» «
המוזיאון לאמנות איסלאמית
המוזיאון לאמנות איסלאמית
#על המוזיאון הקהירי לאמנות האיסלאם

המוזיאון לאמנות איסלאמית (Museum of Islamic Art) לא נשמע מרתק כל כך, אבל מדובר באחד המוזיאונים המרתקים והיפים בקהיר, שבעיני רבים הוא לא פחות מרשים מהמוזיאון המצרי, המפורסם ממנו.

כאן נמצא אחד האוספים הגדולים בעולם, של אמנות איסלאמית. במוזיאון מעל 100 אלף מוצגים, שרק מקצתם מוצגים ב-25 האולמות שבבניין.

המוצגים כאן כוללים עבודות וכלים ממתכת, כלי נשק מעוטרים ומסורתיים מההיסטוריה של האזור, עבודות עץ, זכוכית, בד וקרמיקה, מכל קצוות העולם המוסלמי. כשתצפו במוצגים פה, תעברו במקביל ארצות ותקופות שונות בעולם כולו.

אחד מסוגי המוצגים המרתקים שאתם מוזמנים לבחון כאן הם הכדים האיסלאמיים, בעלי הקליגרפיה המסולסלת והעדינה, האופיינית כל כך לקליגרפיה האיסלאמית. שימו לב לעדינות וליופי יוצא הדופן שלה.

לא פחות מרתקים הם ספרי הקוראן המעוטרים והעתיקים. אלו עשויים בעבודת יד קפדנית ובכתב יד בדיו כסף. השנים הרבות לא פגעו בהם וביופיים והם מותירים רושם עצום, גם על מי שאינו מוסלמי.


מבט מקרוב

https://youtu.be/vzH8HIUqKu0


ביקור במקום:

https://youtu.be/4d1tByW1ffQ
קבר החייל האלמוני
קבר החייל האלמוני באתונה
#על האנדרטה לחיילים האלמוניים וחילופי המשמר באתונה

קבר החייל האלמוני (Tomb of The Unknown Soldier), שבכיכר סינטגמה, ממוקם בחזית בית הפרלמנט של יוון, הפרלמנט ההֶלֶנִי, שכינויו "ווּלִי". מדובר באנדרטה לחייל האלמוני שעליה שומרים אנשי המשמר הנשיאותי היווני, במשך 24 שעות ביממה.

כמו אנדרטאות רבות ברחבי העולם שנקראות כך, גם קבר החייל האלמוני שכאן נבנה, בכדי לציין את זכרם של החיילים שנפלו במלחמות וגופותיהם לא זוהו מעולם. וכמו ברבים מהקברים הללו בעולם, גם באתונה מהווה האנדרטה מוקד לעריכת טקסי זיכרון ממלכתיים.

נסו להגיע בכל שעה עגולה אל חזית בית הפרלמנט ולצפות באנשי המשמר המכונים "אֶבְזוֹנִים" (Evzones) ומתחלפים לצלילי תזמורת. ילדים ממש אוהבים את זה וגם מבוגרים מוצאים בטקס עניין, מה עוד שהחיילים, בחצאיות מסורתיות ונעליים עם פונפונים, שונים מכל חייל שאנו מכירים.

מעניינת גם הצעידה, המסוגננת והנוקשה, של החיילים. בהליכה טקסית ומסורתית, שלא רואים הרבה כמוה, הם מניפים את רגליהם גבוה ומחזירים אותן לקרקע ברקיעה חזקה.

אגב, אם תצליחו להגיע לכאן בימי ראשון או ימי חג לאומיים, בשעה 11:00, תראו את המשמר מתחלף בחיילי יחידת עילית מחיל הרגלים של הצבא היווני, כשהמוסיקה, המושמעת בידי תזמורת צבאית של ממש, מוסיפה נופך חגיגי לטקס, שמשתתפים בו לא פחות מ-120 חיילים.

על האנדרטה עצמה כתוב חלק מנאום הספד לחיילי יוון, שנשא פריקלס ביוון העתיקה.


טקס חילופי המשמר בקבר החייל האלמוני:

https://www.youtube.com/watch?v=ea4rhvEZFp4
מסגד אורטאקוי
מסגד אורטאקוי
#על המסגד המרהיב שעל שפת הבוספורוס

מסגד אורטאקוי (Ortaköy Camii) הוא מסגד שהוקם על גדת הבוספורוס וממוקם בשכונת אורטאקיי (Ortaköy). השכונה הזו, שפירוש שמה הוא "הכפר האמצעי", נמצאת ברובע בשיקטש (Beşiktaş).

המסגד שעל שפת המים מהווה מקום פופולארי בעיר. זהו מבנה מרשים מבחוץ ומפנים, שניצב על גדת הבוספורוס.

המסגד נבנה במאה ה-19, באתר שבו עמדה בעבר כנסייה. הוא נבנה בהוראת הסולטאן אבדילמג'יט הראשון, בשנים 1854-1856.

תכנן אותו ניגואוס בליאן, אדריכל טורקי ממוצא ארמני ומי שהיה בנו של האדריכל שתכנן את ארמון דולמאבהצ'ה. בליאן תכנן את המסגד בסגנון בארוקי-אקלקטי. בתוכו הוא הכניס קישוטים המתבססים על רישומי קליגרפיה נהדרים שיצר הסולטן אבדילמג'יט הראשון, מי שבחייו היה אמן קליגרפיה של ממש.

המסגד, ששמו הרשמי הוא "המסגד הקיסרי הגדול על שם הסולטן אבדילמג'יט הראשון", תוכנן כך שחלונותיו הגדולים יכניסו לתוכו הרבה אור. הם גם קולטים נהדר את השתקפות האור המוחזר ממימי הבוספורוס.

אם תרצו לקבל מכאן נקודת מבט יפה על מימי המצר, שווה לטפס לקומתו השנייה, העליונה, של המסגד. מבט מקומה זו, המרופדת בשטיחי תפילה ירקרקים, אל גשר הבוספורוס העצום ולמים הרבים הנשקפים דרך חלונות הענק, הוא מחזה יפה ומיוחד שמרחיב את הלב.


תרגיל בלשי
========
מצאו את הצלבים הקטנים שנחבאים בין עיטורי הסורגים בכנסייה. אלו האלמנטים היחידים שנותרו מהכנסייה שעמדה כאן בעבר ושהמסגד נבנה מעליה.


#טיפים
לא מוסלמים לא מורשים להיות במסגד בשעת התפילה.

כדאי להגיע לכאן לפני התפילה ולהרוויח את הצפייה בהכנות שלפני התפילה.


ביקור במקום:

https://youtu.be/ZEq6GfxBlRY
מסגד חסן בק
מסגד חסן בק
#על המסגד שמצא את עצמו בתל אביב
מסגד חסן בק הוא אחד המסגדים הפעילים של יפו. בניגוד לשאר המסגדים, הוא נמצא בשטח של העיר תל אביב, מעט צפונה מיפו. הסיבה היא שכשנבנה כאן, הוחרמו בשבילו, ללא כל תשלום, אדמות חקלאות מסוחר יפואי, ערבי-נוצרי בשם מישל מטרי.

