» «
קרקוב
העיר קְרָקוֹב
#על אחת הערים היפות בפולין

העיר קְרָקוֹב (Kraków) היא מהערים הגדולות בפולין ואחת מהערים העתיקות במדינה. זוהי עיר יפה, ששימשה במשך מאות שנים כמקום מושבם של מלכי פולין וכיום מהווה את אחד ממרכזי התרבות, האמנות והמדע של פולין.

קרקוב של היום מושכת תיירים רבים, הבאים להתרשם בה מההיסטוריה הארוכה, לבקר במבנים היסטוריים עם סיפורים מרתקים, להלך בסמטאות ימי הביניים הצרות ולצרוך תרבות עשירה, מטבח נהדר וחיי לילה תוססים.

לקרקוב היה מזל גדול. לא זו בלבד שתמיד הייתה יפה, היא גם כמעט ולא נהרסה במלחמת העולם השנייה, מה שחסך לה את השיקום המאסיבי ואובדן שכיות החמדה שחוותה ורשה הבירה.

העיר הזו, שאחרי העידן הקומוניסטי השכילה להיות מהראשונות שנפרדו מהתדמית האפורה והסוציאליסטית של ערי פולין, מציעה כאן היום חיי תרבות עשירים ושלל גלריות ומוזיאונים מרתקים ברמה בינלאומית, לצד אזורים היפסטריים לצעירים ומקומות בילוי, קולינריה ושופינג בשפע.

ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "קרקוב".


#היסטוריה
העיר קרקוב נוסדה במאה ה-7 על גדות נהר הוויסלה ולמרגלות גבעת ואוול. זה קרה כשקז'ימייז', השליט הראשון המוכתר של פולין, בנה את המגורים המלכותיים שלו על גבעת ואוול.

כעת קרקוב משמשת כבירת מחוז קטן בפולין, אבל בשנים 1038-1596 היא הייתה בירת פולין. זו הייתה שעתה הגדולה של העיר היפה והיא פרחה אז. כבירתה של פולין היא היוותה את מקום הכתרתם של המלכים הפולניים, החזקים יחסית, של ימי הביניים.

אבל בשנת 1569 חתמו שפולין וליטא על הסכם איחוד של קרקעות והעיר קרקוב ניצבה עתה על גבול המדינה. עובדה זו, כמו גם השריפה בטירת ואוול, הובילה את המלך זיגיסמונד השלישי להעביר את ארמונו לוורשה. יתכן ש"משנה מקום משנה מזל" השפיע כאן, אבל מכאן פולין נקלעה להרבה תבוסות וכיבושים והפכה לממלכה שרוסים, אוסטרים, גרמנים, סובייטים ואומות אחרות באירופה חגגו עליה חזק.

בשנים 1846-1918 קרקוב הייתה בירת דוכסות קרקוב הגדולה. במלחמת העולם השנייה, בניגוד לוורשה ההרוסה, השתמרו המבנים העתיקים בקרקוב, חלקם מימי הביניים המאוחרים ומתקופת הרנסנס. בניינים, קתדרלות, ארמונות ופסלים - איכשהו הגרמנים לא טרחו להחריב אותם כמו שעשו בערים רבות אחרות וכך נותר בה ריכוז גבוה במיוחד של מבנים עתיקים ומרהיבים.

בשנת 1978 קרקוב הוכרזה כאתר מורשת עולמ של אונסק"ו. בשנת 2000 היא הגדילה והוכרזה כבירת התרבות של האיחוד האירופי.

כיום קרקוב נחשבת לאחת הערים העתיקות בפולין. היא העיר השלישית בגודלה במדינה, בירת מחוז "פולין הקטנה", שהוא אחד מ-16 המחוזות המרכיבים את פולין ובשמו הפולני מאואפולסקה. זוהי עיר שקצב החיים בה איטי יחסית לערים מערב אירופיות גדולות, אבל היופי לא נגמר בה.


#יהודי קרקוב
בקרקוב ישבה בעבר קהילה יהודית מפוארת וגדולה. קבלו סקירה על יהדות העיר בתגית "קז'ימייז'".


#תחבורה
קרקוב נמצאת במרחק של 4 שעות נסיעה מהעיר ורשה.

בטיולים בעיר אפשר להסתדר היטב ברגל. אחרי הכל, מרבית האטרקציות בקרקוב מרוכזות בכיכר השוק העתיקה ומסביבה. זה הופך את חווית הסיור הרגלי כאן לנוחה במיוחד.

נסיעה שקטה ונעימה מוורשה לקרקוב מומלץ לעשות ברכבת. זמן הנסיעה כך הוא בין שעתיים לשעתיים וחצי. את הכרטיסים לרכבת הזמינו באתר מראש ובמחיר מוזל. אגב, קנו כרטיסי קלאס 2, כי קלאס 1 הם סתם יקרים מדי.


#חסכון
כמו בכל פולין, מחירי הפארמה בקרקוב זולים במיוחד. קנו מוצרי פארמה בזול ברשת Hebe וברשת Rossman.

ובכלל, גם מחירים המזון וצורכי הסופרמרקט הם זולים ברשת Rossman ותוכלו להצטייד בה באוכל לאורך כל הטיול.

רוב האתרים התיירותיים בעיר מרוכזים בעיר העתיקה, מה שמקל על ההתמצאות ומוזיל את התנועה להליכה ברגל.


#אוכל
המטבח הפולני הוא לא מעודן במיוחד. אבל שווה לאכול בו כי הוא טעים וביתי, במיוחד כשמדובר במזון חורפי. הוא מתבסס ברובו על מאכלי בשר ותפוחי אדמה, כמו שניצל החזיר המצופה בפרורי לחם ומוגש עם תפוחי אדמה.

אוכל הרחוב הפולני המעניין הוא זפייקאנקי (Zapiekanki), מעין פיצה פולנית. מדובר בחצי באגט או לחמנייה, שמעליהם גבינה מותכת, בצל, פטריות וקטשופ. יאמי!

בורשט, בעברית "חמיצה", הוא סוג של מרק מסלק אדום, שפותח אצל הפולנים את ארוחת הצהריים.

יש גם מרקים סמיכים, עתירי בשר ותפוחי אדמה, מה שמומלץ במיוחד כשהמרק מוגש בתוך כיכרות לחם. חזק מאד מרק הז'ורק, הכולל תערובת בשר בבלילה, עם אגלי קמח שיפון.

הפירוגי (Pierogi), כיסוני בצק מבושלים במים, ממולאים בשלל מילויים, כמו בשר, תפוחים, שום, שזיפים מטוגנים בחמאה וקינמון, עוף, שעועית אדומה ועוד. כדאי לאכול אותו בפירוגניות, מסעדות פועלים שמציעות אוכל פולני מצוין ובמחיר זול.

נסו את הביגוס, שהוא נזיד בשר בקר וכרוב כבוש. למעוניינים יש גם נקניקיות חזיר ומאכלי גולאש שווים. טעימים גם הכרוב הכבוש, הפטריות, הגבינות וכמובן פירות היער - כל אלה לצד המשקה הלאומי כאן, שהוא וודקה.

מבין הקינוחים הכי מסורתי הוא ה"חלודניק", קומפוט עם פירות במיץ.


#תשר
במסעדות ובתי קפה בפולין נהוג, בעיקר בקרב התיירים, להותיר תשר בסך 10% ממחיר הארוחה. מרבית התושבים המקומיים לא נוהגים להשאיר תשר.


#שופינג
כמו בוורשה, גם כאן השופינג מומלץ לאוהבים. אחראים לכך המחירים הנמוכים של רשתות האופנה הבינלאומיות בפולין, בדגש על שער המטבע של הזלוטי הפולני, שמומלץ לבדוק את מצבו.

מקומות מומלצים לקניות כאן תמצאו בתגית "שופינג בקרקוב".


#בילויים
ערב שישי הוא טוב יותר לבילויים בחוץ מאשר שבת.

מקומות מומלצים לחיי לילה יש בתגית "בילויים בקרקוב".


#קידומת פולין
+48


#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type E וגם תקעי C ו-F יתאימו כאן (ראו למטה קישור עם צילומים).


קבלו תקציר של חופשה בעיר:

https://youtu.be/_-k0wY0_xz8


אתריה המרשימים:

https://youtu.be/HFKUi37gnYw


הביטו מקרוב על העיר קרקוב:

https://youtu.be/kmut90425WI
קולנוע אדיסון
קולנוע אדיסון
#על המקום שבו עמד קולנוע חילוני בלב השכונה החרדית

קולנוע אדיסון (Edison Theater) הוא קולנוע מיתולוגי בהיסטוריה של ירושלים החדשה. פעם היא המהט סמן הקידמה של העיר והיום הוא משמש מעין שער כניסה אל השכונה החרדית מאה שערים.

קולנוע אדיסון, שעמד כאן פעם, היה קולנוע חילוני, שפעל בלב שכונה חרדית למהדרין. שמו של המקום היה מחווה לממציא תומס אדיסון, אחד מהממציאים של הקולנוע.

מדובר בבית קולנוע מעולה ואהוב על החילוניים בעיר ולמעשה הקולנוע הראשון בעיר שהופעלה בו מערכת מיזוג אוויר.

משך תקופה ארוכה נשמר כאן האיזון בין קהל צופי הסרטים החילוני של הקולנוע לבין השכנים החרדים ממאה שערים. צופי הסרטים אף נהגו לסיים את הסרט וללכת אל שכונת מאה שערים, כדי לזלול לחמניות שום חמות במאפיית אביחיל.

בקולנוע נהגו לקיים גם הופעות וערבי ראיונות. סוכם מול אנשי השכונה החרדית שמסביב, שבשבתות יעשו כאן הרצאות בלי שום הגברה וודאי לא במכירה של כרטיסים. התיכמונים היו משעשעים כי אנשי המקום נהגו להסתיר את המיקרופון של ההגברה בתוך זר הפרחים שעל הבמה. באירועים גדולים נהגו להציב את הפרחים אל מול המנחה. כל פעם שהמנחה היה מתרחק מהמיקרופון נהגו לצעוק לו מהקהל "דבר אל הפרחים!!”

אבל הפרת ההסכמים עם החרדים לא עשתה טוב למקום. בגלל חילול השבת והפרת הסיכומים, הציתו אותו בשנות ה-60, לפחות פעמיים.

בשנת 1995 הקולנוע נסגר לתמיד והמבנה עמד נטוש במשך 11 שנים. בשנת 2006 הוא נהרס לתמיד. מבנה הקולנוע אמנם הוסב אז למגורים זולים לחסידים, אבל את קדמת המבנה השאירו כמו שהייתה, זכר לימיו של המבנה, בתור בית הקולנוע המיתולוגי והחילוני של מאה שערים.


