» «
בית הקברות היהודי העתיק של קרקוב
בית הקברות היהודי העתיק
#על בית הקברות העתיק של היהודים

בית הקברות היהודי העתיק שברובע קז'ימייז' (Remuh Cemetery) נבנה במאה ה-15 ונסגר בסוף המאה ה-18, עת בנו את בית הקברות החדש של הרובע. כאן קבור הרמ"א, רבי משה איסרליש.

בית הקברות היהודי העתיק הזה נמצא מאחרי בית הכנסת הרמ"א שברחוב שרוקה. כמו בתי קברות יהודיים רבים, גם הוא נפגע בשואה, אך ניצל מחיסול מלא בידי הנאצים ומהשחתה מוחלטת שלו, ביוזמה של יהודי הקהילה.

היו אלה יהודים ממתפללי בית הכנסת, שהצליחו למנוע את הרס חלק מהמצבות שבו. הם עשו זאת על ידי הסתרת המצבות מתחת לפני האדמה. גם צמחייה שכיסתה חלק מהקברים הרבים שבו, הצליחה למנוע את חילול כל המצבות בבית העלמין היהודי. בזכות כל אלה הגרמנים לא הבחינו ברובן והשחיתו רק חלק מכל אותן מצבות.

כיום ניתן לראות כאן מספר רב של מצבות מיוחדות ומעוטרות, עם כיתובים המספרים את סיפורה המרתק של קהילה מוצלחת ופעילה ושל יהודים חשובים שחיו כאן בתקופה המשתרעת על פני מאות שנים.


#תולדות המקום
בית העלמין העתיק של הרובע היהודי בקרקוב מוכר גם בשם בית העלמין הרמ"א, על שם הרמ"א הקבור בו. הוא נוסד בקז'ימייז' של קרקוב שבפולין בשנת 1535 ונחשב לאחד מבתי הקברות היהודיים העתיקים ביותר בפולין. עתיקים ממנו יש רק בלובלין ובוורוצלב.

בשנת 1553 הוקם בקצהו של בית הקברות בית כנסת הרמ"א.

בתחילת המאה ה-20 החלו אנשי הקהילה היהודית לשפץ את בית הקברות, שהפך זנוח ונטוש. אך עם כיבוש פולין הרסו הנאצים את חלקו, תוך שהם משתמשים במצבות שבו כאבני ריצוף ומוכרים חלק מהן לכל המרבה במחיר.

לאחר המלחמה שוקם בית הקברות, והוחזרו אליו חלק מהמצבות שהצליחו לאתר או כאלה שהוסתרו באדמה. בין אלו ששרדו הייתה מצבתו של הרמ"א.

מאות מצבות עתיקות נחשפו כאן בשנות ה-50, בחפירות ארכאולוגיות שנעשו בשטח בית הקברות. הסברה היא שחלקן נקברו בכוונה, בשנת 1704, על מנת להגן עליהן מהרס בידי הפולשים השוודים.

עם השנים ובמיוחד לאחר שהיה לאתר זיכרון לקהילה היהודית שחוסלה מקרקוב, החלו לכנות את בית העלמין "כותל הדמעות". מאות שברי המצבות שנקבעו בחומה הפנימית של בית העלמין, זו שעל רחוב שרוקה, הפכו לסוג נוסף של מצבה קולקטיבית - זיכרון לכלל הקהילה שחייתה כאן בעבר.

חלק מהמצבות ששוקמו כאן הן של רבנים ידועים מהקהילה היהודית.

זו של רבי משה איסרליש היא הנודעת ביותר, אבל ישנם עוד. אל קברו של הרמ"א, אגב, מגיעים עד היום יהודים רבים, העולים לכאן במיוחד ביום השנה למותו, שחל בל"ג בעומר. המצבה שלו מכוסה בהמון פתקים עם בקשות ותפילות, שנוהגים להניח על הקבר חלק מהמתפללים, העולים אליו לרגל, לשם כך, מכל העולם.


#טיפים
בית העלמין סגור בימי שבת וחגים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/f7aicd02_R0


ביקור במקום:

https://youtu.be/AvQVBcgMDWc


מתפללים ליד הקברים:

https://youtu.be/x-6lIHvvWGo
בית הקברות נובודביצ'י
בית הקברות נובודביצ'י
#על בית העלמין שהוא מוזיאון לפיסול

בית הקברות נובודביצ'י (Novodevichy Cemetery), הסמוך למנזר בשם זה, הוא בית עלמין ציורי ויפה להפליא. בו מצאו מנוחה אחרונה גדולי האומה הרוסית ואנשי האליטה הרוסית והסובייטית, מאז המאה ה-19 ועד ימינו.

בית הקברות הזה נחשב לשני בחשיבותו ברוסיה, אחרי בית הקברות שבחומת הקרמלין. המקום מרהיב וטובל בגן פורח. בתור מצבות ולידן פזורים בו המון פסלים מרשימים ויפים, של מיטב אמני רוסיה.

בין השאר קבורים כאן גדולי האומה הרוסית, כמהפכנים, פוליטיקאים ואנשי שם. לצידם קבורים כאן ידוענים ומפורסמים רוסיים רבים, ביניהם ספורטאים, שחקנים, מדענים, מוסיקאים, סופרים, שחקנים וגיבורי צבא.

אבל תמצאו כאן גם קברים של רוסים עשירים ופחות מוכרים, שהיה בידיהם מספיק ממון בכדי לרכוש חלקה ולהיקבר במקום.

מעבר לאישים הקבורים בו, דומה שבבית הקברות המדהים הזה מתחרים הקברים על כתר המקוריות, הגודל, העיצוב והפאר. זאת באמצעות הפסלים הנהדרים, גינון מוקפד, עיצוב מהודר ותחזוקה מעולה. כל אלה הופכים את המקום לאטרקציה תיירותית מלאת אסתטיקה ויופי.

בין השמות המפורסמים שקבורים כאן נוכל למצוא את המנהיגים והמדינאים ניקיטה חרושצ'וב, אנדריי גרומיקו ובוריס ילצין, הסופרים ניקולאי גוגול, מיכאיל בּוּלְגַקוֹב ואנטון צ'כוב, המלחינים סרגיי פרוקופייב ודמיטרי שוסטקוביץ', ענק התיאטרון סטניסלבסקי (מי שפיתח את שיטת סטניסלבסקי), המשורר ולדימיר מאיאקובסקי, אחד מחלוצי הקולנוע סרגיי אייזנשטיין וגיבורי מלחמה רבים דוגמת מולוטוב, שעל שמו נקרא בקבוק התבערה המפורסם.

לא פעם אפשר לראות כאן מפורסמים רוסיים של היום, הבאים לפקוד את קברי יקיריהם או להזמין לעצמם קבר, בבית העלמין שעדיין פעיל ומתרחב.


#טיפים
הקדישו שעתיים לסיור כאן ובמידת האפשר עם מדריך.

בכניסה יש מדריכים שניתן לקחת ויכוונו אתכם אל הקברים המעניינים של המפורסמים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/UT0U-ePs8cQ?t=7s


וביקור כאן

https://youtu.be/bzac51rWJyM
קבר יוליה
קבר יוליה
#על קברה של יוליה המפורסמת

אתם נמצאים בקבר של יוליה (Juliet's Tomb), הצלע הנשית והיפה של זוג הנאהבים רומיאו ויוליה, גיבוריו הטרגיים של אחד הסיפורים המפורסמים בהיסטוריה.

קברה של גיבורת הטרגדיה השייקספירית שהתרחשה בוורונה של המאה ה-14, הוא מקום פחות ידוע בעיר. יחסית לבית המוכר, של גיבורת הרומן בין זוג האוהבים המפורסם בתרבות המערב, הקבר הוא פחות פופולרי בקרב התיירים, אם כי דומה שהוא מרגש אף יותר.

