» «
כיכר רוסיו
כיכר רוּסִיוּ
#על הכיכר השלווה עם המזרקות, שפעם העלו בה על המוקד

הכיכר המפורסמת ביותר בליסבון היא כיכר רוּסִיוּ (Rossio square), שבלב שכונת הבאישה, במרכז העיר. משמעות שמה של הכיכר בפורטוגזית היא "כיכר ציבורית גדולה". ואכן, זו כיכר עתיקה ורחבת ידיים, עם יופי אירופאי קלאסי וקהל תיירים ומקומיים הפוקדים אותה בכל שעות היום. עוד מימי הביניים היא נחשבת למקום מפגש מרכזי ומוקד להתכנסות בעיר ליסבון.

קשה אולי להאמין וקצת אירוני, אבל הכיכר המרכזית הזו, שכל כך כיף לשוטט בה, לאכול במסעדותיה ולשבת בבתי הקפה הנהדרים שבה, הכיכר שוקקת החיים ומלאת רוחשת הפעילות, לאורך כל שעות היום, שימשה בתקופת האינקוויזיציה בעיקר להוצאות פומביות להורג. כן, ממש כאן העלו בימי הביניים על המוקד את מי שהואשמו בכפירה.

"אוֹטוֹ דָה פֶה" (Auto da fé) הם קראו לטקס הדתי החגיגי שנהגה האינקוויזיציה לערוך כאן, בעת שהוציאה לפועל את גזרי הדין של הנדונים למוות בשריפה. היום המצב כמובן אחר והשמש היוקדת מלמעלה היא היחידה ששורפת כאן משהו בגוף של מישהו...

את הכיכר מעטרות מזרקות ברונזה, שהובאו לכאן מצרפת, במאה ה-19. הכיכר הזו, עם המזרקות הצרפתיות שבה, מילאה תפקיד נכבד בתולדות העיר ובהיסטוריה של האימפריה הפורטוגלית העשירה של פעם. כאן התקיימו בעבר חגיגות גדולות, התרחשו בה התקוממויות עממיות סוערות, היו כאמור הוצאות להורג, ואפילו מלחמות שוורים.

פסלו של המלך פדרו הרביעי מעטר את הכיכר וניצב ליד המזרקות, בראש עמוד גבוה. ואכן, שמה האמיתי של הכיכר הוא "כיכר המלך פדרו הרביעי". אבל בליסבון קוראים לה כולם בשמה של תחנת הרכבת רוסיו, שנמצאת בה - כיכר רוסיו. תחנה זו, אגב, היא תחנת הרכבת לסינטרה ובנוסף לה נמצא בכיכר גם בניין התיאטרון הלאומי.

הפסל ניצב בקרבת שתי מזרקות, שהובאו מצרפת, או מעוצבות בסגנון המזרקות הצרפתיות.

שימו לב גם לפסיפס המסורתי שבו רוצפה הכיכר במאה ה-19. עיצובו המזכיר גלים, נוצר בכדי להזכיר את גלי הים שהציפו את הכיכר, ברעש האדמה המפורסם שפגע בעיר קשות.


#תולדות הכיכר
כיכר רוסיו היא כיכר חשובה בעיר ליסבון. למעמדה המשמעותי בעיר היא זכתה במהלך המאות ה-13 וה-14 לספירה, כשהיא הלכה ותפסה מקום חשוב ומרכזי בחיי העיר. זה קרה כשאוכלוסיית העיר הלכה וגדלה. רבים אז עברו להתגורר באזור הנמוך של העיר, מתחת לגבעת הטירה.

מדובר בתהליך שעברו בימי הביניים ערים רבות, כשרבים מהתושבים עברו לגור בשטח שמחוץ לטירות, שישבו על הגבעות המבוצרות של הערים.

מרבית הבניינים שניצבים כיום מסביב לכיכר רוסיו נבנו בתקופה שלאחר רעידת האדמה של שנת 1755, רעידת אדמה שהייתה מלווה בצונאמי ובשריפות ענק, שהחריבו את רוב בנייני העיר.

לאחר שבשנת 1874 הוצב במרכז הכיכר פסל של פדרו הרביעי, בראש עמוד גבוה, זכתה הכיכר בשמה הרשמי "כיכר המלך פדרו הרביעי". אבל דומה שהשם הזה מעולם לא תפס ולא התקבל על ידי הציבור. אם תאמרו לנהג המונית הממוצע בליסבון שהיעד שלכם הוא "כיכר פדרו הרביעי", די סביר שהוא יביט בכם בתמיהה ולא יידע להיכן לנסוע.


#טיפים
בכיכר תוכלו למצוא שלל בתי קפה ומסעדות.

מהכיכר יוצאת אָבֶנִידָה דֶה לִיבֶּרְדָדֶה, שהיא שדרה מהודרת, יפה וארוכה, שנוהגים לכנותה כאן "השאנז אליזה של ליסבון". טיול של ערב בה יכול להיות נחמד.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/PYARSEQiCU0
מוזיאון המרכבות
מוזיאון הכִּרְכַּרוֹת הלאומי
#על מוזיאון המרכבות העתיקות שבליסבון

מוזיאון המרכבות (Museu Nacional Dos Coches), מהמוזיאונים הגדולים מסוגו בעולם, מכיל מגוון עשיר של כ-60 כרכרות עתיקות ויפהפיות, מכל הסוגים. הוא נחשב לאחד האתרים הפופולריים בליסבון ונמצא בו האוסף החשוב והגדול ביותר בעולם, של כרכרות פאר, ששימשו את האצולה הפורטוגזית, קהילה שעושרה היה בזמנו בלתי נתפס, מה שהכרכרות מדגימות היטב.

המוזיאון ממוקם במבנה שבעבר היה בית ספר מלכותי לרכיבה וניצב בסמוך לארמון. במוזיאון הקטן שני חדרים, שאחד מהם מפואר ומקושט במיוחד.


#על המרכבות שבמוזיאון
המוזיאון מחזיק את אחד מאוספי המרכבות הטובים בעולם. כאן תוכלו להבין היטב את ההתפתחות של המרכבות, בין המאות ה-16 ועד ה-19, הן מהבחינה הטכנית והן בצד העיצובי-אמנותי.

