» «
בית העירייה בקופנהגן
בית העירייה
#על בית עיריית קופנהגן

בית העירייה המפואר של קופנהגן (Rådhus) עוצב בהשראת בית העירייה של העיר האיטלקית סיינה. זהו בניין לבנים מרשים בגודלו, המשלב מספר סגנונות בנייה ונבנה במהלך תחילת המאה ה-20.

בנייתו של בית העירייה כאן הושלמה בשנת 1905. מבחוץ שימו לב לשעון האסטרונומי העתיק שעל קיר המבנה. מעל המרפסת בכניסה תראו פסל מוזהב של הבישופ אבסאלון.

בנוסף לתפקידיו העירוניים, משמש הבניין כיום גם כמרכז לכנסים ולאירועים רשמיים.

בית העירייה ממוקם במרכז העיר, בכיכר העירייה, שנקראת על שמו Rådhus Pladsen ונמצאת על שדרות הנס כריסטיאן אנדרסן. בכיכר הזו ממוקמת גם תחנת האוטובוסים המרכזית והמודרנית של קופנהגן.

מבפנים שימו לב לחללו הפנימי של בית העירייה, המזכיר תאטרון. תוכלו להמשיך ולסייר בו בחינם ואף לקבל הדרכה בתשלום.

בקופנהגן סיטי הול תוכלו לראות שעון אסטרונומי מתקדם המוצג כאן. זהו שעון ינץ אולסן (Jens Olsen's World Clock), שנבנה על ידי שען מומחה הן העיר ונחנך ב-1955.


#תצפית מראש מגדל הפעמונים לנופי העיר
בבית העירייה ניתן לעלות בתשלום אל ראש המגדל של המבנה, לתצפית מרהיבה על העיר.

העלייה אל ראש המגדל אפשרית במעלית, או ב-300 מדרגות עץ צרות. החווייה למעלה מושלמת. כאן תקבלו הזדמנות ייחודית ונהדרת לקבל מבט מעין הציפור על קופנהגן הנפלאה.


#למי יש יותר גבוה? - אנקדוטה קטנה
סיפור חביב מספרים בקופנהגן על מגדל העירייה, שהוא למעשה המגדל הגבוה בעיר.

המגדל הזה, 105.6 מטרים גובהו, עבר את גובהו של המגדל שמעל ארמון כריסטיאנבורג. בשלב מסוים התקנא המלך כריסטיאן, שבנה את הארמון, בראש העיר. העובדה שראש העיר בנה מגדל גבוה משלו, הצליחה להדיר שינה מעליו.

אז הורה המלך לאנשיו להוסיף עוד 3 כתרים בראש המגדל "שלו", כתרים שהונחו שם אחד מעל השני. כך הצליחו אנשיו להגביה את מגדל הארמון לגובה של 106 מטרים, מה שהפך אותו שוב למגדל הגבוה ביותר בעיר.

עתה, לאחר שהובהר מי כאן המלך, יכול היה המונרך של דנמרק לישון היטב. ההיררכיה בממלכה נשמרה מאז, גם בזקיפות קומתם של מגדלי קופנהגן. מסתבר שהגובה אכן קובע...


#טיפים
הכניסה חופשית.

הסיור המודרך בתוך בית העירייה הוא בתשלום. הסיור האחרון הוא בשעה 14:00.

העלייה לראש מגדל השעון גם היא בתשלום.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/8h9DL8lTk8I


כיכר בית העירייה:

https://youtu.be/LXt2VvY0fxA
בית העירייה של שטוטגרט
בית העירייה של שטוטגרט
#על בית העירייה שהודבק לו חלק חדש

בכיכר השוק של העיר נמצא בית העירייה של שטוטגרט (Stuttgart Rathaus‬‬). הוא ממוקם על כיכר השוק הגדולה, הכיכר הרחבה והמרכזית של העיר.

זהו מבנה מודרני ופונקציונלי, אבל מאחורי המבנה הזה, שרבים מבקרים בתור "אדריכלות משעממת, כמו כיכר העיר כולה", מסתתר סיפור היסטורי לא רגיל. מבחינה אדריכלית, זהו מבנה מודרני, שרק חלקו החיצוני מצופה. למעשה בתוכו מסתתרים חלקי מבנה שנהרס חלקית בהפצצות הקשות על העיר, במלחמת העולם השנייה.

