» «
כיכר טיימס
כיכר טיימס
#על הכיכר הכי מוכרת של ניו יורק

הכיכר המוכרת ביותר בניו יורק היא כיכר הטיימס, המוארת והחגיגית, באמצעות עשרות שלטי הפרסום הגדולים והנוצצים המכסים את הבניינים מסביבה. הללו הפכו כבר מזמן לסמל המסחרי שלה.

בדרך כלל הכיכר עמוסה במבקרים ותיירים, תוכלו לזהות על פניהם מי מהם נחשף לראשונה לפלא העירוני הזה. אנחנו משתמשים הרבה במילה כיכר, כי כך נהוג לכנות את האזור, אך למעשה זוהי לא כיכר קלאסית אלא יותר רחבה התוחמת את הרחובות ברודווי, השדרה השביעית ורחובות 42 ו-47.

הכיכר נקראת על שם העיתון הניו יורק טיימס שעבר לכיכר בשנת 1905 ויושב בה מאז. שלושה שבועות לאחר שעבר לכאן המגזין, הודלק שלט הניאון הראשון, מה שהתווה מאז את אופי וסגנונה של הכיכר.

בתחילת המאה ה-20 בילו כאן כוכבים מוכרים כמו צ'רלי צ'פלין ופרד אסטר, ככל שהאזור התפתח ונבנו בו תיאטראות, מסעדות ומקומות בילוי. בשנות ה-30, בזמן השפל הכלכלי הגדול, הכיכר הפכה מרכז לתעשיית המין המקומית והגיעו אליה לא מעט חובבי הימורים ופושעים עד שנות ה-90. בשלב זה החליט רודולף ג'וליאני, שהיה ראש עיריית ניו יורק, לנקות את הכיכר מהפשיעה ומהטיפוסים המפוקפקים ולסגור את בתי הזונות.

היום תמצאו בה חנויות ענק, אולפני טלוויזיה, מסעדות ידועות, בתי מלון מרשימים ועסקים פופולריים.


#תיירות בכיכר
השעות השקטות של הכיכר הן שעות הבוקר כמובן וככל שהיום עובר יגיעו יותר מבקרים, אין ספק ששעות השיא של המבקרים הן שעות הערב, כשהאורות והשלטים נדלקים ובולטים בחושך. תמצאו כאן שפע אטרקציות עבור תיירים ואולי זו גם הסיבה שאף אחד לא מוותר על ביקור כאן. יש פה 12,500 חדרי בית מלון אותם מאכלסים 26 מיליון תיירים בשנה. יש כאן יותר מ-250 מסעדות וכ-1500 חנויות ועסקים שונים. אמני הרחוב מפוזרים בכל רחבת הכיכר ביניהם ציירים, מאיירים, שחקנים וטיפוסים צבעוניים ומעניינים נוספים. בכיכר מבקרים מעל 39 מיליון מבקרים בכל שנה.

#חצות ליל השנה החדשה בטיימס סקוור
בראש השנה האזרחית מאות אלפי תיירים ומקומיים מגיעים הנה לצפות בכדור הקריסטל (Times Square New Year's Eve Ball) וסופרים ביחד את הספירה לאחור עד רגע כניסת השנה החדשה. בכל שנה משולשי הקריסטל שעל הכדור מעוצבים בצורה שונה והם מסוגלים לעמוד בתנאי מזג אוויר קשים. הכדור מורם למעלה בשניות האחרונות ועם כניסת השנה החדשה הוא צונח 120 מטרים למטה לאורך מוט ברזל ענק. זה רגע יפה ומרגש וזיקוקי הדינור יוסיפו לאווירה החגיגית.


#תיאטראות ברודווי
בכיכר תמצאו את 40 התיאטראות המסחריים של ברודווי, המוכרים מליוני כרטיסים בשנה. בהם מוצגות ההצגות הגדולות והפופולריות ביותר ומחזות הזמר הלוהטים של אמריקה. יש כאן מופעים המתאימים לכל הגילאים. ההצגות מושקעות ועשויות היטב ועל כן נמכרות במחירים לא זולים, הנעים בין 130-160 דולר לכרטיס.

במרכז הכיכר תוכלו למצוא את הדוכן לקניית כרטיסים מוזלים להצגות, TKS, שמציע למכירה כרטיסים שנשארו להצגות המוצגות באותו היום, ב-30%-50% הנחה. אל תדאגו, אם חששתם שתפספסו את הדוכן, פשוט חפשו את התור העצום המשתרך במרכז הכיכר ותזהו אותו מיד. בהצלחה!


#בקולנוע
הכיכר הופיעה בסרטים שונים, אבל רק בסרט "ונילה סקיי" היא נראית כשהיא ריקה מאדם. הסצנה צולמה מוקדם בבוקר יום ראשון והתנועה אליה נחסמה.

בסרט "קינג קונג" הגורילה הענקית הורסת הכל בכיכר ומעיפה מכוניות ואנשים. בסרט הזומבים "אני אגדה", וויל סמית' צד אייל בכיכר הנטושה.


#טיפים
ילדים ונוער יאהבו את השופינג בטיימס סקוור, במיוחד בחנויות הקונספט, כמו של סוכריות ה-M&M ומשחקי הווידאו של ה-ESPN Zone.
פסל החירות
פסל החירות
#ההיסטוריה של פסל החירות
הפסל שנקרא למעשה "החירות מאירה את העולם" וידוע בשמו "פסל החירות" נוצר בידי הפסל פרדריק אוגוסט ברתולדי. במקור הוא תכנן להציב אותו בתעלת סואץ, אך ממשלת מצרים לא מצאה מימון להקמת הפסל והפרויקט נדחה.

לבסוף הוא מומן על ידי ממשלת צרפת, ניתן על ידה כמתנה לעם האמריקני ונחנך בשנת 1886, כשאת הבניין שבבסיסו מימנו קוראי עיתון אמריקני כתרומה. אחרי שנים מספר קיבל האי שעליו הוא הוצב, את השם "אי החירות" והפסל הפך לסמל של העיר ניו-יורק ושל ארה"ב בכלל.

הפסל הוא של אלת החירות המקרינה את החירות לשבע יבשות תבל, שמסומלות בנזר בעל שבע הקרניים, שעל ראשה. הלפיד שאוחזת האלה מאיר את הדרך למגיעים לארצות הברית. בידה השנייה יש לה לוח עם תאריך הכרזת העצמאות של ארה"ב, כתוב באותיות רומיות. גובה הפסל מהקרקע הוא מעט יותר מ-92 מטרים. הלפיד הוחלף לפני כמה שנים ללפיד זהב והלפיד הישן הוצב באולם הכניסה שבתוך פסל החרות, מקום שממנו עולים לראשו.


#מה מסמל פסל החירות?
פסל החירות הוא הסמל המפורסם ביותר בעולם של חופש ודמוקרטיה. הוא מסמל את הערכים שבהם מאמינה אמריקה, כמו הזכות לחיים, החירות והרצון לאושר. הוא עומד לו גבוה ומרשים על הליברטי איילנד, צופה על נמל ניו-יורק, ניצב על מקומו כאחד מהפסלים המרהיבים והיפים ביותר בעולם.

הפסל עוצב על ידי הפסל פרדריק ברתולדי והמהנדס גוסטב אייפל ולמעשה הוא היה מתנת ידידות מצרפת במאה השנים של העצמאות האמריקאית בשנת 1846.

הפסל הענק והמדהים הזה, שעשוי מנחושת, פלדה וברזל, מעוצב עם אלמנטים קלאסיים ואיקונוגרפיה. אם תהיתם, איקונוגרפיה היא מחקר הסמלים, הדימויים ואופני התיאור באמנויות השונות בתקופה מסוימת.