במלחמת העצמאות התבצרו כאן לוחמים ערביים וירו על תושבי תל אביב היהודים, ששהו בשוק הכרמל. לאחר המלחמה הייתה אמנם כוונה להרוס את המסגד, בעיקר בשל תדמיתו המאיימת בעיני תושבי תל אביב, אבל יופיו הביא לכך שהתקבלה החלטה להמשיך ולאפשר לו לפעול. גם מאז קום מדינת ישראל המסגד הוא מוקד חיכוך, בין האוכלוסייה היהודית ובין האוכלוסייה הערבית שביפו. היו יהודים שלא השלימו מעולם עם ההחלטה להשאירו עומד ובמהלך השנים היו מספר ניסיונות חבלה כושלים במסגד.


#תולדות מסגד חסן בק
המסגד נבנה בשנת 1916, בהוראת חסן בק, שהיה המושל הצבאי התורכי של יפו באותה תקופה. לצורך בניית המסגד השתמש חסן בק באיומים, בהחרמות ואפילו באמצעים של כליאת יהודים ושוד אלים, כדי להשיג ציוד וחומרי בניין, שרובם נלקחו על ידו ללא תשלום כלשהו. מעולם לא התקבלה החלטה שהמסגד ייקרא על שמו, זה פשוט קרה בתהליך הבנייה ונשאר כך. שמו של המסגד מנציח עד היום איש קשה ואכזרי, אפילו רצחני - גם ליהודים וגם לערבים, בעת ההיא.

בדיעבד נטו חלקם לסלוח לו, גם מכיוון שהמושל האזרחי בהאא א-דין, ששימש כקאימקם של יפו, היה הרבה יותר קשה ממנו, וגם משום שעשה פה ושם גם מעשים שנתפסו כטובים כלפי חלק מהאוכלוסייה. אך רבים, כולל ערביי יפו, לא סלחו לו מעולם.

בשל אכזריותו של חסן בק, סירבו ערביי יפו להתפלל במסגד, במשך שנים רבות. זאת משום שאת הפועלים שבנו אותו, העביד חסן בק בכפייה. הם עבדו בהוראתו ביום ובלילה, בעבודה קשה וללא רחמים, כשרבים מהם נפצעו או חלו קשות ו-78 מהם אף מתו במהלך הבנייה.


#אדריכלות מסגד חסן בק
בניגוד למרבית המבנים ביפו, שנבנו מאבן כורכר כהה, המבנה המרשים של מסגד חסן בק נבנה מאבן גיר לבנה. הוא בולט בכיפה הלבנה שלו ובצריח הגבוה. אגב, הצריח הזה, שממנו קורא המואזין למאמינים המוסלמים חמש פעמים בכל יממה לבוא למסגד לתפילה, הרגיז לא מעט יהודים במהלך השנים. אבל מדינת ישראל הוכיחה את היחס שלה למיעוטים, כשבשנת 2000 שופץ המסגד וניתן אישור להגדיל את גובהו של הצריח. למעשה, הצריח של מסגד חסן-בק כמעט והוכפל אז ביחס לגובהו המקורי.

יופיו של המסגד בולט שבעתיים, על רקע המלון הסמוך לו. הניגוד הזה, בין הבנייה המסורתית המוסלמית, לבין המבנה המודרני, המערבי-קפיטליסטי והגדול פי כמה שלידו, אהוב על צלמים ותיירים רבים, שמשלבים אותם בבחינת "ישן וחדש - זה לצד זה".


קבלו הצצה אל מסגד חסן בק:

https://youtu.be/EKRcl_4IQgY?t=2m40s

איסלאם

מסגד מחמודיה
מסגד מחמודיה
#על המסגד הכי חשוב של יפו

מרכז החיים הדתיים של יפו היה תמיד המסגד הגדול והחשוב של יפו, מסגד "אל מחמודיה". הוא נקרא על שמו של מחמד אבו-נאבוט, שליטה של יפו בראשית המאה ה-19 ומי ששיקם אותו. אותו אבו נאבוט זכה לשמו בשל האלה הגדולה שאיתה נהג להסתובב ולהטיל את חיתתו על תושבי יפו.

המסגד הוקם בשנת 1730 ונבנה מחדש ב-1814 בתור מסגד מחמודיה. בקיר החיצוני של המסגד אפשר לראות את סביל סולימאן. זהו "רהט", בערבית "סביל", מתקן ששימש להשקיית עוברי-אורח ושיירות הגמלים שעברו ביפו. הרהט כבר אינו יפה כמו שהיה בעבר אך הוא מרשים בגודלו ואפשר לראות עליו את הכתובת המוקדשת למקימיו.

היכנסו אל דלת הכניסה הראשית של המסגד, ממש מתחת לצריח שלו. על הדלת הקדשה בערבית לסולטאן התורכי, שנכתבה בעת בניית המסגד. נסו להיכנס למסגד, אם ניתן. תוכלו ולראות בפנים את החצר הפנימית היפה שלו, ואת חדרי התפילה שמסביבה ואת המיחראב שקבוע בצידה הדרומי. מיחראב הוא גומחה בקיר המסגד שמצביעה על הקִיבְּלַה הכיוון של הכַּעֲבָּה, המבנה הקדוש למוסלמים, שנמצא במכה שבערב הסעודית. אליו נוהגים המוסלמים לפנות בעת התפילה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/f9VDVE49TKg
מסגד סולטן חסן
מסגד סולטאן חסן
#על המסגד הגדול ביותר בקהיר


בביקורו המפורסם בקהיר, ביקר נשיא ארה"ב ברק אובמה במסגד אחד. זה היה מסגד סולטאן חסן (Sultan Hassan Mosque) הממלוכי. הוא לא טעה. ממש כמו המדינה שהוא ייצג כנשיאה, סולטן חסן, שנבנה ב-1362, הוא הגדול במסגדי קהיר ומהגדולים שבמסגדי העולם הערבי כולם.

גם בלי ההשוואה, מסגד סולטן חסן הוא עצום. אל נאסר סולטן חסן, בן לשושלת שליטים ששלטה במצרים במאה ה-14, בנה אותו בגיל 22. הוא לא היה שליט מוצלח במיוחד והמסגד כאן היה אולי פסגת מעשיו. על בנייתו הוא הוציא סכומי כסף אדירים, אבל הטרגדיה שלו היא שאף לא זכה לראותו גמור. זאת מכיוון שהתנקשו בחייו עוד לפני השלמתו.

במסגד תראו בין השאר שער קשת אדיר ועוצר נשימה. זהו מונומנט ענקי שמצליח להתכתב עם העוצמה והממדים של הפרעונים, מבלי להרכין ראש אדריכלי בפניהם.

סולטן חסן הוא דוגמה מושלמת לאדריכלות הממלוכית שכיכבה בקהיר ובמזרח התיכון במאה ה-14. הוא ניצב ליד מסגד אל רפאעי, מסגד שנבנה במאה ה-19, תוך ניסיון מסוים של מצרים להחזיר עטרה ליושנה ולשחזר את הימים הגדולים של העיר.

במסגד הענק יש אולמות שונים, שאפשרו להקים בו, עם השנים, גם מדרסה דתית, בית ספר מוסלמי גבוה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/emOOSlgLP9Q


ותפילה קצרה במסגד:

https://youtu.be/wjJiDExID1c
מסגד אבן טולון
מסגד אבן טולון
#על המסגד העתיק בקהיר

מסגד אבן טולון (Mosque of Ibn Tulun) הוא המסגד הגדול בקהיר והשלישי בגודלו בעולם. הוא נבנה בשנת 879 והוא העתיק שבמסגדי בקהיר. הוא נשמר בצורתו המקורית.

