» «
האקווריום של פריז
האקווריום של פריז
#על האקווריום

אם יש יתרונות מסוימים בפריז הגשומה בחורף, הם קשורים ביכולת להגיע למקומות שככל הנראה לא היינו מגיעים אליהם, לו השמש הייתה קופחת. האקווריום של פריז, השוכן בגני הטרוקדרו, מכיל אלפי יצורים ימיים מאזורים שונים בעולם, מכל המינים, הגדלים והצבעים, בהם אפשר לצפות דרך חלונות זכוכית גדולים.

האקווריום, המורכב בעצם מ-60 אקווריומים שונים, הוקם על מנת להציג את העולם הימי של מדינות טרופיות שונות. כיום ניתן למצוא בו מעל 5,000 בעלי חיים ימיים מכ-350 מינים שונים. בתוך האקווריומים מחולקים בעלי החיים לפי מינים ומקורות גאוגרפיים.

עבור הילדים מדובר בחוויה מרגשת ומלהיבה, ועבור המבוגרים מדובר בחוויה מרגיעה מאוד. אחת האטרקציות המלהיבות במקום היא בריכת הכרישים. אטרקציה נוספת היא בריכת הליטוף, בה הילדים (וגם ההורים) מוזמנים להכניס יד למים וללטף את הדגים הצבעוניים ששוחים להם בנחת. בנוסף לתצוגות המרשימות, מתקיימים במקום מופעים כמו מופע פיראטים ותיאטרון בובות, לצד הקרנות של סרטי טבע וסדנאות יצירה לילדים.
גני לוקסמבורג
גני לוקסמבורג
#תיירים בגנים

גני לוקסמבורג היפים שנמצאים בלבה של פריז, פתוחים לקהל הרחב והם מושכים אליהם לא רק תיירים אלא גם מקומיים.

בגנים פזורים פסלים רבים של דמויות בולטות מההיסטוריה הצרפתית: דמויות נשיות של מלכות צרפתיות ודמויות של סופרים ומשוררים.
יש כאן שפע של מקום להתרווח, לאכול גלידה או לשתות קפה משפע הדוכנים במקום וליהנות משמש חמימה וממנוחה לקראת המשך הטיול ברובע הלטיני.
במרכז הגן ישנה בריכה גדולה המוקפת בעשרות כסאות ירוקים המיועדים לשימושם החופשי של התיירים והם מספקים את האווירה המושלמת לרגע של נחת ורוגע.

הגנים הם יעד אטרקטיבי עבור האוכלוסייה הפריזאית, אבל גם בעבור התיירים:
ניתן לשכור סירה ולתת לילדים לדחוף אותה עם מקלות במבוק ארוכים מגדה לגדה של האגם הגדול.

כשעולים למעלה, למרכז הגן, אפשר לעשות סיבוב על סוסי הפוני או לנסוע עם הילדים קטנים יותר בכרכרה מקומית.

פנימה יותר בתוך הפארק, ניתן למצוא קרוסלה ותיאטרון בובות, שמציג כמעט כל יום ובפינה הדרום מערבית נמצאות כוורות דבורים, שניתן לקחת קורסים בגידולן.

ניתן למצוא מקומות לקריאה ומשחקי פטאנק בעבור המבוגרים, טיול רומנטי לזוגות או הפסקת צהריים לסטודנטים, שמגיעים לרוב מהסורבון - האוניברסיטה המפורסמת של פריז, השוכנת ממש בשכנות לגנים.

זוהי אחת מהפיסות הירוקות היפות ביותר בפריז, עם חלוקה נכונה של אור וצל, עצים ומדשאות, פינות חמד סמויות ומשטחים ציבוריים לילדים ומבוגרים. קחו לכם סל עם מעט מזון ושמיכה - וצאו לעשות בו פיקניק.


#ההיסטוריה של הגנים
בניית הגנים החלה כתוצאה מהתנקשות בחייו של הנרי הרביעי בשנת 1610. אלמנתו של המלך, מארי דה מדיצ'י לא יכלה לשאת את המגורים בארמון הלובר עמוס הזכרונות המשותפים שלה עם בעלה ועברה להתגורר בארמון לוקסמבורג.

בשנת 1624 הסתיימה בנייתו של ארמון לוקסמבורג עבור האלמנה, שהורתה לאדריכל סלומון דה ברוס להקים ארמון בסגנון ארמון פלאצו פיטי, כמו הארמון שהיא הותירה אחריה בפירנצה, עיר מולדתה. הגנים שסביבו תוכננו ועוצבו כך שיזכירו לה את נוף ילדותה.

האמת היא, שלמרות שבארמון זה תכננה המלכה לבלות את שארית חייה, רצה הגורל אחרת ובפועל האלמנה המלכותית רבת התככים לא התגוררה בארמון יותר מחמש שנים. בפקודת המלך החדש היא הוגלתה לקלן בשנת 1630. בזמן המהפכה הופקע הארמון ובמשך שנתיים שימש בית כלא; לאחר מכן הוא נקבע כמקום מושבה של אסיפת הנבחרים. המנזר שהיה בסמוך אליו נהרס.

אגב, עוד אנקדוטה היסטורית - על הסופר הנודע ארנסט המינגוויי, מספרים שבצעירותו היה רעב ללחם, ונהג להגיע אל הגנים כדי לצוד יונים למאכל.


#ארמון לוקסמבורג כפרלמנט
בלב הגנים הסימטריים והמרשימים נמצא ארמון לוקסמבורג. הארמון נבנה במקור על פי עיצוב של הארכיטקט הצרפתי סולומון דה ברוסי, על מנת לשמש כמקום המגורים המלכותי של מארי דה מדיצ'י, אימו של המלך לואי השלושה עשר.

לאחר המהפכה הצרפתית הוא עוצב מחדש על ידי ז'אן קלגרין והוסב לבית מחוקקים. גרם המדרגות המרכזי נהרס והוחלף באולם הסנאט בקומה הראשונה. קלגרין גם הרס את קפלת דה מדיצ'י. קלגרין סגר את הטרסות והפך אותן לספרייה. במקביל הוא בנה גרם מדרגות באגף המערבי, שהיה מוקף בעמודים יוניים (איוניים). הבניה הסתיימה בהריסת הגלריה.

בתחילת 1835, הוסיף הארכיטקט אלפונס דה ג'יזור אגף גינה חדש. אולם הסנאט החדש היה ממוקם במה שהיה באותו הזמן אזור החצר בין הגנים. האגף החדש כלל ספרייה ובה הוצגו ציורים של אז'ן דלקרואה. בשנת 1850 לבקשתו של נפוליאון השלישי, יצר ג'יזור אולם כנסים.

