» «
המוזיאון לאמנות של שטוטגרט
המוזיאון לאמנות של שטוטגרט
#על המוזיאון לאמנות חדישה של שטוטגרט

נוטף אלגנטיות מלוטשת, המוזיאון לאמנות של שטוטגרט (Kunstmuseum) נמצא על הקוניגשטראסה, המדרחוב הראשי של העיר, במבנה מודרניסטי מרהיב, המזכיר קובייה מצופת זכוכית.

שטחו של המוזיאון גדול והוא מציע 5,000 מטרים רבועים של חללי אמנות חדישה. יש מי שרואים בו מעין הדהוד מאוחר לחלומו של הקיסר, שבנה את הארמון שמולו ממוקם המוזיאון בשְלוֹסְפְּלאץ. ממש כמו שהוא רצה שיהיה ארמונו אז, הם אומרים על המוזיאון המרהיב הזה שהוא סוג של "ורסאי של האמנות המודרנית".

המבנה המרהיב ויוצא הדופן הזה שונה לגמרי מהארמון ומשאר המבנים שבכיכר הגדולה. מצד אחד, הוא מרשים בפשטותו האלגנטיות. מנגד הוא בולט במודרניות ובמעטפת הזכוכית המוארת שלו, שאם במהלך היום מזמינה להביט מתוך הבניין אל העיר שבחוץ, בערב היא מאפשרת לעוברים ושבים להציץ פנימה, אל תוך המבנה הפיסולי, המודרני, הבוהק ונוצץ בחשיכה.

במוזיאון לאמנות הזה יש אוסף של 15,000 יצירות אמנות חדישה, מהאמנות המודרנית ועד לאמנות עכשווית. אלו צמחו מהאוסף המקורי והפרטי שנתרם על ידי הרוזן סילביו דלה ואלה די קזנובה ב-1924, לעיר שטוטגרט.

ברבות השנים, לאחר מלחמת העולם השנייה ב-1945, ניהל את המקום יוג'ין קוארלבר ומיקד את אוסף האמנות כאן על ארבע נקודות: האימפרסיוניסטים השוואביים, הצייר אדולף הולצל (Adolph Holzel) ואנשיו, האמן אוטו דיקס, שהוביל את זרם "האובייקטיביות החדשה" והאמנות העכשווית של אזור שטוטגרט.

המוזיאון תוכנן על ידי משרד האדריכלים הברלינאי האשר וג'הלה (Hascher and Jehle). בנוסף לתערוכות שבו, יש במבנה גם חנות המוזיאון, חנות ספרים וחדרים לאירועים.


#טיפים
במקום יש גם בר ומסעדה, לטובת הרעבים. הישיבה בחוץ היא על כיסאות יפהפיים, מודרניים ואייקוניים, פרי עיצובו של המעצב והאדריכל הישראלי-בריטי רון ארד.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/-6H5XFYeoWg


תערוכה במוזיאון:

https://youtu.be/k1UJBa7M4F4


אדריכלות:

https://youtu.be/_sj7FytuAi8
איסטנבול מודרן
איסטנבול מודרן
#על מוזיאון האמנות המודרנית באיסטנבול

מוזיאון איסטנבול מודרן (Istanbul Museum of Modern Art) שבלב הנמל הישן של העיר, ממוקם על גדות הבוספורוס, בתוך מה שהיה בעבר בית המכס הישן של הנמל הזה.

המודרן הוא המוזיאון לאמנות מודרנית של העיר ומציג בהתמדה את האמנות הטורקית במאה ה-20, לצד תערוכות מתחלפות של אמנים עכשוויים ויצירות שהושאלו ממוזיאונים בעולם. דומה שהמוזיאון הזה הוא הדוגמה הקלאסית לפנים אחרות ומעניינות של המטרופולין הענקי המשמר בדרך כלל דווקא מוצגים היסטוריים ובני מאות שנים.

כמו ה"טייט מודרן" שבלונדון, האח הגדול וההשראה לאיסטנבול מודרן, גם כאן מדובר במבנה תעשייתי מרשים, שהוסב לשמש כמוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית. מדובר בגל של מוזיאונים לאמנות שהוקמו בחללים תעשייתיים נטושים. יש כמה כאלה בבירות אמנות, דוגמת מוזיאון אורסיי בפריז שהוקם בתחנת רכבת ישנה וה"המבורגר באנהוף" בברלין.

אגב, כמו המוזיאון הלונדוני, גם איסטנבול מודרן ממוקם על גדות המים. במקביל ולצד הצפייה ביצירות שמסביב, חלונות גדולים מאפשרים ממנו מבט אל הבוספורוס ואל צריחי המסגדים שמסביב. חווייה מיוחדת ללא ספק.

החלל הבהיר והגדול של המוזיאון מהווה אכסניה לקהל של שוחרי אמנות, בדרך כלל אנשים צעירים ומעודכנים, אנשי העולם הגדול.


#טיפים
בימי חמישי הכניסה חינם.


ביקור במקום:

https://youtu.be/WK0Ne8lFWVA
מוזיאון הרקליידון
מוזיאון הרקליידון
#על המוזיאון שחוסה בצילו של האקרופוליס

מוזיאון הרקליידון (Herakleidon Museum) הוא מוזיאון פרטי שנוסד בשנת 1898 ומציג תערוכות זמניות של אמנים יווניים ובינלאומיים.

המוזיאון נמצא בבניין ניאו-קלאסי, השוכן מתחת לאקרופוליס של אתונה. מטרתו המוצהרת היא לחשוף את המבקרים לאמנות של יוצרים חשובים בתולדות האמנות, באופן יסודי ומעמיק, אחד אחד.

לגבי כל אמן נודע שהמוזיאון מציג, מוצגות התקופות הרבות שעבר ועבודותיו המעניינות לצד הנודעות שלו. אמצעי עזר מגוונים ומודרניים מאפשרים למבקרים לקבל מבט מעמיק על חיי האמן ועבודתו. בנוסף, מציג המוזיאון את התפתחותו האמנותית של האמן ואת השיטות שבהן עשה שימוש ביצירותיו, לצד הביוגרפיה שלו וחייו הפרטיים.

כך מציג המוזיאון, לצד העבודה האמנותית המוגמרת, הכוללת ציורים, רישומים וצילומים, גם את החפצים האישיים של האמן והסקיצות שקדמו לעבודה.

באוסף הקבוע של המוזיאון נכללות גם יצירות אמנות משל אמנים ידועים שונים, ביניהם צייר הסוריאליזם הבלתי אפשרי אמ. סי. אֵשֶר (MC Escher), האמן ויקטור וַסַרֵלִי (Victor Vasarely) ועוד.

בנוסף לעיסוק באמנות, מארח המוזיאון גם אירועי תרבות דוגמת קונצרטים, השקות ספרים וימי עיון שונים.


#טיפים
הכניסה חופשית לכולם.

כל שנה באמצע אוגוסט, המוזיאון סגור.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/DUbNmEEB0wY
קונדה דוקה
קוֹנְדֶה דוּקֶה
#על מתחם האמנויות המודרני השוכן בבניין עתיק

קוֹנְדֶה דוּקֶה (Conde Duque) הוא מתחם אמנויות מודרני במדריד, שבו מוזיאונים וגלריות שבהם מתקיימות תערוכות ומיצגי אמנות ובו גם אודיטוריום, שבו מועלים קונצרטים, הופעות, הצגות ומופעי מחול.

מתחם האמנויות נבנה בבניין עתיק מהמאה ה-18, שבמרכזו נמצא כיום מוזיאון לאמנות מודרנית, המציג תערוכות מתחלפות של צילומים וציורים, גם מהמאה ה-20 וגם משל אמנים בני זמננו.

