» «
נהר שפרה
נהר שְׁפְּרֵה
#על נהר השפרה שבו תוכלו לשוט ולחצות את מרכז ברלין ההיסטורי

נהר השְׁפְּרֵה (Spree) הוא נהר באורך של כ-400 ק"מ, החוצה את המרכז ההיסטורי של העיר ברלין וממשיך עד לשפך שלו אל נהר ההאבל שבמערב ברלין.

השפרה הוא אחד מהמקורות העיקריים של נהר האבל (Havel). לאורך נתיב זרימתו, הוא זורם דרך כמה מדינות בגרמניה, כולל סקסוניה, ברנדנבורג והבירה ברלין.

אם ניווטתם לכאן בגאידול הרי שאתם נמצאים בסמוך לקתדרלה של ברלין כי כאן שוכנות התחנות המרכזיות של חלק מחברות השייט המרכזיות בעיר. שיט בסירה על הנהר (Sightseeing cruise) והתעלות שיוצאות מהנהר היא לדעת רבים אחת הדרכים המהנות לחוות את ברלין, מזווית פחות מוכרת ובשילוב חוויה מהנה לכל המשפחה.

השיט בשפרה עובר בברלין במרבית האתרים החשובים בעיר. יש גם שיט רומנטי של ערב (Evening city tour), המשלב גם ארוחת ערב עם השיט, חוויה נחמדה למי שאוהבים.

אגב, גם פארק שפרה הסמוך לנהר הוא מהמקומות הנעימים והשווים בעיר. מומלץ לשלב עם השיט על הנהר, באותו אחר הצהריים, ולעשות גם פיקניק בפארק.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/cXW0JoKd9-Y


שיט על הנהר:

https://youtu.be/JGO7hWgPVWA


הדרכה:

https://youtu.be/DlCxzhqIHzM
פארק אוסטר
פארק אוסטר
#על הפארק


באזור המזרחי של אמסטרדם, תמצאו את פארק אוסטר. בגלל ריחוקו ממרכז העיר, לא משמש הגן את התיירים כמו את המקומיים. זהו הפארק הגדול הראשון שנוסד על ידי עיריית אמסטרדם והוא נבנה בשנת 1891. הסגנון שלו מזכיר את הגנים האנגליים והוא תוכנן על ידי אדריכל הנוף ההולנדי לאונרד אנתוני שפרינגר (Leonard Anthony Springer).

בשביל לבנות את הפארק נאלצה העירייה להזיז בית קברות ותיק במיוחד, שעמד כאן פעם. כשהציעה העירייה את התכניות להסבת בית הקברות לפארק, היו לא מעט מחאות בנושא, אך בסופו של דבר המפגינים נכנעו והסכימו עם המיקום החדש של בית הקברות.

במרחב של הפארק מדשאות מזמינות, שטחים המיועדים להליכה, רכיבה על אופניים, אזורים המיועדים לפיקניק ומגרשי משחקים בעבור הילדים. בפארק לא מעט פסלים ואנדרטאות. תוכלו להעביר בפארק כמה שעות נינוחות ורגועות בכיף. בסמוך לפארק נמצא המוזיאון הטרופי. בימי הקיץ החמים, תוכלו לראות הרבה ילדים בבריכה הקטנטנה שיש בו, גולשים במגלשות ונהנים ממתקני השעשועים.

ומעבר לדברים הרגילים שמאפיינים את רוב הפארקים, ממוקמת בו גם אנדרטת העבדות הלאומית, שמנציחה את ביטול העבדות בהולנד בשנת 1863. האנדרטה נחשפה בשנת 2002 בנוכחותה של המלכה.

מבט מקרוב על הפארק:
https://www.youtube.com/watch?v=k6zD7bHkeYs
נהר הסן
נהר הסן
#נהר הסיין

נהר הסיין שחוצה את פריז הוא מקום אידיאלי לטיול נעים שבו תוכלו לספוג את הנוף והאווירה הפריזאית. אך הנהר המיוחד הזה הוא הרבה יותר מנתיב תחבורה ואטרקציה תיירותית. הוא מחלק את העיר לשניים - פריז העליונה ("הגדה הימנית") המהווה את מרכז המסחר ופריז התחתונה ("הגדה השמאלית"), שבנתה לעצמה תדמית שיקית ואינטלקטואלית. אורכו של הנהר 780 קילומטרים.

הנהר יוצא מצפון צרפת והוא מנתיבי המסחר העיקריים בו. בנוסף לפריז, הוא עובר בערים טרוֹאה, רואֶן ולה-הבר.

במהלך טיול על גדותיו ניתן לראות כמה מן האתרים החשובים בעיר, ובהם מגדל אייפל, קתדרלת נוטרדם, ארמון בורבון, מוזיאון אורסיי, מכון העולם הערבי ועוד.

את נהר הסיין מקשטים 38 גשרים, ביניהם הפונט נף. על הגשרים תוכלו לעלות ולעבור באמצעותם לגדה הנגדית. הגשר "הצעיר" והאחרון שנבנה בו הוא גשר שארל דה גול. בשעות בין הערביים והערב כדאי להגיע לאזור גשר האומנויות שליד הלובר, שמושך אמנים רבים שמגיעים לצלם את הנוף בשעה קסומה זו. נהר הסיין אמנם לא נהר רחב מאד, אולם לגשרים שעליו שמור מקום נכבד בתולדות הארכיטקטורה והבנייה הציבורית.

בתקופה שצרפת היתה פרובינציה רומאית, נהר הסן היה ידוע בשם הלטיני "סקוונה" (Sequana), כלומר "שמוצאו מנהר היון".


#"הגשר הישן" של נהר הסיין
הפון נף, הידוע בכינויו "הגשר הישן", הוא הגשר הישן ביותר בפריז. הוא הוקם בשנת 1578. יש גשרים שנבנו על יסודות של קודמים להם ושמרו על שמם, אך הפון נף עומד על תילו יותר מ-400 שנים, מה שמקנה לו את הוותק הרב ביותר מבין 38 הגשרים שעל הנהר. בשנת 1986 משך הגשר את תשומת ליבו של כריסטו, האמן הסביבתי שנודע בעיטוף חלקי נוף בבדים גדולים והוא לקח על עצמו את עטיפת את הגשר.