מהמבנה הישן נותר החלק האחורי, בעוד שהחלק שפונה לכיכר נבנה לאחר המלחמה, מחדש ובסגנון מודרני. אז גם נבנה המגדל שמעליו, המשמיע את קול הפעמונים המיוחד, אחת לשעה.

שימו לב לכיכר השוק שמול בית העירייה. זוהי כיכר בית העירייה ובחודש דצמבר בכל שנה, מתקיים בה שוק חג המולד הגדול של העיר. במהלך השנה מתקיים בה, בכל סוף שבוע, גם שוק איכרים קטן, עם פירות, ירקות ומוצרים ביתיים ששווה לקנות, בחלק גדול מהמקרים ישירות מהחקלאים והיצרנים הביתיים או המפעלים הקטנים מהעיר וסביבתה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/7Ti1j2-gREo


השוק שבכיכר:

https://youtu.be/UlcY4GkOCdA
הבית הכחול
הבית הכחול
#על מעונו הרשמי של נשיא המדינה הדרום קוריאנית

הבית הכחול (Blue House) הוא מעון נשיא המדינה בדרום קוריאה. זהו מבנה מרשים אך לבן, עם גג רעפים כחול, שבו מתגורר נשיא דרום קוריאה. הבית נחשב למרכז הפוליטי של המדינה.

המבנה, שלמעשה הוא מתחם עם כמה מבנים שונים, משמש כמעונו הרשמי של הנשיא. הוא מוקף שומרים מכל עבריו. ניתן להציץ בו ולצלמו מהאוטובוס, אך לא לבקר בו או להתקרב אליו.

אגב, כפעילות ספורטיבית ולתצפית וטיול בטבע, שווה להקדיש חצי יום ולטפס אל פסגת הר בוגאק (Bugaksan) הסמוך. הסיפור כאן הוא שאל פסגת ההר טיפסו, בשנת 1968, מרגלים צפון קוריאניים. זה היה במסגרת ניסיון להתנקש בנשיא דרום קוריאה, ניסיון התנקשות שנכשל.

בדרך לפסגה, בכל אופן, תעברו דרך שרידי שערים מהמאה ה-15 ותמצאו את עצמכם צועדים לאורך חומת העיר העתיקה של סיאול. מהפסגה, ממש כמו המרגלים הכושלים ההם, תוכלו לצפות מגובה של 342 מטר, אל הבית הנשיאותי, הלא הוא ה"בית הכחול".


מבט מקרוב:

https://youtu.be/AD-iQ5694fc


הדרכה:

https://youtu.be/sc0ula5XDfI
בית ויקטור הוגו
בית ויקטור הוגו
# על הבית של ויקטור הוּגוֹ

אין איש שלא שמע את השם ויקטור הוּגוֹ, מחבר היצירות "עלובי החיים", "הגיבן מנוטרדאם" ועוד.

את הבית ההיסטורי של הוגו, שגודלו 280 מטרים רבועים ונמצא בקומה השנייה של בית המלון רוהאן-ג'מנה, שכר ויקטור הוגו והיום הוא משמש כמוזיאון. הוא ממוקם בפלאס דה ווז' מספר 6 ברובע הרביעי, בפריז. את הדירה שכר הוגו במשך 16 שנים החל משנת 1832-1848. היום המוזיאון נמצא בשימור ומנוהל על ידי עיריית פריז.

במהלך שהותו בדירה זו אירח הסופר רבים מגדולי הסופרים הצרפתים שפעלו בתקופתו. בפברואר 1843 אף חגג בו את חתונת בתו, לאופולדין ובספטמבר ציין את מותה הטרגי.

בחדר העבודה של דירה זו כתב כמה מיצירותיו המפורסמות, בין היתר חלק גדול מ"עלובי החיים". ב-1841 הוא נבחר כחבר האקדמיה הצרפתית.

לאחר שעזב את הבית, בשנת 1848, הבניין עבר מספר שיפוצים שלא מאפשרים לשחזר במדויק את המסגרת המקורית של המבנה, למשל היעלמות המסדרונות והמרפסות הצופות לכיכר. המוזיאון והתצוגה שבו התאפשרה בזכות תרומתו של הסופר פול מוריס, ידידו הטוב של הוגו, שאיפשרה לעיריית פריז בשנת 1902 לרכוש את המבנה. חנוכת המוזיאון אירעה ב-30 ביוני 1903.


#תרבותו של ויקטור הוגו

ויקטור הוגו היה סופר, משורר, מחזאי ופוליטיקאי צרפתי. הוא נחשב לגדול משוררי צרפת ונודע בעיקר בשל ספריו המפורסמים: "הגיבן מנוטרדאם" ו"עלובי החיים".