בשנים האחרונות התמלא אזור הקוֹנְדֶה דוּקֶה בחנויות בגדים, מסעדות, בתי קפה וברים נעימים וזולים יחסית.

צעירי העיר אוהבים גם את מאלאסאניה, השכונה שבה נמצא המתחם. הם מרבים לבלות בה, ביחד עם תיירים שבאים לכאן כדי להתרענן מעט מהארמונות הרבים שבעיר ומהמוזיאונים שלה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/2nVbUW6YuRQ

אמנות מודרנית

המוזיאון לאמנויות יפות בטנריף
המוזיאון לאמנויות יפות של טנריף
#על המוזיאון לאמנות של האי

"מתחם האמנויות של טנריף" (Tenerife Espacio de lasArtes או בקיצור TEA) הוא מוזיאון לאמנויות שנמצא בסנטה קרוז דה טנריף. הוא נראה נהדר, תוכנן על ידי משרד הארכיטקטים השווייצרי המפורסם של הרצוג ודה מרון ונבנה בשנת 2008.

במוזיאון הזה יצירות של אמנים מתקופות שונות, כולל תיעודים באמנות של נופי האי בעבר. כמו כן מכיל המתחם את מוזיאון האמן אוסקר דומינגז (Instituto Óscar Domínguez), כמו גם מרכז לצילום של טנריף (Centro de Fotografía Isla de Tenerife) וספריה. בבניין גם קפטריה, חנות מוזיאון ומשרדים ולידו כיכר ציבורית נעימה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/9NpmU3Z6jlU
המוזיאון לאמנות עכשווית של ברצלונה
המוזיאון לאמנות עכשווית של ברצלונה
#על המוזיאון המודרני של ברצלונה

המוזיאון לאמנות עכשווית הוא בעצם החלק המודרני של המוזיאון לאמנות של ברצלונה. חובבי אמנות שמחפשים לא רק יצירות קלאסיות אלא מגוון רחב יותר של אמנות, ימצאו בו הרבה מאד עניין. יש בו שלוש קומות שבהן מוצגות תערוכות מתחלפות של אמנות מודרנית, מעשה ידי אמנים שונים, שיצרו החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20. במוזיאון יש תערוכות מתחלפות של אמנים מכל העולם, אך גם תערוכות ארוכות טווח של אמנים קטלאניים, ספרדיים וזרים.

המוזיאון נפתח בשנת 1995 והייחודיות הארכיטקטונית שלו באה לידי ביטוי כבר בכניסה. השילוב של הבנייה המעוגלת והישרה גם יחד, תקרת הזכוכית המאפשרת לראות את סוליות נעלי המבקרים שמתהלכים בקומה למעלה, הקירות הנעים והמדרגות הייחודיות - כל אלו יוצרים מבנה מרתק, מסקרן ומפתיע.

בכניסה למוזיאון תוכלו לצפות במבקרים שמנצלים את הרחבה הגדולה לרכיבה על סקייטבורד ורולרבליידס. הם מכנים את האזור הזה "הפיל הלבן" ואתם יכולים לנצל את דקות המנוחה עד הנקודה הבאה בצפייה בלולייני האופניים המתאמנים כאן. תיהנו!

מבט מקרוב על המוזיאון:
https://youtu.be/sDHHMDT1ZC0?t=1m8s
האנגר ביקוקה
הַאנְגַר בִּיקוֹקָה
#על גלריה המעולה לאמנות עכשווית

הַאנְגַר בִּיקוֹקָה (HangarBicocca), שהושק בשנת 2004, הוא האנגר תעשייתי ענק, לא הרחק ממרכז מילאנו, שהפך למרכז לאמנות עכשווית.

בהאנגר, מהגדולים במרכזי האמנות העכשווית באירופה, מוצגות עבודות ציור ופיסול מתחומי האוונגרד והפופ ארט, מכל חומר אפשרי ובכל גודל שניתן להעלות על הדעת.

אחת העבודות המעניינות כאן היא עבודת מיצג קבועה של האמן אנסלם קיפר (Anselm Kiefer). העבודה מוצגת בתוך חלל קודר וחשוך ונקראת "שבעה היכלי שמים" (Seven Heavenly Palaces). מיצג זה הוא רק אחד מבין מספר מיצגי ענק של אמנים כמו בוקליני (Boccalini) עם המיצג "כור היתוך 3.0" (Melting Pot 3.0) ובולטנסקי (Boltanski), המוצגים כאן בגדול, תרתי משמע...

שימו לב לעבודת העיצוב, בסגנון תעשייתי אוונגרדי, המאפיינת גם את חנות המוזיאון והמסעדה שלו "ביסטרו HB". זוהי עבודתו של צוות העיצוב האיטלקי המהולל קונטמפו (Contempo), מי שאחראים גם על עיצוב חנויות "דיזל" בעולם.


מבט מקרוב על האנגר ביקוקה:

https://youtu.be/kUOWQfwO6n8
גלריית סרפנטיין
גלריית סרפנטיין
#על הגלריה לאמנות מודרנית ועכשווית

הגלריה לאמנות מודרנית ואמנות עכשווית ממוקמת בגני קנזינגטון שבמרכז לונדון. הבניין האלגנטי בו אתם נמצאים שימש בתחילת המאה כבית תה. הגלריה נפתחה בשנת 1970 ובשנים הראשונות קיבלה מבקרים רק בחודשי הקיץ.

בשנת 1989 שיפצה את הגלריה ג'וליה פייטון ג'ונס, שמונתה למנהלת הגלריה. לאחר השיפוץ היא נפתחה בכל ימות השנה. הכניסה אליה חופשית ו-750,000 המבקרים הפוקדים אותה מדי שנה מוכיחים שהיא פופולרית מאד.

בגלריה מציגים אמנים מהשורה הראשונה והיא אף מאפשרת אירועי תרבות ואמנות ופרויקטים קהילתיים. בגלריה הוצגו יצירות של אמנים שונים כמו מאן ריי, הנרי מור, אנדי וורהול, בריג'ט ריליי, אלן מקולום ודמיאן הירסט. אחת מהיצירות הקבועות בה היא יצירה של איאן המילטון פינליי, המוקדשת לנסיכה דיאנה, שהייתה תומכת של הגלריה. העבודה כוללת שמונה ספסלים, עץ שלט ומעגל אבן מגולפים. ליד הכניסה לגלריה הוקם גם אתר הנצחה לזכרה.

בכל קיץ מוזמן ארכיטקט או אמן (אחד או יותר) לתכנן מבנה עם ייצוב ייחודי מחוץ לגלריה, ביתן הקיץ. הביתן נפתח לציבור הרחב למשך כמה חודשים.

בגלריה גם חנות ספרים, עם מגוון ספרי אמנות וקטלוגים של תערוכות שונות.


מבט מקרוב על הגלריה:

https://www.youtube.com/watch?v=WsIMdoyiG-E


מוזיאון ברוד
מוזיאון ברוד
#על מוזיאון האמנות המודרנית בלוס אנג'לס

מוזיאון ברוד (The Broad) שבמרכז לוס אנג'לס, נמצא ממש ליד אולם וולט דיסני המודרניסטי. הוא הוקם על ידי המיליארדר אלי ברוד, מייסד חברת הביטוח AIG ומאספני האמנות העכשווית המובילים בעולם.