במוזיאון המרכבות יש מרכבות שנוצרו בתקופות שונות. יש מהן שמעוטרות בפסלים ואפילו גדולים. אחרות באריחי אזולז’וש ובאבנים יקרות ויש שעיטורי עץ מרהיבים מוצגים עליהן. יש כאלה שעבודות אמנות מוצגות עליהן.

המרכבות הללו שימשו להכתרות מלכים, אחרות היו מרכבות החתונה של בית המלוכה, מרכבות שגרירים, נסיכים ומרכבות שימושיות, כמו מרכבת דואר, מרכבות כומר ועוד. יש כאן אפילו מרכבות של ילדי משפחת המלוכה.

המרכבות שכאן היו שייכות ברובן למשפחת המלוכה ולאצולת פורטוגל. אל תפספסו את הכרכרות שהיו שייכות למשפחות המלוכה של אנגליה, צרפת וספרד ואת מרכבת האפיפיור.

עיצוב הכרכרות היה בסגנון אישי, תוך הצגת סמלים מעמדיים ומשפחתיים שונים ואזכור אירועים הקשורים בהם. הוא העיד על בעליהן, מעמדם וסגנונם ונועד גם להרשים ולמשוך תשומת לב.

יש כאן מרכבות שיוצרו בפורטוגל, ספרד, אוסטריה, צרפת ואנגליה. הן נעות מדגמים פשוטים ועד למרכבות פאר יקרות במיוחד. בהתאם לכך הן כוללות חומרים שונים, כולל עור, קטיפה, עץ וזהב. גם טיפוסי המרכבות כוללים כאלה שיש להן שני גלגלים או ארבעה, מרכבות עם גג נפתח ומרכבות שהגג בהן סגור. בין המרכבות כאן כאלה שגודלן ומשקלן כה גדול, עד שקשה להאמין שהן זזו אי פעם.


#טיפים
הכניסה החינמית לאזרחי פורטוגל בימי ראשון עד השעה 14:00 יוצרת עומס רב. עדיף להגיע ביום אחר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/L4IKGMuh1ao


ועוד מבט:

https://youtu.be/VMq0Lt1bEGo
ארמון בלם
ארמון בֶּלֶם
#על מעונו הרשמי של נשיא פורטוגל

פאלאסיו דה בֶּלֶם, או ארמון בֶּלֶם (Palácio Nacional de Belém) הוא ארמון שנמצא בכיכר אלבוקרק (Albuquerque) ושימש בימים עברו כמשכנם של המלכים והשליטים של ליסבון ופורטוגל.

הארמון יושב בסמוך לקו המים של נהר הטז'ו, בשיפולי גבעה קטנה, בסמוך למרכז ההיסטורי של רובע בלם ולא רחוק ממנזר ג'רונימוש.

הארמון נבנה בשנת 1559. ברעידת האדמה שהרסה את ליסבון בשנת 1755 שהה כאן המלך גוס הראשון, אך הנזק שנגרם לארמון היה מזערי. במאה ה-18, עבר המקום שינויים ושיפוץ כולל, בידי המלך גוס החמישי.

באופן טבעי, מה שהיה בעבר הארמון המלכותי, הוא כיום מטה הנשיאות של הרפובליקה הפורטוגזית ומונומנט לאומי. מאז שנת 1910 יושב בארמון בלם נשיא הרפובליקה. הארמון משמש גם כמעונו הרשמי של הנשיא וגם כמקום שבו הוא מקבל את פניהם של אורחים רמי מעלה.

כאשר הנשיא נמצא בבלם, מונף בארמון דגל ירוק עם הסמלים הלאומיים של פורטוגל.

בחזית הארמון ניצב עמוד בגובה של 20 מטר, שעליו פסל של אפונסו דה אלבוקרק (Afonso de Albuquerque), המשנה ההיסטורי למלך בהודו. בשער הכניסה ניצבים חיילים המאבטחים את הארמון ומסביבו יש גינה יפה, המקיפה אותו.

חוץ ממשכן הנשיא נמצא בארמון גם מוזיאון הנשיאות, המספר על ההיסטוריה של הרפובליקה של פורטוגל והנשיאות שלה.

במוזיאון אוספים ותערוכות קבועות ומתחלפות. כמו כן במוזיאון מוצגות עבודות אמנות שניתנו לנשיא ונתרמו למדינה בתקופות שונות.


הנה חילופי המשמר בארמון בלם:

https://youtu.be/-bKR4RZH82s


ותמונות מתוכו:

https://youtu.be/D-dNShx1MzI
פסל מגלי הארצות
פסל מגלי הארצות
#על הפסל שמציג את המגלים הגדולים של פורטוגל

בסמוך לחוף, מול מנזר ז'רומינוס, נמצא "פסל מגלי הארצות" (Padrao Dos Descobrimentos), או "אנדרטת התגליות". רואים בה את האישים שבזכותם הפכה פורטוגל לאימפריה ימית והתגלה "העולם החדש". ראשון על סיפון האנייה עומד "אנריקה הנווט".

גובהו של המונומנט הענקי הוא 52 מטרים ומוצגים בו כל מי שהשתתפו בתכנון, במימון ובביצוע של המסעות הימיים והגילויים הגדולים.

חוץ מאנריקה הנווט, ניתן לראות כאן דמויות היסטוריות, כמו ואסקו דה-גאמא, מגלן, המלך מנואל, פדרו קברל ועוד. בפסל מופיעים גם קרטוגרפים שאחראים למיפוי המתקדם. יש כאן אפילו אישה אחת, פליפה (Filipa de Lencastre), מלכת פורטוגל, שהייתה אמו של הנסיך אנריקה הנווט והיא שדחפה לגילוייו.


#תולדות הפסל
האנדרטה הושקה ב-1960, במלאת 500 שנה למותו של נווט אגדי, שכונה "אנריקה הספן" או הנווט (Henrique o Navegador). הוא היה הנסיך שמצא את הדרך אל מעבר כף התקווה הטובה שבדרום אפריקה, מקום שממנו נפרצה הדרך הימית להודו. בהיותו גם חלוץ עידן הקולוניאליזם של פורטוגל, הוא גם הראשון שבדמויות שעל הפסל.

למעשה, הפסל המרשים הוצב כאן 20 שנה לפני כן, כמוצג זמני. זה היה ביריד העולמי של 1940. הוא פורק לאחר אותו יריד, אבל ההתלהבות ממנו לא שככה. כך יצא שבשנת 1960 החליטו להקים אותה שוב, הפעם כאנדרטה קבועה.