פון נף נבנה במטרה לפתור בעיה עתיקת יומין: עומס תנועה. כן כן, ממש כמו בכבישים. בגשרים השכנים לו - גשר החלפנים וגשר נוטרדאם, היו פקקים ועומסים של יותר מדי אנשים ונדרש לפתוח מעבר נוסף בין שתי גדות הסיין.

אל הגשר הזה הגיע המלך הנרי השלישי לאחר מסע ההלוויה של שני ילדיו הקטנים. בגלל האבל הכבד ששרר בעיר בתקופה זו, הגשר כונה במשך זמן מה "גשר הדמעות". אחר כך הוא קיבל את הכינוי "גשר השיכורים" בשל מס היין שהוטל על ספינות שהפליגו תחתיו. גם הכינוי הזה אבד במהלך הזמן ונותר השם הרשמי וחסר ההשראה - פון נף.

לאורך קשתותיו של הגשר מפוסלים פרצופים קפואים בעוויות משונות. לפי האגדה, אנשי החצר של הנרי השלישי שימשו השראה לפסלים. הגומחות, המתאימות לזוגות רומנטיקנים, שימשו בעבר למסחר ולעסקים מפוקפקים. כמו כן, בשנים הראשונות לאחר הקמתו הפך הגשר החדש למרכז זנות תוסס, בשל התפיסה של אזור הגשרים כ"אזור דמדומים". במאה ה-17 החליטה משטרת פריז לנקות את נגע הזנות מן הגשר החדש ולנקוט בפעולות משמעותיות כנגדו.


#חלוקת העיר לשניים

נהר הסיין מחלק את העיר פריז לשניים - פריז העליונה ("הגדה הימנית") ופריז התחתונה ("הגדה השמאלית").

הגדה הימנית מזוהה עם אזורים אלגנטיים ויוקרתיים כמו כיכר ונדום או פלס דה ווז'. הרחוב המפורסם ביותר בגדה הימנית הוא השאנז אליזה, אך ישנם בו עוד רחובות חשובים כמו רחוב ריבולי, רחוב דה לה פה, רחוב סנט אונורה ועוד.

האוכלוסייה שנמצאת בגדה הימנית מורכבת. מצד אחד יש בה שכונות עשירות ושופעות במערב לצד שכונות פועלים ומהגרים עממיות ועניות יותר. הגדה הזו, הימנית, היא קדחתנית, מסחרית, פונקציונאלית ובעלת צפיפות אוכלוסין גדולה. רוב החברות המובילות, הבנקים והפעילות העסקית מרוכזים כאן.

הגדה השמאלית מזוהה כבוהמיינית וסטודנטיאלית יותר. היא שקטה, ירוקה והיסטורית יותר. הרובע הבולט בה הוא הרובע הלטיני.

הרחובות העיקריים בגדה השמאלית הם שדרות סן ז'רמן ושדרות סן מישל. אך מעבר להבדל הגיאוגרפי בינה לבין הגדה הימנית, הכינוי מתייחס למאפיינים תרבותיים וחברתיים באוכלוסייה עצמה. כמו כן, מרוכזים בגדה השמאלית מרבית המוסדות, כמו אוניברסיטאות, מכוני מחקר ובתי חולים.


#האיים של נהר הסיין
דומה שאין נהר בלי אי ושני האיים הקטנים שבמרכז נהר הסיין הם פיסות קרקע של פחות מקילומטר רבוע אחד. האיים, איל סן לואי (הקטן יותר מהשניים) ואיל דה לה סיטה, נראים כפנינים קטנות בתוך הנוף הפריזאי המקומי. הם מרכזי תיירות סואנים המשלבים ארכיטקטורה בסגנון ימי הביניים עם אטרקציות מודרניות.

איל סן לואי נקרא על שמו של לואי התשיעי מלך צרפת. הוא מחובר במערכת גשרים ליתר חלקי פריז - גשר סן לואי (המחבר את האי לאיל דה לה סיטה), גשר לה טורנל (המחבר את האי לגדה השמאלית), גשר לואי פיליפ (המחבר את האי לגדה הימנית), גשר מארי (המחבר את האי לגדה הימנית אף הוא) וגשר סולי (החוצה את האי מהגדה הימנית לשמאלית). האי משמש היום בעיקר למגורים, אך בעבר הוא היה שני איים לא מיושבים ששימשו כשדה מרעה בקר וכמקום לאחסון עצים.

באיל דה לה סיטה, הגדול יותר מהשניים, ממוקם מאז התקופה הרומית ארמון בקצה המערבי ואילו הקצה המזרחי הוקדש מאז אותה תקופה לענייני דת. בין היתר תוכלו למצוא עליו את קתדרלת נוטרדם. השטח בין קצוות האי נועד, עד שנות ה-50 של המאה ה-19, למגורים ולמסחר, אך מאז הספיקו למקם עליו את בנייני משרד המשטרה, היכל הצדק הפריזאי, בית החולים אוטל דייה Hôtel-Dieuu ועוד. כיום, רק החלקים המערבי והצפוני של האי משמשים למגורים וביניהם תוכלו למצוא אפילו כמה שרידים לבתים מהמאה ה-16.


#נהר הסיין לתיירים
כמעט בכל עיר הממוקמת ליד המים, המים מהווים סוג של מראה שבה העיר מוצאת השתקפות משלה. במשך מאות שנים, משוררים, ציירים, פילוסופים, סופרים, אדריכלים, אוהבים, מתאבדים ואף תיירים - חשו את המשיכה החזקה הזו למים. אין זה מקרי שהעיר התפתחה סביב השדרה הענקית הזו, או שהשבטים הפריזאים המוקדמים הותקפו כאן על ידי הרומאים. הנהר, אגב, עדיין מהווה את נתיב המים המסחרי הראשי של פריז.

לעתים קרובות מתבלבלים התיירים בין 2 הגדות - הימנית והשמאלית והם מבזבזים שעות בחיפושים במפות ומנסים להבין באיזה צד של הנהר הם עומדים. החוכמה היא לזכור שכשאתה עומד במורד הנהר (בכיוון השיפוע של הנהר), הגדה השמאלית משמאלך והגדה הימנית מימינך. אם אתה לא מצליח להבין לאיזה כיוון זורמים המים, חפש פיסת פסולת צפה ובחן לאיזה כיוון היא שטה.