במהלך כיבוש צרפת על ידי גרמניה הנאצית בשנת 1944, הארמון הפך למפקדה של הלופטוואפה בצרפת, ובכלל הארמון היה מקום אסטרטגי עבור הכוחות הגרמניים אשר הגנו על העיר.

במהלך שנת 1946, שימש הארמון כמקום לשיחות ועידת השלום בפריז.


#אדריכלות גני לוקסמבורג
הפארק והגנים רחבי הידיים מצליחים לשבץ את הטבע בלב המרקם העירוני הפריזאי ולגרום למטיילים לנוח ולהרגיש מחובקים על ידי הטבע.

לא סתם מצליחים באי הגן לחוות את הטבע ואת המרחב. הגן משרה אווירה קסומה, הוא מטופח להפליא והערוגות המעוצבות בסגנון צרפתי מוקפד. הגיזום העצמי והערמונים מושכים את הפריזאים והתיירים בכל הגילאים.

במרכזם, בריכה מתומנת עם מזרקה, שבה ניתן לשכור ולשוט על דגמים של סירות מפרש עתיקות. חלק זה של הגן מעוצב בסגנון צרפתי קלאסי - שורות ישרות, סימטריות. בהמשך, מן המרכז אל השוליים, הסגנון הופך להיות של גן אנגלי, בסגנון פחות פורמלי של שבילים מתעקלים ומקבצים אקראיים של עצים.

העיצוב הנוכחי של הגנים ניתן להם במאה ה-19 על ידי הארכיטקט שאגראן.


#מזרקת גני לוקסמבורג
גני לוקסמבורג מושכים אל 57 הדונם עליהם הם פרושים המון תיירים ומקומיים, בשל מראה הגנים המטופחים, הפסלים הנהדרים והאווירה הרגועה והפריזאית.

אך אחת מפנינות החן האמיתיות של הגן, שלא זוכה יותר מדי לביקורים של תיירים, היא מזרקת מדיצ'י המרהיבה.

המזרקה נבנתה בשנת 1630 ויש לה שורשים עמוקים בהיסטוריה העשירה של צרפת. בשל מיקומה הצדדי, בפינה מבודדת בגן ובגלל ששדרת העצים הגבוהים מסתירה אותה במעט, רבים מהמבקרים פוסחים מעליה ולא מודעים כלל לקיומה. המזרקה הוזמנה אף היא בידי מארי דה מדיצ'י, בשנת 1624. היא ביקשה לשוות לה מאפיינים טיפוסיים של המנייריזם האיטלקי: מזרקה מורכבת, מערה מלאכותית המעוטרת בפסלים, ממש כמו זו שהכירה במערת בואונטלנטי שבגני בובולי.

בעבור מלאכת הבנייה והתכנון נבחר האדריכל תומסו פרנסיני, שהיה גם מי שהופקד על המזרקות והמים בגני וילות מדיצ'י שבפרינצה ורומא.

הוא יצר אגן מים גדול, המוביל למזרקה ענקית ומפוסלת, בראשה ניצבו פסליהן של שתי נימפות השופכות מים מכדיהן וגמלון הנושא את סמל משפחת מדיצ'י.

המזרקה מוקמה בגדה השמאלית של פריז, שם לא זרמו מים חופשיים ומי התהום היו די עמוקים ולכן היא נחשבה לאחת מפלאי אותה תקופה.

אחרי מותה של מדיצ'י, באמצע המאה ה-18, המזרקה נזקקה לתיקון רציני עקב מצב תחזוקה ירוד. ההזנחה הייתה כה חמורה, עד שפסלי המזרקה נעלמו (עד היום לא יודעים מתי בדיוק הם נגנבו) והקיר התומך קרס. בשנת 1811 מינה נפוליאון את האדריכל ז'אן שאגראן לשיפוץ המזרקה, זה היה אותו אדריכל שיצר את שער הניצחון).

בזמן שלטונו של נפוליאון השלישי היא עברה גלגול נוסף (על ידי האדריכל אלפונז דה ג'יזור), שהזיז את מיקומה ב-28 מטר כדי לפנות מקום לבניית הרחוב שמאחוריה. בחלל הריק שנותר מאחורה הועברה מזרקה נוספת "לדה והברבור" שניצבה באחד מהרחובות הסמוכים והשתיים התאימו אחת לשניה כמו כפפה. לצערה של מזרקת מדיצ'י המקורית, רוב המבקרים מתמקדים באחותה החדשה.

עוד מהשינויים שערך ג'יזור היו הוספת שני פסלים חדשים המייצגים את נהרות הסיין והרון בחלקה העליון של המזרקה, במיקום בו ניצבו בעבר הנימפות. הוא שיחזר את סמל משפחת מדיצ'י שנחבל במהפכה הצרפתית והציב מערכת פסלים של הפסל אוגוסט אוטן.


מבט מקרוב על הגנים:

https://www.youtube.com/watch?v=lsZ1O6tJKbc
שער הניצחון
שער הניצחון
#על שער הניצחון

שער הניצחון של פריז הוא מבנה אבן ענקי שניצב במרכזה של כיכר שארל דה גול, בקצה השדרות המפורסמות של שַאנְז אֵלִיזֶה. השער נראה למרחקים - גובהו כ-50 מטר, רוחבו כ-45 מטר ועומקו 22 מטר. המבנה כל כך גדול שב-1919 במצעד הניצחון של מלחמת העולם הראשונה טס מטוס דרך הקשת ועבר אותה בהצלחה!

המצביא נָפּוֹלֵאוֹן הורה על הקמת שער הניצחון ב-1806, על מנת לפאר את שמם של אלה אשר לחמו למען צרפת במהלך המהפכה הצרפתית ובמהלך המלחמות בתקופתו. עם זאת, בנייתו של שער הניצחון הסתיימה רק שלושים שנה מאוחר יותר, ב-1836, שנים לאחר מותו של נפוליאון.

תמונות רבות ודמויות רבות מההיסטוריה של פריז שזורות בשער זה. השער הפך לנקודה קבועה שממנה יוצאים מצעדי הניצחון לאחר הצלחות צבאיות ובמצעד הצבאי השנתי ביום הבסטיליה. גם לאחר ניצחון הצרפתים במלחמת העולם הראשונה הם ערכו מצעד בשאנז-אליזה לחגיגת ניצחונם על הגרמנים.


#אדריכלות שער הניצחון

מבנה השער הושפע משער טיטוּס, שנבנה על ידי הרומאים, אך העיטורים שבו מאפיינים דווקא את הסגנון הניאו-קלאסי של המאה ה-19. השער מלא בעיטורים ופסלים המתארים רגעים היסטוריים הקשורים בניצחון. בבסיסה של כל רגל בשער ישנה קבוצת פסלים מרכזית, אשר כל אחת מהן נבנתה על ידי פסל צרפתי מפורסם אחר. על קירות המבנה חרוטים שמות הגנרלים, שנהרגו במהלך אותן מלחמות, לצד שמותיהם של 128 קרבות. מתחת לשער הניצחון נמצא קברו של החייל האלמוני, אתר שהתווסף למתחם בשנת 1921 ומדי ערב בשעה 18:30 נדלקת בו אש התמיד לזכרו.