המוזיאון, שנמצא בשדרות גרנד במרכז העיר הוקם בעלות של 140 מיליון דולר. כאן מוצג האוסף העצום של ברוד ורעייתו אדית, עם עבודות מרהיבות, כולל כאלו של אמן הקיטש המפורסם ג'ף קוּנְס (Jeff Koons), ליכטנשטיין ובַּסקיאט. כאן תוכלו לפגוש אייקוני פופ ארט ועבודות מודרניות מפורסמות, ביניהן כלב הבלון ופרחי הצבעונים עשויי המתכת של קוּנְס, שולחן האוכל הענק וארבעת הכיסאות המרשימים של רוברט תֵ'רִיאֶן (Robert Therrien), מעל 100 צילומים של סינדי שרמן, הדפסים של וורהול, ציורים של ג'ספר ג'ונס וחדר האינסוף המסקרן, עם "חדר המראות", של האמנית היפאנית יאיוי קוסאמה.

לא פחות מרתק כאן הוא המבנה המרהיב והמודרניסטי, עם האור הטבעי שנכנס אליו ומאיר את היצירות הרבות.


#טיפים
הכניסה למוזיאון חופשית.

הזמינו כרטיסים באינטרנט מוקדם ככל האפשר. רשימת ההמתנה היא של חודשים וזה ימנע עוגמת נפש ויחסוך זמן בכניסה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/RRdLxfwnTgE


מתחת לשולחן של ת'ריאן:

https://youtu.be/KXzrW37OKo8
גלריית האמנות וייטצ'אפל
#על הגלריה השכונתית של ג'ק המרטש
הגלריה הותיקה ביותר בשכונה וייטצ'אפל, שוכנת במבנה בסגנון אר נובו ומציגה מבחר תערוכות מתחלפות - גם של אמנים ותיקים וגם של אמנים צעירים בתחילת הדרך.
הגלריה עוצבה על ידי צ'רלס טאונסנד הריסון ונפתחה בשנת 1901 באמצעות מימון ציבורי. מלבד אמנות ותערוכות, מתקיימים כאן גם ערבי התרמה, כיתות אמן, קריאת שירה ולימודים. התערוכות והאירועים שכאן מעניינים בעיקר את הקהילה המקומית.

במקום תמצאו גם בית קפה עם אווירה נעימה ורגועה.


#על השכונה
הגלריה קרויה על שם השכונה שבה היא ממוקמת, וייטצ'אפל. בין האוכלוסיה האתנית במקום, שחיה בצפיפות ובעוני רב, מתגוררים בעיקר תושבים בנגלים (50% מהתושבים), אירים ויהודים. אחד מהסיפורים המוכרים בשכונה זו מיוחס לשנים 1888-1891. מדובר בסדרת הרציחות של ג'ק המרטש, רוצח סדרתי שמעולם לא נתפס.

בגלל אזור התעשייה ובתי השיכון, אמנים צעירים אהבו את האזור הזה במיוחד. בעיקר כי הם מצאו בו חללים גדולים במחירים נמוכים. את החללים הם הפכו לגלריות שבהן הציגו את עבודותיהם.


#סיפור מעניין
בשנת 1938 הוצגה כאן "גרניקה" של פאבלו פיקאסו כחלק מתערוכה שאורגנה על ידי רולנד פנרוז כמחאה נגד מלחמת האזרחים בספרד. למרבה ההפתעה, הכניסה לתערוכה לא עלתה דמי כניסה אך מצד שני גם לא הייתה בחינם. המבקרים נדרשו למסור מגפיים ראויים לשימוש, שנשלחו כתרומה לגדודים בצבא הרפובליקאי.

מבט מקרוב על הגלריה:
https://www.youtube.com/watch?v=74PlOMneXWA
מרכז פומפידו
#מרכז פומפידו - המרכז לאמנות עכשווית בפריז
מרכז האמנות העכשווית על שם ז'ורז' פומפידו, מנשיאי צרפת בשנות ה־70 של המאה ה־20, הוא מגולות הכותרת של פריז המודרנית, המתחדשת והחדשנית. הוא ממוקם ברובע הרביעי באזור הבובור ובסמוך לאזור המארה היפהפה.

פתיחתו של המרכז בשנת 1977 הולידה ויכוח ציבורי סוער, בשל החזות המיוחדת והלא שגרתית שלו. בגלל האדריכלות המודרניסטית שלו, שהייתה מהפכנית ולא שכיחה באותה תקופה, כינו המקומיים את המרכז בשמות כמו מזקקת נפט או מפעל טקסטיל.

כמשכנו של המוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית מכיל מרכז פומפידו כמה מהאוספים המעניינים ביותר של אמנות בת זמננו. מוצגים כאן החל מיצירותיו של הצייר פאבלו פיקאסו ועד עבודות הפופ-ארט של אנדי וורהול.

בכיכר שלמרגלות המרכז נאספים כמעט מדי יום קוסמים, נגנים, יורקי אש ואמנים שונים, המקיימים בו מופעי רחוב.

המתחם כולל גם את מזרקת סְטְרָוִינְסְקִי המפורסמת והמשעשעת, שבה מייצגים 16 הפסלים את יצירותיו של המלחין איגור סטרווינסקי. כמו כן תמצאו בו ספרייה מגוונת ופתוחה לציבור הרחב ואת IRCAM, המרכז למחקר מוזיקלי ולאקוסטיקה. אחד האלבומים שנוצרו בו הוא האלבום Perfect Stranger של פְרַנְק זָאפָּה. כיום עוסק המרכז בעיקר במוזיקה ממוחשבת.


#אדריכלות מרכז פומפידו
בשנת 2013 חגג ריצ'רד רוג'רס את יום הולדתו ה-80.

מרכז פומפידו הוא המוכר במכלול יצירתו של רוג'רס, אותו הוא בנה יחד עם האדריכל האיטלקי רנזו פיאנו. במרכז ההצעה שהגישו האדריכלים עמד הרעיון שבניין המוזיאון המסורתי הדידקטי אינו מתאים יותר לתצוגה של אמנות מודרנית עכשווית, ובמקומו יש להקים מבנה טכני מיוחד. מבחינה טכנולוגית תוכנן המבנה לספק אפקט של צינורות פלדה חשופים עם מוטות מתיחה מוצלבים. מעבר לזה, הבניין צויד במערכת שירותים אינטנסיבית שתוכל לגדול ולהשתנות לפי הדרישות המכניות העתידיות.

למרות המימדים העצומים של המבנה הוא הצליח להשתלב במערכת הרחובות הקיימת, דווקא בגלל שהיה שונה מהנראה מסביב. זהו בניין חריג בהרבה מובנים: אין בו אדריכלות פיסולית בחוץ או התפתחות חללית בפנים. אפילו המדרגות הראשיות כמו שאנחנו מכירים מהעולם האדריכלי נעלמו כאן ובמקומה בנו מדרגות נעות מתחנת הרכבת התחתית, אך הן מוקמו מחוץ למבנה ומאפשרות "טיול אדריכלי" בחלל העירוני של פריז.

למרכז שתי חזיתות יוצאות דופן:
החזית הציבורית ובה מדרגות נעות בתוך צינור זכוכית המטפסות באלכסון לאורך הקיר השקוף והחזית האחורית האטומה, הכוללת את צנרת השירותים, מערכות מיזוג האוויר והמעליות. כל צבעי הזהות הבולטים של המבנה לקוחים מעולם בתי הזיקוק ומבני מעבדות.

הבניין הפך את פיאנו ורוג'רס מאדריכלים אלמונים לבעלי תהילה עולמית.


#מה בתוך מרכז פומפידו?
המרכז מכיל את הספריה הציבורית הענקית של פריז ואת המוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית.

במוזיאון למעלה מ-50,000 יצירות אמנות מסוגים שונים, כולל ציור, פיסול, רישום וצילום. מתוכן רק כ-2000 מוצגות לקהל הרחב. הסגנונות המאפיינים את היצירות הם הפוביזם, הקוביזם, הסוריאליזם והאקספרסיוניזם המופשט.

