» «
הגלריה הלאומית של שטוטגרט
הגלריה הלאומית של שטוטגרט
#על הגלריה לאמנות של שטוטגרט

שְטַאטְסְגָאלֶרי שטוטגרט (Staatsgalerie Stuttgart), הגלריה לאמנות של שטוטגרט, או הגלריה הלאומית של שטוטגרט, היא אטרקציה נפלאה לחובבי האמנות החזותית המבקרים בעיר ומוזיאון אמנות ששווה לבקר בו, אם מוזיאון האמנות שייך לעיר שטוטגרט, אז הגלריה הלאומית שייכת למדינה שהיא חלק ממנה.

בגלריה לאמנות של שטוטגרט נמצאים אוספי יצירות של מיטב האמנים, כשהמיקוד בו הוא על יצירות מהמאה ה-20. כללית, האוסף כאן מדגיש אמנות גרמנית, איטלקית והולנדית, לרוב קלאסית, לצד ציור ופיסול מודרניים ועכשוויים.

האוספים הקבועים כאן כוללים כ-800 פסלים, ציורים ויצירות. בגלריה מוצגות תערוכות מתחלפות הכוללות גם סוגי עבודות נוספים חם, כמו רישומים, צילומים והדפסים.


#מה תראו כאן?
בגלריה מגוון מרשים של אמנות מודרנית במאה ה-20, כמו גם יצירות חשובות של קבוצות אמנים שנמנים על זרמים סגנוניים דוגמת הפוביזם, הגשר, הפרש הכחול והקוביזם.

יש כאן אמנות גרמנית ואירופאית מהמאה ה-13 ועד ימינו. לצד אוסף של הציור הגרמני של ימי הביניים, מהשנים 1300-1550, תראו כאן אמנות איטלקית, מתקופת הרנסנס והבארוק ואפילו מבחר קטן של האימפרסיוניזם הצרפתי, בחדר משלו.

בחדרים המרשימים תוכלו לראות עבודות מרתקות של אמנים כמו מודיליאני, ורמיר, רובנס, טולוז לוטרק, רמברנדט, מאטיס, פיקאסו, בראק, קנדינסקי, רותקו, בקמן, שלמר, פולוק, בויס, קיפר ואחרים.

בתצוגה זמנית ב-2019 ראינו שם אפילו את הציור המפורסם של בנקסי, "ילדה עם בלון אדום". הציור נגרס במסגרת שלו, מיד בתום המכירה הפומבית שבה הוא נמכר במיליון דולר. הפרסום הרב שעוררה הגריסה הזו, שבנקסי מעורר המחלוקת עצמו התקין בה, הכפיל את שווי העבודה עבור הקונה המרוצה, פי כמה וכמה.


#תולדות המקום
המוזיאון נפתח לראשונה בשנת 1843. אז הוא נראה כמו עוד ארמון אמנות, במבנה אופייני לבנייני מוזיאונים באותה תקופה.

בשנת 1984 הוא שופץ, כשנפתח בו אגף "הגלריה החדשה" הירוק, חדש ומודרני מאד. העיצוב הזה היקנה למוזיאון את המאפיין האדריכלי המרכזי שלו, שהיא הרוטונדה שלו, המוקפת על ידי שלוש כנפיים. מאז השינוי הפך המקום ממוזיאון קטן ומקומי לאחד המוזיאונים הפופולריים בגרמניה ומהמובילים באירופה.

אגב, כשחנכו את האגף החדש, בניין מדהים עם קווים עכשוויים, התעוררה המון מחלוקת וביקורת אצל תושבים ומבקרים שמרניים ונוצר ממש סקנדל. היום רבים נוטים לראות בבניין יצירת אדריכלות אמנותית, שהיא לא פחות מרשימה מיצירות האמנות הנפלאות שמוצגות בתוכה.


#טיפים
ביום רביעי הכניסה בחינם כל היום.

כניסה חינם עד וכולל גיל 20, בכל הימים.

המוזיאון הזה הוא פתרון מצוין ליום ראשון, שבו החנויות סגורות. כך גם מרבית מקומות הבילוי בעיר.


מבט מקרוב לגלריה לאמנות של שטוטגרט:

https://youtu.be/OAWPHUozSh8


ביקור במקום:

https://youtu.be/AnDZe0v1sgo


תמונות:

https://youtu.be/X6_hbfQsJwA


העבודה הגרוסה של בנקסי מוצגת כאן ב-2019:

https://youtu.be/ynHl7bU_aPU
גלריית מוצ'רנוק לאמנות
גלריית מוצ'רנוק לאמנות
#על המקום הגדול בהונגריה לתערוכות

גלריית מוצ'רנוק (Mucsarnok) היא חלל התערוכות הגדול בהונגריה. כאן מציגים בדרך כלל תערוכות מתחלפות של ציור ופיסול עכשווי.

כמו במוזיאון לאמנויות היפות שממול, גם מבנה הגלריה הזה בנוי עם גמלון ניאו-קלאסי, הנתמך באכסדרה עם 6 עמודים כמו עתיקים. תכננו אותה פולופ הרצוג ואלברט שיצקדאנץ.

על חזית המבנה פסיפס, שנוסף בשנת 1941 למבנה. הפסיפס מציג את אישטבן הקדוש, כפטרון האמנות של הונגריה.

ביחד עם המוזיאון לאמנויות היפות שמצפון, סוגרים השניים על חזית כיכר הגיבורים, משני צידי אנדרטת המילניום המרשימה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/dCTJnIc_dY0


תערוכה לדוגמה:

https://youtu.be/158-mzMVHm8
גלריית טרטיאקוב
גלריית טרטיאקוב
#על מוזיאון האמנות הרוסית החשוב בעולם

גלריית טרטיאקוב (Tretyakov Gallery), או גלריית טרטייקוב, היא מוזיאון האמנות המרכזי במוסקבה. היא נחשבת לאכסניה האמנותית הטובה ביותר ליצירות אמנות רוסית ולאחת מגלריות הציור המהוללות ביותר בעולם.

במוזיאון הזה תוכלו להתרשם מהאמנות הרוסית, החל מהמאה ה-11 ועד המאה ה-20. הוא מדגים היטב את העושר הסגנוני והתמטי של עבודות האמנים הרוסיים במהלך השנים.

המוזיאון, שנקרא על שם סוחר האמנות פאבל טרטיאקוב, התבסס בתחילתו על האוסף שאותו צבר האיש במאה ה-19 וממנו צמח מה שנחשב כיום למוזיאון האמנות הרוסית המוביל בעולם.

מעבר לתרומת האוסף הפרטי שלה, משפחת טרטיאקוב תרמה גם את המבנה.

כיום כוללת הגלריה מעל 130 אלף יצירות של אמנים רוסיים, מכל התקופות והסגנונות ההיסטוריים שלה. הביקור כאן מומלץ לא רק לחובבי האמנות הספציפית הזו, אלא בכלל לחובבי האמנות החזותית באשר הם.


#תולדות המוזיאון
ראשיתו של המוזיאון במאה ה-19, באוסף הפרטי של סוחר אמנות בשם פאבל מיכאלוביץ' טרטיאקוב, שנהג לרכוש עבודות אמנות ישירות מהאמנים.

האוסף שצבר טרטיאקוב הוא הבסיס למה שנחשב היום למוזיאון האמנות הרוסית החשוב ביותר בעולם. הוא נולד בשנת 1856, כשהאמן פאבל טרטיאקוב פתח את הגלריה שבה איחד את אוסף ציוריו, עם אוספי האמנות של גלריה לאמנות עכשווית שפעלה אז במוסקבה.

בצוואתו ציווה פאבל טרטיאקוב, בשנת 1892, שהאוסף יועבר לבעלות העיר מוסקבה. מאז הלך האוסף וצבר יצירות רבות נוספות.

בתחילת המאה ה-20 הוקם מבנה הגלריה הנוכחי. עם למעלה מ-130,000 יצירות היום, גדלה בו מאז גלריית טרטיאקוב והייתה למאגר האמנות הרוסית הגדול והמגוון ביותר בעולם.


#מה תראו כאן?
במוזיאון טרטיאקוב נמצא האוסף הגדול והחשוב ביותר בעולם של אמנות רוסית. יש כאן אוסף יצירות עצום, הכולל עבודות פיסול, ציור ורישום.