בבסיסו של שער הניצחון פועל מוזיאון קטן, הסוקר את ההיסטוריה של בניית השער, כמו גם את מעללי הגבורה של המצביא נפוליאון.

ממרפסת המבנה, שנמצאת בגובה של חמישים מטרים, ניתן להשקיף על 12 השדרות המתפצלות ממנה. זוהי נקודת תצפית מצוינת על פריז. אמנם העלייה כרוכה בטיפוס של כמאתיים מדרגות, אך הנוף הנשקף מהקצה הוא תגמול ראוי למאמץ.


#הציר ההיסטורי
שער הניצחון מהווה חלק מ"הציר ההיסטורי". מהו הציר ההיסטורי, אתם שואלים?
הציר ההיסטורי הוא ציר של פסלים, מבנים ודרכים שעוברים דרך מרכז פריז לכיוון מערב. הנתיב קרוי גם "דרך הניצחון", וגם "הדרך המלכותית". נקודת המוצא של הציר היא פסל הפרש של לואי הארבעה עשר הממוקם בכיכר נפוליאון שבלובר. הציר מתחיל ברובע הראשון ומסתיים ברובע השמיני של העיר.

בנייתו של הציר החלה עם סלילת שדרות שאנז אליזה במאה ה-17, שתוכננה על ידי מעצב הגנים של לואי הארבעה עשר, אנדרה לה-נוטרה (André Le Nôtre). גישת הבנייה הייתה דומה לתכנון גנים צרפתיים שנבנו בארמון ורסאי. לאחר שינויים במהלך השנים, רק במאה ה-20 קיבל הציר את צורתו המוכרת כיום. משם ממשיך הציר ההיסטורי של פריז בשער הניצחון הקטן, כיכר הקוֹנקוֹרד, שדרות שאנז אליזה, שער הניצחון הגדול ומתחם פאריס 2000 (לה-דיפונס).


#קבר החייל האלמוני
"קבר החייל האלמוני" הוא כינוי לאנדרטאות רבות ברחבי העולם שנבנו על מנת לציין את זכרם של חיילים שנפלו במלחמות מבלי שניתן היה לזהות את גופותיהם. קברים אלה מהווים מוקד לעריכת טקסי זיכרון ממלכתיים.

גם מתחת לשער הניצחון שוכן קבר כזה. עצמות החייל הקבורות שם, שנפל בעת מלחמת העולם הראשונה, הועברו למקום ביום שביתת הנשק (הוא היום בו נכנסה לתוקפה הפסקת האש במלחמת העולם הראשונה) בשנת 1920. לזכרו של אותו חייל אלמוני, דלוקה "אש התמיד" - כינוי ללהבה, מנורה או לפיד הבוערים לתקופה בלתי מוגבלת. אש התמיד הודלקה לראשונה בטקס רשמי עוד בשנת 1920 ומדי שנה נערך באתר טקס ב-11 בנובמבר, יום סיום המלחמה.

ארון החייל הוצב בקפלה שבראש הקשת ב-10 בנובמבר 1920, ונקברה כחצי שנה מאוחר יותר. על הקבר כתוב בצרפתית "כאן קבור חייל צרפתי אשר נפל למען מולדתו 1914-1918". האמת היא, שממשלת צרפת התכוונה לקבור את החייל האלמוני בפנתאון, אך בעקבות מחאות הציבור הוחלט לקבור אותו מתחת לשער הניצחון.
בשנת 1961 הניחו נשיא ארה"ב ג'ון קנדי ורעייתו זר על הקבר, יחד עם נשיא צרפת דאז שארל דה גול. לאחר רצח קנדי, בשנת 1963, ביקשה רעייתו ג'קלין קנדי, כי בקברו של בעלה תוקם אש התמיד, בדומה לזו שראתה בקבר החייל האלמוני בפריז. ואכן, בקשתה מולאה.


#אפריז
מעל הקשת של שער הניצחון נמצא אַפְרִיז שמעליו 30 שלטי אבירים עם שמות הניצחונות העיקריים במלחמות צרפת.

אַפְרִיז הוא אלמנט אדריכלי שמקורו באדריכלות יון העתיקה. האפריז הוא השכבה האמצעית והעבה ביותר באֶנְטַבְלַטוּרַה, החלק העליון של המבנה הנמצא מעל העמודים. הוא נמצא מעל הארִכִיטְרַב ומתחת לקַרְנִיז והגַמְלוֹן. האפריז הוא אחת מהשכבות האופקיות המופיעות בחזית טיפוסית של מבנים קלאסיים וניאו קלאסיים. בחלק מהמקרים אַפְרִיזים אלו יקושטו ויתווספו אליהם תבליטי אבן שמטרתם להעביר מסר, כמו סיפור היסטורי או דתי.

מידות האפריז בבנייה הקלאסית משתנות אך הן פרופורציונליות לשאר הרכיבים.


#טיפים
הכניסה חינם ביום א' הראשון בכל חודש, מנובמבר עד סוף מרץ.

הכניסה חינם עד גיל 18 ולבעלי אזרחות EU עד גיל 26.


מבט מקרוב על שער הניצחון:

https://www.youtube.com/watch?v=RQ9DDFX_OTw
פסאז' דה פראנס
פסאז' דה פּראנְס של הצעצועים
#על מתחם הצעצועים והמשחקים המהודר ונהדר

פסאז' דה פראנס (Passage Des Princes), שנמצא ליד בית האופרה, הוא מרכז קניות שמלא כולו בחנויות צעצועים, מכל הסוגים והמוצרים.

כבר במאות הקודמות היו כאן חנויות. כמו כל הפסאז'ים המקורים של פריז (Passages couverts de Paris) גם הוא היה מעבר, בצרפתית פסאז', בין בתים. במאה ה-19 הקימו ברבים מהם וגם כאן גלריות מסחריות, עם קירוי מרשים וחלונות זכוכית עיליים, שמחדירים אליו אור מיוחד ואופייני לפסאז'ים הללו. העיצוב כאן לכשעצמו הוא חווייה ששווה לראות.

החנויות בפסז' דה פראנס מגוונות וכוללות חנויות צעצועים, לגו, משחקי מחשב, משחקי חשיבה, משחקים אלקטרוניים, פאזלים, דגמים להרכבה, משחקי קלפים ועוד.