בקומה הראשונה של הבניין תערוכה משתנה של עיצוב תעשייתי, בקומות השניה והשלישית ספרייה בת חצי מליון עותקים. בקומות השלישית והרביעית מוזיאון לאמנות מודרנית, הגדול מסוגו באירופה. בו תוכלו למצוא אוסף מרשים של ציורי דאלי, מגריט, ארנסט, רואו, קנדינסקי, מאטיס, בראק, פיקאסו, ציורים של ג'קסון פולוק ושל אנדי וורהול.

ברחבה שלפני המרכז, מתנהלת פעילות ערה של אמני רחוב בדמות פסלים אנושיים דוממים, חקיינים ופנטומימאים, להטוטנים, קוסמים, יורקי אש ועוד.
תמיד ישנה התקהלות גדולה ברחבת הכניסה, לשמחתם של התיירים מחפשי האטרקציות ושל אמנים אוספי פרוטות.

בראש המבנה תוכלו למצוא מסעדה יוקרתית ומרפסת תצפית.


#תיירות במרכז פומפידו
מרכז פומפידו הוא מרכז תרבות שגדל עם הזמן לאחד מהחשובים בצרפת. הבניין עטוף קונסטרוקציית הברזל משמש כמשכן למוזיאון לאמנות מודרנית ולספריה העירונית. למרות הויכוחים הרבים שהתלהטו בפריז עד שאושר להקים את הבניין ה"מכוער" הזה, הצלחתו הייתה מעל ומעבר למה שציפו כולם. הכיעור הוא דווקא סוד הקסם של מוזיאון פומפידו, שהוא המוזיאון המתויר ביותר בעולם והפך לקורבן של הצלחתו. המוזיאון קולט 25,000 מבקרים ביום, שזו פי 5 ממה שציפו ממנו בהתחלה. ב-20 השנים הראשונות שלו ביקרו במרכז 160 מיליון בני אדם.

מבנה המרכז מעוצב ובנוי בסגנון היי-טקי מעניין ומחוצה לו תלויים צינורות של מערכותיו השונות, כאשר לכל מערכת צבע אחר בהתאם לתפקודה:
כחול - אוויר, ירוק - מים, צהוב - חשמל, אדום - תנועה (כמו מעליות למשל).

כמעט את כל העיר ניתן לראות מכאן: מגבעת המונמארטר הגבוהה עם כנסייתה הלבנה "סאקרה קר" ועד לאינוואליד שבו קבור נפוליאון בונפרטה.


#טיפים
הכניסה חינם ביום א' הראשון בכל חודש.

אם אתם מתכננים להיכנס בשעת הפתיחה, הקדימו להגיע לתור לרכישת כרטיסים לפחות בחצי שעה לפני כן. התורים ארוכים מאד ולכן כדאי לתפוס מקום.

בקומה השישית יש מסעדה עם נוף פנורמי מרהיב שממש שווה ללכת לראות.

בתוך מרכז פומפידו יש חיבור אלחוטי לאינטרנט בחינם. אם צריך - שווה לנצל את זה.

בכיכר שליד המרכז תוכלו למצוא מופעי רחוב ולספוג אווירה תיירותית פריזאית.

מומלץ גם לעלות לקומה העליונה במוזיאון, קומת הגג, לשבת ליד חלון ולשתות קפה ב"קפה בובור".


מבט מקרוב על המרכז:

https://www.youtube.com/watch?v=Op-3dStGqu0
המוזיאון לאמנות מודרנית סגור עד ה-21.10.19
#על מומה - המוזיאון לאמנות בת זמננו בניו-יורק

אינכם חייבים להיות חובבי אמנות מושבעים בשביל לסייר במוזיאון לאמנות. אתם יכולים לספוג אווירה, ליהנות מהאסתטיקה ומריחות הנוסטלגיה של האמנות. המוזיאון לאמנות מודרנית (הידוע גם בכינויו מומה), נחשב לאחד ממוזיאוני האמנות הטובים בעולם וכדאי מאד לבקר בו.

הרעיון להקמת המוזיאון הגיע משלוש גבירות אמידות, שרצו מאד להקים עבור תושבי ניו יורק את "מוזיאון האמנות המודרנית הגדול בעולם".

מוזיאון המומה, שנבנה בשנות ה-30, תוכנן על ידי אדוארד דורל סטון והוא נבנה על ידי פיליפ גודווין. המוזיאון נפתח למבקרים בפעם הראשונה בשנת 1929. בשנות ה-50 וה-60 התבצע כאן שיפוץ רחב בידי האדריכל פיליפ ג'ונסון, שהוסיף לו גם גינת פסלים נהדרת. בין השנים 2002-2004 נערכו בו שוב שיפוצים שבמסגרתם המוזיאון הכפיל את גודלו.

תוכלו למצוא כאן תערוכות קבועות, אך גם תערוכות מתחלפות בנושאים שונים: עיצוב, צילום ופיסול. מבין המוצגים שתוכלו לראות במוזיאון יש לא מעט יצירות מופת מהשורה הראשונה, כמו "ליל הכוכבים" של וינסנט ואן גוך, "העלמות מאביניון" של פאבלו פיקאסו, "התמדתו של זיכרון" של סלוודור דאלי, "חבצלות המים" של קלוד מונה, "הרוחצת" של פול סזאן ועוד.

בנוסף למוצגים, תוכלו להגיע להקרנות יומיות של סרטי אוונגרד וקלאסיקות אמריקאיות ואירופאיות המוקרנות כאן.


#טיפ
כניסה חינם - בכל יום ו בין 16:00 ל-20:00 הכניסה למומה חופשית. קצת צפוף אז כדאי לתפוס מקום בתור מראש.

מה-15.6 סוגרים את המומה לשיפוצים עד ה-21.10.19


מבט מקרוב על המוזיאון המודרניסטי:

https://youtu.be/BDwxeGEeXeY
ניו מיוזיאום
#על המוזיאון החדש של ניו יורק לאמנות עכשווית

הניו מיוזיאום הוא היחידי מבין המוזיאונים בניו יורק שמקפיד לעסוק באמנות עכשווית בלבד. הוא ממוקם בדרום מנהטן ברובע הסוהו.

במבנה החדשני יש 8 קומות, הוא תוכנן על ידי אדריכלים יפנים וצורתו נראית כמו ערמה של קוביות שהונחו זו על גבי זו בצורה מרושלת. עם זאת, הקומות נגישות ומאפשרות גלריות פתוחות וגמישות בכל קומה. את יצירותיו החל המוזיאון לאסוף בשנת 2000. שימו לב ליצירה הצבעונית שתלויה על חזית הבניין - היצירה "Hell. Yes!!" של אוגו רונדינון.

התערוכות המתחלפות במוזיאון מגוונות ומיוחדות, כאשר המוזיאון מקפיד לשים דגש במיוחד על אמנים חדשים, על שיטות יצירה מודרניות וייצוג אומנים מקוריים וייחודיים, מחוץ למיינסטרים.


#טיפים
בימי חמישי בין השעות 19:00-21:00 הכניסה היא במתכונת של "שלם כרצונך".

בימי שבת וראשון קומת הגג פתוחה לקהל הרחב בחינם ויש בה תצפית מרהיבה.
מוזיאון גוגנהיים
#על המוזיאון שהמבנה שלו הפך לאייקון

המבנה הספירלי המעניין הזה, המוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית, נחנך בשנת 1959 והוא קרוי על שם סולומון רוברט גוגנהיים. הוא יזם את הקמת המוזיאון בכדי להציג את אוסף האמנות הנדיר שהחזיק.

