» «
גרנייאנו
גְּרַנִיאַנוֹ
#על העיירה של המקרוני ומולדת הפסטה

גְּרַנִיאַנוֹ (Gragnano) נקראת כאן "העיירה של המקרוני". מדובר בעיירה קטנה שנמצאת בעמק, בין הגבעות של דרום נאפולי. בגרניאנו מסורת ארוכה, בת יותר מ-500 שנה, של ייצור פסטה. בעיירה יש עשרות מפעלים קטנים, כמעט ביתיים, המייצרים את הפסטה הידנית בעבודת יד. הם נקראים כאן "לַבּוֹרַטוֹריוֹ".

בגרניאנו תכירו את הפסטה מכל צדדיה. כאן מכינים לא פחות מ-120 סוגי פסטה שונים ויש כאן מפעלי פסטה בני 200 שנה, שפועלים ברציפות מאז הוקמו.

העובדים לומדים כאן מהוותיקים איך לייצר את הפסטה והם עושים זאת בשיטות מסורתיות ועתיקות יומין. יש כאן פסטות בצורות שונות, כמו לבבות ופרחים. מיוצרות כאן פסטות מסוגים שונים, מספגטי או ניוקי ועד הניוקטי סרדי - ניוקי קטנים מסרדיניה, פסטה אינטגרטי, פסטה לומקוני שצורתה כחלזונות, פסטה פֶּנֵה שהושחרה בדיו של הדיונון והקָקַבֵלָה - הפסטה הראשונה בעולם וצורתה קונכיה ענקית וממולאת בבשר וגבינה.

אחת הגאוות הפטריוטיות של איטליה הן הפסטות שמייצרים בצבעים שונים, כמו 3 הצבעים של הדגל האיטלקי - אדום, לבן וירוק. באיטליה, כשלמשל אומרים "פסטה אדומה", כלומר "פסטה רוזה" (Pasta Rossa), מתכוונים בדרך כלל לפסטה ברוטב פומודורו, כלומר ברוטב עגבניות. "פסטה לבנה" כאן היא "פסטה ביאנקה" (Pasta Bianca). זוהי פסטה שמתובלת ברוטב אלפרדו או בחמאה נמסה ופרמזן. השלישית היא "פסטה ירוקה", או באיטלקית "פסטה וֶרְדָה" (Pasta Verda), שהיא פסטה ברוטב פֶּסְטוֹ.

בביקור במפעל "די מרטינו", למשל, תוכלו לראות כיצד מייצרים את הפסטה. תוכלו להשתתף בטעימות של פסטה אמיתית וללמוד על שלבי הייצור שלה, כאחד מהמאכלים האיטלקיים האהובים ביותר בעולם. בהתחלה מערבבים את קמח הסַמֶלִינָה במים ואחר כך היא הופכת לבצק. מכאן יתנו לה את הצורה האופיינית לפסטות השונות, בעזרת תבניות שונות - כל תבנית והפסטה שהיא מייצרת. במגירות ובתאים מיוחדים תוכלו אז לראות את הפסטות כשהן מתייבשות לאחר ההכנה, בין 24 ל-70 שעות של ייבוש. במחלקת האריזה, לסיום, אורזות העובדות את הפסטה בידיהן, בכדי שהיא לא תישבר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/ul23BeKkNVo?t=16s
הבית האדום
הבית האדום
#על בית הקולונל האמריקאי עם גלריית האמנות המקומית

בית הקאזה רוסה, או הבית האדום (Casa Rosso) הוא בית אחוזה היסטורי שצבעו אותו באדום פומפיי. יש בו צירוף מדהים של כמה סגנונות אדריכליים שונים.

בקאזה רוסה התגורר בסוף המאה ה-19 קולונל אמריקאי בשם ג'ון קליי מקקואן (John Clay MacKowen). הקולונל המכובד השתקע כאן בבית, באי קפרי, בשנת 1899, אחרי מלחמת האזרחים בארצות הברית.

הקולונל מקקואן נהג לאסוף ולרכוש פריטים ארכיאולוגיים, שאיחסן בבית. עד היום מוצגים בבית ממצאים עתיקים שונים, שאסף הקולונל האמריקאי שהתגורר כאן לפני יותר ממאה שנה.

בבית האדום תוכלו לבקר גם במוזיאון נחמד ולא גדול, עם מגוון ציורי השמן, המתארים את האי קפרי וצוירו החל מהמאה ה-19. בציורים תוכלו לראות תיאורים של נופים באי, שבילים עתיקים ואתרים יפים, מקומות ופינות בקפרי, לצד תיאורים מצוירים ביד אמן, של תמונות מחיי היומיום באי של אותם ימים, אי-שם בין המאות ה-19 וה-20.

הציורים הללו מוצגים במסגרת תערוכת הקבע שבבית האדום, תערוכה הנקראת בתרגום חופשי "האי צבוע: טיול מאוייר בקפרי ואנאקפרי". הציורים בתערוכה הזו הם פרי מכחולם של אמנים איטלקיים חשובים, כמו בארט, קארלי, Montalant, Carabain, Lovatti וקצ'יארו.

אגב, אם אין לכם זמן, לא נורא. הבית יפה להפליא. גם אם לא תיכנסו לתוכו, תנו הצצה בבית המיוחד והיפה הזה מבחוץ, לפני שאתם ממהרים להמשיך בדרככם הלאה.


#טיפים
תוכלו להיכנס למוזיאון ללא תשלום אם ברשותכם כרטיס למערה הכחולה או לרכבל שמוביל אל הר סולארו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/b1KoNd9YuL4
כנסיית סן מישל
כנסיית סַן מִיקֵלֶה אַרְקָנְגֶ'לוֹ
#על הכנסייה עם ציור הרצפה הענקי

כנסיית סַן מִיקֵלֶה אַרְקָנְגֶ'לוֹ (Chiesa San Michele Arcangelo), או כנסיית סַן מִישֶל, היא כנסייה מהמאה ה-18, שנמצאת בפיאצה סן ניקולה (Piazza San Nicola) בעיירה אנקאפרי.

הכנסייה הזו, שצורתה מתומנת, נבנתה בשנת 1719. היא בנויה בסגנון הבארוק והוקדשה למלאך מיכאל, סן מיקלה.

הדבר המיוחד ביותר בכנסייה הזו היא הריצפה המצויירת והמיוחדת מאד. מצויירים בה אדם וחווה, המגורשים מגן העדן. מדובר בציור רצפה מרשים ויפה להפליא, שכולו מורכב ממאות אריחי קרמיקה, המצוירים בסגנון המג'וליקה המיוחד של איטליה. למעשה, האמנות הזו נולדה בהשפעה ספרדית, לאחר שנולדה בעיר מיורקה שבספרד. משהובאה אמנות המג'וליקה לאיטליה, ניכסו אותה אמני האזור לעצמם. כאן הם הפכו את המיוליקה להצלחה מסחררת. מכאן שווקו האריחים הללו לכל פינות אירופה והעולם.

גם הציור הספציפי הזה, שכאן בכנסיה, הוא עבודה אמנותית וססגונית מאד, יפה להפליא ואף מרגשת. דומה שהסיפור המקראי מעולם לא צויר באופן כל כך יפה וכה מלא חיים.

כדי לצפות בפרטי הציור מקרוב, תוכלו לפסוע מסביבו בקומת הכניסה ולקלוט מקרוב את הפרטים הקטנים והמיוחדים שעל הריצפה המצוירת. אם תרצו, תוכלו לעלות למרפסת מיוחדת, הממוקמת ממש מעל לציור הרצפה הענקי. צפו ממנה אל הציור מלמעלה. המראה שלו מכאן, וזו הבטחה שלנו, הוא פשוט מהמם!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/yxDpmm9TxQU?t=20s
כיכר ארמנדו דיאז
כיכר אַרְמָנְדוֹ דִיאַז
#על הכיכר של אסיפות העיר

כיכר אַרְמָנְדוֹ דִיאַז (Piazza Armando Diaz) היא הכיכר המרכזית של אנאקפרי. כאן נערכו בעבר האסיפות של תושבי העיר. היום יש כאן בעיקר חנויות ומסעדות, שאליהן מתנקזים תושבי העיר והתיירים המבקרים בה.

בכיכר נמצאת הכנסיה הגדולה ביותר באנקאפרי, המוקדשת לכבוד הקדושה סופיה (Santa Sofia) ונבנתה בשנת 1510.