הקבר נמצא בסמוך למגורי הנזירים של כנסיית סן פרנצ'סקו אל קורסו. כאן התגורר הנזיר שחיתן את יוליה עם רומיאו, לפני שנטלו את חייהם. בזכותו קיבל הזוג, שנישא ומימש את אהבתו, את ברכת הכנסייה והאל. זאת על אף שהשניים לא זכו להסכמת המשפחות לאהבתם.

בסמוך לקבר תראו גם את פסלו של שייקספיר, המחזאי שבזכותו הפך סיפורם של רומיאו ויוליה ידוע בעולם כולו ולרומן הנצחי של כל הזמנים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/96dNEK6hFDg


רגע הפרידה של רומיאו ויוליה מהסרט מ-1968:

https://youtu.be/lAd686quD_M
קרמיקוס
בית הקברות קֶרַמִיקוֹס
#על בית הקברות העתיק של אתונה

בית הקברות קֶרַמִיקוֹס (Kerameikos), או קֶרָאמֶייקוֹס, הוא בית קברות עתיק, שנוסד כאן במאה ה-12 לפני הספירה לערך. מחקרים מצאו שכבר לפני למעלה מ-4600 שנים נקברו כאן בני אדם.

כיום יש כאן חורבות של מבני קבורה עשויים מקרמיקה, מה שמסביר את שמו של בית הקברות, "קרמיקוס".

כיום נחשב הקרמיקוס לאחד האתרים המעניינים באתונה העתיקה. ניתן להגיע אליו בהליכה בת מספר דקות מתחנת מוֹנַאסְטִירַאקִי.

בבית הקברות תוכלו לראות שחזורי מצבות עתיקות ומפוארות שניצבו כאן. המצבות המקוריות הועברו למוזיאוני אתונה השונים. אחד מהם הוא המוזיאון הקטן שבבית הקברות עצמו, שבו מוצג חלק מהמצבות המקוריות שהיו על הקברים.

המצבה המרשימה מכולן היא מצבת דיוניסיוס מקוֹלִיטוֹס, בצורת השור. סיירנו ברחוב הקברים הקצר של קרמיקוס, ואחריו נכנסנו אל המוזיאון הקטן של האתר, המציג חלק מהמצבות המקוריות שהיו על הקברים.


מבט מקרוב במוזיאון שלו ובבית הקברות:

https://youtu.be/dOt-esfYFIc

בתי קברות

פסל קנגראנדה השני
פסל קנגראנדה השני
#על פסלו של שליט ורונה ההיסטורי

פסלו המקורי של קנגראנדה השני דלה סקאלה, כשהוא רכוב על סוסו, הוא אולי היצירה המפורסמת ביותר במוזיאון שבמבצר קסטלווקיו.

אבל הפסל המקורי נלקח ממצבת קברי הסקאליג’רי שכאן, מה שהותיר כאן את העתק פסלו של קנגראנדה II דלה סקאלה - זה שלפניכם.

משפחת סקליג'רי (Scaligeri) הייתה משפחת האצילים ששלטה בעיר ורונה, בימי הביניים. אותו קנגראנדה שמונצח בפסל, היה מהבולטים מבניה של המשפחה ומשליטי העיר שהוציאה מתוכה.

קנגראנדה ה-2 דלה סקאלה היה גם מי שבנה את גשר סקאליג’רו, באיטלקית פונטה סקאליג’רו (Ponte Scaligero). הגשר הזה עובר מעל נהר האדיג’ה ומחבר בין המבצר לגדה הנגדית של הנהר. קנגראנדה ה-2 בנה אותו כדי להכין לעצמו דרך מילוט ממבצר קסטלווקיו, במקרה של מצור או סכנה.
הקטקומבות של סן סבסטיאן
הקָטָקוֹמְבוֹת של סן סבסטיאן
#על הקטקומבות

ככל שהנצרות התפשטה ברומא, נרדפו בה הנוצרים על ידי השלטון הרומי. משום כך הם נהגו לקבור את המתים שלהם בכוכים שחפרו מתחת לאדמה. הדבר נועד בעיקר להגן על קבריהם, בכדי שלא יחוללו בידי הרומאים הפגאנים, עובדי האלילים. שרידי הקברים הללו הן הקָטָקוֹמְבוֹת, מערכות קבורה תת קרקעיות שנחפרו על ידי אדם ובדרך כלל נחצבו בקירות.

הקָטָקוֹמְבוֹת של סן סבסטיאן, הממוקמות ממש מתחת לבזיליקת סן סבסטיאן, הן רק חלק קטן ממערכות הקבורה הרבות המפוזרות ברומא. תוכלו לראות בה דוגמאות למגוון סוגי קבורה שאפיינו את המאה ה-2 וה-3 לספירה. אל הקָטָקוֹמְבוֹת תוכלו להיכנס באמצעות סיור מודרך שמתחיל בכל חצי שעה.

מפורסמות גם הקטקומבות שנמצאות לאורך דרך "ויה אפיה" שברומא ונחשבות מהאתרים המעניינים ביותר שלאורכה.


#מהן קטקומבות?
קָטָקוֹמְבוֹת הן מערכות קבורה תת קרקעיות שנחפרו על ידי אדם. לרוב הן מסודרות בתוך פרוזדורים ואולמות שבקירותיהם חצובים קברים עם עצמות אדם.

מי שהקטקומבות שלהם הכי ידועות ברומא הם הנוצרים הראשונים של בירת האימפריה. בתחילת ימי הנצרות, נרדפו הנוצרים על ידי השלטון הרומי, שעשה הכל על מנת לעצור את הנסיונות שלהם למשוך את תושבי רומי לדת הצעירה. משום כך נהגו רבים מהם לקבור נוצרים מתים בכוכים שחפרו מתחת לאדמה. בכך הם הגנו על קבריהם, מפני עובדי האלילים הרומאים וידם הארוכה והמחללת.

על גבי מערכות הקבורה תראו בדרך כלל עיטורים מהימים הקדומים של ראשית הנצרות, כאלו שסיפקו השראה ללא מעט ציירים ואומנים מפעם. אגב, תתפלאו לדעת, אבל בקטקומבות של רומא תמצאו לא רק קטקומבות נוצריות, אלא גם יהודיות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/SENK3kEOsNA
בית הקברות העתיק
בית הקברות העתיק במילאנו
#על בית הקברות היפה בעולם

אין הרבה בתי קברות בעולם שהם אתרי תיירות. בית הקברות העתיק (Monumental Cemetery) של מילאנו הוא מבתי הקברות היפים שבהם תוכלו לבקר ואפילו תשמחו, אם אתם אוהבים יופי ופיסול ומתחברים לרגש באשר הוא. מדובר בבית עלמין שבו פזורים פסלים אמנותיים מאיכות וכמות שדומה שרק ארץ כמו איטליה יכולה לנפק.

זהו בית קברות יפה משנת 1866, שפסלים איטלקיים, קלאסיים ועכשוויים, מעטרים בו את המצבות והגנים. וזה לא רק פיסול ואמנות קטנה. הביטו מסביב ותראו כאן גם פאר חקייני, של מיטב האדריכלות הקלאסית. מאובליסקים בסגנון מצרי ועד העתקי מקדשים יווניים.

כבר מהכניסה הראשית, העשויה מאבן שיש ובעיצוב בסגנון הניאו-רנסאנס, תגיעו לתערוכה עם רישומים ותמונות, בה יש סקירה על ההיסטוריה של המקום, תיעוד וסיפוריהם של הקברים והמונומנטים הייחודיים שבו.

