» «
נווה צדק
שכונת נווה צדק
#על השכונה היהודית הוותיקה מתל אביב

לא כולם יודעים שנווה צדק הוקמה עוד לפני שנולדה העיר תל אביב, בתור "אחוזת בית", השכונה היהודית החדשה שמחוץ לחומותיה של יפו.

האחראים לכך הם בני משפחת שלוש, משפחה שהגיעה ליפו שנים בסוף המאה ה-19, מאלג'יריה והחלה לעסוק במסחר. אהרון שלוש, אבי המשפחה, התעשר מעסקיו ואז העיז ויצא מחומות יפו, אל שכונה חדשה שיקים - זו שהיסטורית תהיה השכונה הראשונה של תל אביב, היא נווה צדק.

נווה צדק היא השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות יפו. היו שנים שהיא התיישנה והפכה לשכונת עוני של ממש. באותה תקופה היו אפילו מחשבות על הריסת השכונה ובנייה של מבנים חדשים במקומה.

אבל בשנות ה-80 החלה השכונה מושכת אליה צעירים ואמנים, שאהבו את פשטותה, המחירים הזולים של הדירות בה ואת קרבתה לים, לשוק הכרמל ועוד. מאז ובמהלך העשורים האחרונים, היא הפכה לאחת השכונות הנחשבות בתל אביב, גם למגורים וגם ליעד תיירותי אהוב. שימור המבנים הישנים הפך מקובל והתנועה של תושבים אל נווה צדק הפכה פופולרית ויקרה מאד.

השיטוט בסמטאות נווה צדק הוא מהסיורים הנעימים בתל אביב. דווקא הצפיפות והרחובות הצרים מצליחים להפוך את הטיול בשכונה הישנה למיוחד במינו. חנויות אמנים יצירתיות, בוטיקים של מעצבי אופנה צעירים, גלידריות ובתי קפה נעימים - כל אלה הופכים את השהייה בנווה צדק לבילוי נעים לשבת בבוקר או בערבו של יום.


#תולדות נווה צדק
סיפורה של נווה צדק מתחיל בשנת 1838, כשאהרון שלוש הצעיר מגיע בסירת מפרש מאורן שבאלג'יר אל ארץ ישראל. הוא מגיע לארץ כחלק ממשפחה ענפה, עובד כצורף ביפו ודי מהר עושה חיל בעסקיו וקונה אדמות מחוץ ליפו. שלוש מבין שיפו הופכת צפופה ובקרוב יתחילו לבנות שכונות מחוץ לה. ואכן, אלה ימי העליה הראשונה. עשרות אלפי עולים חדשים מגיעים לארץ וחלקם מתיישב ביפו הצפופה. ב-1887 מקימים שני אחים מירושלים, אלעזר ושמעון רוקח, חברה בשם "עזרת ישראל". באמצעות אגודת "נווה צדק לבניין בתים ביפו" הם מייסדים שכונה יהודית מרווחת, מחוץ לחומותיה של יפו. ההשראה שלהם היא מפרויקט מוצלח שנעשה בירושלים, ליציאה אל מחוץ לחומות. את שם השכונה הם לקחו מספר ירמיהו: "בשובי את שבותם יברכך ה', נווה צדק הר הקדש".

שלוש, שראה בהקמת השכונה אבן דרך משמעותית בביסוס היישוב היהודי, מציע לאחים שהחברה תרכוש את אדמותיו בהנחה ובתנאים נוחים ולבסוף סוכם שהקונים ירכשו את החלקות במחיר של שליש מהמחיר המקורי שהוא הציע. שלוש גם התחייב להקצות סכום נכבד לתחזוקת בית הכנסת הסמוך לביתו שכבר נבנה, בקצה השכונה.

נווה צדק שווקה ליהודי יפו האמידים. 48 בתים נבנו בה ובכוונה תחילה לא נעשתה בה הפרדה בין העדות. להיפך - נעשה שם עירוב מכוון בין יוצאי עדות שונות, כמקובל באותו הזמן בקרב יהודי הארץ. בשנת 1904 כבר מנתה השכונה כ-100 משפחות.