העיצוב שלו הוא שהפך את הפסל לאחד ההישגים הטכניים הגדולים ביותר של המאה ה-19. המבקרים יכולים לעלות ולבקר בכתר של הפסל. נוף הנמל מהכתר הוא כמעט בלתי נתפס בעוצמתו. זה פאקינג ניו-יורק המקום הזה ואתם לא חיים בסרט!


#מהו היה הקולוסוס של רודוס?
אמה לזרוס, משוררת יהודייה אמריקאית, כתבה את שירה המפורסם ביותר שנקרא "הקולוסוס החדש" בשנת 1883. שתי השורות הראשונות של השיר חקוקות על לוח המתכת שבבסיס פסל החירות בניו יורק - "לא כמו ענק הפליז, גיבור תהילת יוון, ברגליים מנצחות-מפושקות מאדמה לאדמה..." - אז מיהו אותו ענק פליז, גיבור תהילת יוון?

אם כן, מדובר על פסל דומה ביותר לפסל החירות, שעמד לפני יותר מאלפיים שנה באי היווני רודוס. הקולוסוס מרודוס היה פסל גדול מאד של האל היווני הליוס, שהתנשא לגובה של 34 מטרים. הוא עמד ליד נמל רודוס ונחשב אחד מפלאי העולם העתיק. "קולוסוס" הוא שם מודרני שניתן לו בזכות מימדיו העצומים, הקולוסאליים.

הקולוסוס נבנה לזכר הנצחון המופלא והמפתיע של אנשי האי הקטן רודוס, על צבא ענקי וחזק שצר על האי במשך שנה והובס של ידם. כך הוא נבנה, בהחלטת אנשי האי על ידי האמן כארס (Chares), כמחווה לאל השמש הליוס (Helios), פטרונו של האי. הפסל ניצב בכניסה לנמל כשהאניות הנכנסות אל הנמל, נהגו להפליג בין רגליו הענקיות.

בשנת 226 לפני הספירה התמוטט הקולוסוס ברעידת אדמה קשה. תושבי האי ראו בכך את רצון האלים ולא בנו אותו מחדש. יופיו של הפסל המשיך להרשים גם בתור הריסות והוא נשמר על ידי התושבים במצב זה עוד מאות שנים. בכיבוש הערבי של האי, נבזז הפסל ההרוס ושרידיו נמכרו לגרוטאות מתכת.

#איך נפגע פסל החירות בפיצוץ בלק טום?
פיצוץ בלאק טום היה מעשה חבלה של סוכנים גרמנים, שהתבצע בג'רזי סיטי שבניו-ג'רזי, ב-30 ביולי 1916. מטרת הפיצוץ הייתה לפגוע בתחמושת אמריקנית שהייתה בדרכה לבעלות הברית במלחמת העולם הראשונה. התקרית הזו, שהתרחשה בטרם הצטרפה ארצות הברית באופן רשמי למלחמה, מפורסמת בנזק שהיא גרמה לפסל החירות. במאמצי המלחמה, לעומת זאת, היא לא פגעה. ארצות הברית הצטרפה כידוע למלחמה וביחד עם בנות הברית שלה, היא הביסה את גרמניה.


#בקולנוע
פסל החירות כיכב בסרטי קולנוע רבים, מ"היום שאחרי מחר", דרך "אקס מן", בו נלחמים הגיבורים בתוך ראשו ועד ל"מכסחי השדים 2" בו הוא מהלך ברחובות.


#טיפים
כדי לעלות לפסל החירות הזמינו מקום 3 שבועות מראש, באתר המצורף.


מבט מקרוב על פסל החירות:

https://www.youtube.com/watch?v=0r7i8riYCe0


בקולנוע:

https://youtu.be/qVpyDLv4Tfs
סנטרל פארק
סנטרל פארק
#על הפארק הגדול של ניו יורק

הגעתם לאחת מהנקודות המוכרות והנעימות ביותר של ניו יורק - הסנטרל פארק.

סנטרל פארק נוסד בשנת 1857, על שטח ששימש אדמות מרעה לכבשים ובחלקו שכונת עוני. הטיול בו הוא אטרקציה לכשעצמה, אך הנקודות הקסומות ביותר שלו הן אלו שבין השבילים הקטנים, בינות העצים והשיחים. תוכלו לראות בו מופעי מוזיקה נעימים, לקחת חלק בפעילויות כיפיות, גם למבוגרים וגם לילדים, להתבונן על נופים מרהיבים מנקודות התצפית השונות של הפארק, המשקיפות על האגם ועל המבנים הארכיטקטוניים המדהימים של ניו יורק.

המבקרים בסנטרל פארק הם לא בהכרח תיירים. תושבי ניו יורק מנצלים בהמוניהם את המרחבים בכדי לעשות ספורט, להשתרע על המדשאות הרחבות, להשתזף או לקרוא מתחת לכיפת השמיים. עם זאת, לא תהיה לכם בעיה למצוא מקום להתבודד בו עם בן זוג או לעשות פיקניק נעים עם כל המשפחה. בסמוך לפארק, אגב, תמצאו הרבה מעדניות שבהן תוכלו לקנות מצרכים לקראת הארוחה. תוכלו לשכור כאן אופניים ולרכב לאורך הפארק, או לשכור סירת משוטים ולחתור במימי האגם.

בימי הקיץ והאביב הנעימים נוהגים התושבים והתיירים להגיע לסנטרל פארק ולצפות במופעים, פסטיבלים, הצגות וקונצרטים שונים, המוצגים לקהל הרחב, כשחלקם לגמרי בחינם.

הפארק הזה עצום בגודלו ותוכלו ללכת בו לאיבוד בקלות. בתוך מתחם שאורכו 4 קילומטרים ורוחבו 800 מטרים, תוכלו לראות מעל 25 אלף עצים, ו-1,500 מיני צמחים ובעלי חיים.


#היסטוריה בסנטרל פארק
לא במקרה תופס הסנטרל פארק חשיבות רבה כל כך בתרבות הניו יורקית. הסנטרל פארק היה הפארק המתוכנן הראשון שנבנה בארה"ב, שנולד מהצורך לבנות פארק ציבורי גדול. על מנת להוציא אותו לפועל, עיריית ניו יורק הכריזה על תחרות תכנון הפארק והתוכנית שנבחרה הייתה של פרדריק לו אולמסטד וקלברט ווקס. לאחר שלוש שנים הוא נפתח.

אחד החידושים שנראו בפארק היו מערכות התחבורה הנפרדות לשימושים שונים: מדרכות להולכי רגל, דרכים מיוחדות בעבור סוסים וכבישים לנסיעה של מרכבות וכלי רכב, שבזמן ההוא כמעט ולא היו קיימים. מה שמיוחד בכבישים שחוצים את הפארק, זה שהם נטמעים בתוך הפארק ומשתלבים היטב בין הצמחייה הצפופה. זו מסתירה אותם מפני הולכי הרגל ושומרת על אסתטיקה נעימה. כך יצא שבפארק גם 36 גשרים שלכל אחד מהם אופי וסגנון שונה לחלוטין.

בתחילת המאה ה-20 הפארק היה מוזנח ונטוש. משנות ה-60 הוא נחשב למוקד פשיעה והפושעים חגגו בו. מרבית התושבים נמנעו מלהתקרב אליו. על כן החליט ראש העיר לה גוורדיה, לשקם אותו ולשפר את תדמיתו.

בשנת 1980 נוסדה קרן מיוחדת שתפקידה היה לשמור על הסנטרל פארק. היא החלה בשיפוץ ושימור הפארק ובשנת 2003 חגגו הניו יורקים 150 שנה להיווסדו.

נקודה מעניינת במיוחד קשורה בשינויי מזג האוויר. את ימי החורף הקשים של ניו יורק חווה גם הסנטרל פארק, בצורה לא פחות חמורה מאיתנו. בעבר, קפא האגם לחלוטין, כמעט מדי חורף. אך עם השנים, משנבנו סביב הפארק יותר ויותר מבנים, החל האגם קופא, רק לעתים נדירות.