בסמוך לכניסה תראו את קבריהם המפוארים של נכבדי העיר. בבית הקברות גם אנדרטה לזכר 800 היהודים תושבי העיר, שנרצחו בשואה. היא נמצאת בקפלה פאלאנטי (Palanti) ומונצחים בה קרבנות הנאצים, שנלקחו במהלך מלחמת העולם השנייה ונרצחו במחנות הריכוז.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/q-hgIsFOvbQ


וסיור וידאו בבית הקברות העתיק:

https://youtu.be/zcUwDB69SwY
בית הקברות היהודי של ורשה
בית הקברות היהודי של ורשה
#על בית הקברות היהודי ששרד את השואה


בית הקברות היהודי של ורשה (Jewish Cemetery Warsaw) נוסד ב-1806. זהו אחד מבתי הקברות היהודיים הגדולים והפעילים שנותרו בפולין. במהלך מלחמת העולם השנייה, נכלל בית הקברות בשטח הגטו והיה פחות או יותר הגינה היחידה שהייתה ליהודים, תושבי הגטו. רבים מהם הגיעו לכאן, במהלך התקופה האיומה של השואה, בכדי לקבל כאן מעט טבע.

בבית הקברות יש מעל ל-200,000 מצבות. עברית, יידיש, פולנית - הכיתובים מופיעים עליהן בשפות רבות וממחישים את המורכבות של מצב היהודים בפולין ובאירופה של אותם ימים.

חלק גדול מהמצבות הללו הוא בעל ערך היסטורי ואומנותי גדול. ניתן לראות כאן את המאוזוליאום של שלושת הסופרים היהודיים י.ל. פרץ, סימון אנסקי ויעקב דינזון. כמו כן אפשר לפגוש את הפסל שעל קברה של שחקנית התאטרון היהודיה אסתר רחל קמינסקה.

בפינה מרגשת בבית הקברות היהודי של ורשה, נצבת אנדרטה יפה לזכרו של המחנך הדגול יאנוש קורצ'אק, שבה הוא מתואר כשהוא הולך עם היתומים של בית היתומים שלו, אל הרכבות ולמחנה ההשמדה. קורצ'אק ידע שהוא הולך אל המוות וסירב להצעת הנאצים לשחררו מהמוות, בשל פרסומו ומעמדו הבינלאומי הרם.

אם תביטו היטב תוכלו לראות שממש אל מול בית הקברות נמצא אחד מבתי הכול-בו הגדולים של ורשה, הכל-בו "דום מודי קליף" למותגי יוקרה. כך ניתן לראות את שני צידיה של ורשה המודרנית - מצד אחד, היסטוריה טראגית ומדממת ומצד שני - אימפריה של שופינג זול, בעיר מודרנית, חיה ותוססת.


מבט מקרוב על בית הקברות היהודי:

https://youtu.be/qxGo5xAm91k


ועוד מבט:

https://youtu.be/Z-iMn3yPF3c


הקריפטה הקיסרית
הקריפטה הקיסרית
#על מקום הקבורה של קיסרי אוסטריה

אי אפשר לדבר על הקריפטה הקיסרית ומי קבור בה, מבלי להסביר קודם מה זה. ובכן, קריפטה היא חדר אבן או חלל כלשהו, שבנוי בדרך כלל מתחת לרצפה של כנסייה או טירה. היא משמשת כאתר קבורה ויש בו ארונות מתים, סרקופגים או שרידים של קדושים.

מה הכוונה לשרידים? על פי המנהגים של אנשי האצולה, את האיברים הפנימיים של הקבורים כאן, שהיו בני השושלת הקיסרית כמובן, פיזרו בין הכנסיות השונות. בקריפטה נקבר רק מה שנותר מהגוף, בתוך הסרקופגים המקושטים.

הקריפטה הקיסרית היא המקום שבו קבורים קיסרי האימפריה האוסטרו-הונגרית. היא נמצאת בתוך כנסיית הקפוצ'ינים. הקבורה הראשונה כאן הייתה של אנה, שנקברה עם בעלה ובן דודה בשנת 1633. היא פתחה כאן מסורת קבורה שלמה ומאז התווספו לכאן עוד 8 אולמות קבורה, בסך הכל תשעה אולמות. הקבורה האחרונה הייתה בשנת 2011 ובה נקבר אוטו פון הבסבורג (Habsburg), הבן של הקיסר האחרון בשושלת.

בסה"כ קבורים כאן 12 קיסרים, 19 קיסריות ו-149 נסיכים ונסיכות מהשושלת הקיסרית של האימפריה האוסטרו-הונגרית.

מבט מקרוב על הקריפטה:
https://www.youtube.com/watch?v=Ab8veZyxZSY
בית הקברות הייגייט
#על בית הקברות
בית הקברות הייגייט נפתח בשנת 1839. עם השנים הוא הפך לאחד מאתרי הקבורה המפורסמים בלונדון. שטחו הכולל הוא כ-150 דונם ונקברו בו אישים ידועים ומוכרים מהבירה הבריטית, כמו גם תושבי העיר הרגילים. את בית הקברות, שנבנה בשנת 1839, תכנן הארכיטקט סטפן גירי. בבית הקברות הזה נפגשים בסופו של דבר מחוללי מהפכות כמו קארל מרקס, מדענים (כמו מייקל פראדיי), יוצרות (כמו מרי אן אוואנס), אנרכיסטים וקומוניסטים, חברי פרלמנט, קציני צבא וקפיטליסטים.

הסיבה לפתיחתו היו הבעיות שעמדו בפני עיריית לונדון בתחילת המאה ה-19, בכל הנוגע לקבורה. הכנסיות באותה תקופה לא עמדו בעומס המתים והפרלמנט התיר באופן חוקי להקים בתי קברות פרטיים. כך נפתח הייגייט - בית הקברות שבו אתם עומדים עכשיו.

האדריכל שתכנן את בית הקברות היה סטפן גירי. עם השנים התווספו לו עוד מבנים, מצבות קבורה מפוארות, חלקן הגדול בסגנון ניאו-גותי. אלו משקפים את ההיסטוריה החברתית והפוליטית של לונדון הוויקטוריאנית, לונדון של המאה ה-19. שטחי בית הקברות מלאים בעצים, שיחים ופרחים, הגדלים כמעט ללא מגע יד אדם. גם בעלי חיים רבים תוכלו למצוא כאן - פרפרים וציפורים, קיפודים, עטלפים וגם שועלים.

במתחם תראו גבעה בגובה 114 מטר. בקרקע הגבעה נחפרו ונבנו קברים, קטקומבות, אחוזות קבר ומעברים. מבנים ידועים בגבעה הם השדרה המצרית - מעבר בבטן הגבעה שמשני צידיו חדרי קבורה המעוצב בסגנון מצרי בהשראת עמק המלכים שליד לוקסור. מבנה נוסף הוא מעגל הלבנון - שדרה שנחפרה בקרקע מסביב לעץ עתיק ממין ארז הלבנון ושבקירותיה חדרי קבורה.

ניהול בית הקברות מאז הקמתו נעשה על ידי חברת בית הקברות של לונדון, אם כי ככל שיורד הביקוש לקבורה במקום, הוא נעשה מוזנח בשל מחסור בכספים. החל משנת 1981 עבר ניהול בית הקברות לידי קרן ידידי בית הקברות הייגייט, שמשקם ומשפץ את האזור.


#הצד האפל של בית הקברות

ממוקם באזור הצפוני של לונדון, בית הקברות הייגייט שנוסד בשנת 1839, מהווה את מקום משכנם האחרון של יותר מ-170,000 אנשים, ביניהם כמה מפורסמים במיוחד.