אטרקציות לילדים בפריז

הגן הבוטאני
הגן הבוטאני בפריז
#על הגן הבוטני הצרפתי

הגן הבוטני המרכזי של צרפת יעניק לכם אווירה רגועה וחוויה לימודית חשובה. זאת כיוון שהוא חלק ממוזיאון הטבע הלאומי של המדינה. הגנים נשתלו בשנת 1626, על ידי גי דה לה ברוס, שהיה הרופא של המלך לואי ה-13. מטרתם הראשונית של הגנים הייתה לספק צמחי מרפא. הם נקראו באותה התקופה "גני המלך". הם נפתחו לציבור הרחב בשנת 1640.

הגן המדהים מעוצב בסגנון צרפתי קלאסי. יש בו אלמנטים של קווים ישרים, גינון מדויק וסדר מופתי.

שטח הגן הבוטני - 280,000 מטרים רבועים ומוצגים בו כ-4500 צמחים המסודרים לפי משפחות, על פני שטח של 10,000 מטרים רבועים. 30,000 מטרים רבועים מהגנים מוקדשים לגנים פורמליים צרפתיים.

הכניסה אל הגנים בחינם, אך אם תרצו לבקר במוזיאון תצטרכו לשלם.


#מה בגן והמוזיאון להיסטוריה של הטבע?

הגן הבוטני מחולק לערוגות צמחים ובהן אלפי מינים, זנים טרופיים, ורדים, אירוסים וגן בוטני גדול. תוכלו למצוא בו גם צמחים הגדלים במישורים גבוהים, צמחים טרופיים וצמחי מרפא. חוויה מהנה במיוחד היא סיבוב בתוך מבוך מפותל, שבמרכזו עומד מבנה. אם תעלו על המבנה הזה, תוכלו להתרשם בו ממראה הגן הסובב את המבוך.

בקצה הפארק תמצאו את המוזיאון להיסטוריה של הטבע ובו תוכלו לראות מודלים ריאליסטיים של זני בעלי חיים. בצד המזרחי של הפארק גן חיות קטן, העתיק ביותר בעולם. תוכלו למצוא בו חיות נדירות.

עוד בגן - חממה לצמחים ממקסיקו וחממה נוספת לצמחים מאוסטרליה וגן ורדים. יש כאן גם בית ספר לבוטניקה, המפעיל תכניות לשימור והחלפת זרעים עם גנים בוטניים אחרים בעולם.

בגנים ממוקמים ארבעה אגפים השייכים למוזיאון ההיסטוריה של הטבע וביניהם: "הגלריה הגדולה של האבולוציה", מוזיאון המינרולוגיה, מוזיאון הפלאונטולוגיה ומוזיאון האנטומולוגיה.

מבט מקרוב על הגן הבוטאני:
https://www.youtube.com/watch?v=nKkw0O8CAUo
מגדל אייפל
מגדל אייפל
#המגדל "הזמני" שהפך לסמל העיר

מגדל אייפל, מסמליה המוכרים ביותר של העיר פריז, היה עד לשנת 1930 המבנה הגבוה בעולם. הוא עשוי כולו מברזל ומגיע לגובה של 324 מטר. שימו לב לנהר הגדול העובר ליד מגדל אייפל. זהו נהר הסיין.

התכנון והבנייה של המגדל בוצעו על ידי המהנדס הצרפתי גוסטב אייפל. היום הוא נראה כחלק בלתי נפרד מהעיר, אבל האמת היא שהמגדל היה אז מקור למחלוקות וגרר ביקורת רבה מצד אמנים ואנשי רוח פריזאים רבים. המבקרים הללו טענו שהמבנה התעשייתי והמחודד לא מתאים לארכיטקטורה בעיר. הקבוצה המתנגדת קראה לעצמה "ועדת השלוש מאות" (לפי גובהו של המגדל) וטענו כי מדובר בארובת עשן שחורה שתאפיל בברבריות שלה על הפסלים הצרפתיים המעודנים. ההתנגדות הייתה כה גדולה, עד כי נהוג לספר שהסופר גי דה מופסאן, היה נוהג לאכול את ארוחותיו במסעדה שבמגדל אייפל עצמו. הנימוק שלו היה "שזהו המקום היחיד בפריז ממנו אין רואים את האייפל".

למרות המחלוקות, המגדל החזיר את הכסף שהושקע בבנייתו בתוך שנה מאז שנפתח, רק ממכירת כרטיסי הכניסה. במקור, את המגדל היו אמורים לפרק לאחר 20 שנה (בשנת 1909), אך בשל ההצלחה האדירה בקרב המבקרים בפריז, החליטו להשאירו.

מגדל אייפל נבנה בשיא המהפכה התעשייתית. ניתן לראות במרכיביו כמה אזכורים לכך: השימוש בפלדה, הבניה הנקייה מויטרז'ים ועיטורים, והתכנון הדקורטיבי-תעשייתי. בסיס המגדל המורכב מ- 4 שערים שמתלכדים והופכים לאחד יוצרים יציבות גבוהה מצד אחד וגמישות מצד שני. השילוב הזה, הוא זה המאפשר למגדל להתמודד עם רוחות. גם הקשתות תורמות למראה הייחודי של המגדל. גם המעליות במגדל מיוחדות. הן מבוססות על מנגנון הידראולי ששם את הבטיחות לפני המהירות ולכן המעליות די איטיות. מנגון זה נחשב בזמנו כמתקדם מאד.


#גוסטב אייפל

אייפל היה מהנדס ואדריכל צרפתי, אשר שמו בוודאי מוכר לכם בעיקר בזכות בנייתו של המגדל המפורסם, מגדל אייפל.

אייפל יצר בזמן המהפכה התעשייתית, מה שמסביר את ההשפעה הרבה על עבודתו. הוא הושפע מן הצורך ההולך וגובר באמצעי תחבורה - כתוצאה מתהליכי עיור ומעברים של אנשים ונחשף לחומרים מגוונים ממקומות שונים בעולם.

אייפל היה מחלוצי המהנדסים שעשו שימוש בפלדה - שהיה חומר חדש בתחום הבניה בתקופתו. הוא השתמש במסבכי פלדה כאלמנטים קונסטרוקטיביים וקישוטיים כאחד. הוא עיצב את שלד הברזל של פסל החירות והתפרסם מאד בזכות המבנים הרבים שתכנן. בשנת 1887 הוזמן לבנות את מגדל אייפל. המגדל למעשה נבנה עבור תערוכה בינלאומית שהתקיימה בפריז בשנת 1889, לרגל 100 שנה למהפכה הצרפתית.

בתקופת בנייתו, הוא היה הבניין הגבוה ביותר בעולם ונדרש אומץ רב מצידו של אייפל להוציא לפועל מבנה כזה. כל רכיב במבנה, תוכנן בקפידה על ידו במשך כשנה וחצי עד לתחילת הבניה עצמה.

