» «
כנסיית סן פרנסיסקו
כנסיית סַן פְרַנְצֵ'סְקוֹ
#על הכנסייה עם הקלויסטר המפורסם

ליד כיכר וילה קמויונלה נמצאת כנסיית סַן פְרַנְצֵ'סְקוֹ (Chiostro di San Francesco) שנמצאת ממש על הצוק.

כנסיית סן פרנצ'סקו היא כנסייה בארוקית מרשימה, שכוללת מוטיבים סָרָצֶנִיים יפים, כלומר אלמנטים שהושפעו מהאדריכלות הערבית. ה"סָרָצֶנִים" (Saracen) הוא הכינוי שכינו הרומים הקדומים את אותם שבטים שהם ראו כשבטים פראיים, אלו שחיו ממזרח לאימפריה הרומית. במהלך ימי הביניים הוצמד הכינוי באזור לכל הערבים, הפרסים, הטורקים וכלל המוסלמים.

לכנסייה יש מגדל פעמונים בולבוסני, ולצידה כמה אכסדראות עתיקות ומיוחדות, ששרדו כאן מאז המאה ה-13.

הכנסיה ידועה בחצר העמודים, הקלויסטר שלה. זוהי החצר הפנימית השקטה של הכנסייה, שאליה מגיעים דרך הכנסיה. חצר העמודים הזו מציעה גן פסטורלי ויפה, עתיר צמחייה מטופחת, פרחים ושיחי בוגונוויליה מלבלבים, כל אלה בינות לשורות העמודים האופייניים לקלויסטר שכאלה.

כנסיית סן פרנצ'סקו נמצאת בפיאצה סן פרנצ'סקו, שנקראת כמובן על שמה. בכיכר הנעימה הזו מתקיימים בקיץ קונצרטים חינם ותערוכות אמנות שהכניסה אליהן גם היא חופשית לקהל הרחב.


#טיפים
מוילה קומונאלה הסמוכה, נשקפת תצפית מרהיבה אל מפרץ נאפולי.


מבט מקרוב בקלויסטר:

https://youtu.be/7vcQzqdpz_Q


חתונה בכנסייה היפה:

https://youtu.be/1_ITrGoOxGI


ואריה מתוך האופרה "כרמן" בכנסייה:

https://youtu.be/608Sg9wRhIk
הקתדרלה של סורנטו
הקתדרלה של סוֹרֶנְטוֹ
#על הקתדרלה של העיר סורנטו

הקתדרלה של סוֹרֶנְטוֹ (Cathedral of Sorrento) היא הקתדרלה של סנט פִילִיפּוֹ וגִ'יאַקוֹמוֹ (Santi Filippo e Giacomo). זהו מבנה מרשים שנבנה לראשונה במאה ה-11, על חורבות מקדש יופיטר הרומי. הדלתות כאן הובאו אז מקונסטנטינופול ושרדו עד היום.

הדואומו של סורנטו, כמו שהוא נקרא באיטלקית, נבנה מחדש במאה ה-14, בסגנון רומנסקי. לאחר שנבנה במהלך הדורות שוב ושוב, חזיתו של המבנה של היום נבנתה לאחרונה בשנת 1924.

הדואומו כאן משמש את הכנסייה הקתולית ומהווה את הקתדרלה החשובה ביותר בעיר. בקתדרלה, מאז 1986, יושב הארכיבישוף של האזור כולו.

לקתדרלה של סורנטו יש פרסקו חיצוני, שהוא ציור קיר מרשים מאד. ניצבים בה ארבעה עמודים קלאסיים ושעון מג'וליקה אלגנטי.

למגדל הפעמונים המשולש של הקתדרלה יש 3 קומות והוא נבנה על בסיס מתקופת האימפריה הרומית.

פנים הקתדרלה בנוי בצורה של צלב. הוא מחולק לאולם בצורת ספינה ושני מעברים צדדיים. בספינה המרכזית קשתות מרשימות. יש בה ציורים מעוגלים שיצר האמן ניקולה מלינקוניקו. מוצגים בהם הקדושים של סורנטו וארבעת פטרוני הכנסיה, בציורים של ג'אקומו דל פו. תחנות הצלב מעוטרות בסגנון האינטרסיו המקומי.

בפנים, שימו לב גם לכס מושב הבישוף עשוי השיש, משנת 1573, ולדוכני המקהלה עשויי העץ. שימו לב גם למזבח השיש, המתוארך גם הוא למאה ה-16.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/qNeGmwzF83M


ופנים הכנסייה:

https://youtu.be/sz3sY6d3MWA
פיאצה טאסו
פִּיאָצָה טָאסוֹ
#על כיכר העיר סורנטו

הכיכר המרכזית שבמרכז ההיסטורי של סורנטו היא פִּיאָצָה טָאסוֹ (Piazza Tasso). הכיכר הזו היא מוקד הבידור וחיי הלילה של העיר. היא מוקפת במבנים יפים ובבתי קפה וכאן תוכלו לראות את תושבי העיר מבלים לעת ערב.

כיכר טאסו נקראת על שמו של מי שתוכלו לראות כאן את פסלו - אחד מגדולי המשוררים של איטליה במאה ה-16, בתקופת הרנסאנס, המשורר טורקוואטו טאסו (Torquato Tasso), יליד העיר.

במקום בו נמצאת הכיכר עמדה בעבר החומה שהקיפה את העיר. בימינו הכיכר הזו היא מרכז העיר ושער הכניסה לרובע העתיק שלה.

יש בפיאצה טאסו וברחובות הסמוכים לה מגוון של ג'לטריות מצוינות, עם גלידות איטלקיות שאין כמותן בעולם. בבתי הקפה והמסעדות שכאן אפשר לשבת ולאכול ולהאזין לנגני הרחוב שמנגנים כאן כמעט כל הזמן.

ואגב אוכל, באזור מגדלים לימונים, מאז ימי האימפריה הרומית. המקומיים מאמינים שהלימונים של האזור הם הטובים ביותר בעולם. הלימונים שלהם, חלקם מגיעים לגודל ענקי, משמשים למאכלים הנהדרים של המטבח הדרום איטלקי והנפוליטני והתרכיז שלהם הוא גם הבסיס של ליקר הלימונצ'לו הנודע של איטליה.


מבט בתמונות הכיכר:

https://youtu.be/aEYG6oqsqX0


הופעה בכיכר:

https://youtu.be/FBkHJYd4SEA
עמק הטחנות
עמק הטחנות
#על עמק טחנות

"עמק הטחנות" (Valley of the Mills) שבסורנטו נמצא בתחתית ערוץ צר, בו זרם בעבר זרם מים בלתי פוסק. לכן הוקמו בו במאה ה-13, ארבע טחנות קמח מאבן. הטחנות הללו שימשו את תושבי האזור לטחינת חיטה ועם הזמן גם בתור מנסרה לעצים, שבה שימשה זרימת המים כמקור כוח לניסור העץ. כמו כן השתמשו בזרם המים לרחיצה וכביסה.

אבל בניית הכיכר המרכזית של סורנטו העתיקה גרמה לירידה משמעותית בזרימת מי הנחל ובסביבות 1866 הן הפסיקו לפעול. במשך שנים רבות השתמשו במבני טחנות הקמח הללו לטובת מפעלי פסטה מקומיים, אך גם הם חדלו בהדרגה לפעול.

בשנת 1940 ננטש עמק הטחנות לחלוטין. מאז עומדות טחנות הקמח הנטושות, כשהן מכוסות באזוב ובצמחים מטפסים ומסקרנות בעיקר את התיירים המבקרים בעיר.

