» «
גוז'דו באזאר
גוּזְ'דוּ באזאר
#על היריד ברובע היהודי של בודפשט

יריד גוּזְ'דוּ באזאר (Gozsdu Bazaar) הוא יריד יום ראשון, שמתקיים בקרבת ה"טבק שול", בית הכנסת ברחוב דוהני. זהו היריד של הרובע היהודי בבודפשט והוא מתקיים רק בימי ראשון של קיץ, כלומר בחודשים אפריל-ספטמבר, בשעות 10:00 עד 18:00.

מקור השם גוּזְ'דוּ, אגב, הוא משמו של מתחם הבניינים שבו מתקיים היריד. היזם שמוביל את היריד הזה, שאב השראה משוק נחלת בנימין שראה בתל-אביב.

וזה לא שוק סתמי של שטויות בזול. יש כאן דוכני תכשיטים, קרמיקה, בגדים, תיקים, ספרים וכלי בית - מרביתם באיכות מצוינת. השוק לא מכוון לתיירים, מה שאומר שהמחירים ממש לא יקרים. זה המקום לקנות מתנות איכותיות, חלק משעשעות ומאד מקוריות, לנשארים בבית.


ביקור ביום:

https://youtu.be/P55JUdCkXkw


ובלילה:

https://youtu.be/iwpyFS7LXFE
הרובע היהודי של בודפשט
הרובע היהודי של בודפשט
#על הרובע היהודי שהפך למוקד חיי הלילה של בודפשט

לא השואה ולא המדיניות הקומוניסטית, לא הצליחו להעלים את היהודים מבודפשט, ודאי לא מהרובע היהודי, ברובע השביעי של העיר. יש בעיר כולה כ-25 בתי כנסת פעילים וברובע היהודי עצמו יש חנויות רבות שמוכרות אוכל כשר, עם שלטים בעברית שמדגישים זאת בחלונות הראווה שלהן.

בערבי שישי, תוכלו עדיין לראות ברובע היהודי של בודפשט (Budapest Jewish Quarter) חסידים חובשי שטריימלים, שסיימו את התפילה בבית הכנסת. גם בשבתות אפשר עדיין לראות כאן ילדים חבושי כיפות ונערות בשמלות ארוכות.

אבל הרובע היהודי, איש לא משלה כאן את עצמו, שייך היום לאחרים. מאז שעברו אליו צעירים רבים, בעיקר בשל מחירי הדירות הנמוכים, הוא נחשב למקום בילוי טרנדי ונעים, שמושך אליו קהל צעיר ואיכותי מכל רחבי העיר.

בשנת 1900 מנתה האוכלוסייה היהודית בבודפשט 170 אלף איש - רבע מאוכלוסיית העיר. כיום יש בעיר פחות מחצי הכמות ועל אף שזו הקהילה היהודית הגדולה ביותר במרכז אירופה, שיעורם באוכלוסיית העיר מזערי.


#טיפים
הרובע היהודי, הרובע השביעי של בודפשט, הוא היום לא רק מרכז הבילויים הטרנדי של העיר, אלא גם בעל הריכוז הגדול של אמנות הרחוב והגרפיטי בה.


ביקור במקום:

https://youtu.be/clUZCUF9SE8


אמנות הרחוב ברובע ה-7:

https://youtu.be/pTaELKX3sPU
מנזה
מֶנְזָה
#מסעדה טרנדית וטעימה במדרחוב הצעיר

מֶנְזָה (Menza) היא מסעדה צעירה, סופר פופולרית בבודפשט, עם המון אוכל טעים, מחירים לא יקרים ועיצוב צבעוני ונעים בניחוח רטרו.

גם המיקום של מנזה הוא מצוין, ממש במדרחוב פרנץ ליסט הטרנדי של בודפשט.

מומלצים כאן הלנגוס, שהם מאפים מטוגנים במילוי עוף ופטריות, המרקים ההונגריים הטעימים מאד, בשרים מצוינים ועוד.

