» «
מצפה עזריאלי
מצפה עזריאלי
#על המצפה הגבוה במזרח התיכון

מצפה עזריאלי הוא מצפה סגור, המצוי בקומה ה-49 של הבניין העגול במגדלי עזריאלי ומאפשר צפייה על הסביבה הקרובה וביום טוב, הרחוקה של תל אביב יפו.

מכאן תוכלו להבין את משמעות המושג "גוש דן", שכן מגובה של 187 מטרים רואים את גוש הבניינים העצום שנקרא "גוש דן" ויודעים שאין גדול כמוהו בישראל, על אף שבמונחים בינלאומיים הוא קטן עד קטנטן...

ובכל זאת - המבט על תל אביב וערי הלוויין שלה מציג מבת ים, חולון וראשון לציון בדרום, דרך הרצליה, נתניה וארובות חדרה בצפון, נתב"ג לוד ומודיעין במזרח והמון ים במערב. ביום טוב המבט מרחיק גם לאשדוד ולהרי ירושלים הרחוקים.

אם אתם מתלבטים בחורף אם לעלות למצפה, במיוחד ביום גשם או אפילו ביום סערה, אולי כדאי שתעלו למצפה. ראשית, המקום סגור ומוגן מגשם ומקור. שנית, המראה הנשקף ממנו, של העיר הסוערת, הוא מפעים. תחושו כאילו אתם ניצבים בתוך סערת הברקים עצמה, ובינינו - מתי ביקרתם בפעם האחרונה בתוך ברק?

לתיירים כדאי לומר שהמקום אינו מצפה של ממש, כמו בחו"ל. אמנם אפשר לראות ממנו כמו ממצפה, אבל את המשקפות שהיו שם פעם, הסירו מזמן. גם שעות הפתיחה של המקום אינן קבועות, שכן המצפה מתפקד גם כאולם אירועים וכנסים. לכן חובה לברר מראש האם הביקור בו אפשרי.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/EffqydyxYTM
נמל תל אביב
נמל תל אביב
#על הנמל של תל אביב שהפך לאתר בילויים שוקק חיים

כיום הפך מתחם נמל תל אביב לאחד מאתרי הבילוי והתיירות הפופולריים בתל אביב, אבל ההתחלה הייתה צנועה יותר. ביחד עם לידת העיר תל אביב נולד גם החלום לנמל עברי, שאינו נמל יפו.

אבל רק עם פרוץ המרד הערבי הגדול ומאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, ב-1936, והשביתה הכללית שהוכרזה על ידי הערבים וגרמה להשבתה כללית של נמל יפו, שנמשכה חצי שנה, רק אז קיבלו מממשלת המנדט אישור לפריקת סחורות בחוף תל-אביב.

כדי שהבריטים לא יתחרטו, נבנה במהירות מזח העץ הראשון בצפון העיר, ליד שפך הירקון. הוא נבנה על חוף שהיה בחלקו בבעלות העירייה, בסמוך לבנייני יריד המזרח שיועדו להיות המחסנים של נמל הפריקה החדש.

כך נולד מה שהחל כתשובה יצירתית למאורעות הדמים והיה לנמל של תל אביב הצעירה. ב-19 במאי 1936 פרקו סבלים את האניה הראשונה, כשההמונים מסביב חוגגים בשירת "התקווה".

בחודשים שאחרי נסחף גשר העץ ובמקומו נבנה מזח ברזל ארוך ונחפרה בחוף בריכת המעגן לסירות. המעניין הוא שמכיוון שהממשלה אסרה על עיריית תל אביב לממן את בניית הנמל, גוייס כל המימון לבניית הנמל באמצעות חברה פרטית שהוקמה לשם כך. מניות החברה, בשם "'אוצר מפעלי ים בע"מ", הונפקו לציבור ונרכשו בהמוניהן על ידי רבים. ביישוב היהודי ראו בנמל החדש צעד ראשון לעצמאות והתגאו בכך שהוא נבנה על ידי הציבור היהודי, ללא תמיכת הממסד הבריטי או העירוני.