אין צורך או אפשרות קלה לטייל בעמק הטחנות. עדיף להגיע לאזור התצפית שבניווט שלנו ולהביט מעבר למעקה. המראה מכמיר לב ויפה. עצוב לראות טחנות עזובות ומבנים שהטבע הולך וכובש לו בחזרה, מחזיר את הירוק לפניהן והופך אותן לשרידים של פעם, ההולכים ונעלמים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/eFT8qZYg1x8


תמונות הטחנות העתיקות:

https://youtu.be/TIXOFt4lr48

דרך אמלפי

סלרנו
סָלֶרְנוֹ
#על העיר הגדולה באיזור אמלפי ובירת התרבות של האזור

סָלֶרְנוֹ (Salerno) היא עיר נמל מרכזית באזור אמלפי וסוג של בירת תרבות מחוזית. זוהי העיר הגדולה באזור ונקודת הסיום של הסיור על דרך אמלפי. סלרנו היא עיר נמל מטופחת, נקייה, מסבירת פנים ובטוחה, תוססת ומלאה בפעילות גם מחוץ לעונת התיירות. העיר סלרנו היא מרכז תרבותי חשוב בחבל קמפניה ובדרום איטליה ואיטליה בכלל.

מראה העיר והמפרץ של סלרנו הנשקפים מכאן מציעים נוף מרהיב. העיר שוכנת למרגלות הרים שמשרים עליה אווירה מיוחדת. בסלֶרנו מסתיימת דרך החוף של אַמָלפי ונופי העיר הנהדרים מבהירים מיד שאין מתאימה ממנה לכך.

יש בסלרנו חוף ים שקט ורגוע וטיילת ארוכה, שוקקת חיים ויפה להפליא. ארגוני איכות הסביבה העניקו "דגלים כחולים" לחופיה היפים והטבעיים של סלרנו. אבל רצועת החוף המקסימה של העיר היא גם מגנט מצוין לתיירות. בעונת הקיץ מושך אזור החוף של העיר תיירים רבים. אלה רובצים ומשתזפים על חוף הים ביום ומבלים בלילה במועדונים והברים שלה.

גם האקלים כאן הוא נוח במיוחד, עם טמפרטורה שנתית ממוצעת של כ-20 מעלות ומספר ימי השמש הגדול באיטליה.

בעיר סלרנו יש, למעשה, 3 אזורים שונים וכמעט נפרדים: הראשון הוא החלק העתיק והימי-ביניימי של העיר, שכולל אזור אמנות מודרני, השני הוא המחוז שתוכנן במאה ה-19 והשלישי הוא אזור פוסט-המלחמה, הצפוף ועתיר בנייני הדירות - אזור שנבנה בעיר לאחר ההרס שגרמו הפגזות בנות הברית, בעת הפלישה לסלרנו, במהלך כיבוש איטליה במלחמת העולם השנייה.

במרחק של כ-50 ק"מ, או שעה נסיעה מנאפולי ועם רבע מיליון תושבים, סלרנו היא בירת הפרובינציה של סלרנו, היושבת לחוף מפרץ סלרנו שבים הטירני. מיקומה במרכזו הגיאוגרפי של משולש התיירות שבפינותיו פּוֹמְפֵּיי, פֶּסְטוּם ופּוֹזִיטָאנוֹ, מעניקה לה יתרונות שמובילים תיירים רבים ללון בה ולצאת ממנה לטיולים בסביבה.

ראו את כל האטרקציות בסביבה בתגית "באזור נאפולי".


#תולדות העיר סלרנו
לסלרנו יש היסטוריה ארוכה ומגוונת. עוד מימי הביניים נחשבה סלרנו למרכז תרבותי ואמנותי בולט והיא מקפידה לשמר את כל אלה עד היום. כאן הוקם במאה ה-11 בית הספר האירופי הראשון לרפואה. ממנו התפתחה ופרחה הרפואה באיטליה כולה. מכאן התפתחו בהדרגה פקולטות נוספות לרפואה, ברחבי איטליה וממנה אל כל אירופה.

במלחמת העולם השנייה העיר נפגעה מאד. אל סלרנו פלשו כוחות הברית בפיקוד האמריקאים וממנה החלו לכבוש מידי מוסוליני את איטליה כולה. לפלישה ההיא קדמה הפגזה מאסיבית שהרסה את רוב העיר שמסביב לנמל של סלרנו. במזל רב לא נפגעה העיר העתיקה שעל הגבעות וכך נשארת סלרנו עיר עם הרבה מניחוחות ימי הביניים שבה.

מאז המלחמה, נבנתה מחדש הטיילת של העיר וכיום היא מעוצבת ומטופחת מאד. סלרנו אמנם אינה מערי התיירות הבולטות של האזור, אבל היא משמשת רבים כנקודת יציאה מצוינת לטיולים באזור אמלפי. היום סלרנו זולה יחסית ללינה ולבילויים, משלימה את מיקומה המצוין בנקודה מרכזית באחד האזורים המעניינים והיפים באיטליה.


#שופינג בעיר
שופינג עירוני תוכלו לערוך ברחוב קורסו אמנואלה (Corso vittorio Emanuele) וברחוב הסוחרים. בסלרנו תוכלו לרכוש גם בחנויות של המעצבים ובעלי המלאכה המקומיים וגם ממותגי-העל המפורסמים והמוכרים בעולם. בשני הרחובות הללו תמצאו חנויות רבות השוכנות בבניינים עתיקים, חלקם מהמאה ה-15.
למעוניינים במוצרי הקרמיקה הידועים של האיזור, פנו לעיירה הססגונית, וייטרי סול מארה, הידועה ביצירות הקרמיקה הססגוניות שלה.


מבט מקרוב על סאלרנו:

https://youtu.be/DquiwaYYkkk


מבט על הטיילת והחוף שלה:

https://youtu.be/EWdAggVagUU
ראוולו
רָאוֶולוֹ
#על העיירה עם התצפית המדהימה מראש המצוק

המתיישבים הראשונים בעיירה רָאוֶולוֹ (Ravello), או ראבלו, באו לכאן במאה ה-5 לספירה, בתקופת נדידת העמים. אלו היו משפחות אצולה שעברו לכאן מהעיר אמלפי שלמטה, כשחיפשו מקום גבוה ומוגן. הם התיישבו על הרכס והפכו את ראוולו לעיר מקלט גבוהה ומעט מבוצרת. היא שוכנת על מעין מרפסת שנחצבה בהר, משקיפה אל הים ממרומיה, בגובה של 365 מטרים.

וכך הפכה רָאוֶולוֹ, הממוקמת קילומטרים ספורים צפונית לאמלפי ולא רחוק מעיר החוף פוזיטנו, לעיר מצליחה ומוקפת כרמים ופרדסים. שיא פריחתה היה במאה ה-13, בעיצומם של ימי הביניים. בראוולו נופשים עד ימינו, העשירים, היפים והמפורסמים. במהלך השנים שהו כאן השחקנית גרטה גארבו, המלחינים ורדי וואגנר, המנצח טוסקניני והמנהיגים ג'ון קנדי וצ'רצ'יל.

לראוולו אין גישה אל חוף הים. היא יושבת בתוך שטח המכונה "פארקו מונטי לאטארי" (Parco Monti Lattari), בתרגום חופשי לעברית זה משהו כמו "פארק ההרים החלביים", על שם הפרות שמגדלים כאן ומספקות את החלב ומוצריו לאזור.


#סיור קצר בעיירה
אל ראבֶלו, הניצבת בראש מצוק גבוה, עולים היום בדרך מפותלת ויפה וחונים בחנייה המוסדרת שבכניסה לעיירה. עלייה קצרה במדרגות תביא אתכם אל פיאצה דוּאוֹמוֹ, הכיכר המרכזית של העיירה. היא מוקפת בשלל חנויות ובתי קפה. הגיעו אל רחבת הדואומו, הקתדרלה המקומית סנטה מריה אסונטה מהמאה ה-11, ואל מגדל הפעמונים הסמוך. בתוך הדוּאוֹמוֹ תוכלו לראות עבודות אמנות עתיקות, שהבולטת בהן היא פסיפס שבו נראה יונה הנביא, כשהוא נבלע על-ידי הלווייתן.