בתיאבון!
קז'ימייז'
קַזִ'ימְיֶיז', הרובע היהודי
#על הרובע היהודי של העיר קרקוב

הגעתם לרחוב ג'וזפה המרכזי ברובע קַזִ'ימְיֶיז' (Kazimierz, יש לומר קַזִ'ימְיֶישׁ). היום זהו רובע צבעוני, תוסס ומיוחד בעיר, עם בתי קפה, ברים ומסעדות רבות. אבל בעצם קאז'ימייז' הוא רובע היסטורי, שהיה בעבר הרחוק עיר עצמאית ובהמשך השנים הוא הפך לחלק מהעיר ולפרבר היהודי של קרקוב.

משנת 1495 ועד לגירוש היהודים מהעיר במלחמת העולם השנייה, הרובע שימש כמקום מושבה של הקהילה היהודית של קרקוב. עד היום נושאים חלק מהרחובות כאן שמות יהודיים, כמו ג'וזפה, איזקה, ג'קובה ואסתרי.

קאז'ימייז' של היום ממזג בין סדוק וישן לטרנדי וחדש. כתובות בעברית מזכירות את העבר. על הסדקים שבקירות מציירים בו אמני רחוב ציורים וכתובות גרפיטי ססגוניים ובתים משופצים זוכים כאן לחזית צבעונית ומלאת חיים.

בין נקודות תצפית נפלאות על נהר הוויסלה ועל נופי האזור, תראו ברחובות הרובע לא מעט עדויות לחיי היהודים כאן בעבר. לא פחות מ-7 מבני בתי כנסת עתיקים עדיין עומדים כאן על תילם. רובם שופצו או שוחזרו אחרי השואה ושניים מהם אף פעילים עד היום. לצידם ניתן למצוא כאן גם כנסיות, שחלקן גם הן פעילות.


#תולדות הרובע
הרובע היהודי, נמצא ברובע שנקרא על שם המלך קז'ימייז' הגדול. הוא ייסד אותו במקור כעיר נפרדת, עצמאית וסמוכה לקרקוב.

כבר במאה ה-14, העיר קז'ימייז' אוכלסה על ידי יהודים והפכה עם השנים להיות "שטעטעל", יישוב שחלק משמעותי בו יהודי. בקז'ימייז' גם נוסד בית הכנסת העתיק ביותר בפולין, שנבנה עוד בשנת 1364.

בהדרגה גדלה העיר קרקוב, אבל קז'ימייז' עוד לא הפכה לפרבר שלה. במאה ה-15 כבר גורשו אליה יהודי קרקוב והיא הפכה ליישוב יהודי מבודד יחסית, אבל שוקק חיים.

רק במאה ה-18 נכללה קז'ימייז' בתחומי העיר קרקוב והפכה לרובע בעיר. עד הימים שלפני מלחמת העולם השנייה היה הרובע אזור יהודי פעיל ומלא חיים יהודיים. הקהילה היהודית כאן ניהלה חיי קהילה עשירים ופעילות חברתית, תרבותית ומסחרית רבה. היא נחשבה אז לאחת הקהילות היהודיות החשובות באירופה והיהודים בה מנו כ-70 אלף איש.

במלחמת העולם השנייה פונו היהודים לגטו בפודגורזה (Podgórze) ומשם נשלחו למחנות ההשמדה. את השואה שרדו רק כ-6,000 איש. כיום נוכחים כאן השלטים, השפה, התרבות והמורשת היהודית בכל פינה, אבל הקהילה היהודית מונה כאן רק פחות ממאה איש.

רק פסטיבל התרבות והמוזיקה היהודית, שמתקיים כאן כל שנה בסוף חודש יוני, מחזיר לרגע את הגודש היהודי לרובע, עת אלפי תיירים ויהודים נוהרים לכאן מכל רחבי העולם.


#האגדה על הולדת הרובע היהודי
היה זה בימיו של המלך קַזִ'ימְיֶיז', זה שעל שמו נקרא הרובע הזה. למלך החזק הזה הייתה מאהבת יהודיה בשם אסתרקה. היהודיה היפה ניצלה את אהבתו של המלך אליה ושכנעה אותו לסייע ליהודים שנרדפו ברחבי אירופה.