המיקוד כאן הוא על אוסף ציורים עשיר, פרי יצירתם של ציירים רוסיים מהמאות ה-18 ועד ה-20.

מעניין גם אוסף האיקונות הרוסיות המעניין מהמאה ה-12. האיקונות, סמלים דתיים עתיקים, צוירו על ידי אמנים אנונימיים ברוסיה של ימי הביניים.

יש כאן יצירות אמנות צבעוניות מהתקופה שלפני המהפכה הקומוניסטית, עבודות מזרם הפוביזם ובהשראתו. תראו כאן עבודות נפלאות של כל גדולי האמנות הרוסית, מאמנים כמו קנדינסקי ורפין, דרך ברולובפדוטוב, לויטן, פיודור ואייבזוצקי ועד הציירים שאגאל וסוטין.

עם מעל 170 אלף עבודות אמנות מתקופות וזרמים שונים, בגלריית טרטייקוב יש אוסף נפלא של אמנות רוסית.

מוצגות כאן לא מעט יצירות אמנות מתחילת המאה ה-20 ועד ימינו. אחד הזרמים החשובים המיוצגים במוזיאון הוא ה"ריאליזם החברתי", זרם אמנותי שנוצר בעידן הטוטליטרי של הקומוניזם, בין השנים 1950-1930.


#טיפים
אורך הביקור כאן כשעתיים ויותר.

במוזיאון יש קפיטריה נעימה.

גלריית טרטיאקוב החדשה נמצאת לא רחוק, עם אוסף אמנות רוסית מהמאה ה-19, בסמוך לגן פסלים ולכנסיית יוחנן הקדוש.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/1vXV3mRAFJo


הדרכה:

https://youtu.be/lkfwLgew1aM
מוזיאון ד'אורסה
מוזיאון ד'אורסה
#מוזיאון ד'אורסה - תחנת הרכבת שהפכה מוזיאון לאמנות

אחד ממוזיאוני האמנות המרשימים ביותר בעולם מוקדש לאמנות של המחצית השנייה של המאה ה-19 ולשנים הראשונות של המאה ה-20. מוזיאון האמנות ד'אורסיי ממוקם בגדה השמאלית על גדות נהר הסן ברובע ה-7 באזור היוקרתי של סאן ז'רמן. למוזיאון אוסף אמנות מרשים, הכולל מגוון יצירות חשובות ומפורסמות מ-1848 עד 1914.

המבנה רחב הידיים שמשמש היום כמוזיאון היה לא פחות מתחנת רכבת ובית מלון בעבר. בעת הביקור תוכלו עדיין לראות את שעוני הענק ששימשו את הנוסעים והקומות קצת מזכירות עדיין את הרציפים שהיו כאן פעם. הפיכת התחנה למוזיאון החלה ב-77' והגיעה לסיום ונפתחה לציבור הרחב ב-86.

המוזיאון מציג גם פסלים, אמנות דקורטיבית, תבליטים, צילום וריהוט. תוכלו לראות את היצירות של האמנים האימפרסיוניסטים החשובים ביותר - מוֹנֶה עם "נשים בגן", "ערמות חציר" ו"פרגים", את ציוריו המפורסמים של רֶנוּאַר כמו "ריקודים במולאן דה-לה-גאלט" ו"המתרחצות", כמה מפסלי הרקדניות המפורסמים ביותר של דֶגַה ויצירותיו החשובות של מָאנֶה "ארוחת בוקר על הדשא" ו"אולימפיה".

אל תחמיצו את יצירותיו של הריאליסט המדהים קוּרְבֶּה, יצירות שישאירו אתכם עם פה פעור. אחר כך המשיכו אל האגפים האימפרסיוניסטים - ציורים המשקפים במדויק את מה שרואה העין.

כאשר ממשיכים לשוטט באגפי המוזיאון מגיעים אל הפוסט אימפרסיוניסטים - אלה שמרדו וזנחו את האימפרסיוניזם, לטובת ייסוד שפה אמנותית חדשה. וַן גוֹך - אבי האקספרסיוניזם, מתאר במכחולו לא את מה שקיים בטבע, אלא את הלכי רוחו, תחושותיו, שאינן פרטיות ואישיות בלבד ואשר חובקות כל.


#יצירות ששווה להסתכל עליהן במוזיאון

יש המון יצירות ששווה ללכת להסתכל עליהן במוזיאון, הנה כמה מהן:

#ליל כוכבים מעל הרון (וינסנט ואן גוך)
היצירה של ואן גוך צוירה בשנת 1888. היא מתארת את גדת נהר הרון בעיר ארל בצרפת. הציור מצויר מנקודת מבט מרוחקת, מהגדה המזרחית של הנהר לעבר הגדה המערבית, שאפשרה לו להדגים את השתקפויות תאורת הרחוב (מנורות הגז) בנהר, כאשר נקודות האור בציור החשוך הם הכוכבים (בעיקר הדובה הגדולה), מנורות הרחוב והשתקפותן בנהר. בציור ניתן לראות אף זוג אוהבים מטייל על גדת הנהר. בציור ניתן לזהות מבנים ספציפיים בארל, כמו מגדלי הכנסיות של סן ז'וליאן וסן טרופים.

#נשף במולן דה לה גאלט (פייר אוגוסט רנואר)
רֶנוּאַר צייר את היצירה הזו פעמיים - גרסה אחת גדולה ואחת מוקטנת. את הגרסה הגדולה תוכלו למצוא במוזיאון והקטנה נמצאת כיום באוסף פרטי. היצירה מתארת נשף ריקודים של בני המעמד הבורגני, המתרחש במונמארטר בסמך למולן דה לה גאלט, בשעות אחר הצהריים של יום ראשון. היצירה כוללת מספר רב של דמויות - חלקן עומדות, חלקן רוקדות וחלקן ישובות תחת שולחנות. מעל קבוצת הדמויות עצים המאפשרים מעבר קרני שמש המאירות את הדמויות בנקודות אור. הדמויות בציור נקטעות ולכן יש תחושה שהסצנה היא חלק מאירוע גדול יותר המתרחש מחוץ לגבולות התמונה.

#ארוחת צהריים על הדשא (אדואר מאנה)
ציור השמן של מאנה מתאר אישה עירומה שלצידה שני גברים לבושים, סועדים בגן בפריז בשנת 1863. בתמונה זו הוצג לראשונה עירום נשי בהקשר יומיומי, נטול כל הצהרה מפורשת חברתית או פוליטית.


#מבנה המוזיאון

מוזיאון ד'אורסיי, שנחשב לאחד מהמוזיאונים המרשימים והפופולריים ביותר בעולם, הוא מבנה ארכיטקטוני מרהיב של מתכת וזכוכית, שבנייתו החלה בשנת 1898.
המוזיאון נבנה במקום בו הייתה בעבר תחנת רכבת. התחנה נחנכה בשנת 1900, אך בשל חוסר התאמה לרכבות החדישות והמודרניות שנבנו, היא הייתה בשימוש רק במשך 40 שנה. המבנה שימש במשך כמה עשרות שנים לצרכים שונים ומתחלפים, עד שבאמצע שנות ה-70 היה המתחם כולו מיועד להריסה. במקום המתחם תוכנן להיבנות קומפלקס מודרני רב שימושי, אך בעקבות עקשנותה של הנהלת המוזיאונים הצרפתית שגילתה את הפוטנציאל הטמון במבנה המיוחד, הוקם בו מוזיאון שיוקדש לאמנות מן המחצית השנייה של המאה ה-19 ועד השנים הראשונות של המאה ה-20.

בשנת 1977 התקבלה ההחלטה ותחנת הרכבת הפכה לאכסניה אמנותית, תוך שימור צורתו החיצונית. המוזיאון נפתח לקהל בשנת 1986 והוא מציג עד היום, תוך ניצול החללים הגבוהים של המבנה, יצירות ניאוקלסיות, רומנטיקניות, אימפרסיוניסטיות, ריאליסטיות ועוד.

קומת הקרקע מחולקת לשלושה מפלסים המציגים ציור, פיסול וארכיטקטורה.
בקומה השניה של המבנה מוצגות יצירות אימפרסיוניסטיות של מגוון ציירים.


