא יהודי, שמעולם לא למד אמנות אך הקדיש את חייו ליצירה. הוא גם היה ידוע בפעילות החברתית והסביבתית הענפה שלו ולכן הקפיד לבנות את המבנים שתכנן מחומרים טבעיים, כמו קרמיקה וזכוכית. הונדרטווסר גם הושפע מאד מהאדריכל האמן הספרדי גאודי והמבנים שבנה בברצלונה. רואים את זה - לא?

עקרונותיו של האמן היו מוצהרים: כל קיר וכל חלון נצבע ועוצב בצורה שונה והוא נמנע תמיד מאחידות ומקווים ישרים. למעשה, הקירות, הרצפות, המרפסות וגרמי המדרגות היו כולם מעוגלים. מטרתו של הוּנְדְרֶטְוָואסֶר הייתה להאיר את המבנה באופן שווה ולכן בחר שהחלונות בקומות התחתונות יהיו גדולים יותר מאלו שבקומות העליונות.

שימו לב לקירות החיצוניים, שעליהם מטפסים 250 סוגים שונים של שיחים. זאת על מנת לשלב במבנה עצמו את השיחים שצמחו על הקרקע לפני בניית הבניין. צורת הבניה המעניינת הזו יוצרת מצב שבו הצמחייה פורצת לתוך המבנה מהחלונות והגגות.

בהמשך רכש הוּנְדְרֶטְוָואסֶר מבנה נוסף, לא רחוק מכאן, על מנת לתפעל אותו כמוזיאון ליצירותיו.


מבט מקרוב על הבית:

https://www.youtube.com/watch?v=KQjsWzcdlPQ
מכון העולם הערבי
מרכז המדע של קליפורניה
דונגדמון דיזיין פלאזה
לוטה וורלד טאואר
סְקָייטְרִי


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.