למרות הפסטורליות והצבעים הירוקים שעוטפים אותנו מכל עבר, אנשים רבים מדווחים על קברים המוקפים ברוחות, כוחות על טבעיים, קולות אפלים ופעילויות מוזרות שמתרחשות בעת שהייתם בבית הקברות.

המוכר ביותר מביניהם הוא הערפד של בית הקברות. הערפד, אגב, הוא לא מה שמוכר לכם מסיפורי הילדים, אלא הוא למעשה פנטום בגובה של מעל 2 מטרים. הוא לובש גלימה שחורה ארוכה ויש לו עיניים אדומות חודרות. האגדה מספרת כי הוא נצפה כמה עשרות פעמים בבית הקברות, מאז שנות ה-60.

לפי השמועות, הערפד היה בעצם אציל שחי בתקופת ימי הביניים ברומניה. גופתו הועברה לאנגליה בשלב כלשהו במאה ה-18 והוא נקבר באדמת בית הקברות הייגייט. שם הוא שכן במשך כמה עשורים, עד ש"הוקם לתחייה" על ידי כת שטנית שפעלה ברחבי בית הקברות. באופן מטריד, נמצאו כמה גופות של שועלים וחיות מתות אחרות בבית הקברות. את הכל, כמו תמיד, אפשר לפטור ב"שטויות" או לפחד ולחפש באימה את הערפד המשוטט בינות הקברים - אתם תבחרו את מה שנראה לכם...

מבט מקרוב על בית הקברות:
https://www.youtube.com/watch?v=8CEZJAvNQdM
בית הקברות מונז'ואיק
#על בית הקברות

בית הקברות המיוחד הזה עומד כאן, במיקום הנישא הזה, משנת 1883. הוא נולד במטרה להיות בית הקברות הראשי של ברצלונה, במקום זה של אל פובלנו שבמזרח. היום יש בו למעלה ממיליון קברים ואפר, הפרושים על פני 150,000 מגרשים, גומחות ומָאוּזוֹלֵאוּמִים.

הגידול באוכלוסיית ברצלונה, במהלך המאה ה-19 בשילוב עם הצמיחה הכלכלית, הביא לעלייה בביקוש למתקני קבורה. המיקום הנבחר היה מורדות הר המונז'ואיק, הרחק מהעיר הסואנת. המדרונות התלולים הם המייצרים לבית הקברות את האופי והקסם המיוחד שלו, עם שבילים מתפתלים, גומחות מדורגות ואפילו נוף לים.

בנייתו של בית הקברות התרחש בכמה תקופות אמנותיות וסגנונות עיצוביים שונים: המונומנטים המוקדמים שלו עוצבו בהשראת הסגנון הקלאסי והגותי והמתקדמים יותר מציגים את ההשפעה של עיצוב הארט נובו, או בגרסה הברצלונית שאליה הוא יתפתח, המודרניסטה.

מבט מקרוב על בית הקברות:
https://www.youtube.com/watch?v=nTbIBuhEHec
בית הקברות של מונמארטר
#על בית הקברות

מאז שנת 1726, נאסרה הקמת בתי קברות בתוך העיר פריז מטעמי בריאות. בעקבות הצו האוסר על קיומם של בתי הקברות בעיר, החלו להתפתח בתי קברות בפרברי העיר, אחד מהם על גבעת מונמארטר שנמצאה אז צפונית לעיר.

פירוש השם מונמארטר הוא "הר הקדושים המעונים". המקום כונה כך בשל האמונה שעל גבעה זו הוצאו להורג קדושים, בהם הקדוש סן דני בשנת 272.

לאזור היסטוריה מפורסמת ומרתקת. במהלך הדורות הוא הפך מכפר קטן עם כרמים וטחנות קמח למוקד הבוהמייני של גדולי הציירים והאמנים הפריזאים במאה ה-19. האמנים הללו חיו באותן שנים חיי יצירה והוללות ברחובותיו. למרות שמרבית הקסם של הגבעה אבד עם השנים וכיום מדובר באזור תיירותי מאוד, עדיין ניתן למצוא במונמארטר פינות שיעזרו לכם לדמיין את העבר הסוער של המקום. זוהי אחת מ"תחנות החובה" שכדאי לבקר בהן בטיול בפריז, ומומלץ להקדיש למקום כחצי יום.

בית הקברות של מונמארטר מזכיר במעט את בית הקברות הענק שבפר לאשז: הוא רחב מימדים ומרובה במפורסמים שנקברו בו, ביניהם הצייר אדגר דגה, יוצר הסרטים פרנסואה טריפו והסופר המפורסם אמיל זולא.

בין המצבות תוכלו לראות צעירים צרפתים טובי לב שבאו להתרווח ולהתענג על מזג האוויר המשתנה ועל ההיסטוריה שרוחשת כאן בכל פינה וליד כל קבר.

מבט מקרוב על בית הקברות:
https://www.youtube.com/watch?v=CRvbrGOQQPk
פר לשז
#על בית הקברות המפורסם בעולם כולו
בית העלמין פֵּר לָשֵז (Père Lachaise) הוא אולי בית הקברות המפורסם בעולם. כשפוסעים בתוכו לעתים נדמה שאנחנו נמצאים בספר היסטוריה. יש כאן ייצוג כמעט לכל מי שהצליח להטביע חותם בתרבות הצרפתית במאות האחרונות, עם דגש על הפריזאים שביניהם.

בפר לשז ניתן לראות לא מעט מצבות מפוארות המזכירות כנסיות זעירות. בגלל המנהג של הקתולים לקבור באותו המקום כמה מתים, רוב הקברים הם קברים משפחתיים שבהם קבורים רבים מבני המשפחה לאורך דורות.

בית העלמין נוסד בשנת 1804 כשהשטח שהיה אז מחוץ לפאריס, נרכש על ידי העירייה והפך לבית קברות. זו הייתה יוזמה של הקיסר הצרפתי נפוליאון בונפרטה. למרות היוזמה המעניינת, איש לא התלהב לקבור את קרוביו בבית עלמין הממוקם רחוק כל כך מהעיר ורק מעטים עשו זאת. הנהלת בית הקברות לא התייאשה וערכה קמפיין לקידום המכירות של הקברים בפר לשז. הם העבירו אל בית הקברות החדש לא מעט מקבריהם של מפורסמי התקופה, ביניהם המחזאי המפורסם מולייר. כבר אז ידוענים משכו הרבה תשומת לב והקמפיין אכן הצליח! - רבים החלו לקבור את יקיריהם ליד הידוענים המתים של פר לשז והמקום הפך להצלחה מסחררת. כיום קבורים בו מעל 300 אלף איש. אגב, מי שמעוניין לפקוד קברים של מפורסמים הנערצים עליו, יכול לקנות בכניסה הראשית מפת התמצאות של בית הקברות ולנווט על פיה.

בין המפורסמים שקבורים בפר לשז ניתן למצוא את המלחין פרדריק שופן, יוצר הקולנוע המוקדם ז'ורז' מלייס, המחזאי המבריק מאנגליה אוסקר וויילד, הזמרת הצרפתית החשובה ביותר אדית פיאף. כל אלה נקברו לצד קברי זמרים כמו ז'ילבר בקו ואיב מונטאן, שקבור ביחד עם אשתו השחקנית סימון סיניורה. הקבר המפורסם והנערץ על הצעירים שם הוא קברו של אליל הרוק האמריקאי משנות ה-60, מנהיג להקת "הדלתות" ג'ים מוריסון, שמת בהיותו בפריז ונקבר בפר לשז. בתחומי בית הקברות ישנה חלקה מגודרת, המופרדת משאר הקברים, המשמשת כבית קברות יהודי. בחלקה זו קבורים בני משפחת רוטשילד ויהודים מפורסמים אחרים.