לפי האגדה, הורה המלך להקים במהירות את היישוב ובו הרובע היהודי בסמוך לבירת הממלכה באותה עת, קרקוב. משהסתיימו העבודות הוא הוציא הודעה מלכותית בה הוא מזמין את יהודי אירופה להגיע ולהקים כאן את בתיהם.

היהודים נהרו. המלך נתן להם ממשל עצמי, אוטונומיה וחופש דת. חיי הקהילה היהודית בקרקוב התחילו לפרוח ובמשך מאות שנים צמחה והתפתחה לה קהילה מאושרת וחזקה בעיר.


#היהודים בשואה
לפני מלחמת העולם השנייה היו בקרקוב כ-60 עד 70 אלף יהודים. עם כניסת הגרמנים לעיר, ב-6 בספטמבר 1939, החלו הרדיפות אחריהם.

חודשיים אחרי כן, בתחילת חודש דצמבר, ערכו הגרמנים את "האקציה" הראשונה נגד היהודים. תוך ימים הם מינו "יודנראט" ובו 24 חברים, בראשות ארתור רוזנצוויג.

באפריל 1940 קיבלו יהודי העיר צווים הקוראים להם לפנות את העיר בתוך ארבעה חודשים.

שנה אחר כך, ב-21 במרץ 1941, מקימים את הגטו היהודי. מכניסים לתוכו 20 אלף יהודים, כולל מגורשים רבים מכפרים וקהילות סמוכות.

ביוני 1942 נשלחים 6,000 יהודים ראשונים לבלזיץ והנאצים מתחילים את ההשמדה הפיזית של היהודים. לשם כך הם מוציאים זקנים מבתי-אבות, חולים מבתי חולים ו-300 יתומים, שנרצחים במקום.

בגטו קרקוב התארגן גם הסניף המקומי של הארגון היהודי הלוחם, שפעל בגטאות פולין השונים. במהלך המרד הם תוקפים והורגים עשרות חיילים וקצינים גרמניים.

את הגטו מחסלים לקראת מרץ 1943. חלק מהיהודים מועברים למחנה פלאשוב. השאר נשלחים להשמדה באושוויץ.


#טיפים
אוהבי אמנות הרחוב וכתובות גרפיטי ימצאו בקז'ימייז' לא מעט כאלה. אין כאן את הכמויות המצופות מריכוזי גרפיטי בעולם, אבל יש מספיק כדי להתרשם מהמסרים והמחאה האמנותית של אמני קרקוב.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/fvIXR7bcRLw


ביקור במקום:

הרובע היהודי

רחוב סרוקה
רחוב שרוקה
#על הרחוב שממנו נולד הרובע היהודי של קרקוב

רחוב שרוקה, שיש הכותבים אותו רחוב סרוקה (Szeroka), הוא רחוב מרכזי עם אווירת ימי הביניים, בלבו של הרובע היהודי בקרקוב. כאן החלה בסביבות המאה ה-14 ההתיישבות היהודית בקז'ימייז', כשראשוני היהודים התרכזו באזור בימי הביניים.

מהמאה ה-14 ועד מלחמת העולם השנייה, כשגורשו היהודים מהרובע אל הגטו ובהמשך למחנות ההשמדה, התגוררו כאן יהודים רבים וחיי הקהילה היו תוססים ומלאי פעילות. ברחוב שרוקה תראו עדיין שני בתי קברות ושניים מהמרכזיים שבבתי הכנסת שנותרו בקרקוב:

אַלְטֶע שׁוּל - בית הכנסת הישן, שבקצה הרחוב, מבנה ישן אך מרשים ומאופיין באדריכלות ימי-הביניים. זהו בית הכנסת העתיק בפולין. כיום הוא משמש לתערוכות מתחלפות ומקום תצוגה לתכנים היסטוריים יהודיים ולתרבות יהודית.

בית הכנסת הרמ"א - בית כנסת שבקירותיו יש מצבות. הן מצביעות על בית הקברות העתיק שלידו, שניצל בשואה מהשחתה, מפני שהיה מוזנח והצמחייה כיסתה על חלק מהקברים הרבים שבו.