המסגד נבנה בידי השליט הפטימי אחמד אבן טולון, שהוא דמות מרתקת בפני עצמה. הוא הגיע לקהיר בתפקיד של מושל מצרים, מטעם הח'ליפות העבאסית. אבל לאחר זמן מה, הוא ניצל הזדמנות, בגד בשולחיו וייסד בקהיר מדינה מצרית עצמאית, שבה הוא גם שלט.

אגב, במסגד ובמוזיאון גרייר-אנדרסון צולמו חלקים מהסרט המפורסם בסדרת ג'יימס בונד "המרגלת שאהבה אותי".

מעניין גם שהשלב השלישי של משחק המחשב "Serious Sam 3: BFE" כולל לא מעט חלקים שמתרחשים ממש במסגד הזה.


#תולדות המסגד
המסגד נבנה על ידי אחמד אבן טולון, מי שהיה מושל מצרים, תחת החליפות העבאסית, עד שנת 884. הוא נבנה על גבעה קטנה בשם "גבעת ההודיה", או בערבית "ג'אבל יאשקור". על פי אגדה מקומית, זוהי הגבעה שבה נעצרה תיבת נח.

המסגד היה צמוד לארמונו של אבן טולון והייתה ממנו דלת, שאפשרה לו ולמשפחתו מעבר ישיר מהארמון למסגד. ואגב, המסגד הוא השריד האחרון והיחיד ששרד, מהעיר אל קאטא'י - עיר הבירה של שושלת טולון, שאבן טולון הוא הראשון בה ושהמסגד עצמו היה המרכז שלה.

במהלך ימי הביניים נבנו מספר בתים לאורך הקירות החיצוניים של המסגד. רובם נהרסו ב-1928, במטרה לשמר את המסגד, כמו שהיה במקור. רק שני הבתים נשארו כשהיו ושלא נהרסו. הראשון שבהם הוא "בּית אל-כריתילייה", בעברית "בית האישה הכרתית" - שהיה הבית הישן ביותר במתחם והפך ל"מוזיאון גרייר-אנדרסון". השני שהושאר הוא הבית השמור ביותר כאן, "בּית אמנה בינת סאלם", בעברית "בית אמנה בת סאלם".

במהלך השנים שוחזר מסגד אבן טולון ושופץ מספר פעמים, כולל השיחזור הגדול ביותר, שנעשה כאן ב-2004. השיחזור הראשון היה זה של הווזיר הפטימי בּדר אל-ג'מאלי, שהוסיף על אחד מקירות המסגד את המשפט "ועלי הוא הואלי של אללה"("وعلي ولي اللة").


#האגדה על המינרט
במבט אחד ניתן להבחין שהמינרט, צריח המסגד שממנו קורא המואזין למאמינים אל התפילה, לא מתחבר בסגנונו עם המסגד הראשי. שמתם לב לזה?

האגדה יודעת לספר כיצד קיבל המינרט, את צורתו המשונה. זה קרה כשאבן טולון, מושל מצרים מטעם החליפות העבאסית ומקים המסגד, ישב עם יועציו ותכנן את הפרויקט. בשלב מסוים ובהיסח הדעת, כרך אבן טולון חתיכת קלף, גוויל, מסביב לאחת מאצבעותיו. אחד מיועציו העיז ושאל אותו מה הוא עושה. אז אבן טולון, מפוצץ מחשיבות עצמית ומנסה להסתיר את מבוכתו, לא יכול להודות שסתם כרך את הגוויל על אצבעו, אמר שהוא מתכנן את המינרט... כך יצא המינרט שונה מהמקובל ואפילו משונה, תודות לגחמת המנהיג הנפוח.


#אדריכלות המסגד
מיד בכניסה למסגד אבן טולון בולטת הפשטות המרהיבה שלו. החצר המוקפת בשדרות עמודים ושבמרכזה באר קדושה, הבנייה הזו מוכרת ממסגדים אחרים, אבל כאן יש קסם שנדמה בו שהכל צמח כאן מתוך הקרקע.

המסגד שבו אתם נמצאים הוא דוגמה מרהיבה לאדריכלות הפטימית העתיקה. סגנון אדריכלי זה היה מקובל בקהיר, עד להתחלפותו בסגנון הארכיטקטוני הממלוכי ואחריו העות'מני.

שימו לב למינרט, הצריח הגבוה שממנו קורא המואזין למאמינים לבוא להתפלל. לא ידוע בדיוק מתי הוא נבנה, אבל ברור שהמדרגות הלולייניות שסובבות אותו הן פרי סגנון אדריכלי שונה ונבנו אחרי זמן. נראה שהוא לא נבנה באותו זמן עם המסגד כולו. חלק מהמומחים מעריכים שהמינרט נבנה ב-1296, בהוראתו של הסולטן לאג'ין לשפץ את המסגד.

אותו סולטן, לאג'ין, בנה אז מזרקה עם כיפה, במרכז החצר של המסגד. לשם כך הוא הרס סביל, מעין מזרקת רחצה, שהייתה כאן במסגד המקורי.

היכנסו אל תוך המסגד והרימו ראש. שימו לב לקשתות המחודדות שבו. אנו מכירים את הקשתות בסגנון הזה, במבנים גותיים. באירופה תראו אותם בדרך כלל בכנסיות וארמונות שנבנו לפי האסתטיקה והאדריכלות הגותית. אבל כאן במסגד, נבנו קשתות כאלה 200 שנה לפני ימי הביניים ולפני שנולדה האדריכלות הגותית. הנה שוב הוכחה לקידמה המוסלמית בתקופה שבה אירופה הייתה שרוייה בחשכת ימי הביניים. ואם כבר קידמה - הייתכן שמכאן שאב הסגנון הגותי את הרעיון?


#טיפים
מראש המינרט, או מחומות המסגד המבוצרות, לסובלים מפחד גבהים, תוכלו לצפות בנוף המרהיב של העיר העתיקה. ראו מכאן את מסגד סולטן חסן הענקי המתרומם מעל הסיטדלה של צלאח א-דין.


ביקור במקום:

https://youtu.be/6Oz-JTH4oOg


כך הוא הוקם במאות הקודמות:

https://youtu.be/xOBgFOt7RIg
מסגד אל אזהר
מסגד אל אזהר
#על המסגד של הסטודנטים

לא גדול כמו אחיו, מסגדי הענק שליד מצודת קהיר, אבל מסגד אל אזהר (Al Azhar Mosque) הוא בעל מראה ועיצוב בלתי נשכחים, במיוחד אם ייצא לכם לראותו בשעות הערב או הלילה.

מסגד אל אזהר מיוחד גם בכך שהוא שואב אליו את הסטודנטים של אוניברסיטת אל-אזהר, המוסד הלימודי המוביל בעולם האסלאם הסוני, ומהווה בשבילם מרכז דתי ורוחני. ואכן, רבים מהם יושבים על שטיחים ססגוניים, באולמות הרבים שבמסגד, ולומדים במשך שעות רבות.

אוניברסיטת אל-אזהר עצמה היא מהאוניברסיטאות העתיקות ביותר בעולם. חוץ מהיותה המרכז החשוב והיוקרתי ללימודי תיאולוגיה מוסלמית-סונית, מהווה גם מי שנושא בתפקיד הרועה הרוחני שלה ונושא בתואר "שייח' אל אזהר", את אחת הסמכויות החשובות ביותר של העולם המוסלמי בכלל והפלג הסוני בפרט.


#תולדות המסגד והאוניברסיטה
מסגד אל-אזהר נוסד בתקופת הח'ליף אל-מעז לדין אללה, בשנת 972, זמן קצר לאחר שנולדה קהיר הקדומה. קהיר הצעירה הייתה ידועה אז כ"פוסטאט", שמה המקורי באותם ימים.