שנתיים אחרי הקמת הנמל הוגשם עוד חלום, כשנמל הסחורות התרחב ונפתח נמל הנוסעים במקום. במהלך מלחמת העולם השנייה הנמל נסגר ומתקניו נתפסו ברובם, על ידי הצבא הבריטי, לטובת המאמץ המלחמתי.

עם הקמת המדינה הסתבר עד כמה הקמתו הייתה חשובה. נמל תל-אביב היה הנמל היחידי בשליטה יהודית. חשיבותו למלחמה הייתה אדירה, לצרכי הבאת אספקה לצה"ל הצעיר ולהברחת כלי נשק הכרחיים למלחמת העצמאות.

אבל בשנות ה-60 סגרה למעשה ממשלת ישראל את הנמל, כמו גם את נמל יפו, והעדיפה להקים את נמל אשדוד. המקום הוזנח והפך למחסנים בלבד. רק בתחילת שנות ה-2000 החל תהליך הגאולה של הנמל המוזנח והפיכתו למתחם בילוי ופנאי תוסס.


#מה היה יריד המזרח?
נמל תל אביב התבסס על מה שנקרא "יריד המזרח", מיזם שהוקם בשנת 1934 במגרשי התערוכה שבצפון רחוב דיזנגוף בתל אביב. היריד הוכרז כחלק מחגיגות חצי היובל לייסוד העיר תל אביב. השתתפו בו 30 מדינות ומעל חצי מיליון איש ביקרו בו, בחודש וחצי הראשונים.

מרבית ביתני היריד הוקמו בסגנון הבינלאומי. האדריכלים היהודים הבולטים של התקופה תכננו בו אז ביתנים שונים. אחד מהם, אריה אלחנני, עיצב את סמל היריד - "הגמל המעופף", שהוצב על ראש התורן בכניסה ליריד.

ביריד, שזכה להצלחה גדולה ויהפוך בשנים הבאות ליריד שנתי, הציגו יצרנים וצרכנים מכל העולם. הוא יצר מפגש בין ארצות המזרח המתעורר עם מדינות אירופה המשגשגות באותה תקופה. כנכס דיפלומטי וכלכלי הפך יריד המזרח את העיר הצעירה תל אביב, למוקד של מפגש מסחרי בין מזרח למערב וקידם את התוצרת המקומית בארץ ובחו"ל. במבני היריד התארחו אז ארצות רבות, כולל בריטניה וברית המועצות - מעצמות באותה תקופה.

כך היה מוכן יריד המזרח לפגוש את ההיסטוריה, כשהיה הבסיס לנמל תל-אביב, שעתיד להפתח בשנים הבאות ולהפוך לנמל פעיל ומשגשג.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Uhp7YTnINz8
פארק ההשכלה
פארק ההשכלה
#על הפארק הסביבתי של תל אביב


בין אזור ההייטק, משכנם של ענקים כמו גוגל, פייפל וצ'ק פוינט לבין שכונת ביצרון השקטה, ממש בסמוך לדרך השלום, משתרע פארק ההשכלה (Haskalah park) - מקום אקולוגי, חכם ואוהב לסביבה ולבני אדם.

הפארק הוא חדש יחסית והוקם במטרה ליצור נקודה של טבע ממשי בתל אביב. חוץ מגן נעים למבקריו האנושיים, יש כאן את כל מה שצריך בכדי למשוך אל הגן בעלי חיים, ציפורים, זוחלים וחרקים. מבנה הפארק נועד לאפשר להם לקנן בפרגולות המסורגות שנבנו במיוחד, לשתות מים, לתפוס שמש בפינות ההתחרדנות ולמצוא מחסה בין הצומח המגוון שבגן. המתכננים, בראשות האדריכל רם אייזנברג, יצרו כאן מגוון אמצעי ביוטופ שנועדו למשוך ציפורי שיר ופרפרים. מה שמזכיר שבפארק גם הוצבו לא מעט שלטים, שמסבירים למבקרים על החי והצומח כאן. אולי משום כך הפארק זכה בפרס רוקח, מהחשובים בתחום.

גן ההשכלה הוקם סביב העצים שנותרו מהחורשה המוזנחת שהייתה כאן בעבר, תוך שילוב בין צמחיה חדשה לבין עצי האורן הנטויים שהיו כאן מתמיד, תוצאת הרוחות העזות שנשבו כאן במשך שנים רבות ממערב, מכיוון ואדי מוסררה, ואדי איילון של היום.