#סיפורה של האמנית המתפשטת

בשנת 2016, נעצרה האמנית דבורה דה רוברטיס מלוקסמבורג לאחר ששכבה עירומה במוזיאון, מול יצירתו של אדוארד מאנה "אולימפיה". בציור נראית אישה עירומה שוכבת במלוא הדרה ומביטה היישר על עיני הצופה. מאחורה האישה עומדת משרתת שחורה. באותם הימים הוצגה במוזיאון התערוכה "פאר ואומללות: דימויים של זנות 1850-1910", שעסקה בהתפעמותם של אמנים שונים מתופעת הזנות שהתרחבה במחצית השנייה של המאה ה-19. ציורו של מאנה חולל בזמנו מהומה, כבר בפעם הראשונה שהוצג בשנת 1865. זאת מכיוון שהציור היה מאד ישיר ונועז בתקופתו. הוא הציג זונה אמיתית ולא דמות מיתולוגית, היסטורית או דתית - מה שהיה נפוץ יותר ביצירות של אז.

אבל ההופעה העירומה של האמנית המתפשטת, בזמן שאנשים רבים עמדו סביב הציור, העירה את שומרי המוזיאון, שסגרו את החדר וביקשו ממנה להתלבש. מכיוון שהיא סירבה, המשטרה זומנה למקום ופינתה אותה.

עורך הדין של האמנית הסביר כי היא נשאה מצלמה על מנת לתעד את תגובות הקהל וכי למעשה זו הייתה עבודת אמנות. למרות המוניטין שיוצא לצרפת כמקום שמקדם מיניות חופשית, מקרים מהשנים האחרונות מעידים שגם שם מתקשים לקבל פרובוקציות קשות מדי. לאחר שחרורה מהמעצר אמרה האמנית כי תגובת הצרפתים הייתה צבועה בעיניה.


#טיפים
הכניסה חינם ביום א' הראשון בכל חודש.


מבט מקרוב על המוזיאון:

https://www.youtube.com/watch?v=Y8SZxg2SjCE&t=79s

אמנות

ניו מיוזיאום
ניו מיוזיאום
#על המוזיאון החדש של ניו יורק לאמנות עכשווית

הניו מיוזיאום הוא היחידי מבין המוזיאונים בניו יורק שמקפיד לעסוק באמנות עכשווית בלבד. הוא ממוקם בדרום מנהטן ברובע הסוהו.

במבנה החדשני יש 8 קומות, הוא תוכנן על ידי אדריכלים יפנים וצורתו נראית כמו ערמה של קוביות שהונחו זו על גבי זו בצורה מרושלת. עם זאת, הקומות נגישות ומאפשרות גלריות פתוחות וגמישות בכל קומה. את יצירותיו החל המוזיאון לאסוף בשנת 2000. שימו לב ליצירה הצבעונית שתלויה על חזית הבניין - היצירה "Hell. Yes!!" של אוגו רונדינון.

התערוכות המתחלפות במוזיאון מגוונות ומיוחדות, כאשר המוזיאון מקפיד לשים דגש במיוחד על אמנים חדשים, על שיטות יצירה מודרניות וייצוג אומנים מקוריים וייחודיים, מחוץ למיינסטרים.


#טיפים
בימי חמישי בין השעות 19:00-21:00 הכניסה היא במתכונת של "שלם כרצונך".

בימי שבת וראשון קומת הגג פתוחה לקהל הרחב בחינם ויש בה תצפית מרהיבה.
המוזיאון לאמנות יפה בבודפשט
המוזיאון לאמנויות יפות
#על המוזיאון לאמנות יפה של בודפשט

המוזיאון לאמנות יפה בבודפשט (Szépművészeti Múzeum) הוא מוזיאון אמנות מרשים, שבו אוסף אדיר של יצירות של אמנות לא-הונגרית, מעבודותיהם של טובי הציירים בעולם.

המוזיאון ממוקם בכיכר הגיבורים, ממש בפתח הפארק העירוני של בודפשט, הוקם בין השנים 1900-1906. המבנה הניאו-קלאסי המרהיב שלו מזכיר מקדש רומי או יווני קדום.


#6 אוספי המוזיאון העיקריים:

אמנות מצרים העתיקה - אוסף ענקי של אמנות מצרית.

אמנות קלאסית ואמנות יוון העתיקה - בעיקר פסלי שיש, בהם "הרקדן מבודפשט", פסל שיש מהמאה ה-3, כמו גם כלי קרמיקה וארד.

ה"מאסטרים" - אלפי ציורים מתולדות האמנות באירופה של המאה ה-13 עד ה-18. חפשו את "דיוקן איש צעיר" מאת ג'ורג'ונה, "המדונה של סטרהאזי" מאת רפאל, "דיוקן איש צעיר" של אלברכט דירר, "יוחנן המטביל" של פיטר ברויגל האב ויצירות מאת טיציאן, טינטורטו, רובנס, אל גרקו, ולסקז וגויה.

פיסול מימי הביניים ועד המאה ה-17 - פסלים איטלקיים כולל פסל פרש הארד הקטן של לאונרדו דה וינצ'י ופסלי עץ צבוע מגרמניה ואוסטריה.

אמנות המאה ה-19 וראשית ה-20 - יצירות מהאמנות הרומנטית כולל פסלים של אוגוסט רודן, יצירות של דלקרואה וגוסטב קורבה, וציורי מאנה, פיסארו ורנואר האימפרסיוניסטים ופוסטרים מצוירים של טולוז-לוטרק המפורסם.

אמנות גרפית - מעל 10 אלפי רישומים ו-100 אלף הדפסים מהמסורת הגרפית האירופית. בולטים כאן רישומיהם הנהדרים של רמברנדט וגויה ואוסף רישומיו הנפלא של דה וינצ'י לציור "קרב אניירי".


ביקור במקום:

https://youtu.be/vD12CnuLQ0I


והקרנה על מבנה המוזיאון:

https://youtu.be/GeOBXzRW5q4
גלריית האקדמיה
גלריית האקדמיה
#על מוזיאון האמנות הוונציאנית החשוב ביותר בעיר

גלריית האקדמיה (Gallerie dell Accademia) בוונציה היא מוזיאון מומלץ מאוד למתעניינים באמנות בכלל ובציור קלאסי בפרט. בגלריה מוצגות יצירות מופת של אמנים ונציאניים ידועי שם.

הגלריה נמצאת בסמוך לגשר האקדמיה המפורסם, שעל התעלה הגדולה. הבניין שבו היא שוכנת הוא מאמצע המאה ה-14. הגלריה מוקמה כאן בידי המצביא המפורסם נפוליאון בונפרטה, שכבש את העיר ונציה בראשית המאה ה-19 וביצע בה שינויים ארגוניים שונים, כמקובל אצלו.

בגלריה נמצא מה שהוא אולי האוסף החשוב ביותר בעיר ונציה, שבה כידוע, מגוון גדול של גלריות, מוזיאונים ואוספי אמנות נהדרים.

מוצגת כאן אמנות הציור הוונציאנית, החל מתקופותיה המוקדמות מאוד ועד לאמנות בת זמננו, עם דגש ברור על עבודות האמנות שעד למאה ה-18, עם תוספות מאוחרות יותר ומעטות יחסית של אמנות ונציאנית בת זמננו.


#יצירות האמנות שבמוזיאון
גלריית האקדמיה מציעה ריכוז מדהים של יצירות מופת, פרי מכחולם של אמנים ונציאניים מתקופות שונות בהיסטוריה של העיר והרפובליקה.

תראו כאן יצירות המתפרשות על מאות רבות, החל מהתקופה הביזנטית, כשהעיר ונציה נוסדה, דרך ימי הביניים, אמנות הרנסאנס כשהעיר ונציה שגשגה והייתה בשיאה הכלכלי, הצבאי והאמנותי ועד לאמנות העכשווית בעיר, שבה מתקיים הביאנלה, מהאירועים השנתיים החשובים בעולם בתחום האמנות החזותית.

בגלריית האקדמיה מוצגות יצירות מופת של אמני ונציה, כולל שמות ידועים כמו טינטורטו (Tintoretto), טיציאנו (Tiziano), בליני (Bellini) ואחרים. העבודות מסודרות כאן בדרך כלל בסדר כרונולוגי, עם פה ושם מוקדי ארגון לפי נושא.