את "כיכר היהודים" (Dzielnica Zydowska) שברחוב מקיפים מספר אתרים יהודים היסטוריים. ברחוב הזה מרגישים כאילו הזמן עמד מלכת. שלטים בעברית, שמות חנויות ועסקים עבריים, לצד שלל מסעדות ובתי קפה יהודיים ואף כשרים בחלקם - הכל כאן אומר יהדות.

זו קצת מציאות וקצת אשליה. בקרקוב של היום יש סימפתיה ואולי אף געגוע מסוים לתרבות היהודית, אבל רבים מהעושים במלאכה אינם בהכרח יהודים. מצד שני, הכבוד והשימור ראויים להערכה.


#טיפים
לא כל המסעדות היהודיות כאן כשרות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/1PIa61GzYWc


ביקור במקום:

https://youtu.be/RvEPxdTSAf4


החנויות:

https://youtu.be/VUKjB7bag24


שיטוט ברחוב:

https://youtu.be/VCsgenek8V8
רחוב ג'וזפה
רחוב ג'וזפה
#על הרחוב החם בקז'ימייז'

אם צריך להבין למה קאז'ימייז' נחשב בקרקוב לאזור מגניב וכיפי, הרי שרחוב ג'וזפה (Ulica Józefa), הרחוב המרכזי ברובע קאז'ימייז' של היום, הוא הדובדבן שבקצפת. לרחוב הזה יש אופי משלו. לצד מסעדות, ברים ובתי קפה שווים, הוא מלא בשלל חנויות נחמדות לבגדים ואופנה, סדנאות וחנויות מעצבים, בתי סטודיו לעיצוב, גלריות, חנויות אמנות וקונספט.

לאחר מלחמת העולם השנייה הרחוב הזה די נזנח. פולין של אותם זמנים היא מדינה קומוניסטית, שבליינות וטרנדיות היא לא בראש מעייניו של איש. הרובע היהודי לשעבר היה מקום עם זיכרונות רעים לאוכלוסיה הפולנית ולרבים היה אולי אף מקור לרגשות אשם.

בשלהי שנות ה-80 נולד ברובע פסטיבל התרבות היהודית ואנשים החלו לשוב אל הרובע. היו אלה בעיקר חבר'ה צעירים, שהעבר היהודי של קאז'ימייז' לא הטריד אותם. כשהבמאי והמפיק ההוליוודי סטיבן שפילברג צילם בקאז'ימייז' את הסרט "רשימת שינדלר" החלה התעניינות רבה ברובע היהודי לשעבר. תיירים רבים החלו להגיע אליו ובעקבותיהם החלו בו תהליכי שימור משמעותיים.

רחוב ג'וזפה וקאז'ימייז' של היום הם מקומות המשלבים קירות מתקלפים עם בתים משופצים למשעי. מבנים סדוקים קיבלו שכבות חדשות של אמנות רחוב וגרפיטי מקומי. הקשישים שחיו כאן שנים רבות, מצאו עצמם חיים לצד היפסטרים ובליינים מעודכני טרנדים, בתי קפה אפנתיים צצים כאן מאז בכל יום, לצד בתי כנסת שהיו למוסדות הנצחה ומוזיאונים.


חנות בגדים ברחוב ג'וזפה:

https://youtu.be/Pi5YoDQD7Hk


בר אופייני:

https://youtu.be/g113S6GSyys


ביקור ברחוב:

https://youtu.be/Wlzqvz-wnBw
בית הכנסת הגדול ברחוב דוהאן
בית הכנסת הגדול ברחוב דוהאן
#על בית הכנסת הגדול של בודפשט

"בית הכנסת דוהאני", או בית הכנסת הגדול שברחוב דוהני (Dohány utca Synagoga), נבנה בשנת 1859. זהו ללא ספק, האתר הבולט והחשוב ביותר ברובע היהודי שבעיר.

ה"טבק-שול", כמו שמכנים אותו לא פעם, הוא בית הכנסת הגדול ביותר באירופה. למה טבק, אתם שואלים? - ובכן "דוהני" פירושו בהונגרית "טבק". בשלוש קומותיו הוא מאפשר תפילה לכ-3,000 מתפללים. מעניין בו הניגוד שבין עיצוב המבנה, שכולל מאפיינים איסלאמיים, ובין מה שהוכנס לתוכו, שכלל מאפיינים נוצריים וכנסייתיים, כמו עוגב, במה בחזית ועוד.