האדריכלים אף הוסיפו ועיצבו לפארק פנסים נטויים, בהתאם לעצים שבו. ואגב, גם המנורות שפועלות בתוכם הן סביבתיות. מדובר בנורות הצוברות חשמל סולארי מאור השמש ביום ומאירות את הפארק בערב.

גם נושא שמו של הרחוב, שדרות ההשכלה, שולב כאן. פינות הישיבה בפארק מוקמו לרוב מתחת לעצים ועל כל שולחן מוטבעים קטעי ספרות מתקופת ההשכלה או מסיפורי ילדים. אפילו המקלט שבפארק נצבע והפך לחלק מכיתה פתוחה. נתלו עליו תמונות ומידע כתוב על גדולי תקופת ההשכלה בספרות והוא מאפשר למורים מבתי הספר הסמוכים לצאת עם התלמידים לשיעור בטבע.

יש בפארק גם גינת כלבים רחבה, בסמוך למתקני משחק למגוון גילאים, כולל מתקן למשחק הפּטאנק (כדורת צרפתית), מתקני שעשועים לילדים, נדנדות חבלים, ערסלים וכורסאות משחק - רק עזבו את הטלפון ושחקו איתם...


#על תקופת ההשכלה
הפארק מתייחס בכבוד לאנשי תקופת ההשכלה העברית, שהיו סופרים ואנשי רוח יהודיים, כולל גינצבורג, צוויפל ובן זאב. למעשה, כל שכונת ביצרון מנציחה אותם בשמות רחובותיה וכך גם השדרה שבה נמצא 'פארק ההשכלה'.

תקופת ההשכלה היהודית, שהתפתחה במאה ה- 18, בהשפעת רעיונות של תנועת ההשכלה האירופית, הדגישה את המרכזיות של השכל ושל התבונה האנושית בכל שטחי החיים של האדם. התנועה חתרה לחופש מחשבה, חופש דת ואמונה ולשחרור מסמכויות דתיות וממסורות כובלות.

ממש כמו תנועת ההשכלה הכללית, העמידה גם התנועה היהודית את האדם היחיד במרכז ואת טובתו וחירותו של הפרט. היא ראתה ברצונו של הפרט את מה שצריך לקבוע את דרך חייו ולא דרישות הכלל או החברה. בכך ינקה מההומניזם, שהעמיד במרכז את האדם וראה בו את מי שניחן בשכל ובתבונה, ולפיכך הוא בעל זכות בחירה חופשית, שקסמה ליהודים רבים.

בתקופת ההשכלה נפתחה ההשכלה היהודית לסביבתה ואימצה רעיונות שונים ואורחות חיים של החברה הלא-יהודית שמסביבה, ברצון להשתלב בה, לא כעם אלא כפרטים איכותיים ותורמים ביכולותיהם האישיות.


#שכונת ביצרון
שכונת ביצרון היא שכונה שבה מגוון של בתים קטנים, צמודי קרקע, שרבים מהם הורחבו והפכו לדירות מפנקות ונעימות מראה. השכונה שהיא ברובה דו-קומתית, היא מהיחידות בתל אביב שמאפשרות לחיות במעין "קיבוץ בעיר" ומחירי הדירות בה בהתאם. חיים בה תושבים ותיקים, לצד אמנים רבים, עיתונאים ואנשי הייטק שבאו לכאן בשנים האחרונות.

לפני הקמת שכונת בצרון היו כאן פרדסי הדרים גדולים. השכונה נבנתה בתקופת העלייה שלאחר מלחמת העולם השנייה, בכדי להרחיב את ההיצע לעובדי העירייה של אותם ימים. כאן, אגב, גדל באותה תקופה שלמה ארצי הילד, שאביו היה מעובדי העיריה הבכירים.

כיום, יפה לצעוד בין ה"רכבות" שבצד המזרחי של רחוב ביצרון, או בסמטאות הצרות שבצד הקרוב לפארק. סימטאות אלה הן בעצם רחובות הולנדיים קטנים המכונים כאן "שבילים".