#בניית הסנטרל פארק
יותר מ-80 שנים של בנייה הפכו את הפארק למה שאתם רואים מולכם היום. סיפור הבנייה מתחיל בשנות ה-40 של המאה ה-19, כשמספר אנשים חשובים, בהם האדריכל אנדרו דאונינג, הסופר וושינגטון אירווינג ועורך ה"ניו יורק איוונינג פוסט" וויליאם בריאנט, שכנעו את העירייה לרכוש את האזור התמוה הזה, שלא היה ברור עדיין מהו.

השטח מלא הבוץ אז היה מכוסה באופן לא אחיד בעצים ושיחים, איכרים עניים התגוררו ברחבי השטח, בבקתות עץ וחזירים ועזים הסתובבו בין הסלעים.

הבנייה התחילה בשנת 1857 והשתתפו בה 3000 פועלים ו-400 סוסים. הללו הכשירו את הקרקע, ניקו את השטח והפכו אותו לראוי לבנייה. את האדמה הביאו לכאן היישר מניו ג'רזי ויותר מ-4 מליון עצים ושיחים נשלחו מרחבי העולם. הרבה מהסלעים שהיו כאן בעבר נשארו במקום.

הבנייה סיפקה תעסוקה לרבים מהאוכלוסייה הענייה שבאזור, שסבלה באותה העת ממשבר כלכלי ובשנת 1876 הפארק נפתח למבקרים באופן רשמי.


#מחלוקות בסנטרל פארק
הסנטרל פארק סיפק לא מעט מחלוקות, במהלך השנים. כל אחד ייעד את המקום לשימוש אחר. האדריכל אולמסטד רצה להפוך את הפארק למקום שבו המבקרים מגיעים ליהנות מהנוף הפסטורלי והנוי. הוא רצה להגביל אותם לחוויה והנאה פסיבית שתאפשר שימוש מוגבל בשטחים. הציבור, לעומת זאת, הרגיש שזה מקום מושלם לפעילות אקטיבית יותר וכנראה שבסופו של דבר הוא ניצח, כיוון שבמהלך השנים נפתחו מגרשי משחקים, גן חיות ואזור סלעים שעליו מטפסים הילדים.

אך המחלוקות סביב האזור לא נגמרו. בשנת 1899 הופעל לחץ מתון על העירייה עד שהסכימה לאפשר גישה למכוניות. כמה עשרות שנים מאוחר יותר, הצליחו גם תושבי השדרה החמישית, להביא לכך שיקצצו את גובה העצים, שחסמו את הנוף הנשקף ממרפסות הדירות היקרות שלהם.


#העבר האפל של הסנטרל פארק
בשנים שבהן היו הפשע, הסמים והאלימות חלק בלתי נפרד מהאווירה בו, במיוחד בשנות ה-60 וה-70, הסנטרל פארק הפך לסמל של מצוקה ולמקום שכדאי היה להתרחק ממנו.

עד כדי כך היה מאיים המקום, שמדריכי התיירות הזהירו מסיורים באזור בשעות הלילה. לא תרמו לתדמית גם פרשות הרצח שהפכו למוכרות מאד בהיסטוריה של ניו יורק והתרחשו ממש כאן.

אחת מהפרשות הידועות היה הרצח של מייקל אוסאליבן. אוסאליבן היה הומלס חביב שנהג להעביר את זמנו ברחבי הפארק, בעיקר לצד תלמידי תיכון שהיו מגיעים לכאן לצרוך משקאות אלכוהוליים וסמים. את ההומלס רצחו לבסוף שני צעירים בני 15.

עוד רצח איום התרחש בערב ה-16 ביולי, ממש באותו היום שבו המטוס של ג'ון קנדי ג'וניור, בנו המפורסם של הנשיא קנדי המנוח, התרסק בים. ברחבי הפארק נשמעו צעקות של צעירה. הצעירה שצעקותיה לא הצליחו למשוך מספיק תשומת לב, נרצחה באכזריות, על אף שהדבר קרה באחד האזורים המאוכלסים ובקרבת אנשים.

מעבר לרחוב, בחזית בניין דקוטה, נרצח גם מנהיג הביטלס ג'ון לנון. לזכרו הוצבה בסנטרל פארק אנדרטה עם הכיתוב "דמיין" (Imagine). ראו אותה בתגית "מונומנטים".


#הפסלים של הסנטרל פארק
אם תסתובבו ברחבי הפארק תשימו לב לפסלים שממלאים אותו. הפסלים שבהחלט שווים ביקור והמוכרים ביותר בסנטרל פארק הם פסלי הברונזה שמתארים את עלילת "עליסה בארץ הפלאות". הם נמצאים בקצה המזרחי של האגם.

עוד תוכלו למצוא בגדה המערבית של האגם את פסל "הנס כריסטיאן אנדרסן" של ג'ורג' לובר. במזרקת בֶּתֶסְדָה תוכלו לראות את פסליה של אמה סטבין. בסמוך למוזיאון המטרופוליטן, תוכלו לראות את האובליסק "מחט קליאופטרה" בן ה-3,500 שנים.

בקצה של שדרת The Mall, שבה עצי הבוקיצה היפהפיים, תוכלו לראות פסלים של שייקספיר, כריסטופר קולומבוס וסר וולטר סקוט.


#טיפים
בחורף יש כאן רחבה להחלקה על הקרח.


מבט מקרוב על הפארק:

https://www.youtube.com/watch?v=wjn8QcZzmQA
רחוב ברודוויי
רחוב ברודוויי
#על רחוב התיאטרון של ניו יורק
הרחוב בו תוכלו לראות את גווניה המדהימים של ניו יורק הוא רחוב ברודווי, רחוב התיאטרון של ניו יורק. זהו רחוב שהוא למעשה שדרה ארוכה שחוצה את רובע מנהטן בניו יורק. פירוש השם "ברודווי" הוא "דרך רחבה".

רוב הרחובות והשדרות של מנהטן בנויות כשתי וערב היוצרות הצטלבויות בזוויות ישרות, אך ברודווי עובר במסלול אלכסוני לאורך העיר ואינו מקביל לאף רחוב אחר. הסיבה היא שברודווי נסלל עוד לפני שמרבית הרחובות והשדרות של מנהטן נבנו.

היום ברודווי הוא שם נרדף לתעשיית התאטרון. רובע התאטראות ומרכז לינקולן, שנמצאים ברחוב, מציגים אוסף הצגות, ברובן מחזות זמר. תאטראות ברודווי הם ייצוג של הרמה הגבוהה ביותר של התאטרון המסחרי דובר אנגלית בעולם. בשנת 2012 נמכרו כרטיסים להצגות בברודווי, בשווי של יותר ממיליארד דולר וצפו בהצגות כ-12 מיליון איש.

בשנת 2010 ניו יורק הודיעה על החלטה לסגור את תנועת כלי הרכב באזורים העמוסים של הרחוב, כדי למנוע את בעיית העומסים באזור. בעלי החנויות אהבו את הרעיון והתחילו להוציא החוצה כיסאות נוח ושולחנות פיקניק, באזור הטיים סקוור.

עשרות החנויות, בתי הקפה והמסעדות, הופעות הרחוב וההצגות המדהימות - הרחוב הזה הוא ההצגה הכי הטובה בעיר, תרתי משמע...


#כרטיסים בזול
במרכז הכיכר תוכלו למצוא את הדוכן לקניית כרטיסים מוזלים להצגות, TKS, שמציע למכירה כרטיסים שנשארו להצגות המוצגות באותו היום, ב-30%-50% הנחה. אל תדאגו, אם חששתם שתפספסו את הדוכן, פשוט חפשו את התור העצום המשתרך במרכז הכיכר ותזהו אותו מיד. בהצלחה!


