» «

הקולוסיאום

הקולוסיאום
הקולוסיאום
#על האמפיתיאטרון הגדול בתבל

האמפיתיאטרון העצום הזה, נבנה לפני כמעט 2000 שנה, על ידי שלושה קיסרים רומיים. הוא כלל זירה שמטרתה הייתה לספק לחם ושעשועים לאזרחי העם, או במילים אחרות - להיות זירה לקרבות גלדיאטורים. נערכו בה מופעים שמומנו על ידי אנשים פרטיים, בעיקר על מנת שיוכלו להפגין את עושרם ולשעשע את העם.

בחנו טוב טוב את הקיר החיצוני של האמפיתיארטון המדהים הזה. הוא חלק מאותו מבנה גדול ומפואר שעמד כאן עוד מימי האימפריה הרומית.

המתחם נבחר לאחד משבעת פלאי עולם החדשים.


#שימושים בקולוסיאום
מטרתו הראשונית היה להוות מתחם למלחמות גלדיאטורים, מלחמות בין בעלי חיים ובין בעלי חיים ובני אדם. אלו בעצם היו תוכניות הריאליטי של אותה התקופה - הם נועדו ליצור אהדה בקרב הצופים כלפי השליט ולספק להם בידור בשעות הפנאי. ניתן היה לראות כאן אסירים שנידונו למוות ונצלבו או נשרפו על המוקד. לפעמים אף הוסיפו עלילה והפכו את מעשה ההוצאה להורג לחלק מסיפור מסע של הגיבור הראשי - שסופו הטרגי היה ידוע מראש. הגיבור היה סופר את השניות אחורה בזמן שחיית טרף פראית הייתה רודפת אחריו בזירה וטורפת אותו לעיניי כל. הגלדיאטורים שנאלצו להשתתף בקרבות אלו, היו עבדים או אסירי מלחמה.

עוד מופע בידור שכיח במיוחד היה מופע משחקי הציד. לכאן הוכנסו חיות אקזוטיות מכל רחבי האימפריה שניסו לשרוד את רובי הציד של הציידים שהיו הורגים אותם לשם הבידור. אם דאגתם, אגב, לאלו היושבים בשורה הראשונה - היא הייתה גבוהה כשני מטר מעל הזירה על מנת להבטיח את ביטחונם של היושבים. אלפי גלדיאטורים ויותר ממיליון חיות נהרגו כאן.

מאה הימים הראשונים בהם נחנך המקום היו מלאים במופעים בידוריים מהסוג הזה.

בשנת 404 נערך במקום קרב הגלדיאטורים האחרון, שכן הרומאים כבר לא ראו בעין יפה את הרצח לשם שעשוע בלבד. במאה החמישית והשישית לספירה, בזמן התפרקותה של האימפריה הרומית, תושבי רומא כלל לא זכרו מה הייתה מטרתו המקורית של המבנה העצום הזה. חלק חשבו שזה היה ארמון קיסרי וחלק חשבו שהיה מקדש לאל השמש.


#האדריכלות של הקולוסיאום
המבנה אליפטי, כאשר האורך שלו 189 מטרים, הרוחב 156 מטרים וגובהו כמעט 50 מטרים.

הקולוסיאום, נהוג לומר, היה המבנה הראשון שנבנה בעזרת בטון, המצאה חדשה באותם ימים. כמובן שהוא לא ממש הראשון, אולי הראשון מבין אלו ששרדו את ההרס והשנים ועודם עומדים על תילם.

אתגר לא קטן שעמד בפני האדריכל האלמוני שתכנן את המבנה, היה לאפשר לקהל של חמישים אלף איש להיכנס ולצאת מהמתחם ללא תורים ארוכים ועומס. הוא מצא פתרון פרקטי מצוין - לקולוסיאום נבנו 80 כניסות שהובילו את מערכת מסדרונות מיוחדת שהקיפה את האמפיתיאטרון. בכל קומה היו פתחים שהובילו היישר אל הכיסאות והיציעים.

קשה לפספס את איכויות הבנייה והתכנון בימי האימפריה הרומית, שכן המבנה העצום הזה עדיין עומד כאן גם לאחר 2000 שנה של רעידות אדמה ונזקים מעשה ידי אדם.


#היסטוריית הקולוסיאום
האמפיתיאטרון העצום הזה, נבנה לפני כמעט 2000 שנה בעיר רומא. בנו אותו שלושה קיסרים רומיים משושלת פלביאן. שמו המקורי היה "האמפיתיאטרון הפלאבי", על שם אותה שושלת קיסרים, אך בימי הביניים השתנה השם.