שווה לצפות כאן בגינות הקטנות שליד כל דירה ובגגות שעליהם יושבים בערב התושבים, כדי ליהנות מערב בכפר... העירוני, כן?
פארק אדית וולפסון
פארק אדית וולפסון
#על הפארק הגבוה של תל אביב

בדרום מזרח תל אביב, בין דרך השלום, כביש הטייסים ורחוב לה גוארדיה, נמצא פארק יפה להדהים, שמזכיר פארקים באירופה. שטחו כ-100 דונם והוא מתנשא מעל סביבתו, מאפשר נוף של תל אביב, ממנו ועד הים.

פארק אדית וולפסון, או פשוט פארק וולפסון, קרוי על שם רעייתו של איש העסקים והפילנטרופ היהודי-בריטי אייזיק וולפסון, שניהם תורמים שבזכותם הוקם הפארק.

זקני הסביבה מספרים שעל גבעת הכורכר שעליה הוא הוקם, גידלו פעם אבטיחים והיא נקראה אז "גבעת בטיח". ממה שהיה כאן אז נותרו עצי שקמה עתיקים ששולבו בצמחיית הפארק החדשה.

בגובה של 57 מטרים מעל פני הים, הפארק הזה הוא באופן רשמי המקום הגבוה ביותר בתל אביב.

הפארק, שנחנך ב-1976 ותוכנן על ידי אדריכלי הנוף יוסף סגל, צבי דקל וא. מילר, כולל דשאים רבים, מגוון עצים וצמחיה, שבילי הליכה וריצה, מגרשי משחקים ושטחי פיקניק. בפארק יש גם אגם מים לא גדול ויפה להפליא. כוונת המתכננים הייתה ליצור בגן מקום מפלט שקט ורגוע, למרות התנועה הסואנת סביבו. הם השיגו זאת על ידי יצירת קפלים בקרקע ומובלעות של שקט, שאינן חשופות לכבישים הסואנים שמסביב.

בראש הגבעה שבמרכז הפארק ניצב פסל סביבתי גדול בשם "כיכר לבנה", או בשפת התל אביבים "עיר לבנה". הפסל הוא יצירתו של האמן דני קרוון, שהקדיש אותו למקימי העיר תל אביב ולאביו, אברהם קרוון, שהיה במשך שנים רבות הגנן הראשי של תל אביב.

הפסל הסביבתי עשוי מבטון לבן ומשלב עצמים גדולים כמו מגדל, מספר מבנים גאומטריים, מעט צמחייה ועץ זית אחד, שניצב במרכזו של אחד ממבני ה"עיר הלבנה".


קבלו הצצה קצרה מעל הפארק:

https://youtu.be/0Nsrr840wMA

אטרקציות לילדים בתל אביב

סקיי ג'אמפ
סקיי ג'אמפ
#פארק של טרמפולינות - קפיצות או לא להיות!

פארק הטרמפולינות סקיי ג'אמפ (Sky Jump) הוא מתחם גדול ומשוכלל שמספק חוויות קפיצה מכל הסוגים. תוכלו למצוא בו מגוון עצום של פעילויות, משחקים ואתגרים.

במתחם שתי אטרקציות מרכזיות. ראשונה היא כמובן משטחי טרמפולינה לקפיצה חופשית, אלה שהמקום נקרא על שמם. אגב, לילדים בגילאים 3-5 יש אזור טרמפולינות מיוחד.

ליד הטרמפולינות יש אזור של קירות טיפוס מאתגרים ונהדרים לילדים. מתקנים נוספים במקום מתאימים למגוון פעילויות וגילאים. הם כוללים בריכת ספוגים, קורת איזון, כדורסל על טרמפולינה, קירות טיפוס ומתקן נינג'ה, שהוא סוג של מתקן מכשולים אתגרי.


#טיפים
לטרמפולינות נכנסים מדי שעה עד 80 קופצים והסבב מתחיל מדי שעה עגולה. הכל על בסיס מקום פנוי.