#מה יש באנדרטה?
ברחבה שלפני האנדרטה, תוכלו לראות פסיפס של שבשבת הרוחות, עם מפה של העולם החדש. הפסיפס הזה נתרם על ידי ממשלת דרום אפריקה, מי שבשטחה נמצאת "כף התקווה הטובה", הקצה של אפריקה שממנו נמצאה הדרך אל הודו.

שימו לב לצורה של האנדרטה, שבה מופיעים שלושה חרטומים של ספינות מפרש. הם מסמלים את הנוהג של הספנים הפורטוגזיים להפליג בשלשות של ספינות. יש גם סמלים ימיים שמופיעים על האנדרטה. נסו להתקרב ולראות.

שימו לב גם לצורתו של גב האנדרטה. זהו סמל שמדגיש את המטרה הדתית של המסעות הללו, שאמנם היו במטרה כלכלית ומדינית, של צבירת כוח וממון, אבל גם נועדה להביא את הנצרות לילידים הפגאניים של "העולם החדש".

בתוך האנדרטה יש תערוכה קטנה וסרט שמציגים את המסעות הגדולים. אם תעלו במעלית, תגיעו למרפסת תצפית שבה תוכלו להביט אל האופק. תוכלו לטפס אל ראש הפסל ולהרגיש לרגע נווטים.

חצייה במנהרה התת-קרקעית תביא אתכם אל הכיכר שבצדו השני של הכביש ואל המנזר.


#טיפים
כמו לכל המוזיאונים בליסבון, גם כאן הכניסה היא בחינם, בימי ראשון עד השעה 14:00. מומלץ להגיע מוקדם.

בימי שני מרבית המוזיאונים והאתרים בעיר סגורים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/mJmk24egu7c

אתרי חובה בליסבון

פארק העמים
פארק העמים
#על המתחם החדשני שנבנה לתערוכה העולמית


פארק האומות, פארק העמים, או בפורטוגזית "פארקֶה דאש נאסוֹיש" (Parque das Nacoes) נבנה ממש על פני המים. זהו לא סתם פארק, או ריכוז של עסקים מסחריים. זהו מתחם ענק שנבנה על גדות נהר הטז'ו ובמקור שימש לתערוכת האקספו 1998, התערוכה העולמית, שנערכת אחת לכמה שנים בעיר גדולה אחרת בעולם.

המתחם הזה מנוגד ניגוד מוחלט לרוב האטרקציות העתיקות של ליסבון, שברובעיה האחרים של העיר. כאן תכננו אדריכלים מהשורה הראשונה בעולם שורת מבנים מודרניים ומרשימים.

לצד הטיילת הארוכה, תמצאו בפארק האומות מלונות, מקומות בילוי, מרכזי קניות נוספים, בתי קפה ומסעדות - כל אלו לצד קזינו, מרינה, גני מים ומדשאות, מגדל תצפית ורכבל שעובר מעל ולאורך כל הפארק ונקרא טֶלֶפריקוּ (Teleférico do Parque das Nações).

בפארק העמים נמצא בין השאר גם האושנריום - האקווריום הראשון שנבנה באירופה, אחד הגדולים והמגוונים בעולם ומה שנחשב לאחת האטרקציות המשפחתיות המעניינות בליסבון.

נמצאים כאן גם מרכז הקניות החדשני וסקו-דה-גאמה, מה שמזכיר שמהתצפית בפארק תוכלו לראות יפה את הנוף שמסביב. תנו מבט בגשר וסקו דה גאמה, מהגשרים הארוכים בעולם וודאי המרשים ביותר בסביבה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/kNNNiorusuE
כיכר האימפריה
כיכר האימפריה
#על הכיכר הגדולה והמרשימה בעיר


כיכר האימפריה (Praca Do Imperio) היא כיכר גדולה שנמצאת בחזית של מנזר ג'רונימוש ברובע בלם. האמת היא, שהכיכר הזו לא סתם גדולה. היא הגדולה ביותר בחצי האי האיברי ובכלל, אחת הגדולות באירופה. הכיכר למעשה מרובעת ולא עגולה, גודלה 280X280 מטר.

במרכז הכיכר תראו את המזרקה המרשימה, אליה מובילים שבילים מרוצפים בריצוף פורטוגלי בפסיפס שחור לבן היוצאים מכל אחת מהפאות של הגן. על המזרקה חרוטים 30 סמלי ערי המחוז של פורטוגל והקולוניות של האימפריה הפורטוגלית. בנוסף, תראו עליה שני מגנים: הסמל של "המסדר הצבאי של Aviz" ושל "המסדר הצבאי של ישו", שניהם מסדרי אבירות פורטוגליים חשובים.

למעשה, הוקמה הכיכר בשנת 1940 לכבוד האימפריה הפורטוגלית כחלק מתערוכת העולם הפורטוגלי.


מבט מרחוק:

https://youtu.be/MEIvMG6BQZU
המעלית של סנטה ג'וסטה
המעלית של סַנְטָה ז'וּסְטָה
#על המעלית שמחברת בין שכונות שונות בליסבון

ליסבון היא עיר הררית ומכאן גם הכינוי שלה "עיר שבע הגבעות". כדי לפתור את הפרשי הגבהים שבין שכונות העיר, נבנו במהלך השנים בעיר מעליות שונות, שמקילות על ההתניידות ומנגישות את שכונותיה למקומיים ולתיירים הרבים המבקרים בה.

מבין מספר מעליות שמשמשות למעבר בין שכונות העיר ליסבון, המעלית של סַנְטָה ג'וּסְטָה (Santa Justa Lift) היא הפופולרית והמפורסמת ביותר. מעלית "סנטה ג'וסטה", או מעלית סנטה ז'וסטה, כפי שהפורטוגזים מבטאים את שמה, היא כבר מזמן אחד מסמלי העיר ליסבון, ממש כמו הביג בן של לונדון או מגדל אייפל לפריז.

המעלית עולה לגובה של 45 מטרים. שני תאי נוסעים, כל אחד מהם מכיל 29 איש, מעלים את המבקרים בה, לתצפית אל הנוף המיוחד של רחובות ליסבון.