ביציאה פנו שמאלה והמשיכו לצד הדואומו, שם תגיעו לתצפית יפה, שהנוף הנשקף ממנה הוא עוצר נשימה. מכאן משקיפה ראבֶלו, מגובה של כמעט 400 מטרים, אל הים ואל קו החוף, המשובץ בכפרי הדייגים הקטנים שבו.

האתר החשוב בעיירה ראבלו הוא וילה רוּפוֹלוֹ (Villa Rufolo), ארמון מהמאה ה-11, המוקף בגנים נהדרים ומכיל אוסף אמנות נהדר. הווילה הזו היא פנינה של אדריכלות ואמנות. מדובר בארמון מהמאה ה-11, שממנו קיבל בוקאצ'ו, מחבר סיפורי דקאמרון, השראה. כמוהו התגורר במקום גם המלחין הנודע, ריכארד ואגנר שעל שמו נערך כאן פסטיבל ואגנר בסוף חודש יוני, בכל שנה.

עוד וילה יפה היא וילה צ'ימברונה, שגניה ופסליה עשו להם שם של יפים להפליא.

בראבלו נמצא גם האולם המודרני של אוסקר נימאייר (Oscar Niemeyer), שבו מתקיימים קונצרטים ותערוכות אמנות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/SZ7i7uimAnM


תמונות:

https://youtu.be/oyz2gNV9vSs


עוד מהעיירה ראוולו:

https://youtu.be/adklZKhtZyI


ומהאוויר:

https://youtu.be/ZVHYb_q-Za8
מוזיאון קוריאלה
מוזיאון קוריאלה
#על מוזיאון האמנות של העיר סורנטו

מוזיאון קוריאלה (Museo Correale) הוא מוזיאון לאמנות, השוכן בתוך וילה מרשימה. הווילה, הנראית כארמון של ממש, נמצאת בבעלות פומפיאו ואלפרדו קוריאלה, מהצאצאים האחרונים של השושלת המשפחתית שעל שמה הווילה והמוזיאון.

המוזיאון מציע מגוון של תערוכות נאפוליטניות. כאן תוכלו לראות אוסף ציורים מהמאות ה-17 וה-18, כלי קרמיקה וחרסינה, שעונים ואפילו עבודות זכוכית מהאי מוראנו שבאזור ונציה. במוזיאון תוכלו לראות גם פריטי ריהוט איטלקי מהמאות הקודמות. בהמשך מוצגים כאן גם חפצי אמנות עתיקים, מהאוסף הארכיאולוגי, המתמקד כאן בתרבות יוון ורומי העתיקות.

שימו לב כאן גם לטיוטות שיריו של המשורר האיטלקי הדגול מהמאה ה-16, טורקואטו טאסו (Torquato Tasso).

ארמון המוזיאון מוקף בגינה נהדרת, עם מרפסת המשקיפה על כל מפרץ נאפולי. שיטוט בגינה היפה הוא חוויה נעימה מאד, שבסיומה תוכלו לזכות בתצפית מקסימה מגן המוזיאון, אל הנוף היפה של המפרץ כולו.


#מה רואים כאן?
ב-24 אולמות שונים המשתרעים על פני שלוש קומותיו של המוזיאון מסודרים אוספיו השונים. שווה להציץ כאן במקומות הבאים:

אולם המייסדים והקאפלה, בית התפילה לשעבר - חלק זה מוקדש לעבר של סורנטו טארסיה ולממצאים שנאגרו מאז המאה ה-19, עם חלק ארכיאולוגי ואזור רומנסקי.

קומה ראשונה - כאן תראו ציורים וריהוט מהמאה ה-18 וכלי חרסינה סיניים, מהמאות ה-17 וה-18. באולם הציירים הפלמיים תפגשו עבודות של רובנס, קאסל ואחרים.

קומה 2 - כאן יש ציורים מהמאות ה-17 וה-18, בעיקר פרי מכחולם של ציירים איטלקיים. יש גם אוסף של ציורי נוף מהמאה ה-18 והמאה ה-19. שימו לב ספציפית לציורי הנוף של הציירים מהאסכולה של בית הספר של פּוֹסִילִיפּוֹ (ָPosillipo) ולאולם עם תצוגת השעונים האיטלקיים והאירופיים מהמאה ה-18.

קומה 3 - בקומה זו תראו עבודות קדרות בסגנון המָאיוֹלִיקָה, סגנון מהמאות ה-17 וה-18, שמקורו באי הספרדי מאיורקה, המזוהה בזיגוג הקל והאופייני שעל הכלים. מקורן של אלה בעיקר באיטליה וספרד, אך יש מעט מהן שמקורן בארצות אחרות. יש כאן עבודות מסיציליה, סאבונה (Savona), קאלאבריה, מילאנו ועוד. גם בקומה זו תראו תצוגה של כלי חרסינה בסגנון איטלקי וסיני (Chinaware), שנעשו באיטליה ומחוץ לה, בעיקר במאה ה-18.


#טיפים
האזור של המוזיאון ופאלאצו קוריאלה מקסימים ושווה להגיע ולסייר בהם, גם אם אין לכם זמן או כוונה להכנס למוזיאון.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/n8cohbGU8Qs
כיכר סנט אנטונינו
כיכר סַנְט אַנְטוֹנִינוֹ
#על הכיכר עם פסלו של הקדוש

אחת הכיכרות היפות בסורנטו היא כיכר סַנְט אַנְטוֹנִינוֹ (Piazza Sant'Antonino), או הפִּיאַצֵ'נְזָה. במרכזה ניצב פסלו של אדם קדוש ובכניסה לבזיליקה עצמות של לוויתן. מה הקשר, אתם שואלים?

הכיכר קרויה על-שם אנטונינו, מגן הימאים ופטרון העיירה שכאן. פסלו של אנטונינו ניצב אל מול כנסייה הבארוקית. העצמות שתראו כאן הן עצמות של לוויתן, שממנו הציל אנטונינו לפי האגדה, ילד מקומי ממוות. הוא הצליח להוציא את הילד מבטנו של הלווייתן שבלע אותו, כשהוא בריא ושלם. זהו, אם תרצו, סוג של סיפור יונה והלוויתן בנוסח מקומי.

כך או כך, בסורנטו הקימו לכבוד אנטונינו קְרִיפְּטָה שבה נקבר, בתוך בזיליקה שנושאת את שמו. הוא היה לפטרון השומר על העיירה והציל אותה מפני סכנות רבות, כמו פלישות של אויבים, המרד של מנהיג סורנטו ג'ובאני גרילו כנגד הספרדים ששלטו בה ומגפות כמו דבר וכולרה.


#תצפית יפה אל המרינה פיקולה
רוצים לראות נקודת תצפית יפהפיה וקסומה אל הדרך העוברת אל הים הנפלא? זו אותה הדרך אל חופו של הים שמקיף את האזור ואל המַרִינָה פִּיקוֹלָה, שבה עוגנות סירות ויכטות, וספינות שיוצאות ממנה לשיט אל האיים הקרובים והרחוקים יותר.

הפנו את הגב לפסל אנטונינו ופנו אל סמטת רמפה מרינה פיקולה (Rampa Marina Piccola). לכו בה עד הסוף, ותראו לפניכם תצפית נפלאה אל הערוץ שעובר בין המצוקים הנהדרים ומגיע היישר אל הים.

מכאן תוכלו להתקדם ולראות עוד מעט קט, את מרפסת התצפית של הווילה קומוּנאלה, אחת התצפיות היפות ביותר, שמאפשרת לשאת מבט אל המרינה ואל הים עצמו. כמה יפה כאן בסורנטו!