את המבנה המרהיב של המסגד תכנן ועיצב אז הגנרל הפאטמי ג'ווהר אס-סקולי.

בשנת 988 החל המסגד למלא תפקיד נוסף, שהפך אותו למפורסם ומרכזי כל כך בעולם הסוני - הוא החל משמש כמוסד ללימודי דת האסלאם.

את שמו של המסגד "אל אזהר", הוא קיבל משמה של בת הנביא מוחמד, פאטמה א-זהראא'. בני השושלת הפאטמית, מקימי המסגד והמוסד הלימודי שבו, מייחסים עצמם אליה ומזהים עצמם על שמה, כ"פאטמים".


#טיפים
הכניסה לאוניברסיטה עצמה אסורה לתיירים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/AqFtFcYrafU


ביקור במקום:

https://youtu.be/5QK3AFgPzlM


ומואזין קורא ממנו:

https://youtu.be/8pwhh8kdbO8


מסגד פטהייה
מסגד פֶטייֶה
#על המסגד הטורקי של אתונה

המסגד הטורקי של אתונה, מסגד פֶטהייֶה (Fethiye Djami), הוא מסגד עות'מאני מהמאה ה-17 שנמצא במרכז אתונה, ממש ליד מגדל הרוחות, מאחוריו נמצא הפורום הרומי ובסמוך לאגורה הרומית. זהו אחד משני המסגדים שבעיר.

המסגד הזה נשאר כשריד מימי הכיבוש העות'מני של העיר אתונה. הוא נבנה במאה ה-15 על חורבות בזיליקה נוצרית מהתקופה הביזנטית, איפה שהוא בין המאות ה-8-9. אותה כנסייה נוצרית הוסבה למסגד ב-1456, זמן קצר לאחר שהדוכסות האתונאית נכבשה, לקראת ביקורו של הסולטן מחמט הכובש ב-1458.

בתקופה העות'מאנית, רבים כינו אותו "מסגד Wheatmarket". במהלך הכיבוש הקצר של העיר על ידי הכוחות הוונציאניים במאה ה-17, הוסב המסגד על ידיהם לכנסייה קתולית.

בפרוץ מלחמת העצמאות, בשנת 1824, שימש המסגד כבית ספר. בסוף או בסמוך לתום המלחמה הזו, נפל צריח המסגד. עד ראשית המאה ה-20, השתמשו בו ככלא צבאי וכמאפייה לצבא. מאז השתמשו בו לאחסון של ממצאים שונים מהחפירות באגורה ובאקרופוליס של אתונה.

בימינו, מאז שנת 2017, שופץ המסגד והופעל כמוזיאון וכאולם תצוגה לצילום ולעתיקות. כך היה אחד המבנים ההיסטוריים החשובים במרכז ההיסטורי של אתונה, למוסד תרבותי חשוב ומוביל בעיר אתונה.


ביקור במסגד:

https://youtu.be/8gG8jeOYwlY


ותמונות ממנו:

https://youtu.be/y3mJlBIdwNo
מסגד קִיזִימְקָאזִי
#על המסגד היפה של קיזימקאזי

מסגד קִיזִימְקָאזִי (Kizimkazi Mosque) הוא מסגד עתיק, שנבנה בשנת 1107 לספירה. הוא נמצא לא רחוק מחוף קיזימקאזי, חוף שמושפע מגאות ושפל יותר מחופים אחרים באי וידוע בסיורי הדולפינים, שיוצאים ממנו בסירות אל הים.

למי שרוצים לחוות את תרבות העבר, המקום הזה הוא הצצה מרתקת לימים עברו. מסגד קיזימקאזי הוא אחד המרכיבים שמעידים על האוכלוסייה המוסלמית הגדולה שבאיי זנזיבר, איים המהווים כבר מאות שנים נקודת מפגש לבני דתות ותרבויות רבות ומגוונות.

תיירים, שחוץ מסיורי הדולפינים שבחוף מתעניינים גם בהיסטוריה המרתקת של האי, ימצאו במסגד עניין רב ויחוו את תרבות העבר והאדריכלות העתיקה שבו במלוא עוצמתה.


מבט מקרוב על מסגד קיזימקאזי:

https://youtu.be/x4NVaPPRua8
מסגד מוחמד עלי
#על המסגד הגדול והיפה, הבנוי בסגנון טורקי

מסגד מוחמד עלי (Muhammad Ali Mosque), שנבנה במאה ה-19,הוא אחד המסגדים הארכיאולוגיים המפורסמים בקהיר. זהו מסגד ענק שבשל גודלו, ניתן לראותו כבר כשמתקרבים לעיר מכל כיוון.

המסגד, הנמצא במצודת קהיר, מכונה לעיתים גם מצודת מוחמד עלי. הוא נבנה על ידי מוחמד עלי, מי שנחשב לגדול שליטי מצרים של העת החדשה וקרוי על שמו.

המסגד שנמצא במרכז מצודת צלאח א-דין וצופה על העיר העתיקה של קהיר, בנוי בסגנון המסגדים של איסטנבול. שימו לב, למשל, לכיפות הרבות שיש לו. תוכלו ודאי לזהות שהן בסגנון הטורקי-עות'מאני האופייני לאיסטנבול.

המסגד הגדול והיפה הזה, שנקרא כאן גם מסגד האלבסטר (Alabaster Mosque), הוא אחת האטרקציות התיירותיות הפופולריות בעיר ומושך אליו רבים מהמבקרים בה. גודלו, השיש שעל קירותיו, צריחיו והכיפות שמעליו - כל אלה הופכים אותו לאייקון מוביל בנופה של קהיר.


#מי היה מוחמד עלי?
בעיני רבים כאן, נחשב מוחמד עלי לגדול שליטי מצרים של העת החדשה והמייסד של מצרים המודרנית בשנת 1848.

מוחמד עלי, מוסלמי ממוצא אלבני, זכור כמי שהתנתק בהצלחה מהאימפריה העותומאנית והפך את מצרים לממלכה עצמאית. הוא היה חדשן בלתי נלאה ונחשב לרפורמטור המודרני, שלזכותו נזקפת בין השאר הקמתה של שושלת המלוכה המצרית האחרונה.

לזכות מוחמד עלי נזקפת גם בנייתו של מסגד האדירים הזה, שניצב במרכז המצודה ומצויד בכיפות רבות, בסגנון הטורקי-עות'מאני, שכל כך מזכיר את המסגד הכחול ואת מסגד הסולמנייה שבעיר איסטנבול.


#תולדות המסגד הגדול של קהיר
בין השנים 1830-1848 נבנה מסגד מוחמד עלי (Muhammad Ali Mosque) על ידי מוחמד עלי פאשה, בסגנון העות'מאני, בדומה למסגדים שבנו הסולטאנים באיסטנבול.

המסגד נבנה כשבקירותיו שובץ לא מעט שיש ולכן זכה לכינויים כמו "מסגד אל-מרמר" או "מסגד אל-בוסתר".

לאחר מותו של מוחמד עלי פאשה, הוסיפו יורשיו לבניין מסגד תוספות קטנות והנהיגו שורה של אירועים דתיים שנתיים, שהפכו אותו למסגד משמעותי מאד בחיי הקהילה של העיר.