המעלית הזו היא ייחודית בעיר, שכן היא המעלית היחידה שבנויה בצורה אנכית לחלוטין, בעוד השאר פועלות באלכסון. היא נועדה לחבר בין כיכר קארמו (Carmo), שבאזור שיאדו שעל הגבעה, ובין השכונה התחתית של הבאישה (Baixa).

כיום המעלית משמשת בעיקר תיירים, העומדים בתור ארוך כדי לעלות בה אל נקודת התצפית המרהיבה, הנשקפת מהמפלס העליון. שם היא מתחברת למנזר קָארְמוֹ, אחד המבנים הבולטים בעיר, שקירותיו והקשתות שלו חסרי גג. זהו מנזר שנהרס במהלך רעידת האדמה ומעולם לא נבנה מחדש. בצד אחד שלו נמצאת חצר פנימית שבה תמצאו קפטריה נעימה לקפה ומנוחה וחנות ספרים נחמדה.


#על הקשר המעניין שבין המעלית למגדל אייפל
לא רבים יודעים שהמעלית של סנטה ג'וסטה (Santa Justa) נבנתה בשנת 1902, בהשראת מגדל אייפל שבפריז. את המעלית, מופת של הנדסה בסגנון של סוף המאה ה-19, תכנן אדריכל יליד פורטוגל, שהיה תלמידו של גוסטב אייפל המפורסם. בדומה למגדל אייפל, גם המעלית והתשתית שלה בנויים מברזל, מה שיוצר קשר עיצובי ניכר למגדל הפריזאי המפורסם.

כדי להתאים עצמה לאופי המבנים שמסביבה, המעלית מעוצבת בסגנון ניאו-גותי והיא מעוטרת בקשתות רבות.

ב-5 השנים הראשונות להפעלתה, המעלית פעלה על קיטור. בשנת 1907 היא חוברה למערכת החשמל והוסבה להנעה חשמלית.

ואגב, עבודות הבנייה של המעלית החלו בשנת 1900 ונמשכו כשנתיים, מה שלא מנע מהמלך לחנוך את גשר המעלית כשנה לפני סיומן, בשנת 1901. בטקס רב רושם והדר, בהשתתפות משפחת המלוכה, עיתונאים רבים ומכובדים אינספור, חנכו אז את הפרויקט שטרם הסתיים...


#משימה בלשית
למעלית יש כניסה האחורית שדרכה ניתן להיכנס בחינם ולחסוך 5 יורו. נראה אתכם מגלים היכן היא...


#טיפים
מנקודת התצפית שבראש המעלית אפשר להשקיף על רובע באישה (Baixa), שכונת אלפאמה ונהר הטז'ו הנהדרים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/SiFWcru9twg
גשר ואסקו דה גמה
גשר וַאסְקוֹ דָה גַאמָה
#על הגשר שנקרא על שם מגלה הארצות הנודע

הגשר הגדול והחדש בליסבון, גשר ואסקו דה גאמה (Vasco da Gama Bridge), הוא גשר מיתרים החוצה את נהר הטז'ו ומקשר בין צפון העיר ליסבון לבין אזור אלקושטה בפורטוגל. באורך של 17.2 קילומטרים, הגשר הוא אחד מעשרת הגשרים הארוכים בעולם.

הגשר נקרא על שם מגלה הארצות ואסקו דה גאמה. הוא הושלם ביובל ה-500 לגילוי המעבר הימי שמסביב לכף התקווה הטובה. הגילוי של המעבר, בידי ואסקו דה גאמה, אפשר לראשונה מסע ימי מאירופה להודו וההיפך והפך את פורטוגל לאימפריה עשירה כקורח ומעצמת מסחר עולמית וחזקה.

הנסיעה בגשר, במזג אוויר ערפילי, היא הרפתקה של ממש. בעת הנסיעה אל הלא נודע שבערפל המסתיר את סופו של הגשר. זה דימוי מצוין ליציאה למסע של וסקו דה גאמה, המסע לגילוי הדרך אל הודו, מבלי לדעת מה יעלה בגורלו ובגורל אנשיו.

גשר המיתרים נחנך ב-1998 והיה בכך לגשר הארוך ביותר באירופה. הוא חוצה את נהר הטז'ו ומקשר בין צפון ליסבון לעיירה אלקושטה. רבים מדמים שהוא גשר הנתמך בכבלים, אך למעשה, יש בו 11.5 קילומטרים שמונחים על עמודים ורק 4.8 קילומטרים של גשר מיתרים.

על אף שרבים מהנכנסים אל העיר, מעדיפים את גשר ה-25 באפריל, גשר ואסקו דה גמה הוא גשר מודרני וארוך ממנו. הוא גם זה שמשחרר מעט את פקקי התנועה שנוצרים בגשר הוותיק יותר, בשעות השיא.


#מי היה וַאשְקוּ דָה גַאמָה?
וַאסְקוֹ דָה גַאמָה, או בשמו המדויק וַאשְקוּ דָה גַאמָה (Vasco da Gama), היה מגלה הארצות הפורטוגלי בר המזל. לאחר שמגלה "כף התקווה הטובה" ברתולומיאו דיאש, לא המשיך במסעו הימי עד הודו, בשל התנגדות המלחים והקצינים שלו, הטיל מלך פורטוגל מנואל הראשון את המשימה עליו.

דה גמה היה בן אצולה, ספן מצטיין, מפקד אגדי ונווט ללא מתחרים. משימתו הייתה להגיע להודו דרך הים ולמצוא לפורטוגל נתיב סחר ימי לשם. נתיב סחר למזרח היה נחוץ כדי לעקוף חלקים בנתיבי המסחר שנשלטו בידי אימפריות יריבות, כמו האימפריה העות'מאנית והאימפריה הוונציאנית. המזרח היה מקור התבלינים, שהיו שווים הון במטבחי אירופה. חלק מהתבלינים הללו, כמו הציפורן, אגוז המוסקט והקינמון, פשוט לא גדל באירופה.

נתיבים כאלה יכולים היו להפוך כל ממלכה לאימפריה. המלך הפורטוגלי רצה שימצא לו נתיב ימי, שהוא מהיר וחסכוני הרבה יותר מהסחר היבשתי בשיירות גמלים והכי חשוב - שהוא רק שלו!