#טיפים
אם אתם רעבים, בסמטה הזו תוכלו להיכנס למסעדת השף המעולה Il Buco.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/dZtVVr6VKfI


ועוד מבט:

https://youtu.be/cMvTT51PVvE


מרינה פיקולה סורנטו
מַרִינָה פִּיקוֹלָה
#על הנמל הגדול יותר שנקרא הנמל הקטן

על אף שמה התיאורי, המַרִינָה פִּיקוֹלָה (Marina Piccola) בסורנטו, בעברית "הנמל הקטן", היא הנמל הגדול של העיר דווקא.

מרינה פיקולה היא אחד מנמלי העיר, ביחד עם מרינה גראנדה (Marina Grande), שפירושה "הנמל הגדול". אנשים כאן מתייחסים אליו כחוף מרינה פיקולה. הסיבה היא שהצוקים כאן יורדים בחדות אל הים מה שלא מותיר מקום לחופי רחצה. לכן נבנה כאן מעין חוף רחצה על גבי רמפות שהוצבו על המים.

אם אינכם יכולים להגיע אל המרינה עצמה, תוכלו לצפות אליה ממרפסת התצפית של הווילה קומוּנאלה, ראו בתגית "וילה קומונאלה".


מבט מקרוב:

https://youtu.be/F7-qUTUe7DY
מַרִינָה גְרָאנְדֵה
#על כפר הדייגים מרינה גראנדה

כפר הדייגים "מַרִינָה גְרָאנְדֵה" (Marina Grande) הוא נמל דייג היסטורי, שלא נכלל בתחומי העיר. למרינה גראנדה יש שער כניסה יווני עתיק, שמפריד בין העיר סורנטו לנמל הגראנדה ומסמן את הגבול ביניהם.

הנמל הקטן הזה נחשב למקום מרגוע נהדר מהעומס והרעש של העיר. גם אם הוא נגוע ב"תיירת", מחלת מסעדות התיירים וחנויות המזכרות האינסופיות, הכפר הזה, עם הנמל החבוי שלו, שמר על התמימות, הקהילה והנועם של מקום קטן ואותנטי יחסית. הסיבה היא שהוא מופרד מעט מכל העיר התוססת. כאן מתפרנסים בעיקר מדיג ולא עברו לעסקי התיירות, כמו עיירות וכפרים אחרים בחוף אמלפי.

היסטורית, תושבי המרינה, תושבי הכפר שחיו כאן בעבר, גרו מחוץ לעיר. הם סבלו משלל אסונות, מעשי שוד וביזה וגם ממחלות שונות. אנשי סורנטו ראו בהם מעין "אחרים". הם ראו בהם את בניהם של התורכים והשמועה מספרת שעד היום מפחידים בסורנטו את הילדים הלא-ממושמעים ומבטיחים להם שאם לא יתנהגו כראוי, יבואו התורכים הללו וייקחו אותם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/fFjXSakcNGY
וילה רוּפוֹלוֹ
#על הווילה היקרתית שבראש המצוק

וילה רוּפוֹלוֹ (Villa Rufolo) היא ארמון בסגנון מוּרִי, המוקף בגנים נהדרים ומכיל אוסף אמנות מרשים ונהדר. תוכלו למצוא אותה בקלות, לפי המגדל המרשים בסגנון מוּרִי, שניצב בשטחה.

בעבר רווחה אגדה בסביבה, על אוצר שחבוי בשטח הווילה היפה. הוא לא נמצא עד היום, אבל מגניה המרהיבים נשקף אוצר אחר, בדמות נופו של חוף אמלפי שמתחת ולידו כל מפרץ אמלפי הכחול.

באחת הבריכות שבגינה הססגונית שימו לב לפסל האיש הכחול הצף. לא בדיוק ברור מיהו האמן, אבל זה פסל מסתורי ויפה מאד.

הווילה הזו היא פנינה של אדריכלות ואמנות. מדובר בארמון מהמאה ה-11, שממנו קיבל בוּקאצ'וֹ (Boccaccio), מחבר סיפורי דקאמרון (Decameron), את ההשראה לסיפוריו.

כמוהו התגוררו כאן במהלך השנים גם אפיפיורים, מלכים ומפורסמים רבים אחרים. במאה ה-14 אירחה משפחת רופולו נשפים מלכותיים של מלך נאפולי. ב-1851 הגיע בוטנאי סקוטי בשם פרנסיס רייד וקנה את חורבות האחוזה המוזנחת. לאחר שיפוץ מרשים חזר המקום להיות יפה מתמיד. אורחים רבים החלו ללון בו.

אחד מהם היה המלחין הנודע והשנוי במחלוקת ריכארד ואגנר, שהתגורר כאן בשנת 1880. כאן הוא חיבר את המערכה השנייה של האופרה המפורסמת שלו "פרסיפל". למעשה, הווילה הזו חילצה אותו מ-20 שנה בהן כתב את היצירה ולא הצליח לסיים אותה.

על שמו של ואגנר מתקיים כאן, בגינת הווילה ואל מול הים, בסוף חודש יוני מידי שנה, פסטיבל ואגנר. זהו פסטיבל מוסיקה המוקדש ליצירותיו של המלחין הגרמני, שרבים הכירו רק בתקופה הנאצית, משהסתבר שהיה המלחין האהוב על היטלר. המוסיקה שלו ליוותה רבים בשואה, אל תאי הגזים, כשנוגנה על ידי תזמורות שהורכבו ממוסיקאים אסירים.


#טיפים
סיור מודרך יש כאן כל יום בין 16.30 ל-18.00. יש להירשם מראש במייל (info@villarufolo.it), או בטלפון (tel +39 089 857621)


מבט מקרוב על מרפסת הנוף הנפלאה:

https://youtu.be/vuF8ri4Xhr8


עוד מווילה רופולו:

https://youtu.be/gf-Bexqi5gM
סוֹרֶנְטוֹ
#על העיירה שיורדת מראש המצוק עד אל חוף הים

סוֹרֶנְטוֹ (Sorrento) היא העיר המרכזית של חצי האי. זוהי עיירת נופש פופולארית וקטנה, שנמצאת בחצי האי הצר וההררי, שנושא את שמה. היא נמצאת 28 קילומטרים מדרום מערב לנאפולי ומשקיפה אל מפרץ נאפולי שמצפון אל הר וזוב, הר הגעש הפעיל היחיד באירופה.

סורנטו היא אתר נופש מפורסם, מולדת הלימונ’צלו הנפלא, עיירה הידועה בפרדסים הרבים שמסביבה, בפרי הנהדר שגדל באזור ובגניה היפים. סורנטו נודעת גם באוּמנים הנודעים שמתגוררים ופועלים בה, האחראים לאוּמנות ה"אִינְטָרְסְיָה" (Intarsia), אמנות השיבוץ הנודעת בעץ, המקבילה לאומנות ה"מָרְקֶטְרִי" (Marquetry), הידועה בעולם.

ממקומה על מצוק חופי של טוף וולקני, המתנשא לגובה של 50 מטרים מעל פני הים, סורנטו צופה אל אחד הנופים המרשימים של חצי האי אמלפי. חוץ מהנוף המדהים ומפרץ נאפולי המונח לפניה, סורנטו נהנית מאקלים מצוין.

ההיסטוריונים משערים שיתכן שסורנטו הוקמה עוד בידי יורדי ים פיניקים. שמה הקדום היה סוֹרֶנְטוּם (Surrentum). בכל מקרה, ידוע בביטחון על קיומה של סורנטו בתקופה הקלאסית, ביוון הקדומה. על פי האגדה, היא נקראת סורנטו, על שם הסירנות, בנות הים המיתולוגיות, בעלות הקול היפה, שנהגו לפתות את יורדי הים לקפוץ אליהן מהספינות ולמות במי הים. בהמשך היא הפכה לעיר באימפריה הרומית.