בנוסף להיותו בית כנסת פעיל, בית הכנסת משמש גם אתר הנצחה ל-565,000 יהודי הונגריה שנספו בשואה. בימי הכיבוש הנאצי נכלל בית הכנסת, בתחומי הגטו היהודי והוא הפך למקום ריכוז ומעצר המוני ליהודים.

מבנה בית הכנסת כולל גם את המוזיאון היהודי של בודפשט וגם את קברי רבים מהיהודים של הרובע. יש בו גם אנדרטה ולוחות זיכרון לזכר יהודי הונגריה, שנהרגו במלחמת העולם הראשונה ואלו שנרצחו בשואה, בידי הנאצים.

הכניסה לבית הכנסת היא בתשלום, שנועד לתחזוקת המקום.


#אדריכלות מבנה בית הכנסת
בית הכנסת תוכנן בסגנון מורי, איסלאמי צפון אפריקאי, המאופיין בקשתות ועיטורים החוזרים על עצמם. הסגנון כאן מערב אלמנטים גותיים עם מאפיינים איסלאמיים מגוונים.

האדריכל לודוויג פורסטר הציב בחזית המבנה שני מגדלים שגובהם 43 מטרים. בראש המגדלים הציב כיפות דמויות בצל. במרכז החזית פער האדריכל חלון בצורה של פרח גדול ולידו חלונות מקושתים.

המאפיינים האיסלאמיים באים לידי ביטוי גם באריחי הקרמיקה הצבעוניים שבהם מצופה בית הכנסת מבחוץ וברצפת בית הכנסת, שבה תוכלו לראות פסיפס עם איורים גאומטריים. גם קירותיו מקושטים בצורות גיאומטריות מוזהבות וצבעוניות.

פנים בית הכנסת מכיל כאמור, מרכיבים שונים שהושאלו מהנצרות. הבולט מביניהם הוא העוגב, שהתווסף בכדי להקל על האווירה בבית הכנסת ולהפוך אותה שמחה יותר. זה היה הנוהג בבתי הכנסת של התנועה הנאולוגית, שהלכה והתחזקה באותם זמנים. עוד מאפיין כזה הוא הצבה של בימת בית הכנסת בחזית ולא במרכזו של בית הכנסת, כמו שנהוג מאז ומעולם. שימו לב גם לשתי הנברשות הענקיות והמרשימות שמשתלשלות מהתקרה.


#תולדות בית הכנסת
בית הכנסת נבנה לאחר שקהילת יהודי העיר פשט גדלה במהירות ובמהלך המאות ה-18 וה-19, היא הגיעה ל-30 אלף איש.

כך נבנה בית הכנסת החדש, במהלך השנים 1854- 1859. הוא נבנה בסגנון מורי, סגנון צפון אפריקאי, בחירה אקזוטית שהייתה אז מעניינת ואפילו טרנדית. בשונה מבתי כנסת אחרים, הותקן בו עוגב ותכנון הפנים הזכיר יותר כנסייה נוצרית מאשר בית כנסת על פי המסורת המקובלת. העוגב הוא בעל 5,000 צינורות, וניגנו בו בין השאר מוסיקאים מהחשובים בתולדות המוסיקה כמו המלחין וגאון הפסנתר פרנץ ליסט והקומפוזיטור קָמִיל סֶן-סַאנְס.

ב-1939 שרפו תומכי הנאצים בבודפשט את בית הכנסת ובזמן המלחמה שימש המבנה בין השאר את רשות הרדיו הגרמני. בשלהי המלחמה נפגע בית הכנסת קשות, מהפצצות מטוסי בנות הברית.

לאחר המלחמה שב הבניין לרשות הקהילה היהודית של בודפשט, אבל המשאבים לשיפוצו היו מוגבלים.

בשנות ה-90, עם נפילת המשטר הקומוניסטי בהונגריה, שוחזר ושופץ המבנה. אז גם נוסף לו מתחם ההנצחה של שואת יהודי הונגריה, כולל האנדרטאות לזכרם של יהודי בודפשט ולזכר רַאוּל וָלֶנְבֵּרְג (Raoul Wallenberg).