#שופינג בברודווי
מאות החנויות שבשדרת ברודווי, במיוחד באזור שבין רחוב 8 לרחוב Canal, מציעות שופינג נהדר לבגדים מעוצבים. יש כאן חנויות מעצבים ואופנה יוקרתיות דוגמת פראדה, לצד חנויות בגדים זולות ונציגויות של הרשתות הבינלאומיות הגדולות. נסו להציץ בחנות הכל בו של רשת בלומינגדיילס (Bloomingdales), שבה אפשר למצוא הפתעות.

אתרי חובה בניו יורק

השדרה החמישית
השדרה החמישית
#על השדרה שמצטיינת באופנה ובקניות יוקרה

השדרה החמישית נקראת גם "עמוד השידרה" של מנהטן, כי היא ממוקמת במרכז ניו יורק והיא אזור הקניות היוקרתי של העיר. היא בעצם מהווה את נקודת ההתחלה, בה מתחיל מספור הבתים בכל הרחובות החוצים אותה.

רוב השדרה החמישית הוא מסחרי ותמצאו בה המון חנויות, באזור היהלומים, בנייני משרדים ומבנים מוכרים כמו אמפייר סטייט ומרכז רוקפלר, חנויות יוקרה דוגמת טיפאניס, ו-Apple ומלונות. באזור הצפוני של השדירה ניצבים המוזיאונים העיקריים של ניו יורק - מוזיאון המטרופוליטן ומוזיאון גוגנהיים.

השדרה היא גם הלב החברתי והציבורי של ניו יורק. מצעדים רבים מתקיימים בשדרה במשך השנה - ממצעד יום פטריק הקדוש, דרך מצעד הגאווה והמצעד השנתי של תמיכה בישראל.

השדירה הזו נותנת המחשה טובה למושג "ווינדואו שופינג", כי גם אם אתם לא מעוניינים לקנות בחנויות היוקרה ובחנויות המעצבים היקרות שבה, תמיד תוכלו לשטוף בהן את העיניים. האזור עמוס במבקרים ולעתים צפוף. אבל כדאי לבקר בו ולחתוך כשנמאס...


מבט מקרוב על השדרה:

https://www.youtube.com/watch?v=fCdwFgeO2o4
ליברטי איילנד
ליברטי איילנד
#על האי של פסל החירות
"אי החירות" הוא המוכר והידוע מבין האיים המצויים בנמל ניו יורק. הוא מהווה את אחד הסמלים הפופולריים והמוכרים ביותר של העיר.

האי נמצא בשפך נהר ההַדְסוֹן. הוא היה בשליטת הולנד, בריטניה, ארה"ב ולתקופה מסוימת אף בשליטת צרפת. בעבר שימש האי גם כמוצב צבאי בשם פורט ווד. בשל הצורה במיוחדת שלו הוא זכה אז לכינוי "מוצב הכוכב". במהלך השנים זכה האי ללא מעט כינויים, כמו הכינוי האינדיאני "מיניסאייס" (האי הקטן) או כינויים אחרים, כמו "הקונכייה הגדולה", "אי האהבה" ועוד.

כיום האי שייך לממשל הפדרלי של ארה"ב. מאז אירועי הטרור שהתרחשו ב-11 בספטמבר של 2001, הוא נשמר 24 שעות ביממה על ידי משמר החופים של ארה"ב.


#היסטוריה באי החירות
בשנת 1746 רכש את האי ארצ'יבאלד קנדי (Archibald Kennedy), בסכום של 100 לירות שטרלינג, בשביל לבנות בו בית קיט. אולם המדינה החרימה חלק מהאי במטרה להקים במקום תצפית להזהרת הערים הסמוכות מפני פלישת אויב.

בשנת 1756, בשל מגיפה שהתפרצה בפילדלפיה, השתמשו באי כמחנה הסגר לבידוד מחלת האבעבועות. בשנת 1759 רכשה ניו יורק את האי בסכום של 1000 לירות שטרלינג.

היום ניתן לראות על האי את פסל החירות ולא מתגוררים בו אנשים. ניתן להגיע אליו באמצעות מעבורת, שיוצאת מבאטרי פארק באי מנהטן וגם מליברטי סטייט פארק בג'רזי סיטי שבניו ג'רזי.

בשנת 1877 הציע פרדריק אוגוסט ברתודלי להקים את הפסל "חירות המאירה את העולם". כן, כך הוא נקרא בימים ההם, עד שבשנת 1916 ניזוקו האי והפסל, בפיצוץ בלק טום.

בשנת 1924 הפסל הוכרז כאתר לאומי ובשנת 1933 עבר האי לשליטת משרד הפנים ומנוהל מאז על ידי מחלקת הפארקים הלאומיים. עד היום השרידים מאותו מוצב משמשים כבסיס לפסל, אך מרבית מה שהיה כאן נהרס בשנים 1944-1950.


#איך נפגע פסל החירות בפיצוץ בלק טום?
פיצוץ בלאק טום היה מעשה חבלה של סוכנים גרמנים, שהתבצע בג'רזי סיטי שבניו-ג'רזי, ב-30 ביולי 1916.

מטרת הפיצוץ הייתה לפגוע בתחמושת אמריקנית שהייתה בדרכה לבעלות הברית במלחמת העולם הראשונה. התקרית הזו, שהתרחשה בטרם הצטרפה ארצות הברית באופן רשמי למלחמה, מפורסמת בנזק שהיא גרמה לפסל החירות.
הבורסה לניירות ערך בניו יורק
הבורסה לניירות ערך בניו יורק
#על הבורסה המפורסמת ביותר בעולם

בניין הבורסה לניירות ערך בניו יורק נוסד בשנת 1817. הבורסה הזו היא הגדולה ביותר בארה"ב ובעולם והשנייה בגודלה במספר החברות הנסחרות בה. היום נסחרות בה מעל 3,000 חברות, בשווי כללי של כ-20 אלף מיליארדי דולרים, או בפשטות בשווי של 20 טריליון דולר. גם לפני שנת 1817 הייתה פעילות בבורסה, רק שהיא התנהלה בוול סטריט עצמו.

הבורסה נוסדה בפינת הרחובות וול סטריט וברוד במנהטן. היא מנוהלת על ידי דירקטוריון הבורסה, המטפל בתפעול השוטף של מערכות הבורסה, טיפול בחברות הרשומות למסחר ואישורם של מועמדים חדשים כחברי בורסה.

כמחצית מכל היקף המסחר המתבצע כאן, נערך באופן ממוחשב. בבורסה עוברים מדי שעה סכומי עתק ונסחרים בה אלפי סוגים של מניות וניירות ערך.

הבורסה של ניו יורק נוסדה בשנת 1792, מצפון-מזרח לבניין הבורסה של ימינו. המבנה המקורי מזכיר מקדש יווני ובו שוכן ה"פדרל הול". ממנו רואים את פסל ג'ורג' וושינגטון שהוצב במקום כמה שנים לפני כן, לאחר שהושבע כנשיא הראשון של ארצות הברית.


#ההיסטוריה של וול סטריט
מדהים לחשוב כיצד הפך רחוב קטן, כמעט סימטה, בדרום מנהטן, למקום החשוב בעולם כולו בתחום הכספים.

במה שהיום דאון טאון מנהטן בנו לפני שנים רבות את הרחוב הצר, וול סטריט, לאורכה של חומת העץ (WALL) שנועדה להגן על מנהטן, מחשש לפלישת של הצבא הבריטי מהים. לחומת העץ ההיא לא נותר היום כל שריד, אבל כשהייתה עוד קיימת, בשנת 1685, סללו את הרחוב שנקרא על שמה, וול סטריט, 32 שנה לאחר שהיא הוקמה שם.