מקור שמו של בית הקברות הוא שמו של האב פרנסואה דה לָה שֵז, מי שהיה הכומר המוודה של המלך לואי ה-14.


#על קברו של ג'ים מוריסון
אחד מהקברים המפורסמים ביותר בפר לשז, הוא הקבר של הזמר הידוע ג'ים מוריסון, כוכב להקת "הדלתות". קברו זוכה למספר הביקורים הרב ביותר. מוריסון מת בשנת 1971 ממנת יתר של סמים בגיל 27. מוריסון היה אחד מזמרי הרוק הנערצים והוא כתב את מרבית שירי הלהקה. כיום הוא נחשב משורר לא פחות מאשר מוסיקאי. אגב, מעניין שבאוניברסיטה הוא למד בכלל קולנוע... בכל מקרה, הוא היה כוכב ואליל נוער עוד בחייו, אבל בעיקר הוא זכה לתהילה אחרי מותו ומכל העולם נוהרים בני נוער לפר לשז, כדי לפקוד את קברו.

מראה חבורות הצעירים המדליקים נרות ומניחים פרחים לא חריג פה, אך גם מקרי ונדליזם נראו כאן כבר כמה פעמים - הקבר הושחת בכתובות גרפיטי והרבה מהצמחייה שמסביבו נהרסה. חבורות המעריצים השאירו לא פעם הרבה לכלוך וזוהמה מסביב לקבר ולכן הנהלת בית הקברות החליטה להציב משמר בסמוך לקבר, מה שעזר למתן מעט את ההתנהגות.


#קברו של אוסקר ויילד
הסיפור על הקבר של אוסקר וויילד, המשורר והמחזאי האירי, עצוב ואולי גם מעט משעשע.

ויילד מת בצרפת בשנת 1900 ונקבר במקור בבית קברות קטן ולא מרשים במיוחד ליד פריז. בשנת 1909, מעריץ אלמוני ונלהב היה נחוש בדעתו לקבור אותו במקום שראוי למעמדו והעביר את השאריות של ויילד לבית הקברות המפורסם - פר לאשז.

פסל אמריקאי בשם ג'ייקוב אפשטיין נטל על עצמו את פרויקט עיצוב המצבה של ויילד. הבניה והפיסול ארכו כשלוש שנים, בסיומן חשף אפשטיין את יצירתו - פסל גבר עם פרטים אנטומיים מדויקים בסגנון מצרי. כן, הפסל היה עירום לחלוטין, כולל האיברים האינטימיים. זה היה קצת אירוני, בשל העובדה שווילד, אנגלי נערץ וגיבור תרבות, נפל ממרומי מעמדו, אל הכלא וההשפלה, לאחר שהתגלה שהוא הומוסקסואל - עבירה חמורה באנגליה של אותם ימים. בצאתו מהכלא, עני ובודד, הוא עבר להתגורר בפריז ובה גם מת. רק לאחר מותו, ההיסטוריה עשתה עימו חסד והוא זכה למעמד האייקוני של אחד מגדולי המחזאים בכל הזמנים.

בכל מקרה, הנהלת בית הקברות החליטה לכסות את איבר מינו של הפסל בעלה תאנה שעוצב במיוחד בעבורו. באחד הלילות החליט מעריץ אלמוני להסיר את עלה התאנה המתחסד, אך לדאבונו הוא הסיר יחד עם העלה גם את החלק "הרלוונטי" בפסל עצמו. עד היום תוכלו למצוא ליד הקבר את הפסל המסורס...

בשנים האחרונות הוקמה סביב הקבר מחיצת זכוכית בגובה שני מטרים כדי למנוע ממבקרים להמשיך במנהגם לנשק את הקבר בשפתיים מרוחות בשפתון. עם זאת, עד מהרה כוסתה גם הזכוכית בכתמי השפתון האדומים. עכשיו מקיפה גדר את האזור כולו, הפעם כדי להגן על הזכוכית...


#קברים וסיפורים
דמויות רומנטיות מפורסמות קבורות בבית הקברות פר לשז.

אבלר ואלואיז הם אחד מהזוגות. אבלר, שהיה תלמיד חכם בקתדרלת נוטרדאם, משך הרבה תלמידים ומעריצים. הכומר של פריז לקח אותו להיות מורה פרטי לאחיינית היתומה שגדלה בביתו - אלואיז. היא הייתה בת 17 והוא בן 36, אך האהבה ניצתה ולא עבר זמן רב עד שנולד להם בן. הדוד הזועם שלח שליחים שסירסו את אבלר ושניהם פרשו למנזרים שונים שהרחיקו ביניהם. למרות המרחק, השניים לא שכחו זה את זה וכתבו עשרות מכתבי אהבה שראו אור במשך השנים. האגדה מספרת שכאשר נקברה אלואיז, 22 שנה לאחר אהובה, הוא הושיט ידיו מהקבר לחבק אותה.

עוד סיפור רומנטי נוכל ללמוד מקברו של עיתונאי צעיר בשם ויקטור נואר, שנהרג בידי אחיינו של נפוליאון בדו קרב על ליבה של נערה. על קברו הוצב פסל ברונזה בגודל טבעי בדמותו, שבליטה ניכרת במכנסיו. בשל היות האיש דון ז'ואן לא קטן, הפסל הפך לסמל לפוריות ועד היום נשים רבות מגיעות כדי למשש את הבליטה, בתקווה להתעבר ומקיפות את הפסל בפרחים ועציצים.

סיפור נוסף מתרחש ב-1871, בה התבצרו בבית הקברות אחרוני המורדים של הקומונה הפריזאית. מול חומת בית הקברות, בקצה הדרום המזרחי, הוצאו להורג בירי 147 מורדים. "קיר לוחמי הקומונה", הקיר מולו נרצחו ונקברו האחים שלהם, מהווה עד היום מקום עלייה לרגל לאנשי השמאל הצרפתי.


#אנקדוטה מעניינת על פר לשז
בימיו הראשונים של בית הקברות, בשנת 1804, הוא התקבל בקרירות על ידי הפריזאים שהורגלו להשליך את המתים לקברי אחים. בית הקברות הוא בעצם פארק עצום מימדים בצפון-מזרח פריז ובו כ-6000 עצים על שטח של 440 דונם.

בבית הקברות פר לשז קבורים 300,000 איש, אך יש בו רק 100,000 מציבות.

מוזר, נכון? - ההסבר הוא, שכשאין לקבר מבקרים לאורך זמן, מעבירים את הגופה לקבר אחים.
כך זוכים עשירי פריז של היום, שרוצים לאחר מותם "בית פרטי" ולא "שיכון ציבורי". הם משלמים היום כסף רב כדי לקנות מקום קבורה קבוע להם ולמשפחתם.


#תיירות פר לשז
כיום, פר לשז הוא אחד מהאתרים הפופולריים ביותר בפריז. בית הקברות הזה קיים כבר יותר מ-200 שנה. הוא מהווה את מקום המנוחה של כמיליון נשמות ומושך אליו בכל שנה מעל 2 מליון מבקרים. כמה מהמצבות במקום הן אבן שואבת לתיירים - כמו אלו של שופן, אדית פיאף, מולייר, ביזה ואוסקר ויילד.

צוות העובדים של בית הקברות, המונה כ-100 איש, מרגישים את עומס עבודה: עליהם לנקות את האשפה, את כתובות הגרפיטי ואת המזכרות המכובדות, יותר או פחות, שמשאירים התיירים למתים.