על המגדל עצמו חרוטים שמותיהם של 72 מהנדסים, מדענים ומתימטיקאים צרפתיים כהכרה על תרומתם בבניית המגדל. את ההחלטה קיבל אייפל בשל החשש מהמחאות נגד המגדל והן נחרטו בצדי המגדל מתחת למרפסת הראשונה.

הקריירה של גוסטב אייפל נמשכה 30 שנה. הוא נפטר ב-27 בדצמבר בשנת 1923 בגיל 91.


#מה מרשים כל כך באייפל?

אוסקר וויילד אמר פעם שהיה רוצה לגור בראשו של מגדל אייפל, כי זה המקום היחיד בפריז שלא יצטרך לראות את כיעורו אל מול עיניו.

אבל מגדל אייפל הוא הסמל של פאריז וללא ספק אחד המבנים המפורסמים בעולם. במקור הוא תוכנן להיבנות בברצלונה, לכבוד תערוכת ה-Expo העולמית, אך משלא מצאו את המימון לבנייתו הוא נדחה ורק עשור לאחר מכן הוא נבנה בפאריז, לקראת ה-Expo של 1889. הוא תוכנן לעמוד במקומו רק 20 שנה, לפני שייהרס. לבסוף הוא כל כך התחבב על תושבי העיר והתיירים עד שהושאר לצמיתות. אגב, זה אירוני, שכן בשנתיים הראשונות לאחר הקמתו דרשו רבים את פירוקו, בשל חוסר הטעם והיופי שלו.

יש למגדל אייפל לא פחות מ-1665 מדרגות וביום טוב רואים ממנו למרחק של 70 קילומטרים!

מתכנן ובונה המגדל היה גוסטב אייפל, מהנדס גאוני שעשה פרויקטים רבים וחשובים נוספים בצרפת, במיוחד בבניית גשרים מפלדה. גובהו 324 מטרים ועד 1930 מגדל אייפל היה המגדל הגבוה בעולם.

אגב, את מחיר הבניה היקר החזירו כרטיסי הכניסה לתערוכה כבר בתום שנה אחת!


#מגדל אייפל בלילה

מיום בנייתו של האייפל בשנת 1889 הוא צולם על ידי כל תייר או חובב צילום שעבר על ידו, או אפילו רק ראה אותו באופק. עם זאת, בשנת 2014 האתר הרשמי של המגדל פרסם כי מראה מגדל אייפל בלילה הוא בעל זכויות יוצרים ואין לצלמו יותר.

כדי להבין קודם מה קורה בשעות כאשר החושך יורד על עיר האורות, מגדל אייפל הופך לתצוגה מרהיבה של אורות מוזהבים, באמצעות לא פחות מאשר 336 פרוז'קטורים רבי עוצמה. החל משעת השקיעה ועד השעה 1 בלילה, מנצנצות בכל שעה עגולה 20,000 נוריות המשובצות על המגדל למשך 5 דקות.

על פי האתר הרשמי של המגדל, התאורה נמצאת תחת זכויות יוצרים וזכויות המותג ועל מנת להשתמש בתמונות בהן מופיע המגדל בלילה צריך לקבל אישור מהחברה המפעילה את מגדל אייפל. לטענתם, המגדל עצמו הוא אמנם ציבורי, אך תאורת הלילה שבו היא סוג של אמנות ושימוש באמנות זו על ידי צילום או הפצה אסורה בהחלט.


#מגדל אייפל בזמן מלחמת העולם השניה

בזמן מלחמת העולם השניה, כאשר צרפת הייתה תחת כיבוש גרמני (1940), הצרפתים דאגו לחתוך את הכבלים של המעליות כך שלא ניתן יהיה להשתמש במגדל כתצפית וכעמדה צבאית. המגדל היה סגור לציבור במהלך הכיבוש הנאצי והמעלית תוקנה רק 6 שנים מאוחר יותר.

כתוצאה מכך, ביום הראשון לכיבוש נאלצו החיילים הנאציים לטפס על המגדל ברגל את כל הדרך לקומה העליונה בשביל להניף את דגל גרמניה הנאצית בראש המגדל. הדגל היה כל כך גדול וכבד עד שנקרע ועף ברוח כמה שעות מאוחר יותר. הוא הוחלף בדגל קטן יותר.

מגדל אייפל נותר ללא פגע במשך המלחמה, בעיקר בגלל שלא היו בו מטרות אסטרטגיות להפצצה. למרות זאת, לקראת סוף המלחמה וכניעת גרמניה, היטלר ציווה להרוס את מגדל אייפל ביחד עם שאר העיר פריז, אך הגנרל פון קולטיץ סירב לבצע פקודה זו.

ב-24 באוגוסט 1944 הונף מעל מגדל אייפל דגל הטריקולור כסמל לשחרור פריז. הוא היה מורכב משלושה סדינים שנתפרו יחדיו.


#טיפים
הנחה בכניסה מתחת לגיל 24. להביא דרכון.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/PhWrt9absDE


ביקור במקום:

https://youtu.be/S1bkBxR-I5A


מופע האורות:

https://youtu.be/ORfbeJHAifs


הדרכה:

https://youtu.be/DUafW5QkASA
דיסניוורלד
דיסנילנד פריז
#על פארק השעשועים הכי פופולרי באירופה


במרחק של חצי שעה מפריז נמצא דיסנילנד פריז, הידוע לרבים בשם הקודם שלו "יורודיסני". פארק השעשועים הזה, המצליח באירופה, נמצא במארן-לה-ואלה שבצרפת.

דיסנילנד פריז אומנם מיועד בעיקר לילדים קטנים ולמעריצים שרופים של דיסני, אבל מי לא מתרגש מארץ ההרפתקאות שתעביר אתכם שלל התנסויות עם שודדי ים, ברכבות מהירות או במערות נטושות? מי לא ייהנה מטירתה של היפהפיה הנרדמת והמוני חוויות מהסרטים שלפתע הופכים למוחשיים ומשעשעים?

בארץ המערב הפרוע תחוו את אמריקה הפרועה ומשעשעת של המאה ה-19, באחוזת הפאנטום תכירו אלף רוחות רפאים ידידותיות ומשעשעות, שלדים שמסירים את הכובע והראש נשאר להם ביד.

יש כאן גם את ארץ הפנטזיה הקלאסית של דיסני, את שלל הדמויות המוכרות מהאנימציה של דיסני וטירת היפיפייה הנרדמת, עם הפארק שמסביבה, הדרקון שבמרתף והעצים המרובעים שמסביבה ועוד המון.

אל תוותרו על ארץ העתיד, ועל הנסיעה בחללית עם הרובוטים של "מלחמת הכוכבים".


#טיפים חשובים
שווה להגיע מוקדם בבוקר. סעו מיד עם פתיחת הפארק, ברכבת לסוף הפארק והתחילו משם. כך תוכלו ליהנות מהמתקנים לפני שההמונים יגיעו אליהם, בלי לחץ והמתנה.