בהמשך החלו לסחור שם במניות ונולדה הבורסה המקומית. במדינות הדרום של ארצות הברית, כמו וירג'יניה וג'ורג'יה, כבר הייתה בורסה, וגם בקנדה שמצפון. בכל זאת, בתהליך מופלא וכמעט לא הגיוני, הפכה דווקא הבורסה של ניו יורק, זו שיושבת באותו רחוב קטן במנהטן, למרכז העצבים העסקי של העולם.

זה קרה מאחר שבמנהטן ישב הבנק אוף ניו יורק. בשנת 1792 כינס הבנק הזה 24 ברוקרים, אנשי מסחר בניירות ערך, לוועידה שבה הגיעו להסכמה להתחיל לסחור בניירות ערך בשוק מסודר. באופן טבעי הבורסה שנבחרה הייתה זו של מנהטן והמנייה הראשונה שנרשמה למסחר בה, הייתה המנייה של הבנק אוף ניו יורק, המייסד וחבר הבורסה הראשון שבה.

לאחר תום מלחמת 1812 עם אנגליה, החלו לבנות את בניין הבורסה והיא החלה לגדול. שלוש שנים לאחר מכן חוקקו את "ספר החוקים והתקנות של הבורסה של ניו יורק" ובשנת 1817 התאספו כל הברוקרים של ניו יורק בבניין מספר 40 בוול סטריט, הוא הבורסה של ניו יורק, בבניין הראשון שלה.
גריניץ' וילג'
גריניץ' וילג'
#על השכונה
שכונת המגורים המדליקה הזו, הגריניץ' וילג', מצליחה להציע למבקרים רוגע ושלווה ובו בזמן אווירה בוהמיינית, תוססת וצעירה. השכונה קרויה על שם גריניץ' שבלונדון והיא מפורסמת בעיקר בתור מרכז בוהמה ומרכז של הקהילה ההומו-לסבית של ניו-יורק.

בשכונה זו התפתחו אמנים ויוצרים רבים, ביניהם בוב דילן. בשל הביקוש הרב למגורים באזור עלו המחירים של הנכסים בשכונה ורוב התושבים כאן הן משפחות מהמעמד הבינוני והגבוה.

הביטו מסביב. תוכלו להתרשם מהבתים החומים והצמחים שמסביבם. בסופו של שבוע אפשר וכיף לבלות בפאבים ובמועדונים שכאן. אם אתם מחפשים משהו יותר רגוע, הרגישו חופשי להיכנס לאחת מהגלריות של גריניץ' וילג' ולשתות קפה עם מאפה חם.

מצפון לשכונה תמצאו את כיכר וושינגטון שבה סביר שתיתקלו בסטודנטים בליינים, נגני רחוב, להטוטנים, שחקני שחמט ובכל מיני טיפוסים צבעוניים ועליזים אחרים.

גריניץ' וילג' הוא אחד מהמקומות האלה שנותנים לך תחושה של כפר קטן בלב העיר הסואנת. לכו לעשות חיים!


הנה הווייב של גריניץ' וילג':

https://youtu.be/NDwUEjkL1Jg


וכמה מהחוויות של הווילג':

https://youtu.be/AN4bWGUoX7s


גראונד זירו
גראונד זירו
#על הגראונד זירו

לא הרבה יודעים, אבל המונח גראונד זירו (Ground Zero) הוא לא רק שם המקום שבו עמדו מגדלי התאומים, אלא מונח המתאר נקודה על פני הקרקע שבה אירע פיצוץ. לרוב הוא מגיע בהקשרים של פיצוץ גרעיני או פצצה גדולה והשתמשו בו לראשונה בעיתון ניו יורק טיימס כאשר הנ"ל תיארו את ה"גראונד זירו" ביפאן.

אבל בשנים האחרונות המושג הוסב באופן לא מפתיע, לטובת האזור ההרוס שנותר אחרי הפיגוע האיום של ה-11 בספטמבר בניו יורק בשנת 2001. שני מטוסים חטופים שהתרסקו לתוך מגדלי התאומים, הידועים כמרכז הסחר העולמי, הביאו לקריסתם ולמותם של אלפי אנשים.

מאז הונחה אבן הפינה ועד שנפתחה למבקרים כעבור 11 שנים, היה חשש רב מפיגועי טרור נוספים. רק בשנת 2006 אושרה התוכנית של המבנה שתכנן צוות בראשות האדריכל דיוויד צ'יילדס. במתחם תוכלו למצוא את האנדרטה לזכר אירועי ה-11 בספטמבר, את המוזיאון המנציח את האירועים שהתרחשו כאן ועצי אלון לבנים, שאחד מהם הוא שריד מהאסון ומכונה "העץ השורד".

רבים מהתיירים מגיעים הנה, כדי לכבד את 3000 הקורבנות שקיפחו את חייהם כאן. מדי שנה, בערב של ה-11 בספטמבר, מתקיים כאן אירוע הנצחה מכובד הנקרא "מחווה באורות". במהלכו מוקרנות 2 אלומות אור אנכיות, המדמות את המגדלים שעמדו כאן.
מוזיאון המטרופוליטן לאמנות
#על "The Met" המוזיאון לאמנות

לחובבי אמנות, ביקור במוזיאון המטרופוליטן לאמנות הוא יותר ממתבקש. אמנם שמו המלא הוא מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, אבל נהוג להשתמש בכינוי המקובל לו "המט" ("The Met"). הוא אחד מהמוזיאונים הגדולים והחשובים בעולם. הוא נמצא באמצע "שדרת המוזיאונים" בניו יורק.

המוזיאון נפתח בשנת 1872 והוא שוכן בצד המזרחי של הפארק הגדול, הסנטרל פארק. בתערוכת האוסף הקבוע של המוזיאון יש יותר משלושה מליון מוצגים הסוקרים את התרבות האנושית לאורך 5000 שנה, מהתקופה הפרה-היסטורית ועד ימינו.

במוזיאון המטרופוליטן תמצאו מוצגים מתחום האמנות הקלאסית, העתיקה, האסייתית, האוקיאנית, האפריקנית, האיסלאמית והמודרנית. כל אלה פרושים בלא פחות מ-19 אולמות ענק, שכל אחד מהם מוקדש לנושא אחר.

קחו בחשבון שהמוזיאון גדול והביקור בו עשוי לקחת זמן. החוויה הזו מחייבת תכנון מוקפד והחלטות על מה לוותר ומה לראות, אבל אם יש לכם זמן מוגבל, מומלץ להגיע למקדש דנדור שמוצב באגף המצרי. המבנה הועתק ומוצג ממש כמו שהיה במצרים בשנת 1967.

עוד מהמומלצים כאן הם גן הפסלים האירופאי והחדרים המוקדשים לציורים של ורמיר ורמברנדט. כמו כן, במוזיאון מוצעים סיורי הדרכה בחינם, שמועברים על ידי מתנדבים ועובדי המוזיאון.


#בקולנוע
מדרגות המטרופוליטן הופיעו בקומדיית הפשע "אושן 8" (Ocean’s 8) ובסדרת הנעורים "אחת שיודעת" (Gossip Girl).


מבט מקרוב על המוזיאון:

https://youtu.be/OTsqUNGFYlM


הדרכה:

https://youtu.be/81cOWV3-xxs
מרכז רוקפלר
#על המרכז
מרכז העסקים של העיר ניו יורק הוא אחד מהמתחמים המובילים בעבור תיירים. המרכז כולו נקרא על שם ג'ון ד. רוקפלר הבן, שחכר את השטח מאוניברסיטת קולומביה בשנת 1928. המרכז הוקם בין השנים 1929-1940 ועלות הבנייה הסתכמה בסכום עצום של 250 מיליון דולר. בהקמה השתתפו יותר מ-40,000 עובדים. הפתיחה הרשמית של המרכז התקיימה בשנת 1939.