#יחודו של בית הכנסת הגדול של בודפשט
בתוך בית הכנסת ניתן להבחין במרכיבים רבים שהושאלו מהנצרות. הבולט מביניהם הוא כמובן העוגב, שנוסף כדי להכניס אווירה שמחה יותר. זה היה הנוהג בבתי הכנסת של התנועה הנאולוגית, תנועה ביהדות הונגריה, ששאפה להשתלב ולהיטמע בחברה ההונגרית הכללית ומאפייניה הבולטים ביותר היו הכנסת עוגבים לבתי הכנסת ומקהלות מעורבות, בנים ובנות ביחד.

מאפיינים בולטים נוספים כאן, הם מיקום הבימה בחזית בית הכנסת ולא במרכזו.

דברים שלא ניתן לראות בביקור כאן, הם כמנהג הנאולוגים:

שפת התפילות, שכמנהג הנאולוגים, היא השפה המקומית, במקרה הזה הונגרית.

מקהלת בית הכנסת מעורבת - מקהלה של נשים וגברים ביחד.


#שכונת ילדותו של הרצל
למעשה, אתם נמצאים בשכונת ילדותו של תיאודור הרצל, חוזה מדינת ישראל, בנימין זאב הרצל בשבילכם. ממש כאן גדל מי שעתיד להיות מחולל התנועה הציונית והקמת מדינת ישראל.

כאן, בבית שליד בית הכנסת ברחוב דוהני, נולד תיאודור הרצל. השכונה שמסביב הייתה האזור שבו גדל, שיחק ולמד הרצל הצעיר. דמיינו בבית הכנסת הזה את בנימין זאב הרצל, עולה לתורה בטקס בר המצווה שלו, בשנת 1873. אגב, הרצל מזכיר את האירוע כמה פעמים בספרו "בית הכנסת של הטבק" (Tabakschul).

ואכן, הכיכר הקטנה שבחזית בית הכנסת נקראת כיום "כיכר הרצל" (Herzl Ner).


ביקור בבית הכנסת עם צלילי העוגב ברקע:

https://youtu.be/qfUX2QdRwFs


הדרכה:

https://youtu.be/sPUyjl5qxDo
בית הכנסת העתיק של קרקוב
בית הכנסת הישן של קרקוב
#על בית הכנסת העתיק ביותר ששרד ועומד בפולין

אַלְטֶע שׁוּל (Stara), שמו ביידיש של בית הכנסת העתיק של רחוב שרוקה (ulica Szeroka Synagoga), הוא בית הכנסת הישן של יהדות קרקוב. זהו מבנה הבנוי מלבנים אדומות ונחשב לאחד מבתי הכנסת העתיקים והשמורים ביותר בפולין.

עד השואה נחשב בית הכנסת הזה לאחד מבתי הכנסת המרכזיים של יהדות קרקוב. הוא נהרס במלחמת העולם השנייה, אבל שוחזר לפי התכניות המקוריות שנותרו מהמאה ה-16.

בית הכנסת פועל כיום כשלוחה של המוזיאון ההיסטורי של קרקוב. ניתן לחזות בו בתערוכה המספקת הצצה לתולדות היהודים והקהילה היהודית של קרקוב. מוצגות בו גם תערוכות זמניות, בנושאים יהודיים שונים.

בחלל אולם התפילה שלו תוכלו לעבור על פני מוצגים ויצירות יהודיות שונות, לצד פריטי יודאיקה נדירים, שנאספו בקרקוב ובפולין כולה.


#תולדות המקום
לא ברור באופן מוחלט מתי נוסד בית הכנסת הזה. נראה שמדובר איפה שהוא במאה ה-15. בשנת 1570 שיפץ אותו אדריכל איטלקי בשם מתיאו גוצ'י. בין השאר הוגבהו אז קירותיו, בכדי שהוא יוכל לעמוד במתקפות על המתפללים. במהלך השיפוץ שופצו הקירות שלו והוא קושט בעיטורים בסגנון גותי, שהיה אז שיא האופנה האדריכלית.