ביקור במקום:

https://youtu.be/6Yoi0TWQGxw
מוזיאון גרמניה המזרחית
מוזיאון גרמניה המזרחית
#על המוזיאון שמספר את סיפורה של גרמניה המזרחית

מוזיאון גרמניה המזרחית (DDR Museum) בברלין הוא מוזיאון אינטראקטיבי, בעל קונספט נדיר, שמזמין אתכם לגעת, לפתוח, למשש ולהיכנס למוצגים שבו ולא רק להתבונן בהם.

מדובר במוזיאון פרטי, שהוקם ב-2006 בידי אנתרופלוג גרמני בשם פטר קנצלמן, שהתפלא שאין מוזיאון עוסק בעידן הקומוניסטי של ברלין, בזמנים ובחיי הגרמנים בגרמניה המזרחית של תקופת המלחמה הקרה.

בניגוד לאופי התקופה שבה הוא עוסק, המוזיאון הזה מאפשר לכם לחוות את חיי היומיום בגרמניה המזרחית באופן חופשי מאוד. מעבר לתצוגה של שלל מוצרי מזון ויום יום שמדברים בעיקר למי שחיו תחת המשטר הקומוניסטי, כאן תוכלו גם לגעת במוצגים שונים, לפתוח ארונות, מגרות, להציץ לחללים שונים ועוד.

אל תחששו להיכנס ולשבת במכונית הטראבנט שהאזרחים בגרמניה הקומוניסטית קנו בהרבה מאמצים, לעטות קסדה של חייל מזרח גרמני, לפתוח מגרות בבתים של אזרחי גרמניה המזרחית, לשבת במטבח מהתקופה או בחדר המגורים של משפחה במזרח העיר, לשמוע תעמולה של השלטון הקומוניסטי, לחטט בארון הבגדים של משפחה במזרח ברלין, או לראות את הכיתה שבה לומדים הילדים תחת השלטון הקומוניסטי.

שימו לב גם ל"מתקן באג". זהו מתקן ריגול ששימש להאזנה ומעקב אחר האזרחים. למזלכם לא תהיו כאן תחת מעקב של השטאזי, המשטרה החשאית והמפחידה של מזרח גרמניה, כי האירוניה היא שהמוזיאון הזה ממוקם ממש באזור בברלין, בו שכנו בעבר מוסדות הממשלה הנוקשים של גרמניה המזרחית, ממש מול קתדרלת ברלין.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/jB8DyKLb7uk


מוצגים:

https://youtu.be/AQlqVsv0Nqc


ביקור במקום:

https://youtu.be/X-NgH6fKeqM


הדרכה:

https://youtu.be/DnRbK_Ca9Yw
אושוויץ
אַוּשְׁוִויץ
#על בית הקברות הגדול ביותר בעולם

מחנה הריכוז אַוּשְׁוִויץ (Auschwitz), שנמצא במחוז אושוויינצ'ים בפולין, כשעתיים נסיעה מקרקוב, הוא מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר שהקימו הנאצים באירופה והמקום השטני ביותר שיצרו הנאצים בשואה היהודית.

המחנה הוקם לצורך מימוש "הפיתרון הסופי של בעיית היהודים", חיסול שיטתי שהוביל היטלר במלחמת העולם השנייה. אין מקום שמסמל יותר ממנו את מנגנון ההשמדה הרצחני של הנאצים ואת זוועות השואה.

המקום מכונה "בית הקברות הגדול בעולם" והוא הדוגמה המובהקת לפשעי היטלר והמשטר הנאצי ובאופן מסוים גם לכישלון המין האנושי כולו. בגמר המלחמה, הפך מחנה המוות הזה סמל למוראות השואה.

נרצחו כאן מעל מיליון ורבע בני אדם, מרביתם יהודים.

בשנת 1945 שיחרר הצבא האדום את המקום. עד היום ניתן לראות את מחנה אושוויץ המקורי במלואו. בבירקנאו השאירו את הכניסה הראשית, כמה צריפים, את מסילת הברזל ואת חורבות תאי הגזים החרבים, כמו שנמצאו בגמר המלחמה, עת הרוסים כבשו את המקום.


#על מחנה הריכוז הגדול ביותר בשואה
מחנה הריכוז אַוּשְׁוִויץ (Auschwitz) היה מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר שהקימו הנאצים בשואה. אבל המחנה, שהפך בהמשך לאושוויץ-בירקנאו, היה לא רק מחנה הריכוז וההשמדה הגדול ביותר שבנו הנאצים, אלא גם מה שיהפוך לסמל של אכזריות הנאצים במלחמת העולם השנייה.

הכתובת הצינית "העבודה משחררת", שהתנוססה מעל לשער של המקום, הייתה מבחינת האסירים והמועמדים להשמדה רק הפתיח להתעללות שטנית, בקנה מידה שהיווה דוגמה לאלפי מחנות ריכוז אחרים שהקימו הנאצים.

לתהליך ההשמדה הוסיף בהמשך גם מחנה בירקנאו שנבנה במהלך המלחמה ליד אושוויץ. אחריו נוספו לקומפלקס ההשמדה שיצרו הנאצים מחנות רבים, כשבשיאו כלל אושוויץ 45 מחנות ריכוז והשמדה.


#מה תראו כאן?
מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו הוא כיום מוזיאון, בו תוכלו לסייר ולראות חלק מהמבנים שנותרו מהמחנה המקורי.

לרוב פוגשים בכניסה למחנה אושוויץ, את הכתובת הצינית והמפורסמת שהציבו הנאצים על השער "העבודה משחררת".

במרכז מבקרים תוכלו לצפות בסרט שאורכו כרבע שעה, על אירועי אותם ימים.

המשיכו למבנים, שנקראים כאן "בלוקים", בהם תוכלו לראות פריטים שונים שנותרו מהנרצחים כאן. ערימות של משקפיים, שיער, מזוודות, כלי אוכל ורגליים תותבות, הם רק חלק מהמוצגים שנותרו כאן. יש בתצוגה גם רישומים וציורים שהאסירים הותירו.

בבלוק מספר 27 תוכלו לחוות ספציפית את שואת העם היהודי והנרצחים היהודים במחנה.

אחרי אושוויץ סעו או עשו הליכה בת כ-3 ק"מ אל מחנה בירקנאו. כאן תיכנסו דרך השער המפורסם, שדרכו נכנסו למחנה הרכבות עמוסות היהודים והאסירים האחרים שהובאו לכאן להשמדה.

היכנסו כאן לצריפים ותוכלו לראות את מיטות העץ שהכילו את היהודים ש"זכו" לעבוד במחנה ולא הובלו מיד להשמדה בתאי הגזים.

בהמשך תראו גם את שרידי המשרפות, החורבות שנותרו לאחר שהצבא הגרמני פוצץ אותן, בבריחתו מכוחות הצבא האדום המתקרבים, לקראת סיום המלחמה.

בסמוך למשרפות ההרוסות עמדו רגע בשקט ליד האנדרטה שהוקמה כאן לזכר הנספים.


#הסלקציה
הדבר הראשון שהתרחש, עת הורדו היהודים מקרונות הרכבת שהובילו אותם למחנה, היה סלקציה. ד"ר מנגלה הנאצי עמד כאן, אל מול טור האסירים. אחד אחד הוא בחן אותם בעיניו והיטה את אצבעו לשמאל או לימין, כשבכך הוא חרץ את דינם של האנשים למוות או לחיים.

ילדים וזקנים כמעט תמיד נשלחו למוות. מיד לאחר הסלקציה נלקחו הנידונים להשמדה אל תאי הגזים. בתוך שעות הם כבר לא היו בחיים. סיפרו להם שהם נכנסים להתקלח ואז המיתו אותם בגז.

האסירים, לעומתם, הושארו בחיים. אך הם נשלחו לעבודה קשה וסבלו בעבודות איומות ובתנאים לא אנושיים שכללו איומים, עינויים, השפלות, רעב מתמיד והוצאות להורג על כל סטייה קטנה מההוראות.

חלקם הועסקו במפעלי החימוש של קרופ. אחרים עבדו במחנה בפינוי גופות ושריפתן, תחזוקת מתקני ההשמדה, איסוף חפצים של הנרצחים ואריזתם לצורך העברה למשפחות של גרמנים וכדומה. חייהם הובטחו בזכות עבודתם ובריאותם הפיזית ולכן הם השתדלו להיראות תמיד בריאים.


#תולדות המקום
מחנה אושוויץ הוקם בשנת 1940, כמחנה מוות, לא הרחק מקרקוב. המחנה הורכב משני מחנות גדולים, שלצידם כ-40 תתי מחנות קטנים יותר.

בתחילה נרצחו כאן שבויי מלחמה סובייטיים, ששימשו שפני ניסוי לשיטות השמדה שבחנו הנאצים. לבסוף התקבלה החלטה וגז הציקלון בי הפך לצורה היעילה מבחינת הגרמנים להשמדה.

עתה החלו להביא לכאן ברכבות את היהודים. הם הושמדו כאן במסגרת תכנית האימים הנאצית של "הפתרון הסופי". מכאן פצחו הנאצים בהשמדה שיטתית, בשיטות רצח יעילות באופן מחריד, בניצול כוח עבודה עצום של מיליוני עבדים ובניסויים רפואיים איומים בבני האדם.

באושוויץ מתו כמעט מיליון וחצי איש, עם יותר ממיליון יהודים מתוכם. כחצי מיליון מתו ברעב, מחלות ועינויים והשאר בתאי הגזים.

במקביל החלו באושוויץ ניסויים מדעיים בבני-אדם, שערכו הד"ר מנגלה ועוזריו. הם העבירו רבים מהאסירים, כולל נשים וזוגות תאומים, "טיפולים" איומים, כמו עיקור נשים, זריקות עם חומרים שונים והקרנות, שבדרך כלל גרמו למותם או לנכויות קשות.

בסוף המלחמה תלו חיילי הצבא האדום, את מי שהיה מפקד המחנה הגרמני, רודולף הס. הוא נתלה במחנה עצמו, ממש מול ביתו שבמקום.


#טיפים
אושוויץ נמצא במרחק של שעתיים נסיעה ברכב מקרקוב ו-4.5 שעות נסיעה מהעיר ורשה. נסיעה פחות נוחה היא ברכבת עד לתחנת אושווינצ’ים ומשם במונית או באוטובוס למחנה. לחצו על כפתור הניווט שלמעלה והניווט יכוון אתכם היטב וגם ידווח על זמני נסיעה מדויקים.

בשעות מסוימות הכניסה היא בחינם. לשם כך יש להזמין מקום מראש דרך האתר שלמטה, כי הם מגבילים את מספר המבקרים בכל כניסה. יש מי שמהמרים ומגיעים ללא הזמנה, אבל זה הימור.