המתחם מקורה וממוזג ויש בו אזור שמיועד להורים שיכולים לצפות בילדים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/T1cjQF2V8M8


ביקור במקום:

https://youtu.be/c40TzdKyYF4


בלוגרים:

https://youtu.be/8BVNsulcsIw
שרונה
שרונה
#שכונת שָׁרוֹנָה
שרונה נולדה במחצית השנייה של המאה ה-19, כמושבה שהקימו הגרמנים הטמפלרים. למעשה זו המושבה הרביעית שלהם בארץ ישראל. בזמנו נמצאה המושבה כמה קילומטרים מצפון ליפו, אבל היום היא שוכנת במרכז תל אביב והיא ממקומות הבילוי הפופולריים ואהובים בתל אביב.

באותה תקופה השתרעו שטחי החקלאות של המושבה לכיוון מזרח, על שתי הגדות של ואדי מוסררה, מקום בו שוכן היום הציר המרכזי של תל אביב, נתיבי איילון. באותה תקופה חצו את הנחל על גבי גשר שרונה, שהיה בדיוק במקום שבו שוכן כיום גשר השלום, בואכה דרך השלום.

בתקופת מלחמת העולם השנייה גורשו תושביה הטמפלרים של המושבה, בשל הזדהותם של חלק מאנשי המושבה עם גרמניה הנאצית. לאחר שהתושבים תלו דגלי צלב קרס על בתיהם וחלק מבניהם נסעו לגרמניה להתנדב לצבא הגרמני, כנגד בנות הברית. לאחר המלחמה לא הרשו הבריטים לטמפלרים לשוב אל בתיהם. הצבא הבריטי עצמו התמקם בתחומי המושבה ועם קום המדינה התמקמו בה רבים ממוסדות השלטון של מדינת ישראל. האזור קיבל את הכינוי "הקריה" ועד לפני שנים מספר שכנו בו מתקני שלטון וצבא רבים.

בשנים האחרונות הפך חלקה הדרומי של המושבה לאתר בילויים משוחזר והומה אדם. זאת לאחר שהסתיימו עבודות שימור ושחזור, שכללו גם הזזה של מבנים שלמים לצורך הרחבת רחוב קפלן הסמוך. כל אלה הפכו את המושבה הגרמנית של פעם למתחם יפה ואופנתי ולמקום בילוי אהוב על הכל. הוא גם הוקף במגדלי יוקרה, שבאחד מהם נפתח "שרונה מרקט" היוקרתי.

גם כיום שוכנים בחלקה הצפוני של המושבה מחנה הקריה ומתקני צבא רבים. בסיס הקריה השייך לצה"ל עתיד להתפנות בשנים הקרובות.

שימו לב שרחובות המושבה המרכזיים, רחוב קפלן ורחוב דוד אלעזר של ימינו, ניצבים זה לזה ויוצרים צורת צלב. זו צורה שאפיינה את תכנון המושבות הטמפלריות, מהיותם של הטמפלרים נוצרים אדוקים.


#מה עשו הטמפלרים הגרמנים בארץ ישראל?
הטמפלרים שהיו נוצרים אדוקים באו מגרמניה באמצע המאה ה-19. ביחד עם האמונה הנוצרית בחובתם ליישב את ארץ הקודש, הם הביאו עימם לארץ את הטכנולוגיה החדישה של אירופה. בכל תחום שבו עסקו, כולל חקלאות, ייצור ובניין הם חידשו והגדילו את התפוקה וההצלחה. הטמפלרים בנו בארץ ישובים למופת והצליחו להביא לתנופה בכל התחומים הללו בין ערביי הארץ והיהודים שבה. רבים חיקו אותם וכך המשק הארץ-ישראלי התקדם והשתכלל בזכותם עד מאד.

הטמפלרים השאירו אחריהם שבעה ישובים, כגון שרונה, המושבה הגרמנית בחיפה ובירושלים וכמה ישובים שהפכו למושבים הישראליים מושב בני עטרות, בית לחם הגלילית ואלוני אבא.

בזמן מלחמת העולם השניה הזדהה הדור השלישי של הטמפלרים במושבות עם הנאצים. רבים מהם תלו את דגלי צלב הקרס על בתיהם. חלק מצעירי הטמפלרים נסעו לגרמניה להתנדב לצבא הגרמני ולחמו נגד בנות הברית. הבריטים בתגובה הכניסו את כל הטמפלרים למחנות סגורים. במלחמת השחרור גרש הפלמ"ח את הטמפלרים מבתיהם לחו"ל והם לא הורשו לשוב.