לקראת סוף המאה ה-18, בשנת 1794 נאם כאן הגנרל הפולני תדיאוש קושצ'ושקו. הוא קרא אז ליהודים להצטרף למאבק שהנהיג לעצמאות פולין. היהודים הצטרפו ולחמו לצידו בכובש הרוסי, מאבק שלא הצליח.

במלחמת העולם השנייה הרסו הנאצים את בית הכנסת ושדדו את יצירות האמנות שהיו בו. במהלך המלחמה הוא שימש את הגרמנים כמחסן צבאי ובשנת 1943 הם הוציאו בו להורג 30 בני ערובה פולנים.

לאחר תום המלחמה, במחצית השנייה של שנות ה-50, המבנה שופץ ושוחזר לעיצובו המקורי הגותי של מתיאו גוצ'י.

כיום הוא משמש כמוזיאון של הקהילה היהודית של קרקוב ומהווה אגף של המוזיאון ההיסטורי של העיר.


מבט מבחוץ:

https://youtu.be/reKMFscpiR4

המוזיאון היהודי שבו:

https://youtu.be/euVpfK6cn0w


בית כנסת הרמ
בית כנסת הרמ"א
#על בית הכנסת שבקירותיו מצבות יהודיות

בית הכנסת הרמ"א שברחוב שרוקה, או כמו שמכנים אותו כאן "בית הכנסת רמו" (Synagoga Remu), הוא בית הכנסת ע"ש של רבי משה איסרליס (רמ"א).

בית הכנסת הוקם באמצע המאה ה-16 בידי הרמ"א. הוא בנה אותו לזכר אשתו שנפטרה. בתחילה הוא נבנה מעץ, אך די מהר הוא נשרף בדליקה, ששרפה חלק ניכר מהרובע היהודי כולו. וכך, 4 שנים אחר כך, הוא נבנה שוב - הפעם מאבן.

בכל המסמכים הוא נקרא בית כנסת החדש של הרמ"א, כדי להבדילו מבית כנסת ישן יותר ברובע, שגם הוא נקרא ע"ש הרמ"א.

כך או כך, בית הכנסת הזה נחשב לקטן ביותר מבין בתי הכנסת ההיסטוריים של קז'ימייז'. כמו בתי כנסת רבים בפולין, הוא הושחת וניזוק במהלך מלחמת העולם השנייה, אבל אחריה הוא שוחזר באופן מרשים.

שימו לב לקיר שבחצר בית הכנסת. בקיר הזה שובצו שרידי מצבות שנהרסו בשואה. המצבות הללו מצביעות על בית הקברות העתיק, שניצל בחלקו מהשחתה בידי הנאצים ושממנו הן נלקחו. כיום הוא מהווה מקום עלייה לרגל עבור יהודים דתיים, שבאים לביקור בקברו של הרב משה איסרליס, הרמ"א שחי כאן במאה ה-16.

כיום בית כנסת הרמ"א הוא אחד משני בתי הכנסת היחידים הפעילים בעיר. מדי שבוע מתקיימות בו תפילות.


תמונות מהמקום:

https://youtu.be/4gwlEPrYjE0


מבט מבפנים:

https://youtu.be/7tBqJ597Eww


ביקור במקום:

https://youtu.be/5FcFaLYPUXE
הערבה הבוכייה
#על אנדרטת קורבנות השואה מיהדות בודפשט

בחצר המוזיאון היהודי תוכלו לראות את אנדרטת הערבה הבוכייה המרשימה, לזכר קדושי השואה. צורת האנדרטה, שנתרמה על ידי יהודים יוצאי הונגריה ברחבי העולם, היא של עץ ערבה בוכייה, כשעל כל עלה בעץ חרוט שמו של יהודי שנספה בשואה.

האנדרטה עוצבה בשנת 1991 על ידי האמן ההונגרי אימרה וארגה. במבט הפוך תוכלו לשים לב שעץ הערבה הבוכייה שמפוסל בה, מקבל צורת מנורה בעלת שבעה קנים.

הפסל נמצא בחצר האחורית של הבניין, מקום בו נחפרו בלית ברירה 24 קברי אחים, בהם נקברו 2,281 מתים מהחורף הקר האחרון של השואה, מתים שנאספו מכל רחבי הגטו, בתום המלחמה.