בולטים כאן גם ציירי סגנון הוודוטה (Veduta), ציור שמתמחה בהנצחת נופים נרחבים וסביבה כפרית ועירונית באזור. בין הציירים הללו היו שמות כמו קנלטו (Canaletto), בלוטו (Bellotto) וגוארדי (Guardi). ציורים כאלה היו אז מזכרות אמנות פופולאריות אצל מבקרים בעלי הון בוונציה.

מטבע הדברים מרוכזות היצירות החשובות בגלריה באולמות 2-10, שבהם ציורים מתקופת הרנסאנס, ימי השיא של האמנות בוונציה. אגב, תקופת הרנסאנס הגיעה לעיר באיחור מסוים, מה שלא מנע ממנה להפוך, מבחינה תרבותית ואמנותית, לתקופת הזוהר והשיא של העיר.


#טיפים
אם זמנכם מוגבל, התרכזו באולמות 2-10, המוקדשים לתקופת הרנסאנס. שם מרוכזות העבודות החשובות ביותר כאן.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/KWP9wqwouys


והנה דוגמאות ליצירות שבו:

https://youtu.be/oLFwxFHjLsg
מוזיאון אלברטינה
מוזיאון אלברטינה
#על מוזיאון האמנות הגדול של וינה

מוזיאון אלברטינה הוא אחד ממוזיאוני התרבות המובילים באירופה ובו אוסף של יצירות מהחשובות בעולם. אל המקום מגיעים גם תיירים וגם מקומיים.

בזמן מלחמת העולם השנייה נפגע המוזיאון ולאחר המלחמה הוא עבר שיפוץ נרחב ויקר מאד. השיפוץ, שארך 10 שנים, עלה לא פחות מ-117 מיליון דולר, הרבה כסף באותה תקופה. לבסוף הוא הפך למתחם מוזיאוני עצום, אחד מהגדולים בעולם.

חזית המוזיאון מעוצבת בסגנון ניאו-קלאסי. עיצוב הבניין נעשה על ידי הארכיטקט הנודע קלאוס אלברכט (Klaus Albrecht) והכניסה למקום תוכננה על ידי הארכיטקט הגדול הנס הוליין (Hans Hollein).

במוזיאון ארבע קומות ובהן שלוש גלריות שמציגות מליונים של חפצי תרבות ואמנות. תראו כאן יצירות של גדולי היוצרים בתולדות האמנות, ביניהם מיכאלאנג'לו, רמברנדט, פאבלו פיקאסו ועוד. אבל חוץ מהם יש כאן מעל 1.5 מיליון תגליפים, יותר ממיליון הדפסים ומעל 65 אלף רישומים וציורים שונים. לכו לראות את כולם!


מוזיאון המוזאיקות
מוזיאון המוזאיקות
#על המוזיאון עם הפסיפסים

מוזיאון המוזאיקות (Büyük Saray Mozaikleri Müzesi) מציג אוסף יפה להפליא של פסיפסים מארמון הקיסר הביזנטי.

במוזיאון תוכלו לראות מוזאיקות ועיטורי פסיפס נפלאים, שבהם מתוארות סצינות ציד וסיפורים מהמיתולוגיות. את הפסיפסים מצאו הארכיאולוגים בחפירות ליד מסגד סולטנאחמט.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/4I_ozt9wEuw
הסוס של לֶאוֹנַרְדוֹ
#על הסוס שפוסל לאחר 500 שנה

סיפורו של פסל הסוס של לֶיאוֹנַרְדוֹ (Cavallo di Leonardo) הוא מרתק לגמרי, כמעט לא יאומן במונחים של הערצת אמנים, גם אם מדובר בגאון כמו לאונרדו דה וינצ'י.

בחייו, עסק לאונרדו דה וינצ'י באינספור תחומים של אמנות, מדע וטכנולוגיה. רבים לא יודעים שהוא מצא זמן גם לאמנות הפיסול ועסק בה, במקביל לקריירת הציור המדהימה שלו.

בפרויקט פיסול שהציב לעצמו בצעירותו, הוא הגיע לשיא. לאונרדו תכנן את בניית הסוס במשך 17 שנים, מה שהתקשר ותרם לעיסוק הכמעט אובססיבי שלו בסוסים, שהניב אינספור רישומי סוסים ואת חקר התנועה שלהם.

לאונרדו הציב לעצמו מטרה גדולה - לבנות את פסל הפרש הגדול בעולם. בשלב מסוים הוא מצליח ליצור דגם גדול מחימר של הסוס, שהוצב בחצר הקסטלו ספורצסקו. אבל חיילי צרפת שפלשו לאיטליה בשנת 1494 הרסו אותו. גם הצבא האיטלקי תרם לבלגן כשהשתמש בברונזה שיועדה לבניית הפסל כדי לייצר כלי נשק. לאונרדו מת ולא הצליח להקים את הפסל.

אבל חלום פסל הסוס לא הירפה. את פסל הברונזה שאתם רואים יצרו רק בסוף המאה ה-20, 500 שנה אחרי מותו של לאונרדו.

הסיפור מדהים. מי שיצר אותו הוא אספן אמנות אמריקאי בשם צ'רלס דנט. הוא נחשף לסיפור והחליט להשלים את התכנית לבניית פסל הסוס הענקי, כמחווה לאמן הגדול, ולהעניקו במתנה לעיר מילאנו. דנט גייס כספים וצוות של פסלים ומומחים, שיצרו את הפסל ובשנת 1999 השלימו את בנייתו. בבניית הפסל התבססו על הרישומים והתכניות שהותיר אחריו דה וינצ'י. אגב, היזם האמריקאי מת עוד לפני סיום בניית הסוס ובנו הוא שניהל את סיום הפרויקט.

כיום, הפסל הזה הוא פסל הסוס הגדול בעולם. הוא מתנשא לגובה של 7.5 מטרים ומשקלו 15 טון. עיריית מילאנו הציבה אותו בכניסה לזירת מירוצי הסוסים של העיר, הסמוכה לאצטדיון סן סירו.

הוא ניצב על משטח של שיש קַרָרָה (Carrara) לבן, כשמתחתיו בסיס עשוי מאבן גרניט. על אבן הבסיס כיתוב "הרוח שנושבת בין אוזני הסוס היא רוח גן העדן".

עותקים של הפסל הוצבו גם במישיגן שבארצות הברית ועותק מוקטן בעיירה וינצ'י שבטוסקנה, העיירה שבה נולד ליאונרדו ואף נקרא על שמה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/cIbirWS3Uck


כך בנו אותו:

https://youtu.be/IT_SEj-k62M
מוזיאון האמנות העממית
#על מוזיאון האמנות היוונית עממית

המוזיאון לאמנות יוונית-עממית (Greek Folk Art Museum) הוא מוזיאון שנוסד בשנת 1918 ומציג עבודות יד יווניות.

למוזיאון, שבשנת 1959 שונה שמו ל"המוזיאון לאמנות יוונית עממית", יש ארבעה חלקים. כל אחד מהם נמצא במקום אחר בעיר:

הבניין המרכזי - בו מוצגים פריטי אמנות עממית, כולל כלי חרס, גילופי עץ, מתכת, בד, רקמה ופריטים דתיים. יש כאן תערוכת תלבושות מסורתיות, של גברים ונשים, מכל אזורי יוון. מוצגים כאן גם בגדים לנשפי מסכות, לבוש חג ובגדים שלבשו בפסטיבלים ואירועים מיוחדים ועד לתלבושות תיאטרון הצלליות העממי. בנוסף, תראו כאן גם עבודות מכסף שנעשו לכנסיות ולצרכי יום יום, כמו גם אוסף ענקי של תכשיטים יפים ויחודיים ליוון.

הבניין ברחוב פאנוס 22 - הוא מבנה בפלאקה, המציג את התערוכות העיקריות ותערוכות קבועות. זהו הבניין המרכזי של המוזיאון בפלאקה ובו שוכנים גם משרדי המוזיאון, חדרי הרצאות והספרייה שלו.

מסגד ציסדראקי - בניין זה היה מסגד שנבנה בזמן ששלטו התורכים באתונה ובו מוצג היום אוסף הקרמיקה העממית של יוון. שמו המלא של המבנה הוא מסגד ציסדאראקי (Tzisdaraki Mosque) והוא נמצא בכיכר מונסטיראקי (Monastiraki Square).