בשנת 72 החלה מלאכת הבנייה של האמפיתיאטרון. הקיסר אספסיאנוס, יוזם הרעיון, לא הספיק לראות את המבנה גמור ונפטר באמצע הדרך, בעוד בנו טיטוס, משלים את המשימה. מפתיע לשמוע כי למרות שבנייתו של הקולוסיאום לקחה פחות מעשר שנים, גם טיטוס לא הצליח להשלימו ומי שחנך את האמפיתיאטרון בשנת 80 לספירה היה אחיו של טיטוס, הקיסר דומיטיאנוס.

הוא נבנה על גבי שרידים מארמון נירון, שהיה השליט השנוא ברומא. מהרגע שעלה השליט לשלטון בשנת 54 לספירה, רבים מהאצילים והסוחרים הסתכסכו איתו כיוון שניסה ללא הרף להשתלט על שטחים חדשים ולבנות לעצמו ארמונות נוספים. כשפרצה בשנת 64 שריפה עצומה ברומא, שהחריבה חלקים שלמים מהעיר, לא מעט סברו שהשליט הוא שאחראי להצתה האיומה. לא רק זה, הם טענו שהוא התענג על הרגע כשניגן בכינור על גג ארמונו בזמן שהאש מתפשטת ברומא כולה.

אז אולי נרון לא היה אחראי באופן ישיר לפרוץ השריפה הגדולה, אך בזכותה הוא הצליח להשתלט על שטח עצום, למעלה ממאה דונמים, באמצע רומא ולבנות בו את הארמון המפואר שלו - ארמון הזהב. אם תהיתם, אגב, מה עלה בגורלו של השליט, אז ארבע שנים לאחר השריפה, התקוממו מולו האזרחים והצבא והוא נאלץ לנוס על נפשו.

הקיסר שהחליף את נרון היה אספסיאנוס. הוא רצה לחזק את אמון העם בממשל והחליט להחזיר את השטח הגדול לאזרחים. על חורבות הארמון הוא הקים את מה שיהיה האמפיתיאטרון הגדול ביותר בעולם. הקולוסיאום.

ממש ליד אותו ארמון נוסטלגי, ניצב פסל מרשים של נרון, ששמו היה קולוסוס (Colossus). מכאן הגיע שמו של המבנה היום - קולוסיאום.


#קהל הקולוסיאום
עם כניסתו למתחם, קיבל הצופה כרטיס כניסה מיוחד: פיסת חרס ועליה מספר היציע והשורה שבה הוא עתיד לשבת. המקומות היו שמורים מראש ושיקפו את המבנה ההיררכי של החברה הרומית.

כאמור, המושבים הנמוכים ביותר, שהיו גם הקרובים ביותר לזירה היו שמורים לאנשים מכובדים ובעלי מעמד גבוה - סנאטורים, אישים מכובדים, הקיסר ופמלייתו. מעליהם ישבו החיילים והסוחרים העשירים. ככל שהשורות עולות, כך מעמד האוכלוסייה ירד, שכן ישבו בהן האזרחים הפשוטים. רחוק מאד מהזירה, במקומות שאפילו לא ניתן לשבת בהם אלא רק לעמוד - עמדו הנשים והעבדים, שהיו שני המעמדות הנמוכים ביותר בחברה הרומית. תוסיפו לזה את הקברנים ושחקני התיאטרון שלא הורשו להיכנס למתחם בלבד ותבינו כי באותה התקופה המעמדות תפסו חלק מרכזי בסביבה.


הנה הקולוסיאום בסיור רגלי:

https://youtu.be/hxpBPStoIZ8


ומהאוויר:

https://youtu.be/B4GvcCWzZZg
נקודת צילום של הקולוסיאום
נקודת הצילום ניקולה סאלווי
#על נקודת הצילום הנהדרת של הקולוסיאום

ליד המונומנט הכל כך מרשים הזה, אחת הבעיות היחידות שתהיה לכם זה להצטלם תמונה בלתי נשכחת.

אז השתקפות של הקולוסיאום דרך משקפי השמש הגדולים, תמונה דרמטית עם "החיילים הרומיים" שניצבים ליד, או פשוט ללכת אל נקודת התצפית הנהדרת והאינסטגרמית ביותר, שברחוב ניקולו סאלווי (Via Nicola Salvi).

רדו בתחנת הרכבת התחתית Colosseo, ממנה פנו שמאלה למדרגות העולות לרחוב הזה. מצד ימין תראו חומה גדולה, שלידה עץ. רבים לא יודעים שמהזווית הזו זוכים לאחת התצפיות הכי מדהימות של הקולוסיאום ונקודת הצילום הנהדרת שלכם איתו.


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.