הכרטיס המהיר, FastPass מאפשר לקחת כרטיס בדלפק שליד בלי תשלום נוסף להגיע בשעה היעודה אל המתקן המבוקש, כשעד אז תסתובבו במתקנים אחרים, במקום לעמוד בתור! - רק אל תאחרו!

בקניות, בקשו שירכזו את כל הקניות שלכם בשער הפארק. ותאספו אותן ביציאה. אגב, כל החנויות מוכרות את אותם דברים אז לא צריך לעבור בכמה מהן.

מבט מקרוב על דיסנילנד:
https://www.youtube.com/watch?v=80oweYfeRRM
מרכז ז'ורז' פומפידו
מרכז פומפידו
#מרכז פומפידו - המרכז לאמנות עכשווית בפריז
מרכז האמנות העכשווית על שם ז'ורז' פומפידו, מנשיאי צרפת בשנות ה־70 של המאה ה־20, הוא מגולות הכותרת של פריז המודרנית, המתחדשת והחדשנית. הוא ממוקם ברובע הרביעי באזור הבובור ובסמוך לאזור המארה היפהפה.

פתיחתו של המרכז בשנת 1977 הולידה ויכוח ציבורי סוער, בשל החזות המיוחדת והלא שגרתית שלו. בגלל האדריכלות המודרניסטית שלו, שהייתה מהפכנית ולא שכיחה באותה תקופה, כינו המקומיים את המרכז בשמות כמו מזקקת נפט או מפעל טקסטיל.

כמשכנו של המוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית מכיל מרכז פומפידו כמה מהאוספים המעניינים ביותר של אמנות בת זמננו. מוצגים כאן החל מיצירותיו של הצייר פאבלו פיקאסו ועד עבודות הפופ-ארט של אנדי וורהול.

בכיכר שלמרגלות המרכז נאספים כמעט מדי יום קוסמים, נגנים, יורקי אש ואמנים שונים, המקיימים בו מופעי רחוב.

המתחם כולל גם את מזרקת סְטְרָוִינְסְקִי המפורסמת והמשעשעת, שבה מייצגים 16 הפסלים את יצירותיו של המלחין איגור סטרווינסקי. כמו כן תמצאו בו ספרייה מגוונת ופתוחה לציבור הרחב ואת IRCAM, המרכז למחקר מוזיקלי ולאקוסטיקה. אחד האלבומים שנוצרו בו הוא האלבום Perfect Stranger של פְרַנְק זָאפָּה. כיום עוסק המרכז בעיקר במוזיקה ממוחשבת.


#אדריכלות מרכז פומפידו
בשנת 2013 חגג ריצ'רד רוג'רס את יום הולדתו ה-80.

מרכז פומפידו הוא המוכר במכלול יצירתו של רוג'רס, אותו הוא בנה יחד עם האדריכל האיטלקי רנזו פיאנו. במרכז ההצעה שהגישו האדריכלים עמד הרעיון שבניין המוזיאון המסורתי הדידקטי אינו מתאים יותר לתצוגה של אמנות מודרנית עכשווית, ובמקומו יש להקים מבנה טכני מיוחד. מבחינה טכנולוגית תוכנן המבנה לספק אפקט של צינורות פלדה חשופים עם מוטות מתיחה מוצלבים. מעבר לזה, הבניין צויד במערכת שירותים אינטנסיבית שתוכל לגדול ולהשתנות לפי הדרישות המכניות העתידיות.

למרות המימדים העצומים של המבנה הוא הצליח להשתלב במערכת הרחובות הקיימת, דווקא בגלל שהיה שונה מהנראה מסביב. זהו בניין חריג בהרבה מובנים: אין בו אדריכלות פיסולית בחוץ או התפתחות חללית בפנים. אפילו המדרגות הראשיות כמו שאנחנו מכירים מהעולם האדריכלי נעלמו כאן ובמקומה בנו מדרגות נעות מתחנת הרכבת התחתית, אך הן מוקמו מחוץ למבנה ומאפשרות "טיול אדריכלי" בחלל העירוני של פריז.

למרכז שתי חזיתות יוצאות דופן:
החזית הציבורית ובה מדרגות נעות בתוך צינור זכוכית המטפסות באלכסון לאורך הקיר השקוף והחזית האחורית האטומה, הכוללת את צנרת השירותים, מערכות מיזוג האוויר והמעליות. כל צבעי הזהות הבולטים של המבנה לקוחים מעולם בתי הזיקוק ומבני מעבדות.

הבניין הפך את פיאנו ורוג'רס מאדריכלים אלמונים לבעלי תהילה עולמית.


#מה בתוך מרכז פומפידו?
המרכז מכיל את הספריה הציבורית הענקית של פריז ואת המוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית.

במוזיאון למעלה מ-50,000 יצירות אמנות מסוגים שונים, כולל ציור, פיסול, רישום וצילום. מתוכן רק כ-2000 מוצגות לקהל הרחב. הסגנונות המאפיינים את היצירות הם הפוביזם, הקוביזם, הסוריאליזם והאקספרסיוניזם המופשט.

בקומה הראשונה של הבניין תערוכה משתנה של עיצוב תעשייתי, בקומות השניה והשלישית ספרייה בת חצי מליון עותקים. בקומות השלישית והרביעית מוזיאון לאמנות מודרנית, הגדול מסוגו באירופה. בו תוכלו למצוא אוסף מרשים של ציורי דאלי, מגריט, ארנסט, רואו, קנדינסקי, מאטיס, בראק, פיקאסו, ציורים של ג'קסון פולוק ושל אנדי וורהול.

ברחבה שלפני המרכז, מתנהלת פעילות ערה של אמני רחוב בדמות פסלים אנושיים דוממים, חקיינים ופנטומימאים, להטוטנים, קוסמים, יורקי אש ועוד.
תמיד ישנה התקהלות גדולה ברחבת הכניסה, לשמחתם של התיירים מחפשי האטרקציות ושל אמנים אוספי פרוטות.

בראש המבנה תוכלו למצוא מסעדה יוקרתית ומרפסת תצפית.


#תיירות במרכז פומפידו
מרכז פומפידו הוא מרכז תרבות שגדל עם הזמן לאחד מהחשובים בצרפת. הבניין עטוף קונסטרוקציית הברזל משמש כמשכן למוזיאון לאמנות מודרנית ולספריה העירונית. למרות הויכוחים הרבים שהתלהטו בפריז עד שאושר להקים את הבניין ה"מכוער" הזה, הצלחתו הייתה מעל ומעבר למה שציפו כולם. הכיעור הוא דווקא סוד הקסם של מוזיאון פומפידו, שהוא המוזיאון המתויר ביותר בעולם והפך לקורבן של הצלחתו. המוזיאון קולט 25,000 מבקרים ביום, שזו פי 5 ממה שציפו ממנו בהתחלה. ב-20 השנים הראשונות שלו ביקרו במרכז 160 מיליון בני אדם.