על נהר הסיין יש 32 גשרים, חלקם יותר מרשימים מהאחרים. הגשר העתיק ביותר הוא פונט נף, שהונצח על ידי אמנים ומשוררים ואף הוזכר בסרטים במאה ה-20.

הגשר חוצה אי קטן וממנו מתחילים סיורים מודרכים על סירות קטנות. באביב או בקיץ זה מקום נפלא לבלות בו על ספסל מתחת לעצי הערבה, להשתזף מעט ולטייל בגנים המטופחים במרכזו. אם אתה אדם שאוהב להביט בסירות, זו נקודה מצוינת. למעשה, זה אחד מהמקומות הנחמדים ביותר להסתובב בהם בפריז.

עוד גשר פופולרי הוא פון דז אר, הבנוי ממתכת ומיועד לגמרי עבור הולכי רגל. מעליו נשקף מראה נוף מדהים, אולי מהיפים בפריז. אנשים מביאים איתם בקבוקי יין ועושים פיקניק, אחרים מביאים גיטרות והאווירה תמיד קלילה וחגיגית. מתחת לגשר, על הרציפים מצד ימין ומצד שמאל תוכלו לראות המון משתזפים, רוכבי אופניים, עגלות ורצים.


#טרגדיות בנהר הסיין
נהר הסיין הוא אזור תיירות רומנטי ומרהיב, המאפשר לראות את העיר מזוויות שונות, אך בחורף, בעיקר לעת לילה, עשוי הנהר להפוך לאתר אפלולי ואפילו מפחיד. את הסיפורים אליהם נחשפו מימי הנהר הזה, אנחנו לא רוצים לדמיין. הנתונים מלמדים על 10 מקרי רצח המתרחשים בנהר בכל שנה, 120 אנשים המנסים להתאבד. כ-70 גופות נמשות כל שנה מהמים.

אחד מהשמות המוכרים, הוא פול צלאן. המשורר המיוסר של השואה, שבמשך שנים הזדהה עם החוויה הקיומית של עמו. כשהרגיש שהוא אינו יכול להמשיך יותר לחיות את העבר הנוראי, הוא עבר תקופות של משבר נפשי, דכאונות, אשפוזים ולבסוף - צלל אל מותו בנהר זה.

יש גם את סיפורה של "האלמונית מנהר הסיין". בסוף 1880 נמצאה גופתה של אישה צעירה בנהר. על הגופה לא נמצאו סימני אלימות וניתן היה להניח שהיא התאבדה. הפתולוג, שנחשף לגופה בחדר המתים, נדהם מיופייה של האישה הצעירה שנראתה מחייכת במותה וביקש ליצור מסכה של פניה. במהרה החלו המסכות להימכר בשווקים ובחנויות והיא הפכה לפופולרית בקרב הבוהמיינים הצרפתיים של התקופה. המסכה נמצאה בביתם של סופרים, ציירים ומשוררים רבים.

בשנות ה-60 השתמשו במסכה של האישה הלא מוכרת מהסיין בתור פניה של בובת ההחייאה הראשונה וטוענים כי היא הפכה את פניה למנושקות ביותר בכל הזמנים. זהותה האמיתית של האישה המסתורית, מעולם לא התגלתה.

הטרגדיות הגדולות שהתרחשו ליד הנהר, הם הסיפורים המרתקים ביותר, אותם התיירים פחות מכירים. זה לא אומר שנהר הסיין מייצג מוות, אבל מעניין לחשוב על כך כחלק ממחזור החיים.


מבט מקרוב על נהר הסן:

https://www.youtube.com/watch?v=tRwNUED4F_Y&t=249s
ויה אפיה
וִיַה אַפְּיַה
#על הדרך העתיקה

וִיַה אַפְּיַה (Via Appia Antica) היא כמו הטוסקנה של רומא: אוסף של שדרות עצי ברוש, גנים ועצים ירוקים. תמצאו כאן כל מיני סוגים של אטרקציות: קטקומבות, מסלולי טיול רַגְלִיִים, רכיבה על אופניים, אתר של אַקְוָודוּקְטִים, שהיו אמות מים עתיקות שהרומאים הצטיינו בבנייתם, אתרים ארכאולוגיים, מסעדות ופונדקים. תיירים אוהבים לשכור כאן אופניים ולרכב בין השבילים העתיקים.


#תולדות ה"וִיַה אַפְּיַה"
הדרך הזו הייתה פעם אחד מצירי התנועה החשובים של הרפובליקה. כידוע, אחד התחומים הבולטים של רומא העתיקה היה הכישרון ההנדסי לסלילת דרכים ובניית אמות מים. לא סתם נאמרה האמרה המפורסמת "כל הדרכים מובילות לרומא" - בשיאה של האימפריה הרומית כללו הדרכים שנוצרו בה 85 אלף קילומטרים של דרכים סלולות שקישרו בין 370 יעדים. כמעט אל כל מקום שאליו היה צריך הצבא הרומי להגיע, נסללה דרך. מטרתן של הדרכים הייתה אז להוביל אספקה לצבא ולהרחיב את גבולות הרפובליקה. בדרך כלל נקראו הדרכים על שם המפקד שיזם את הקמתן.

את ההחלטה לסלול את הדרך קיבל המדינאי הרומי אַפְּיוּס קלאודיוס קאיקוס (Appius Claudius Caecus), בשנת 312 לפנה"ס. לכן היא קיבלה את שמו "דרך אַפְּיוּס". הדרך נסללה במהלך המלחמות הסאמניטיות, שלושת המלחמות שנערכו בין הרפובליקה הרומית לבין השבטים הסאמניטיים. מטרתה הייתה לאפשר לתנועה גדולה של כוחות צבאיים לנוע ממקום למקום. בסופו של דבר, היא הגיעה לעיר בְּרִינְדִיזִי בדרום איטליה. אז היא גם קיבלה את השם המקורי שלה - VIARUM REGINA, "מלכת הדרכים".