נווה צדק הייתה לתחילתה של התיישבות, שלימים תהפוך לשטח המאוכלס ביותר בישראל, גוש דן ומטרופולין תל אביב. תרמה להצלחתה ההחלטה שבניגוד ליפו, שם התנאים הסניטריים היו ירודים והשירותים היו בור ספיגה, תהיה זאת שכונה מסודרת שבה בכל בית ייבנה גם מטבח (בית תבשיל) ושירותים (בית כבוד).

נווה צדק הצליחה מאד. משכונה צעירה ונעימה, שהעזה ויצאו מיפו, היא הייתה לשכונה פתוחה, רחבת ידיים ומלאת אוויר צח ואנשים שכולם יהודים וחיים בבתים מרווחים ומרוחקים זה מזה. החידושים האדריכליים, הסמטאות הצרות, המסודרות והנקיות, כמו גם הפעילות האמנותית והתרבותית שבה - כל אלה הפכו את השכונה הצעירה למעין שלוחה של אירופה במזרח התיכון.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 כמעט והרסה עירית תל אביב את השכונה. הכוונה הייתה להקים על חורבותיה מרכז עסקים חדש, בסמוך לחוף. בהתנגדות של אישים וגופים שונים, שעוד הצטערו על הריסת הגימנסיה הרצליה, לצורכי בניית מגדל שלום, נעצרה הכוונה להרוס את השכונה היפה והמוזנחת. בסוף שנות ה-80 אושרה תכנית שימור ושיקום של השכונה וכדי לפתח את השכונה, ניתנו לצעירים הטבות שונות. מאז עוברת השכונה תהליך של התחדשות האוכלוסיה, ג'נטריפיקציה בלעז, כשאנשים צעירים ומבוססים רוכשים בה בתים ומשפצים אותם לצרכיהם. ניסיון לבנות בנינים רבי קומות בשכונה המתייקרת נתקל במאבק של תושבי תל אביב ונווה צדק. בסופו של דבר נמנע הדבר והוחלט לשמור על קו המתאר המקורי והנמוך של השכונה. בשוליה הוקמו בכל זאת מגדלים גבוהים ומודרניים, שלדעת רבים פוגמים במראה של נווה צדק ההיסטורית.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/S3AZc4InZ0k


סיור במקום:

https://youtu.be/fJbp-N8B1zc
כיכר ביאליק
כיכר ביאליק
#על הכיכר הקטנה של המשורר הגדול

כיכר ביאליק נמצאת בלב תל אביב במפגש הרחובות ביאליק ואידלסון. הכיכר שעברה שיפוץ, בשנת 2009, ביחד עם בית העירייה הישן, היא היום מקום לוהט. זאת בזכות סטטיק ובן אל תבורי, זמרי פופ מצליחים, שצילמו בה את הוידאו קליפ של הלהיט הגדול שלהם "טודו בום". אם תביטו היטב, תוכלו לראות מזמן לזמן ילדים שמצלמים זה את זה בשחזורים פחות ויותר מגוחכים של הקליפ הפופולארי של הצמד.

היסטורית, הכיכר היא חלק בלתי-נפרד מהרחוב הקטן הנושא את אותו השם, רחוב ביאליק. שניהם כמובן על שמו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק. שוכנים בה, בין השאר, הספריה למוסיקה של תל אביב יפו ובית ביאליק עצמו, הבית בו גר המשורר, מאז עלה לארץ.

כיכר ביאליק היא מאתרי המורשת החשובים בתל אביב. על אף גודלה הזעיר, היא שימשה בימי המנדט כמקום כינוסים מרכזי בתל אביב הקטנה. נערכו בה טקסים ואירועים עירוניים שונים, כמו גם הפגנות נגד שלטונות המנדט הבריטי.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/bLQZKEimMIg


הקליפ והכיכר:

https://youtu.be/Y_OLslE3bX8
כיכר רבין
כיכר רבין
#על כיכר החגיגה והעצב של תל אביב

כיכר רבין היא הכיכר החשובה של תל אביב וללא ספק הכיכר המפורסמת בישראל. כאן נערכות כבר שנים רבות כל ההפגנות החשובות ביותר לעמיד המדינה. כאן מוחים כנגד החלטות ממשלה, כאן קוראים לפוליטיקאים להתפטר, וכאן חוגגים ניצחונות גדולים בספורט, בבחירות ועוד.