בתקופת שלטונו של פואד הראשון, הוא הורה על החזרת המסגד לפאר שאפיין אותו בעבר. הוא ובנו פארוק שיפצו אותו ותקנו בו פגמים הנדסיים שונים. לאחר שפתחו את התפילות, בתום השיקום, חזר המסגד לימי הזוהר שלו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Oc0tUVl3d9Y
מינארט ייבלי, מסגד איבלי מינארט
#על המסגד המחורץ שהיה לסמל העיר

צריח המסגד איבלי מינארט (Yivli Minare), נקרא גם "המגדל המחורץ" או "צריח החלילים", נמצא בעיר העתיקה של אנטליה ועם הזמן הוא היה לסמל שלה.

הוא בנוי מלבנים, בגובה של 38 מטרים, כשהוא נשען על בסיס אבן מרובע. המינרט הסלג'וקי הזה הוא אחד המבנים האיסלאמים הראשונים שניבנו בעיר וניצב בראש הרשימה של האטרקציות בה. הוא נבנה בין השנים 1219-1236, בתקופת הטורקים הסלג'וקים, על ידי הסולטן אלדין קייקובאד.

צמוד אליו, אך נפרד ממנו, ניצב מסגד בעל שש כיפות אבן, שהיה בעבר כנסיה ביזנטית, הפך מסגד ונהרס במאה ה-14. הנוכחי הוא מסגד חדש שנבנה עם הכיפות, בסגנון האופייני לבנייה באנטליה של אותה תקופה.

לידו גם מכלול מבנים דתי הכולל מבני קבורה ומדרסה, כלומר בית ספר עתיק וחמאם, שהוא בית מרחץ.

מינארט ייבלי, בעל הצריח המחורץ, נמצא על רחוב גומהרייט, לצד האנדרטה של אתאטורק. הוא מכונה גם "צריח החלילים". צריח המינרט מקושט באריחי מוזאיקה כחולים כהים ויפים להפליא.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/GgivQACz5uE


תמונות של המגדל וסביבתו:

https://youtu.be/AKzwrIMl6cg
מסגד הסולימאניה
#על המסגד הגדול בעיר שרבים רואים בו מסגד מושלם

לא חסרים מסגדים מרהיבים באיסטנבול, אבל מעל כולם עומד מסגד סולימאניה (Mosque of Suleyman). עם מקום ל-25 אלף מתפללים בו-זמנית, זהו ללא ספק גם המסגד הגדול ביותר בעיר וגם אחד האייקונים המפורסמים ביותר שבה. רבים רואים בו את המבנה היפה ביותר של האדריכלות העות'מנית והמסגד המרשים במסגדי העיר.

זהו מסגד סולטני עות'מני, רחב ופתוח מבפנים, מלא באור הנכנס אליו מ-249 החלונות שבו, שהכל בו גלוי ואין לו מה להסתיר. פאר האדריכלות האיסלאמית ומבחינת הסולטן נועד להיות ההוכחה לעליונות האיסלאם, אל מול האיה סופיה המרשימה שבנו כאן הנוצרים הביזנטים.

העבודה עליו החלה בשנת 1550 ונמשכה 7 שנים תמימות. גם היום המבקר המזדמן יכול להתרשם מהגאוניות של מתכננו, מגדולי האדריכלים בכל הזמנים, מימאר סינאן.

מסגד הסולמנייה נמצא על הגבעה השלישית של איסטנבול. הוא נמצא במרכז חצר מסורגת ומוקפת חומה. כמו מסגדים אחרים באיסטנבול האימפריאלית, גם הוא נבנה כמתחם המכונה "קוליה" (kulliye), שבו מספר מבנים משרתים את הצרכים התרבותיים והדתיים של הקהילה גם יחד.

ואכן, בעבר היו כאן, בנוסף למסגד עצמו, גם בית חולים, בתי ספר ללימודי קוראן וחדית', פונדק דרכים, בתי מרחץ ציבוריים ואימרט (imaret), שהוא בית תמחוי לעניים. האחרון הוא היום מסעדה ידועה בעיר. רבים מהמבנים האחרים עדיין קיימים, מרביתם בשימושים שונים מבעבר.


#אדריכלות המסגד
את מסגד הסולימניה יצר אדריכל עות'מני שהוא אולי הידוע בתולדות האימפריה ואחד מגדולי האדריכלים מאז ומעולם. מימאר סינאן חי ופעל במאה ה-16, מהבולטים כבר אז באדריכלי איסטנבול.

המסגד הזה הוא הגדול שבעבודותיו של סינאן. הוא בנה כאן מסגד לא פחות ממושלם. שימו לב לכיפתו המרכזית, שנתמכת בארבעה חצאי כיפות, בהשראה של כנסיית איה סופיה, עליה רצה סינאן להתעלות.

שימו לב לסימטריה המושלמת של המבנה. המסגד הזה הוא מופת לדיוק וקפדנות בכל פרט, הן בתכנון והן בבנייה. הוא מואר היטב ובחללו המרכזי אין כמעט עמודים, מה שיצר קהל מתפללים גדול ומרשים, ללא הפרדה. החוקרים מצאו שסינאן גם עשה בחלל הפנימי נסיונות עם גוון כחול, אך לבסוף העדיף לתת לו גוון אדמדם וייחודי.

גם אם עבודתו של סינאן ברורה עדיין, במהלך השנים המסגד ניזוק משריפה, שופץ, חווה רעידת אדמה ושוב שופץ. חלק מהמבנים במתחם המסגד נוספו עם השנים ולא תוכננו במקור. ביניהם המאוזולאום לסולטן "סולימן המפואר", מי שיזם את בניית המסגד, ושל אשתו רוקסלנה. מחוץ לחומות המסגד נמצא גם קבר הארכיטקט סינאן עצמו.


#מה תראו כאן?
מסגד הסולימניה משדר את העושר שחוותה האימפריה במאה ה-16. הוא נפתח ב-1557, לאחר שנבנה תוך 7 שנים בלבד והיום הוא מתחם עם מספר בניינים נפרדים.

הכניסה למסגד - דרך חצר רחבת ידיים. הוא מוקף בפורטיקו, מבנה מקורה, הנישא על ידי עמודי גרניט ושיש.

ארבעת המינארטים - יש אומרים שהם מסמלים את היותו של סולימאן המפואר הסולטאן הרביעי ששולט בעיר איסטנבול.

המסגד עצמו - מבנה מושלם וסימטרי, עם כיפה מרכזית שנתמכת על ידי 4 חצאי כיפות.

מאוזולאום לסולימן המפואר ולאשתו רוקסלנה - הוא נוסף אחרי שנים ולא תוכנן על ידי סינאן וכולל בית קברות קטן ומרשים עם קברים של אישים נוספים בתולדות האימפריה העות'מנית.

קברו של מימאר סינאן - אדריכל ובונה המסגד, שגם חי במתחם שנים רבות, קבור מחוץ לחומות המסגד, ליד הפינה הצפון מערבית של חצר המסגד.


#טיפים
הכניסה למסגד חופשית


מבט מקרוב:

https://youtu.be/X-8YfvDIaQE


הדרכה:

https://youtu.be/G2rePZHydl8


בלוגר:

https://youtu.be/kUVJkwYWvEo
מסגד היניצ'רים של חאניה
#על המסגד של חיילי העילית הטורקיים

בנמל של חאניה, מול המגדלור הוונציאני, נמצא מסגד היניצ'רים (Yeniçeri) רב הכיפות. מסגד זה שימש בעבר את חיילי העילית של הסולטן העות'מני באי.