אמבט הבית של הרוחות - זהו בית מרחץ עתיק שנמצא בפלאקה והוא מתקופת השלטון התורכי בעיר. לא ברור מה מקור השם "אמבט-הבית של הרוחות" (Bath house of the Winds). בכל מקרה, זהו בית המרחץ הציבורי היחידי שנותר מאתונה העתיקה.


#טיפים
הכניסה חופשית לבני 19 ומטה ולסטודנטים בעלי אזרחות של האיחוד האירופי.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Ro-kKQcC3wQ
מוזיאון הרקליידון
#על המוזיאון שחוסה בצילו של האקרופוליס

מוזיאון הרקליידון (Herakleidon Museum) הוא מוזיאון פרטי שנוסד בשנת 1898 ומציג תערוכות זמניות של אמנים יווניים ובינלאומיים.

המוזיאון נמצא בבניין ניאו-קלאסי, השוכן מתחת לאקרופוליס של אתונה. מטרתו המוצהרת היא לחשוף את המבקרים לאמנות של יוצרים חשובים בתולדות האמנות, באופן יסודי ומעמיק, אחד אחד.

לגבי כל אמן נודע שהמוזיאון מציג, מוצגות התקופות הרבות שעבר ועבודותיו המעניינות לצד הנודעות שלו. אמצעי עזר מגוונים ומודרניים מאפשרים למבקרים לקבל מבט מעמיק על חיי האמן ועבודתו. בנוסף, מציג המוזיאון את התפתחותו האמנותית של האמן ואת השיטות שבהן עשה שימוש ביצירותיו, לצד הביוגרפיה שלו וחייו הפרטיים.

כך מציג המוזיאון, לצד העבודה האמנותית המוגמרת, הכוללת ציורים, רישומים וצילומים, גם את החפצים האישיים של האמן והסקיצות שקדמו לעבודה.

באוסף הקבוע של המוזיאון נכללות גם יצירות אמנות משל אמנים ידועים שונים, ביניהם צייר הסוריאליזם הבלתי אפשרי אמ. סי. אֵשֶר (MC Escher), האמן ויקטור וַסַרֵלִי (Victor Vasarely) ועוד.

בנוסף לעיסוק באמנות, מארח המוזיאון גם אירועי תרבות דוגמת קונצרטים, השקות ספרים וימי עיון שונים.


#טיפים
הכניסה חופשית לכולם.

כל שנה באמצע אוגוסט, המוזיאון סגור.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/DUbNmEEB0wY
קוֹנְדֶה דוּקֶה
#על מתחם האמנויות המודרני השוכן בבניין עתיק

קוֹנְדֶה דוּקֶה (Conde Duque) הוא מתחם אמנויות מודרני במדריד, שבו מוזיאונים וגלריות שבהם מתקיימות תערוכות ומיצגי אמנות ובו גם אודיטוריום, שבו מועלים קונצרטים, הופעות, הצגות ומופעי מחול.

מתחם האמנויות נבנה בבניין עתיק מהמאה ה-18, שבמרכזו נמצא כיום מוזיאון לאמנות מודרנית, המציג תערוכות מתחלפות של צילומים וציורים, גם מהמאה ה-20 וגם משל אמנים בני זמננו.

בשנים האחרונות התמלא אזור הקוֹנְדֶה דוּקֶה בחנויות בגדים, מסעדות, בתי קפה וברים נעימים וזולים יחסית.

צעירי העיר אוהבים גם את מאלאסאניה, השכונה שבה נמצא המתחם. הם מרבים לבלות בה, ביחד עם תיירים שבאים לכאן כדי להתרענן מעט מהארמונות הרבים שבעיר ומהמוזיאונים שלה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/2nVbUW6YuRQ
מוזיאון סואן
#על המוזיאון לארכאולוגיה

במוזיאון הארכיאולוגיה "סואן" תוכלו למצוא כמה מהאוצרות המרהיבים ביותר של לונדון. המוזיאון הזה מציג איורים ודגמים של מבנים שתכנן האדריכל הבריטי ג'ון סואן. בין המוצגים תמצאו גם אוספים ארכאולוגיים שאסף. המוזיאון ממוקם בשכונת הולבורן שבמרכז לונדון. סר ג'ון הוריש את הבית וכל אוספי האמנות שבו לאומה הבריטית.

המוזיאון הוקם כשסר ג'ון עוד היה חי ולאחר מותו אף נכנס לתוקף חוק בפרלמנט הבריטי שקבע כי הבית יישאר בדיוק כמו שהיה בימי חייו. לא רק שהחוק תקף עד היום, בסוף המאה ה-19 המוזיאון התרחב אפילו יותר וכיום משמש השטח גם למשרדי המוזיאון, ספריה וגלריה לתערוכות מתחלפות.

במוזיאון הזה תוכלו למצוא כ-30,000 איורים ארכיטקטוניים ויצירות אמנות, דגמים ופסלים, ציורים ויצירות נוספות. במרתף נמצא הסרקופג של פרעה סתי הראשון. בנוסף לאוספים וליצירות, מוצגות כאן גם תערוכות מתחלפות בנושאים שונים, בין היתר גם על השטחים שבהם התעניין סר ג'ון.

היום המוזיאון משמש גם כמרכז לאומי ללימוד ארכיטקטורה.


# ארכיטקטורה ובניה
אחד מהמאפיינים הבולטים של החדרים במוזיאון, הוא השימוש בתאורה עילית. זה רעיון מקורי של סואן שעלה עוד בזמן שתכנן את חדרי בנק אנגליה (הבניין בו ממוקם הבנק המרכזי של הממלכה המאוחדת). בשל מבנה המוזיאון המיוחד, שבו קירות חדרי התצוגה ניתנים להזזה, מתאפשרת תצוגה של כמה תמונות בו זמנית ושינויים של מבנה התצוגה בקלות וביעילות.

חדר ארוחת הבוקר, שבו תמצאו את התקרה הקעורה ועליה מראות, היה גורם משפיע על מעצבי פנים מאותה התקופה בכל העולם. הספרייה במוזיאון בנויה בסגנון גותי.

הבית כמו שהוא היום, מכניס את המבקרים לאווירה ששררה בביתו של סר ג'ון סואן.


# סר ג'ון סואן
הארכיטקט ג'ון סואן נולד בשנת 1753 ובמהלך חייו הספיק לבנות קריירה מכובדת.

הוא החליט לבנות את ביתו בצד הצפוני של אזור לינקולנס אין. לטובת מטרה זו, הוא קנה שלושה בתים סמוכים זה לזה ובנה אותם מחדש. לאחר שמונה לפרופסור לארכיטקטורה באקדמיה המלכותית, הוא רכש את המבנה שבו ממוקם היום המוזיאון - בית מספר 13. במקור, הבית היה אמור לשמש אותו כמשרד.

בשנת 1815 נפטרה אשתו והוא נותר לגור לבדו בבית, תוך שהוא ממשיך לפתח את האוספים והיצירות שהיו ברשותו.

בשנת 1823, כשהיה בן 70, הוא רכש את מבנה 14 והוסיף אותו לשטח המוזיאון והגדיל אותו משמעותית. סר ג'ון סואן נפטר בשנת 1837.


מבט מקרוב על המוזיאון:

https://www.youtube.com/watch?v=m3Nn7KuuzRA
מוזיאון פגי גוגנהיים
#על מוזיאון האמנות המודרנית של ונציה

מוזיאון פגי גוגנהיים (Collezione Peggy Guggenheim) הוא מוזיאון לאמנות מודרנית, שנמצא בווילה רחבת ידיים, בדרום ונציה, ליד התעלה הגדולה שבעיר.

המוזיאון, שהוא אחד האתרים המתויירים בוונציה, ממוקם במה שהיה ביתה הפרטי של פגי גוגנהיים, אחייניתו העשירה של סלומון גוגנהיים, מייסד קרן גוגנהיים הידועה ומי שבעצמה הייתה אספנית אמנות אמריקאית.

הווילה הזו היא למעשה הקומה הראשונה, שרק היא הושלמה ממה שהיה אמור להיות ארמון ונייר די ליאוני (Palazzo Venier dei Leoni). הארמון, שנבנה במאה ה-18 על ידי אדריכל לורנצו בוסקטי (Lorenzo Boschetti), נרכש בשנת 1949 על ידי פגי גוגנהיים. אין אכסניה יפה יותר מזו לעבודות אמנות שכאלה. ואגב, מעניין לציין שיש במוזיאון כמה יצירות חשובות של מקס ארנסט, צייר ידוע וחשוב, שהיה במקרה גם בעלה השלישי של פגי גוגנהיים.