כניסה עצמאית וללא קבוצה היא עד שעה 10:00 והחל מהשעה 14:00. מי שלא מצליחים להזמין כניסה יכולים להגיע אז ולקוות שיאפשרו כניסה.

שימו לב לשעות הסגירה המשתנות לפי העונה, בכדי שלא להגיע מאוחר מדי.

יש אפשרות לאוזניות עם הדרכות בעברית.

בכניסה תוכלו לקבל חוברת קטנה, המציעה מסלול מומלץ.

סיור בשני האתרים דורש לפחות 3 שעות, אבל מומלץ להקדיש לביקור כאן יום.


מבט מקרוב על מחנה הריכוז אַוּשְׁוִויץ:

https://youtu.be/449ZOWbUkf0

היסטוריה

כיכר השילוחים של קרקוב
כיכר השילוחים של קרקוב
#על הכיכר ממנה שלחו את היהודים למחנות

כיכר השילוחים בקרקוב (plac Bohaterów Getta), או בשם המקומי שלה "כיכר ז'גודה" (Plac Zgody), שימשה בתקופת השואה את הנאצים, כמקום הריכוז לשליחת יהודי הגטו אל הגירוש ולמחנות ההשמדה.

לכאן נהגו להביא את היהודים, בצווים או בדחיקות רובים ויריות, כדי להתייצב לגירוש. פקידים נאצים נהגו לרשום את המגיעים ולתעד את מי שהפרו את הצווים ולא התייצבו. עד היום מהדהדת כיכר השילוחים הריקה הזו את הזוועות של תקופת השואה, באמצעות פסל הכיסאות הריקים שבה.

בכיכר תוכלו לראות גם את בית המרקחת המרגש שבפינת הכיכר. כאן פעל הרוקח תדאוש פנקייביץ' (Tadeusz Pankiewicz), שהציל יהודים רבים בגטו ושעדותו, בספר שכתב והתבסס על יומן שכתב על זוועות הכיכר והגטו היהודי במלחמת העולם השנייה, הייתה ההשראה לפסל הזה.

מהכיכר שכאן תוכלו להמשיך רגלית אל מפעל כלי האמייל של אוסקר שינדלר. הוא היה תעשיין גרמני-צ'כי, שניצל את קשריו עם הנאצים והצליח להציל מאות רבות של יהודים בתקופת השואה. המפעל משמש כיום כמוזיאון, המנציח את קרקוב ופולין של תקופת מלחמת העולם השנייה ואת מעשיו ההירואיים של שינדלר, שגם הונצחו בסרט הידוע "רשימת שינדלר".


מבט מקרוב:

https://youtu.be/WXQRlQFNLdI


כיסאות האנדרטה שנעטפו למיצג זמני:

https://youtu.be/GYx7QloiN_4
בית המרקחת של תדאוש פנקייביץ'
בית מרקחת תאדֶאּוש ּפאנקיֶיביץ'
#על בית המרקחת שעזר ליהודים

היה זה בעליו של "בית המרקחת מתחת לנשר" (Apteka Pod orłem), שהציל בשואה יהודים רבים, שסבלו ממחלות קשות ומחוסר תרופות בגטו היהודי. האיש, פולני בשם תאדֶאּוש ּפנקיֶיביץ', גם הבריח לגטו עיתוני מחתרת, מכשירי רדיו ועיתונים, לצד תרופות ומזון, אותם מכר במחירי הפסד או חילק בחינם לנצרכים.

פנקיֶיביץ' גם נהג ככל הידוע, להבריח מסמכי שהייה ותעודות, צבעים לשיער שיצילו זקנים ששערם הלבין מזקנה ותכשירים שיסייעו למי שהיו חיוורים ממחלות ומחולשה להיראות בריאים וחיוניים, כך שיעברו את הסלקציות.

בית המרקחת של תדאוש שכן ממש מול "כיכר השילוחים", האומשלגפלאץ של גטו קרקוב, מהכיכר הזו נשלחו יהודי הגטו אל מחנות ההשמדה. במהלך המלחמה האיש ניהל יומן, בו תיעד את הזוועות שראה בגטו ואת הגירושים לרכבות, שהתקיימו ממש ממול לבית המרקחת שלו. על בסיס היומן הזה הוא פרסם לימים את ספרו "בית המרקחת בגטו קרקוב".

בבית המרקחת שבפינת כיכר ז'גודה (Plac Zgody), כיכר השילוחים, יש היום מוזיאון קטן. זהו "המוזיאון ליהדות קרקוב", שבו מוצג סיפור הקהילה היהודית של קרקוב בשואה. המוזיאון מנציח את התקופה ומספר גם על מעשי הגבורה של פנקייביץ', שהציל יהודים רבים והוכרז לאחר המלחמה כ"חסיד אומות העולם".

מעבר לכביש תראו בכיכר השילוחים את אנדרטת הזיכרון המרשימה, בעלת 69 הכיסאות בגבהים שונים, שנוצרה בהשראת עדותו הספרותית של פנקיֶיביץ' על האירועים שהתרחשו בה.


#טיפים
עם הכרטיס שקניתם למפעל של אוסקר שינדלר תוכלו להיכנס בחינם למוזיאון הקטן שבבית המרקחת.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/PWHu_JBUoyw?t=424


ביקור במקום:

https://youtu.be/_2ZXcog6mJw


תמונות:

https://youtu.be/RfoCKDcfhOc
מפעל האמייל של אוסקר שינדלר
מפעל האמייל של אוסקר שינדלר
#על המפעל של אוסקר שינדלר בעיר

את חזית מפעל האמייל של אוסקר שינדלר (Fabryka Emalia Oskara Schindlera) מזהים רבים מהסרט המפורסם "רשימת שינדלר" שגם זכה באוסקר. שינדלר, מרגל עבור גרמניה, שהיה לתעשיין גרמני וחסיד אומות העולם, סייע במלחמת העולם השנייה והציל יהודים רבים מהשמדה.

ב"מפעל האמייל הגרמני" ייצרו בתקופת המלחמה כלי אוכל וסכו"ם עבור הצבא הגרמני. כיום משמש בית החרושת של אוסקר שינדלר כמוזיאון, או ליתר דיוק שני מוזיאונים:

מוזיאון המתאר את תולדות העיר קרקוב והיהודים בה, תחת הכיבוש הנאצי ואת פועלו של אוסקר שינדלר. זוהי שלוחה של מוזיאון ההיסטוריה העירוני של קרקוב.

מוזיאון לאמנות עכשווית - שוכן במה שהיו אולמות הייצור של המפעל.


#מי היה אוסקר שינדלר?
חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר (Oskar Schindler) היה תעשיין גרמני ציני, שחי לפני מלחמת העולם השנייה בחבל הסודטים בצ'כיה, עסק בריגול בשביל המודיעין הגרמני בצ'כיה ופולין ואף זכה ב"עיטור הדם" (Das Blutorden) מהעיטורים הנחשבים ביותר בגרמניה הנאצית.

בתחילת המלחמה ניצל את השלטון הנאצי ואת כיבוש פולין כדי להרוויח כסף רב. אך בהדרגה החל שינדלר נחשף לזוועות הנאצים וממי שתמך בנאצים, הוא שינה את פניו והחל לגלות סלידה מהאלימות והטרור שלהם.

וכך, תוך שהוא מנהל מפעל מצליח שמתבסס על רכוש יהודי שנבזז, החל האיש לקלוט יהודים רבים מהגטו ולהציל את חייהם ממחנות ההשמדה. בעזרת כספו ותושייתו והרבה אומץ לב, הוא הצליח לשמור את עובדיו ומשפחותיהם בחיים ולהצילם שוב ושוב ממוות. הוא הוציא כסף רב על המבצעים לשמירת עובדיו היהודים בחיים.

שוב ושוב נקלע שינדלר לסכנת חיים, למול החשדות של הנאצים על פשר החיבה הגדולה של ידידם ליהודים. אבל בפקחות וביוזמה, הוא הצליח לבלבל אותם ולהציג את הדברים כמיזם שחשוב לצרכי הייצור של הצבא הגרמני. את המלחמה סיימו כל עובדיו ומשפחותיהם בחיים ושינדלר הפך ל"חסיד אומות העולם".

לאחר המלחמה, משאזל כל כספו במבצעי ההצלה שלו, הוא שב לגרמניה, אך לא הצליח בעסקיו שוב. בהדרגה נעשה מצבו הכלכלי קשה. הוא חי בעוני ורק תרומות מארגונים יהודיים אפשרו לו לשרוד.

לאחר מותו, מילאו הניצולים הרבים את בקשתו וקברו אותו בהר ציון שבירושלים. במהלך השואה, לאורך מלחמת העולם השנייה, הציל אוסקר שינדלר את חייהם של 1,200 יהודים. סיפור ההצלה שלהם הונצח בסרט הקולנוע המפורסם וזוכה האוסקר "רשימת שינדלר".


#טיפים
בכרטיס שקניתם כאן, למפעל של אוסקר שינדלר, נכללת גם כניסה חינם למוזיאון הקטן שבבית המרקחת של תדאוש פנקייביץ' (Apteka Pod orłem), בפינת כיכר ז'גודה (Plac Zgody), שהיא כיכר השילוחים של הגטו היהודי בקרקוב.

אנו ממליצים על המפעל גם עם ילדים, אך לא מומלץ לילדים מתחת לגיל 10.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/rnhjRlREQfc


ביקור במקום:

https://youtu.be/rOqpmZnYR0A


מבחוץ ולמוזיאון:

https://youtu.be/__n20N4NS5s


מבפנים:

https://youtu.be/Yk4yokXqzug
טופוגרפיה של הטרור
טופוגרפיה של הטרור
#על מוזיאון הטופוגרפיה של הטרור

כדי להבין איפה אתם עומדים, צריך קודם לדעת מה היה הגסטפו (Gestapo). זהו קיצור שמה של "משטרת המדינה החשאית" של גרמניה הנאצית ובעצם היה אחד מהגופים המרכזיים לאכיפת הטוטליטריות הנאצית. השם של הגוף עורר פחד כבד בלב אזרחי גרמניה ועד היום הוא מסמל את המשטר הנאצי כולו.

אם כן, המוזיאון הזה בו אתם נמצאים עכשיו, נבנה ממש מעל המפקדה הראשית של הגסטפו שנהרסה במלחמה. שלא תגידו שלא אמרנו, המקום כולו והמוצגים שבו יעבירו בכם בקלות צמרמורת כאשר ישקפו וילמדו על המקום בו עונו ונרצחו כל כך הרבה אנשים.

במוזיאון תוכלו לראות תערוכה בנושאי הדיכוי והרצחנות של המשטר הנאצי באמצעות תמונות וטקסטים בגרמנית ובאנגלית. תוכלו ללמוד כאן על מעשיהם של חיילי הגסטפו והאס.אס במהלך המלחמה, על הכליאה והרצח של מתנגדי המשטר והקהילות הנרדפות ואת הפיכתה של גרמניה למדינה קשה המדכאת כל התנגדות אזרחית.