ראו את כל האטרקציות בסביבה בתגית "באזור נאפולי".


#סורנטו היום
בימינו סורנטו היא עיירת קיט מקסימה, שבעונת הקיץ מתפוצצת מתיירים. זה לא פלא, לאור העובדה שהיא בורכה באקלים ים תיכוני נעים, בגנים יפהפיים, נופי ים מרהיבים וצוקים נהדרים, בשקיעות מרהיבות ובשפע של עצי דקל, אורן, הדרים ועצי זית.

מסורנטו יוצאים רבים מהתיירים אל שתי האטרקציות העיקריות שבסביבה. ממנה ועד סלֶרנו, שבצידו המזרחי של חצי האי עוברת דרך החוף של אַמָלפי (Costiera Amalfitana), אחת הדרכים היפות בעולם, שאורכה 68 קילומטר.

מסורנטו יוצאים רבים בספינה או במעבורת, אל האי היפה להפליא קאפרי (Capri). הוא נחשב לאחד האיים היפים בים התיכון וכאן יש בסיס יציאה נוח וזול אליו. המעבורות והספינות שיוצאות לאורך שעות היום אל "מארינה גראנדה", הנמל של האי קפרי אינן לבד. יש גם סירות וספינות היוצאות מהמרינה ישירות אל "המערה הכחולה" - מהאטרקציות הפופולאריות של האי קפרי.


#מה יש כאן לראות?
למעשה, סורנטו מורכבת מ-5 כפרים קטנים שביניהם עוברת הדרך הראשית, "קורסו איטליה". היות ורק בדרך הזו ניתן לנסוע ברכב, התנועה בסמטאות העיירה ואל התצפיות היפות תהיה בהליכה ברגל.

הכיכר המרכזית נקראת פיאצה טאסו, שנקראת על שם המשורר מהמאה ה-16, טורקווטו טאסו. יש כאן המון ג'לטריות מצוינות עם גלידות איטלקיות שאין כמותן בעולם. בבתי הקפה והמסעדות שכאן אפשר לשבת ולאכול ולהאזין לנגני הרחוב שמנגנים כאן כמעט כל הזמן. ואגב אוכל, באזור מגדלים לימונים, מאז ימי האימפריה הרומית. המקומיים מאמינים שהלימונים של האזור הם הטובים ביותר בעולם. הלימונים שלהם, חלקם מגיעים לגודל ענקי, משמשים למאכלים הנהדרים של המטבח הדרום איטלקי והנפוליטני והתרכיז שלהם הוא גם הבסיס של ליקר הלימונצ'לו הנודע של איטליה.

ראו גם את "עמק הטחנות" (Valley of the Mills), שבו תחנות עתיקות שחרבו. בניית הכיכר יצרה בעיות רבות לתחנות, כמו הניתוק מהים ובשל כך העמק ננטש בשנת 1866.

במרכז העיר בקרו בקתדרלה הרומנסקית מהמאה ה-13, עם הציורים הנפלאים מהמאה ה-18. שימו לב גם למוזיאון המקומי הקטן.


#טיפים
הכבישים צרים ולכן נסיעה בהם לא מומלצת, אלא הליכה ברגל, נסיעה באוטובוס או רכיבה על אופניים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/fFjXSakcNGY


עוד מהסביבה ורחובות סורנטו:

https://youtu.be/iYeuNQ7KHik
הֶרקוּלָנֵיאוּם
#על העיר הרומית שקפאה בזמן

ממש כמו פומפיי השכנה, גם העיר הרומית הֶרקוּלָנֵיאוּם (Herculaneum) נקברה על ידי הוֶוזוּב, הר הגעש הסמוך לשתיהן. זה קרה בשנת 79 לספירה. ביקור בשתי הערים, שנראות כאילו הזמן בהן עמד מלכת, מאפשר הצצה נדירה לחיי היום יום של ערים אופייניות בתקופה הרומית.

וכמו פומפיי המפורסמת, הרקולנאום התגלתה רק במאה ה-18. אבל מה ששונה בה לעומת פומפיי, הוא שכאן נמצאו חלקי עץ ובדים ששרדו את אלפי השנים ושלדים רבים של הרוגי הר הגעש, מאותה התפרצות איומה שהחריבה וקברה את העיר לתמיד. הממצאים לפיכך הם הרבה יותר מוחשיים כאן. דלתות, מדרגות, בדים, רהיטים ואפילו אוכל - כל אלה הופכים את ההזדהות עם מה שרואים כאן למלאה.

הרקולנאום קטנה מפומפיי ורק כרבע ממנה פתוח לציבור. תודות לשכבה עבה של בוץ וחומרים געשיים שכיסתה אותה לאחר ההתפרצות של הווזוב, היא השתמרה טוב יותר מפומפיי. אמנם מרבית העיר הקטנה עדיין לא נפתח לציבור או לא נחפר עדיין, אבל מה שנחפר מוחשי יותר מהאחות המפורסמת ומעניק המחשה די ברורה לאורח החיים הנינוח והעשיר שהתנהל כאן לפני אלפיים שנה. זאת על אף שמסביב לאתר הארכיאולוגי ומעל החלק שטמון עדיין באדמה, עומדים מספר בתים ישנים, שמצבם די קשה ועלוב.


#התגליות בהרקולנאום
כמו בפומפיי, סיור בהרקולנאום הוא מסע או לפחות הצצה משמעותית אל ההיסטוריה. העיר הזו היא המחשה, אולי הטובה בעולם, לחיים בימי יוון ורומי.

מתחת לשכבת האפר הגעשי העבה חשפו כאן הארכיאולוגים שכונות שלמות, רחובות, בתי מגורים, כולל רבים דו-קומותיים ומבני ציבור. ניתן לראות ביניהם היטב את החנויות, המקדשים, בתי מרחץ ציבוריים, מאפיות עם תנורים ללחם ועוד.

להסתובב בעיר כה ברורה, עם הריסות כל כך מוחשיות של הבתים המפוארים מהעת העתיקה, זו חוויה מטלטלת וכמעט לא סבירה. למרבה הפרדוקס, אנחנו חייבים אותה להר הגעש ההרסני שעומד בסמוך.

האטרקציה המשמעותית ביותר של הרקולנאום היא שכל חלקי העץ השתמרו בה, כולל חלונות, מחיצות וקורות עץ. תודות למעטפת הבוץ שהתקשתה סביבם, הללו השתמרו ברובם ומעצימים את המפגש עם התקופה הרומית. יש כאן פסיפסים נהדרים וציורי קיר מדהימים, שהשתמרו כמעט במלואם.

וזו לא רק כמות ואיכות הממצאים שהשתמרו כאן ומעניקים תחושה ראליסטית במיוחד לחיים שהתנהלו במקום. רבים מהממצאים שוחזרו כאן בחן רב ובאורח פלא השחזור הראליסטי לא פגע באותנטיות של המקום.


#על העיר הרקולנאום
תושביה של העיר ומי שגם ייסדו אותה, היו יוונים. הם ראו בהרקולס את אל העיר, לפיהם היה הוא זה שגם ייסד אותה ולכן קראו לה על שמו.

בדומה לערי הקיט של חוף אמלפי של היום, הייתה הרקולנאום בתקופה הרומית עיר קיט שלווה, ששכנה על חוף הים. כאן התארחו עשירי רומא בווילות מפוארות שבנו להם לנופש. כמוהם שהו כאן אז בעונת הקיץ גם אמנים שונים.

בתקופה הרומית, ערב התפרצות הר הגעש ההרסנית שהחריבה אותה, הכילה העיר הרקולנאום בין 4,000 ל-5,000 תושבים.