הכיכר נקראת על שם ארמנדו דיאז (Armando Vittorio Diaz), גנרל איטלקי, שנולד בנאפולי בשנת 1861. דיאז הוא דמות צבאית חשובה באיטליה של תחילת המאה ה-20. הוא מילא אז את תפקיד ראש המטה הכללי של הצבא המלכותי של איטליה. במלחמת העולם הראשונה הוא פיקד על הצבא האיטלקי. בסוף המלחמה הוענק לו האות הגבוה והחשוב של "דוכס המלחמה" (Duca della Vittoria).

בשנותיו האחרונות, החל משנת 1924, היה דיאז חבר בממשלה ושר המלחמה האיטלקי. הוא מילא גם את תפקיד ה"מרשל של איטליה" (Maresciallo d'Italia), הדרגה הגבוהה ביותר בצבא האיטלקי. בשנת 1928 מת דיאז ברומא, בירת איטליה, ונשאר חרוט בזיכרון האיטלקי הקולקטיבי, כאחד המצביאים החשובים של איטליה ואולי החשוב שבמפקדי הצבא שלה, במאה ה-20.

באזור נאפולי

המדרחוב של אנאקפרי
המדרחוב של אָנָאקַפְּרִי
#על המדרחוב של אנאקפרי

המדרחוב של אָנָאקַפְּרִי (Via Giuseppe Orlandi), הוא מדרחוב שניצב על רחוב היסטורי בעיירה, רחוב ויה ג'וזפה אורלנדי (Via Giuseppe Orlandi) המרכזי כאן. זהו רחוב להולכי רגל, שחוצה את המרכז ההיסטורי של אנקפרי (Anacapri).

לאורך המדרחוב משובצות שלל חנויות אמנים קטנות ומיוחדות. יש בו גם מספר תחנות שבהן שווה לעצור ואף לבקר. ביניהן הבית האדום, כיכר אַרְמָנְדוֹ דִיאַז וכנסיית סַן מִיקֵלֶה אַרְקָנְגֶ'לוֹ, עם ציור הרצפה האייקוני שבה.

התחילו את הסיור בכיכר ויטוריה (Piazza Vittoria), שבה נמצאת תחנת האוטובוס שמגיע מהמרינה הגדולה.


מבט בטיול מיוחד באי:

https://youtu.be/zyEsItxE614
מוזיאון קוריאלה
מוזיאון קוריאלה
#על מוזיאון האמנות של העיר סורנטו

מוזיאון קוריאלה (Museo Correale) הוא מוזיאון לאמנות, השוכן בתוך וילה מרשימה. הווילה, הנראית כארמון של ממש, נמצאת בבעלות פומפיאו ואלפרדו קוריאלה, מהצאצאים האחרונים של השושלת המשפחתית שעל שמה הווילה והמוזיאון.

המוזיאון מציע מגוון של תערוכות נאפוליטניות. כאן תוכלו לראות אוסף ציורים מהמאות ה-17 וה-18, כלי קרמיקה וחרסינה, שעונים ואפילו עבודות זכוכית מהאי מוראנו שבאזור ונציה. במוזיאון תוכלו לראות גם פריטי ריהוט איטלקי מהמאות הקודמות. בהמשך מוצגים כאן גם חפצי אמנות עתיקים, מהאוסף הארכיאולוגי, המתמקד כאן בתרבות יוון ורומי העתיקות.

שימו לב כאן גם לטיוטות שיריו של המשורר האיטלקי הדגול מהמאה ה-16, טורקואטו טאסו (Torquato Tasso).

ארמון המוזיאון מוקף בגינה נהדרת, עם מרפסת המשקיפה על כל מפרץ נאפולי. שיטוט בגינה היפה הוא חוויה נעימה מאד, שבסיומה תוכלו לזכות בתצפית מקסימה מגן המוזיאון, אל הנוף היפה של המפרץ כולו.


#מה רואים כאן?
ב-24 אולמות שונים המשתרעים על פני שלוש קומותיו של המוזיאון מסודרים אוספיו השונים. שווה להציץ כאן במקומות הבאים:

אולם המייסדים והקאפלה, בית התפילה לשעבר - חלק זה מוקדש לעבר של סורנטו טארסיה ולממצאים שנאגרו מאז המאה ה-19, עם חלק ארכיאולוגי ואזור רומנסקי.

קומה ראשונה - כאן תראו ציורים וריהוט מהמאה ה-18 וכלי חרסינה סיניים, מהמאות ה-17 וה-18. באולם הציירים הפלמיים תפגשו עבודות של רובנס, קאסל ואחרים.

קומה 2 - כאן יש ציורים מהמאות ה-17 וה-18, בעיקר פרי מכחולם של ציירים איטלקיים. יש גם אוסף של ציורי נוף מהמאה ה-18 והמאה ה-19. שימו לב ספציפית לציורי הנוף של הציירים מהאסכולה של בית הספר של פּוֹסִילִיפּוֹ (ָPosillipo) ולאולם עם תצוגת השעונים האיטלקיים והאירופיים מהמאה ה-18.

קומה 3 - בקומה זו תראו עבודות קדרות בסגנון המָאיוֹלִיקָה, סגנון מהמאות ה-17 וה-18, שמקורו באי הספרדי מאיורקה, המזוהה בזיגוג הקל והאופייני שעל הכלים. מקורן של אלה בעיקר באיטליה וספרד, אך יש מעט מהן שמקורן בארצות אחרות. יש כאן עבודות מסיציליה, סאבונה (Savona), קאלאבריה, מילאנו ועוד. גם בקומה זו תראו תצוגה של כלי חרסינה בסגנון איטלקי וסיני (Chinaware), שנעשו באיטליה ומחוץ לה, בעיקר במאה ה-18.


#טיפים
האזור של המוזיאון ופאלאצו קוריאלה מקסימים ושווה להגיע ולסייר בהם, גם אם אין לכם זמן או כוונה להכנס למוזיאון.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/n8cohbGU8Qs
קפרי
האי קָפְּרִי
#על "אי החלומות" של מפרץ נאפולי

האי קָפְּרִי (Capri) נחשב לאחת הפינות היפות של מחוז קמפניה ומהאיים היפים בים התיכון. זהו אי קטן, הנמצא כ-5 קילומטרים מחופי אמלפי שבדרום איטליה, במפרץ נאפולי שבים הטירני. שטחו כ-10 קילומטרים רבועים.

האי נראה מהים כשני גושי סלע אדירים, עם אוכף המפריד ביניהם. במצוקים אנכיים, פעורות מערות, ובתחתית סלעים משוננים שניתקו מהמצוק אל הים.

ניתן להגיע אליו באמצעות המעבורת, מהנמל של נאפולי או מסורנטו הקרובה יותר. הפלגות אל האי מתקיימות באופן יומיומי, אך זה משתנה בהתאם לעונה בשנה. לרוב תגיעו כאן אל המרינה הגדולה שמתחת לעיירה קאפרי בצפון, המכונה "מרינה גראנדה", אך יש ותגיעו דווקא אל "מרינה פיקולה" הקטנה שבדרום. בנסיעה בת מספר דקות מהמרינה, יביאו אתכם האוטובוס או המונית, אל אחת משתי העיירות - קאפרי או אנאקאפרי שמעליה.

בעיר קאפרי תמצאו שפע חנויות יוקרה, שווקים מגוונים, סנדלרים ומוכרי בשמים. אתם מוזמנים להסתובב בכיכר המרכזית של העיר, הפיאצה המרכזית שלה, לשתות אספרסו איטלקי טעים, לטפס במדרגות שבין הווילות במקום ולבקר בגני אוגוסטוס (Gardens of Augustus), שם תוכלו לתפוס קצת מנוחה ושקט. אגב, מגני אוגוסטוס תראו היטב את צוקי הים הבולטים מהמים.

אם שמתם עין על המים הכחולים, הגיעו למרינה פיקולה, הנחשבת לאתר הרחצה הפופולרי ביותר באי. תוכלו לשחות קצת במים, להתפנק מהשמש או לשבת ולנשנש במסעדות שמסביב.

המקומות המפורסמים באי הם המערה הכחולה, הנמל הגדול, מנזר סן ג'יאקומו, גני אוגוסטוס, שהם הגנים הבוטניים כאן, העיר אָנָאקַפְּרִי, וילה סַן מִיקֵלֶה והר סוֹלָארוֹ - ממנו תוכלו לקבל תצפית מרהיבה על האי ועל מפרץ נאפולי, אליו אתם יכולים לעלות גם ברכב.