מבנה המרכז מעוצב ובנוי בסגנון היי-טקי מעניין ומחוצה לו תלויים צינורות של מערכותיו השונות, כאשר לכל מערכת צבע אחר בהתאם לתפקודה:
כחול - אוויר, ירוק - מים, צהוב - חשמל, אדום - תנועה (כמו מעליות למשל).

כמעט את כל העיר ניתן לראות מכאן: מגבעת המונמארטר הגבוהה עם כנסייתה הלבנה "סאקרה קר" ועד לאינוואליד שבו קבור נפוליאון בונפרטה.


#טיפים
הכניסה חינם ביום א' הראשון בכל חודש.

אם אתם מתכננים להיכנס בשעת הפתיחה, הקדימו להגיע לתור לרכישת כרטיסים לפחות בחצי שעה לפני כן. התורים ארוכים מאד ולכן כדאי לתפוס מקום.

בקומה השישית יש מסעדה עם נוף פנורמי מרהיב שממש שווה ללכת לראות.

בתוך מרכז פומפידו יש חיבור אלחוטי לאינטרנט בחינם. אם צריך - שווה לנצל את זה.

בכיכר שליד המרכז תוכלו למצוא מופעי רחוב ולספוג אווירה תיירותית פריזאית.

מומלץ גם לעלות לקומה העליונה במוזיאון, קומת הגג, לשבת ליד חלון ולשתות קפה ב"קפה בובור".


מבט מקרוב על המרכז:

https://www.youtube.com/watch?v=Op-3dStGqu0


דיסני סטור
חנות דיסני
#על חנות המוצרים של דיסני

חנות דיסני (Disney Store) הראשית בפריז נמצאת על שדרות השאנז אליזה (Champs- Elysees) הנוצצות. עם שתי קומות ומדפים כורעים ממשקל מוצרי דיסני, זוהי חנות הצעצועים הגדולה והרשמית בפריז, של התאגיד המצליח מאמריקה.

בדיסני סטור תוכלו למצוא מגוון אדיר של מרצ'נדייז ושלל מוצרים מהעולם של סרטי דיסני. באופן טבעי רובם פונים לילדים.

בין המוצרים שנמכרים כאן תמצאו את צעצועי דיסני, בובות של הדמויות המוכרות מהסרטים שלהם, משחקים שונים ברוח דיסני, תיקים ממותגים, בובות בגדלים שונים, בגדים, תחפושות ברוח גיבורי הסרטים של החברה ושלל תכשיטים - גם הם באווירת הדמויות המצוירות והרגילות, מתוך סרטיה של חברת דיסני.


#טיפים
סניף דיסני נוסף תוכלו למצוא במתחם גלארי לאפייט (Galeries Lafayette) שבעיר.


ביקור במקום

https://youtu.be/V5oyqfpHekA


ביקור במקום:

https://youtu.be/Z3RF7H2thM8
גני טווילרי
#קצת מידע

גני טווילרי, או גני טילרי היפהפיים, הם גן ציבורי גדול, הממוקם בין כיכר קונקורד במערב לבין מוזיאון הלובר במזרח. הגנים ניטעו על ידי קטרינה דה מדיצ'י (אשתו של אנרי השני מלך צרפת) החל משנת 1564. מטרתם העיקרית הייתה לעטר את ארמון טילרי שבנייתו החלה במקביל באותה השנה. האזור כולו קרוי על שמם - אזור טילרי. בגן תוכלו למצוא גם מזרקה, גן חיות ומערה, אליהם נוסף מוזיאון האורנז'רי בתחילת המאה ה-17.

בשנת 1664 הורה ז'אן-בטיסט קולבר על עיצובו מחדש של הגן בידי אנדרה לה נוטרה (André Le Nôtre), אדריכל נוף צרפתי והגנן של לואי הארבעה עשר. לה נוטרה העניק לגן את צורתו הסימטרית להפליא, בעלת הקווים הברורים, אותם ניתן לראות עד היום.

לה נוטרה בנה על ציר הארמון שדרה מרכזית תחומה במזרח בבריכת מים מעוגלת, במערב בבריכה מתומנת; הוא בנה 2 טרסות - אחת על שפת המים, לאורך המזח, והשניה לאורך רחוב ריבולי; בנוסף, הוא בנה שתי טרסות לאורך גבולה הנוכחי של כיכר הקונקורד.

בשנת 1871, ארמון טילרי הוצת על ידי הקומונה הפריסאית. לאחר ההצתה נותרו קצת משרידי המבנה ורק לאחר יותר מ-10 שנים הוחלט להרוס אותו לגמרי והארמון לא שוחזר מאז מעולם.

בגנים פזורים פסלים של פסלים שונים, ביניהם רודן, ג'קומטי (Alberto Giacometti), מאיול (Maillol) ועוד. מהמאה ה-19 הפכו הגנים למקום הבילוי והפנאי של הפריזאים, וקיבלו אזכורים ביצירות אומנות רבות.


#על הגנים

גני טילרי שימשו בעבר כגני ארמון המלוכה של ארמון טילרי. פעם נהגו מלכי ומלכות צרפת לטייל בגנים אלו ולהסתובב בנחת. הם הפכו לפארק ציבורי בשנת 1667, לאחר המהפכה הצרפתית. מהמאה ה-19 הפכו הגנים למקום הבילוי והפנאי של הפריזאים, וקיבלו אזכורים ביצירות אומנות רבות.

אם תהיתם לגבי מקור שמם, הוא במפעל הרעפים ששכן במקום קודם לכן (רעפים בצרפתית מבטאים tuiles).

בגנים יש פינות חמודות בהן תוכלו לקרוא ולנוח וכן אטרקציות ומתקני שעשועים לילדים. ברחבי הגן פזורים פסלים של פסלים שונים, ביניהם רודן, ג'קומטי (Alberto Giacometti), מאיול (Maillol) ועוד. בשנים האחרונות הוצבו בגנים גם פסלים מודרניים, כדי לתת מקום של אווירה והתחדשות. בשנת 1988 הוצב גם פסל של אלפרד דרייפוס. תוכלו להסתובב ליד שתי המזרקות הגדולות, לשבת על אחד מהכיסאות הפזורים מסביבם ולצפות בסירות המיניאטוריות שמשיטים בהן. משני הצדדים של השדרה המרכזית, תוכלו לשבת לנשום אוויר על הספסלים המוצבים בצל העצים ולצפות בפריזאים משחקים על משטחי הדשא במשחקי כדור. ילדים יוכלו למצוא עניין במתקני השעשועים, רכיבה על סוסים, צפייה בתאטרון הבובות, או השטת סירות מפרש קטנות בברכות המים. בגנים יש בתי קפה ודוכני גלידה ומשקאות.