בשיטוט בעיר תוכלו לראות שהיא כוללת 4 רבעים שונים. תמצאו בהם בין השאר בתי מגורים, תאטראות, חנויות שונות, בית מרחץ ומה שהמומחים קבעו ששימשו כמסעדות ופונדקים.


#טיפים
בסיור של שעתיים ניתן לראות את הרקולנאום כולה.

מומחים רבים ממליצים לבקר בהרקולנאום, במקום בפומפי הגדולה בשטחה, אבל דלה יחסית בממצאים מרשימים ושרידיה פחות מוחשיים מהרקולנאום, נותנים פחות מושג על החיים בעידן הרומי.

המוזיאון הווירטואלי הסמוך (Museo Archeologico Virtuale) הוא שווה לגמרי. תוכלו לצפות בו בסרט תלת ממד על ההתפרצות של הר הגעש וזוב והימים שלפניה וללמוד על החיים בהרקולנאום ושאר ערי הסביבה.


מבט מקרוב על הרקולנאום:

https://youtu.be/8obi2VSPx7k
סוֹלִימֵנֶה
#על מפעל הקרמיקה של סלרנו

סוֹלִימֵנֶה (Solimene) הוא שמם של מפעל קרמיקה וחנות ידועה למוצריו. במפעל מייצרים מוצרי קרמיקה בעבודת יד, בשיטות מסורתיות העוברות מדור לדור. מומחי המפעל הם בעלי מלאכה ותיקים, שמשתמשים בטכניקות בנות מאות שנים. עיטור הכלים גם הוא נעשה ביד באמצעות דמויות ותבניות אופייניות לאזור ומשקפות את אורח החיים המקומי ואת התרבות הים תיכונית.

החנות הענקית והמרהיבה והמפעל שלידה, נמצאים בכניסה לעיר. המוצרים של סולימנה זכו לפרסום רב, בכל רחבי העולם. מרבית מוצרי הקרמיקה שתראו כאן מיוצרים למעשה במפעל שלהם, שנמצא בעיירה וויטרי סול מארה. יש כאן מבחר עצום של קערות, כוסות וצלחות צבעוניות בשלל גדלים, לצד מגוון כלי אוכל, מגשים וחפצי נוי נאים וססגוניים. המחירים הזולים יחסית והקניות זורמות ואת האריחים הצבעוניים והיפים שלהם ומוצרי הקרמיקה שלהם תוכלו למצוא בכל מקום. גם סט הצבעים שלהם הוא ייחודי ואופייני לאזור.

ואלה לא רק החנות והמפעל הזה שתוכלו לראות באזור. אחד המאפיינים של סלרנו, כבר שנים רבות היא תעשיית הקרמיקה וכלי קרמיקה הצבעוניים שלה. דומה שמוצרי הקרמיקה והאריחים המצוירים בעבודת יד נמכרים כאן בכל פינה. עבודות ומוצרי הקרמיקה הצבעוניים, המיוצרים באזור, מעטרים את הקירות והרצפות במקומות רבים, משמשים ככלי האוכל והשתייה במסעדות ודומה שאין פינה בה הם לא שולבו בעיר.


מבט מקרוב על מפעל הקרמיקה סולימנה:

https://youtu.be/lFOXomHEZ-w
פֶּסְטוּם
#על העיר היוונית העתיקה של דרום איטליה

גם באיטליה, מהמדינות עם הכי הרבה עתיקות, שהן עצמן מהמרשימות בכל העולם, אין הרבה מקומות כמו פֶּסְטוּם (Paestum), האתר הארכיאולוגי הגדול והידוע באזור אמלפי ומהאתרים הארכיאולוגיים החשובים באיטליה.

חורבות העיר פֶּסְטוּם, שנמצאת מעט דרומית לסלרנו, מאזכרים עיר יוונית עתיקה וגדולה, שנבנתה במאה ה-6 לפנה"ס והייתה בעבר המושבה הראשונה שהקימו היוונים הקדמונים בארץ המגף.

אחד המרכיבים הבולטים של פסטום העתיקה הם שלושת המקדשים היווניים, העתיקים שבה. המקדשים הגדולים והמרשימים הללו השתמרו כמעט בשלמותם, ונותרו עד ימינו, כשהם עומדים על תילם. למעשה, מדובר במקדשים היווניים השמורים ביותר באיטליה והביקור כאן שווה, ולו רק כדי לראותם.

פסטום היא מהערים היווניות היחידות בעולם, שבהן תוכלו ממש לטייל בשבילי הערים, לגעת בשרידים, במקדשים ובעמודים ולחוש לרגע, שאתם נמצאים בעיר חיה ביוון הקדומה.

הביקור באתר הארכיאולוגי החשוב הזה חושף פנים יווניות, שהן פחות שכיחות באיטליה, ארץ שאנו רגילים לפגוש בה בעיקר עתיקות מהתקופה הרומית.


#מה לראות בעיר?
פֶּסְטוּם היא עיר יוונית עתיקה שהשתמרה כאתר ארכיאולוגי והיסטורי נדיר. את העיר העתיקה הזו מקיפה חומת אבנים באורך של כ-5 קילומטרים ובה לא פחות מ-14 שערים.

תוכלו לראות כאן היטב את האמפיתיאטרון של העיר, את שרידי שעריה וחומותיה המרשימים ואת שלושת המקדשים המרהיבים שלה, על עמודיהם הגבוהים, שעדיין עומדים במקומם. מקדשים כה עתיקים ששמורים בצורה כה טובה, הם עניין נדיר בעולם וכמעט לא קיימים, גם באירופה.

בנוסף לאתר עם המקדשים, החומות ושרידי העיר העתיקה שהתגלו כאן, הסיור בפסטום כולל גם את המוזיאון הארכיאולוגי שבמקום, מוזיאון מרשים לכל הדיעות ואתר חובה בשבילכם.


#על המוזיאון הארכיאולוגי
המוזיאון הארכיאולוגי שנמצא בפֶּסְטוּם מציג את הממצאים שנמצאו בחפירות שנערכו כאן במהלך השנים. הביקור במוזיאון הזה הוא מרשים ואף מרתק, במיוחד כשזוכרים שכל מה שמוצג בו, נמצא בעיר הזו, ממש כאן.

הממצאים שבמוזיאון הם בני יותר מ-2,000 שנה.

המוזיאון מיטיב להמחיש את החיים בעיר העתיקה. הוא עושה זאת בעזרת מציאות מדומה ותוך שימוש בסרטונים משוכללים, משולבים בגרפיקת תלת-ממד. תוכלו לעמוד כאן, אל מול קיר שעליו מוקרנת העיר העתיקה. בעזרת מחוות תוכלו כמו להיכנס לתוך העיר העתיקה ולראותה מבפנים, ממש כפי שהייתה בימי היוונים הקדמונים.

באמצעות תנועות הגוף שלכם תוכלו "לשוטט" בתוך העיר או "לרחף" מעליה. הצמדת הידיים לגוף, למשל, תציג לכם את העיר בסיור מדומה, במעין הליכה בסמטאותיה, כשעל פניכם חולפים תושביה המאוירים, ממש כאילו הייתם אורחים בפסטום של הימים ההם. כך תוכלו להיכנס למבנים שונים בעיר של אותם ימים ולמקדשים מימי קדם. הנפה של הידיים לצדדים תראה לכם את העיר ממעוף הציפור - מחזה מרשים ויפה לא פחות.

במוזיאון שימו לב במיוחד לציורי הקיר העדינים, שהוסרו מקירות קברים שהתגלו בפסטום. מדובר בציורי קיר, שליוו את המתים הקבורים כאן אל העולם הבא. אחד המוצגים המעניינים והבולטים במוזיאון, שאין לפספס בשום אופן, הוא הציור המפורסם שזכה לכינוי "הצולל". בציור הקיר הזה מתואר אדם הקופץ אל תוך בריכה ריקה. החוקרים רואים זאת כמטפורה למעבר שבני האדם עושים במותם - היישר מחיי העולם הזה אל העולם הבא, הלא נודע.