ראו את כל האטרקציות באי בתגית "קפרי" והאטרקציות בסביבה בתגית "באזור נאפולי".


#תולדות האי
מימי קדם משך האי קאפרי, האי הקטן במפרץ נאפולי, את תשומת ליבם של המתיישבים. הפיניקים והיוונים הקדמונים אכלסו בעבר את האי. כבר במיתולוגיה היוונית נודע האי, במקום שבו גרו הסירנות, נשים יפות ששירתן פיתתה את הספנים עד מוות. כאן, לפי האמונה, התפתו המלחים לקפוץ למים לשמע שירת הסירנות וטבעו בין גלי הים, או כיוונו את ספינותיהם אל חופי האי, שם הן נטרפו בין הסלעים.

לפני כאלפיים שנה, בימי הרפובליקה הרומית, היה האי קאפרי מוקד נופש שבו נהגו הקיסרים הרומיים לנפוש. קיסרי רומי, אוגוסטוס וטיבריוס, היו הראשונים שהתאהבו באי קאפרי ובנו בו בתי פאר, בהם בילו חלק מזמנם. אחריהם באו בני אצולת רומי ועד לנפילת האימפריה הרומית, שימש האי לשעשועים והנאות של האצילים והקיסרים.

במיוחד בלט בכך הקיסר טיבריוס, שנהג לערוך כאן מסיבות שיכרות גדולות. אגב, את מי שהקיסר לא חיבב, נהגו לזרוק במסיבות הללו, מהצוקים של האי, היישר אל הים ואל מותם.

במאות הבאות נעלם קפרי כנראה מהתודעה האירופית. הוא צץ מחדש במאה ה-19, כשגילו אותו מחדש אמנים שונים מהרומנטיקה, ביניהם ציירים, משוררים וסופרים, ששאבו מיופיו השראה ליצירותיהם.


#טיפים
חודשי יולי ואוגוסט הינם עמוסים בתיירים, ולכן בשאר חודשי השנה האי יכול להיות רגוע הרבה יותר ונעים לטיול.

בקשו בבית המלון בסורנטו את לוח מועדי ההפלגות לקפרי, של 2 סוגי הספינות, האיטית והמהירה.

כדאי להשכים ולצאת אל האי בהפלגת הבוקר הראשונה. אל תשכחו לקנות כבר כשמגיעים את הכרטיס, חזרה לספינה האחרונה שיוצאת מקאפרי.

מסורנטו הגיעו לאי קאפרי בספינה שיוצאת ממרינה פיקולה ועוגנת, אחרי הפלגה קצרה, במרינה גראנדה שבאי קפרי.

בכל עונה הזמנים והמחירים משתנים. כשבעונה המחיר יכול להיות גבוה ביותר מ-50%.

הקפידו שהכרטיסים אל האי קפרי הם לא הלוך וחזור. זה גם מכתיב את זמן החזרה וגם לא מוזיל את המחיר.

עם ההגעה לקפרי בררו את מועדי ההפלגות בחזרה, כדי לתכנן את זמן החזרה.


מבט מקרוב על האי קפרי:

https://www.youtube.com/watch?v=ydnJFhP5xQ0
סלרנו
סָלֶרְנוֹ
#על העיר הגדולה באיזור אמלפי ובירת התרבות של האזור

סָלֶרְנוֹ (Salerno) היא עיר נמל מרכזית באזור אמלפי וסוג של בירת תרבות מחוזית. זוהי העיר הגדולה באזור ונקודת הסיום של הסיור על דרך אמלפי. סלרנו היא עיר נמל מטופחת, נקייה, מסבירת פנים ובטוחה, תוססת ומלאה בפעילות גם מחוץ לעונת התיירות. העיר סלרנו היא מרכז תרבותי חשוב בחבל קמפניה ובדרום איטליה ואיטליה בכלל.

מראה העיר והמפרץ של סלרנו הנשקפים מכאן מציעים נוף מרהיב. העיר שוכנת למרגלות הרים שמשרים עליה אווירה מיוחדת. בסלֶרנו מסתיימת דרך החוף של אַמָלפי ונופי העיר הנהדרים מבהירים מיד שאין מתאימה ממנה לכך.

יש בסלרנו חוף ים שקט ורגוע וטיילת ארוכה, שוקקת חיים ויפה להפליא. ארגוני איכות הסביבה העניקו "דגלים כחולים" לחופיה היפים והטבעיים של סלרנו. אבל רצועת החוף המקסימה של העיר היא גם מגנט מצוין לתיירות. בעונת הקיץ מושך אזור החוף של העיר תיירים רבים. אלה רובצים ומשתזפים על חוף הים ביום ומבלים בלילה במועדונים והברים שלה.

גם האקלים כאן הוא נוח במיוחד, עם טמפרטורה שנתית ממוצעת של כ-20 מעלות ומספר ימי השמש הגדול באיטליה.

בעיר סלרנו יש, למעשה, 3 אזורים שונים וכמעט נפרדים: הראשון הוא החלק העתיק והימי-ביניימי של העיר, שכולל אזור אמנות מודרני, השני הוא המחוז שתוכנן במאה ה-19 והשלישי הוא אזור פוסט-המלחמה, הצפוף ועתיר בנייני הדירות - אזור שנבנה בעיר לאחר ההרס שגרמו הפגזות בנות הברית, בעת הפלישה לסלרנו, במהלך כיבוש איטליה במלחמת העולם השנייה.

במרחק של כ-50 ק"מ, או שעה נסיעה מנאפולי ועם רבע מיליון תושבים, סלרנו היא בירת הפרובינציה של סלרנו, היושבת לחוף מפרץ סלרנו שבים הטירני. מיקומה במרכזו הגיאוגרפי של משולש התיירות שבפינותיו פּוֹמְפֵּיי, פֶּסְטוּם ופּוֹזִיטָאנוֹ, מעניקה לה יתרונות שמובילים תיירים רבים ללון בה ולצאת ממנה לטיולים בסביבה.

ראו את כל האטרקציות בסביבה בתגית "באזור נאפולי".


#תולדות העיר סלרנו
לסלרנו יש היסטוריה ארוכה ומגוונת. עוד מימי הביניים נחשבה סלרנו למרכז תרבותי ואמנותי בולט והיא מקפידה לשמר את כל אלה עד היום. כאן הוקם במאה ה-11 בית הספר האירופי הראשון לרפואה. ממנו התפתחה ופרחה הרפואה באיטליה כולה. מכאן התפתחו בהדרגה פקולטות נוספות לרפואה, ברחבי איטליה וממנה אל כל אירופה.

במלחמת העולם השנייה העיר נפגעה מאד. אל סלרנו פלשו כוחות הברית בפיקוד האמריקאים וממנה החלו לכבוש מידי מוסוליני את איטליה כולה. לפלישה ההיא קדמה הפגזה מאסיבית שהרסה את רוב העיר שמסביב לנמל של סלרנו. במזל רב לא נפגעה העיר העתיקה שעל הגבעות וכך נשארת סלרנו עיר עם הרבה מניחוחות ימי הביניים שבה.

מאז המלחמה, נבנתה מחדש הטיילת של העיר וכיום היא מעוצבת ומטופחת מאד. סלרנו אמנם אינה מערי התיירות הבולטות של האזור, אבל היא משמשת רבים כנקודת יציאה מצוינת לטיולים באזור אמלפי. היום סלרנו זולה יחסית ללינה ולבילויים, משלימה את מיקומה המצוין בנקודה מרכזית באחד האזורים המעניינים והיפים באיטליה.


#שופינג בעיר
שופינג עירוני תוכלו לערוך ברחוב קורסו אמנואלה (Corso vittorio Emanuele) וברחוב הסוחרים. בסלרנו תוכלו לרכוש גם בחנויות של המעצבים ובעלי המלאכה המקומיים וגם ממותגי-העל המפורסמים והמוכרים בעולם. בשני הרחובות הללו תמצאו חנויות רבות השוכנות בבניינים עתיקים, חלקם מהמאה ה-15.
למעוניינים במוצרי הקרמיקה הידועים של האיזור, פנו לעיירה הססגונית, וייטרי סול מארה, הידועה ביצירות הקרמיקה הססגוניות שלה.