מבט מקרוב על בית הקברות:
https://www.youtube.com/watch?v=826GJParjCE&t=108s
קברי הסקליג'רי
#על משכן ארונות הקבורה של משפחת שליטי ורונה

בסמוך לפיאצה דיי סיניורי בוורונה תראו את "ארצ'ה סקאליגר". זהו מתחם קבורה גותי ומסוגנן, שבו נמצאים קבריהם של בני משפחת סקליג'רי (Scaligeri Tombs). המשפחה הזו היא משפחת דלה סקאלה המפורסמת, שבניה שלטו בעיר ורונה, בימי הביניים המאוחרים ובמיוחד במאות ה-13 וה-14.

במתחם בולטים 5 קברים מעוצבים, הבנויים בסגנון גותי. את מתחם קברי שושלת האצילים הזו קבעו בני המשפחה בפתחה של סנטה מריה אנטיקה, הכנסייה הקטנה שאותה נהגו לפקוד בחייהם ולהתוודות בה על חטאיהם. הכנסייה הרומנסקית הזו הוקמה במאה ה-7 וחודשה במאה ה-12.

שימו לב למבני הקברים הללו, המכוסים בבד רקום, בנויים בסגנון גותי ומזכירים מקדשים קטנים. רבים אומרים כאן שהקברים המרשימים הללו די מאפילים על הכנסייה היפה שלידם, שהושלמה במאה ה-12 והפכה לכנסייה המשפחתית של נסיכי דלה סקאלה.

אגב, המעוניינים לעמוד על עוצמת משפחת סקליג'רי, ששלטו בוורונה בשנים 1260-1387, מוזמנים לבקר גם במבצר קסטלווקיו שנבנה על ידיהם.


#מה אפשר לראות כאן?
אתם ניצבים באחוזת קברי משפחת סקליג'רי, שבחצר כנסיית סנטה מריה העתיקה. במבני הברזל המחודדים שלפניכם קבורים חמשת הנסיכים של בית דלה סקאלה. הנסיכים הללו הם כולם בני משפחת אצילים ששלטה בעיר במהלך המאות ה-13 וה-14 והביאה את ורונה בימי הביניים לשיא תפארתה.

מעל דלת הכנסייה נמצא הסרקופג של קנגרנדה דלה סקאלה (Cangrande della Scala), שמת ב-1329. בסמוך לו תוכלו לראות העתק של פסלו של האציל הזה. המקור נמצא במבצר קסטלווקיו.

משמאל ראו את האנדרטה המצוירת של ג'ובאני, שמת ב-1359 ואת הסרקופג של מסטינו הראשון משנת 1277.

מתחת לחופה, בתוך המעקה, ראו את הסרקופגים והפסלים של מסטינו השני וקנסיגוריו, שמתו ב-1351 וב-1375 בהתאמה.

מעליהם תראו את שרידי השריון, עם סולם - סמל המשפחה. הסולם הזה, באיטלקית סקאלה (scala), הוא הסמל של השושלת החזקה הזו, סמל שחוזר לעתים קרובות גם במעקות הברזל המעוצבים שבמתחם.

מלבד סרקופגים מעוטרים בתבליטים, תראו במתחם 3 תיבות קבורה, שמעליהן חופות שיש מסוגננות, מגולפות ומעוטרות בפסלים. שימו לב במיוחד להעתק פסלו של קנגראנדה השני דלה סקאלה, הרכוב על סוסו.


#תרגיל בלשי לילדים
===============
נסו למצוא כמה שיותר דוגמאות, על שבכות הברזל המעוצבות, עם הדוגמה החוזרת של הסולם, סמל המשפחה. מי מצא הכי הרבה?


מבט מבחוץ:

https://youtu.be/mWvW4JUY4oU


סיור במקום:

https://youtu.be/jDftUzRjBOQ
בית הקברות טרומפלדור
#על בית הקברות של גדולי התרבות וותיקי תל אביב

מאחורי חומת אבן גבוהה ובה שלושה שערים, ממוקם אחד מבתי הקברות הוותיקים של תל אביב, הוא בית הקברות טרומפלדור. זהו ללא ספק בית הקברות הכי נחשב והכי יוקרתי בתל אביב. אם כבר למות - אז שיקברו אותי כאן!

בית הקברות שברחוב טרומפלדור בתל אביב הוקם בשנת 1902. בשנה זו פרצה במצרים מגפת הכולרה והתפשטה גם לתחומי ישראל. השלטונות העות'מנים אסרו אז לקבור את קרבנות המגפה בבית העלמין היהודי ביפו, שהיה ממוקם בלב העיר. זו הייתה הסיבה ששמעון רוקח, אחד מראשי היישוב היהודי ביפו, השיג מהשלטונות 12 דונם בבעלות ממשלתית, שהיו הרחק מהעיר אז. הוא הפך אותה לבית הקברות החדש.

די מהר החל בית הקברות לשמש את העיר החדשה תל אביב, שנוסדה ב-1909. אך עם השנים הוא הלך והוזנח. בסופו של דבר, הוקם בשנת 1932 בית קברות חדש, שתפס את מקומו. הוא נמצא בשכונת נחלת יצחק שבעיר.

לקראת חגיגות ה-100 שנים לתל אביב, החלו בשיקום ובשימור של בית הקברות. במהלכו נחשפו וחודשו מצבות מיוחדות. מאז החל הציבור לגלות עניין רב בבית הקברות הזה, שנקברו בו לא מעט אנשים מוכרים וחשובים בתולדות ישראל.

רוצים דוגמאות? - נמצאים כאן החל ממייסדי העיר תל אביב, מאיר דיזינגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב, שמעון רוקח המייסד של בית הקברות וגם הוא היה לראש העיר, אהרון שלוש מייסד נווה צדק ועוד. יש כאן סופרים, כמו י"ח ברנר ודוד שמעוני, ציירים כנחום גוטמן וראובן רובין ואנשי תרבות ומוזיקה כמו שושנה דאמרי ואריק איינשטיין. כאן קבורים גם מנהיגים ואנשי ציבור כמו ראש הממשלה השני של ישראל - משה שרת.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/xgYumuJsk7w


בלוגרים:

https://youtu.be/DLVx0jCmELY


הדרכה:

https://youtu.be/QUx8L1DlAqU
בית הקברות היהודי העתיק
#על בית הקברות העתיק ביותר שנשאר באירופה

בתוך בית הקברות הוותיק והעתיק ביותר באירופה, נמצאות לא פחות מ- 12,000 מצבות ועוד כ-1,000 קברים נסתרים (אם כי יש גם לא מעט השערות הסוברות כי יש שם דווקא כמות גדולה הרבה יותר, כ-100,000 קברים). השנים נותנות אותותיהן בקברים המתבלים וחלק גדול מהמצבות הולכות ומתפוררות וחלקן אף נבלעות לאט לאט בתוך האדמה. ובכלל, יש אפילו מעט קסם באי הסדר הזה, בצפיפות ובבלגן.

במשך למעלה מ-300 שנה תפקד בית הקברות, אך בשנת 1787 הוא נסגר לשימוש. הוא מוקף עצים והקברים בו צפופים מאד, אולי אפילו יותר מדי. אמנם השטח הורחב כבר כמה וכמה פעמים במהלך השנים, אך תמיד כמות הנפטרים במקום הייתה גדולה יותר מהשטח הפנוי ולכן נבנו מפלסים נוספים של קברים. היום יש כאן 12 שכבות של קבורה.