ואם תהיתם לגבי הקטקומבות, הנוצרים ברומא היו נרדפים ולכן כשנאלצו לקבור את יקיריהם - הם עשו זאת מתחת לאדמה כדי להגן על הקברים שלהם מפני חילול. מה שנותר מהקברים האלו היום הם שרידים, שאותם תוכלו לראות לכל אורך הווִיַה אַפְּיַה
ונקראים "הקטקומבות". הסיור בהם מרתק ומלמד רבות.


#העבדים בווִיַה אַפְּיַה
הדרך השלווה הזו מסתירה היסטוריה לא פשוטה ולא נעימה במיוחד. בשנת 73 לפני הספירה הונהג ברומא מרד העבדים השלישי, בהנהגת סְפַּרְטָקוּס.

נוצרה אז התארגנות ענק של עבדים שתכננו לברוח לחופשי מבית הספר לגלדיאטורים. הסיבה היא התעללות שעברו מידי המאמן שלהם, באטיאטוס. הלשנה על הבריחה המתוכננת הגיעה לאוזניו של המאמן ורק 78 גלדיאטורים הצליחו לברוח, מצוידים בסכיני מטבח שלקחו בבריחתם מהמתחם. הנשק שימש אותם לאחר מכן בזמן שחיל המשמר המקומי ניסה לעצור את הימלטותם. המרד הזה הוליד מרידת ענק שגרמה לצרות צרורות לצבא הרומי. את המרד הנהיג בהצלחה סְפַּרְטָקוּס, שהקים צבא אדיר והנהיג אותו לנצחונות על הרומאים. אבל לבסוף הביסו אותו הרומאים ולכדו רבים מהמורדים.

על פי חוקי הרפובליקה, בהם מורדים נענשים בהוצאה להורג, כ-6000 עבדים נצלבו לאורך הדרך הזו ממש, למען יראו כולם וייראו. כל מי שעבר אז בווייה אפיה ראה שורות של צלבים, שעליהם גופות חייליו של סְפַּרְטָקוּס. כך עשתה האימפריה הרומית למורדים בה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/qaDJosNMRXg


ומהאוויר:

https://youtu.be/g-FSZL_BFl0

התעמלות

פארק הירקון
פארק הירקון
#על הפארק הגדול של תל אביב

הוא הסנטרל פארק של תל אביב, פינת הטבע והספורט של העיר הגדולה וצינור החמצן שלה לירוק, שכל כך נחוץ לתושבי עיר גדולה. כמו הסנטרל פארק, הפארק הזה מציע מגוון גדול של אטרקציות וכל אחד יכול לבחור לו את מה שגורם לו הנאה. ממדשאות ענקיות, שבילי הליכה ורכיבה על אופניים, פסלים, פינות חי וגנים ייחודיים - כל אלה ממתינים לציבור בפארק הירקון.

ראשית, פארק הירקון, או בשמו הרשמי פארק גני יהושע, הוא הגן הגדול והמרכזי בתל אביב ואחד המקומות הפופולאריים והמפורסמים בארץ. בשבתות הפארק הזה משמש את אוכלוסיית תל אביב רבתי, למנוחה, נופש, טיולים וספורט. רבים המבקרים בו ועושים טיולי שבת, במיוחד בשבתות החורפיות שבהן יש שמש. רבים אחרים פורשים מחצלת ופשוט מתרגעים על הדשא הנעים.

לצד היותו פארק פעיל וירוק, מתקיימות בו הופעות רבות, במיוחד של אמנים מהעולם הגדול ונערכים בו אירועים יוקרתיים גדולים.

אולי תרצו להציץ באתר הארכאולוגי שנקרא "שבע תחנות". זוהי תחנת קמח, שנבנתה על גדות הירקון, בכדי להשתמש בזרימת מי הירקון, בכדי לטחון קמח.

כשאתם ב"שבע תחנות", הרימו ראש דרומה לכיוון גבעת נפוליאון, בערבית תל ג'ריסה. זהו אתר ארכיאולוגי שנמצא בסמוך להצטלבות נחל הירקון ונחל איילון. הוא זכה לשמו על שם צבאו של המצביא הצרפתי נפוליאון בונפרטה, שחנה כאן עם צבאו, בעת שכבש חלקים מארץ ישראל.


#על ההיסטוריה של פארק הירקון
עוד בימיה הראשונים של המדינה, החליטו דוד בן גוריון ומאיר דיזנגוף שלא יוקמו בניינים ובתים על גדות הירקון. מדהים שעבר אז היה להם החזון והמודעות לסביבה, שהביאו להחלטה שעל גדות הירקון יישאר שטח ירוק ופתוח לטובת תושבי העיר.

את פארק הירקון עצמו החלו לבנות בשנת 1969. שטחו נקבע על 3,500 דונם, מכביש גהה במזרח ועד הים במערב. מתוך שטח זה, פעילים ופתוחים לטובת הציבור כמעט 3,000 דונם.

לשם "פארק גני יהושע", על שם ראש העיר דאז, יהושע רבינוביץ', הפארק זכה בשנת 1973. אז גם הוקמה חברת פארק הירקון, המנהלת אותו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/dR77XIwKRr4


ומהאוויר:

https://youtu.be/koGhh1ooIB0
שפרה פארק
שְפְּרֶה פארק
#על פארק השעשועים שעצר מלכת

פארק השעשועים שְפְּרֶה (Berliner Spreepark),"שְפְּרֶה פארק", הוא לונה פארק ישן שאינו פועל כבר שנים רבות, אבל המתקנים שלו עדיין במקום והם מושכים אליהם מבקרים רבים.

עד לא מזמן היו שלטי איסור כניסה תלויים על גדר הפארק. כמו שאומרים "מים גנובים ימתקו", הכיף של ההתגנבות לפארק השעשועים הזקן והסגור, הפך את הפארק הזנוח לאטרקציה של ממש.

כיום פותחים את הלונה פארק פעמיים בשבוע, המתקנים אינם פועלים כמובן, אך יש כאן רכבת שסובבת סביב הפארק.

הפארק שנפתח במקור בברלין המזרחית, ב-1969, הופעל מחדש לאחר איחוד גרמניה ובשנת 2001 ננטש על ידי בעליו, שלקח חלק ממתקניו ועבר איתם לפרו, כדי להקים שם פארק חדש.