היניצ'רים שירתו בצבא האימפריה העות'מאנית. בתור חיילים מקצועיים, הם ישבו כאן בחאניה בשירות קבע ושלטו באי מטעם הסולטן. ככאלה נדרש להם מסגד וזה המסגד שאותו אתם רואים. כמובן שהוא שימש גם טורקים מוסלמים אחרים שהתגוררו ומתגוררים בעיר.


#מי היו היניצ'רים?
היניצ'רים (Janissaries) היו מחיילי הרגלים של הצבא העות'מאני ומיחידות העלית של צבא האימפריה העות'מאנית. הם שירתו את האימפריה העות'מנית ללא הפסקה, מאז נוסד החיל במאה ה-14 ועד שבוטל בשנת 1826, על ידי סולטאן מהמוט השני, בשל המעורבות שלהם במרידה כנגד המשטר.

הרכב יחידות היניצ'רים הראשונות היה של צאצאי שבויי מלחמה ועבדים של העות'מנים. כמו הממלוכים לפניהם, גם ליניצ'רים גויסו רק נערים לא-מוסלמים ובמיוחד נערים חסונים, בני 15 ויותר ונוצרים שנאלצו להתאסלם, בדרך כלל מרצונם, בכדי שיותר להם להתגייס לצבא.

היניצ'רים היו צבא הקבע הראשון של האימפריה העות'מאנית. נאמנותם הובטחה לסולטן בזכות השתייכותם לאוכלוסייה הלא-מוסלמית, שלא הייתה בעלת יכולת או אפילו מוטיבציה למרוד בסולטן, כמו זו שהייתה אולי למתחרים מוסלמים אפשריים.

בנוסף, היניצ'רים רצו להוכיח את נאמנותם לאיסלאם. תרמה גם העובדה שטורקים רבים לא רצו לשרת בחיל הרגלים, בשל תדמיתו הנחותה לעומת חיל הפרשים.

שכרם ותנאינם של היניצ'רים היו מעולים ובזכות חיוניותם לסולטאן, הם חיו חיי שפע ונוחות. אך במהלך המאות הבאות הם הלכו וצברו כוח והגיעו לרמה שהם שלטו בממשלה ואף החליפו סולטנים.

בנוסף, היניצ'רים הפכו עשירים ומפונקים וככוח לוחם הם הפכו חלשים. כדי לשמר את כוחם, היניצ'רים גם התנגדו להתחדשות בצבא, מה שגרם הן לפיגור טכנולוגי והן בשיטות הלחימה צבאית. זה הביא לתבוסה בקרב וינה ב-1683 והלך ודרדר את האימפריה למצב שבו כונתה "האיש החולה של אירופה". את הסולטן שרצה לקדם חידושים בצבא הם הפילו, אבל יורשו נלחם בהם וחיסל סופית את צבא היניצ'רים האימפריאלי, תוך שהוא מלאים את כל נכסיהם וטובח בהם ללא רחמים.


מבט מרחוק על מסגד היניצ'רים בחאניה:

https://youtu.be/4gjvV6k0lAg


כך נראו היניצ'רים, מתוך טקס מודרני המשחזר את קבלת המשכורת שלהם:

https://youtu.be/keNA_5kEI3o


ומארש צבאי שמאמינים שנוגן והושר ליניצ'רים:

https://youtu.be/kkHhLXmDox8
הר הבית
#על הר הבית

רובנו מכירים את הר הבית (Temple Mount) מדיווחי החדשות, בתור המקום הכי נפיץ בעולם ומקור של מתח בלתי פוסק בין יהודים למוסלמים ובין ישראל לפלסטינים.

אבל הר הבית הוא קודם כל מתחם לא גדול, כ-140 דונם שטחו, שהוא קדוש גם למוסלמים וגם ליהודים. המוסלמים מאמינים שמכאן עלה מוחמד אל השמיים ושכאן תתרחש תחיית המתים ביום הדין. היהודים זוכרים את בית המקדש, שהיה בנוי כאן ונחרב פעמיים.

על הר הבית בנויים בין השאר, מסגד אל אקצה ומבנה כיפת הסלע המרשים, פאר האדריכלות האיסלאמית.

מתחם הר הבית נמצא בפינה הדרום-מזרחית של העיר העתיקה בירושלים. בימינו הוא שטוח ברובו, וצורתו כמעט מלבנית לחלוטין. זהו הר אמיתי, שבפסגתו הוא מגיע לגובה של 743 מטרים מעל פני הים. במקור, הוא נבנה בתקופת הורדוס, אבל אומץ על ידי המוסלמים, שכבשו את ירושלים והפכו אותו למסגד. הקיר שבצדו המערבי הוא "הכותל המערבי" - המקום הקדוש ביותר ליהדות, שריד אחרון ויחידי לבית המקדש.

כך או כך, בימינו אסורה תפילה של יהודים בהר הבית ומותר ליהודים רק לבקר בו, כמבקרים ומבלי להתפלל. מוסלמים הם היחידים שמורשים להתפלל במסגד שבהר הבית.


הנה הר הבית והעיר העתיקה בירושלים מהאוויר:

https://youtu.be/7Ssun7Fhn5M
מינארט קישיק
#על המסגד עם הצריח השבור

כשאתם מסתובבים בקלאיצ'י (Kaleiçi), העיר העתיקה של אנטליה, תראו בה מבנה הרוס בעל מינרט. זהו "המינרט השבור", או בטורקית "קסיק מינרה". המסגד הזה שימש בתפקידים שונים במהלך ההיסטוריה. במקור, במאה ה-2 לספירה, הוא נבנה כמקדש רומי. אך בהמשך הוא היה לכנסייה ולמסגד, כשהוא מחליף ביניהם שוב ושוב, לפי דתם של הכובשים התורנים של העיר.

עוד משמותיו של המגדל הזה הם מינארט קישיק, מקדש קסיק מינארט, או "מסגד הצריח השבור" (Broken Minaret Mosque).


#תולדות המגדל
לאורך ההיסטוריה, עבר מינארט קישיק מיד ליד, בין נוצרים ומוסלמים. במקור הוא נבנה בכלל כמקדש רומי. זה היה במאה ה-2 לספירה. בשנת 600 הוא הוסב לכנסיה ביזנטית, לזכר מריה הבתולה, אימו של ישו. הכנסייה לא שרדה זמן רב, כי בשנת 700 היא ניזוקה קשות בפלישה הערבית לאזור.

בשנת 900 שופצה ותוקנה הכנסייה ואז שוב נכבש האזור בידי המוסלמים. כך היא שבה, תחת שלטון הסלג'וקים, להיות מסגד. אז נוסף לה הצריח הגבוה בצורת מינרט, שאתם רואים לפניכם.

בשנת 1361 נכבשה אנטליה בידי מלך קפריסין והוא הפך את המקום שוב לכנסייה אך בהמשך ההיסטוריה הוא שוב הפך למסגד. היה זה קורקוט, בנו של הסולטאן בייזיט, שבנה במאה ה-16 שוב את המסגד. למשך תקופה ארוכה פעל המסגד ללא בעיות מיוחדות, עד אמצע המאה ה-19, כשהוא נהרס בשריפה. היה זה בשנת 1846 והמבנה ניזוק. הצריח שלו נותר מאז מרשים אך פגוע, כזיכרון למקום שעבר מדת לדת, ללא הפסק ושימש כמקדש לכולן.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/im9cMbJsbeY


ביקור במקום:

https://youtu.be/TuHornzTcHU
כיפת הסלע
#על כיפת הסלע
מבנה כיפת הסלע על הר הבית נבנה בידי הח'ליף האמאיי המפורסם עבד אלמלכ, בשנים 692-688 לספירה. כיפת הסלע נחשבת מקום קדוש לדתות השונות, מסיבות שונות כמובן.