#היסטוריית המוזיאון
בין השנים 1933-1945 שכנה כאן מפקדת הגסטפו והאס.אס, אך בשנת 1945, היא נהרסה כמעט לחלוטין בהפצצות של בעלות הברית. החלקים שלא נהרסו בהפצצה, הושמדו מיד לאחר שנגמרה המלחמה.

בשנת 1992 הזמינה קרן מיוחדת שמטרתה הייתה לתחזק את האתר, ארכיטקטים מכל העולם להשתתף בתחרות להקמת מוזיאון שילמד על ההיסטוריה האיומה שהתרחשה כאן, היא ההשמדה הנאצית.

במכרז זכה האדריכל השווייצרי פיטר צוּמתוֹר שבמשך 5 שנים לא הצליח להתקדם עם עבודות הבניה. כל אותו הזמן הוצגה התערוכה ללא מבנה, באוויר הפתוח, עד שהסבלנות נגמרה והאדריכל פוטר.

בשנת 2007 התקבלה תכנית של האדריכלית הברלינאית אורסולה וילמס (Ursula Wilms) למוזיאון הנוכחי. היא שילבה במוזיאון בשלמותם את חדרי המעצר ומרתפי העינויים ששרדו את ההרס ובכך יצרה חיבור מוחשי בין המוזיאון לעבר המצמרר של המתחם, שאותו הוא מתעד.


#טיפים
הכניסה חופשית.


מבט מקרוב על המוזיאון:

https://www.youtube.com/watch?v=H5cTWgQ7IuE


בית סוכנות הידיעות טאס
בית סוכנות הידיעות טאס
#על המבנה המעניין של סוכנות הידיעות של רוסיה

הבניין שמולו אתם עומדים הוא בניין סוכנות הידיעות טאס (Zdanie Itar-Tass). שמה של אותה סוכנות ידיעות קשור בראשי תיבות של "סוכנות הידיעות והטלגרף של רוסיה". בכניסה לבניין תוכלו לראות את הגלובוס, שעליו ראשי התיבות של סוכנות הידיעות.

במשך שנים רבות, הסוכנות הייתה מקור החדשות העיקרי מברית המועצות. במיוחד היא בלטה בשנים שבהן עיתונות חופשית במדינה הקומוניסטית לא הייתה קיימת. אז היא הייתה המקור העיקרי לידיעות מהמעצמה, שאושרו על ידי השלטון והועברו לעיתונות המערב.

הבניין נבנה ב-1976 ובמקור היה אמור להיות ארוך יותר. אחד הדברים המעניינים בו הם החלונות הדו-קומתיים הגדולים שלו. החלונות הללו מצליחים ליצור הטעייה של העין וגורמים לבניין להיראות קטן יותר ובכך להשתלב במבנים הנמוכים שבסביבתו. אפקט הבניין הקטן מצליח להציג בניין בן 9 קומות, כמבנה בעל 4 קומות בלבד.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/1YKAddKqzzA
לוּבּיַאנקַה, מטה הק.ג.ב. לשעבר
#על מקום מטה הק.ג.ב. שהטיל אימה על תושבי מוסקבה

אתם צופים באחד מהארמונות היפים במוסקבה, מבנה קליל ואוורירי בסגנון הרנסאנס. זהו בניין לוּבּיַאנקַה (Lubyanka Building), שבכיכר לוּבּיַאנקַה. הוא נראה בניין רגיל, אבל מדהים להיזכר שכאן פעל בתקופת השלטון הסובייטי, מטה הקג"ב, מה שקרוי בעברית "הוועדה לביטחון המדינה".

ה"קָה-גֶה-בֶּה", כמו שמבטאים את שמו ברוסית, היה ארגון הביון, הריגול והמשטרה החשאית של ברית המועצות. מאז הקמתו, לאחר מותו של סטאלין, ישבה כאן בבניין שממול המפקדה הראשית של הקג"ב.

במרתפי הבניין שהיה בעבר גם בית סוהר מפורסם, נכלאו, עונו ואף הוצאו להורג, אסירים פוליטיים רבים. עדות לאימה ולפחד ממנו היא שעל הבניין הזה נהגו לומר בתקופה הקומוניסטית במרירות, שמהחלונות שלו רואים את סיביר...


#מה תראו כאן?
לבניין הגדול חזית עשויה לבנים צהובות. הוא תוכנן על ידי אלכסנדר וסילייביץ' איבנוב ונבנה בשנת 1898 בסגנון ניאו-בארוקי. אחד מסימני ההיכר שלו היו אז רצפות העץ היפהפיות שלו וקירותיו הבהירים בגוון ירוק.

אל מול הבניין התמים למראה, נבנתה אנדרטה קטנה ונוגעת ללב. זוהי אנדרטה לקורבנות הרדיפה הפוליטית בברית המועצות, שהקים כאן ארגון בשם "ממוריאל". עימדו לידה רגע קט, בכיכר לוביאנקה, לזכרם של כל מתנגדי העריצות של פעם, אנשים שנכנסו למטה ה-KGB ולכלא לוביאנקה ולא יצאו ממנו בחיים.


#תולדות המקום
בניין לוּבּיַאנקַה נועד במקור לשמש כמטה חברת הביטוח הכלל-רוסית. אך לאחר המהפכה הבולשביקית, הוא נתפס על ידי הממשלה והחל לשמש את מטה המשטרה החשאית, שנקראה באותם ימים צ'קה (Cheka).

המשרדים הלכו והתמלאו אז באנשי משטרה ובמהלך הטיהורים הגדולים של סטאלין, הצטופף כאן כבר צוות ענקי של בעלי תפקידים, ממלאי הוראות וחסרי רחמים.

בשנת 1940 נדרש אלכסיי שצ'וסב, מי שנחשב אז לאחד האדריכלים הסובייטיים הטובים ביותר, להכפיל את גודלו של הבניין. הוא החליט להרחיב את המבנה מאחור, להוסיף לו קומה נוספת ולעצב אותו בסגנון הקלסיציזם הסטליניסטי. הבנייה בחזית הושלמה רק בחלק השמאלי שלה. המתקפה הנאצית נגד ברית המועצות ופתיחת החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה, הכניסה את ברית המועצות למגגנה בפני הצבא הגרמני הפולש. כך יצא שרק חלק מתוכניתו של שצ'וסב התממש והבנייה נעצרה.

שנים רבות אחר כך, בשנת 1983, הורה שליט ברית המועצות, יורי אנדרופוב, להשלים את חזיתו הבלתי סימטרית של הבניין. השלימו אז את הבנייה בחזית הבניין, גם בחציו הימני. כך חזר הבניין להיות סימטרי בחזית שלו, בהתאם לתוכניתו המקורית של שצ'וסב.

עם קריסת הקומוניזם ופירוק הקג"ב הרוסי, נכנס אל בניין לוביאנקה המטה הכללי של משמר הגבול הרוסי. כמה שנים פעלה בו גם הנהלת שירות הביטחון הפדרלי של רוסיה, הפס"ב.

כיום הבניין חזר הבניין לשמש את מנגנוני הבטחון של מנהיג רוסיה הנוכחי ובבניין פועל גם המוזיאון לתולדות הקג"ב.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/TvVo1rcJkrQ


ביקור במקום:

https://youtu.be/DvGGGAm__QA


הדרכה:

https://youtu.be/Nbn_zs8wO8c
הבית הלבן הרוסי
#על הבניין שבו ניצח ילצין פעמיים

הבית הלבן של רוסיה (Belyy Dom), הוא מושב הממשלה הרוסית. המבנה הגדול נחנך בשנת 1980 והיום כתוב עליו "בית הממשלה של הפדרציה הרוסית".

הבית הלבן הרוסי, כמו שקוראים לו לעתים, מתנשא לגובה 119 מטרים. במקור הוא נבנה על ידי הממשל הסובייטי והכיל גם את "קונגרס המועצות", הגוף השלטוני הגבוה ביותר בברית המועצות של אותה תקופה, וגם את "הסובייט העליון" - הגוף המחוקק הגבוה ביותר שלה.

רבים זוכרים את ה"בית הלבן" המפורסם של רוסיה בתור זירת ניסיון ההפיכה ב-3 באוקטובר 1993, כנגד מנהיג ברית המועצות ומי ששחרר אותה מעול הקומוניזם, מיכאיל גורבצ'וב. מכאן הגן בוריס ילצין על החופש, מפני השמרנים שעשו הפיכה, בניסיון להחזיר את ברית המועצות לאחור. הבניין עמד אז במרכז העימות, ההפיכה, או לפחות המשבר החוקתי החמור ברוסיה. במהלכו של אותו עימות ספג הבניין נזק כבד, במתקפת הארטילריה של הקושרים עליו.

בוריס ילצין הפך עם הזמן לנשיא ואז מצא את עצמו נלחם שוב, הפעם בפרלמנט הרוסי, שהתבצר באותו בניין עצמו. ואכן, ההיסטוריה מתעתעת לפעמים בהתרחשויות שבה. היום אתה אוהב ומחר אתה אויב...

בשנת 1994 הבניין שופץ בסכום של כ-300 מיליון דולר, סכום שהיה באותה שנה גבוה יותר ממה שהוציא הממשל הרוסי על מחקר אקדמי ותכניות פיתוח, בכל רוסיה כולה.

כיום יושב בבית הלבן הקבינט הרוסי, שהוא בעצם הממשלה של רוסיה.

החל משנת 1994, חזר הבית-התחתון של הפרלמנט הנבחר לשאת את השם
"דוּמה", שם שהיה נהוג בתקופה הצארית. הוא עבר אז לבניין ממשל המרוחק כמה מאות מטרים מהקרמלין של מוסקבה.


#על הפוטש של אוגוסט
הפוטש של אוגוסט, או "מהפכת הנפל של ינאייב" היה ניסיון של הקומוניסטים השמרנים, ב-1991, לקחת את השלטון מהמנהיג שהנהיג רפורמות בברית המועצות. המהפכנים ניסו ולהחזיר את הגלגל לאחור ולהשיב את ברית המועצות לקומוניזם קפדני, לסגנון השלטון של עד ל"גלאסנוסט", מידת ה"פתיחות" והחופש האישי שהעניק גורבצ'וב לאזרחיו, וה"פרסטרויקה", בעברית "בנייה מחדש", שפירושה היה חופש כלכלי גדול יותר לאזרחים.