ואסקו דה גמה יצא למסעו ב-8 ביולי 1497, עם משלחת של 4 ספינות שעליהם 170 איש. הוא הפליג דרומה, לא בצמוד לחוף כמו שעשו קודמיו, בים הפתוח והאכזרי, אל מול רוחות וזרמים איומים. לאחר שהקיפה המשלחת את "כף התקווה הטובה" היא עצרה במוזמביק, מומבסה ומלינדי - ערי מסחר מרכזיות לאורך חופי אפריקה. משם המשיכה את מסעה עד שהגיעה ב-20 במאי 1498 לחופי הודו ועגנה בעיר הנמל קליקוט. בקליקוט נפגש דה גמה עם השליט המקומי והציע לו מתנות מאת מלך פורטוגל: כובעים, שרשראות, קערות, סוכר, שמן ודבש. אך מתנות אלו לא הרשימו כלל את המלך ההודי. זאת משום שמוצרים אלו היו נחשבים לסחורה פשוטה בשוק ההודי העשיר והססגוני. הוא דחה את מתנות בבוז ושאל אותו מדוע מלך פורטוגל העשירה לא הביא לו במתנה אבני חן או זהב? לאחר מכן אולץ דה גמה לעזוב והמלך אף אילץ אותו לשלם מס שהיה מעין קנס על מתנותיו הדלות.

לאחר תלאות רבות בדרכו הגיע דה גמה בחזרה לפורטוגל, ב-29 באוגוסט 1499, כשהוא עמוס בתבלינים, עם שתיים מהספינות בלבד ושליש מהמלחים שיצאו איתו. הוא מילא את השליחות הזו בהצטיינות, היה לראשון שמצא את הנתיב והגיע ישירות בדרך הים מאירופה להודו ובחזרה. פורטוגל זכתה בנתיב סחר ימי אל המזרח הרחוק, חיזקה את מעמדה כאימפריה ימית מובילה והקפטן דה גאמה היה לאגדה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/230wA3iLN80


כיכר קומרסיו
כיכר קוֹמֶרסיוּ
#על כיכר המסחר - הכיכר המרכזית של ליסבון

הכיכר המרכזית בעיר ליסבון, פְּראסָה דוּ קוֹמֶרסיוּ (Praca do Comercio), היא כיכר המסחר של העיר. מוקפת בבניינים מרשימים שבהם שוכנים הבורסה המקומית ומשרדי ממשלה שונים, הכיכר רבת ההוד ורחבת הידיים נמצאת על גדות שפך הנהר ופתוחה כולה אל הנהר והים.

כיכר קומרסיו הייתה בעבר הכיכר של ארמון המלוכה ונועדה להפגין את עוצמתה ועושרה של פורטוגל באותם ימים. אלא שברעידת האדמה שהתרחשה בעיר במאה ה-18, היא נהרסה. רעידת האדמה הזו כללה גם גל צונאמי עם נחשולי ים אדירים והביאה לשריפות רבות בעיר. כל אלה התרחשו בנובמבר 1755 והביאו, לצד מותם של בין 60 ל-100 אלף איש, להרס אדיר, כמעט טוטאלי, של העיר ליסבון.

במרכז הכיכר תראו פסל של המלך ז'וז'ה הראשון הרוכב על סוסו. ברקע נראה שער ויקטוריה (Arco Da Victoria), שער הניצחון של ליסבון. זהו שער ניצחון לבן ויפה, המחבר את הכיכר עם רחוב אוגוסטה, מדרחוב הקניות והשופינג העיקרי של העיר. בו תמצאו מגוון רחב של חנויות, בוטיקים, מסעדות ובתי קפה רבים.


#טיפים
בכיכר נמצא משרד התיירות הראשי של העיר, המספקים עזרה ומידע לתיירים. כאן גם תוכלו לרכוש כרטיסי הנחה שווים לאטרקציות שונות בעיר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/y4BfON8Uu0Q
בָּאִירוֹ אַלְטוֹ
#על רובע הקסם רב הצדדים של ליסבון

ביום בָּאִירוֹ אַלְטוֹ (Bairro Alto) היא שכונה פשוטה ועובדת, מקום עם מבוך של סמטאות תלולות, חנויות מעוצבות, מסעדות לא יקרות ועסקים קטנים ומיושנים, כמו מכבסות, חייטים, מספרות ובתי מרקחת ומלאכה קטנים, שהעובדים בהם מתפרנסים בצנעה.

זה גם הרובע האופנתי, גדוש חנויות האופנה, הגלריות והבוטיקים הייחודיים. אבל לצד צניעותה, בלילה עוברת באירו אלטו שינוי מקיר לקיר והיא יוצאת לבלות. כי זו גם השכונה הכי תוססת והכי בליינית בעיר ליסבון. היא מתגלית בחיי הלילה הפעילים שבה וכדאי לדעת שמכאן יצאו הגדולים בזמרי מוזיקת הפאדו של פורטוגל. אולי זו הסיבה שיש כאן כל כך הרבה מועדוני פאדו, לצד הפאבים והברים, מועדונים שבהם ניתן להאזין למוזיקת הנשמה המקומית הזו.

אז בואו ביום ובואו בלילה. אפשר כאן לחוות כמעט הכל ובאווירה עליזה במיוחד. הרחוב הראשי של הבילויים הוא רחוב הוורד, רואה רוזה, שבו עשרות ברים ומועדונים, אבל כל השכונה שוקקת חיים ובליינים מסתובבים בה חופשי - שותים, אוכלים, שרים ושמחים. יש כאן כל מיני מקומות ומאכלים מכל העולם והמון סגנונות מוזיקה, כולל רוק, אלקטרונית, מוזיקה אירית, לטינית, אמריקאית ומוזיקה מקומית.

בשכונה הזו מומלץ מאוד להסתובב בשעות היום ולהתרשם מהאדריכלות המיוחדת, מהסמטאות הציוריות ומהגן עם תצפית הנוף על גגות ליסבון. קוראים לו סאו פדרו די אלקנטרה (São Pedro de Alcântara) והוא מציע גן תלוי ונעים, כמו מרפסת בעיר התחתית, שממנה נשקף המראה פנורמי של רובע באישה, מבצר סאו ז'ורז'ה שעל הגבעה ונהר הטז'ו.

בנוסף, יש בשכונה הרבה מבנים מעניינים ומוזיאונים ששווה לבקר בהם.