האווירה במקום מסתורית ומיוחדת, אם כי לעתים מעבירה צמרמורת. הרבה רואים בבית הקברות כסמל לחורבן קהילת יהודי פראג בשואה. המקום מהווה את אחד מהאתרים ההיסטוריים החשובים והשמורים ביותר ברובע היהודי של פראג.

היום תמצאו לא מעט מבקרים בבית הקברות, אך במשך שנים הוא היה מקום שליו ושקט ברובע היהודי, מה שהפך אותו למקום חביב במיוחד על אלברט איינשטיין, שלפי השמועות נהג להגיע לכאן להתבודד, בעת ביקוריו בפראג.


#קברים בבית הקברות
המצבה העתיקה ביותר שנמצאת כאן נבנתה בשנת 1439 והיא שייכת למשורר החצר אביגדור קארו.

קבר נוסף שנמצא במקום והפך למוקד עלייה לרגל של מבקרים (על כך יעידו נרות הנשמה המפוזרים והפתקים המציצים) הוא קבר המהר"ל, יוצר הגולם מפראג, רבי יהודה בן בצלאל ליווא. הוא היה רב חשוב ומנהיג רוחני, מורה ומחנך שלשמו נקשרו לא מעט סיפורים ואגדות. המפורסם שבהם הוא סיפור הגולם מפראג. הרבה מהמבקרים שמגיעים לכאן מבקשים ממנו בקשות, סגולות וברכות.

המצבה היפה ביותר בבית הקברות היא זו של אישה בשם הִינְדַלֶע בַּשֶבִיס. למרות שהיא עתיקה מאד (משנת 1628) היא נשמרה יחסית יפה ונשארה שלמה, בראשה מפוסל ראש של אריה מאבן.


#מיהו הגולם מפראג?
רבי יהודה ליוא בן בצלאל, המהר"ל, תפקד במשך לא מעט שנים כרב הראשי של פראג. הוא הקדיש את חייו לרווחת חייהם של בני הקהילה ומטרתו הייתה לטהר את בני ישראל מהשמועות השקריות שהופצו עליהם, על כך שהם נהגו להשתמש בדמם של ילדים נוצרים בכדי ללוש את בצק המצות בפסח.

לילה אחד, שמע הרב קול קורא שאמר לו "עשה דמות אדם מחימר ובאמצעותה תצליח לסכל את מזימות אויבי עמך".

וכך עשה הרב. הוא זימן אליו את חתנו ואת תלמידו המצטיין ועדכן אותם בחזיון שחווה. הם יצרו את הגולם במשך שבעה ימים. בשנת 5340 לבריאת העולם, הלכו שלושת המלומדים אל גדות נהר הולטבה ויצרו דמות אדם בגובה שלוש אמות מהטיט. לאחר שסיימו, הסתובב חתנו של הרב סביב הדמות תוך שהוא מדקלם תפילה קבליסטית. לאחר שעשו זאת כמה פעמים, פתח הגולם את עיניו וקיבל חיים. הרב פנה אליו ואמר לו: "יצרנו אותך מעפר האדמה בכדי שתגן על בני ישראל מפני אויביהם ותמנע מהם את הצער והסבל שלהם". הדמות קיבלה את השם יוסף והוא הפך להיות משרת בחצר הרב.

במרבית שעות היום היה הגולם יושב בפינת חדר הלימוד, קצת כמו זבוב על הקיר. בשביל שלא ימשוך יותר מדי תשומת לב, שם הרב על צווארו קמע שהפך אותו לבלתי נראה. במהלך השבוע שקדם לחג הפסח התחיל הגולם במשימתו - הוא הסתובב ברחבי העיר ובדק כל אדם שנכנס לרובע עם חבילות. לא מעט פעמים, הוא מצא בהן תינוק מת, שהיה אמור לשמש כהוכחה לעלילות השקריות על היהודים. כך שירת הגולם את חברי הקהילה היהודית בפראג.

הוא עשה זאת עד שהגיעו היהודים סוף סוף ליום המיוחל, בו הוכרז ברבים כי העלילות היו חסרי כל בסיס ונאסרה רדיפת יהודים עתידית. בשלב זה הרב החליט לקחת מיוסף את החיים בחזרה. הם ביצעו שוב את הטקס והגולם חזר להיות גוש חימר חסר חיים. הם הניחו אותו מתחת לערמת הספרים בעליית הגג של בית הכנסת אלט נוי בפראג.



#טיפים
בית הקברות מגודר בחומה גבוהה, אך אם אתם רוצים לראות אותו בשלמותו, היכנסו אל המוזיאון לאמנות דקורטיבית. בכניסה לשירותים שבקומה הראשון, ישנו חלון שממנו תוכלו לראות את כל בית הקברות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/HmPvyK78mMI
בית הקברות היהודי העתיק של וינה
#על בית הקברות העתיק של יהודי וינה

ארבעת בתי הקברות היהודיים של וינה מספרים את הסיפור ההיסטורי של היהודים בעיר, היסטוריה שמשלבת גזרות, רציחות וגירוש של תושבים יהודיים ממנה.

בית הקברות היהודי העתיק פרידהוף, הוא רק אחד מהם. בבית הקברות הזה קבורים כמה אישים בולטים בהיסטוריה של יהודי וינה, ביניהם המנצח והמלחין היהודי הנודע גוסטב מאהלר (Gustav Mahler), בני הפלג הווינאי של משפחת רוטשילד והמחזאי-סופר היהודי ארתור שניצלר.

אם תבחנו היטב את המקום, תראו שמרבית הקברים לא מתוחזקים כמו שצריך והם בלויים ומתבלים. הצמחייה משתלטת, חלקים מהקברים נוטים ליפול ובכלל - נראה כי המקום יחסית מוזנח. עם זאת, הוא עדיין מרתק בשל ההיסטוריה שהוא טומן בחובו.


מבט מקרוב על בית הקברות היהודי העתיק בווינה:

https://youtu.be/HmPvyK78mMI


קבר בן גוריון
#על הקבר של דוד ופולה

ממש בקצה המצוק המשקיף על הנוף המרהיב של בקעת צין ורמת עבדת, אתם בקבר בן גוריון (Ben Gurion's grave). זוהי אחוזת הקבר המטופחת והצנועה, של ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן-גוריון ורעייתו, פולה.

לאחר שעברתם בגן המטופח, עתיר הצמחייה המקומית שפורחת בתנאי היובש ומליחות קרקע המדבר, הגעתם אל רחבה גדולה ופתוחה. במרכזה אתם רואים את הקברים, עם המצבות הצנועות, שמעליהם מטיל את צילו עץ פלפלון.

אחוזת הקבר נמצאת על שפת מצוק וממנה ניבט נוף מרהיב. כאן הובא דוד בן-גוריון לקבורה, בשנת 1973, לאחר פטירתו. באחוזת הקבר שבמדרשת שדה בוקר, הוא נקבר לצד אשתו פולה, שנקברה כאן שנים ספורות לפני כן.

כך, בחר עוד בחייו וזכה האיש שחלם ליישב את הנגב, להיקבר בו לאחר מותו, אל מול הנוף של נחל צין ומצוקי רמת עבדת.


#מי היה בן גוריון - באדיבות האנציקלופדיה אאוריקה
על הנגב אמר ראש הממשלה הראשון של ישראל ואבי תקומת המדינה היהודית: "בנגב ייבחן העם בישראל".

דוד בן גוריון, מייסד מדינת ישראל, הפך מיד עם הקמתה לראש הממשלה ושר הביטחון הראשון שלה. בן גוריון היה ממנהיגיה הבולטים של התנועה הציונית. הוא שהחליט, דחף, שכנע את חבריו והכריז על הקמת המדינה בתאריך ה' באייר, תש"ח.