את שמות הנספים שנחרטו על עלי העץ באנדרטה הזמינו תורמים והמנהג נמשך כל השנים, בטקס שנתי שבו מתווספים עלים חדשים ל"עץ". על העלה הלפני אחרון בכל ענף חרוט מספר, כמו שנהוג בבתי הקברות היהודיים בהונגריה.


#אנדרטאות נוספות במתחם
לא פחות חשובות מ"הערבה הבוכיה" הן שתי אנדרטאות שלידה. הראשונה היא בצורת לוח שיש שנועד להנציח את פועלו של ראול ולנברג. הוא היה דיפלומט שוודי, שהציל אלפים מיהודי בודפשט והוכר כחסיד אומות העולם, ככל הנראה המפורסם שבהם. גורלו האישי לא שפר עליו, שכן ולנברג נעלם, בתום המלחמה, ולאחר שנים התגלה שככל הנראה מת בשבי הסובייטי.

עוד בסמוך, מוצבים 4 לוחות שיש גדולים, שעליהם חקוקים שמות 240 חסידי אומות העולם ההונגרים, שהצילו יהודים בשואה, תוך סיכון חייהם וחיי משפחותיהם.


#טיפים
גם אם המוזיאון ובית הכנסת סגורים, עדיין תוכלו לצפות באנדרטה, מעבר לגדר. פשוט פנו לצד האחורי של המבנה, מצד שמאל.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/a4Eza6vX03Y
המוזיאון היהודי של בודפשט
#על מוזיאון יהדות בודפשט

המוזיאון היהודי של בודפשט (Magyar Zsidó Múzeum) נבנה כבר ב-1930 בבית הולדתו של בנימין זאב הרצל, בשכנות לבית הכנסת הגדול של בודפשט. המוזיאון מספר ומציג את סיפורה של הקהילה היהודית בעיר, קהילה שהושמדה כמעט כולה בשואה.

המוזיאון, שהוא המוזיאון היהודי השני בגודלו באירופה, מכיל מוצגים רבים מהווי החיים היהודיים בהונגריה בכלל ובבודפשט בפרט. הוא מציג היטב את הקהילה המפוארת שחיה כאן במשך מאות שנים.

במוזיאון עצמו 4 חללים. כל אחד מהם מתמקד בהיבט מסוים של החיים היהודיים בהונגריה. הנושאים הם חיי היום יום של היהודים, חגים יהודיים, שואת יהודי הונגריה וחפצי יודאיקה ששימשו בשבתות. את חפצי היודאיקה שבתצוגה אספו מכל רחבי האימפריה האוסטרו-הונגרית לשעבר.

כמו בית הכנסת שלידו, גם המוזיאון היהודי נטל על עצמו את תפקיד ההנצחה. הוא מכיל חדר זיכרון שחושף תמונות רבות מזמן השואה, כמו שחוותה אותה קהילת יהודי הונגריה. יש גם עמוד זיכרון שמספר ומנציח את הצנחנית והמשוררת חנה סנש. בחצר המבנה אנדרטאות מרשימות ליהדות בודפשט, לדיפלומט וחסיד אומות העולם ראול ולנברג ולאחרים שעזרו ליהודי הונגריה להסתתר מפני הנאצים.


#תולדות המוזיאון
המוזיאון, שנבנה ב-1930 בבית הולדתו של תאודור הרצל, מילא תפקיד יחודי ואמיץ, בשנים בהן האנטישמיות בהונגריה התגברה ונאסר על אמנים יהודיים, להציג את יצירותיהם. דווקא אז התייצב המוזיאון, שכלל לא עסק עד אז באמנות. הוא החל להציג אז תערוכות של אמנים יהודים, שדתם היהודית מנעה מהם להציג במוזיאונים ובגלריות של בודפשט.

בשנות המלחמה הקשות עזרו עובדי המוזיאון הלאומי של הונגריה להסתיר את המוצגים של המוזיאון היהודי במרתפי המוזיאון הלאומי. בכך הצילו את המוצגים מההפצצות הקשות של מטוסי בנות הברית על העיר ומציפורני הנאצים עצמם.


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.