מי שלמעשה הכשיל את הפיכת ינאייב היה בוריס ילצין, מי שהיה אז נשיא הפדרציה הרוסית, המדינה הרוסית, שהייתה אז אחת המדינות הלאומיות שהרכיבו את ברית המועצות. ילצין התבצר באומץ ב"בית הלבן" וסירב להיכנע לקושרים. הם ניסו לתקוף את הבניין, אבל נתקלו באלפי אזרחים שנענו לקריאתו של ילצין ובאו להגן בגופם על הבניין. בהדרגה איבדו הקושרים את יכולתם לשלוט במצב, חששו מהרג שיביא עליהם את זעם ההמונים ונתפסו, לאחר ששבו מניסיון שווא להידבר עם גורבצ'וב, שהיה נתון במעצר בית בבית הנופש שלו בקרים. כך נכשל ניסיון ההפיכה וילצין יצא מהבניין. מעמדו בעקבות האירוע הרקיע שחקים ברוסיה והוא הפך לדמות נערצת, שבבוא היום תהפוך לנשיא רוסיה הבלתי מעורער.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/y5GVL3xN4KI


דיווחים על נסיון הפוטש:

https://youtu.be/CnkCu7N-J0M
בונקר 42, הבונקר של סטאלין
#על מוזיאון המלחמה הקרה של מוסקבה שנמצא בבונקר גרעיני בעיר

בלב מוסקבה נמצא בונקר אפל ומאובזר היטב, שבנו הסובייטים בשיא המלחמה הקרה, בשנות ה-50 של המאה ה-20. הבונקר נועד למטרות הגנה במקרה של מתקפה גרעינית.

במהלך הביקור כאן תחושו שאתם חוזרים בזמן, אל ימי המלחמה הקרה, עת הסכנה למלחמה גרעינית הייתה מוחשית ולא פעם קרובה ממש. מהבונקר הזה, שעומקו מעל 60 מטרים מתחת לפני האדמה, התכוונו שליטי ברית המועצות לנהל בשעת חירום מלחמה גרעינית.

האווירה המעט קלסטרופובית שתחושו בביקור בבונקר 42 תתפוגג מעט במוזיאון המלחמה הקרה (Cold War Museum) שממוקם בבונקר. גם האוכל החם מהמלחמה הקרה, המוגש במסעדה עם האוכל האותנטי מהתקופה ההיא, יעשה לכם טוב ויוציא אתכם מהדאגה והחשש ממתקפה אטומית כלשהי.


#מה יש כאן?
בבונקר 42 תמצאו היום את מוזיאון המלחמה הקרה (Cold War Museum) של מוסקבה. תוכלו לראות כאן מוצגים שונים מהתקופה ופריטי תעמולה של המעצמות והגושים, כאלו שהפנו אלו כנגד אלו.

במיוחד מעניין לחוות כאן את אגף הלבוש. כאן תחוו מדידה וצילום במדים, כשאתם עטויים בכובעים מיוחדים ובמסיכות גז מתקופת המלחמה הקרה. צילומי הסלפי שתנפיקו כאן יהיו להיט!

עוד בביקור כאן תצפו בסרט המציג את שורשי המאבק הבין גושי ואת היריבות שבין שתי מעצמות העל של עידן המלחמה הקרה - ברית המועצות וארצות הברית של אמריקה.

במסעדה היוקרתית שבבונקר תוכלו לאכול מנות שאהבו סטאלין והמנהיגים הקומוניסטים השונים. תוכלו להזמין כאן את מנת סטאלין, מנת גורב'צוב וכך הלאה.

עוד במקום בר קריוקי, שבו תוכלו לפרוק את המתח המלחמתי שצברתם. בני נוער, חובבי משחקים ואוהבי מחשבים, יוכלו לשחק באחד ממשחקי המלחמה האינטראקטיביים שניצבים כאן.

בבונקר גם בית קפה, בו תוכלו לנוח ולחשוב על העבר, ההווה והמלחמות הקרות והמיותרות שביניהם.


#תולדות הבונקר
בונקר 42 בטגנקה (Bunker 42 on Taganka) נמצא במה שהיה בונקר גרעיני ועד לשנות ה-40 של המאה הקודמת שימש עדיין כבונקר של סטאלין (Stalin's Bunker).

בניית הבונקר החלה בשנת 1950 על ידי חברת "SMU Mosmetrostroy", שבנתה אותו בשנת 1949, על פי מבחן הנשק הגרעיני שנעשה בברית המועצות. במבחן הסתבר אז שהעומק האידאלי שצריך להיות לבונקר כזה הוא לא פחות מ-65 מטרים. אז גם נקבע שיש למקמו בקרבת הקרמלין, בכדי להגן על מנהיגי ברית המועצות, במקרה של התקפה גרעינית ולאפשר להם להגיע אליו במהירות.

הבנייה הסתיימה ב-1953 והבונקר הופעל כמעט מיידית. הוא היה פעיל כמרכז פיקוד אסטרטגי, עד שנת 1986. במקרה של הפעלת לוחמה גרעינית נגד רוסיה, הוא יכול היה להכיל אז יותר מ-2500 פקידי ממשל.

בשנות ה-80, עם התפוגגותה של אימת המלחמה הקרה, הלך הצורך בבונקר וירד. הוא הפסיק אז לפעול ובשנת 1996 נרכש במכירה פומבית, על ידי יזם פרטי, ששיחזר אותו והפך את הבונקר של סטאלין לאטרקציה תיירותית.


#טיפים
רצוי להירשם מראש לסיור המודרך בבונקר. אורכו יותר משעה והוא בשפה האנגלית.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/kfsdWVNeXbM


בלוגרים:

https://youtu.be/WyLCTFwbI-c
מוזיאון הניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה
#על המוזיאון שמנציח את הניצחון על הנאצים

מוזיאון הגבורה שבפארק הניצחון (Museum of the Great Patriotic War) הוא מוזיאון המתאר ומפאר את הניצחון על הנאצים במלחמת העולם השנייה, או כפי שהרוסים מכנים אותה - "המלחמה הפטריוטית הגדולה".

כאן משורטטים, באמצעות מודלים תלת מימד, הקרבות המרכזיים שהתנהלו במלחמה, בין הצבא הגרמני ובין "הצבא האדום" של ברית המועצות.

מקום של כבוד נשמר כאן לתיאור של מעשי גבורה של חיילים ומפקדים בולטים בצבא האדום. המוזיאון מקדיש גם מקום לתיאור מאמצי המלחמה של האזרחים שבעורף ולפעולות בעלות הברית של ברית המועצות, בלוחמה כנגד הצבא הגרמני וצבאות שותפיו של היטלר במדינות הציר.

המוזיאון המרשים נמצא בפארק הניצחון, שעל הר ההשתחוות, הר ששמו ברוסית "פוקלוניה גורה" (Poklonnaya Gora). הר זה מציין כולו את הניצחון על הגרמנים באותה מלחמה.

המוזיאון ופארק הניצחון נחנכו ב-9 במאי 1995. המוזיאון עצמו ממוקם בסופה של שדרה ארוכה, הכוללת שלל אנדרטאות זיכרון, פסלים ומזרקות. כל אלה הוקמו לציון 50 שנה לניצחון הרוסים במלחמת העולם השנייה.

בסמוך למוזיאון תראו גם את "אובליסק הניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה". זהו אובליסק מרשים ביותר. עליו, בגובה של 142 מטרים, תראו פסל ברונזה של אלת הניצחון היוונית נייקי, המכריזה על ניצחון. מתחתיה תוכלו לראות את המלאכים מחצצרים.

על ההר גם כנסייה, מסגד ובית כנסת, לצד שני המוזיאונים (מוזיאון הגבורה ומוזיאון ההיסטוריה היהודית והשואה, שבתוך בית הכנסת).



#מה תראו כאן?
במוזיאון "המלחמה הפטריוטית הגדולה", שמה הרוסי של מלחמת העולם השנייה, מוצג אוסף עצום של מוצגים, תצלומים ומסמכים אותנטיים ממלחמת העולם השנייה. אלו נאספו בעבודת נמלים מעמיקה, שהובילה לחשיפת כל שפע המידע והמוצגים שכאן.

יש כאן מסמכים היסטוריים, מכתבים ואיגרות מדיניות ופוליטיות, עדויות ופרסומים מתקופת המלחמה. לצד כל אלו מוצגים כאן מאות כלי נשק ומדים, ששימשו את הצבא האדום, במלחמה להגנת ברית המועצות ולאחר מכן - לכיבוש גרמניה והכרעת הרייך השלישי בהנהגת היטלר.

ב-6 מאולמות מוזיאון מוצגות 6 דיורמות מרשימות. אלו תמונות ענק בצורה של חצי עיגול, המתארות שישה קרבות מכריעים ממלחמת העולם השנייה.

האולמות מציגים את הקרבות הבאים:

באולם 1 - הקרב על מוסקבה, בסוף שנת 1941 וראשית 1942, שהיווה נקודת מפנה במלחמה.

באולם 2 - קרב סטלינגרד שהתנהל בחורף 1942 והיה התבוסה הגרמנית הגדולה הראשונה במלחמה.

באולם 3 - תיאור מהמם של עמידת העם הרוסי במצור על סטלינגרד.

באולם 4 - קרב קורסק ב-1943, קרב השריון הגדול ביותר בהיסטוריה והמתקפה האסטרטגית הגרמנית האחרונה בחזית המזרחית.

באולם 5 - קרב הדנייפר, על הנהר רב החשיבות ומקור החיים של אוקראינה, שבו שחרר הצבא האדום את קייב ומרבית אוקראינה הסובייטית מהכיבוש הנאצי.

באולם 6 - הקרב לכיבוש ברלין, מאפריל 1945 ועד מאי 1945, שהביא לכיבוש בירת הרייך השלישי ולכניעת גרמניה הנאצית.


#הנצחת הנופלים
בפארק נכלל גם מוזיאון מרשים במיוחד, המנציח את שמותיהם של כל 7 מיליון האזרחים שנהרגו במלחמת העולם השנייה.

באולם הזיכרון והאבל ועל קירות השיש של היכל הגבורה חקוקים שמותיהם של כל גיבורי ברית המועצות, באותיות של זהב.

מתקרת אולם ההנצחה משתלשלות שרשראות רבות, ש-27 מיליון החוליות שלהן הן מספר הרוגי ברית המועצות שנספו במלחמה.

הפסל המרגש שתראו כאן הוא של חייל החבוק בידי אמו, סוג של אלגוריה לישו ומריה אימו.