העיצוב המיוחד הוא יצירתו של האדריכל האמריקאי פרנק לויד רייט ואין ספק שגם חזותו מושכת מבקרים שבאים להתפעל מהיופי. הבניין הוא סמל תרבות ואייקון של ארכיטקטורה מודרנית חדשנית, יצירתית ומסקרנת.

למרות היופי, יש לא מעט שמבקרים את העיצוב של המבנה, שמביא איתו כשלים וחוסר התאמה לייעודו. בשל הצורה הספירלית, הצפייה ביצירות במוזיאון אינה ישרה אלא עקומה, מה שמקשה לעתים לראות את היצירה בפרספקטיבה שאליה כיוון האמן. התקרות בגוגנהיים נמוכות מבדרך כלל ולכן יש תחושה שהתמונה לא מקבלת את הכבוד הראוי לה.

כמה שנים לאחר מותו של רייט, בשנת 1992 המבנה עבר שיפוץ, שבו נבנו קומות נוספות ובהן תקרות גבוהות. לשם הועברו יצירות האמנות שדרשו יותר מקום וחללים גבוהים.

במוזיאון תמצאו יצירות של מגוון אמנים מוכרים: שאגאל, פיקאסו, קנדינסקי ועוד. רוב האוסף מכיל תמונות אך יש גם פסלים וצילומים. בקומה החמישית תמצאו מרפסת עם תצפית לסנטרל פארק.


#עיצוב מוזיאון גוגנהיים
מוזיאון גוגנהיים שבעיר ניו-יורק תוכנן על ידי האדריכל הידוע פרנק לויד רייט. רייט נדרש ל-700 שרטוטים ול-15 שנה עד שהצליח להגיע למה שרצה - מבנה שיהיה שונה מכל "הקופסאות" שמסביב, אותם מבנים רגילים של העיר ניו-יורק.

ואכן, המבנה של מוזיאון גוגנהיים בניו-יורק הוא בעל צורה ייחודית שרבים מחשיבים כיצירת אמנות לא פחות חשובה מהיצירות המופשטות שמוצגות בו. הצורה המעוגלת, הלא סימטרית, הבלתי סדירה ושחלקה הרחב הוא דווקא למעלה, היא בלתי נשכחת. הוא גם היה המוזיאון הראשון שבו הגלריה היא אחת - אין קומות ואין חדרים, אלא רק חלל אחד המתעקל בשיפוע מתון במורד המבנה, למלמעלה ועד לקומת הכניסה.

מה שאיפשר את הקסם הזה, הוא התכנון של המבנה לפי סדרת פיבונאצ'י ועל פי יחס הזהב. ממש כמו קונכיית הנאוטילוס, הקונכייה הכי קדומה שעדיין קיימת בעולם ולא השתנתה מאז ימי הדינוזאורים. את הרעיון קיבל האדריכל לאחר שהברונית העשירה, מזמינת העבודה, דרשה שהמבנה יהיה מעוגל. מכאן הדרך הייתה קצרה לחיקוי של קונכיית הנאוטילוס, שכולו מחושב על בסיס עיקרון פיבונאצ'י. זהו עיקרון שמבוסס על חתך הזהב, הצורה היעילה ביותר בטבע לשכפול מוקטן.


מבט מקרוב על המוזיאון:

https://www.youtube.com/watch?v=a51J5hzHg4U


טיול במוזיאון:

https://youtu.be/FWFeDzKGA78


והקרנת מיפוי מהממת על המבנה החלזוני של המוזיאון:

https://youtu.be/osc8Gvz40C4
קרן קרטייה לאמנות עכשווית
#על גלריית הקרן

קרן קרטייה ממוקמת בבניין ייחודי שעיצב הארכיטקט הצרפתי ג'ין נובל. הארכיטקטורה של הבניין מתאפיינת בעיקר בשקיפויות. את חזית המבנה השקוף, המוקפת בארזי הלבנון, מקיפה גדר זכוכית עצומה בגודלה. הקרן מציגה בגלריה שלה אמנים עכשוויים מוכרים יותר ופחות, מכל תחומי האמנות והעיצוב.

הבניין כולל 6 קומות של משרדים, כאשר שתי הקומות הראשונות מהוות חלל אחד המשתרע על פני 1,200 מטרים רבועים ומוקדש לתצוגה.

מומלץ לצאת ולהביט אל כיוון הגן הבוטני ולהתיישב על הדשא שמאחורי הבניין. מכאן רואים את הגלריה כאילו הייתה תיבת תצוגה מרהיבה מזכוכית.

כדי לדעת איזו תערוכה מוצגת בימים בהם אתם מבקרים בגלריה, מומלץ להיכנס לאתר של הקרן.
מוזיאון המטרופוליטן לאמנות
#על "The Met" המוזיאון לאמנות

לחובבי אמנות, ביקור במוזיאון המטרופוליטן לאמנות הוא יותר ממתבקש. אמנם שמו המלא הוא מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, אבל נהוג להשתמש בכינוי המקובל לו "המט" ("The Met"). הוא אחד מהמוזיאונים הגדולים והחשובים בעולם. הוא נמצא באמצע "שדרת המוזיאונים" בניו יורק.

המוזיאון נפתח בשנת 1872 והוא שוכן בצד המזרחי של הפארק הגדול, הסנטרל פארק. בתערוכת האוסף הקבוע של המוזיאון יש יותר משלושה מליון מוצגים הסוקרים את התרבות האנושית לאורך 5000 שנה, מהתקופה הפרה-היסטורית ועד ימינו.

במוזיאון המטרופוליטן תמצאו מוצגים מתחום האמנות הקלאסית, העתיקה, האסייתית, האוקיאנית, האפריקנית, האיסלאמית והמודרנית. כל אלה פרושים בלא פחות מ-19 אולמות ענק, שכל אחד מהם מוקדש לנושא אחר.

קחו בחשבון שהמוזיאון גדול והביקור בו עשוי לקחת זמן. החוויה הזו מחייבת תכנון מוקפד והחלטות על מה לוותר ומה לראות, אבל אם יש לכם זמן מוגבל, מומלץ להגיע למקדש דנדור שמוצב באגף המצרי. המבנה הועתק ומוצג ממש כמו שהיה במצרים בשנת 1967.

עוד מהמומלצים כאן הם גן הפסלים האירופאי והחדרים המוקדשים לציורים של ורמיר ורמברנדט. כמו כן, במוזיאון מוצעים סיורי הדרכה בחינם, שמועברים על ידי מתנדבים ועובדי המוזיאון.


מבט מקרוב על המוזיאון:

https://youtu.be/OTsqUNGFYlM


הדרכה:

https://youtu.be/81cOWV3-xxs
מוזיאון טייט מודרן
#על המוזיאון לאמנות מודרנית של בריטניה

מוזיאון טייט מודרן, המוזיאון לאמנות מודרנית, הוא חלק מגלריית טייט. הוא אחד מהמוזיאונים האיכותיים והמוערכים ביותר בעולם והפך את כל אזור ה-South Bank לאזור טרנדי במיוחד.

המוזיאון נמצא בתוך מבנה תחנת הכוח של בנקסייד, שנבנתה ב-1947-1963 על ידי האדריכל גיילס גילברט סקוט. רק בשנה שבה נסגרה תחנת הכוח בשנת 1981 המבנה תוכנן מחדש והוסב למוזיאון בתכנונם של האדריכלים הרצוג ודה-מרון, מה שהופך את האדריכלות בבניין לחלק בלתי נפרד מהחוויה בביקור במוזיאון. המוזיאון נפתח בשנת 2000. מבין המוצגים שבו תוכלו למצוא יצירות של פאבלו פיקאסו, סלבדור דאלי ואנדי וורהול.