כבר כשהיה בן 14 החליט הוגו להיות משורר ובגיל 10 זכה למלגה על ספר שיריו הראשון. הוא נהג לכתוב יום יום במשך שנים וחולל מהפכה של ממש בשירה הצרפתית. הוא עמד בראש קבוצת סופרים ומשוררים שהתחילו זרם חדש - הרומנטיזם.

בשנת 1830 הוצג בפריז מחזהו של הוגו "הרנני" שהיה אחת מהמחזות הראשונים בזרם הרומנטיזם. פריז סערה מאד בעקבות המחזה הזה והרבה ויכוחים סוערים פרצו בתיאטרון בין הצופים לאחר הצגתו. ויכוחים אלו היוו חלק ממסורת ארוכה של מאבקים לגבי טוב טעם אמנותי בתיאטרון הצרפתי.

בשנת 1831 פרסם הוגו את הרומן הידוע "הגיבן מנוטרדאם". מטרת הרומן הייתה להציג את יופייה של קתדרלת נוטרדם לציבור הרחב, אחרי החורבן שעשה בה ההמון בימי המהפכה הצרפתית. הרומן זכה להצלחה בצרפת והביאה לכך שהחל הליך שימור ראוי לקתדרלה. הספר תורגם לשפות רבות וזכה להצלחה רבה ברחבי העולם.

הוגו הקפיד לעורר תקווה בסיפורים שכתב, בלב העניים והסובלים ולהבטיח להם חיים יפים וצודקים.

בשנת 1838 הוצג לראשונה בתיאטרון הרנסאנס בפריז מחזהו "רואי בלה" - דרמה רומנטית המתחוללת בספרד של המאה ה-17.

ויקטור הוגו נפטר בפריז בשנת 1885 ונקבר בטקס לוויה מפואר בפנתיאון, שבו נטמנים גדולי בניה של צרפת.


#מה בדירה של ויקטור הוגו?

בשנת 1902, בחלק מציון 100 שנה להולדתו של ויקטור הוגו, נפתח ביתו של הסופר כמוזיאון.

בקומות הראשונות של המבנה שוכן מלון דה רואן גואנימי ובקומה השלישית תמצאו את אותו הבית שבו התגורר ויקטור הוגו עם משפחתו, אישתו וארבעת ילדיו, בשנים 1832-1848. דירתו של הוגו שוחזרה ממש עד לפרטים הקטנים והמדויקים ביותר.

הביקור מעניין במיוחד עבור מי שרוצה להכיר את האיש, לראות כיצד ומאיפה עבד וכמובן באילו תנאים הוא חי.

מעבר להצצה לחדרים האינטימיים של הסופר, שבהם הוא כתב את יצירותיו הגדולות, כמו "עלובי החיים", מתקיימת תערוכה שמציגה את חייו וכמה מכתבי היד המפורסמים שלו. הדירה מכילה אוספים מקוריים אותם אסף, ציורים עליהם הביט ופריטי ריהוט אותנטיים שבהם השתמש. ביתו של ויקטור הוגו מציג תערוכה על חייו, בליווי מבחר מכתביו ורישומיו. כל החדרים שופצו ושוחזרו והם מאפשרים מבט אותנטי על פועלו.

מבט מקרוב על בית ויקטור הוגו:
https://www.youtube.com/watch?v=kvJPQ1ltFkA&t=3s

בתים

בית הולדתה של הלנה רובינשטיין
בית הולדתה של הלנה רובינשטיין
#על בית היהודייה המפורסמת שהייתה לענקית הקוסמטיקה העולמית

הבית הסמוך לבית קפה אריאל, זה שבו שוכן היום מלון הבוטיק "רובינשטיין" בכיכר שרוקה שבקז'ימייז', הוא בית הולדתה של היהודיה המפורסמת של קאז'ימייז' (Kazimierz) ואחת מהנשים המפורסמות שנולדו בקרקוב - אתם מכירים אותה בתור הלנה רובינשטיין (Helena Rubinstein Birth house).

כאן נולדה, בשם חיה רובינשטיין, מי שעתידה להיות אחת הנשים העשירות בתבל. היא נודעה בזכות המצאותיה בתחום הקוסמטיקה והטיפוח הנשי ויכולותיה העסקיות יוצאות הדופן.