הוא הותיר אחריו משהו שנראה כמו חלק מתפאורת סרטי פארק היורה. יש כאן שרידים של ממותות ודינוזאורים, פעם הם שימשו חלק ממתקני הפארק והיום הם שוכבים ומוטלים על הארץ, מקנים למקום אווירה של אתר מוות פרה היסטורי.

השְפְּרֶה פארק נמצא בפארק טרפטו שבדרום מזרח ברלין, על גדות נהר השְפְּרֶה, שעל שמו הוא נקרא. הליכה קלה לאורך הנהר וברחבי הפארק תגלה לכם גם אנדרטה סובייטית שנותרה מתקופת ברלין המזרחית ופינות ירוקות ונעימות לבילוי שקט ורוגע.

אז זה כן כל כך נעים לראות גן סגור, במיוחד אם יש דרך להתפלח פנימה ובסוף לצאת...


מבט מקרוב:

https://youtu.be/nO7YEXSzF4o


אז והיום:

https://youtu.be/KBGXLnSoAag


ומלמעלה:

https://youtu.be/-K5VjRf_3fo
פארק הידרוסקאלו
אגם הִידְרוֹסְקָאלוֹ והפארק
#על "הים של מילאנו"

במזרח העיר מילאנו תמצאו את פארק הִידְרוֹסְקָאלוֹ (Lago Idroscalo), פארק בשטח של כ-8 קמ"ר, שמקיף מאגר מלאכותי של מי מעיינות.

הפארק נחנך בשנת 1930 ועד היום הוא נחשב לאחת מפינות החמד של העיר. התושבים האיטלקים והתיירים נוהרים לכאן בשעות הפנאי שלהם, במיוחד בקיץ, כשניתן לרחוץ בבריכות הפתוחות ובבריכת הילדים הכיפית.

אם המקום מכונה "הים של מילנו" הרי שזה בזכות האגם היפה שבמרכז הפארק. באגם ניתן לשוט בסירות פדלים ובקיאקים. הפארק סביב האגם ירוק ומהנה ובצד צפון מזרח של האגם יש ריכוז של בתי קפה, ברים, מסעדות דגים וגריל ופיצריות טעימות.

חוץ מהאגם יש כאן ים של אפשרויות ספורט ופעילות גופנית. משבילי אופניים והליכה, מגרשי כדורגל, כדורסל, כדורעף חופים וטניס ועד קיר טיפוס ורמפות לסקייטבורד.

יש כאן גם שטחים פתוחים לפיקניקים, פינות רגיעה ושעשוע. למעוניינים יש פארק לילדים בעלי מוגבלויות ופעילויות בתשלום, כמו טרמפולינות, מתנפחים וסדנאות יצירה.

רוצים לחקור את הפארק? - שכרו אופניים או רולרבליידס וצאו לשוטט בשבילי הפארק.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/J0ypvI4swlk
קאסה דה קאמפו
קאסה דה קאמפו
#על הפארק הגדול של מדריד של המדרילניוס

אם אתם זקוקים לשעה קלה של הפוגה או הפעלה לילדים, אז קאסה דה קאמפו (Casa de Campo), או בשמו הרשמי "פארק קאסה דה קמפו", הוא המקום.

פעם הוא היה שמור רק לבני משפחת המלוכה, שנהגו לצאת בו לציד. הוא גם יוער מחדש על ידי המלך פיליפ ה-2.

אבל היום קאסה דה קמפו פתוח לכולם. יש כאן המון שבילי הליכה ורכיבה על אופניים, לונה פארק כיפי, אגם עם שיט סירות, מגרשי ספורט, חממה רחבה, דוכני אוכל עם מעדנים ומטעמים מקומיים ומעט בתי קפה ומסעדות.

הפארק עצמו משתרע על פני כמעט 20 קמ"ר והוא ללא ספק הפארק הציבורי הגדול ביותר של מדריד. נמצאים בו גם גן החיות הגדול של מדריד והאקווריום של העיר.

אל פארק קאסה דה קאמפו ניתן להגיע גם בעזרת רכבל, שיוצא מפארק אואסטה (Parque de Oeste).


#טיפים
אמנם הקאסה דה קאמפו אינו אתר חובה במדריד אבל מי שמגיעים לימים אחדים חייב לעצמו.


ביקור בקאסה דה קאמפו:

https://youtu.be/IkXI08y3lkg


טיילת תל אביב
טיילת תל אביב
#על הטיילת הארוכה של תל אביב

טיילת תל אביב (Tel Aviv Promenade) היא טיילת באורך של 14 ק"מ, הנמתחת על פני חופי תל אביב-יפו, שעל שפת הים התיכון. הטיילת היא מרכיב מרכזי בחיי העיר ת"א. זוהי אחת האטרקציות הממגנטות אליה את תושבי העיר, המבקרים והתיירים שבה.

על הטיילת מתקיימות פעילויות פנאי ונופש רבות, בעיקר בחופי הרחצה שבה. לאורכה תראו את מגוון חופי הרחצה, כמה פארקים ירוקים ומסלולי הליכה ואופניים. על רצועת החוף יש גם מרינה, מעגנים ומתחמי נמל, כמו רדינג, נמלי תל אביב ונמל יפו.

מצידה המזרחי של הטיילת יש מלונות, מסעדות ובתי קפה רבים.


#תולדות הטיילת
בשנת 1924 נפתחו חוף הרחצה המסודר הראשון כאן ואחריו שאר החופים, שהם חופי הרחצה הראשונים שהוסדרו בארץ. בשנות ה-30 הפעילה בהם העירייה 4 תחנות הצלה.

עם הזמן התווספו עוד ועוד מתקני חוף וקם רחוב מקביל לחוף, רחוב הרברט סמואל של ימינו.

את הטיילת הוחלט לבנות בסוף שנות ה-30, במטרה ליצור הפרדה פיזית בין אזורי הרחצה לאזורי ההליכה והטיול. הטיילת הוגבהה מעט מעל החוף והותקן בה מעקה ברזל, שעם השנים הוסר. למרות שהייתה מזמינה ונעימה, בזמן מלחמת העולם השנייה אסרו השלטונות על הרחיצה בים ולכן האזור השוקק ננטש והוזנח. בעשורים האחרונים הוא קיבל חיים ותנופה והיה למוקד תיירותי מרכזי בת"א.