#מה במוזיאון?
אוסף פגי גוגנהיים הוא אמנם מהמקומות המתויירים בוונציה, אך הוא מומלץ לביקור בעיקר לאוהבי אמנות מודרנית. בכל מקרה הוא מציע צפייה באמנות שונה מהאמנות האופיינית לעיר ונציה.

במוזיאון מוצג אוסף האמנות המודרנית של פגי גוגנהיים, שבו תוכלו לראות עבודות של אמנים אמריקאים ואיטלקים, בשלל הסגנונות המודרניים, כמו קוביזם, סוריאליזם והאימפרסיוניזם המופשט.

בנוסף לאוסף המרשים שמוצג כאן, של עבודות אמנות נהדרות מהמאה ה-20, כולל יצירות של פיקאסו, ג'קומטי, ג'קסון פולוק, מארק שאגאל, חואן מירו, פול קליי וסלבדור דאלי, יש במוזיאון גם הרבה פסלים מודרניים. תמצאו אותם בגן הפסלים המהנה והלא פחות מרשים ומעניין.

כמו כן תוכלו למצוא במוזיאון גם ספריה נחמדה עם אלפי כותרים וספרים על אמנות מודרנית.


#טיפים
רוב המבקרים מקדישים למוזיאון הזה בין שעה וחצי לשעתיים.

מומלץ לשלב את הביקור במוזיאון עם ארמון דאריו (Palazzo Dario) שנמצא במרחק שני בתים ממנו.


מבט מקרוב על גן המוזיאון:

https://youtu.be/WKAmXRwuqWQ


ועל המוזיאון עצמו:

https://youtu.be/y8qj7Kd-pzg
המוזיאון לאמנויות יפות של טנריף
#על המוזיאון לאמנות של האי

"מתחם האמנויות של טנריף" (Tenerife Espacio de lasArtes או בקיצור TEA) הוא מוזיאון לאמנויות שנמצא בסנטה קרוז דה טנריף. הוא נראה נהדר, תוכנן על ידי משרד הארכיטקטים השווייצרי המפורסם של הרצוג ודה מרון ונבנה בשנת 2008.

במוזיאון הזה יצירות של אמנים מתקופות שונות, כולל תיעודים באמנות של נופי האי בעבר. כמו כן מכיל המתחם את מוזיאון האמן אוסקר דומינגז (Instituto Óscar Domínguez), כמו גם מרכז לצילום של טנריף (Centro de Fotografía Isla de Tenerife) וספריה. בבניין גם קפטריה, חנות מוזיאון ומשרדים ולידו כיכר ציבורית נעימה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/9NpmU3Z6jlU
מוזיאון ויקטוריה ואלברט
#על המוזיאון

מוזיאון ויקטוריה ואלברט מתמחה בעיצוב מוצרים ותמצאו בו את האוסף הגדול בעולם של אומנות דקורטיבית. מטרתו המקורית הייתה לספק השראה ליוצרי התקופה. למרות הרוח האמנותית שלו, הוא לא נועד רק לחובבי אמנות אלא גם למתעניינים באנתרופולוגיה והיכרות עם תרבויות מגוונות.

הוא הוקם בשנת 1852 ונקרא בהתחלה "מוזיאון דרום קנזינגטון", בשל מיקומו בשכונת קנזיגטון. בראשיתו, הוא הוקם כהמשך לתערוכה גדולה שהתקיימה בלונגון בשנת 1851, ביוזמת הנסיך אלברט שהיה בעלה של המלכה ויקטוריה. בשנת 1899 המוזיאון קיבל את שמם של הבעלים.

בניין המוזיאון נבנה בסגנון אדוארדיאני וויקטוריאני, ניתן להרגיש את זה במיוחד על החלונות והקשתות שעליהם.

ב-145 הגלריות שלו, שלכל אחת המאפיינים שלה, תוכלו למצוא כ-4 מיליון מוצגים. גלריות ימי ביניים ורנסאנס, גלריית פסלים, גלריית תכשיטים, גלריית אופנה וגלריית רהיטים - כל אלה הן רק חלק מכמות המוצגים העצומה שיש כאן. בלב הבניין תמצאו גינה יפה שנעים להסתובב בה.

שטחו הכולל של המוזיאון 45,000 מ"ר.

בשעות 10:30-15:30 יוצאים סיורים מודרכים במוזיאון ללא תשלום.


# חצרות המוזיאון

במוזיאון תמצאו שתי חצרות מקורות הקרויות "חצרות היציקות", בהן תמצאו יציקות גבס של פסלים, אפריזים וארונות קבורה. אלה הובאו במיוחד ללונדון, על מנת שהאמנים ילמדו ויקבלו השראה מהם. אחת מהיצירות המפורסמות ביותר היא עמוד הטריאנוס שבגלל גובהו הרם נחתך לשניים.

עם השנים, ניזוקו היצירות המקוריות. לכן מוזיאון ויקטוריה ואלברט הוא בין היחידים שבהם ניתן עדיין לראות את המוצגים, ממש כמו שהיו באמצע המאה ה-18.


מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=6q4dNdZzmJk


המוזיאון לאמנות של שטוטגרט
#על המוזיאון לאמנות חדישה של שטוטגרט

נוטף אלגנטיות מלוטשת, המוזיאון לאמנות של שטוטגרט (Kunstmuseum) נמצא על הקוניגשטראסה, המדרחוב הראשי של העיר, במבנה מודרניסטי מרהיב, המזכיר קובייה מצופת זכוכית.

שטחו של המוזיאון גדול והוא מציע 5,000 מטרים רבועים של חללי אמנות חדישה. יש מי שרואים בו מעין הדהוד מאוחר לחלומו של הקיסר, שבנה את הארמון שמולו ממוקם המוזיאון בשְלוֹסְפְּלאץ. ממש כמו שהוא רצה שיהיה ארמונו אז, הם אומרים על המוזיאון המרהיב הזה שהוא סוג של "ורסאי של האמנות המודרנית".

המבנה המרהיב ויוצא הדופן הזה שונה לגמרי מהארמון ומשאר המבנים שבכיכר הגדולה. מצד אחד, הוא מרשים בפשטותו האלגנטיות. מנגד הוא בולט במודרניות ובמעטפת הזכוכית המוארת שלו, שאם במהלך היום מזמינה להביט מתוך הבניין אל העיר שבחוץ, בערב היא מאפשרת לעוברים ושבים להציץ פנימה, אל תוך המבנה הפיסולי, המודרני, הבוהק ונוצץ בחשיכה.

במוזיאון לאמנות הזה יש אוסף של 15,000 יצירות אמנות חדישה, מהאמנות המודרנית ועד לאמנות עכשווית. אלו צמחו מהאוסף המקורי והפרטי שנתרם על ידי הרוזן סילביו דלה ואלה די קזנובה ב-1924, לעיר שטוטגרט.

ברבות השנים, לאחר מלחמת העולם השנייה ב-1945, ניהל את המקום יוג'ין קוארלבר ומיקד את אוסף האמנות כאן על ארבע נקודות: האימפרסיוניסטים השוואביים, הצייר אדולף הולצל (Adolph Holzel) ואנשיו, האמן אוטו דיקס, שהוביל את זרם "האובייקטיביות החדשה" והאמנות העכשווית של אזור שטוטגרט.

המוזיאון תוכנן על ידי משרד האדריכלים הברלינאי האשר וג'הלה (Hascher and Jehle). בנוסף לתערוכות שבו, יש במבנה גם חנות המוזיאון, חנות ספרים וחדרים לאירועים.


#טיפים
במקום יש גם בר ומסעדה, לטובת הרעבים. הישיבה בחוץ היא על כיסאות יפהפיים, מודרניים ואייקוניים, פרי עיצובו של המעצב והאדריכל הישראלי-בריטי רון ארד.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/-6H5XFYeoWg


תערוכה במוזיאון:

https://youtu.be/k1UJBa7M4F4


אדריכלות:

https://youtu.be/_sj7FytuAi8
מוזיאון פושקין
#על המוזיאון הגדול במוסקבה

מוזיאון פושקין (Pushkin Museum) הוא המוזיאון הגדול ביותר במוסקבה ואחד המוזיאונים הגדולים בעולם להיסטוריה ולאמנות מערבית.