מבט מקרוב על סאלרנו:

https://youtu.be/DquiwaYYkkk


מבט על הטיילת והחוף שלה:

https://youtu.be/EWdAggVagUU


סורנטו
סוֹרֶנְטוֹ
#על העיירה שיורדת מראש המצוק עד אל חוף הים

סוֹרֶנְטוֹ (Sorrento) היא העיר המרכזית של חצי האי. זוהי עיירת נופש פופולארית וקטנה, שנמצאת בחצי האי הצר וההררי, שנושא את שמה. היא נמצאת 28 קילומטרים מדרום מערב לנאפולי ומשקיפה אל מפרץ נאפולי שמצפון אל הר וזוב, הר הגעש הפעיל היחיד באירופה.

סורנטו היא אתר נופש מפורסם, מולדת הלימונ’צלו הנפלא, עיירה הידועה בפרדסים הרבים שמסביבה, בפרי הנהדר שגדל באזור ובגניה היפים. סורנטו נודעת גם באוּמנים הנודעים שמתגוררים ופועלים בה, האחראים לאוּמנות ה"אִינְטָרְסְיָה" (Intarsia), אמנות השיבוץ הנודעת בעץ, המקבילה לאומנות ה"מָרְקֶטְרִי" (Marquetry), הידועה בעולם.

ממקומה על מצוק חופי של טוף וולקני, המתנשא לגובה של 50 מטרים מעל פני הים, סורנטו צופה אל אחד הנופים המרשימים של חצי האי אמלפי. חוץ מהנוף המדהים ומפרץ נאפולי המונח לפניה, סורנטו נהנית מאקלים מצוין.

ההיסטוריונים משערים שיתכן שסורנטו הוקמה עוד בידי יורדי ים פיניקים. שמה הקדום היה סוֹרֶנְטוּם (Surrentum). בכל מקרה, ידוע בביטחון על קיומה של סורנטו בתקופה הקלאסית, ביוון הקדומה. על פי האגדה, היא נקראת סורנטו, על שם הסירנות, בנות הים המיתולוגיות, בעלות הקול היפה, שנהגו לפתות את יורדי הים לקפוץ אליהן מהספינות ולמות במי הים. בהמשך היא הפכה לעיר באימפריה הרומית.

ראו את כל האטרקציות בסביבה בתגית "באזור נאפולי".


#סורנטו היום
בימינו סורנטו היא עיירת קיט מקסימה, שבעונת הקיץ מתפוצצת מתיירים. זה לא פלא, לאור העובדה שהיא בורכה באקלים ים תיכוני נעים, בגנים יפהפיים, נופי ים מרהיבים וצוקים נהדרים, בשקיעות מרהיבות ובשפע של עצי דקל, אורן, הדרים ועצי זית.

מסורנטו יוצאים רבים מהתיירים אל שתי האטרקציות העיקריות שבסביבה. ממנה ועד סלֶרנו, שבצידו המזרחי של חצי האי עוברת דרך החוף של אַמָלפי (Costiera Amalfitana), אחת הדרכים היפות בעולם, שאורכה 68 קילומטר.

מסורנטו יוצאים רבים בספינה או במעבורת, אל האי היפה להפליא קאפרי (Capri). הוא נחשב לאחד האיים היפים בים התיכון וכאן יש בסיס יציאה נוח וזול אליו. המעבורות והספינות שיוצאות לאורך שעות היום אל "מארינה גראנדה", הנמל של האי קפרי אינן לבד. יש גם סירות וספינות היוצאות מהמרינה ישירות אל "המערה הכחולה" - מהאטרקציות הפופולאריות של האי קפרי.


#מה יש כאן לראות?
למעשה, סורנטו מורכבת מ-5 כפרים קטנים שביניהם עוברת הדרך הראשית, "קורסו איטליה". היות ורק בדרך הזו ניתן לנסוע ברכב, התנועה בסמטאות העיירה ואל התצפיות היפות תהיה בהליכה ברגל.

הכיכר המרכזית נקראת פיאצה טאסו, שנקראת על שם המשורר מהמאה ה-16, טורקווטו טאסו. יש כאן המון ג'לטריות מצוינות עם גלידות איטלקיות שאין כמותן בעולם. בבתי הקפה והמסעדות שכאן אפשר לשבת ולאכול ולהאזין לנגני הרחוב שמנגנים כאן כמעט כל הזמן. ואגב אוכל, באזור מגדלים לימונים, מאז ימי האימפריה הרומית. המקומיים מאמינים שהלימונים של האזור הם הטובים ביותר בעולם. הלימונים שלהם, חלקם מגיעים לגודל ענקי, משמשים למאכלים הנהדרים של המטבח הדרום איטלקי והנפוליטני והתרכיז שלהם הוא גם הבסיס של ליקר הלימונצ'לו הנודע של איטליה.

ראו גם את "עמק הטחנות" (Valley of the Mills), שבו תחנות עתיקות שחרבו. בניית הכיכר יצרה בעיות רבות לתחנות, כמו הניתוק מהים ובשל כך העמק ננטש בשנת 1866.

במרכז העיר בקרו בקתדרלה הרומנסקית מהמאה ה-13, עם הציורים הנפלאים מהמאה ה-18. שימו לב גם למוזיאון המקומי הקטן.


#טיפים
הכבישים צרים ולכן נסיעה בהם לא מומלצת, אלא הליכה ברגל, נסיעה באוטובוס או רכיבה על אופניים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/fFjXSakcNGY


עוד מהסביבה ורחובות סורנטו:

https://youtu.be/iYeuNQ7KHik
סיור באי קפרי
#סיור באי היפה שבמפרץ נאפולי

הסיור של היום ייקח אותנו אל אחד האיים היפים בים התיכון. האי קאפרי נמצא כמה דקות מהחוף הוא פנינה של ממש. נתחיל אותו מסורנטו, ממנה יש מגוון מעבורות אליו.

אם לא לנתם בסורנטו, הגיעו אליה והיכנסו לתגית "סיור האי קפרי". מכאן התחילו לנווט וליהנות מהדרך. תהנו!
פּוֹמְפֵּיי
#על העיר הרומית פומפיי

העיר הרומית פּוֹמְפֵּיי (Pompeii), עיר עשירה והדורה, ממוקמת במחוז קמפניה באיטליה. היא שוכנת כ-23 ק"מ דרומית מזרחית לנאפולי. העיר נקברה בשנת 79 בהתפרצות הגעשית הקטלנית של הר הגעש ווזוב. היא התגלתה מחדש במאה ה-18.

למעשה, היא התגלתה לגמרי במקרה בשנת 1748 על ידי איכר שחפר בשדה ונתקל בשרידים עתיקים, קרוב ל-1700 שנים לאחר שנקברה. למרות המאורע, 4 מטר של האפר שכיסה את העיר סייע לשמור על השרידים שנותרו ממנה, בזכותם ניתן היה לשחזר את העיר שעמדה כאן פעם. החפירות הביאו אותה למצב שהיא חשופה ופתוחה היום לעין הציבור. מתחת לשכבות האפר נחשפו רחובות, בתי מגורים, מבני ציבור, חנויות, מקדשים ומה לא. למעשה, הביקור כאן יוצר תחושה כאילו העיר קפאה בזמן והיא מאפשרת הצצה מדהימה להיסטוריה.


#איך התגלתה פומפיי שכוסתה בלבה מאפר מהר הגעש וזוב?
בסוף המאה ה-16 עסק אדריכל בשם דומניקו פונטנה (Domenico Fontana) בחפירת תעלה להעברת מי הנהר סארנו לעבר עיירה בדוכסות נפולי. העובדים נתקלו בגבעה קטנה והחליטו לקדוח בה מנהרה שתקצר את הקו. תוצאות החפירה הזו היו מהתגליות הארכיאולוגיות החשובות בכל הזמנים. התגלתה עיר שכוסתה לפני כ-2000 שנה בהתפרצות הר הגעש וזוב שארעה בשנת 79 לספירה.

העיר פומפיי נשארה חבויה ומכוסה ולמרות שהיו אגדות על קיומה, עיר מלאת אוצרות הקבורה מתחת לאדמה, היא לא נמצאה במשך מאות שנים. רק בשנת 1748 כמעט 1,700 שנה לאחר שנקברה בהתפרצות הגעשית היא התגלתה במקרה, על ידי איכר שחפר בשדה שלו ונתקל בשרידים העתיקים שלה. בהמשך החלו חפירות ארכיאולוגיות מאורגנות שבהן נחשפה העיר במלואה.