#חופי הטיילת
היום הטיילת היא אחד המקומות החשובים והמשמעותיים בדימויה של תל אביב כעיר חוף. רצועת החוף מחולקת לשלושה חלקים:

הרצועה הצפונית - ובה חוף הצוק וחוף תל ברוך

רצועת החוף המרכזית - בה נמצאים חוף מציצים, חוף שרתון, חוף הילטון, חוף גורדון, חוף פרישמן, חוף בוגרשוב, חוף טרומפלדור, חוף ירושלים, חוף גאולה, חוף אביב וחוף צ'ארלס קלור.

הרצועה הדרומית - ובה חוף גבעת עליה, החוף של יפו.


מבט מקרוב על הטיילת:

https://www.youtube.com/watch?v=pqZOyOSdRfk
גבעת פטז'ין
#על המגדל שמזכיר את מגדל אייפל


גבעת פטז'ין (Petrin Hora או Petřín Hora), או גבעת פטרין, היא גבעה שגובהה 327 מטרים, שנמצאת במרכז פראג, על הגדה השמאלית של נהר הוולטאבה. הגבעה מכוסה ברובה בפארקים ירוקים ומלאי צמחיה, גן ורדים ופסלים עתיקים.

ובכלל, הגבעה מהווה אזור נופש שאהוב מאד על תושבי פראג. מדובר באזור שנע בין פארק רגוע למדי לאורך כל שעות היום ובין אתר הבילויים והשעשועים של משפחות העיר ובמקום שילדים מאד אוהבים.

מרבית המבקרים בגבעה מגיעים אליה מרובע מאלה סטרנה של פראג, בעזרת הפוּנִיקוּלָר, קרון ההרים, שהופעל לראשונה בשנת 1891 ומקשר מגובה פני העיר אל פסגת הגבעה.

האגדה מספרת שכאן עמדה הנסיכה ליבושה (Libushe) וניבאה שפראג תצמח, תהיה גדולה ותזכה לתהילה עולמית. תהילה? - אולי, אבל מה שבטוח הוא שכאן נמצאות כמה אטרקציות חביבות בהחלט לילדים, כגון:

מגדל רוזהלדנה - שהוא מגדל תצפית שמזכיר מאד את מגדל אייפל הפריזאי.

מבוך המראות - המקום שבו אתם נתקלים כל הזמן במראות כי לא ברור מה ההשתקפות ומה המציאות. משעשע!

שבילי הליכה ורכיבה על אופניים - רבים עושים כאן ספורט טבעי ונעים.

מצפה הכוכבים - המקום בו ניתן לחזות ולצפות בכוכבים בפראג.

אורווָת הסוסים - שבה ניתן לשכור סוסים ולרכב עליהם ברחבי הגבעה.

"חומת הרעב" - זהו "קיר הרעב" ההיסטורי, שנבנה תחת קרל הרביעי, כשהרעב בפראג היה גדול. הקיסר סייע אז לעניים, בעבודות יזומות בבניית הקיר, כשבתמורה הוא נתן לעובדים אוכל.


#טיפים
אל הגבעה ניתן לעלות ברגל או באמצעות הפוניקולר - רכבל. כרטיס חופשי לתחבורה הציבורית, תקף גם ברכבל והעלייה בחינם.

שימו לב שהתור לרכבל הוא ארוך, במיוחד בסופי שבוע ובעונת התיירות בקיץ.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/dOCPig8Oyg4


הנה גבעת פטז'ין:

https://youtu.be/E-8_9Z0mHrg


הפוניקולר העולה אל גבעת פטז'ין:

https://youtu.be/WinrvSbhIoA
הייד פארק
#על הפארק

הייד פארק הוא אחד מהגנים המלכותיים של לונדון. גודלו הוא 2.5 ק"מ והוא נמצא במרכז לונדון. הפארק נרכש במקור על ידי הנרי השמיני, מנזירי מנזר ווסטמינסטר בשנת 1536. כמו הרבה גנים מלכותיים באותה תקופה, גם הוא היה סגור בהתחלה, למבקרים. גם הכבישים שבו היו פתוחים למעבר הכרכרות של בני האצולה בלבד.

בתקופות קדומות יותר שימש האזור כשטח ציד וזירה לקרבות, מרוצי סוסים, הוצאות להורג וכדומה. בזמן מלחמת העולם השנייה, השתמשו בהייד פארק כשטח שעליו גידלו תפוחי אדמה.

בשנת 1728 לקחה המלכה קרוליין 300 דונם מהצד המערבי של הפארק והפכה אותו לגני קנזינגטון. זו הייתה גם אותה התקופה שבה נוצר אגם הסרפנטיין. זהו אגם שצורתו דמוית נחש ובו תוכלו לשוט או לצפות בעופות המים.

יש בו גם נקודת הנצחה מרגשת לנסיכה דיאנה, "נסיכת הלבבות", עליה השלום.

אפשר לטייל בפארק בנינוחות ולראות את האנדרטאות שבו, ליהנות מבית הקפה או מהמתקנים לילדים.

בשנת 1851 נבנה בהייד פארק ארמון הקריסטל, לכבוד תערוכה גדולה שנערכה בלונדון באותה השנה. בשנת 1857 הועברה לכאן ה"מארבל ארץ'" - קשת שיש שתוכננה בידי האדריכל ג'ון נאש כשער הכניסה לארמון באקינגהם ונבנתה בהשראת קשת הניצחון ברומא.



#פינת הנואמים בפארק

אחת הסיבות לכך שהפארק מוכר כיום בעולם, היא "פינת הנואמים", שבה נהגו ונוהגים עד היום להתכנס אנשים רבים ולנהל דיונים פומביים. ב"פינת נואמים" יכול כל אחד לעמוד ולנאום כרצונו. אנשים שנמצאים או מגיעים במיוחד אל הפארק מתקבצים מסביב לנואמים ומאזינים להם.

חלק מהנואמים חכמים במיוחד, שכן בפינה זו נאמו בעבר גם אישים כמו קארל מרקס, ולדימיר לנין וג'ורג' אורוול. אחרים עושים מעצמם צחוק ומעוררים ויכוחים וצחוק... מנהג הנאומים נשמר בחלקו עד היום, כשבכל יום ראשון תוכלו לשמוע שם נואמים שונים שידברו על נושאים פוליטיים, כלכליים ועוד.