בחלקו האחורי של המוזיאון תראו אנדרטה מרשימה ומרגשת. נראים בה אנשים עירומים וצפופים, העומדים בטור בדרכם להשמדה. לצידם מזוודות, נעליים וחפצים אישיים אחרים. במקור הפסל נועד להנציח את השואה ואת השמדת העם היהודי. כיום הוא משמש כאן להנצחת כל קורבנות הנאצים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Rnzxoh3N4Pc


ביקור במקום:

https://youtu.be/7lnXo5CvkdE
פנורמת בורודינו
#על התצוגה העגולה של הקרב המכריע בין רוסיה לנפוליאון

פנורמת בורודינו (Muzey Borodinskaya Bitva) הוא מוזיאון שנפתח בשנת 1962 ומנציח את קרב בורודינו, אחד הקרבות החשובים ביותר בהיסטוריה הרוסית ובהיסטוריה הצבאית המודרנית. זה היה קרב עקוב מדם, בו ניסה הצבא הרוסי להגן על העיר מוסקבה, אל מול צבאו האדיר של נפוליאון בונפרטה.

בקרב נלחם צבא רוסיה כנגד הצבא הצרפתי, עת פלש נפוליאון לרוסיה, במטרה לכבוש את מוסקבה. הקרב ההיסטורי נערך בסמוך לעיירה בורודינו, הנמצאת במרחק של 130 ק"מ ממוסקבה. בקרב, שהתקיים בשנת 1812 בין צבא רוסיה וצבא נפוליאון הצרפתי, נהרגו כ-100,000 איש.

מוזיאון הפנורמה בנוי בצורה עגולה לגמרי. על קירות המוזיאון, שאורכו 115 מטר וגובהו כ-15 מטר, ציורים רצופים, המשחזרים את הקרב ומהלכיו, בציור פנורמי של 360 מעלות. המבקרים נעים בחלל המעוגל של המוזיאון בצורה מעגלית וחווים את קרב בורודינו.

בפנורמה המרשימה רואים את הקרב האדיר בין צבא נפוליאון, הצבא החזק באירופה של אותם ימים, אל מול צבא רוסיה הצארית, בשנת 1812. בנוסף להנצחת אחד האירועים החשובים בהיסטוריה הרוסית, המוזיאון מאפשר להתרשם מהאופן והאופי של הלחימה במאה ה-19.

התצוגה המצוירת בת 360 המעלות, ממחישה יפה את שדה הקרב המכריע, בין רוסיה לצרפת הנפוליאונית. חיזוק להמחשה של אווירת הקרב ניתן כאן באמצעות אפקטים קוליים של צלילי הקרב ותאורה דרמטית, המוסיפה כוח להתרחשות המצויירת.

במוזיאון הצמוד לפנורמה ניתן לראות גם לא מעט פריטים אותנטיים שונים משדה הקרב. מוצגים כאן כלי נשק, מדים וחפצים אישיים של לוחמים. יש כאן גם מבני עץ וקש מגוונים, הדומים לאלו שהיו במקום.


#על הקרב שבו ניצח נפוליאון והמערכה שבה הובס (באדיבות אנציקלופדיית אאוריקה)
בשנת 1812 יצא נפוליאון בונפרטה, אחד מגדולי המצביאים בכל הזמנים וכנראה גדול הטקטיקאים הצבאיים, לכבוש את רוסיה. עטור תהילה ורב נצחונות, אחרי שכבש כמעט את כל אירופה, נפוליאון תקף את רוסיה בראש צבא שמנה כ־700 אלף חיילים צרפתים ובעלי בריתם.

מול צבאו הענק של המצביא הצרפתי עמד הצבא הרוסי, שהיה קטן פי שלושה מצבא נפוליאון. לכן הרוסים, בפיקודו של מיכאיל קוטוזוב, נאלצו לסגת פנימה. נפוליאון התקדם יותר מ-800 ק"מ אל תוך רוסיה ונותרו לו מעט יותר מ-100 קילומטרים עד מוסקבה.

קוטוזוב, המפקד העליון של הצבא הרוסי, החליט לחסום את דרכו של הצרפתי אל מוסקבה ולנהל את הקרב מולו בשדה קרב, שהיה סמוך לעיירה בורודינו. קרב בורודינו (Borodino battle) עתיד להיות קרב מפתח במלחמת רוסיה-צרפת והקרב הגדול ביותר בפלישת נפוליאון לרוסיה.

קרב הבלימה הזה התקיים ב-7 לספטמבר 1812. מצד אחד עמד הצבא האימפריאלי הרוסי, בהנהגת הגנרל קוטוזוב, שהתארגן היטב לקרב בלימה גורלי. ה"גרנד ארמה", הצבא הצרפתי, שהתקרב למוסקבה, הגיע לשדה בורודינו בכוח עצום ובפיקודו של נפוליאון בונפרטה תקף מיד את הצבא הרוסי. כרבע מיליון חיילים, משני הצדדים, השתתפו בקרב.

הקרב בבורודינו נמשך יום שלם ורק בערב החלו להתבהר תוצאותיו. הצבא הרוסי לא הצליח לחסל את הצבא הרוסי או לעקוף את העמדות הרוסיות ביער אוטצקי. נפוליאון נתן לצבאו פקודה לסגת לעמדותיהם בתחילת הקרב. הצבא הצרפתי עוד יכבוש לבסוף את העמדות העיקריות של הרוסים, אבל ייכשל בחיסול הצבא הרוסי.

נראה שהקרב, עם כ-100 אלף הרוגים בו לשני הצדדים, הסתיים ללא הכרעה ברורה. ההפסד הטקטי והאבידות הגדולות, ביחס לגודל צבאם, יביאו לנסיגה רוסית למחרת. אבל נפוליאון "ינצח בנקודות” את הקרב ולראשונה לא יתן מכה מוחצת לאויב. הוא איבד בקרב 60 אלף מחייליו, כמעט פי 2 מהאבידות הרוסיות.

הנסיגה הרוסית אפשרה לצבא הרוסי להתארגן מחדש. בעוד מיכאיל קוטוזוב, המפקד הרוסי העליון, איבד כ-39 אלף חיילים, האבידות של צבא נפוליאון בקרב הסתכמו בכ-60 אלף איש.

כמה שבועות אחר-כך יצליח נפוליאון לכבוש את מוסקבה ואף להחריבה, אבל לצרפתים לא תהיה הזדמנות של ממש להתאושש מהאבידות הרבות שצברו. כך יצא שבסוף 1812, ועל אף נצחונותיהם בקרב בורודינו ובכיבוש מוסקבה, צבא נפוליאון יושמד כמעט לחלוטין.

גם כיבוש מוסקבה לא השיג את התוצאות שנפוליאון קיווה להשיג ובסופו של דבר, כשהחורף הרוסי הקשה הגיע, הפלישה לרוסיה הסתיימה בתבוסה צרפתית. קוטוזוב, מפקד הצבא הרוסי, ידע שלא יצליח לנצח את נפוליאון בקרב צבאי ומצא פתרון מבריק. כוחות הגרילה שלו המתינו לצבא הצרפתי שהחל לסגת ממוסקבה העולה בלהבות וזינבו בשיירות האספקה הארוכות שלו. החיילים הרוסיים שתקפו ונעלמו, הטרידו את הצבא הרוסי וגרמו לו אבידות רבות ונזק לוגיסטי רב.

החורף הרוסי עשה את השאר. חיילי שארית צבאו של המצביא הבלתי מנוצח סבלו מהקור ומהמחסור בציוד ובמזון. הם קפאו למוות בהמוניהם ולצבא נפוליאון נגרמו אבידות קשות. הטקטיקן הגאון מצא את עצמו נאלץ לסגת בראש שאריות צבאו המועטות, ולהוביל את מי שנשארו מחייליו בחזרה לצרפת. העמים, שנוצחו קודם ושועבדו על ידי נפוליאון באירופה, הרימו עכשיו ראש וחזרו לעצמאותם הלאומית. בקרוב הם יביסו את נפוליאון בקרב גדול אחר והקיסר הרוסי יירד מהשלטון בצרפת.

כך יצא שלמרות ההפסד העצום של הצבא הרוסי בקרב בורודינו, הוא היה לאחד הימים הגדולים בהיסטוריה הצבאית של רוסיה. בפקודתו של קוטוזוב, נסוג הצבא הרוסי, שיותר ממחצית חייליו נהרגו בקרב. כך הצליח המפקד הרוסי החכם לשמר לעצמו כוח, כדי להמשיך ולהתנגד בהמשך לגאון המלחמה הצרפתי ולהביסו בסופו של דבר. במערכה של נפוליאון עם רוסיה, נוצח הגאון הצבאי על ידי הצבא הרוסי, האסטרטג הרוסי ובאדיבותו של החורף הקשוח של רוסיה.


#טיפים
כניסה חינם ביום שני של השבוע השלישי בכל חודש.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/xH_j7VnRTQE


הדרכה:

https://youtu.be/Eax0bacGFWI
בניין אמפייר סטייט
#על המגדל שהפך לסמל של ניו יורק
בניין האמפייר סטייט היה הגורד השחקים הגבוה בניו יורק, הוא מתנשא לגובה של 443 מטרים ויש בו 103 קומות. הוא אחד מהסמלים הדומיננטיים ביותר של העיר הגדולה והוא נמצא בצומת השדרה החמישית ורחוב 34. האמפייר סטייט בילדינג תוכנן ונבנה בשנים 1929-1931 בסגנון אר דקו, על ידי וויליאם לאמב. הוא נחשב על ידי האגודה האמריקאית להנדסה אזרחית כאחד משבעת פלאי העולם המודרני.

די מהר לאחר השקתו הבניין הזה הפך לכוכב הוליוודי והוא הופיע בלא מעט סרטי קולנוע, החל מקומדיות רומנטיות ועד דרמות ואקשן. אין כמעט חובב קולנוע שלא מכיר את תמונת הקינג קונג שמטפס עליו בסרט הזה משנת 1933. המגדל הוא מקום שכיח להצעות נישואים ובכלל, שטיח הנוף המדהים שנפרש מהקומות העליונות שלו הפך אותו לאחד המקומות הרומנטיים בעיר.

בשנת 1931, נשיא ארה"ב הרברט הובר לחץ על מתג בבית הלבן שהדליק את האורות של בניין האמפייר סטייט. כך נחנך הבניין המדהים הזה, שהיה באותו העת הבניין הגבוה ביותר בעולם. נכון לשנת 2016 הוא החמישי בגובהו בארה"ב וה-29 בגובהו בעולם.

גם מדרגות הבניין הן סוג של אטרקציה, כשפעם בשנה מתקיים כאן המירוץ השנתי של אצני ניו-יורק, בו עולים מאות אצנים במדרגות, מלמטה עד לראש האמפייר סטייט.

קצת סטטיסטיקה - בבניין 6500 חלונות, 73 מעליות ו-1860 מדרגות. הוא שוקל לא פחות מ-365 אלף טון. מדי פעם, במיוחד בזמנים של אירועים מיוחדים, האמפייר סטייט מואר בצבעים בוהקים מרשימים.