המייסדת של אימפריית הקוסמטיקה והתמרוקים נולדה כבת בכורה לזוג הורים יהודים, אנשי עבודה פשוטים וצנועים. היא גדלה במשפחה בת 8 ילדים, לאב שהיה חנווני. כשהיא בגרה, למדה חיה רפואה, במשך תקופה קצרה בשווייץ.

אבל היא לא נועדה להיות רופאה. מי שהמוטו שלה היה “אין נשים מכוערות, יש נשים עצלניות”, הייתה צריכה להרחיק עד אוסטרליה כדי לגלות את ייעודה. כמעט ללא ידע באנגלית וללא אמצעים כלכליים כלשהם, היא הגיעה להתגורר אצל דודה, חנווני גם הוא, בעיר קולריין שבאוסטרליה. די מהר היא שמה לב שנשות העיר מתפעלות מעור פניה השמור. היא מכרה להן את צנצנות הקרמים שהביאה במזוודה שלה מאירופה. כשהדרישה גדלה, היא הבינה את המסר, או יותר נכון את הפוטנציאל, והחלה לרקוח קרמים בעצמה.

בקרמים האלה היה חומר בשם לנולין, שהיה מרכזי בהם. מכיוון שהוא הופק כמוצר לוואי בעיבוד צמר כבשים, ניתן היה להשיגו בקלות. חיה רובינשטיין שהוטרדה מריח הכבשים שבו התאפיין החומר הזה, הצליחה די מהר להסוות אותו, בעיקר בעזרת תמציות שיצרה מהטבע ומפרחים כמו קליפות אורן, לבנדר ופרחי נוּפָריים.

בהמשך היא הסתכסכה עם דודה והיגרה לעיר מלבורן. שם היא הצליחה לשכנע את אחד ממחזריה לממן לה פס יצור של קרם שרקחה והקרם זכה להצלחה מסחרית אדירה.

די מהר היא פתחה סלון יופי, שהפך ראשון בין סניפים רבים ומכאן העתיד העסקי שלה היה ברור, פתוח ואינסופי. המייסדת של אימפריית הקוסמטיקה והתמרוקים הייתה מתוחכמת, חדת לשון, הבינה בשיווק וידעה לעטוף את מוצריה בהילה מדעית.

די מהר חיה מקרקוב הפכה את שמה למותג המוביל בעולם הקוסמטיקה. לאורך חייה היא עשתה הון בלתי נתפס, שאינו מובן מאליו בתקופתה, בה הבנקים, למשל, לא הילוו כסף לנשים יזמיות.

אבל חושיה העסקיים היו מדהימים. בשנת 1928, למשל, היא מכרה את עסקיה בארצות הברית לחברת ענק בסכום של כמעט 4 מיליון דולר, סכום ענק באותם ימים. כשפרץ השפל הגדול, היא שמעה שהחברה בקשיים פיננסיים והזדרזה לקנות את המניות בחזרה. המחיר, אתם שואלים? - טוב ששאלתם. רבע מחיר... מכאן היא הפכה את החברה החדשה-ישנה שלה לחברת ענק, שתהפוך לאימפריית קוסמטיקה עצומה עד היום.


על הלנה רובינשטיין:

https://youtu.be/NlbpTzjEO2c


חדרים מיניאטוריים שאספה:

https://youtu.be/g3GXChxc7so


המלון על שמה, שבבית הסמוך לבית ילדותה:

https://youtu.be/DRg4kOcOwBk
בית ביאליק
בית ביאליק
#על ביתו של המשורר הלאומי

ביאליק התגורר בתל אביב והיה לאחד מחשוביה. עוד טרם עלייתו ארצה הוא החליט לבנות את ביתו ב"גבעת בצלאל", מה שיוכרז בקבלת הפנים החגיגית שערכה לו העיריה כ"רחוב ביאליק". כך יצא שהרחוב שבו ביקש לבנות את ביתו נקרא על שמו והוא בנה את ביתו בביאליק מספר 22, בסמוך לבית העירייה הישן. הבית הים תיכוני תוכנן בסגנון האקלקטי, עירוב של מזרח ומערב, בית אירופי עם סממנים ערביים, כמו כיפה מוסלמית ומרפסת עץ אופיינית לבנייה הערבית.

אחרי מותו הפך הבית המקורי והמיוחד, לבית הנצחה. זהו מקום שאליו עולים לרגל חובבי שירה והיסטוריה, כמו גם כיתות בית ספר מכל רחבי תל אביב והארץ.