#הייד פארק

כאשר התושבים המקומיים הלונדונים רוצים לשאוף קצת אוויר צלול, לטייל, לרוץ, לרכב על אופניים ובכלל לעשות הפסקה מהשגרה התובענית, הם מגיעים לפארק הזה, ההייד פארק. הפארק הוא אחד משמונת הפארקים המלכותיים שבתחומי עיר הבירה של הממלכה המאוחדת והוא אחת מהריאות הירוקות הבולטות בלונדון.

הפארק הזה, בו 350 דונמים של נוף פסטורלי וירוק, אירח כבר לא מעט תערוכות, הפגנות וקונצרטים גדולים. את השם "הייד" ניתן לקשור כנראה למידת שטח ייחודית שנקבעת לפי פוטנציאל התנובה של הקרקע. מידת השטח מכילה תחום של בין 60 ל-120 דונם.

הפינה הדרום מזרחית של הפארק מחוברת למעשה אל החצר האחורית של ארמון בקינגהם שלמעשה מחובר גם לפארק סנט ג'יימס. חיל הפרשים השייך לארמון משתמש בפארק על בסיס יומי.


#הייד פארק לתיירים

הכניסה לפארק מתאפשרת החל מהשעה חמש בבוקר ועד חצות. מגיעים אליו כ-5 מיליון מבקרים בכל שנה ולא במקרה. בפארק קילומטרים של נתיבי אופניים, דרכים מיוחדות למעבר סוסים, שבילי הליכה, מגרשים למשחקי ספורט - כדורגל, טניס, גולף, כדורת וקריקט. בפארק פנסי רחוב המאפשרים שהייה נעימה ומוארת גם בשעות הערב, ספסלים המאפשרים מנוחה עם נוף של הפארק, בתי קפה, מסעדות, ברזיות מים ואפילו תחנת משטרה. בקיץ מוצבים באופן קבוע כ-500 כיסאות נוח בצבעים ירוק ולבן המאפשרים ישיבה נוחה באוויר הפתוח.

גם ילדים ימצאו כאן לא מעט עניין, במיוחד בפארק הקרוי על שמה של הנסיכה דיאנה הממוקם בתוך הפארק הגדול. שם יוכלו הילדים לשחק בחול ובמים. הכניסה למבוגרים תתאפשר רק אם יש להם ילדים.

כמה מופעי מוזיקה גדולים במיוחד התקיימו בפארק הזה. בין היתר מצאו את עצמם מופיעים כאן האבנים המתגלגלות, פינק פלויד, קווין, רד הוט צ'ילי פפרס ועוד ועוד. אל ההופעות הגיעו מאות אלפי צופים.

אם אתם מחפשים מה לשלב ביום שבו אתם מבקרים בפארק, אתם יכולים להוסיף למסלול את אזור הווסטמינסטר, אוקספורד סטריט, נוטינג היל או קריית המוזיאונים.

מבט מקרוב על ההייד פארק:
https://www.youtube.com/watch?v=wG-vnMLaMlE
האי אדה ציגאנליה
#על האי שהוא אזור הנופש והספורט של הבלגרדאים


אם אתם מתלבטים מה לעשות בוויקנד בבלגרד, האי אדה ציגאנליה (Ada Ciganlija) הוא מקום נהדר לבלות בו את שעות אחר הצהריים של סוף השבוע, במיוחד אם קרני השמש מחממות את העיר בסופשבוע חורפי, או במקרה שמדובר בשעות הנעימות של הקיץ.

האי, ששטחו כשמונה קילומטרים רבועים, מכונה בפי תושבי בלגרד פשוט "אדה". האי נמצא במרכזו של נהר הסאבה, שעובר בעיר, קילומטרים ספורים ממפגש הנהרות עם הדנובה.

אדה הוא אזור הנופש האהוב בעיר. בימי הקיץ, עמוסים חופי האגם המלאכותי, במשתזפים ומתרחצים במים הקרירים. על הטיילת הארוכה שלו עושים המקומיים לאורך השנה פעילויות ספורט, כמו ריצה והליכה, ליד רוכבי אופניים וגולשי רולר בליידס צעירים. במקום גם מגרשי כדורגל, טניס וכדורעף, קיר טיפוס מלאכותי, מתקן באנג'י נהדר, מגרש גולף ועוד.

לצד הטיילת ניצבים חופי החול של האי, שאורכם מעל 7 קילומטרים. לצידם יש מדשאות, מתקנים לפעילות ספורט ימי, מתקני פיקניק ועוד.

וכמובן שלאורך חופי האי יש גם שלל בתי קפה ומסעדות צפות, הממוקמות בחלקן על סירות גדולות העוגנות בתוך המים.


מבט מקרוב על האי והחוף שבו:

https://youtu.be/Hjs5syzjHjg


ומבט מהאוויר:

https://youtu.be/MBuI0jEeT3w
פארק וילה בורגזה
#על הפארק שגם ילדים אוהבים

פארק וילה בורגזה הוא פארק עירוני גדול ונעים, למעשה הגן הציבורי השני בגודלו ברומא, אחרי וילה דוריה פמפילי.

הפארק נקרא על שם האפיפיור בורגזה, מי שבנה כמתנה למשפחתו את וילה בורגזה המפורסמת ואת הגן שמסביבה בשנים 1613-1616.

הפארק הוא רכוש המדינה משנת 1902 והוא מציע למטיילים מקום חווייתי ונפלא למנוחה והתרגעות, לצד בילויים עם ילדים, כמו שיט בסירות, האכלת ברווזים ועוד. אפשר לשכור כאן אופניים ולנסוע בשביליו או לרכב על סוסי פוני בתשלום.

לצד המדשאות הנרחבות יש בפארק בורגזה אגם מלאכותי, מגוון אופייני של פסלים ומזרקות, מקדשים קטנים ועתיקים המתגלים לפתע ועוד. נמצאת שם גם וילה בורגזה המפוארת, שהיא גם מוזיאון ואולי תרצו לבקר בה ובמוזיאונים נוספים, כמו מוזיאון וילה ג'וליה והמוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית.