על אף שרבים חושבים שכיפת הסלע היא מסגד, זה ממש לא נכון. אין בה שום תפילות והיא אינה "מסגד עומר", כפי שרבים מכנים אותה בטעות. מסגד עומר הוא בכלל מסגד שנמצא ברובע הנוצרי, בסמוך לכנסיית הקבר.

היהדות רואה בכיפת הסלע מקום שנבנה מעל מקום המזבח של עקידת יצחק. יש יהודים הרואים כאן את מקומה של אבן השתייה, שהיא הסלע שממנו נברא העולם. אבל רוב המאמינים מסכימים עם האמונה שמקומה של כיפת הסלע הוא מקום החלק הקדוש של בית המקדש הראשון ובית המקדש השני של היהודים.

המוסלמים, לעומת זאת, רואים באבן השתייה שבהר הבית את מקום העלייה של הנביא מוחמד אל השמיים. כאן, בהר הבית, התפלל, לפי האמונה המוסלמית, הנביא מוחמד ועלה אל השמיים.


#אדריכלות הכיפה
אדריכלית והיסטורית, כיפת הסלע היא המבנה המוסלמי העתיק ביותר שהשתמר עד ימינו, ללא שינויים מהותיים. המבנה הזה נחשב למופת של האמנות והאדריכלות האיסלאמיים.

כיפתו המקורית של מבנה כיפת הסלע התמוטטה בשנת 1016 וחמש שנים לאחר מכן היא נבנתה מחדש.

כיפת הסלע נבנתה במקום שבו נמצא בעבר המקדש הרומאי יופיטר קפיטולינוס. המקדש הזה גם הוא נבנה מעל מקדש אחר - בית המקדש השני של היהודים, שנהרס על ידי הרומאים, בעת כיבוש ירושלים, בשנת 70 לספירה.


הנה כיפת הסלע שעל הר הבית:

https://youtu.be/rJoJp6Nxt_E


כך היא נראית מבפנים:

https://youtu.be/1BI9mkkcWt4


קהיר העתיקה
#על העיר העתיקה של קהיר

קהיר העתיקה (Old Cairo), בערבית "מצר אל-קדימה", היא מקום ייסודה של קהיר - העיר העצומה שאנו מכירים היום. היא ידועה בתור פוּסְטָאט (Fustat), הגרעין ההיסטורי של קהיר, ומכילה שלל אתרים המיוחדים לשלוש הדתות המונותאיסטיות.

קהיר העתיקה שכאן היא למעשה האתר שממנה החלה ההתיישבות בקהיר. ההתיישבות הזו נקראה בהתחלה פוסטאט וממנה נולדה בהמשך השנים העיר הערבית שתתפשט אל צפונה ותיקרא אל-קהיארה, או אלְקָאהִרַה, שמשמעותה "המנצחת", או בערבית "עיר הכוכב מארס".

בעיר העתיקה מבחר של אתרים מעניינים לביקור, כמו בית הכנסת העתיק והמרשים על שם בן עזרא, בו נמצאה הגניזה הקהירית, כנסיית סנט ג'ורג' והכנסייה התלויה. בנסיעה תוכלו להגיע אל הסיטדלה, היא מצודת קהיר, או למצודת "צלאח א-דין", הממוקמת על גבעה מעל קהיר העתיקה וקהיר בכלל, לצד מסגד מוחמד עלי.

בסיור שבתגית "סיור קהיר העתיקה" תוכלו לעבור בכל המקומות הללו.


ביקור במקום:

https://youtu.be/2av6HQdgp3w


והנה קהיר העתיקה בימים עברו:

https://youtu.be/2sSbLu1MoKg
המסגד הכחול
#על המסגד שנועד להאפיל על האיה סופיה

אומרים שקנאה תרבה חוכמה, אבל במקרה של המסגד הכחול (Blue Mosque) היא הביאה כבר לפאר וליופי לא רגילים. המסגד הזה, אחד המסגדים המפוארים בעולם, נולד כשהסולטן הצעיר אחמט הורה לאדריכל המלכותי שלו, סדפאר מחמט אגה, לבנות את המבנה האיסלאמי הנפלא בתבל. הסולטן דרש מבנה שינצח את כנסיית איה סופיה שבעירו איסטנבול.

המסגד, שניצב בקרבת ארמון טופקאפי וידוע גם בשם מסגד סולטאן אחמט (Sultanahmet Camii), על שם הסולטן שיזם וקבור בו, נבנה במכוון אל מול כנסיית איה סופיה. בכך הוא נועד להביא להכרה בעליונות של הבנייה האסלאמית על הבנייה הנוצרית. מה דעתכם? האם הוא הצליח בכך?

כך או כך, הבנייה התנהלה במהירות. במהלכה הסולטן עקב באופן אישי וצמוד אחרי התקדמות העבודות ומוראו הביא לכך שאכן הושגו כאן שיאים של הקפדה ואיכות אמנותית והנדסית. הסולטן גם לא חסך בכסף ובמשאבים לפרויקט הדגל הזה, מה שאפשר לבונים להביא את מיטב המומחים, הטכנולוגיות של התקופה והחומרים הנדרשים. ניתן לראות זאת לדוגמה, באבנים מהכעבה הקדושה שבמכה, ששובצו ב"מיח'רב". זוהי נישת התפילה של המוסלמים, הפונה לכיוון העיר מכה.

בתוך 7 שנים בלבד, הושלם המסגד הענקי ונחנך בשנת 1616. התוצאה הנפלאה היא אכן אחד המבנים האיסלאמיים היפים ביותר בעולם. גם מי שלא מתחברים לאדריכלות המוסלמית ולמסגדים ייהנו מהאור המיוחד הזה ומהמבנה המופלא כל כך.

גם אם הוא לא הצליח לגמד את האיה סופיה, המסגד הכחול מצליח להתחרות די יפה עם היופי וההוד שלה. הסולטנים אהבו אותו מאד ובכל יום שישי נהגו לצעוד אליו בצעידה טקסית וחגיגית. אפילו במאה ה-20, כשחצר המלוכה עקרה מארמון טופקפי הסמוך, הוא שמר על מעמדו היוקרתי. מכל אחת ממרפסותיו נהגו אז 16 מואזינים, לא פחות, לקרוא בו-זמנית למאמינים לתפילה.

את שמו של המסגד הכחול הוא קיבל מ-20 אלף האריחים הכחולים, שמצפים את קירותיו ושהובאו לכאן מהעיר התורכית איזניק.


#למה כעסו חכמי הדת על המסגד הזה?
עד לבנייה המודרנית של המאה ה-20, נחשב המסגד, שהוא היחיד בעיר שיש לו 6 מינרטים, מגדלי התפילה המוסלמיים, לאחת מהיצירות האדריכליות הנחשבות, גם אם מהיותר יומרניות, שנבנו במזרח התיכון ובעולם כולו.