#תערוכת "להעז לחלום"
במובן מסוים, סיפורו של בניין האמפייר סטייט הוא סיפור החלום האמריקאי. התערוכה "להעז לחלום", שמוצגת בו, מציגה את ההיסטוריה, ההנדסה והבנייה של הבניין. יש בה המון תוכן מהארכיון של גורד השחקים המוכר של ניו יורק. התערוכה מספקת חוויה מושלמת ומאפשרת ללמוד על העבודה החלוצית של האדריכלים, הבנאים והפועלים שבנו אותו. בתערוכה תיחשפו למסמכים מקוריים, צילומים תקופתיים, רישומים אדריכליים, רשימות בנייה ומסמכי הנהלת חשבונות יומיים. בנוסף, תוכלו לצפות גם בתמונות ומזכרות ששייכות ליותר מ-3400 עובדים שעזרו לייצר כאן את ההיסטוריה.


#האורות של בניין האמפייר סטייט
מאז 1976, האמפייר סטייט הוא הסמל הבינלאומי של קו הרקיע של ניו יורק. האורות שדולקים על גבי הבניין שומרים על מסורת קבועה של שינוי צבע בהתאם לאירועים והמאורעות השונים לאורך כל השנה.

בשנת 2012, השתדרגה המערכת עוד, כשהותקנה על הבניין מערכת אורות LED המסוגלת להציג 16 מיליון צבעים, היכולים להשתנות באופן מיידי. לפעמים האורות אפילו מסונכרנים עם שידורי מוזיקה המשודרים בתחנות רדיו שונות וזה הופך את הבניין לאורגן האורות הגדול בעולם.

ליל כל הקדושים, חג הפורים של העולם הנוצרי, גם הוא מקבל ביטוי, כמעט בכל שנה, על פני הבניין הגבוה של ניו יורק.

מעצב תאורה בינלאומי בשם מארק בריקמן, הוא שתכנן והציב את נורות הלד, כך שיסתנכרנו עם קצב המוזיקה הנשמעת. 100 מטרים של אורות צבעוניים, מרהיבים וחגיגיים נצפים, כשהוא פועל, כמעט מכל פינה במנהטן.

גם אמנים שונים זכו להשתמש באורות המרהיבים כחלק מהאמנות שלהם: הזמרת אלישיה קיז, פרנק סינטרה וג'יי זי הראפר.


#הסיפור על המטוס שהתנגש באמפייר
בניין האמפייר סטייט היה הבניין הגבוה ביותר בניו יורק במשך שנים רבות, אך עם בנייתם של מגדלי התאומים (שנת 1972), הוא הפך לשני בגובהו. מיותר לציין שלאחר קריסת מגדלי התאומים בפיגועים של ה-11 בספטמבר בשנת 2001, הוא חזר למעמדו כבניין הגבוה ביותר בניו יורק, אך זה לא תמיד יתרון.

בזמן מלחמת העולם השנייה, המריא משדה התעופה במסצ'וסטס מטוס שהיה אמור להגיע לנמל התעופה של ניו ג'רזי. מטרת המטוס הייתה לקחת חלק בלחימה ופיקד עליו קברניט סמית', שהחזיק בניסיון של 30 גיחות הפצצה בחזית אירופה.

כשהתקרב המטוס לניו יורק נתקל בערפל כבד שהכביד את הראות באזור. הקברניט סמית' ביקש אישור לנחות בנמל התעופה לה גוארדיה, אך התבשר כי גם שם הראות לקויה. מגדל הפיקוח הורה לו להמשיך את הטיסה בשמי מנהטן תוך שהוא שומר על גובה של 457 מטרים.

עם זאת, הערפל נתן אותותיו וגרם לקברניט לאבד את דרכו. הוא החל להנמיך את המטוס לקראת נחיתה בניו יורק, תוך שהוא כמעט מתנגש בבניין ג'י אי שגובהו 259 מטרים. ברגע האחרון הוא הצליח למנוע את האסון וסטה מהדרך, אך למרבה הצער התנגש דווקא בבניין הגבוה ביותר בניו יורק של אותה התקופה, בניין בן 103 הקומות, האמפייר סטייט בילדינג.

המטוס פגע בקומה ה-79 של הבניין, והביא לחור עצום בגודלו בקיר הבניין. אחד משני המנועים של המטוס ממש חצה את הבניין ונפל כ-270 מטרים עד שפגע בגג של בניין אחר והביא לשריפה. המנוע השני צנח בפיר מעלית בבניין עד לתחתית ושברים נוספים התפזרו ברחוב שמתחת לו.

במגדל פרצה שריפה, שאותה הצליחו מכבי האש לכבות למרבה הפלא אחרי 40 דקות. למזלו, יציבות הבניין לא התערערה. התאונה גבתה את חייהם של 14 אנשים, 3 אנשי צוות (מתוכם שני טייסים) ו-11 אנשים שהיו בבניין. 26 אנשים נפצעו. עד היום יש סימון של אבן חסרה בציפוי המבנה את פגיעת המטוס בו.

ואם לא מספיק ניסים קרו בסיפור הזה, אחת הפצועות הוכנסה למעלית על ידי החובשים, מבלי שידעו שהמעליות ניזוקו בתאונה. המעלית צנחה 75 קומות למטה - אך האישה שרדה את הטירוף. האירוע הזה זכה להכרה כשיא גינס.


#אדריכלות האמפייר סטייט בילדינג
בניין האמפייר סטייט נחשב לסמל תרבות אמריקאי והוא דוגמא לאדריכלות אר דקו, שהתפתחה בצרפת ומאופיינת בעיטורים גיאומטריים ואנכיים. אר דקו הוא סגנון שהחל להתפתח בתחילת המאה ה-20 וצבר תאוצה בין השנים 1920-1930.

כדי למנוע את חסימת אור השמש, עוצבה צורתו של הבניין בצורת מדרגות - הקומות התחתונות רחבות וככל שהקומות עולות הוא הופך לדק יותר, עד שמגיע אל הכותרת שעומדת בראשו.


הנה מבט מרחפן:

https://youtu.be/ZZrmjwwTghI


קינג קונג בסרט מ-1933 - על הבניין:

https://youtu.be/CuRQH_hLcTw
DMZ סיור לאזור המפורז
#טיול יום לגבול עם צפון קוריאה

אחת האטרקציות הפופולריות בסיאול היא יציאה לסיור יום מאורגן בקו רוחב 38, שם עובר הגבול הסגור והשמור ביותר בעולם ואחד הנפיצים שבו. זהו גבול השטח המפורז שבין קוריאה הדרומית לקוריאה הצפונית ומה שיכול להיחשב השריד האחרון של המלחמה הקרה.

באזור המפורז (DMZ קיצור של De Militarized Zone) ניתן לראות בבירור את הפערים העצומים בין הדיקטטורה הנוקשה של צפון קוריאה לבין זו של דרומה, המשתייכת לעולם החופשי.


#מה תראו כאן?
בסיור, שמעל 3 מיליון מקומיים וזרים עורכים בכל שנה, נכללת תצפית על הגבול ועל האזור המפורז, כולל מבט אל שמורת טבע מרהיבה שנמצאת בו. הסיור מציע ביקור במעבר הגבול ומבט אל המבנים והבניינים שבהם נערך משא ומתן. בסיורים יש לרוב גם ביקור בצד הדרומי של מנהרה שנחפרה על ידי צפון קוריאה מתחת לגבול, כהכנה לפלישה מלחמתית עתידית לדרום.

בחלק מהסיורים נכללות אפשרויות נוספות, כמו:

נסיעה לאורך הגדרות והמחסומים.

הצצה לבונקרים ועמדות צבאיות שעל הגבול.

תצפית אל השכנה מצפון,שבה תוכלו לראות מרחוק את העיר הצפון קוריאנית גסונג.

ביקור בתחנת הרכבת דוראסאן (Dorasan station) המרשימה, שהוקמה על הגבול מהצד הדרומי וממתינה ליום שבו ייפתח הגבול ורכבות יסעו ממנה לפיונגיאנג.

ביקור בכפר המחולק פנמונג'אום (Panmunjeom), שבו תוכלו לראות את קו הגבול, שעובר ממש באמצע שולחן חדר ישיבות.

סיורים שבהם נכללת הליכה לאורך גדר התיל ואף קשירת סרטים צבעוניים אליה, כהבעת שאיפה לשלום ולקוריאה מאוחדת מחדש.


#תולדות האזור
מלחמת קוריאה שהתרחשה בשנות ה-50 היא אחד האירועים המכוננים בהיסטוריה המודרנית. היו מעורבות בה מעצמות ומדינות רבות. במהלך המלחמה הזו איבדו את חייהם מיליוני בני-אדם.

המלחמה החלה בכיבוש כמעט מלא של דרום קוריאה בידי הצפון קוריאנים. רק לאחר שארה"ב התערבה, מתוך אינטרסים אנטי-קומוניסטיים, נהדפו הצפון קוריאנים וכמעט נמחקו לחלוטין מהמפה. אך התערבות סינית לטובת הצפון-קוריאנים מנעה את תבוסתם המוחלטת.

בשנת 1953 נקבעה הפסקת האש ובסיומה היא הובילה ליצירת שתי הקוריאות, הדרומית והצפונית. אז נקבעו הגבולות בין המדינות, כשמשפחות שלמות נחצות בין הקוריאות המסוכסכות.

בסיום המלחמה לא כוננו הקוריאות הסכם שלום רשמי ביניהן, תוצאה של הקרע העמוק באומה. לפיכך אין יחסים דיפלומטיים בין השתיים וכוחות צבאיים הם ששומרים על השקט היחסי משני צדי הגבול.

הגבול נקבע באזור המפורז שלאורך קו רוחב 38, ממש במקום שבו התחילה והסתיימה הלחימה.


#טיפים
הצטיידו בדרכון, שתתבקשו להציג כמה פעמים במהלך הסיור.

אין להגיע בכוחות עצמכם. הכניסה לאזור המפורז מותרת רק במסגרת טיול מאורגן.

הקפידו על לבוש צנוע ובשום אופן לא בגדים דמויי-מדים.

הצילום במהלך הסיור - באישור בלבד.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/VBuA2c0m-_U


הדרכה:

https://youtu.be/a12yniZVGLQ


סרטון נדיר של בריחה של צפון קוריאני דרך הגבול:

https://youtu.be/bYKNJ--GHGU


ומבט לצפון (קוריאה):

https://youtu.be/MVWX6DhJKO4
סליק אלדמע בגבעתיים
#על מחסן הנשק שישב מתחת לכסאות הקהל בתיאטרון

"סליק" אלדמע נחשב למחסן הנשק המרכזי הראשון של ההגנה בארץ ישראל. הסליק הזה, מחבוא לנשק בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, נחפר מתחת לצריף של בני הזוג זהבה ואברהם אלדמע, מעט לאחר שנבנו הבתים הראשונים בשכונת בורוכוב בגבעתיים.