צורת הכיכר היא של מלבן. הרחבה המוגבהת שבחלקה הצפוני מחברת את הכיכר לבניין העירייה. לעיתים היא משמשת לנאומים, בעת שמתקיימות עצרות בכיכר.

בדרום הכיכר תוכלו לראות את אנדרטת השואה והתקומה, יצירתו של הפסל המפורסם יגאל תומרקין. צורת האנדרטה היא של פירמידה הניצבת על קדקודהּ והיא עשויה ברזל חלוד וזכוכית.

הכיכר, שנמצאת בחזיתו של בניין עיריית תל אביב יפו, נקראה בעבר כיכר מלכי ישראל. על שינוי שמה הוחלט לאחר רצח ראש הממשלה, יצחק רבין. הרצח התבצע על ידי ישראלי, שהיה חלק מחבורת קושרים, בתום עצרת לשלום שבה השתתף רבין, ב-4 בנובמבר 1995.

בכיכר מתקיימים אירועים שנתיים כמו שבוע הספר העברי ויריד ארבעת המינים. זאת בצד הפגנות, כמו הפגנת "מושחתים נמאסתם!", שנערכה ב-1990 וקראה לשינויים בפוליטיקה הישראלית.. כאן התקיימה גם "הפגנת הארבע מאות אלף", שנערכה במחאה על אירועי סברה ושתילה ב-1982 והכילה לפי הערכות התקשורת כ-400,000 איש, מה שנחשב כהפגנה הגדולה בתולדות המדינה.


#על רצח רבין בכיכר
ב-4 בנובמבר 1995, בשעה 21:42, התרחש כאן בכיכר רצח פוליטי שאיש לא צפה. בכיכר התקיימה עצרת תמיכה בתהליך השלום, שערכו תומכי רבין וממשלתו, בכדי לחזק את ידיהם בהסכם אוסלו שעשו עם הפלשתינים.

בתום העצרת נרצח יצחק רבין בידי מתנקש. כמה רגעים לפני כן, רגע לפני סיום העצרת, שרו כל המשתתפים את "שיר לשלום". לאחר הרצח נמצאו בחולצתו מילות השיר, המוכתמות בדם, והיו לסמל.

בצידו הצפוני של בית העירייה, במקום שבו נרצח רבין, נקבעה אנדרטה לזכרו.

השלכות הרצח על המצב הפוליטי בישראל היו משמעותיות מאד ורבים רואים בו את נקודת השבר ביחסים שבין ימין ושמאל במדינת ישראל. הוא התרחש לאחר תקופה שבה האווירה הציבורית הייתה סוערת במיוחד, בשל חתימת הסכמי אוסלו והפיגועים שאחריהם. הימין ראה בממשלה ובעומד בראשה את מי שמדיניותם הובילה לפיגועים והתנגד בחריפות למדיניות זו. הקרע שבין ימין ושמאל בארץ הלך והחריף והרצח היה השיא שלו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/bg6FtJQOBqU


אנדרטת רבין:

https://youtu.be/BAjRXe8PwDg
שוק הכרמל
שוק הכרמל
#על השוק הכי פופולארי של תל אביב

תיירים, מוכרים צועקים, היפסטרים במשקפי שמש וחולצות פסים ותיירים המומים משלל הירקות והפירות הצבעוניים - כל אלה ורבים אחרים מתקבצים להם בכל יום בשוק הכי מסעיר וצבעוני של תל אביב.

שוק הכרמל הוא השוק המפורסם ביותר בתל אביב והפך בשנים האחרונות לאחד ממתחמי המזון המרכזיים והגדולים ביותר בתל אביב. זהו שוק הומה אדם, צבעוני, ריחני, צעקני ומלא באנרגיות טובות וים-תיכוניות. בשנים האחרונות הוא הולך ומתמלא בדוכני מזון רחוב מצוינים, במסעדות קטנות ואיכותיות, ברים הומי צעירים ודוכנים עם מוצרי מזון אתניים ומיוחדים. רוצים לאכול בדוכן מצוין? - ראו את המסעדות בסביבה בתפריט הראשי של גיידול.