#טיפים
באירו אלטו היא מגנט לצעירים הבאים לכאן לבלות. מבוגרים יותר פונים בד"כ לפינק סטריט.

אל תבזבזו זמן וכסף על מסעדות יוקרה ולכו בערב לאכול רק באזור Bairro Alto. יש שם מגוון של מסעדות פאדו, או מסעדות מצוינות ומודרניות יותר.

בפורטוגל לא באים לבושים בפאר לבילוי לילי. כאן מתלבשים פשוט וקליל. פחות עקבים ויותר אלגנט.

אם אתם רוצים להיות חלק מהבליינים המקומיים, הגיעו לבאירו אלטו בשעות הלילה ולא לפני 23:00.

למועדונים הגיעו עם כסף קטן והיזהרו בכל מקרה מכייסים.

נסו בברים את הז'ינז'יניה, המשקה המקומי המצוין.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/bD7OESjNYvU
מגדל בֶּלֶם
#על המגדל שנבנה כדי להגן על הכניסה לנמל ליסבון

ברובע בלם, על גדות נהר הטז'ו, ניצב לו מגדל בֶּלֶם (Torre de Belem), מגדל מבוצר שנבנה בראשית המאה ה-16 ונחשב לאחד מסמלי העיר ליסבון.

המגדל הזה נבנה בימי המלך מנואל הראשון, בשנת 1515, ולמעשה היווה שער הכנה בכניסה לנמל ליסבון. במקביל, מגדל בלם שימש כנקודת יציאה למסעות יורדי הים הפורטוגזיים ל"עולם החדש", הוא אמריקה.

יש 5 קומות במגדל המבוצר. במקור שימשה הקומה העליונה לתצפית ובתחתונה השתמשו כמחסן תחמושת. מאוחר יותר המגדל שימש גם כמגדלור, המסמן את הנמל ותחנת טלגרף.

מעניין לדעת שבשלב שלפני שהפך לשער הכניסה של הנמל, שימש "טוֹרֶה דֶה בֶּלֶן" המרשים כבית סוהר. במיוחד נאסרו כאן אסירים פוליטיים. המלך ידע שכאן יהיו מתנגדיו בסכנת חיים מתמדת, בשל הגאות בים, שלא פעם הציפה את תאי הכלא והצינוק והטביעה את האסירים. אופס, אמרו ודאי המלך ויועציו, בכל פעם שזה קרה...

המבנה עוצב בידי הפסל פרנסיסקו ארודה וניכרות בו השפעות של התרבות המורית, אבל גם השפעות ביזנטיות ואפילו הודיות. גובהו של המגדל 35 מטרים ואם תבחנו את המבנה היטב תוכלו לראות עליו עיטורים מגולפים באבן שבהם מוטיבים ימיים שונים.

כשתעלו למרפסת התצפית שבקומה העליונה של המגדל, תראו את הנוף המרהיב של העיר ליסבון ושל שפך הנהר לאוקיינוס. במפלס התחתון עומדים תותחים אל מול כל אחד מהחלונות.

המגדל מהווה היום אנדרטה לתקופת המסעות של פורטוגל ואף אתר מורשת של אונסק"ו.


#טיפים
הכניסה החינמית לאזרחי פורטוגל בימי ראשון עד השעה 14:00 יוצרת עומס רב. עדיף להגיע ביום אחר.

האתר סגור בימי שני, כמו במרבית המוזיאונים והאתרים בעיר.


מבט קצר:

https://youtu.be/QE74ZaYirhQ
מנזר זֶ'רוֹנימוּש
#על המנזר הפופולרי של ליסבון וקברו של וַאשְקוּ דָה גַאמָה

מנזר זֶ'רוֹנימוּש (Jeronimus Monastery), או חרונימוס כמו שאומרים הספרדים, הוא מנזר שנבנה במאה ה-15 כבית תפילה לנזירים והיה לאתר הפופולרי ביותר בעיר ליסבון.

המנזר הוקדש במקור לנזירי מסדר סנט ג'רום. הוא נבנה בשנת 1459 ותוכלו לראות בו שלל עיטורים מעולם הספנות והים, מעיטורים המדמים חבלים וחלקי ספינות ועד פסלים של מפלצות ימיות, אלמוגים, דגים ועוד.

אבל עיקר פרסומו של המנזר בא לו מהעובדה שבכנסייה שבתוכו קבור אחד מגדולי בניה של פורטוגל - הימאי ומגלה הארצות, שאנו מכירים בתור ואסקו דה-גמה, אבל שמו המדויק הוא וַאשְקוּ דָה גַאמָה. הוא היה הספן הראשון שהצליח להגיע מאירופה אל יבשת הודו, דרך הים. בכך ביסס נתיב סחר ימי בין היבשות והפך את פורטוגל לאימפריה ימית אדירה בימי הביניים.

ממגלה הארצות של סוף ימי הביניים הפך דָה גַאמָה עם השנים לדמות המפורסמת והמזוהה ביותר עם פורטוגל. קברו נמצא בכנסיית סנטה מריה המרהיבה, שנבנתה במאה ה-16, בתוך המנזר. במהלך השנים מאז שנקבר כאן דָה גַאמָה ובזכות קרבתו של המנזר לנהר הטז'ו, נהגו ספנים רבים להגיע ולהתפלל כאן, בטרם יצאו להפלגות המסוכנות.

ובשל קרבתו לנהר הטז'ו, ימאים רבים שחיפשו מעגן בטוח ומחסה מרוחות נהגו לעצור במקום ולהתפלל להצלחתם לפני היציאה למסע הימי.

גם אתם, אל תתנו לתור הארוך שמשתרך בכניסה למנזר לרפות את ידיכם. המקום הזה, יצירת מופת אדריכלית, שווה כל דקה!


#אדריכלות הכנסייה והסגנון המנואליני
מנזר ז'רונימוס הוא יצירת מופת של ממש, שיא האדריכלות המנואלינית, זרם אמנותי בארכיטקטורה, שנקרא על שם מלך פורטוגל מנואל ה-1.

הכנסייה מעוטרת בסגנון הידוע כסגנון המנואליני, הסגנון המיוחד הזה שרואים היטב בעיקר בחזיתה של כנסיית המנזר ובחצר הנזירים הפנימית. מדובר בסגנון עיצובי גותי, שקרם עור וגידים בפורטוגל של המאה ה-16, בימי המלך עמנואל ה-1. לכן הוא נקרא גם על שמו של המלך "אדריכלות מנואלינית".