כשנחנך, המסגד הזה עורר את כעסם של חכמי הדת המוסלמיים. הללו זעמו על נסיונותיו של מחמט לבנות מסגד שידמה ואף ישתווה לעיר הקודש למכה. הסולטן, שהבין שהסתבכות עם הדת היא סכנה לשלטונו, נכנע להם. הוא הסכים לממן משהו שיסמל את יתרונותיה של העיר מכה על פני איסטנבול. בתור פשרה הוגנת, הוא שילם ממון רב, בכדי לממן את בנייתו של מינרט שביעי שייבנה במסגד הכעבה שבמכה. המגדל השביעי הזה הפגין את עליונותו של המסגד ההוא, על פני המסגד הכחול, המסגד בעל 6 המינרטים בלבד.


#אדריכלות ומה רואים כאן?
שימו לב למסגד הייחודי הזה. במקום שבו הוא עומד היום, ניצבו בעבר ארמונות ביזנטיים. שימו לב ל-6 המינרטים, צריחי המואזין שלו, שחיקו את מסגד הכעבה שבעיר מכה.

לאורך קירות המסגד הנהדר, המצופה כולו באריחים כחולים, תראו את 260 החלונות מעוטרי האבנים הצבעוניות בשוליהם. החלונות הללו יוצרים אור כחול שמכניס אווירה מיסטית, כמעט קדושה, למסגד. האור הזה, הנופל על 20 אלף האריחים התכולים של המסגד הוא מלאכת מחשבת של תכנון אדריכלי מוקפד וחכם במיוחד.

בתוך המבנה המרשים והמעוטר יש כאמור אלפי אריחים מעוטרים ביד, עם יותר מ-200 חלונות ויטראז' מרהיבים ולידם איורי קליגרפיה ומנורות שמן מסוגננות,ששימשו להאיר את המסגד, טרם המצאת הנורה החשמלית.

ליד המסגד תראו מזרקה שהוענקה לסולטן עבד אל חמיד השני, על ידי הקיסר הגרמני וילהלם השני. בסמוך גם כיכר סולטן אהמט.

צאו מהמסגד הכחול דרך השער מהחצר ותגיעו לרחבה גדולה. אתם נמצאים בהיפודרום מהמאה ה-3 לספירה. זהו מסלול מרוצי סוסים ומרכבות, שהוקם על ידי הקיסר ספטימוס סוורוס. הוא מכיל 100,000 מקומות ושימש למרוצים רבי משתתפים באימפריות הרומית והביזנטית.


#מה גרמו האריחים של המסגד לאיזניק?
העיר איזניק, ששמה נגזר מהשם היווני שלה ניקאה, היא עיר היסטורית. היא נודעה בימי הביניים בקרמיקה ובאריחים שיוצרו בה.

למעשה, העיר הזו איזניק, הייתה בירת האימפריה של ניקאה שבאסיה הקטנה, אך הכיבוש העות'מני ב-1331 שינה את שמה ל"איזניק". כשהעות'מאנים כבשו את קונסטנטינופול, היא ירדה בחשיבותה, אבל עם השנים הלכה איזניק ונודעה כמרכז של תעשיית הקרמיקה והאריחים.

האריחים וכלי הקרמיקה שלה עשו להם שם בכל העולם. באותה תקופה השתמשו בהם בבנייני פאר ברחבי האימפריה העות'מנית, כולל בקבר דוד המלך שבהר ציון בירושלים.

לפי המסורת הטורקית, מספרים שבשל כמות האריחים העצומה שנדרשה לבניית מסגד הכחול, המסורת הקדרית של איזניק ממש נפלה. הקדרים האמנים של העיר לא העזו להמרות את דרישת הסולטן, לעשרות אלפי האריחים עבור המסגד שבו חשק. הכמות שנדרשה למסגד הכחול הייתה חסרת תקדים, אבל הם עמדו במשימה. מורא הסולטן פעל והם עבדו על האריחים הללו עד שהותשו לגמרי, אבל עם תום העבודה על אריחי המסגד, הם לא הצליחו לחזור ולהחזיר את אומנות הקרמיקה של איזניק לימיה הגדולים. במהלך השנים שאחר כך, מספרים הטורקים, הלכה התעשייה הזו בעיר וירדה.


#טיפים
הכניסה חופשית.

לבוש הולם כאן מחייב לבוש צנוע, ללא בגדים קצרים, נשים עם כיסוי ראש (מומלץ להביא מטפחת, אך תוכלו לקבל בכניסה).

הגברים צריכים לחלוץ נעליים בכניסה.

המסגד סגור לכניסת מבקרים בשעות התפילה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/1IAGs6Xio4w


ובפנים בתפילות:

https://youtu.be/lWSp2kYBsno
הרוֹטַנְדַה בסלוניקי
#על הכנסייה שנבנתה בידי קיסר פגאני והפכה למסגד

הרוֹטַנְדַה (Rotunda) היא מבנה עגול מתחילת המאה הרביעית, שנבנה כמאוזוליאום והוקדש לקיסר גלריוס, לאחר שניצח את הפרסים בקרב. יש השערה שהרוטונדה נועדה להיות המאוזוליאום של גלריוס, היכל הקבר שלו. אבל גלריוס נקבר במקום אחר ולכן חוקרים אחרים משערים שהרוטונדה נועדה במקור להיות מקדש פגאני דווקא, מקום לפולחן ועבודת אלילים.

כך או כך, זהו מבנה עתיק מאד שעבר תהפוכות שונות ושימש גם בהמשך כמקום פולחן דתי, בשלבים שונים בהיסטוריה שלו.

היה זה השליט הביזנטי קוסטנטין הראשון, שהורה להפוך את המבנה העגול לכנסיה והוחלט להקדיש אותה לגיאורגיוס הקדוש, מי שלחם לפי האמונה, בדרקון. אבל אם במהלך התקופה הביזנטית הפך המבנה לכנסיה, בימי הכיבוש העות'מני שאחריו הוסבה הרוטונדה למסגד מוסלמי ואף נבנה בסמוך אליו מינרט ערבי, צריח של מגדל מואזין גבוה.

עם הכיבוש העות'מאני ב-1430, הפסיקו להשתמש ברוטונדה ככנסייה. 150 שנה אחר כך, בשנת 1590, הפכו את הכנסייה למסגד. רק בשנת 1912, עם כיבוש העיר על ידי היוונים, הפך המסגד שוב לכנסייה.

הרוטונדה והמינרט מוכרים כיום כאתרי מורשת עולמית של אונסק"ו.


#אדריכלות הרוטונדה
הרוטונדה (Rotunda) היא מבנה עגול שהוקם כמאוזוליאום במאה ה-4 לספירה. זהו אחד המבנים העתיקים בכל יוון והמרשים ביותר בסלוניקי.

קוטרו של המבנה העגול הוא 24.5 מטר ועובי קירותיו הוא כ-6 מטרים. מעל הקירות המסיביים הללו מתנוססת כיפה מרשימה, הבנויה מלבנים ומגיעה לגובה של 30 מטר.

בראש הכיפה של הבניין המקורי במאוזוליאום, יצרו אוקולוס, מעין פתח עגול שדרכו הוכנס אור טבעי למבנה. אוקולוס כזה ניתן לראות בפנתאון שברומא. עם השנים ולרגל השימושים החדשים והדתיים של המבנה, הוא נאטם.

הכנסיה הביזנטית היתה מעוטרת במקור בפסיפסים שונים, מהם שרדו רק מעטים, שניתן עדיין לראות ברוטונדה.

בתקופת השלטון העות'ומאני בעיר, נבנה בצמוד לרוטונדה מינרט, צריח של מסגד, שהפך אותו רשמית לבית תפילה מוסלמי.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/P9z3tGns_gI


ומבפנים:

https://youtu.be/S8QeLo6J0bw


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.