שוק הכרמל נמצא ונקרא על שם רחוב הכרמל בתל אביב. עם השנים הוא התרחב גם לרחובות הסמוכים לו, בשכונות כרם התימנים ונחלת בנימין. היום פועל השוק 6 ימים בשבוע ותמצאו בו מגוון חנויות - מזון, לבוש, אביזרי בית, פרחים, ממתקים, מסעדות, מעדניות ועוד.


#היסטוריית השוק
בשנות ה-20 הגיעו סוחרים יהודים רוסים שרכשו קרקעות בתל אביב בתמורה ל-1000 רובל. הם פחות חשבו על עלייה לארץ והתגוררות בבתים אלו, אלא יותר חעל הצאצאים שלהם ועל הקרקעות שיוכלו להוריש להם. לאחר המהפכה הבולשביקית שהתחוללה ברוסיה בשנת 1917, לא הייתה להם ברירה והם נאלצו להגיע לארץ. לא היה בידיהם שום רכוש מלבד המגרשים שקנו.

בנוסף לקשיים הכלכליים, הם גם לא הצליחו להשתלב בשוק העבודה המקומי ולכן פתחו באזור כרם התימנים שוק קטן - "הכרם". מטרת השוק הייתה לספק עבודה בסחר בפירות וירקות. מאיר דיזינגוף, שהיה ראש העירייה באותה העת, הפך את המקום לרשמי ומסודר בשנת 1920 וכינה אותו בשמו "שוק הכרמל". כבר באותה התקופה היה השוק מפותח והכיל דוכני דגים ועופות, פירות, ירקות ומאפים.

הסוחרים הערבים של יפו, שגילו את הצלחת השוק המקומי, הקימו שוק מתחרה שהיה לא פחות טוב מהמקורי - שוק גדול, צבעוני, חי ובועט. לא מעט מקרי אלימות התרחשו בעקבות תחרות השוק המוצלח, מה שהעיב מעט על האידיליה המקומית.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/JZgFX5NyZSY


האנשים:

https://youtu.be/FCk8L6Z0x5E


ביקור במקום:

https://youtu.be/u6oCdDbS1oc


הדרכה:

https://youtu.be/9kE9B2dcfTM

אתרי חובה בתל אביב

יפו העתיקה
יפו העתיקה
#על העיר יפו ותולדותיה

יפו היא מהערים העתיקות בעולם והעיר העתיקה בים התיכון. היא מוזכרת במקורות רבים, מפפירוסים מצריים, דרך המיתולוגיה היוונית, בכתבים יהודיים כמו ספר יונה הנביא ועד לנצרות. אין הרבה ערים בעולם שנכבשו, נהרסו ונבנו מחדש, כמו יפו.

כיום מכירים אותה כולם בתור פנינת התיירות שמדרום לתל אביב. היא מציעה הרבה, החל משרידי יפו העתיקה, דרך נמל יפו עם הדייגים והמסעדות הקטנות שבו ועד לשופינג עממי וחיפוש של מציאות בשוק הפשפשים המפורסם בישראל. "אין כמו יפו בלילות", אומר השיר, אבל האמת היא שכיף להתהלך בין סמטאותיה גם בימים, או לשבת לארוחת דגים ים תיכונית בשקיעה, אל מול הים התיכון ולישון או לבקר בבתים העתיקים שבה.

הקמתה של יפו מיוחסת ליפת, בנו של נוח. מסמכים קדומים וחפירות לימדו את החוקרים שיפו שימשה עיר נמל כבר לפני 4000 שנה. היא שירתה אז את המלחים הפיניקים והמצרים במסעותיהם הימיים.