מבחינת המחקר המדעי, פומפיי סייעה לחוקרים לראות בדיוק כיצד נראתה עיר רומית בעת העתיקה, כיצד היתה בנויה, האדריכלות שלה, השירותים שניתנו לאזרחים ואפילו כתובות ויצירות אמנות שהיו על קירות הבתים והעסקים שבה. בניגוד לערים עתיקות אחרות שנהרסו לאורך דורות ונשארו מהם שרידים חלקיים, דווקא תודות לכיסוי העיר המיידי על ידי הלבה והאפר, השתמרו בה כל הסממנים של עיר פעילה ותוססת.


הנה פומפיי והר הגעש וזוב:

https://youtu.be/ntE2w9ngtYc


והאם כך התרחש האסון של פומפיי?

https://youtu.be/CV249jnBqeA
רָאוֶולוֹ
#על העיירה עם התצפית המדהימה מראש המצוק

המתיישבים הראשונים בעיירה רָאוֶולוֹ (Ravello), או ראבלו, באו לכאן במאה ה-5 לספירה, בתקופת נדידת העמים. אלו היו משפחות אצולה שעברו לכאן מהעיר אמלפי שלמטה, כשחיפשו מקום גבוה ומוגן. הם התיישבו על הרכס והפכו את ראוולו לעיר מקלט גבוהה ומעט מבוצרת. היא שוכנת על מעין מרפסת שנחצבה בהר, משקיפה אל הים ממרומיה, בגובה של 365 מטרים.

וכך הפכה רָאוֶולוֹ, הממוקמת קילומטרים ספורים צפונית לאמלפי ולא רחוק מעיר החוף פוזיטנו, לעיר מצליחה ומוקפת כרמים ופרדסים. שיא פריחתה היה במאה ה-13, בעיצומם של ימי הביניים. בראוולו נופשים עד ימינו, העשירים, היפים והמפורסמים. במהלך השנים שהו כאן השחקנית גרטה גארבו, המלחינים ורדי וואגנר, המנצח טוסקניני והמנהיגים ג'ון קנדי וצ'רצ'יל.

לראוולו אין גישה אל חוף הים. היא יושבת בתוך שטח המכונה "פארקו מונטי לאטארי" (Parco Monti Lattari), בתרגום חופשי לעברית זה משהו כמו "פארק ההרים החלביים", על שם הפרות שמגדלים כאן ומספקות את החלב ומוצריו לאזור.


#סיור קצר בעיירה
אל ראבֶלו, הניצבת בראש מצוק גבוה, עולים היום בדרך מפותלת ויפה וחונים בחנייה המוסדרת שבכניסה לעיירה. עלייה קצרה במדרגות תביא אתכם אל פיאצה דוּאוֹמוֹ, הכיכר המרכזית של העיירה. היא מוקפת בשלל חנויות ובתי קפה. הגיעו אל רחבת הדואומו, הקתדרלה המקומית סנטה מריה אסונטה מהמאה ה-11, ואל מגדל הפעמונים הסמוך. בתוך הדוּאוֹמוֹ תוכלו לראות עבודות אמנות עתיקות, שהבולטת בהן היא פסיפס שבו נראה יונה הנביא, כשהוא נבלע על-ידי הלווייתן.

ביציאה פנו שמאלה והמשיכו לצד הדואומו, שם תגיעו לתצפית יפה, שהנוף הנשקף ממנה הוא עוצר נשימה. מכאן משקיפה ראבֶלו, מגובה של כמעט 400 מטרים, אל הים ואל קו החוף, המשובץ בכפרי הדייגים הקטנים שבו.

האתר החשוב בעיירה ראבלו הוא וילה רוּפוֹלוֹ (Villa Rufolo), ארמון מהמאה ה-11, המוקף בגנים נהדרים ומכיל אוסף אמנות נהדר. הווילה הזו היא פנינה של אדריכלות ואמנות. מדובר בארמון מהמאה ה-11, שממנו קיבל בוקאצ'ו, מחבר סיפורי דקאמרון, השראה. כמוהו התגורר במקום גם המלחין הנודע, ריכארד ואגנר שעל שמו נערך כאן פסטיבל ואגנר בסוף חודש יוני, בכל שנה.

עוד וילה יפה היא וילה צ'ימברונה, שגניה ופסליה עשו להם שם של יפים להפליא.

בראבלו נמצא גם האולם המודרני של אוסקר נימאייר (Oscar Niemeyer), שבו מתקיימים קונצרטים ותערוכות אמנות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/SZ7i7uimAnM


תמונות:

https://youtu.be/oyz2gNV9vSs


עוד מהעיירה ראוולו:

https://youtu.be/adklZKhtZyI


ומהאוויר:

https://youtu.be/ZVHYb_q-Za8
כנסיית סנטה מריה אַסוּנְטָה
#על הכנסייה של פוזיטאנו

כנסיית סנטה מריה אַסוּנְטָה (Church of Santa Maria Assunta) היא אחת האטרקציות המרכזיות בעיירת הדיג והקיט הציורית והצבעונית פּוֹזִיטָאנוֹ.

הכנסייה, המשקיפה על קו החוף, נבנתה בשנות ה-20 של המאה ה-20. יש לה כיפה עם אייקון ביזאנטי מהמאה ה-13 של המדונה השחורה. הכיפה הזו שזורה בזהב ובצבע ירוק עמוק.

אל תישארו בחוץ. היכנסו וצפו בתוך הכנסייה, בצידה הפנימי והיפה. זהו חלל מרשים, שבתוכו מסתתרים פסלוני מלאכים רבים, המציצים החוצה מבין הגומחות.


#סיפור האיקון הגנוב שעל כיפת הכנסייה
שימו לב שעל כיפת הכנסייה יש אייקון, סמל של המדונה השחורה. האיקון הזה נמצא כאן מאז המאה ה-13.

האיקון הזה, לפי האגדה, נגנב מביזנטיון והובא לכאן בידי פיראטים, דרך הים התיכון. ממש כשהיו מול חופי פּוֹזִיטָאנוֹ, פקדה סערה קשה את אוניית הפיראטים. המלחים, פיראטים, שמעו, או חשבו שהם שומעים, קול הקורא להם "פוסה! פוסה!", שפירושו באיטלקית "להוריד להוריד!". בבהלה רבה הם מיהרו להוריד את האיקון בכפר הדייגים של אותם ימים והסערה שככה.


#טיפים
לאחר הביקור בכנסייה צאו לצעידה קלה, מלווה ברוח ים, לאורך החוף והמפרץ.


מבט מקרוב אל תוך הכנסייה:

https://youtu.be/aVi9orF7_tE


ומבחוץ לפעמוני הכנסייה של פוזיטאנו:

https://youtu.be/reMf3wbgGVI
דרך האלים
#על מסלול ההליכה בדרך אמלפי

יש רבים שבשבילם טיול לחו"ל משמעו לפחות טרק אמיתי אחד בשטח. אם אתם בעניין של טיולים רגליים קצרים ולא אתגריים, עם נופים יפים ואף מדהימים, "דרך האלים" (Sentiero degli Dèi), בת 8 הקילומטרים, היא בשבילכם.

תחילתו של מסלול "דרך האלים" (Path of the Gods) היא בעלייה במדרגות הרבות בפוזיטאנו, אל הכפר נוצ'לה, השכונה הגבוהה של העיירה פוזיטאנו. משם תתחילו לפסוע מערבה, עד בּוֹמֶרָאנוֹ (Bomerano), או ההיפך - מבּוֹמֶרָאנוֹ אל פּוֹזִיטָאנוֹ. הכיוון אינו חשוב, אבל הכי חשוב הוא שעיניכם יהיו כל הזמן על הנופים המרהיבים של חופי אמלפי שלמטה.

המסלול מסומן היטב, בפסים צבעוניים שצבעו כאן על הסלעים. הוא גם משולט יפה, כששלטי עץ ברורים מבהירים לא פעם כיוונים והוראות.