המתחם מחולק לשני קומפלקסים: האחד נבנה בסגנון אר דקו בשנות ה-20 והשני כולל ארבעה מבנים מודרניים משנות ה-60 וה-70. המתחם משתרע על פני 88 דונם ויש בו 19 מגדלי משרדים. מרכז רוקפלר נרכש על ידי תאגיד מיצובישי בשנות ה-80 של המאה ה-20.

במקור, תכנן ג'ון רוקפלר ג'וניור להפוך את המקום למתחם אופרה ותרבות, אך בשנת 1929, עם התרסקות שוקי המניות והשפל הגדול שהגיע אחריה, התוכנית ירדה לטמיון. במקום התכנון המקורי, החל רוקפלר לפתח את השטח ולהקים בו בנייני משרדים ומגורים. לאחר שבני המשפחה השתכנעו כי שמם ימשוך דיירים ברמה גבוהה, הם החליטו לקרוא למרכז "מרכז רוקפלר".

כאן תמצאו את המרכז למוזיקה של רדיו סיטי מיוזיק, את אולפני רשת הטלוויזיה NBC, את פסל האטלס המפורסם ועוד. יש פה גם מעל 100 חנויות ו-40 מסעדות ובתי קפה.

יש במרכז רוקפלר גם מרפסת ובה תצפית מרהיבה אל הסביבה. בכל חורף המקום הופך לזירת החלקה על הקרח בקומת הכניסה ומוצב בו עץ אשוח גדול ומקושט.


#מרפסת התצפית של המרכז

בשנת 2005 נפתחה מחדש מרפסת התצפית של המרכז, הנמצאת ב - "Top of the Rock". המרפסת מספקת נוף מרהיב כל כך, שהוא מצליח להתחרות אפילו בנוף המדהים המשתקף מבניין האמפייר סטייט.

המרפסת נפתחה בפעם הראשונה בשנת 1933, אז הייתה מעוצבת בסגנון של אוניית ענק - עם כיסאות נוח ופתח אוורור. בשנת 1986 היא נסגרה בעקבות שיפוצים בבניין ונפתחה כעבור 20 שנה שוב. במרפסת המשופצת, ניתן ליהנות מהנוף המרשים, אך זכוכיות מגן בגובה של 2.5 מטרים נועדו למנוע מקרי התאבדות, כפי שקרה כאן לא פעם בעבר.

אל התצפית תגיעו באמצעות מעליות. יש למעליות הללו, אגב, רצפת זכוכית שתספק לכם נסיעה חווייתית. את התצפית מרכיבות 3 קומות, כאשר הקומה ה-70 בעלת גג פתוח ומספקת 360 מעלות של נוף, בגובה של 260 מטרים. ביום בהיר ניתן לראות מכאן, למרחק של עד 130 קילומטרים.


#משהו לדרך...
כאן, במשרדי NBC האמתיים, צולם הפרק ב"סיינפלד" שבו מגיעים ג'רי וג'ורג' להנהלת החברה, כדי למכור את הרעיון של סדרת הטלוויזיה עם ה"Show about nothing".
המוזיאון לאמנות מודרנית סגור עד ה-21.10.19
#על מומה - המוזיאון לאמנות בת זמננו בניו-יורק

אינכם חייבים להיות חובבי אמנות מושבעים בשביל לסייר במוזיאון לאמנות. אתם יכולים לספוג אווירה, ליהנות מהאסתטיקה ומריחות הנוסטלגיה של האמנות. המוזיאון לאמנות מודרנית (הידוע גם בכינויו מומה), נחשב לאחד ממוזיאוני האמנות הטובים בעולם וכדאי מאד לבקר בו.

הרעיון להקמת המוזיאון הגיע משלוש גבירות אמידות, שרצו מאד להקים עבור תושבי ניו יורק את "מוזיאון האמנות המודרנית הגדול בעולם".

מוזיאון המומה, שנבנה בשנות ה-30, תוכנן על ידי אדוארד דורל סטון והוא נבנה על ידי פיליפ גודווין. המוזיאון נפתח למבקרים בפעם הראשונה בשנת 1929. בשנות ה-50 וה-60 התבצע כאן שיפוץ רחב בידי האדריכל פיליפ ג'ונסון, שהוסיף לו גם גינת פסלים נהדרת. בין השנים 2002-2004 נערכו בו שוב שיפוצים שבמסגרתם המוזיאון הכפיל את גודלו.

תוכלו למצוא כאן תערוכות קבועות, אך גם תערוכות מתחלפות בנושאים שונים: עיצוב, צילום ופיסול. מבין המוצגים שתוכלו לראות במוזיאון יש לא מעט יצירות מופת מהשורה הראשונה, כמו "ליל הכוכבים" של וינסנט ואן גוך, "העלמות מאביניון" של פאבלו פיקאסו, "התמדתו של זיכרון" של סלוודור דאלי, "חבצלות המים" של קלוד מונה, "הרוחצת" של פול סזאן ועוד.

בנוסף למוצגים, תוכלו להגיע להקרנות יומיות של סרטי אוונגרד וקלאסיקות אמריקאיות ואירופאיות המוקרנות כאן.


#טיפ
כניסה חינם - בכל יום ו בין 16:00 ל-20:00 הכניסה למומה חופשית. קצת צפוף אז כדאי לתפוס מקום בתור מראש.

מה-15.6 סוגרים את המומה לשיפוצים עד ה-21.10.19


מבט מקרוב על המוזיאון המודרניסטי:

https://youtu.be/BDwxeGEeXeY
בניין אמפייר סטייט
#על המגדל שהפך לסמל של ניו יורק
בניין האמפייר סטייט היה הגורד השחקים הגבוה בניו יורק, הוא מתנשא לגובה של 443 מטרים ויש בו 103 קומות. הוא אחד מהסמלים הדומיננטיים ביותר של העיר הגדולה והוא נמצא בצומת השדרה החמישית ורחוב 34. האמפייר סטייט בילדינג תוכנן ונבנה בשנים 1929-1931 בסגנון אר דקו, על ידי וויליאם לאמב. הוא נחשב על ידי האגודה האמריקאית להנדסה אזרחית כאחד משבעת פלאי העולם המודרני.

די מהר לאחר השקתו הבניין הזה הפך לכוכב הוליוודי והוא הופיע בלא מעט סרטי קולנוע, החל מקומדיות רומנטיות ועד דרמות ואקשן. אין כמעט חובב קולנוע שלא מכיר את תמונת הקינג קונג שמטפס עליו בסרט הזה משנת 1933. המגדל הוא מקום שכיח להצעות נישואים ובכלל, שטיח הנוף המדהים שנפרש מהקומות העליונות שלו הפך אותו לאחד המקומות הרומנטיים בעיר.

בשנת 1931, נשיא ארה"ב הרברט הובר לחץ על מתג בבית הלבן שהדליק את האורות של בניין האמפייר סטייט. כך נחנך הבניין המדהים הזה, שהיה באותו העת הבניין הגבוה ביותר בעולם. נכון לשנת 2016 הוא החמישי בגובהו בארה"ב וה-29 בגובהו בעולם.

גם מדרגות הבניין הן סוג של אטרקציה, כשפעם בשנה מתקיים כאן המירוץ השנתי של אצני ניו-יורק, בו עולים מאות אצנים במדרגות, מלמטה עד לראש האמפייר סטייט.

קצת סטטיסטיקה - בבניין 6500 חלונות, 73 מעליות ו-1860 מדרגות. הוא שוקל לא פחות מ-365 אלף טון. מדי פעם, במיוחד בזמנים של אירועים מיוחדים, האמפייר סטייט מואר בצבעים בוהקים מרשימים.