גם אחרי כן לא הפסיקה יפו להיות עיר נמל מרכזית וחשובה. ישבו בה בתקופות שונות כל כך הרבה עמים, מהפיניקים, דרך הרומאים, הממלוכים בתקופת בייברס, דרך נפוליאון שטבח בתושביה באכזריות והעות'מנים שבראשם מחמד אבו נאבוט. הם אלה שבנו את יפו העתיקה שאתם רואים מסביב ואת מגדל השעון וסללו את שדרות ירושלים בתחילת המאה ה-20.

מקור השם "יפו" הוא מהלשון הצידונית, שבה פירושו יפה, מצפה ששון.

נמל יפו היה שער הכניסה לרבים מאנשי העליות לארץ ישראל. בשנת 1965 הוא הפסיק לתפקד כנמל מסחרי והפך לנמל דייגים ומרינה לסירות ויכטות ועד לנמל הציורי של היום, זה עם המסעדות ובתי הקפה והבריזה הנעימה שבאה מהים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/5Knxuzu8-n8


ומהאוויר:

https://youtu.be/LRQR4ffRwM0
נמל יפו
נמל יפו
#על הנמל העתיק בישראל

נמל יפו (Jaffa port) הוא מהנמלים הקדומים בעולם. זהו נמל שפועל ללא הפסקה, מאז התקופה הכנענית. הוא מוזכר כבר בספר יונה, בתור הנמל שממנו ברח יונה הנביא לתרשיש. הפסוק: "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ…" (יונה, פרק א', ג).

הנמל הזה הוא שהפך את יפו לאחת הערים החשובות באגן המזרחי של הים התיכון. כבר מאות שנים שנמל יפו הוא שער הכניסה המערבי של ארץ ישראל. במשך אלפי שנים שימש הנמל ספנים, דייגים, סוחרים, צליינים, כובשים, עולים בכל עליות ישראל ומהגרים אחרים, אל הארץ וממנה.

נמל יפו היה נמל שאליו הגיעו כל העולים לארץ ישראל בספינות. אליו הגיע הרצל בביקורו המפורסם בארץ ישראל בשנת 1898, בהזמנת הסולטן התורכי. עד לאמצע תקופת המנדט הבריטי הוא היה הנמל הראשי של ארץ ישראל. ב-1920 הגיע ממנו הנציב העליון הראשון של הבריטים, הרברט סמואל.

שלטונות המנדט הבריטי שיפצו את נמל יפו, הקימו מגדלור, מחסנים גדולים, ובית מכס ובניין מנהלה בסגנון הבינלאומי שהיום הפך למבנה מושמץ ולא אהוב בנמל. הבריטים גם הוסיפו על סלעי החוף שובר גלים מבטון.

בקומה השנייה של המבנה הדרומי משורת המבנים העתיקים של הנמל אפשר לראות את החלון שעליו מספרים המדריכים שהוא החלון המשקיף אל הים התיכון מהשיר של פוליקר "חלון לים התיכון". כמובן שאין קשר בינו לבין השיר, שאינו ביוגרפי אלא בהשראת סיפורים של הורי המלחין, פוליקר, והתמלילן שכתב את מילות השיר, יעקב גלעד.

כיום יוצאים מנמל יפו השכם בבוקר או בלילה, בעיקר דייגים, שחוזרים אחר-כך ומוכרים את שללם על הרציף. שווה לקנות שם דגים טריים ולהכינם בבית. אם אתם רעבים, יש כאן שורת מסעדות ציוריות יותר ופחות, שמציעות על החוף ממיטב הדגים ומאכלי הים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/X4L0LqhAiGg
שוק הפשפשים ביפו
שוק הפשפשים ביפו
#על שוק הפשפשים של תל אביב יפו

שוק הפשפשים הציורי ביפו הוא מוסד תל אביבי אהוב מאד על המקומיים ועל התיירים כאחד. כמו כל מדינת ישראל ובטח יפו - תל אביב, המתחם של השוק הוא ערב רב של ברנשים וחתיכות: אנשי אלטעזאכן שמוכרים במחירים מופקעים את מה שקנו אתמול מירושות, עולים מצרפת שגרים בסביבה ובאים לפגוש את העמך שבשוק, תיירים ותיירות נחמדים שבאים לראות את הילידים המקומיים מתמקחים ומשתזפים בשמש החורפית ואספנים מחפשי מציאות שמתמקחים עם מוכרים מתוחכמים, כאילו אין מחר... ואגב, אם אתם כאלה אז טוב שהגעתם מוקדם בבוקר, כי אחר-כך נעלמים כל המוצרים השווים.