במהלך המסלול המהנה הזה, שנמשך עד 5 שעות, תצעדו ותטיילו על ההרים ובין עצים, מוקפים בירוק. תשמחו ודאי להיכנס ולהציץ אל מערות מסתוריות, לאורכו של חוף אמלפי ואפילו לרחוץ בים. יהיו שם צוקים, ערוצי נחלים ומצוקים היורדים אל חוף אמאלפי בחדות. מרחוק תראו אפילו את האי המקסים קאפרי.

מרבית המטיילים עושים את "מסלול האלים" לבד, אך יש שלוקחים מדריכים. הללו אינם הכרחיים אך יכולים להוסיף הרבה ידע ועניין ולספר על הדרך ועל נקודות העניין שבה, מהצדדים ההיסטורי והגיאוגרפי שלה.

אחד המקומות ששווה לצלם ולראות הם "התאומים", שני עמודי אבן שמזדקפים מתוך סלע ההר. מקום אחר הוא המוֹנְטֶפֶּרְטוּזוֹ, בעברית "חור בהר", שבו לפי האגדה נפער החור שבהר, כשנאבקה הבתולה מריה בשטן.


#טיפים
המסלול אפשרי בהחלט לילדים.

יש לאורך הדרך מספר מסעדות נחמדות, עם אוכל מקומי ונוף נהדר.

יש לאורך הדרך מספר שולחנות פיקניק, למעוניינים להביא למסלול כמה סנדוויצ'ים ושתייה חמה.


מבט מקרוב על שביל האלים של פוזיטאנו:

https://youtu.be/u8ryl_4GlyE
סוֹלִימֵנֶה
#על מפעל הקרמיקה של סלרנו

סוֹלִימֵנֶה (Solimene) הוא שמם של מפעל קרמיקה וחנות ידועה למוצריו. במפעל מייצרים מוצרי קרמיקה בעבודת יד, בשיטות מסורתיות העוברות מדור לדור. מומחי המפעל הם בעלי מלאכה ותיקים, שמשתמשים בטכניקות בנות מאות שנים. עיטור הכלים גם הוא נעשה ביד באמצעות דמויות ותבניות אופייניות לאזור ומשקפות את אורח החיים המקומי ואת התרבות הים תיכונית.

החנות הענקית והמרהיבה והמפעל שלידה, נמצאים בכניסה לעיר. המוצרים של סולימנה זכו לפרסום רב, בכל רחבי העולם. מרבית מוצרי הקרמיקה שתראו כאן מיוצרים למעשה במפעל שלהם, שנמצא בעיירה וויטרי סול מארה. יש כאן מבחר עצום של קערות, כוסות וצלחות צבעוניות בשלל גדלים, לצד מגוון כלי אוכל, מגשים וחפצי נוי נאים וססגוניים. המחירים הזולים יחסית והקניות זורמות ואת האריחים הצבעוניים והיפים שלהם ומוצרי הקרמיקה שלהם תוכלו למצוא בכל מקום. גם סט הצבעים שלהם הוא ייחודי ואופייני לאזור.

ואלה לא רק החנות והמפעל הזה שתוכלו לראות באזור. אחד המאפיינים של סלרנו, כבר שנים רבות היא תעשיית הקרמיקה וכלי קרמיקה הצבעוניים שלה. דומה שמוצרי הקרמיקה והאריחים המצוירים בעבודת יד נמכרים כאן בכל פינה. עבודות ומוצרי הקרמיקה הצבעוניים, המיוצרים באזור, מעטרים את הקירות והרצפות במקומות רבים, משמשים ככלי האוכל והשתייה במסעדות ודומה שאין פינה בה הם לא שולבו בעיר.


מבט מקרוב על מפעל הקרמיקה סולימנה:

https://youtu.be/lFOXomHEZ-w
מָרינָה פִּיקוֹלָה
#על החוף הפופולארי באי קפרי

קאפרי הוא אי קסום של ממש. הוא אי ירוק, מוקף ים כחול, עם חופים מרהיבים ומצוקים נישאים. יש בו נופים משכרים שמהם לא תשבעו לרגע. אבל מדי פעם תרצו אולי סתם להשתרע על החוף וליהנות מהחופשה שלכם כאן.

אין כמו מָרינָה פִּיקוֹלָה (Marina Piccola), באיטלקית "הנמל הקטן", בכדי להעניק לכם את החוויה הים תיכונית, של שחייה ופינוק רוגע בשמש. המרינה פיקולה היא ללא ספק אתר הרחצה הפופולארי ביותר באי.

זהו מקום מצוין ליהנות מיופי וחופשה נעימה על החוף. לכאן באים תושבי האי והתיירים, בכדי להתפרקד בשמש וליהנות מהמגוון הרחב של פעילויות ופינוקי החוף, לצד ארוחה באחת מהמסעדות הסמוכות לו.

כשרואים את הסלעים הזקורים של חופי קפרי באזור הזה, קל להאמין לסיפור של הומרוס באוֹדִיסֵיאָה היוונית, בו תאר את מסעותיו של אודיסאוס, מלך איתקה, בשובו ממלחמת טרויה. לפי הסיפור, כשחלפו ספינותיו של אודיסאוס ליד האי, הוא רצה לשמוע את שירת הסירנות הקסומה, אותה שירה ענוגה כל כך והורגת מלחים. אבל הוא ידע וחשש שגם הוא ומלחיו, כמו רבים לפניהם, יקפצו אל המים ברצונם להגיע אל הסירנות המפתות ויטבעו בהם, או יכוונו את הספינות אל האי וייטרפו בין הסלעים שלחופיו.


#שירת הסירנות המיתולוגיות של קפרי
חופי האי קאפרי המסולעים, היו ידועים כבר במיתולוגיה היוונית, כחופי האי שבו גרו הסירנות המיתולוגיות. אלה היו נשים ששירתן הייתה כה יפה עד שפיתתה את הספנים למוות.

כאן על קפרי חיו הסירנות המיתולוגיות, שלפי המיתולוגיה היוונית ישבו על האי המוקף בסלעים ובצוקים ושרו. שירתן הענוגה הייתה כה יפה, עד שמלחים ששמעו אותה מרחוק כיוונו את ספינותיהם אל הסלעים ונטרפו בים, או קפצו מהספינות אל המים ואל מותם.

באודיסאה מתואר אודיסאוס שבמסעו עמד לעבור ליד אי הסירנות. הוא רצה לשמוע את שירתן, אך לא לסכן את חייו ואת חיי חבריו ומלחיו. לכן הוא ציווה עליהם לאטום את אוזניהם בדונג כך שלא ישמעו את שירת הסירנה. אותו ביקש שיקשרו לתורן הספינה כך שלא יוכל לקפוץ מהספינה אל מותו, עד שאי הסירנות ייעלם מעבר לאופק. כך, לפי האודיסאה של הומרוס, זכה אודיסאוס לשמוע את שירת הסירנות ועדיין להישאר בחיים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/8mEX6WfBqu4


מהאוויר:

https://youtu.be/PUIx8t5gu0E
פִּיאָצָה טָאסוֹ
#על כיכר העיר סורנטו

הכיכר המרכזית שבמרכז ההיסטורי של סורנטו היא פִּיאָצָה טָאסוֹ (Piazza Tasso). הכיכר הזו היא מוקד הבידור וחיי הלילה של העיר. היא מוקפת במבנים יפים ובבתי קפה וכאן תוכלו לראות את תושבי העיר מבלים לעת ערב.

כיכר טאסו נקראת על שמו של מי שתוכלו לראות כאן את פסלו - אחד מגדולי המשוררים של איטליה במאה ה-16, בתקופת הרנסאנס, המשורר טורקוואטו טאסו (Torquato Tasso), יליד העיר.

במקום בו נמצאת הכיכר עמדה בעבר החומה שהקיפה את העיר. בימינו הכיכר הזו היא מרכז העיר ושער הכניסה לרובע העתיק שלה.

יש בפיאצה טאסו וברחובות הסמוכים לה מגוון של ג'לטריות מצוינות, עם גלידות איטלקיות שאין כמותן בעולם. בבתי הקפה והמסעדות שכאן אפשר לשבת ולאכול ולהאזין לנגני הרחוב שמנגנים כאן כמעט כל הזמן.

ואגב אוכל, באזור מגדלים לימונים, מאז ימי האימפריה הרומית. המקומיים מאמינים שהלימונים של האזור הם הטובים ביותר בעולם. הלימונים שלהם, חלקם מגיעים לגודל ענקי, משמשים למאכלים הנהדרים של המטבח הדרום איטלקי והנפוליטני והתרכיז שלהם הוא גם הבסיס של ליקר הלימונצ'לו הנודע של איטליה.