בקומה הראשונה תראו את אולם הטורבינה המרשים. בקומה השניה בית קפה המוקף בחלונות שקופים דרכם תוכלו להשקיף על הנוף היפה של נהר התמזה והסביבה. אם בדרך כלל אנחנו רגילים שמוזיאונים מציגים את מוצגיהם לפי תקופות, במוזיאון זה תוכלו להסתובב בקומה השלישית, הרביעית והחמישית כשהן מסודרות על פי נושאים. בקומה השלישית תמצאו בעיקר אמנות מופשטת ואקספרסיוניזם ובקומה החמישית יצירות אמנות קונספטואליות ומינימליסטיות.


#אולם הטורבינה
בקומה הראשונה תמצאו את האולם הגדול המכונה "אולם הטורבינה", כיוון שבעבר היה הטורבינה של תחנת הכוח. בגלל גובה האולם (של 5 קומות) ושטחו הרחב (3,400 מ"ר) ניתן להציג באולם יצירות גדולות ורחבות.

אולם הטורבינה הוא מקום המפגש של המבקרים, מקום למנוחה והוא בעצם לב המבנה כולו. ממנו יוצאת ונכנסת כל התנועה למוזיאון ואל החללים היוצאים ממנו. הוא בהחלט מספק חוויה מיוחדת.

בשל גודלו העצום (הוא מהווה כמעט ממחצית הבניין כולו), החלל מאפשר תצוגה של עבודות גדולות ומרשימות במיוחד. עד שנת 2012 הוצגה באולם סדרת יצירות "סדרת יוניליוור", שנחשפו לתצוגה בשנת 2000. שימו לב לעכביש הניצב בכניסה למוזיאון ולמגלשות הכסופות שניתן להתגלש באמצעותן עד לקומה התחתונה.


# טייט מודרן לתיירים
מוזיאון הטייט מודרן, שנמצא בקצהו של גשר המילניום, מביא אליו 5 מיליון מבקרים בשנה והוא אחד המוזיאונים המצליחים ביותר בעולם. כאשר מלכת בריטניה חנכה לראשונה את הגלריה בשנת 2000, אף אחד לא העלה בדעתו שהיא תהיה כזו הצלחה מסחררת. המוזיאון הצליח לעלות את יוקרתו של האזור כולו ואף הביא לעלייה משמעותית במחירי הנדל"ן.

במוזיאון תמצאו פריטים החל משנת 1900 ועד היום והכניסה לתערוכות הקבועות בו היא חינם. אם תחליטו להוסיף גם צפייה בתערוכות המתחלפות תצטרכו לשלם כניסה. הסיור במוזיאון כולו לוקח פחות או יותר בין שעה וחצי לשעתיים לתייר הממוצע, אך חובבי אמנות יכולים למצוא את עצמם נסחפים כאן גם יום שלם. המוזיאון מנסה לעודד הגעה של ילדים ולכן מוצעות כאן פעילויות שונות וסיורים מודרכים (בחינם) על בסיס יומי.

עם זאת, התיירים מקפידים להגיע לכאן באמצעות תחבורה ציבורית ולא עם האוטו, כיוון שהאזור כולו פקוק ונטול חניה. הצעירים אוהבים להגיע למוזיאון דווקא בשעות הלילה (הוא פתוח עד השעה 22:00). לחלוטין מומלץ לשלב את הביקור במוזיאון יחד עם האתרים המעניינים שנמצאים מסביבו - הגלוב של שייקספיר, גשר לונדון ושוק האוכל בורו.


#קומת המרתף
אחת מהקומות המעניינות ביותר של המוזיאון היא המרתף, שמהווה שריד נוסטלגי של תחנת הכוח המקורית שעמדה כאן. בקומה זו תוכלו לראות את שלושת מכלי הדלק הענקיים עשויים בטון.

הסיבה לכך שהארכיאולוגיה קיבלה ביטוי במבנה, טמונה כמובן בבחירת האדריכלים הרצוג ודה-מרון, שגילו וחשפו חללים תת קרקעיים מעניינים תוך כדי החפירה. בחללי המכלים השתמשו האדריכלים במה שמצאו: עמודי הבטון הנטויים והפתחים הקדוחים בבטון שמדגישים את האופי המיוחד של המכלים עצמם. חללים אלו היו הראשונים שעוצבו במיוחד בעבור המיצד עצמו.

מקומת המרתף תוכלו לעלות אל קומת הקרקע באמצעות גרם מדרגות ספירלי.


#האגף החדש של המוזיאון
ז'ק הרצוג ופייר דה-מרון, האדריכלים השווייצרים קיבלו את משימת ההרחבה של המוזיאון. האגף החדש שבנו, קיבל את הכינוי "בית המתגים" (Switch House). מטרת הכינוי הייתה להמחיש את ההבדל מהמבנה הקיים של תחנת הכוח, שנקרא "בית הדוודים" (Boiler House).

לפי התכנון, אמור היה האגף החדש להיחנך בשנת 2012, אך תוכניות העיצוב נתקלו בלא מעט התנגדויות ולכן שינו האדריכלים חלק ממנו. בנוסף לזה, באותם השנים היה משבר כלכלי גדול באירופה שלא עזר לקידום הפרויקט אלא רק לעיכובו.

אם כך, האגף החדש מורכב מ-10 קומות, אך היו כמה אתגרים והגבלות שהביאו בסופו של דבר לצורת הפירמידה המאפיינת את האגף החדש של הבניין. הגורמים שנלקחו בחשבון היו הזוויות של הרחובות התוחמים את הבניין, הגבלות הגובה שנכפו עליו כדי לא לפגוע בשמש של הבניינים הסמוכים, ניסיון לא לפגוע בקו המבט למרכז לונדון ובעיקר לא לכיפת הקתדרלת סט פול.

האגף בנוי מבטון שנוצר מראש במפעל אך הורכב כאן, באתר הבנייה. את החזית המתוחה על הבטון תכנן האדריכל ג'יל גילברט סקוט. הרעיון היה ליצור מעין ניתוק בין החזית לבין מבנה הבטון עצמו - ולכן החסירו האדריכלים לבנים מהחזית, בכדי שייכנס אור ואוויר מרענן לתוך המבנה. הלבנים החסרות יוצרות אשליה של תחרה ונותן ערך מוסף למשטחים הנרחבים שבתוך המבנה. האדריכלים מספרים כי הם רצו לספק נקודת מבט שונה על האמנות שבתוך המוזיאון. זו הייתה גם הסיבה שהם בחרו חומר בנייה מסורתי, אך חיפשו דרך שונה להשתמש בו.


#סיפורו של אוצר
תפקיד האוצר במוזיאון הוא להפיק אירועים שגורמים לקהלים מגוונים להגיע ולצפות באוסף שנמצא במוזיאון הטייט מודרן. האמת היא, שהמוזיאון הזה כל כך מיוחד שהוא לא נוגע רק בחובבי אמנות. גם אם אתה לא יודע כלום על אמנות מודרנית. אתם יודעים, ציור הוא בסך הכל צבע על בד. זה פשוט ובכלל לא מורכב - פיגמנטים מעורבבים עם שמן. כשידי האמן נוגעים בצבע, זה הופך במעין קסם בלתי מוסבר למשהו שמצליח להביע רגש אנושי לבן אדם אחר.

בסיור בגלריית טייט מודרן, ניתן לשים לב כי דווקא הפשטות של המבנה והחללים, מאפשרת ליצירות ולעבודות האמנות לקבל את הכבוד הראוי להן. הסיבה היא שדווקא האדריכלות החזיתית היא זו שמושכת תשומת לב, בעוד חללי הפנים נקיים יחסית ולא מושכים הרבה תשומת לב.