המאפיינים של הסגנון הם, בין השאר, אדריכלות מצועצעת ומרובת עיטורים. הסגנון הזה נוצר בהשראת המסעות הימיים המפוארים של המגלים הפורטוגזיים הגדולים. הוא מאופיין בשפע של תבליטי קונכיות, חבלים, דייגים ואוניות.

הודות להיותו מופת לאדריכלות המנואלינית, הוכרזו המנזר המרהיב והחצרות שלו, כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.


#חצרות המנזר המפורסמות
צאו מהכנסייה אל החצרות הנהדרות שמסביב, שגם הן תרמו לחשיבותו ולהכרזתו כאתר מורשת עולמית. במיוחד מפורסם הקלויסטר (מלטינית: claustrum), החצר המרובעת והמוקפת מכל צדדיה בקשתות (ארקדות). במרכזה של החצר יש רחבה שבה גינה ופסלים. חצר ה"קלויסטר" של מנזר ז'רונימוש נחשבת לאחת החצרות היפות מסוגה בעולם.

עיצרו כאן לרגע את הסיור, נוחו קצת וקחו שאיפה של אוויר מהנהר ומהגינה של המנזר. אתם נמצאים בעיר מיוחדת ונעימה. התענגו על הרגע!


#הקברים במנזר
חוץ מקברו של הספן וַאשְקוּ דָה גַאמָה, או וסקו דה גמה, האיש שפתח עבור פורטוגל את הדרך לאוקיינוס ההודי, קבור כאן גם הסופר הלאומי שלה, קמואש. הוא ידוע בתור מי שבין השאר חיבר את האפוס הלאומי “הלוזיטאנים”.

בנוסף לשניים החשובים הללו קבורים כאן, מסביב למזבח הכנסייה, גם רבים ממלכי פורטוגל במהלך הדורות.


#טיפים
כמו לכל המוזיאונים בליסבון, גם לכאן הכניסה בימי ראשון עד השעה 14:00, היא בחינם. הגיעו מוקדם!


הנה הצצה למנזר:

https://youtu.be/Jsz0Wc9zSaI
האוֹשִינַרְיוּם של ליסבון
#על האקווריום המדהים של ליסבון

האוֹסֶאנָארְיוּ הוא האקווריום של ליסבון (Oceanário de Lisboa). זהו האקווריום הראשון שנבנה באירופה ואחד הגדולים, המודרניים והמגוונים בעולם.

מעל מיליון מבקרים פוקדים בכל שנה את האושינריום של העיר ליסבון. הוא הוקם לכבוד התערוכה העולמית שהתקיימה בליסבון בשנת 1998, תערוכה שהנושא המרכזי שלה היה חקר ושימור האוקיינוסים. ואכן, המקום הוא לא רק אטרקציה להמונים, אלא גם משקיע במחקר ובשימור של בעלי חיים ימיים.

האוֹסֶאנאריוּ הזה הוא חובה לכל חובב טבע. הוא מציע מעל 350 מיני בעלי-חיים וצמחים. המקום מחולק ל-4 אזורים, שכל אחד מהם מדמה את סביבת החיים באחד האוקיינוסים הגדולים. כך ניתן לראות בכל אזור כזה, את היצורים הימיים האופייניים לו.

במוזיאון יש אוסף ענקי של בעלי חיים ימיים. מאות מיני דגים, סוסוני ים, שחפים, כרישים, סרטנים, קיפודי ים, כוכבי ים, פינגווינים, לוטרות, תמנונים, שושנות ים, חלזונות ים. כל אלה לצד צמחים ימיים נדירים ומינים שונים של ציפורים הקשורות בים ובמאגרי המים שבעולם.

אחת האטרקציות כאן היא הבריכה הענקית, המכילה יותר מ-100 מיני דגים. עומקה של הבריכה 7 מטרים והמבקרים כאן צופים בה דרך חלונות ענק, בגודל של 50 מטרים רבועים כל אחד.

אפשר גם להצטרף לסיור מאחורי הקלעים של האקווריום. יש גם פעילות מרתקת עוד יותר שנקראת 'לישון עם כרישים', אבל לא נבהיל אתכם יותר...


מבט מקרוב:

https://youtu.be/dKtWEMxDMi0


ועוד קצת:

https://youtu.be/d5xABHGB4m0
מוזיאון המרינה, המוזיאון הימי
#על מוזיאון יורדי הים שבמנזר ז'רונימו

באגף המערבי של מנזר ז'רונימוש נמצא מוזיאון המרינה (Museu de Marinha). אם אתם חובבי ספנות וימאות, הגעתם למקום הנכון. כחובבי ים תוכלו לראות במוזיאון הזה מגוון גדול ומרשים של פריטים ימיים מעברה הימי המפואר של פורטוגל ולגלות כיצד היא שלטה פעם בנתיבי המסחר הימיים אל המזרח.

יש כאן אמצעי ניווט עתיקים, דגמי סירות ואניות מתקופות שונות, פריטים היסטוריים מתולדות ההפלגות הפורטוגזיות ומעידן התגליות ועוד. תוכלו ללמוד הרבה, גם על הצד הטכני של הספנות העתיקה בימי האימפריה הפורטוגזית וגם על הרוח והנפשות הפועלות בהנעה של התהליכים ההיסטוריים של גילוי הצירים הימיים לכל מקום בעולם.


הנה הצצה מקרוב:

https://youtu.be/gfWF9pmaFYU
קָאבּוּ דָה רוֹקָה
#על הנקודה המערבית ביבשת אירופה

קָאבּוּ דָה רוֹקָה (Cabo de Roca), שפירושו "כֵּף הסלע" או "מפרץ הסלע", הוא הנקודה המערבית ביותר ביבשת אירופה. אין ביבשת הזו נקודה מערבית יותר וזה גם המקום שבו חשים היטב את עוצמתו של הטבע והאוקיינוס הפרוש לפניכם.

הכף נמצא במערב פורטוגל, כ-42 קילומטרים מערבית לבירה ליסבון, על גבי צוק המתנשא לגובה של 140 מטרים מעל למימי האוקיינוס האטלנטי.