פרט מעניין ולא כל כך ידוע הוא שבנייתו ואחזקתו של הבית היו יקרים להחריד וביאליק די הסתבך אתו. למעשה, הבית המעוצב והמרשים הזה כמעט ורושש אותו. עדויות היסטוריות מתארות את ביאליק כמי שמצא את עצמו חי בתוך ארמון ים-תיכוני, אבל לא מצליח לעמוד בהוצאות שהוא מייצר. הבית שאב ממנו אנרגיות רבות ולבסוף הוא לא ממש אהב את הבית שבנה ושהיום כל כך מזוהה עימו.

בשנת 1934, מעט לפני שביאליק נפטר, הוא עזב את ביתו זה ועבר לגור ברמת גן. ביאליק התכוון לבנות שם בית אחר, אבל לא הספיק.

אחרי פטירתו של המשורר שבה אלמנתו לבית בתל אביב ובשנת 1937 תרמה את הבית לעיריית תל אביב כ"בית ביאליק" שינציח אותו. עד למותה גרה מניה ביאליק בדירה חליפית שקיבלה מהעירייה.


#האדריכלות של בית ביאליק
את הבית שביאליק בנה מהכנסות ספריו, הוא חנך בשנת 1925. כמו בתים רבים בתקופה הראשונה של אחוזת בית, הוא נבנה בסגנון האקלקטי, שהיה עירוב של מרכיבים מזרחיים ומערביים.

את הבית תכנן האדריכל יוסף מינור. השוני בין שני האישים השפיע על קבלת ההחלטות בבית. מינור ניהל עם ביאליק לא מעט ויכוחים. כך קרה למשל, כשביאליק התנגד לבניית מרפסת בצד הפונה לרחוב של הבית. מינור התעקש והצליח לשכנע את המשורר הדעתן, בטענה ש"בית ללא מרפסת הוא כמו פנים בלי חוטם". הבית הים-תיכוני עם הכיפה שעל גגו, הפך לשם דבר בתל אביב הקטנה.

כיאה למשורר שערג ממרחקים אל ארץ ישראל, ביאליק ביקש שינטעו מסביב לבית, גן עם צמחים מכל רחבי הארץ. כמובן שכיכבו ביניהם שבעת המינים.


#כמה מילים על ביאליק
חיים נחמן בְּיאליק נולד בשנת 1873 ונפטר בשנת 1934. ביאליק היה מגדולי המשוררים העבריים בכל הזמנים ומי שנחשב החשוב במשוררי ישראל בעת החדשה. בזכות כך הוא זכה לתואר "המשורר הלאומי".

בנוסף לשירה שכתב היה ביאליק גם סופר, מתרגם ועורך חשוב. בין שיריו המפורסמים של ביאליק נמצאים "הכניסיני תחת כנפך", "קומי צאי", "בין נהר פרת ונהר חידקל" ו"תרזה יפה". רבים משירי הילדים שכתב הפכו לפסקול הילדות של כל ילד בישראל, ביניהם "קן ציפור", "שתי בנות" (צילי וגילי), "מקהלת נוגנים" (יוסי בכינור), "פרש" (רוץ בן סוסי), "נדנדה" ועוד רבים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/s7WgGsmdPoo


מצגת וידאו:

https://youtu.be/pCac9BNtlwQ
הבורסה
בניין הבורסה
#על בית המסחר הוותיק עם הדרקונים המסובכים זה בזה

עם צריחו המסובב, בית הבורסה (Børsen) או בית המסחר הישן, הוא אחד המבנים המפורסמים בנופה של קופנהגן. הוא ממוקם בקרבת ארמון כריסטיאנבורג ומזוהה מכל פינות העיר.

אם תרימו את עיניכם ותביטו במגדל המתנשא מעליו, תראו שמגדל בניין הבורסה מעוצב כאילו הוא מורכב מהטפרים של הדרקונים, המתפתלים ומשתרגים זה בזה, לעבר השמיים. סימן ההיכר שלו הוא המגדל המיוחד הזה, שצורתו צורת שלושת הדרקונים הללו כשהם מלופפים יחד.

בית המסחר הוותיק הזה עומד כאן מאז ימי המלך כריסטיאן ה-4. למעשה, מי שהורה על בנייתו בשנת 1620 היה המלך.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/JlwtDHIT-TM


ביקור במקום:

https://youtu.be/M25oqAMyE-A


ומרחוק:

https://youtu.be/rzTkfb-XEE0


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.