#מה היה המטמון של שרונה?
שנים שמרו המגורשים הטמפלרים על סוד מטמון הזהב שהוחבא בקיר אחד הבתים של שרונה. בשנת 1941 גורשו הטמפלרים מפלשתינה על ידי הבריטים. הם היו גרמנים וחלקם הגדול תמך בנאצים והבריטים ראו בהם סיכון לשלטונם כאן. גם פרשות ריגול שונות לטובת הגרמנים, שהתגלו באותה התקופה בארץ, נראו מסוכנות.

אחד מהמגורשים משרונה, הישוב הטמפלרי שליד תל אביב, הוגו ברנגל, הטמין לפני עזיבתו אוצר של מטבעות זהב בקיר ביתו. חלק מהמטבעות הללו היו מתנה שקיבל אביו של ברנגל מלורנס איש ערב המיתולוגי. הוא תכנן לשוב בעתיד כדי לאסוף אותו אבל מעולם לא עשה זאת.

לא פחות מ-62 שנה אחר-כך עשו כמה ישראלים חקירה וגילו את האוצר. הם השיבו אותו לבעלים המבוגר, איש בן 102, שלפי שווי אותן מטבעות, עשה כנראה עיסקה לא רעה.


מבט מקרוב במתחם שרונה:

https://youtu.be/TQEdhlsxgDg
מימדיון
מימדיון
#על פארק המים הגדול של תל אביב

ה"מימדיון", פארק המים של תל אביב, הוא אחד הגדולים בישראל. בלב גוש דן, באזור ירוק ופורח שבפארק הירקון, הוא מציג מדשאות ירוקות, שטחים מוצלים ופינות ישיבה. פארק המים הזה נפתח ב-1990 ומשתרע על פני שטח של כ-100 דונם.

במימדיון תוכלו למצוא מגלשות מים, בריכות שחייה ואטרקציות מהנות לכל המשפחה (מהפעוטות ועד המבוגרים). יש כאן שלל מתקנים נהדרים, כולל מגלשות מטאור, מסלול אבובים, בריכת גלים, בריכת שחייה אולימפית ועוד. בפארק תמצאו את המגלשה הגדולה בישראל - Side Winder, שנמצאת בלא מעט פארקים מסביב לעולם - לא סתם מגיעים לכאן מדי קיץ עשרות אלפי מבקרים.

בפארק גם מגרשי ספורט (כדורסל, כדורעף וכדורגל). כמו כן, בפארק גם במה מרכזית שעליה מופיע במהלך היום צוות הבידור של המקום ושומר על מצב הרוח המרומם של המבלים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/TJd9O215Kns
שוק הכרמל
שוק הכרמל
#על השוק הכי פופולארי של תל אביב

תיירים, מוכרים צועקים, היפסטרים במשקפי שמש וחולצות פסים ותיירים המומים משלל הירקות והפירות הצבעוניים - כל אלה ורבים אחרים מתקבצים להם בכל יום בשוק הכי מסעיר וצבעוני של תל אביב.

שוק הכרמל הוא השוק המפורסם ביותר בתל אביב והפך בשנים האחרונות לאחד ממתחמי המזון המרכזיים והגדולים ביותר בתל אביב. זהו שוק הומה אדם, צבעוני, ריחני, צעקני ומלא באנרגיות טובות וים-תיכוניות. בשנים האחרונות הוא הולך ומתמלא בדוכני מזון רחוב מצוינים, במסעדות קטנות ואיכותיות, ברים הומי צעירים ודוכנים עם מוצרי מזון אתניים ומיוחדים. רוצים לאכול בדוכן מצוין? - ראו את המסעדות בסביבה בתפריט הראשי של גיידול.

שוק הכרמל נמצא ונקרא על שם רחוב הכרמל בתל אביב. עם השנים הוא התרחב גם לרחובות הסמוכים לו, בשכונות כרם התימנים ונחלת בנימין. היום פועל השוק 6 ימים בשבוע ותמצאו בו מגוון חנויות - מזון, לבוש, אביזרי בית, פרחים, ממתקים, מסעדות, מעדניות ועוד.