מבט בתמונות הכיכר:

https://youtu.be/aEYG6oqsqX0


הופעה בכיכר:

https://youtu.be/FBkHJYd4SEA


וילה רוּפוֹלוֹ
#על הווילה היקרתית שבראש המצוק

וילה רוּפוֹלוֹ (Villa Rufolo) היא ארמון בסגנון מוּרִי, המוקף בגנים נהדרים ומכיל אוסף אמנות מרשים ונהדר. תוכלו למצוא אותה בקלות, לפי המגדל המרשים בסגנון מוּרִי, שניצב בשטחה.

בעבר רווחה אגדה בסביבה, על אוצר שחבוי בשטח הווילה היפה. הוא לא נמצא עד היום, אבל מגניה המרהיבים נשקף אוצר אחר, בדמות נופו של חוף אמלפי שמתחת ולידו כל מפרץ אמלפי הכחול.

באחת הבריכות שבגינה הססגונית שימו לב לפסל האיש הכחול הצף. לא בדיוק ברור מיהו האמן, אבל זה פסל מסתורי ויפה מאד.

הווילה הזו היא פנינה של אדריכלות ואמנות. מדובר בארמון מהמאה ה-11, שממנו קיבל בוּקאצ'וֹ (Boccaccio), מחבר סיפורי דקאמרון (Decameron), את ההשראה לסיפוריו.

כמוהו התגוררו כאן במהלך השנים גם אפיפיורים, מלכים ומפורסמים רבים אחרים. במאה ה-14 אירחה משפחת רופולו נשפים מלכותיים של מלך נאפולי. ב-1851 הגיע בוטנאי סקוטי בשם פרנסיס רייד וקנה את חורבות האחוזה המוזנחת. לאחר שיפוץ מרשים חזר המקום להיות יפה מתמיד. אורחים רבים החלו ללון בו.

אחד מהם היה המלחין הנודע והשנוי במחלוקת ריכארד ואגנר, שהתגורר כאן בשנת 1880. כאן הוא חיבר את המערכה השנייה של האופרה המפורסמת שלו "פרסיפל". למעשה, הווילה הזו חילצה אותו מ-20 שנה בהן כתב את היצירה ולא הצליח לסיים אותה.

על שמו של ואגנר מתקיים כאן, בגינת הווילה ואל מול הים, בסוף חודש יוני מידי שנה, פסטיבל ואגנר. זהו פסטיבל מוסיקה המוקדש ליצירותיו של המלחין הגרמני, שרבים הכירו רק בתקופה הנאצית, משהסתבר שהיה המלחין האהוב על היטלר. המוסיקה שלו ליוותה רבים בשואה, אל תאי הגזים, כשנוגנה על ידי תזמורות שהורכבו ממוסיקאים אסירים.


#טיפים
סיור מודרך יש כאן כל יום בין 16.30 ל-18.00. יש להירשם מראש במייל (info@villarufolo.it), או בטלפון (tel +39 089 857621)


מבט מקרוב על מרפסת הנוף הנפלאה:

https://youtu.be/vuF8ri4Xhr8


עוד מווילה רופולו:

https://youtu.be/gf-Bexqi5gM
דרך החוף אַמָלפי
#על הדרך האלוהית של איטליה

רבים רואים בכביש "אמלפיטנה", או דרך החוף אַמָלפי (Costiera Amalfitana) את הדרך היפה באיטליה ואחת הדרכים היפות בעולם. זוהי דרך צרה, שנחצבה כמדרגה במצוקי החוף האנכיים. בעבר היא כבר זכתה לכינוי "הדרך האלוהית", שכן כביש "אמלפיטנה" מתפתל בין מצוקים פראיים ותלולים היורדים אנכית אל הים

הדרך, שנקראת באיטלקית "קוסטיירה אמלפיטנה" ומסומנת ככביש מספר 145, נקראת כך על שם אַמָלפי (Amalfi), העיירה העתיקה והמרכזית בה. היא עוברת לאורך רצועת חוף מפותלת ועתירת מפרצונים, בין עיירות ציוריות וכפרים קטנים, התלויים על מצוקי ההרים, כמו נופלים אל הים. בראש המצוקים הללו תראו מגדלי תצפית עתיקים ועל המדרונות התלולים שבשיפולי ההרים תראו מאות פרדסי לימונים המזכירים את בוסתני הגפנים של מרכז איטליה. בירידה אל כפרי הדייגים הקטנים, יצוצו מכל עיקול חופי קסם, עם מפרצים כחולים, מנוקדים בסירות צבעוניות וסלעים הבולטים מהים.

דרך אמלפי נמשכת לאורך 68 קילומטר, מצידה המערבי של סורנטו ועד העיירה סלֶרנו (Salerno), שבקצה המזרחי של חצי האי. היא עוברת על יד הים ונושקת לו כמעט לכל אורכו. את היופי הזה, בעיקר בקטע שבין פוזיטנו לאמלפי, אנו חייבים לגלי הים, שכן תהליכי שחיקה ובלייה של מצוקי סלע הגיר הם שיצרו את הקניונים, המפרצים הקטנים, הבתרונות והמערות הקרסטיות, כמו גם את איי החוף הזעירים ואת עמודי הסלע הזקופים.

דרך הנופים אמלפי נמצאת בחבל קמפניה (Campania) שבאזור נאפולי. הדרך הפשוטה והמומלצת לגלות את היופי המרהיב שלה היא באמצעות נסיעה ארוכה על 68 הק"מ בין סורנטו לסלרנו, תוך מעבר בעיירות פוזיטנו, אמלפי, ראבלו, מינורי, מיורי ועוד.

שימו לב לעצי הלימון והפרדסים הרבים שמאפיינים את האיזור. בעיירות החוף הקטנות והכפרים שבדרך תמצאו את משקה הלימונצ'לו הנמכר בהמוניו בחנויות, לצד שלל המוצרים הריחניים שמפיקים כאן מהלימון, דוגמת סבונים, נרות וסוכריות.

עצרו לאורך הדרך, בתצפיות המרהיבות אל הנוף וצפו בקסם של הטופוגרפיה הפראית וצורות הסלע המיוחדות. בקרו בשלל העיירות והכפרים הציוריים, שמשקיפים על המפרץ המרהיב. אבל היזהרו בבקשה. לצד הנופים המרהיבים שהנהיגה בדרך תחשוף בפניכם, מעת לעת יפתיע אתכם כלי רכב ממול ואז תחוו גם את הצפיפות המלחיצה ולעתים אפילו מסוכנת שלה. לצד היותו אחד הכבישים היפים בתבל, הוא זכה גם למוניטין של אחד המסוכנים בעולם.

ראו את כל האטרקציות בסביבה בתגית "דרך החוף אמלפי" ובתגית "באזור נאפולי".


#טיפים
הקדישו לדרך הזו לפחות יום.

דרך אמלפי מפותלת ומרובה שיפועים מבהילים ויכולה להיות מסוכנת. סעו בזהירות מיוחדת ועצרו מדי פעם, גם לצפייה בנוף וגם להירגע.

צאו לדרך מוקדם ככל הניתן.

העצירות בתצפיות הנוף הנפלאות הן המזכרת הטובה ביותר מהדרך הזו. אל תסעו ללא הפסקה.


מבט מקרוב על דרך החוף של אמלפי:

https://www.youtube.com/watch?v=8gajg8Nw-dY
אַמָלְפִי
#על העיירה הציורית של דרום איטליה

אַמָלְפִי (Amalfi) היא הגדולה מעיירות החוף, עיירת קיט בת יותר מ-5,000 תושבים, השייכת למחוז קמפאניה באיטליה. בעברה היא הייתה עיר מצליחה ופעילה מאד במסחר הימי. בימינו, עם תפאורה של בתים לבנים ונמל עם סירות דייגים צבעוניות, היא עיירת הפוסטר של האזור.

מיקומה המרהיב, בפתחו של קניון עמוק, הקנה לה הצלחה מסחררת כעיירת קיט קסומה ונעימה. השילוב המצטלם היטב, שבין לובן בתיה, הצבעוניות של הסירות שבנמל הקטן שלה והרושם שמותירה הקתדרלה המרשימה שלה, הפך אותה לאתר תיירות ונופש פופולארי מאד.