המוזיאון, שקרוי על שמו של המשורר הרוסי הלאומי, נחשב לאחד המוזיאונים המרשימים ברוסיה לאמנות יפה, הן באיכותו והן בהיקף שלו.


#מה תראו כאן?
במוזיאון פושקין תוכלו לראות מעל 700 אלף יצירות ומוצגים. יש כאן מגוון עצום של מוצגים מדעיים, פסלים, ציורים, רישומים, מטבעות, ממצאים ארכיאולוגיים, צילומים, עבודות יד ושלל פריטים בעלי חשיבות מדעית משמעותית.

חלק משמעותי מבין הפריטים והיצירות שאתם רואים במוזיאון הגיעו ממוזיאונים כמו ההרמיטאז’ ומוזיאונים נוספים במוסקבה וברוסיה כולה, כמו גם מאוספים פרטיים שהולאמו. מוצגים נוספים “הושאלו” בהמוניהם ממוזיאונים בגרמניה, לאחר הניצחון וכיבוש גרמניה, בתום מלחמת העולם השנייה.

באוסף ההיסטורי תראו שלל פריטים עתיקים מתרבויות מצרים, אשור ובבל. בקומת הקרקע מוצגות עתיקות ממצרים העתיקה, כמו גם עבודות אמנות אירופאית מהמאה ה-7 ועד המאה ה-18. בקומות האחרות מוצגות עבודות אמנות נוספות, מיוון, רומי, ימי הביניים והרנסאנס.

שימו לב במיוחד ל“אוצר פריאם”, שהתגלה בחפירות בשנת 1873. בעליו של אוסף התכשיטים הזה היה, לפי השערת הארכיאולוגים, לא פחות ממלך טרויה.

בין היצירות המככבות במחלקת האמנות תפגשו מיצירותיהם של אמנים מפורסמים, ביניהם פיקאסו, ואן גוך, טולוז לוטרק, גוגן, מאטיס, רודן ועוד.

יש כאן אוסף מרתק של יצירות מהמאה ה-14 עד המאה ה-19, כשבפוקוס ציירי תור הזהב ההולנדים.

במבנה המוזיאון הראשי, תפגשו את מיטב היצירות מהמאות ה-20 וה-21, בעיקר של אמנים אירופאים ואמריקאים.

עוד בפושקין אוסף נפלא של אמנות אימפרסיוניסטית, פוסט-אימפרסיוניסטית, ומודרנית, כמו גם אוסף נפלא של אמנות אירופאית ואמריקנית מהמאות ה-19 וה-20. לא מעט מהן הועברו לכאן מהמוזיאון לאמנות מערבית חדשה, בו היה אחד האוספים הפרטיים החשובים מסוגו ברוסיה.


#תולדות המוזיאון
מוזיאון פושקין נולד בשנת 1898. לטקס הנחת אבן הפינה באותה שנה הגיע הצאר ניקולאי השני. על תכנון המבנה הופקדו האדריכלים ולדימיר שוקוב ורומן קליין, שתכניתם נבחרה מתוך עיצוביהם של 19 אדריכלים שהגישו תכניות.

המוזיאון נפתח רשמית לקהל הרחב ב-1912. הוא נקרא אז על שמו של הצאר אלכסנדר השלישי. מטרתו הייתה אז לשמש למטרות חינוכיות. הוא הכיל אז אוסף של ממצאים ופסלים ממצרים העתיקה, לצד העתקים של פסלים רומיים ויווניים.

המהפכה הבולשביקית שהתרחשה בשנים הבאות הביאה לכך שהועברו אליו המון יצירות אמנות פרטיות, שהוחרמו לעשירי רוסיה, לצד כאלה שנלקחו ממוזיאון הארמיטאז' שבסנט-פטרבורג. בהמשך הביאה מדיניות הלאמת הרכוש הפרטי של הקומוניסטים, עוד ועוד יצירות אמנות למוזיאון. מאז צבר המוזיאון המפואר עוד ועוד יצירות וכיום יש בו מעל חצי מיליון עבודות אמנות. האוסף שבו נחשב לאחד האוספים הטובים בעולם, של אמנות אימפרסיוניסטית, פוסט-אימפרסיוניסטית ומודרנית.

בשנת 1937, לציון 100 שנים למותו של המשורר הרוסי המפורסם אלכסנדר פושקין, שונה שמו של המוזיאון ל"מוזיאון פושקין".


#טיפים
רצוי לתכנן מה לא רוצים להפסיד בשום אופן, כי המוזיאון הזה עצום.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/bGxDxl5pPvk


ועוד מבט ארוך:

https://youtu.be/dkDF9TR8nFk
המרכז לצילום לומייר ברדרס
#על מרכז הצילום האמנותי של מוסקבה

המרכז לצילום לומייר ברדרס (Lumiere Brothers Gallery) הוא מרכז אמנותי חשוב במוסקבה, שעיסוקו המרכזי הוא חקר, תיעוד ושימור של הצילום הסובייטי והרוסי.

במוקד המרכז הזה עומדת גלריית צילום, הממוקמת בקומפלקס המבנים של מה שהיה בעבר מפעל השוקולד "רד אוקטובר". הגלריה משמשת פלטפורמה להצגת עבודות והישגים של צלמים מקצועיים, עם אוספים, תערוכות וגלריות צילום.

במרכז הצילום האחים לומייר, שנפתח בשנת 2010, מוצגות תערוכות צילום עוצרות נשימה. עוד במקום אולמי תצוגה, ספריה של ספרי צילום ואמנות, חדר הרצאות וכמובן גם בית קפה וחנות צילום ואמנות.

בין התצוגות המרשימות שבמקום תראו כאן אוסף תמונות המתארות את העיר מוסקבה, בין השנים 1900 ועד 1960.

עבודה נבחרת? - שימו לב ל"הדים של ילדוּת" (Echoes of Childhood), תמונתו המפורסמת של הצלם לאוניד לאזארב, משנת 1957. התמונה הזו מתארת ילד שרץ במורד הרחוב במוסקבה, כשמולו שורת משאיות המתיזות מים. שימו לב לסכנה ולהתרגשות הרבה שהתמונה משדרת.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/_21sgMUW0GM
מוזיאון רודן
#היסטוריית מוזיאון רודן

מוזיאון רודן שוכן בארמון יפה מן המאה ה – 18 שנקרא Hotel Biron. הארמון נבנה בשנת 1731 כבית מגורים מפואר של ספר צמרת שהתעשר, וביקש להקים לעצמו את הבית היפה ביותר שראתה פריז של אותם ימים. לאחר מות הבעלים המקוריים, החליף הארמון מספר ידיים עד שבשנת 1905, הארמון נרכש על ידי הממשלה הצרפתית וחולק למספר יחידות דיור מפוארות ויקרות.

העיצוב המיוחד של הארמון והגנים המרהיבים המקיפים אותו, משכו לשם אמנים שונים כמו הנרי מאטיס, ובשנת 1908 גם הפסל אוגוסט רודן שכר חלק מקומת הקרקע של הארמון על מנת לאחסן שם את יצירותיו. בחדרים ששכר הוא השתמש כסטודיו, בו הוא עבד ואירח את חבריו הרבים. במקביל, פתח רודן במגעים עם ממשלת צרפת, כדי להגשים את משאת חייו: להפוך את הארמון למוזיאון שיוקדש ליצירותיו.

בשנת 1916, תמורת הסכמה להקים את המוזיאון, תרם רודן למדינה את כל עבודותיו, הפסלים והציורים שלו, הצילומים והארכיונים וכן את האוספים הפרטיים שצבר במשך השנים. אלא שרודן לא זכה לראות את חלומו מתגשם - הוא נפטר בשנת 1917, ואילו המוזיאון פתח את שעריו לקהל הרחב רק שנתיים לאחר מכן.


#מה במוזיאון

בשבעה עשר אולמות התצוגה של הארמון, ובגן הפסלים הצמוד, ניתן לראות את יצירותיות המפורסמות של אוגוסט רודן, ביניהם גם כאלו שהקנו לו תהילה רבה כמו "האדם החושב", "הבורגנים של קאלה" ועוד. לצד עבודותיו של רודן, מוצגות כאן גם יצירותיה של קמי קלודל, מי שהייתה תלמידתו ואהובתו ופסלת מחוננת בפני עצמה, ויצירות של אמנים נוספים, כמו ואן גוך, רנואר, מונה ומונק.