#תערוכת "להעז לחלום"
במובן מסוים, סיפורו של בניין האמפייר סטייט הוא סיפור החלום האמריקאי. התערוכה "להעז לחלום", שמוצגת בו, מציגה את ההיסטוריה, ההנדסה והבנייה של הבניין. יש בה המון תוכן מהארכיון של גורד השחקים המוכר של ניו יורק. התערוכה מספקת חוויה מושלמת ומאפשרת ללמוד על העבודה החלוצית של האדריכלים, הבנאים והפועלים שבנו אותו. בתערוכה תיחשפו למסמכים מקוריים, צילומים תקופתיים, רישומים אדריכליים, רשימות בנייה ומסמכי הנהלת חשבונות יומיים. בנוסף, תוכלו לצפות גם בתמונות ומזכרות ששייכות ליותר מ-3400 עובדים שעזרו לייצר כאן את ההיסטוריה.


#האורות של בניין האמפייר סטייט
מאז 1976, האמפייר סטייט הוא הסמל הבינלאומי של קו הרקיע של ניו יורק. האורות שדולקים על גבי הבניין שומרים על מסורת קבועה של שינוי צבע בהתאם לאירועים והמאורעות השונים לאורך כל השנה.

בשנת 2012, השתדרגה המערכת עוד, כשהותקנה על הבניין מערכת אורות LED המסוגלת להציג 16 מיליון צבעים, היכולים להשתנות באופן מיידי. לפעמים האורות אפילו מסונכרנים עם שידורי מוזיקה המשודרים בתחנות רדיו שונות וזה הופך את הבניין לאורגן האורות הגדול בעולם.

ליל כל הקדושים, חג הפורים של העולם הנוצרי, גם הוא מקבל ביטוי, כמעט בכל שנה, על פני הבניין הגבוה של ניו יורק.

מעצב תאורה בינלאומי בשם מארק בריקמן, הוא שתכנן והציב את נורות הלד, כך שיסתנכרנו עם קצב המוזיקה הנשמעת. 100 מטרים של אורות צבעוניים, מרהיבים וחגיגיים נצפים, כשהוא פועל, כמעט מכל פינה במנהטן.

גם אמנים שונים זכו להשתמש באורות המרהיבים כחלק מהאמנות שלהם: הזמרת אלישיה קיז, פרנק סינטרה וג'יי זי הראפר.


#הסיפור על המטוס שהתנגש באמפייר
בניין האמפייר סטייט היה הבניין הגבוה ביותר בניו יורק במשך שנים רבות, אך עם בנייתם של מגדלי התאומים (שנת 1972), הוא הפך לשני בגובהו. מיותר לציין שלאחר קריסת מגדלי התאומים בפיגועים של ה-11 בספטמבר בשנת 2001, הוא חזר למעמדו כבניין הגבוה ביותר בניו יורק, אך זה לא תמיד יתרון.

בזמן מלחמת העולם השנייה, המריא משדה התעופה במסצ'וסטס מטוס שהיה אמור להגיע לנמל התעופה של ניו ג'רזי. מטרת המטוס הייתה לקחת חלק בלחימה ופיקד עליו קברניט סמית', שהחזיק בניסיון של 30 גיחות הפצצה בחזית אירופה.

כשהתקרב המטוס לניו יורק נתקל בערפל כבד שהכביד את הראות באזור. הקברניט סמית' ביקש אישור לנחות בנמל התעופה לה גוארדיה, אך התבשר כי גם שם הראות לקויה. מגדל הפיקוח הורה לו להמשיך את הטיסה בשמי מנהטן תוך שהוא שומר על גובה של 457 מטרים.

עם זאת, הערפל נתן אותותיו וגרם לקברניט לאבד את דרכו. הוא החל להנמיך את המטוס לקראת נחיתה בניו יורק, תוך שהוא כמעט מתנגש בבניין ג'י אי שגובהו 259 מטרים. ברגע האחרון הוא הצליח למנוע את האסון וסטה מהדרך, אך למרבה הצער התנגש דווקא בבניין הגבוה ביותר בניו יורק של אותה התקופה, בניין בן 103 הקומות, האמפייר סטייט בילדינג.

המטוס פגע בקומה ה-79 של הבניין, והביא לחור עצום בגודלו בקיר הבניין. אחד משני המנועים של המטוס ממש חצה את הבניין ונפל כ-270 מטרים עד שפגע בגג של בניין אחר והביא לשריפה. המנוע השני צנח בפיר מעלית בבניין עד לתחתית ושברים נוספים התפזרו ברחוב שמתחת לו.

במגדל פרצה שריפה, שאותה הצליחו מכבי האש לכבות למרבה הפלא אחרי 40 דקות. למזלו, יציבות הבניין לא התערערה. התאונה גבתה את חייהם של 14 אנשים, 3 אנשי צוות (מתוכם שני טייסים) ו-11 אנשים שהיו בבניין. 26 אנשים נפצעו. עד היום יש סימון של אבן חסרה בציפוי המבנה את פגיעת המטוס בו.

ואם לא מספיק ניסים קרו בסיפור הזה, אחת הפצועות הוכנסה למעלית על ידי החובשים, מבלי שידעו שהמעליות ניזוקו בתאונה. המעלית צנחה 75 קומות למטה - אך האישה שרדה את הטירוף. האירוע הזה זכה להכרה כשיא גינס.


#אדריכלות האמפייר סטייט בילדינג
בניין האמפייר סטייט נחשב לסמל תרבות אמריקאי והוא דוגמא לאדריכלות אר דקו, שהתפתחה בצרפת ומאופיינת בעיטורים גיאומטריים ואנכיים. אר דקו הוא סגנון שהחל להתפתח בתחילת המאה ה-20 וצבר תאוצה בין השנים 1920-1930.

כדי למנוע את חסימת אור השמש, עוצבה צורתו של הבניין בצורת מדרגות - הקומות התחתונות רחבות וככל שהקומות עולות הוא הופך לדק יותר, עד שמגיע אל הכותרת שעומדת בראשו.


הנה מבט מרחפן:

https://youtu.be/ZZrmjwwTghI


קינג קונג בסרט מ-1933 - על הבניין:

https://youtu.be/CuRQH_hLcTw
מוזיאון גוגנהיים
#על המוזיאון שהמבנה שלו הפך לאייקון

המבנה הספירלי המעניין הזה, המוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית, נחנך בשנת 1959 והוא קרוי על שם סולומון רוברט גוגנהיים. הוא יזם את הקמת המוזיאון בכדי להציג את אוסף האמנות הנדיר שהחזיק.

העיצוב המיוחד הוא יצירתו של האדריכל האמריקאי פרנק לויד רייט ואין ספק שגם חזותו מושכת מבקרים שבאים להתפעל מהיופי. הבניין הוא סמל תרבות ואייקון של ארכיטקטורה מודרנית חדשנית, יצירתית ומסקרנת.

למרות היופי, יש לא מעט שמבקרים את העיצוב של המבנה, שמביא איתו כשלים וחוסר התאמה לייעודו. בשל הצורה הספירלית, הצפייה ביצירות במוזיאון אינה ישרה אלא עקומה, מה שמקשה לעתים לראות את היצירה בפרספקטיבה שאליה כיוון האמן. התקרות בגוגנהיים נמוכות מבדרך כלל ולכן יש תחושה שהתמונה לא מקבלת את הכבוד הראוי לה.

כמה שנים לאחר מותו של רייט, בשנת 1992 המבנה עבר שיפוץ, שבו נבנו קומות נוספות ובהן תקרות גבוהות. לשם הועברו יצירות האמנות שדרשו יותר מקום וחללים גבוהים.