#היסטוריית השוק
בשנות ה-20 הגיעו סוחרים יהודים רוסים שרכשו קרקעות בתל אביב בתמורה ל-1000 רובל. הם פחות חשבו על עלייה לארץ והתגוררות בבתים אלו, אלא יותר חעל הצאצאים שלהם ועל הקרקעות שיוכלו להוריש להם. לאחר המהפכה הבולשביקית שהתחוללה ברוסיה בשנת 1917, לא הייתה להם ברירה והם נאלצו להגיע לארץ. לא היה בידיהם שום רכוש מלבד המגרשים שקנו.

בנוסף לקשיים הכלכליים, הם גם לא הצליחו להשתלב בשוק העבודה המקומי ולכן פתחו באזור כרם התימנים שוק קטן - "הכרם". מטרת השוק הייתה לספק עבודה בסחר בפירות וירקות. מאיר דיזינגוף, שהיה ראש העירייה באותה העת, הפך את המקום לרשמי ומסודר בשנת 1920 וכינה אותו בשמו "שוק הכרמל". כבר באותה התקופה היה השוק מפותח והכיל דוכני דגים ועופות, פירות, ירקות ומאפים.

הסוחרים הערבים של יפו, שגילו את הצלחת השוק המקומי, הקימו שוק מתחרה שהיה לא פחות טוב מהמקורי - שוק גדול, צבעוני, חי ובועט. לא מעט מקרי אלימות התרחשו בעקבות תחרות השוק המוצלח, מה שהעיב מעט על האידיליה המקומית.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/JZgFX5NyZSY


האנשים:

https://youtu.be/FCk8L6Z0x5E


ביקור במקום:

https://youtu.be/u6oCdDbS1oc


שוק הפשפשים ביפו
שוק הפשפשים ביפו
#על שוק הפשפשים של תל אביב יפו

שוק הפשפשים הציורי ביפו הוא מוסד תל אביבי אהוב מאד על המקומיים ועל התיירים כאחד. כמו כל מדינת ישראל ובטח יפו - תל אביב, המתחם של השוק הוא ערב רב של ברנשים וחתיכות: אנשי אלטעזאכן שמוכרים במחירים מופקעים את מה שקנו אתמול מירושות, עולים מצרפת שגרים בסביבה ובאים לפגוש את העמך שבשוק, תיירים ותיירות נחמדים שבאים לראות את הילידים המקומיים מתמקחים ומשתזפים בשמש החורפית ואספנים מחפשי מציאות שמתמקחים עם מוכרים מתוחכמים, כאילו אין מחר... ואגב, אם אתם כאלה אז טוב שהגעתם מוקדם בבוקר, כי אחר-כך נעלמים כל המוצרים השווים.

שוק הפשפשים הזה פועל כבר המון שנים, עוד מהמאה ה-19, בתקופה שבה נמל יפו היה שער הכניסה לארץ. תוכלו למצוא כאן מוצרי יד שנייה, לעתים ממש במחירים מצחיקים, אבל לא פעם במחירים מופקעים, שבעיקר מוכיחים כמה שהשוק פופולרי כיום. העסקים כאן מתרכזים באזורים שונים, לפי התחום. יש אזור של תכשיטים ובגדים, יש המון רהיטים ברחוב הראשי של השוק, סמטאות השוק הפנימיות מפוצצות במוצרים מהמזרח התיכון, כמו שטיחים, מנורות נחושת ועוד ועוד ויש חנויות יקרות להפליא לחפצי אמנות עתיקים מכל העולם. אין לנו הדרכה - כאן פשוט משוטטים, חוקרים ומגלים את המציאות שלכם!

שוק הפשפשים של יפו פתוח שישה ימים בשבוע, מראשון ועד שישי, החל משעות הבוקר המוקדמות ועד לערב. הקסם והאווירה המזרחית של השוק שובים את ליבם של התיירים הרבים, אבל גם נעימים לישראלים ולתל-אביבים רבים, שחלקם באים על בסיס כמעט שבועי למקום.

מוסדות קולינריים הסמוכים לשוק, כמו אבולעפיה ודוקטור שקשוקה, מנעימים את החיך והכרס ועושים טוב למיטיבי לסת. לכו תיהנו!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/8-TkY9HI2Oo

ddfd


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.