#הגנים בהיסטוריה

סיפור הגנים מתחיל בשנת 1564, כאשר החליטה קטרינה דה מדיצ'י לבנות לעצמה ארמון וגן שיתלווה אליו ויהיה בסגנון האיטלקי האהוב עליה. אך מי שאחראית לשינוי הגדול שעברו הגנים היא דווקא בת משפחתה של דה מדיצ'י, מארי, אמו של לואי ה-13. היא החליטה לנטוע שורה של עצי בוקיצה שיצרו טיילת, בין גבולם הדרומי של גני הטילרי לבין נהר הסן. מטרתה הסופית הייתה לאפשר לבני האצולה של העיר (בהתחלה היא אף חסמה את הכניסה לפשוטי העם) לנסוע במרכבות החדישות ולהראות לכולם את עושרם.

המקום הפך לסיפור הצלחה ואלפים הגיעו לצפות במרכבות האצילים. תוך זמן קצר, ניתן היה לראות רוכלים שהסתובב והציעו למכירה פירות וממתקים בין הכרכרות. לאחר מכן, הגיעו שדכני פריז לסביבה והחלו לספק לשושלות האצולה שירותי שידוכים ולהעביר פתקי אהבה בין חתנים וכלות לעתיד.

ההצלחה של המקום הביאה את לואי ה-14 לשנות את גני הטילרי לגן מרשים וגדול, כיאה לגן מלכותי. האדריכל אנדרה לה נוטרה (André Le Nôtre) עיצב את הגנים והעניק להם את מראם הנוכחי - סגנון הגנים הצרפתיים המסורתי, גנים מטופחים, שיחים גזומים בצורות גאומטריות ומקבצי פרחים מאורגנים. כל אילו מסודרים בתוך שטחים סימטריים ומדויקים.

כמה מאורעות מעניינים התרחשו בגנים אלו. בשנת 1783 בחרו בגנים האחים מונגולפייה, במקום ראוי לביצוע הטיסה הראשונה שלהם בכדור פורח. כמה שנים מאוחר יותר, בשנת 1792, בעת מלכותו של לואי ה-16, פרץ המון מהפכני אל ארמון הטילרי ושחט את שומרי ראשו. שנתיים מאוחר יותר חגג מקסימיליאן רובספייר את "חג התבונה", באמצעות טקס מפואר שהתקיים ליד הבריכה.


#הגנים בהיסטוריה

נושא הטיולים ברגל, במיוחד כשמדובר בגנים נעימים ופסטורליים כאלה, הוא כמעט מובן מאליו עבורנו. אמנם השדרה המרכזית של גני הטילרי הייתה רחבה והותאמה לכרכרות שהיו עתידות לנסוע בה, אך האצילים החליטו לעשות מעשה שלא עשו לפני כן - לטייל ברגל. בפריז של המאה ה-17 היה זה חידוש אדיר, כיוון שבעיר לא היו מדרכות שאפשרו הליכה נעימה מבלי ללכלך את הרגליים בבוץ או להסתכן בדריסה על ידי כרכרות חולפות. כשהחלו תושבי פריז לצעוד ברגל, גני הטילרי הפכו לגן הציבורי הראשון באירופה. בלתי נמנע, אם כך, שבשנת 1678 יומצאו הספסלים הציבוריים הראשונים, שהיו עשויים מעץ ועליהם יכלו לשבת האוהבים הצעירים והמטיילים הנינוחים.

לגנים היו שימושים שונים בתקופה ההיא. זוגות נאהבים יכלו להגיע בסביבות אחרי הצהריים ולהיפגש באחת מהסמטאות הצדדיות של הגן. טיול בשדרה המרכזית מהווה עד היום נקודת מפגש עבור כל התושבים הפריזאים, בה הם יכולים לקשקש ולשתות לימונדה קרירה ביחד.

במהלך המאה ה-19 הגן עבר שינויים כתוצאה מסלילת רחוב ריבולי בסמוך אליו על ידי נפוליאון הראשון. נפוליאון השלישי, שהיה אחיינו, הוסיף את מבנה האורנז'רי שהפך למוזיאון מצליח מאד במאה ה-20. זמן קצר אחר כך הוצתה שריפה בארמון טילרי על ידי אנשי הקומונה בפריז.

בתום מלחמת העולם השניה גני הטילרי הפכו ליפים ומזמינים מתמיד, במיוחד בשל הפסלים המרשימים והכיסאות הירוקים שמזמינים את המבקרים לשבת וליהנות מכל היופי הזה.


#אופנה בטילרי
מהרגע שהחלו התושבים הפריזאים לטייל בגנים הציבוריים ברגל, הם גילו שבגדים שנתפרו עבורם הם מקור נוסף למשיכת תשומת לב. ברגע אחד הפכו גני הטילרי למסלול דוגמנות בו מציגים תושבי האצולה את הבגדים המעניינים ביותר ויוצרים טרנדים אופנתיים. השמועה פרשה כנפיים ואלפי זרים היו מגיעים לגנים להתעדכן באופנה החולפת כדי לנסות לחקות אותה בארצם. כתוצאה מכך, באותה התקופה נוצרו מגזיני האופנה הראשונים.

למרות שגשוגה של תעשיית האופנה בימים אלו, היו גם מקרים פחות נעימים. נשות פריז, שראו את הלבוש של הדוכסיות ברחבי הגן, רצו לחייט שלהם וביקשו שיתפור להן את אותם הבגדים בדיוק. בכך הן ניסו לדמות עצמן קצת יותר לנשות האצולה ולטשטש את הגבולות ביניהן. בתקופה זו הופיעו אנשי מקצוע שלימדו את הצרפתים איך להתנהג בנימוס בחברה (כללים בסיסיים, כמו שבארוחה צרפתית יורקים רק לצד ימין). עובדה זו גרמה לכך שבאופן די מהיר הצליחו הנשים במשימה וכמעט בלתי אפשרי היה להבחין בין המעמדות.

למרבה הפלא, נשמעו גם לא פחות סיפורים הפוכים על נשים אצילות, אשר רצו להתחזות לפשוטות עם. כך לדוגמא מוכר הסיפור שהתרחש בשנת 1698, בו החליטה מרקיזה (בעלת תואר אצולה אירופי) להתחפש למישהי שזה עתה הגיעה לפריז והחלה לדבר עם רוזן שפגשה בגני הטילרי. אחרי שיחה של יותר משעה היא הדהימה אותו כשאמרה לו "שלום" והלכה למרכבתה המפוארת שלקחה אותה לארמון הפריזאי שלה.

מבט מקרוב (360) על הגנים:
https://www.youtube.com/watch?v=8NSlrxxL3xI


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.