במוזיאון תמצאו יצירות של מגוון אמנים מוכרים: שאגאל, פיקאסו, קנדינסקי ועוד. רוב האוסף מכיל תמונות אך יש גם פסלים וצילומים. בקומה החמישית תמצאו מרפסת עם תצפית לסנטרל פארק.


#עיצוב מוזיאון גוגנהיים
מוזיאון גוגנהיים שבעיר ניו-יורק תוכנן על ידי האדריכל הידוע פרנק לויד רייט. רייט נדרש ל-700 שרטוטים ול-15 שנה עד שהצליח להגיע למה שרצה - מבנה שיהיה שונה מכל "הקופסאות" שמסביב, אותם מבנים רגילים של העיר ניו-יורק.

ואכן, המבנה של מוזיאון גוגנהיים בניו-יורק הוא בעל צורה ייחודית שרבים מחשיבים כיצירת אמנות לא פחות חשובה מהיצירות המופשטות שמוצגות בו. הצורה המעוגלת, הלא סימטרית, הבלתי סדירה ושחלקה הרחב הוא דווקא למעלה, היא בלתי נשכחת. הוא גם היה המוזיאון הראשון שבו הגלריה היא אחת - אין קומות ואין חדרים, אלא רק חלל אחד המתעקל בשיפוע מתון במורד המבנה, למלמעלה ועד לקומת הכניסה.

מה שאיפשר את הקסם הזה, הוא התכנון של המבנה לפי סדרת פיבונאצ'י ועל פי יחס הזהב. ממש כמו קונכיית הנאוטילוס, הקונכייה הכי קדומה שעדיין קיימת בעולם ולא השתנתה מאז ימי הדינוזאורים. את הרעיון קיבל האדריכל לאחר שהברונית העשירה, מזמינת העבודה, דרשה שהמבנה יהיה מעוגל. מכאן הדרך הייתה קצרה לחיקוי של קונכיית הנאוטילוס, שכולו מחושב על בסיס עיקרון פיבונאצ'י. זהו עיקרון שמבוסס על חתך הזהב, הצורה היעילה ביותר בטבע לשכפול מוקטן.


מבט מקרוב על המוזיאון:

https://www.youtube.com/watch?v=a51J5hzHg4U


טיול במוזיאון:

https://youtu.be/FWFeDzKGA78


והקרנת מיפוי מהממת על המבנה החלזוני של המוזיאון:

https://youtu.be/osc8Gvz40C4
מוזיאון ההגירה באליס איילנד
#על המוזיאון
מוזיאון ההגירה הממוקם באליס איילנד עוזר למבקרים ללמוד על היסטוריית המהגרים בארה"ב ובילוי זה מתאים לכל המשפחה. המוזיאון נפתח בשנת 1990 והוא ממוקם במבנה מרשים שבו 3 קומות. מעצב המקום שחזר את מראה המבנה שעמד כאן בשנות ה-20.

האי שימש מרכז של מחלקת ההגירה של ארה"ב ודרכו עברו 12 מיליון מהגרים, שבאו לניו-יורק, בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. בימים ההם, 98% מהם הורשו להיכנס לארה"ב ושני האחוזים הנותרים הוחזרו למדינות מהם הגיעו.

תהליך המעבר לארה"ב נמשך כחצי יום - זה התחיל בבדיקות רפואיות (כדי לוודא שמי שנכנס בריא ולא מביא איתו מגיפות או מחלות קשות), אחר כך התקיים ראיון אישי שבו נאלצו המהגרים להסביר את סיבת הגעתם לאמריקה. עדויות מספרות שבתקופה ההיא מתקן ההגירה היה מוזנח ומשטרת ההגירה הפחידה את המהגרים.

המוזיאון אינטרקטיבי ובו תמצאו תעודות, צילומים, סרטי וידאו ואפילו מופעי תאטרון. במקום גם אנדרטה שבה הונצחו 420 אלף בני משפחות המהגרים.


הנה המוזיאון והאי אליס איילנד:

https://youtu.be/wckFtoHSqKw
המוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע
#על מוזיאון הטבע של ניו יורק
אחד המוזיאונים החשובים ביותר בארה"ב הוא המוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע. הוא נמצא בשדרת סנטרל פארק ווסט במנהטן. המוזיאון נוסד בשנת 1869 ובתחילה שכן בבניין הארסנל, עד שעבר למשכנו הנוכחי בשנת 1974. המוזיאון כולל 25 מבנים שבהם תערוכות קבועות ומתחלפות. בשל גודלו העצום של המוזיאון תוכלו לראות בו מעל 30 מליון פריטים.

המוזיאון מפורסם בעיקר בזכות הדיורמות (מודל תלת מימדי) שבו, המציגות פוחלצים של בעלי חיים בסביבה הטבעית שלהם: בעלי חיים אסייתים, אפריקאים וצפון אמריקאים. אך לצד הדגמים תוכלו לראות גם מוצגים אמיתיים, כמו מאובנים, שבבי מטאורים, יהלומים ומינרלים. באולם האוקיינוסים אפשר לראות דגם בגודל טבעי של לוויתן כחול. בתערוכות הקבועות תוכלו לראות תערוכות חלל, מדע ומאובנים היסטוריים, ביניהם גם שלדי דינוזאורים.

במקום יש פלנטריום (Planetarium) ובו מיצג תלת מימדי של החלל, עם תצוגה ומופע אור קולי מרהיב על היקום.

המוזיאון אמנם קלאסי לילדים, אך גם המבוגרים ימצאו בו עניין רב. במוזיאון יש היום מעל 1200 עובדים ומתנהלים בו כ-100 מחקרים מדי שנה.

דמי הכניסה למוזיאון הם בגדר המלצה בלבד, אך נהוג להשאיר 5 דולר בכניסה.

מבט מקרוב:
https://www.youtube.com/watch?v=kxPCFljwJws
מרכז האו"ם, האומות המאוחדות
#על המתחם

מתחם המבנים הגדול הממוקם בניו יורק, משמש כמטה ארגון האומות המאוחדות מאז שהוקם המבנה בשנת 1952. האומות המאוחדות הוא ארגון בינלאומי שמטרותיו הן להקל על שיתוף הפעולה בענייני החוק, הביטחון, ההתפתחות הכלכלית, זכויות האדם הבין לאומיות והשגת שלום עולמי. בגלל שהטריטוריה של המתחם בין לאומית, חוקי ארה"ב אינם חלים עליו.

הקרקע של בניין האו"ם נרכשה לטובת הארגון בזכות תרומה של ג'ון ד' רוקפלר הבן. על הקרקע נבנה המתחם הזה ובו כמה בניינים. בניין המזכירות, הבניין המרכזי מבין הבניינים, מזוהה בזכות החזית המרשימה שלו, שמורכבת מזכוכית בגוון ירקרק. הוא מתנשא לגובה של 156 מטרים הכוללים 39 קומות.

בניין נוסף במתחם הוא בניין העצרת הכללית של האומות המאוחדות. מטרת הגוף הזה היא לשמש פורום לדיון ולתכנון תכניות בשאלות בנושאי שלום, כלכלה וזכויות אדם. הבניין השלישי שתראו כאן הוא בניין דאג המרשלד, בניין הספרייה של האו"ם.

מחוץ לבניינים, במרחב הפתוח, תוכלו למצוא גנים ופסלים. גם הכיכר הענקית מהווה חלק בלתי נפרד מהנוף למבקרים הרבים שמגיעים לכאן.

את הבניין עיצבו 11 אדריכלים בינלאומיים ובראשם וולס ק. הריסון. באולמות והחללים שבתוך הבניינים תוכלו לראות מגוון גדול של יצירות אמנות, פסיפסים, ציורי קיר ושטיחים ייחודיים, שנאספו מכל רחבי העולם.

תהנו!


הנה בניין האו"ם בניו יורק:

https://youtu.be/vpRm7GAtZIo?t=1m36s


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.