#טיפים
בכל יום יוצא אוטובוס לפסטום, מספר פעמים מדי יום, מהתחנה המרכזית. ניתן לקחת סיורים מודרכים מכל בתי המלון בסלרנו, הכוללים הסעה לאתר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/paLtLrhMyes


האם כך נראתה פעם פסטום:

https://youtu.be/yeI7svk8CII


ומצגת תמונות שלה:

https://youtu.be/KAgC51MmBsQ
הדוּאוֹמוֹ של רָאוֶולוֹ
#על הכנסייה העתיקה של ראוולו

בפיאצה דוּאוֹמוֹ, הכיכר המרכזית של העיירה, נמצא הדוּאומוֹ של רָאוֶולוֹ (Duomo Ravello), או בשם הלא איטלקי - הקתדרלה המקומית "סנטה מריה אסונטה". הקתדרלה הזו נשלטה על ידי הבישוף, מה שהיקנה לה לאורך רוב ההיסטוריה שלה, מעמד חשוב בסביבה.

מגדל הפעמונים של הדואומו תוארך למאה ה-13 ומתאפיין בהשפעה מוּרית וביזנטית. הדואומו הוא נקודת ציון מרכזית בכפר ראוולו. את החזית הלבנה שלו הוא קיבל בשיפוץ והשחזור הגדול והאחרון שלו, היה בשנת 1931.

הכנסייה נבנתה במאה ה-11, בתמיכתה הכספית הנדיבה של משפחת רוּפוֹלוֹ (Rufolo) העשירה. היא בנוייה בשילוב סגנונות באדריכלות שלה, בין סגנון הבארוק והסגנון הרומנסקי. במהלך 900 השנים האחרונות, הכנסייה הזו עברה שינויים ושחזורים רבים.

בתוך הדואומו ישנן כמה אטרקציות מעניינות ועבודות אמנות עתיקות, שהבולטת בהן היא פסיפס מרשים, שבו נראה יונה הנביא, כשהוא נבלע על-ידי הלווייתן.

עוד אטרקציה כאן היא דלת הברונזה של הכנסייה, שנבנתה בשנת 1179 על ידי טראני דה באריסנו (Barisano דה Trani). בכל כנסיות איטליה שרדו פחות משני תריסרי דלתות ברונזה כאלה. הדלת כאן שוקמה וחודשה בשנת 2010.

יש כאן גם דוכן, הנתמך על ידי 6 עמודות ספירליות היושבות על גבם של אריות עשויים שיש.

מעניינת גם הקפלה של הרופא מהמאה ה-3, סנט פנטליון המרפא. הוא היה קדוש נוצרי שראשו נערף, בפקודת הקיסר הרומי דִּיוקְלֶטִיָאנוּס, על שהתנצר. בקפלה מאוחסנת אמפולת דם קטנה, עם דמו של הקדוש. מדי שנה, ב-27 ביולי, יום השנה למות הקדושים שלו, דמו של סן פנטליון הקדוש אמור לנזול באמפולה. בקפלה ניתן לראות גם את פסלו הכסוף של הקדוש הנערץ של העיר.

האטרקציה האחרונה כאן היא מוזיאון הקתדרלה, הנגיש דרך כניסה צדדית ונפרדת, שברחוב ריצ'ארד וגנר הסמוך. המוזיאון הקטן יחסית, מכיל כמה פסלים משמעותיים ויצירות אמנות אחרות. אחד המעניינים שבהם הוא פסל השיש המפורסם שרבים מאמינים שהוא של סיגלגאטה רוּפוֹלוֹ, אשתו של ניקולה רוּפוֹלוֹ, הסוחר העשיר שמימן במאה ה-13 את דוכן הקתדרלה. מקורות אחרים אומרים שהפסל מייצג את המדונה הנוצרית, או לחילופין את ג'ואנה, מלכת נאפולי.


#טיפים
שעות פתיחה: 9.00 - 12.00 ו- 17.30 - 19.00
מוזיאון הדואומו: 9.00 - 19.00


מבט מקרוב:

https://youtu.be/cWPIM1cW1g8


סיור בכנסייה:

https://youtu.be/Kdv5WlNyHzQ
וילה צִ'ימְבְּרוֹנֶה
#על הווילה עם הנוף המרהיב, הפסלים והגנים הקסומים


אתר שכדאי לבקר בו בראוולו הוא וילה צ'ימברונה (Villa Cimbrone Gardens), על פסליה וגניה הנפלאים. וילה צ'ימברונה, סימברונה, או קימברונה, היא וילה מימי הביניים שנולדה במאה ה-11 אבל את המראה והיופי העכשווי שלה, היא חייבת לארנסט וויליאם בקט (Ernest William Beckett), מהעיר יורקשייר, מי שהפך לאציל הבריטי לורד גרימת'ורפ (Lord Grimthorpe).

אותו לורד גרימת'ורפ שיפץ את הווילה ואת הגנים שמסביבה, בתחילת המאה ה-20. בימינו היא מהווה מלון יוקרה לבעלי הון ולבני המעמד הגבוה ומקום מועדף על רבים לחתונות יוקרה, קבלות פנים מפוארות וירח דבש לבעלי אמצעים. בכל מקרה, עם כסף או בלי כסף, מדובר באחת הפינות הנעימות שתפגשו בדרך אמלפי כולה.

חוץ מגני הווילה הנהדרים, המקום המפורסם ביותר כאן היא "מרפסת האינסוף" שלה. זוהי טראסה, מרפסת רחבת ידיים, שממנה נשקף נוף דרמטי של הצוקים וההרים המשתפלים אל הים התיכון. זהו מראה מעורר הוד שהסופר האמריקאי גור וידאל (Gore Vidal) אמר עליו שהוא המקום היפה בעולם. שימו לב לשורת פסלי הדיוקנאות עשויי השיש שעל המעקה, לאמלפי שנראית מלמעלה ולנופו המרהיב של מפרץ סלרנו.

במאה ה-20 התארחו כאן מפורסמים רבים וחשובים. מהסופרת וירג'יניה וולף, דרך מנהיג בריטניה ווינסטון צ'רצ'יל, הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס (John Maynard Keynes) והסופר ד.ה. לורנס, מחבר "מאהבה של ליידי צ'טרלי", שהשאיר כאן את חותמו, תרתי משמע, כשצבע עם חבר את פסלה של חווה שבמערה...

בשנות השלושים של המאה הקודמת הייתה הווילה הזו מחבוא גם עבור השחקנית וכוכבת-העל ההוליוודית גרטה גארבו, שנפשה כאן עם בן זוגה, המנצח הבריטי הנודע ליאופולד סטוקובסקי, שאיתו התכוונה להתחתן. משהתגלה שהם נופשים כאן זה הפך לסנסציה בינלאומית. לבסוף, עם קשר או בלי קשר, השניים לא נישאו.


#מה תראו בגנים של וילה צִ'ימְבְּרוֹנֶה?
בגנים הנפלאים של וילה צִ'ימְבְּרוֹנֶה משובצים פסלים עתיקים רבים. זה מתחיל בטיילת מקורה בפרגולה, שבקיץ נראית נהדר, עם פרחי הוויסטריה בפריחה הלבנה-כחולה שלהם. בגן מפוזרים פסלים יפים ומקדשים נאים, שנותנים לו מראה קלאסי. חפשו שם את:

פסל קרס (Ceres) - פסל אלת החקלאות והקציר הרומית, שבמקדש קטן ליד התצפית.

סמל מרקורי - מהאלים המרכזיים במיתולוגיה הרומית ומי שאחראי על המסחר.