אמלפי גם העניקה את שמה למסלול, הידוע כ"דרך החוף של אמלפי". היא ממוקמת כ-37 קילומטרים דרומית מזרחית לנאפולי. היא שוכנת לרגלי הר מוֹנְטֶה צֶ'רֵטוֹ (Monte Cerreto) שגובהו 1315 מטרים.

הכניסה לעיירה ממש מול הנמל, שלידו גם חונים המגיעים ברכב. כבר בכניסה לעיירה תגיעו למה שנחשבת האטרקציה המרכזית בעיירה - פיאצה דל דוּאוֹמוֹ (Piazza Duomo). זוהי הכיכר הראשית של אמלפי. גרם המדרגות אל הקתדרלה המרשימה ומצופת הפסיפס שלה, דוּאוֹמוֹ סנט אַנְדְרֵיאָה (Duomo di Sant'Andrea). הקתדראלה ניצבת בכיכר המרכזית ושווה ביקור קצר.

שיטוט רגלי ברחובה הראשי העולה ומתפתל של העיירה הציורית, ובסמטאות הרבות שמסביבו, יגלה לכם אוסף נהדר של גלריות, חנויות קרמיקה, מסעדות ובתי קפה ציוריים. זו ההזדמנות להפסקה קלה והירגעות בעיירה הנעימה. ביס מהעוגות הנהדרות שמכינים כאן וקפה איטלקי מצוין יסדרו לכם את הראש להמשך הסיור הנהדר הזה באחד המרחבים היפים בעולם.

ראו את כל האטרקציות בסביבה בתגית "באזור נאפולי".


#תולדות העיירה אמלפי
העיר אַמָלְפִי שימשה בימי הביניים, בין השנים 839-1200, כבירת רפובליקת אמלפי. אז היא היתה רפובליקה עירונית משגשגת, ששלטה בנתיבי הים התיכון והגיעה לעושר לא קטן.

העיר, שהוקמה במקור כמקלט בעבור קבוצות פליטים שברחו מפני האוסטרוגותים (שבט גרמני), התפתחה וצמחה בחסות הביזנטים. בהמשך היא זכתה בעצמאות בזכות חוסר ההתעניינות שלהם בנעשה בה.

החל מהמאה ה-8 הפכה אמלפי כאמור לבירתה של מעצמה ימית מסחרית, רפובליקת אמלפי. העיר סחרה בדגנים ומלח וייבאה לאיטליה זהב ממצרים וסוריה.

הסוחרים בעיירה הנפיקו את המטבעות בהם סחרו בעצמם, כאשר במקביל אליה, שטחי איטליה עדיין השתמשו בסחר חליפין ולא במטבעות.

במאה השמינית שלטה העיר בצפון הים האדריאטי וצי הספינות שלה סייע לאפיפיור ליאו הרביעי במלחמתו במוסלמים הסרצנים בשנת 848.

בשנת 1000, העיר כבר כללה כ-70,000 תושבים. בשנת 1137 היא נכבשה על ידי פיזה ואיבדה את מעמדה כמעצמה ימית ואזורית. בשנת 1343 היא נהרסה על ידי צונמי וכך גם איבד הנמל של העיר את חשיבותו.

בשנת 1997 הוכרזה העיירה כאתר מורשת עולמית.


#טיפים
החניה ממש בצמוד לנמל.

מומלץ לשוטט רגלית ברחוב הראשי העולה ובסמטאות היוצאות ממנו.


מבט מקרוב על העיירה אמלפי:

https://www.youtube.com/watch?v=2884fXHOs_w
הר הגעש וֵזוּב
#על הר הגעש המפורסם של אזור נאפולי

הר הגעש וֵזוּב (Mount Vesuvius), או וֵזוּבְיוֹ, הוא אחד מהרי הגעש המפורסמים בעולם, גם בשל מראהו הדרמטי וגם בשל ההיסטוריה הקטלנית שלו וההתפרצויות הקשות. הוא ממוקם כ-15 ק"מ מדרום-מזרח לנאפולי והוא אחד משלושת הרי הגעש הפעילים של איטליה. רבים מציינים אותו כאחד מההרסניים בהרי הגעש שעל פני כדור הארץ.

ילדים מתים עליו. הר הגעש המעשן הוא מקור של התרגשות לילדים והזדמנות חד-פעמית בשביל רובם, לצפות בהר געש אמיתי. לקראת הביקור מומלץ להכינם בהסברים המתאימים לגילם על הרי געש וגיאולוגיה.

גם מרבית המבוגרים מסוקרנים מההר המפורסם והתצפית ממנו למטה יוצרת מידה של התרגשות והרבה עניין. מפסגת הווזוב אפשר לראות ולהבין מקרוב את האסון של פומפיי והֶרקוּלָנֵיאוּם, שנמצאות למרגלותיו, ערים עתיקות שכוסו בשנת 79 באפר הגעשי של הר הגעש הזה ותושביהם מתו בהמוניהם ממנו.

הר הגעש הזה עתיק מאד, שכן הסלע העתיק ביותר שנדגם ממנו הוא בן כ-300 אלף שנים. יתכן שהוא היה אף חלק מהר געש קדום יותר בשם סומה.

אגב, התפרצות הווזוב שהתרחשה בשנת 79, הייתה גם הראשונה בהיסטוריה שתועדה בכתובים. היא הביאה, כאמור, לחורבן של הערים הרומיות פומפיי והֶרקוּלָנֵיאוּם. מאז הוא התפרץ פעמים רבות וגם היום הוא נחשב לאחד מהרי הגעש המסוכנים בעולם, בעיקר בגלל צפיפות האוכלוסייה המתגוררת סביבו, המונה מעל 3 מיליון איש הנמצאים בטווח הסכנה.

עם כל התפרצות כזו, מבנה ההר ממשיך להשתנות. נכון לשנת 2008 גובה החרוט המרכזי של הר הגעש היה 1,281 מטר. האזור שמסביב להר הוכרז כשמורת טבע בשנת 1995.


#התפרצות הר וזוב של שנת 79
בשנת 79 התרחשה התפרצות הר הגעש המתועדת הראשונה בהיסטוריה. היא תועדה על ידי פְּלִינְיוּס (Plinius) הצעיר שעמד כ-30 קילומטרים מההר. זה היה ב-24 באוגוסט של אותה שנה, כשאותו פליניוס הצליח, למרבה התדהמה, לספר על רעידות האדמה, עמוד העשן וגלי הצונאמי שליוו את ההתפרצות.

ההתפרצות נמשכה כ-19 שעות ונפלטו מהר הגעש כארבעה קילומטרים של אפר געשי, שלמעשה קבר את הערים פומפיי והרקולניאום. מאז התגלו במקרה, כשאיכר שחפר בשדהו גילה בשנת 1748 את שרידיה העתיקים של פומפיי, נחפרו שתי הערים ביסודיות. ארכיאולוגים חשפו כאן בתים, מבני ציבור ואפילו שלדי בעלי חיים ובני אדם, כפי שהיו ברגעים האחרונים שלהם. בסך הכל נהרגו בהתפרצות 3,360 איש.

אחרי התפרצות זו התפרץ הר הגעש עוד 36 פעמים.


#טיפים
בימים מעוננים האתר סגור. לא לצאת ביום כזה.

הביאו אתכם מים!

לא חייבים לנהוג או לעמוד בפקקים. אל וזוב אפשר להגיע ברכבת ישר מנאפולי וסורנטו!

מקלות הטיפוס שנמכרים ליד ההר מיותרים ואין בעיה לטפס בלעדיהם, אלא אם ממש תרצו מזכרת מהווזוב.

בדוכני המזכרות שפזורים לאורך כל הדרך אל ההר ואפילו על פסגתו, נמכרים תכשיטים ואבני חן רבות. קנו בכיף, אבל בזהירות ובחשדנות...

הטיפוס אל ראש ההר לוקח בין 30-40 דקות. התצפית על כל מפרץ נאפולי היא מרהיבה!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/8in6ba5bboQ


ויום על פסגת הווזוב ליד לוע הר הגעש:

https://youtu.be/Tdojgck9UE8
מערת האִזְמַרְגָד
וִיטְרִי סוּל מַרֵה
המערה הכחולה
אָנָה קַפְּרִי
חור בהר, מוֹנְטֶפֶּרְטוּזוֹ


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.