שוק הפשפשים הזה פועל כבר המון שנים, עוד מהמאה ה-19, בתקופה שבה נמל יפו היה שער הכניסה לארץ. תוכלו למצוא כאן מוצרי יד שנייה, לעתים ממש במחירים מצחיקים, אבל לא פעם במחירים מופקעים, שבעיקר מוכיחים כמה שהשוק פופולרי כיום. העסקים כאן מתרכזים באזורים שונים, לפי התחום. יש אזור של תכשיטים ובגדים, יש המון רהיטים ברחוב הראשי של השוק, סמטאות השוק הפנימיות מפוצצות במוצרים מהמזרח התיכון, כמו שטיחים, מנורות נחושת ועוד ועוד ויש חנויות יקרות להפליא לחפצי אמנות עתיקים מכל העולם. אין לנו הדרכה - כאן פשוט משוטטים, חוקרים ומגלים את המציאות שלכם!

שוק הפשפשים של יפו פתוח שישה ימים בשבוע, מראשון ועד שישי, החל משעות הבוקר המוקדמות ועד לערב. הקסם והאווירה המזרחית של השוק שובים את ליבם של התיירים הרבים, אבל גם נעימים לישראלים ולתל-אביבים רבים, שחלקם באים על בסיס כמעט שבועי למקום.

מוסדות קולינריים הסמוכים לשוק, כמו אבולעפיה ודוקטור שקשוקה, מנעימים את החיך והכרס ועושים טוב למיטיבי לסת. לכו תיהנו!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/8-TkY9HI2Oo

ddfd
מוזיאון תל אביב
מוזיאון תל אביב לאמנות
#על המוזיאון

אחד ממוזיאוני האמנות החשובים בישראל הוא מוזיאון תל אביב לאמנות. המוזיאון עוסק במגוון נושאים: אמנות ישראלית, אמנות מודרנית, אמנות עכשווית, צילום ורישום, הדפסים, עיצוב, אדריכלות ולאמנות מהמאה ה-16 ועד ה-19. המוזיאון מתפרש על פני שלושה מבנים: ביתן הלנה רובינשטיין (היום מוצגות בו בעיקר תערוכות מתחלפות), הבניין הראשי של המוזיאון בשדרות שאול המלך (בו אתם עומדים כעת) והבניין ע"ש שמואל והרטה עמיר, שנמצא בסמוך אליו ונפתח בשנת 2011.

מעבר לאוספים הקבועים המוצגים כאן, תוכלו לצפות ב-25 תערוכות מתחלפות בכל שנה - גם אמנות ישראלית וגם ביינאלומית. מעבר למגוון התערוכות, תוכלו להגיע לכאן לספוג קצת פעילות תרבותית כמו אירועי מוסיקה קלאסית או ג'אז, קולנוע, הרצאות, הצגות ילדים ועוד.

במוזיאון גם ספרייה מכובדת המכילה כ-50,000 ספרים, כ-140 כתבי עת וכ-7000 צילומים. אם תצאו החוצה מהמוזיאון תוכלו לשוטט בגן הפסלים (גן בו מוצגים לראווה מגוון פסלים). אל המוזיאון מגיעים למעלה מחצי מליון מבקרים בכל שנה.


#היסטוריה
מוזיאון תל אביב לאמנות שוכן היום בשדרות שאול המלך בתל אביב, אבל משכנו הקודם היה אחד מהחשובים בהיסטוריה של מדינת ישראל. המוזיאון המקורי, שנוסד בשנת 1932, היה ממוקם בשדרות רוטשילד 16, ב"בית דיזינגוף", בבית בו הוכרזה עצמאותה של מדינת ישראל בשנת 1948.