"הרמס במנוחה", פסלו הכהה של האל הרמס היפה.

מקדש בכחוס - אל היין הרומי.

מערת חווה.

פסל דוד - העתק של פסלו של דונאטלו, שבמוזיאון הלאומי בפירנצה, עם ראשו הכרות של גוליית לרגליו.

גן הוורדים - נמצא מטרים ספורים מהווילה עצמה.

חדר תה - ביתן בסגנון מורי, שנמצא בגן מלבני ליד גן הוורדים. בביתן 4 עמודים מהתקופה הרומית ומספר פסלים נהדרים.


מבט מקרוב על וילה צ'ימברונה:

https://youtu.be/fMwAGuTQw_k


כיכר וִילָה קוֹמוּנָלֶה
#על הכיכר עם התצפית היפה למפרץ ולמרינה פיקולה

אין בכיכר וִילָה קוֹמוּנָלֶה (Villa Comunale) שבסורנטו משהו מיוחד במינו. אבל היא מציעה את אחת התצפיות היפות אל המפרץ והים ובמיוחד אל "מרינה פיקולה", החוף המלאכותי של סורנטו.

למה מלאכותי? - כי הצוקים כאן יורדים בחדות אל הים מה שלא מותיר מקום לחופי רחצה. לכן בנו כאן מעין חוף רחצה על גבי רמפות שהוצבו על המים.

בכל מקרה, המראה מכאן יפה להפליא וכל נופו של מפרץ נאפולי פרוש לרגליכם, לכל הכיוונים. הוא כמו שטיח כחול ומשובץ בנקודות צבעוניות של ספינות, שמשיות ומבני המרינה הנחמדה שלמטה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/zc5UoJjRfwQ
פּוֹזִיטָאנוֹ
#על פנינת האזור הצבעונית שגולשת מראש המצוק עד אל חוף הים

ממוקמת בנקודה המערבית ביותר של החוף האמאלפיטאני, העיירה פּוֹזִיטָאנוֹ (Positano), או פוסיטאנו, היא פנינת האזור. זוהי עיירת דייגים וקיט צבעונית וציורית, הבנויה על המצוק התלול וגולשת עד הים. זוהי העיירה המקסימה הראשונה במסלול המקובל בדרך אמלפי.

פוזיטאנו מפורסמת בבתיה הצבועים בצבעי פסטל ססגוניים ורכים והמפרץ הכחול שלה. משנות ה-50 היא הפכה למקום בילוי מועדף על ידוענים בינלאומיים ועד היום היא נחשבת למקום נופש יוקרתי ואיכותי.

שתי אזהרות - בפוזיטנו, כמו בעיירות רבות לאורך החוף, יש כבישים צרים ומצוקת חנייה. גם השיטוט הרגלי בין החנויות שברחובות הצרים, דורש טיפוס מעייף מעט, במעלה ובמורד המדרגות.

פוזיטאנו חביבה על עשירי העולם, מה שאומר שלרובנו זה יהיה מקום להרבה "ווינדואו שופינג". זאת כי יש כאן מבחר יוקרתי, המיועד לאלפיון העליון, של חנויות תכשיטים, בוטיקים וחנויות אמנות יקרות. העשירים מאד מתגוררים בפוזיטאנו במלונות בוטיק וסועדים במסעדות יוקרה. אבל אנחנו נמשיך בנסיעה אל המקום הבא.


#טיפים
בעונת הקיץ יש בעיית חנייה קשה וגם השיטוט בעיר חם וקשה.

החנו את הרכב במגרשי החניה שבסמוך לתחנת הדלק ומשם צאו רגלית אל הסמטאות.

שוטטו רגלית בין הסמטאות והבתים הצבעוניים. בקרו בחנויות ובגלריות. בימי הקיץ התרווח מול הים המרהיב.


מבט מקרוב על פוזיטאנו:

https://youtu.be/FbwZHnMVYf4
מערת האִזְמַרְגָד
#על המערה עם האור הקסום בצבע ירוק-אזמרגד

מערת האִזְמַרְגָד (Grotta di Smeraldo) היא ניקבה, מערת נטיפים מופלאה וחשוכה, החצובה בסלע, שרק פינה אחת בה מוארת באור ירקרק וקסום.

מקור האור הוא בפתח תת-קרקעי, שממנו חודרות קרני השמש אל המים. שבירת קרני האור במעברן דרך המים שבמערה היא שיוצרת את הגוון המדהים והייחודי של ירוק-האזמרגד שבמים.

המערה לא גדולה אך מעניינת. המראה שנגלה בה הוא יפה ומומלץ. הירידה אל תוכה היא באמצעות מעלית בגובה של כ-7 קומות. כשיוצאים מהמעלית, שטים בסירה בתוך חלל המערה החצובה בסלע, בתוך המים.

זו חוויה מיוחדת ומהנה, גם אם אינה ארוכה.


#טיפים
חנו בחניה שמעל מערת האזמרגד והגיעו למעלית שיורדת אל החוף. משם תשוטו בסירה הנכנסת אל פנים המערה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/vOp8GM6pPZQ


ועוד מבט:

https://youtu.be/2fwYNIlrRY8
וִיטְרִי סוּל מַרֵה
#על עיירת הקרמיקה של אזור אמלפי

וִיטְרִי סוּל מַרֵה (Vietri sul Mare) היא עיירת הקרמיקה המפורסמת של אזור החוף האמלפיטני, שבמחוז סלרנו. זוהי עיירת תיירות שכמו עיירות אחרות באזור, בנויה על המדרונות התלולים, הגולשים אל הים. תושביה אוהבים לכנות אותה "הפנינה הראשונה של אמאלפי", כי ממנה למעשה מתחיל אזור אמאלפי והחוף האמאלפיטאני (Costiera amalfitana).

אבל העיירה הנעימה, הצמודה לעיר סלרנו, היא קודם כל מרכז הקרמיקה הגדול יותר של דרום איטליה. כאן שוכנים רבים מבתי המלאכה לקרמיקה, המייצרים כלי נוי, כדים, אריחים, מוצרי קרמיקה, מערכות אוכל, שולחנות ועוד. מכאן הם נשלחים לכל רחבי איטליה והעולם.

את המוצרים השונים תראו ותוכלו לרכוש בבתי המלאכה ובחנויות הרבות שבמרכז העיירה. הכל בוויטרי הוא פרי עבודת ידם של אמני המקום. הללו מציירים בשלל צבעים מרהיבים. בעלי המלאכה הללו משתמשים בטכניקות העוברות מדור לדור, כבר מאות בשנים. עיטור הכלים גם הוא נעשה ביד באמצעות דמויות ותבניות אופייניות לאזור, כשאחד המוטיבים השכיחים בעבודות שנעשות כאן הם הלימונים הצהובים, הנחשבים לאחד מסמלי האזור ומשמשים גם לייצור הלימונצ'לו של חבל הארץ הפורה הזה.

בויטרי סול מרה נמצאים, אם תרצו, המפעל הנודע והחנות של סוֹלִימֵנֶה (Solimene) מפעל הקרמיקה הנודע למוצרי קרמיקה בעבודת יד. גם אלו מיוצרים כאן בשיטות מסורתיות, העוברות מדור לדור והם מיוצאים מכאן לעולם כולו.


#טיפים
כדאי לחנות במגרש החנייה הקטן שבמרכז העיירה. אם הוא מלא, נסו למצוא חניה לאורך כמה מן הרחובות הסמוכים.


מבט מקרוב בעיר הקרמיקה של דרום איטליה:

https://youtu.be/ij1JF7VQrKo
העיר נָאפּוֹלִי
כנסיית סנטה מריה אַסוּנְטָה
דרך האלים
חור בהר, מוֹנְטֶפֶּרְטוּזוֹ
סיור בדרך אמלפי


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.