את הנקודה המערבית ביותר של אירופה היבשתית הכירו כבר הרומאים, שכינו את המקום "פרומונטוריום מאגנום" (Promontorium Magnum), בלטינית "חצי האי הגדול".

בעידן התגליות, בו מילאה פורטוגל תפקיד מוביל, הוא כונה בשם "כֵּף ליסבון". הקשיבו לנהמת הגלים ונסו לדמיין את העוצמה שחשו המקומיים בימי קדם, כשניצבו כאן, על קצה המצוק הזה.

הסמל הבולט של קָאבּוּ דָה רוֹקָה בימינו הוא המגדלור המרשים שבו, שצופה אל האוקיינוס האטלנטי ונחנך כאן בשנת 1772. יש עליו עמוד אבן הנושא צלב ולוח עם הקואורדינטות הגאוגרפיות של הכף. על הלוח כתובים גם דבריו של לואיש דה קמואש, המשורר הפורטוגזי בן המאה ה-16 על המקום "...שבו היבשה מסתיימת ומתחיל הים שאין לו סוף"



#רגע על הטבע שכאן
מעבר למיקומו המיוחד, כף הסלע, או קָאבּוּ דָה רוֹקָה, הוא מקום מרשים במיוחד ופראי, שבו נושבות רוחות חזקות מהאוקיינוס האטלנטי.

בכל שעה יש כאן קסם אחר. בשעות הבוקר עוטה הכף מרבדים של פרחים באביב. הפריחות כאן נהדרות, במיוחד בזכות המשקעים הנהדרים שיורדים במקום הרם, שנמצא על מצוק המתנשא מעל חופו של האוקיינוס.

בשעות אחר הצהריים, עורכים כאן עופות שונים, במיוחד הקורמורנים הנהדרים, את מופעי ההיפוכים הנפלאים שלהם באוויר.

המגיעים לכאן לקראת שקיעה, יגלו כמה שהמקום הזה יכול להיות גם מפעים ורומנטי לאוהבים. האופק פרוש לקראתכם - פשוט רוצו אליו...


מבט מקרוב:

https://youtu.be/9xckycCbQtg
מבצר סָאוֹ ז'וֹרְזֵ'ה
#על הטירה שרואים מכל מקום בעיר

על גבעה נישאת, ליד רובע אלפמה, המרכז ההיסטורי של ליסבון ומגובה של 110 מטרים, משקיפה על ליסבון טירת סָאוֹ ז'וֹרְזֵ'ה (Castelo de São Jorge). זהו מבצר מרשים, מוקף חומות וביצורים חזקים, ואחד המקומות המרהיבים ביותר בעיר.

הטירה, שנקראת כאן גם מבצר סן ג'ורג' וטירת סנט ג'ורג', היא המבנה העתיק ביותר בעיר ומסמליה של ליסבון. הוא שוכן בנקודה הגבוהה ביותר בעיר וניתן לראותו כמעט מכל מקום בעיר. המבצר הזה מוקף חומות וביצורים מרשימים, שניתן לטפס עליהם וליהנות מתצפית נפלאה על העיר.

ניתן לעלות על חומות המבצר, שנבנה על-ידי הרומאים ושימש במשך מאות שנים כארמון המלוכה וליהנות מהנוף המרשים של העיר. כיום משמשת הטירה המבוצרת כמוזיאון שבו מוצגות תערוכות ארכיאולוגיות.

טיפוס אל אחד ממגדלי הטירה יציג בפניכם תצפית פנורמית אל העיר העתיקה ואל העיר כולה. מצאו כמה דקות להשקיף מכאן על ליסבון כולה ותיהנו מנוף מרהיב, 360 מעלות של יופי עירוני, עתיק וחדש גם יחד, לצד הנהר הנהדר.

במבצר סאו ז'ורז'ה הדרכים רחבות ומטופחות. יש כאן התרחשות אמנותית, מסעדות מסוגננות ומלונות בוטיק, המשקיפים על פני העיר כולה. אל תחמיצו גם את ההנאה מהטווסים המהלכים בחצר המבצר במלוא הפאר וההדר שלהם. לצידם יש תושבי קבע נוספים במבצר, כמו ברווזים ואווזים המהדסים להם בשבילי הטירה.

אחרי הביקור במבצר, רדו ברגל אל רובע אלפמה הציורי, הרובע העתיק והעני של העיר. במסעדות, הברים ומועדוני הפאדו שבבתיו העתיקים תוכלו לבלות שעה יפה או ערב שלם.


#על ההיסטוריה של הטירה
מבצר סָאוֹ ז'וֹרְזֵ'ה נבנה במאה ה-6 על ידי הרומאים. הוא הספיק לעבור ידיים שונות, במיוחד של הוויזיגותים והמוּרים. בסוף התקופה הזו היא שימשה כארמונם של המלכים המורים עד שבמאה ה-12 נכבש המבצר מחדש, על ידי המלך אפונסו הראשון.

למעשה, דום אפונסו אנריקש (Dom Afonso Henriques), מי שעתיד להיות המלך הראשון של פורטוגל, כבש את המבצר בשנת 1147. עזרו לו בכך הצלבנים, במלחמתם נגד המוסלמים ובדרכם לארץ הקודש. הוא השכיל להקים איתם ברית, שזכתה לשם "הברית האנגלו-פורטוגזית". משנכבשה המצודה על ידם, הצלבנים הקדישו אותה, בהסכמתו של אפונסו, לפטרון הקדוש של אנגליה, סנט ג'ורג'.

במשך מאות שנים, עד המאה ה-16, שימשה הטירה הזו את הפורטוגלים כארמון המלוכה שלהם. מכאן שלטו המונרכים של פורטוגל בנתיניהם שחיו למטה וגם הגנו על שלטונם.

במהלך המאות הבאות המצודה חרבה ברובה, כשהנזק העיקרי התרחש בה ברעידת האדמה הגדולה של 1755. ניתן עדיין לטפס ועל 18 המגדלים שלה ולצעוד על חומותיה.


#טיפים
ילדים בדרך כלל אוהבים טירות, כך שהטירה הנהדרת הזו היא אתר מעולה בשבילם.

חוץ מהתצפית אל הנוף המרהיב של ליסבון, נסו למצוא זמן לסיור נעים בגני הטירה הנעימים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/09NEITAt6to


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.