אחד הפסלים המפורסמים של רודן, 'תקופת הברונזה' שמו, עורר סערה גדולה כשהוצג לראשונה ב-1877. היה זה פסל של גבר עירום שנראה כה טבעי ואמיתי עד שהאמן הואשם שיצק אותו על מודל אנושי חי. אחרי שהתברר שלהאשמות אין כל בסיס, התחלפה הסערה בהערצה גדולה, ורודן זכה להערכה רבה כאחד מגדולי הפסלים בעולם.

פסל מפורסם נוסף, אולי המפורסם בפסליו של האמן, הוא פסל 'האדם החושב' - דמות אדם מכונס בעצמו, תומך ראשו בידו בתנוחת הרהור. פסל זה היה חלק מעבודה מקיפה של רודן, 'שערי השאול' שפוסלה בהשראת 'הקומדיה האלוהית' של דאנטה, אך הוא הוצג גם כפסל עצמאי. בשנת 1906 הוצב 'האדם החושב' בחזית הפנתיאון בפריז, ובכך היה לפסל הראשון של האמן שהוצג במקום ציבורי בפריז. לאחר פתיחת מוזיאון רודן, הועתק הפסל לגן הפסלים של ארמון בירון, שם הוא ניצב עד היום.


#אוגוסט רודן

מוזיאון רודן נקרא על שמו של הפסל הצרפתי אוגוסט רודן, שידוע בסגנונו הריאליסטי ובמיוחד בזכות פסלו המפורסם "האדם החושב".

רודן נולד בפריז למשפחה ענייה ולמרות כשרונו הרב, בתחילת דרכו האמנותית הוא לא הצליח להמריא. במשך עשרים שנה הוא התפרנס מביצוע עבודות גילוף ושלוש פעמים הוא נדחה כשביקש להתקבל ל"אקול דה בוזאר" (בית הספר הלאומי הגבוה לאמנויות היפות).

המפנה החל באמצע שנות השבעים של המאה ה-19, בזמן שסייר באיטליה וראה את יצירותיו של מיכלאנג'לו, מהן הוא שאב את ההשראה ליצירתו "תקופת הברונזה". הדמויות של רודן היו כה ריאליסטיות ורחוקות ממה שהיה נהוג באותה התקופה, עד שהאשימו אותו שהשתמש ביציקת גופם של דוגמנים חיים. לאחר שהתברר שאין להאשמות נגדו כל בסיס, הוא זכה להערצה עצומה על ההישג המרשים והוכר כאחד מגדולי הפסלים בעולם.


#מוזיאון רודן לתיירים

הבית, בית הקפה והגן של מוזיאון רודן מוקדשים לעבודותיו של הפסל הגאון רודן, שגר ופיסל כאן בשנותיו האחרונות. זהו מוזיאון קטן ואחד מהמיוחדים והיפים בעיר. רבים בוחרים במוזיאון זה כאהוב עליהם בפריז בשל יופיו והאווירה הנעימה והאמנותית שלו, ביחד עם הפסלים המרהיבים שהופכים את רודן לממשיכם של הַפַּסָּלִים בני התקופה הקלאסית.

המוזיאון נפתח בשנת 1919 והוא ממוקם ב"אוטל בירון", שהוקם בשנת 1727 ושבו התגורר רודן מאז שנת 1908.

אם באתם לכאן עם הילדים והמוזיאון לא מצליח לסקרן אותם מספיק, אתם יכולים לטייל בגן המוזיאון ולהסתכל על עבודות הפיסול של רודן. אתם גם יכולים לשבת בבית הקפה של המוזיאון, כי הוא פתוח לכיוון הגן ובזמן הישיבה הנינוחה שלכם, המבוגרים, תוכלו לתת לילדים להשתולל במדשאות וללמוד על יצירותיו של רודן דרך הפסלים המוצבים בגן.

אוטל בירון עבר שיפוץ גדול של 3 שנים, שיפוץ שעלותו 16 מליון יורו והוא נפתח מחדש בנובמבר 2015. אז גם נחשפו בו 600 פריטים שמעולם לא הוצגו.


#יצירותיו הבולטות של רודן

כמה מהפסלים המוכרים של רודן, אותם תוכלו למצוא במוזיאון:

#שערי השאול
זהו פרויקט פיסולי ענק שאותו הזמינה ממשלת צרפת - שער ברונזה גדול בשם "שערי השאול". השער עתיד היה להיות הפתח למוזיאון לאמנות עיטורית, אך זה לא התממש כיוון שהוא לא קם מעולם והשער עצמו לא הושלם במשך 37 השנים עד מותו של הפסל.

#האדם החושב
אחד מהפסלים המפורסמים ביותר של רודן. הוא מתאר אדם שקוע במחשבות עמוקות, עשוי ברונזה. סיום בנייתו הייתה ב-1902 ושנתיים לאחר מכן הפסל יצא לתצוגה לציבור. האמת היא, שרודן קרא לו "דנטה החושב" אבל השם המקובל והידוע יותר הוא "האדם החושב".

#שועי העיר קאלה
הפסל הושלם בשנת 1888 ומתאר את כניעתה של העיר קאלה בשנת 1347 לאדוארד השלישי, לאחר מצור שנמשך למעלה משנה, במהלך מלחמת מאה השנים. אדוארד השלישי הציע לא להרוס את העיר, בתנאי שכל ששת החשובים בנכבדי העיר יגיעו ויקריבו את חייהם. לאחר שהסכימו ששת הנכבדים ולאחר שכנוע רב מצד מלכת אנגליה פיליפה מהאיינולט, הסכים אדוארד השלישי לא להוציא לפועל את ההוצאה להורג. הפסל מציג את אופייה השונה של כל אחת מששת הדמויות. הפסל היה שנוי במחלוקת כיוון שרודן בחר להציג את נציגי העיר כאנשים שבורים ולא כגיבורים.

#תקופת הברונזה
זהו אחד הפסלים המפורסמים של רודן והוא עורר סערה גדולה כשהוצג לראשונה ב-1877. הסיבה הייתה שהפסל של הגבר העירום נראה כה טבעי ואמיתי עד שהאמן הואשם שיצק אותו על מודל אנושי, אדם חי. אחרי שהתברר שלהאשמות אין כל בסיס, הכירו בו כגאון והוא זכה בהערצה והערכה רבה כאחד מגדולי הפסלים בעולם. רבים ראו בו מאז כממשיכם של הַפַּסָּלִים הגדולים של התקופה הקלאסית.


#גני רודן
גני רודן הם פלא קסום, כמו פנינה בתוך מתחם המוזיאון. יש בהם המון יופי. לא פאר, אלא יופי פשוט, מרחיב-לב, מעורר ומרגיע בו זמנית. סימטריה קלאסית ופסלים קלאסיים. אי אפשר להגיד שהפסלים המפוזרים בגן הם רק יפים, אלא גם מעוררים לא מעט מחשבה. מדי פעם ניתן לראות תיירים המנסים לחקות את התנוחות המסובכות יותר או פחות של הפסלים.

הגנים משתרעים על פני שלושה דונם ומחולקים לגן ורדים ולגן נוי גדול.

בין שני המבנים המרכזיים של המוזיאון מצוי לו גן מקסים ובו יכולים העוברים לחזות בעוד "איש חושב" ובוורדים המפורסמים של הגנים. אך כדי לגלות את הגנים הרחבים והגדולים, צריך לעבור את המבנה הרחב.

כדי להגיע לעוד גן קסום, קטן יותר מהקודמים, לכו עד הסוף, אל הבריכה הגדולה המוקפת בפסלים. כשנדמה שהגן נגמר - המשיכו מעבר לקשתות הגדולות. שם יש גן קטן, עם אווירה אנגלית ואפלולית.


#טיפים
הכניסה חינם ביום א' הראשון בכל חודש, מאוקטובר עד סוף מרץ.

הכניסה חינם עד גיל 18 ולבעלי אזרחות EU עד גיל 26.


מבט מקרוב על המוזיאון:

https://www.youtube.com/watch?v=wItu0e07KNk
מוזיאון הלובר
קוביה אדומה
מוזיאון חואן מירו
פסל הארי ג'רום
מוזיאון האמר


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.