בית דיזינגוף שימש כבית מגוריו של ראש עיריית תל אביב הראשון, מאיר דיזינגוף, שהיה גם זה שיזם את רעיון הקמת המוזיאון. אוסף המוזיאון התחיל מעשרות פריטים בודדים, שגדלו עם הזמן בזכות אספנים ואמנים שתרמו מיצירותיהם למוזיאון.

המוזיאון הפך למרכז תרבות פעיל בעיר וככל שהוא הצליח יותר כך התרחבו האוספים שהוצגו בו ונדרשו חללי תצוגה גדולים יותר. בשל כך, הועבר המוזיאון בשנת 1959 לביתן הלנה רובינשטיין (בצומת הרחובות דיזינגוף-תרס"ט) ובשנת 1971 נחנך המבנה הנוכחי שלו בשדרות שאול המלך.


#אדריכלות המבנה
בשנת 1971 הושלמה בנייתו של המבנה המרכזי של המוזיאון בשדרות שאול המלך. המבנה תוכנן בידי האדריכלים דן איתן ויצחק ישר והוא נבנה בסגנון שהזכיר את הברוטליזם.

הברוטליזם היה נפץ בעיקר בשנות ה-50 ועד ה-70 ויש לו מאפיינים בולטים וספציפיים מאד: בנייה בבטון חשוף ושימוש בצורות בסיסיות מגוונות. יש משהו מאד אותנטי בסגנון הזה - הוא מחפש את ה"אמת" של המבנה ומאפשר לחומרים, לצורה ולפונקציונאליות לצאת החוצה ולקבל ביטוי ממשי. הוא מאפשר לחומרי הבנייה להישאר חשופים, תוך שימוש באור טבעי ובחומרים פשוטים וזולים. ניתן, אם כך, להבין למה מבנים שנבנו בסגנון זה נתפסו כמכוערים, אטומים וכוחניים.

על תכנון המבנה המיוחד הזה, זכו האדריכלים בשנת 1972 בפרס רכטר - פרס על תכנון אדריכלי המוענק בחסות משרד התרבות והספורט.


#האגף החדש
בשנת 2002 נפתחה תחרות על תכנון האגף החדש של המוזיאון. הזוכה הגדול היה האדריכל האמריקאי פרסטון סקוט כהן שסיכם את עלות הבנייה הצפויה בכ-45 מיליון דולר.

המון תורמים תרמו מכספם בעבור הבנייה, אך המשמעותית ביותר הייתה של איש העסקים חובב האמנות סמי עופר ורעייתו שתרמו 20 מיליון דולר. לאחר מחאה ציבורית שלא התירה לקרוא למוזיאון על שמו של עופר, התרומה הוחזרה אליו וגיוס הכספים נמשך.

בפברואר 2007 זוג התורמים פול והרטה עמיר תרמו 10 מיליון דולר בעבור האגף החדש. העבודה על המבנה נמשכה כ-8 שנים (בעיקר בשל החלפת התורמים באמצע). בשנת 2011 נחנך האגף ובו חלל מרכזי גדול בתוספת 10 אולמות תצוגה. הבניין הנוכחי של המוזיאון, ששטחו הכולל היה 16,000 מ"ר הוכפל בזכות האגף לשטח של 33,500 מ"ר בסך הכל. האגף נחשב לחדשני וליצירת מופת בתחום התכנון הדיגיטלי וטכנולוגיות הבנייה המורכבות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/C9BM664VcRU


שדרות רוטשילד
שדרות רוטשילד
#על הרחוב שמדגים את העיר הלבנה, הסגנון הבינלאומי והבאוהאוס

שדרות רוטשילד בתל אביב הוא רחוב יוקרתי וותיק בעיר. בשנים האחרונות הפכה השדרה הארוכה לאחד העורקים החשובים של חיי התרבות והחברה בתל אביב.

כשבצד אחד שלך מצויים התאטרון הלאומי הבימה והיכל התרבות, ביתה של התזמורת הפילהרמונית המעולה של ישראל, ובצד השני נמצא היכל העצמאות, המקום שבו הוכרזה הקמת מדינת ישראל - לא תוכל לפספס. אבל ברחוב הזה קורים כל הזמן דברים מעניינים נוספים.