#קומת הגג של המוזיאון
אחד מהחלקים היפים והמרהיבים ביותר של האגף החדש במוזיאון הוא קומת הגג. עלו אל הגג ותזכו לתצפית פנורמית מדהימה של 360 מעלות אל עבר כל מרכז לונדון. הנוף האורבני, מלא במגדלים גבוהים, עגורנים ומנופים.

את הסרט "חלון אחורי", ראיתם? כי הגג של המוזיאון יספק לכם חווית הצצה מסקרנת במיוחד. שימו לב למגדל היוקרה Neo Bankside, שתוכנן על ידי ריצ'רד רוג'רס ונמצא בצמוד למוזיאון. הקרבה אל מגדל המגורים והשקיפות הרבה בחזית החשופה של המגדל מאפשרות הצצה היישר לתוך דירות הדיירים, שחלקן יקרות כל כך שמחירן 20 מליון ליש"ט.

אז למרות שאולי לא כל המבקרים יודו בכך, הריגול המרגש אחרי דירות הפאר שממול הפכו לשיחת היום בגג של המוזיאון. עשרות מבקרים מתקבצים מדי יום בגג, מצביעים על הדירות השונות, מחכים לראות את הדיירים ולזהות פריטי ריהוט יוקרתי. יכול מאד להיות, שזהו אחד מהאובייקטים המעניינים והפופולריים ביותר במוזיאון, שלפעמים עוברת בלי למצמץ את האמנות שבתוך המוזיאון.


#אדריכלות
סידור הקומות בבניין של המוזיאון מציג מטרה ברורה: יעילות בשימוש המרחב ולאו דווקא חללים המספקים חוויה בעבור המבקרים. החזית המרשימה של הבניין כמעט לא באה לידי ביטוי בפנים. זוהי החלטה מקורית שלא מאפיינת את אדריכלות המוזיאונים הרגילה. יש כאן אמירה על הגלריה ועל האמנות המוצגת בה. החללים כמעט דחוסים וצפופים מדי, בעיקר ככל שהקומות גבוהות יותר.

בשביל להבין את ההבדל, נציין את האגף המקורי של המוזיאון (אולם הטורבינה), שבו החללים התעשייתיים הגבוהים סיפקו ערך מוסף בדמות של מערכת יחסים בין הגודל של אולם הטורבינה לחללי התצוגה שנחבאים ונחשפים.

זה אגב, לא מקרי כמובן. בשנת 2000, קיבלו על עצמם ז'ק הרצוג ופייר דה-מרון את משימת ההרחבה של המוזיאון. האדריכלים השווייצרים היו אחראים לתכנון הגלריה והופקדו על פרויקט ההמשך. הם הדגישו כי הכיוון אליו צועד עולם האמנות מושפע מאד מהסביבה העירונית. זו הייתה הסיבה שלקחו את ההחלטה "האמיצה" להקים את האגף החדש בתוך מגדל משרדים. אם תסתובבו בגלריה, תבחינו בהבדל בעיקר בין האגף המקורי לאגף החדש והתאגידי.


הגלריה הלאומית ז'ה דה פום
#על הגלריה לצילום עכשווי ולאמנות וידאו

הגלריה הלאומית זֶ'ה דֶה פּוֹם היא חלל תצוגה נהדר ובו תערוכות מתחלפות המוקדשות לאמנות עכשווית וצילום.

הגלריה נמצאת בגני טווילרי, בקצה הצפון-מערבי של כיכר הקונקורד, ברובע הראשון של פריז. שטח התצוגה בגלריה הוא 1,200 מטרים רבועים. היא נבנתה בשנת 1861, בתקופת שלטונו של נפוליאון השלישי. אך בהתחלה ניתן היה למצוא במתחם רק מגרשי טניס. שמו של המבנה נגזר מהכינוי הישן למשחק הטניס בצרפת – "זֶ'ה דֶה פּוֹם".

משנת 1909 הוקדש המבנה לאמנות, בשיתוף עם מוסדות האמנות, מוזיאון האורנז'רי ומוזיאון הלובר. בזמן מלחמת העולם השנייה, שימש המבנה לאכסון יצירות של אמנים יהודים שהוחרמו בידי הנאצים. בין השנים 1947 ל-1986, שנת חנוכתו של מוזיאון ד'אורסי, הציגה גלריית ז'ה דה פום יצירות אימפרסיוניסטיות.

ביוזמתו של שר התרבות ז'אק לאנג, שופצה הגלריה בתחילת שנות התשעים של המאה ה-20 והיא נפתחה מחדש לאחר מכן תחת השם "הגלריה הלאומית ז'ה דה פום". אתר התצוגות החדש יועד לאמנות מודרנית ועכשווית מסוגים שונים, אך משנת 2004 הוא מוקדש רק לתערוכות צילום עכשווי ולאמנות וידאו.

הגלריה מומלצת בעיקר לחובבי אמנות מודרנית.


#משמעותו של בית
באמנות כמו באמנות, נושאים פוליטיים ומחלוקות עולים לא פעם. בשנת 2013 הוקמה בגלריה תערוכה של צלמת פלסטינית אחלאם שיבלי, "פנטום בית", העוסקת במשמעויות הסותרות שהמושג בית עשוי לעורר.

בין הצילומים בתערוכה הוצגו דיוקנאות של מבצעי פיגועי התאבדות בליווי טקסטים של היוצרת. תצלום אחד שבו כונה מבצע הפיגוע בשם "מרטיר" עורר סערה במיוחד והגלריה הסבירה כי סדרת הצילומים הזו היא חלק מסדרה גדולה שמאתגרת את הסתירות במושג הבית ודחתה את ההאשמה בדבר עידוד טרור. הגלריה אף הבהירה כי הכינוי "מרטיר" ניתן ליצירה על ידי האמנית והוא אינו מייצג את עמדת הגלריה. לצד התצלום הוצבו שלטים המבהירים זאת.

תערוכה עוררה מחלוקת והקהילה היהודית בצרפת הפעילה לחץ ואף איימה על הגלריה עד כדי תגבור האבטחה בכניסה לגלריה.

הגלריה הואשמה בכך שהיא עושה "גלורפיקציה לטרור" והארגונים היהודיים בצרפת מחו על שימוש בכספי המדינה לצורך כך. רוג'ר קוקרמן, נשיא הארגונים היהודיים גם שלח מכתב לשר התרבות הצרפתי שביקש הבהרה מהגלריה לגבי ההחלטה לאפשר את התערוכה.

מנגד, אמנים, אוצרים ומנהלי מוזאונים תמכו באמנית, באוצרת התערוכה ובחופש הביטוי.

לאחר בירור הנושא, משרד התרבות הצרפתי הודיע כי זכותה של הגלריה להציג את התערוכה אך הוסיף כי התהייה לגבי גבולות חופש הביטוי של אמן היא שאלה שחשוב לעסוק בה.


מבט מקרוב לצילומים בגלריה:

https://youtu.be/14W4D48AjyA
מוזיאון פיקאסו
#על המוזיאון שמוקדש לאמן הדגול

הצייר הידוע פַּאבְלוֹ פִּיקָאסוֹ אמנם נולד וגדל בעיר מָאלָגָה, אך בין השנים 1895-1904 הוא התגורר בברצלונה והאמת היא שאלה היו השנים הבולטות והחשובות ביותר, בתקופה שבה הוא יצר ולמד אמנות. בזכות הקשר ואהבתו הרבה לעיר, הוא החליט לתרום רבות מיצירותיו למוזיאון. לאחר שמת, הוסיפה ז'קלין, אלמנתו של פיקאסו, עוד המון יצירות לטובת הצגתן במוזיאון.