זה היה בשנת 1923. בית אלדמע שימש אז כמרכז התרבות של שכונת בורוכוב. אל חצר הבית נהגו להגיע רבים מתושבי השכונה, בכדי לצפות בסרטי קולנוע ובמופעי תיאטרון של תיאטראות, כמו תיאטרון "הבימה', "האוהל" ו"המטאטא". במקום הייתה אז במה ו-800 מקומות ישיבה לקהל.

איש מהנוכחים בקהל לא היה מאמין אז, שהוא יושב מעל מחסן תחמושת עברי, שביום מן הימים עתיד היה לסייע בתקומת ישראל

אגב, במקביל לשימוש הבטחוני בו, בית אלדמע שימש גם כמרכז ה"הגנה" בסביבה וממש כאן הושבעו חברי ההגנה של גוש דן.

שנים אחר כך הבית נהרס, בשביל לבנות בניין מגורים. הסליק עצמו נפתח לתצפית הקהל הרחב, מחלון שנקבע על פני הקרקע.


מבט מקרוב על סליק אלדמע:

https://youtu.be/s9MzCJedUyE


תותח הצהריים
#על התותח שיורים בו כל יום בצהריים

תותח הצהריים של הונג קונג (Noon Day Gun) הוא תותח ימי, הניצב באזור מפרץ קווזיי. בהתאם לשמו "תותח צהרי היום", יורים בו מדי יום בשעת הצהריים.

במסורת אנגלית, שנמשכת מאז שנת 1850, יוצא בכל יום בצהריים שומר במדים של חברת מאתיסון ומצלצל בפעמון. בכך הוא מסמן את חילופי המשמרות בעבודה. לאחר מכן הוא יורה בתותח שניצב על קו החוף ומצלצל שוב בפעמון.

מספרים שהמנהג נולד כשהגיע להונג קונג אחד מבכירי הצי המלכותי הבריטי. הוא לא אהב את העובדה שיורים מטחי כבוד מתותח לכבודם של קצינים בכירים בלבד. הוא הורה אז לירות בתותח בכל יום, בשעת הצהריים. המנהג ממשיך גם היום, כשאנגליה כבר לא שולטת בהונג קונג. זאת מעצם העובדה שהתותח הפך לאתר תיירות פופולרי בהונג קונג, ממש כמו תותחים דומים באדינבורו שבסקוטלנד ובקייפטאון, שבדרום אפריקה.

בהתאם למסורת הבריטית, נהוג לירות בתותח גם בחצות הלילה של ה-31 בדצמבר, בכדי לסמל את ראש השנה האזרחית.

אגב, ב-1961 החליפו את התותח הקודם בתותח קטן יותר, שבו השתמשו בקרב יוטלנד, במהלך מלחמת העולם הראשונה. הסיבה לא הייתה היסטורית אלא תלונות של תושבי הסביבה על הרעש הרב שהתותח הגדול גרם...


מבט מקרוב:

https://youtu.be/nnlwd8rxHug


טקס הירי בתותח:

https://youtu.be/d9FX1FHIB6g
תחנת סירקצ'י
#על תחנת הרכבת של האוריינט אקספרס באיסטנבול

אם אתם מתגעגעים לעתים לספרים של אגאתה כריסטי ורוצים להציץ באוריינט אקספרס, אז המקום הכי קרוב לרכבת האגדית באיסטנבול היא תחנת סיקרצ'י (Sirkeci Gari).

בתחנה המפוארת הזו נהגה לעצור רכבת האוריינט אקספרס בימי השיא שלה במאה ה-19. היום היא חזרה לפעול, אבל מדובר ברכבת לעשירים, שבינה לבין הרכבת הרומנטית של העבר יש קשר של געגוע בלבד.

התחנה הזו, לעומת זאת, שומרה או השתמרה היטב והיא נראית ממש כמו פעם. היא שוכנת במבנה אירופאי מהודר ומסוגנן, בסגנון המאה ה-19. על קירותיו וחלונותיו יש לא מעט עיטורים וקישוטים אוריינטליים וציוריים.

יש כאן גם מסעדה מהודרת, עם אוכל מצוין ויוקרתי. על קירותיה תמונות ופלקטים מהעולם הישן ההוא, הוויקטוריאני, או קולוניאליסטי, שאיננו עוד.

המקום מרשים ומעניין ובהחלט שווה ביקור. אבל רגע! - הנה מישהו שנראה כמו הרקול פוארו, הבלש הבלגי החריף מהספרים ההם, שעומד על הרציף... או שזה הדמיון שלנו?


מבט מקרוב:

https://youtu.be/LATn86KgUQo


ביקור במקום:

https://youtu.be/6Jb9bnMY4_k


והאוריינט אקספרס של ימינו:

https://youtu.be/CJQ_8hWH0Sk
אתר המלחמה הקצרה בהיסטוריה
#על הארמון ההרוס ממלחמת הבזק

בפארק פורודהאני שבעיר האבן, העיר העתיקה של זנזיבר, על שפת ימה של "סטון טאון" (Stone Town), עמד בעבר ארמון בית אל חוקום (Beit al Hukum), הארמון המפורסם של שליט האי.

הארמון נהרס כאן, במה שנחשבת למלחמה הקצרה ביותר בהיסטוריה. מי שהרס אותו היה הצי הבריטי, בהפגזה שנמשכה דקות אחדות בלבד, אבל הביאה לכניעה של השליט שמרד באימפריה הבריטית אז, בתוך כ-38 דקות בלבד.


#על המלחמה הכי קצרה בהיסטוריה
המלחמה הקצרה ביותר בהיסטוריה נמשכה כ-38 דקות בלבד. היא התקיימה ב-27 באוגוסט 1896 אבל הסיפור מתחיל יומיים קודם, כשמת חמאד בין טוואני, הסולטן הערבי ששלט בזנזיבר, האי שהיה בעבר ממוקדי הסחר בעבדים. אחיינו של של הסולטן המת, חאליד בין בארע'ש, מיהר לעשות הפיכה צבאית ולתפוס את השלטון. הבריטים, שהשליט הקודם שיתף איתם פעולה תיכננו להמליך דווקא את אחד מנאמניהם, הזנזיברי חמוד בין מוחמד.

כיוון שידעו שחאליד לא אוהד אותם, נתנו לו האנגלים אולטימטום (זמן קצוב) לעזוב את השלטון. כדי להדגיש את רצינות האיום הם שלחו 5 ספינות מלחמה לזנזיבר. כשבשעה 9:00 בבוקר האולטימטום פקע וחאליד לא עזב את ארמון המלוכה הוכרזה מלחמה על ידי הבריטים. בשעה 9:02 הם החלו בירי כבד לעבר הארמון והירי גרם למותם או פציעתם של כ-500 מאנשיו של הסולטן החדש. דגל ממלכתו הוסר מעל הארמון הכבוש והוא עצמו נכנע, אך הצליח לברוח לשגרירות גרמניה, ממנה קיבל מקלט זמני.

בשעה 9:40 בדיוק הסתיימה המלחמה והאי כולו הוכרז שטח כבוש. הבריטים הטביעו במהלך מלחמת הבזק את היאכטה המלכותית ושתי סירות נוספות. מצידם הנזקים היו חייל בריטי אחד שנפצע.

לאחר שניצחו במלחמה שזכתה מאז לשם "מלחמת אנגליה-זנזיבר" (Anglo-Zanzibar war), הכריזו הבריטים על זנזיבר אי בשליטתם ומינו את חמוד, שהיה לשליט החדש מטעמם. זמן קצר אחר-כך, אגב, הם דרשו מנאמני השליט המודח, שמלך יומיים בלבד, תשלום של 300 אלף רופי עבור הפגזים שירו עליו במלחמה...


הנה המלחמה הקצרה בתולדות האנושות:

http://youtu.be/7BTS8NH-E0I


הסבר להורדה אחר כך
https://youtu.be/oMK0UWBQsho
רחוב פְּרוֹזְנַה
#על רחוב הזיכרון של גטו ורשה


כשנה לאחר שהשתלטו במלחמת בזק על פולין, הקימו הנאצים את הגטו היהודי בעיר ורשה. רחוב פְּרוֹזְנַה (Próżna), שבו אתם נמצאים כרגע, היה חלק מגטו ורשה, אבל גם אחד הרחובות הבודדים שבו חיו היהודים גם לפני המלחמה והקמת הגטו.

רחוב פרוזנה שרד את ההרס שזרעו מטוסי הגרמנים בוורשה לקראת סוף המלחמה. גם כיום נשמרה בו האווירה של ורשה הישנה, היהודית. ברחוב מתקיים בכל קיץ פסטיבל לתרבות יהודית שנקרא “ורשה של זינגר" (Singer’s Warsaw), על שמו של הסופר היהודי יצחק בשביס זינגר.

במהלך הפסטיבל שמטרתו לשקם את המורשת ההיסטורית והתרבותית של יהדות ורשה, מנוגנת מוזיקה יהודית ומוזיקת כלייזמרים, מועלות הצגות תאטרון בעברית וביידיש, לצד מופעי מחול וריקודים מסורתיים, תערוכות, סרטים ודיונים בנושאי יהדות ומתקיימים אף ערבי שירה בציבור של שירים מהמסורת היהודית. דוכני אוכל כשר מציעים אז הרבה מהמזון היהודי שמזוהה עם יהדות פולין עד היום.

מעניין במיוחד הוא המיצג השנתי שמתקיים בפסטיבל, תחת השם "ואני עדיין רואה את פניהם". במיצג מוקרנים על חזיתות הבניינים שברחוב, במיוחד על חזית הבית שהושאר כמו שהיה במלחמה, תמונות מחיי היהודים בוורשה, מהימים שלפני המלחמה. פה ושם ניתן לראות ברחוב תמונות על גבי הבניינים, שמחזירות לרגע קט את היהודים של פעם, אל הרחוב של היום.


#הבית ברחוב פרוזנה
אחד מהבניינים ששרדו מהתקופה שלפני המלחמה, הושאר מאז מלחמת העולם השנייה, מבלי ששופץ. הבניין החום והישן נמצא בכיכר גַזִ'יבּוֹבְסְקָה, ממש ביציאה מהאזור היהודי אל האזור הפולני של ורשה. התמונות התלויות על הבניין הן של משפחות שחיו בו בתחילת המאה ה-20, מרביתן משפחות יהודיות.


מבט מקרוב על הרחוב - אז והיום:

https://youtu.be/OlNjLwgDdwQ


הבית מימי הגטו שהושאר כך:

https://youtu.be/IgMGIiqo2QA
גטו ורשה
מִילַא 18, הבונקר של מורדי הגטו
רחוב חְלוֹדְנָה
קטע מחומת הגטו
אולפני אבי רוד


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.