אבל שדרות רוטשילד הם גם תערוכה אדריכלית של בתים שנבנו בסגנון הבינלאומי, או סגנון הבאוהאוס. בסיור רגלי בשדירה נוכל לראות דוגמאות לבתים שונים בסגנון זה, שנבנו בתל אביב החל שנות השלושים.


#על המחאה החברתית
בשנים האחרונות הפכו שדרות רוטשילד ללב היוקרתי והמתנשא של תל אביב הצעירה והנהנתנית. הנדל"ן בו התייקר להחריד וכיום רק עשירים מצליחים לשרוד בו.

זו כנראה הסיבה שבשנת 2011 יצאו צעירים רבים לשדרות רוטשילד ופתחו במחאה החברתית הגדולה בתולדות מדינת ישראל. בשדרה הזו הם גרו במשך חודשים, באוהלים ובחושות מאולתרות שבנו להם ומחו כנגד אי-השוויון במדינת ישראל. המחאה הזו שינתה את התודעה של החברה הישראלית לעד.


# אדריכלות העיר הלבנה בשדרות רוטשילד
חוץ מרחוב פעיל ופועם, שדרות רוטשילד הם גם תערוכה אדריכלית מרשימה של בנייה בסגנון הבינלאומי. סיור רגלי בשדירה יפגיש אתכם עם כמה מהיפים שבבתי העיר הלבנה, תל אביב של שנות השלושים.

חלק גדול מהבתים בשדרות רוטשילד נבנו החל משנות ה-30 של המאה הקודמת. הסגנון המודרני, שנולד אז בבית הספר הגרמני לאדריכלות, בית הספר "באוהאוס", פרץ אז מגרמניה לעולם האדריכלות. חלק מבוגריו היו יהודים מגרמניה והיו גם שבאו מארץ ישראל ללמוד בו. אלה גם אלה הגיעו לתל אביב הצעירה, בנו בה כ-4,000 בתים בסגנון הבינלאומי, באוהאוס, ובדיעבד הפכו אותה למוזיאון אדריכלי לסגנון הבאוהאוס.

בין המרכזיים שבאדריכלי העיר הלבנה היו זאב רכטר, אריה שרון, אברבוך ודב כרמי.

את הבתים בסגנון הבאוהאוס תוכלו לזהות בצורתם המרובעת בדרך כלל, בשימוש בצורות גיאומטריות בסיסיות, ביניהן החלונות הצרים והארוכים והמרפסות העגולות. יש בבתי הבאוהאוס הרבה א-סימטריות ולא פעם שילבו בהם המתכננים סממנים מודרניים מעולם התעשייה והמיכון התעשייתי, כמו חזיתות מעוגלות או חלונות עגולים שמזכירים את חלונות האוניות.

בשל הבדלי האקלים, בין גרמניה לארץ הקודש, התאימו האדריכלים בתל אביב את הבאוהאוס למזרח התיכון. הוכנסו כאן מאפיינים ייחודיים, שברובם נועדו להתגבר על חום השמש ולהגדיל את המיזוג הטבעי של הבתים. האדריכלים התל אביביים תיכננו את הבתים כך שיהיה בהם אוורור טבעי, בהתאם לכיווני הרוח. הם מאד הגדילו את החלונות בתל אביב, לעומת אלו שנבנו באירופה. מעליהם הם הוסיפו גגונים שיצרו צל. על גגות הבתים בתל אביב הם תכננו לא פעם פרגולות, שאפשרו בריזה נעימה ליושבים על הגג ואף מקום שינה נעים בלילות החמים.

כך נוספו גם המרפסות הגדולות שאפשרו לנפוש בשעות הערב מחוץ לדירה החמה ולהתגבר על הזיעה של תל אביב. המרפסות גם פתחו את הבתים לרחוב וחיברו את האנשים. כל אלה תרמו לא מעט ליצירת החברה הישראלית הפתוחה, שיוצרת קשר ושייכות בין אנשים ומערבת את כולם בחיי כולם, לטוב ולרע.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Jctq4r-dFhY


במחאה החברתית של 2011:

https://youtu.be/blVgUQWjCLI


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.