המוזיאון הוקם בשנת 1963 ויש בו למעלה מ-3500 יצירותיו של פיקאסו מתקופות שונות. מרביתן הן דווקא מהתקופות המוכרות פחות, במיוחד מהתקופה שבה היה אמן צעיר בתחילת דרכו ובתקופת לימודיו. בין המוצגים יש ציורים, איורים, רישומים, עבודות גילוף, קרמיקה ועוד. התצוגה במוזיאון בנויה בסדר כרונולוגי, לפי הערים שבהן יצר פיקאסו. מקסים לראות את ההתפתחות האמנותית שלו במהלך השנים והשפעת המקומות שבהם יצר, על עבודותיו.

ציורים מפורסמים ומומלצים לצפייה במוזיאון הם למשל "הזונות של רחוב שאפל", "הליצן", "רקדניות הקאן קאן", ו"האדם עם הבארט".

מעבר לתצוגה הקבועה, יש כאן גם תערוכה מתחלפת שמציגה יצירות של אמנים שונים, שאינם בהכרח של פיקאסו.

במהלך עבודות שיפוץ שנעשו במוזיאון, נחשף כאן ציור מדהים מהמאה ה-13, המתאר את כיבוש מיורקה ונשמר היום במוזיאון לאמנות של קטלוניה. אגב, מוזיאון פיקאסו הפופולרי הוא בעל כמות המבקרים הגדולה ביותר בשנה ואתר התיירות התשיעי בכמות המבקרים בו בספרד כולה.

כדי להמחיש את גודלו העצום של המוזיאון, הוא מתפרש על פני חמישה בתי אצולה מימי הביניים, הפרושים סביב חצרות פאטיו מטופחות ומזמינות. בחצר תוכלו לראות פסלים גותיים מקסימים, של הפסל מארק ספונט.


#מי היה פבלו פיקאסו?
מי ששמו המלא היה "פבלו דיאגו ג'וזה פרנסיסקו דה פאולה חואן נפומוסנו מריה דל לוס רמדיוס סיפריאנו דה לה סנטיסימה טרינידד רואיס יא פיקאסו", היה הצייר והפסל הספרדי פבלו פיקאסו, אחד מהאמנים המהפכניים בתולדות האמנות.

פיקאסו היה ילד פלא שהפך לאמן מרתק ונערץ. הוא לא הפסיק לחקור את האפשרויות האמנותיות שלו, ניסה וניסח חוקים חדשים ובעיקר עשה מהפכות באופן היצירה שלו. היו לו תקופות שונות ביצירתו ובכל תקופה הוא צייר בסגנון שונה מהאחרות. בין התקופות ביצירתו: התקופה הכחולה, הוורודה, הקוביזם הפיסולי, הקוביזם האנליטי ועוד.

פבלו פיקאסו היה אמן מהפכן, מייסד זרם הקוביזם באמנות המודרנית ומי שרבים מחשיבים כאמן החשוב ביותר באמנות המודרנית של המאה ה-20. הוא גם האמן הפורה ביותר במאה ה-20. כיום, נחשבים ציוריו ופסליו מהיקרים ביותר בעולם.


#טיפים
הכניסה חינם - בכל יום ראשון החל מ-15:00 ובכל יום ראשון הראשון של החודש.

בימי החינם כדאי להקדים, כי בימים ובשעות בהם הכניסה חינם, לא פעם לא נשארים כרטיסים.

בשל התורים הארוכים למוזיאון, מומלץ להזמין מקום מראש למוזיאון.

הנחות לסטודנטים עד גיל 25 ולפנסיונרים מעל גיל 65 זכאים להנחה.
מָטַדֵרוֹ מדריד
#על בית המטבחיים שהפך למרכז תרבות ואמנות עכשווית

מָטַדֵרוֹ מדריד (Matadero Madrid), או בקיצור "מָטַדֵרוֹ", הוא מרכז תרבות וגלריה מודרנית לאמנות עכשווית, שנולדו בתוך מה שהיה פעם בית המטבחיים העירוני של מדריד.

המטדרו נפתח כאן בשנת 2007, ברוח ההפיכה של מבנים ציבוריים רבים בבירות אירופה, למתחמי אמנות וגלריות פעילות. במקום בשר שתלוי על אנקולים, תלויים כאן היום ציורים וחללים גדולים מחליפים את מקררי הבשר שעמדו כאן פעם.

במבנה הענקי מקבלים היוצרים חללים גדולים, שמאפשרים להם לממש חזון אמנותי, בלי מגבלות של מרחב, גובה וגודל.

במטדרו מוצג כל העת מגוון מרשים של תערוכות ציור, פיסול, אמנות מיצג ווידאו ארט. בנוסף, מועלים בו פרויקטים רב-תחומיים מעניינים המערבים אמנים מהעולם כולו. מופעי מוסיקה, בשלל סגנונות ומבצעים, הצגות תיאטרון פרינג' ומופעי במה ניסיוניים משלימים את התמונה למרכז תרבותי תוסס ורב-תחומי של ממש.


#טיפים
בדקו באתר המָטַדֵרוֹ האם יש אירועים מעניינים וכך לא תפספס בזמן הביקור בעיר.


מבט מקרוב אל הרחבה שמסביב למטדרו:

https://youtu.be/moxnAz_Sddk


ביקור במקום:

https://youtu.be/bykbgXTDScw
הגלריה הברלינאית
#על המוזיאון לאמנות מודרנית של ברלין

אחד המוזיאונים החדשניים בעיר, הגלריה הברלינאית היא המוזיאון לאמנות מודרנית, צילום ואדריכלות של ברלין.

המוזיאון מתמחה באמנות מודרנית. יש כאן אוסף רב-תחומי יחודי, המציג יצירות אמנות, צילום ואדריכלות, שנוצרו מאז המאה ה-19 ועד ימינו - כולם בתחומי המטרופולין ברלין.

בנוסף על תצוגת הקבע, מוצגות בגלריה הברלינאית תערוכות מתחלפות ויש בו גם ספריה עשירה, אולם הרצאות, חנות מוזיאון וקפטריה.

בגלריה הברלינאית מדגישים התרחשויות אמנותיות פורצות דרך וחדשניות, שהתקיימו בברלין. ביניהן ניתן למצוא את זרם הדאדא, שנולד כאן, את קבוצת הזצסיון הגרמני מראשית המאה ה-20, האוונגארד הרוסי בברלין של שנות ה-20 במאה הקודמת, הנויה זכליכקייט, "האובייקטיוויות החדשה", משנות ה-30-20 של המאה ה-20, אסכולת האמנות הקונקרטית שפרצה החל משנות ה-30 של המאה ה-20, האמנות הקונספטואלית של שנות ה-60, והמולטימדיה המודרנית.

כל העבודות והיצירות כאן מגובים בארכיונים נרחבים של חומר תיעודי ומקורות מחקריים שמסייעים לחוקרי אמנות שבאים לכאן.

המוזיאון, מיזם פרטי, נוסד בשנת 1975, משהורגש הצורך להציג אמנות חדישה בעיר. במשך שנים רבות הוא פעל בבניין מרטין גרופיוס שבעיר.

בשנת 2004 עבר המוזיאון למשכנו הנוכחי ומאז הוא יושב כאן, במבנה ששימש בעבר כמחסן זכוכית, ונמצא לא רחוק מהמוזיאון היהודי.


מבט מקרוב על הגלריה:

https://www.youtube.com/watch?v=BpuJxRFJIKY
מוזיאון מוקה גפן
מוזיאון מוקה גרנד
דונה אי אוסל
פסל הראש
גלריה סאצ'י


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.