בן גוריון עיצב את דמות המדינה הצעירה ודמותו של צה"ל, כצבא העם. בעיקר חשובה היתה תפיסתו את צה"ל כצבא העם כולו, יחסו לנושא החינוך וחשיבותו לכל אזרח בישראל ויחסו לעליה לארץ, כשלמרות הקשיים והמצוקה הכלכלית בשנותיה הראשונות של המדינה, התעקש בן גוריון להעלות אליה כל יהודי שניתן.

בן גוריון גם האמין ביישוב הנגב ובשנת 1953 הוא התקבל כחבר ועבר לגור בצריף רעוע בקיבוץ שדה בוקר שבנגב, יחד עם אשתו פולה וברצון לסמן לאחרים על חשיבות הנושא.

בשנת 1963 כשפרש מהחיים הפוליטיים הוא העביר סופית את מקום מגוריו אל הקיבוץ. שם הוא התגורר עד למותו.


#תצפית נחל צין
מקצה רחבת הקבר של בני הזוג בן גוריון נשקף נופיהם המרהיבים של בקעת צין ורמת עבדת.

מכאן תראו את הפסגה המחודדת של חוד עקב. למטה רואים את נחל צין המרשים ומעליו את רמת עבדת הנישאת והמצוקים שלה.

מיטבי התצפית יאתרו גם את נחל חוורים, את נחל עקב, את החוורים המלבינים של נחל צין ואת רמת דבשון.

בתנאי ראות טובים תוכלו לראות הרחק במזרח גם את הרי מואב שבממלכת ירדן.


#נקודת הצפרות
רבים לא מודעים לכך שנקודת התצפית הזו היא גם מקום מצויין לחובבי ציפורים. מאתר צפרות הזה תוכלו לצפות בשלל ציפורים הבאות לשתות במעיינות ועופות דורסים המקננים בצוקים וממתינים לציד. אלו גם אלו נמשכים לקניונים של נחל צין, אל המצוקים והמעיינות שבהם ואל הערוצים היורדים מרמת עבדת.

מכאן תוכלו לגלות בכל שלב ועונה בשנה, ציפורים נודדות, ממינים בלתי צפויים. ביניהם נראים הסלעית לבנת-בטן, עורב חום עורף, מדברון, ורדית סיני וסנונית סלעים. גם דורסים כמו רחם ונשר נצפים כאן לא פעם ולעתים אף צוללים אל הטרף שמתחת.


#טיפים
מומלץ לבוא לכאן לקראת שקיעה המדבר אז נצבע באדום והיופי רב ומפעים.

השבילים אל אחוזת הקבר מונגשים לעגלות נכים.


הנה קבר בן גוריון:

https://youtu.be/4MsRY8l8R2E


ותמונות מהמקום:

https://youtu.be/JbvLRVeVCXg
סַקָארָה
#על בית הקברות של ממפיס העתיקה

https://youtu.be/PKEniNwAFo4


סַקָארָה (Saqqara), או סקרה, הוא הנקרופוליס, עיר המתים, של הבירה המצרית הקדומה ממפיס, בית הקברות העתיק והעשיר, ששימש את העיר בעת שהייתה בירת מצרים העתיקה ולמעשה מהתקופה הטרום שושלתית ועד התקופה הקופטית.

למעשה, סקארה הוא בית קברות עתיק וענקי, באורך של כ-40 קילמטרים. ניתן לראות גם את דחשור וגיזה כהרחבות או כחלקים חדשים שנוספו לו עם הזמן והתקופות. בסקארה ובאתריה השונים ניתן למצוא חלק מהמונומנטים הקדומים בתולדות הארכיאולוגיה של מצרים, מהעידן שבו החלה בניית הפירמידות.

במונומנטים המפורסמים של סקארה תמצאו את פירמידת המדרגות, מתחם ג'וסֶר, קבר מררוקה והסַרפֶאום, בית קברות תת קרקעי ל... פרים קדושים.

משמעות השם סקרה, אגב, היא התמצאות.


#טיפים
חונים במגרש החניה ומשם אפשר להמשיך ברגל לאתרים השונים.

בסוף הסיור לסקרה כדאי לראות גם את ממפיס הקרובה.


ביקור במקום:

https://youtu.be/a8uYA09pUyE
בית הקברות וישהראד
#על בית הקברות של גדולי צ'כיה

בסמוך לכנסיית פטרוס ופאולוס הקדושים, שבמצודת וישהראד, על הגדה המזרחית של פראג, נמצא בית הקברות של וישהראד (Vyšehradský hřbitov), שכבר שנים רבות מהווה את בית הקברות של גדולי האומה, שבו קבורים רבים מחשובי צ'כיה.

בין האנשים שקבורים כאן, נמצאים אמנים, מוסיקאים, סופרים ומנהיגים צ'כים מפורסמים. במיוחד ידועים כאן קבריהם של הסופר קארל צ'אפק, המלחינים דבוז'אק וסמטנה ושל חלוץ סגנון האר-נובו, האמן הצ'כי מוחה.


מבט מקרוב על בית הקברות בווישהראד:

https://youtu.be/BVmjsaL_Hgs


ושיטוט ארוך בתוכו:

https://youtu.be/zMBeoBh6-9o
כנסיית הקפוצ'ין
#על כנסיית הקפוצ'ין

כנסיית הקפוצ'ינים, או כנסיית מרי הקדושה של המלאכים, היא כנסייה צנועה הניצבת בפינה הדרום מערבית של נוייר מרקט ובסמוך לארמון הופבורג. החזות הצנועה מאד של הכנסייה הזו לא מסגירה את היותה "הפנתיאון" של בית הבסבורג. היא משויכת למסדר הקפוצ'ינים, מסדר קתולי שמוצאו מהמסדר הפרנציסקני.

כנסיית הקפוצ'ינים נבנתה בעקבות השקעתה של הקיסרית הראשונה, שגם נקברה בה. זו הייתה אנה, אשתו של הקיסר הרומי הקדוש מתיאס ההבסבורגי. אחרי קבורתה שם החלה מסורת קבורתם של בני השושלת במקום. מעבר לזה, מסדר הקפוצ'ינים משך בני מלוכה ואצולה מכל רחבי העולם. לכן באולם התת קרקעי, בקריפטה הקיסרית הזו, קבורים 145 קיסרים ובני משפחתם מבית הבסבורג, שנקברו כאן החל משנת 1633.

הכל התחיל ממנהג מצמרר שהיה נהוג כאן בין השנים 1654-1878. באותה תקופה היו מוציאים מהגוויה חלקים וקוברים אותם במקומות שונים ולא במקום אחד. כך לדוגמה נקברו ליבותיהם של כל מי שקבור כאן בכנסיית הנזירים האוגוסטיניים, בעוד איבְריהם הפנימיים נקברו בקתדרלת סן סטפן.

הביטו לארונות הקבורה. שימו לב במיוחד לעיטוריהם של ארונות הקבורה של זוג הקיסרים מריה תרזה והקיסר פרנץ הראשון, שהיו עשירים במיוחד. בניגוד אליהם, קברו של בנם, יוזף השני, הוא צנוע ופשוט.

לשם הכנסייה, אגב, מקום חשוב בחיים היומיומיים של כולנו עד היום הזה. על שם מדי הנזירים הקפוצ'ינים, עוצב הקפוצ'ון אותו אנחנו לובשים גם כיום. מצבע הגלימה החומה שלהם קיבל משקה ה"קפוצ'ינו" את שמו.


מבט מקרוב על הכנסייה:

https://www.youtube.com/watch?v=f6fjxnTLybk
הקָטַקוֹמְבּוֹת של סן גֵ'נָארוֹ


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.