מבט מקרוב על הפארק:
https://www.youtube.com/watch?v=QkvNWGNHLMo
חוף קיטס
#על החוף המגניב של ונקובר

ונקובר יושבת על חוף האוקיינוס השקט ויש בה חופי ים נפלאים ונופי הרים נדירים מסביב. הבילוי בחופים כאן בקיץ הוא תענוג.

חוף קיטס (Kits Beach) שבעיר הוא חוף נהדר וצעיר ואחד המקומות החביבים על תושבי העיר, במיוחד לשחייה, ריצת ג'וגינג והטסת עפיפונים באוויר. אחרים מעדיפים להגיע אליו כדי להשתזף, לשחק במשחקי חוף וכדורעף חופים, לעשות יוגה ולנוח.

יש בחוף הזה מדשאות נהדרות, חורשה של עצי מייפל נפלאים, סירות ואניות ששטות ממול ושלל ציפורים. ממנו גם תצפית נפלאה אל קו הרקיע של דאונטאון ונקובר והעיר כולה.

החוף שנקרא גם חוף קיציליאנו (Kitsilano Beach‬), הוא למעשה חופה של שכונת קיטסילנו, שהייתה בשנות ה-60 שכונה היפית וזרוקה של ממש. היום היא שכונה יקרה בעיר והקסם של הצעירים המגניבים של פעם כמעט ונעלם, אבל משהו מניחוחות העבר נשאר.

בנוסף למתקני הספורט השונים שבחוף קיטסילאנו, יש בו גם את בריכת השחייה הארוכה ביותר בקנדה - בריכה נהדרת ומרשימה במיוחד, עם מים מלוחים.

אז למרות שיש חופים טובים ממנו לשחייה, החוף הוא גם חינמי וכיפי ונעים מאד לבלות בו, בעיקר בשל האווירה הנהדרת. כך שאם אתם מחפשים את החוף השווה בעיר, יש סיכוי רב שתמצאו אותו כאן.


#טיפים
מביאים כלב? - בחוף קיטס יש גם חוף כלבים נפרד, שבו תוכלו לבלות עם חיית המחמד שלכם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/kLHMM2uLNag
פארק לוּמְפִּינִי
#על הסנטרל פארק של בנגקוק

פארק לוּמְפִּינִי (Lumpini Park) הוא הריאה הירוקה של בירת תאילנד ומקום קסום באמצע העיר. את הפארק הזה, הגדול ביותר בבנגקוק, הקים המלך ראמה השישי, שגם נתן לו את השם "לומפיני" על שם לומביני שבנפאל, מקום הולדתו של בודהה.

בפארק לומפיני, המכונה על ידי רבים כאן "הסנטרל פארק של בנגקוק", תזכו לאחד המקומות היחידים בעיר שבהם תוכלו לנשום אוויר נקי יחסית. הפארק ששטחו 576 דונמים, נחשב לריאה הירוקה של העיר. הוא נמצא בסמוך למרכז העסקים של בנגקוק, ליד השדרה המרכזית, שדרת תאנון ראמה ה-4 ובסמוך למרכזי הקניות המוכרים כל כך של בנגקוק. זה יהפוך אותו למקום מפלט מושלם מהמולת הכרך ומהתורים הארוכים של הקניונים.

יש בפארק שבילי הליכה מוצלים, מדשאות ירוקות ומטופחות, עצים מרשימים ושבילי הליכה היקפיים רבים. באגם המלאכותי שבו תוכלו לשוט בסירות פדלים.

בשעות הבוקר המוקדמות משמש הפארק המוני מתעמלים ושוחרי ספורט, במיוחד כאתר להתעמלות ותרגול טאי צ'י, אבל גם לפעילויות ספורט כמו ג'וגינג, הליכה, אירובי וכדורסל. בשעות הללו גם תוכלו לראות כאן לא מעט דוכנים שבהם אפשר לקנות דם נחשים ומיצי כיס מרה שלהם, הנחשבים אצל התאילנדים והסינים כבריאים וחשובים לגוף.

אחר הצהריים ולקראת שעות הערב מגיעות משפחות וזוגות רבים לפיקניק רגוע ובערבים של חודשי החורף נערכים כאן קונצרטים של מוזיקה תאית וקלאסית, לעתים בביצוע התזמורת הסימפונית של בנגקוק.


#טיפים
בואו בבוקר - תוכלו לצפות בתושבי העיר שמתרגלים טאי צ'י בפארק. אז גם יותר נעים מבחינת האוויר, שעדיין לא התמלא בעשן התנועה הכבדה של בנגקוק.

אם לא בבוקר, אז הגיעו לפארק בשעות אחר הצהריים המאוחרות, כשהשמש אינה קופחת ויורד עומס החום.

משעות אחה"צ אופניים אסורות כאן - הרכיבה במסלולי הפארק מותרת רק בשעות הבוקר והצהריים המוקדמות. בהמשך מיועדים המסלולים לרצים ולהולכים בפארק בלבד.

בפארק מגרש משחקים המיועד לנכים וגם ספרייה עירונית.

הקונצרטים החורפיים מתקיימים כאן בגן הדקלים, בכל יום ראשון, בחודשי פברואר עד אפריל, בין השעות 20:00-16:30.

בעונת העפיפונים תראו שלל עיצובים ססגוניים מעליכם. מראה מקסים!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/2Mkr9dPdMCA


לטאות ה-Monitor Lizards בפארק:

https://youtu.be/BGX4fnwnrR8
קורפארק אוברלה
#גן מקסים לבילוי זמן איכות ירוק

הפארק שאליו הגעתם הוא אחד מפניני הטבע של וינה. הפארק נמצא ברובע ה-10 של העיר ושטחו 860,000 מטרים רבועים.

בפארק יש צמחיה מרהיבה, בעלי חיים מסקרנים, מעיינות מים בארוקיים, גן יפני, מבוך פרחים, תיאטרון, מתחם משחקים, מזרקות, שבילי הליכה ואופניים ואפילו ספא. זה מקום אידיאלי להגיע אליו עם הילדים בכדי להעביר איתם כמה שעות של מנוחה.

קפה אוברלה המפורסם וחנות העוגות שלו הם פופולריים במיוחד בגן של ימינו.


#תולדות הפארק
פארק קורפארק אוברלה נולד מתוך הרצון להפוך ירוק פראי לירוק מסוגנן, לקראת התערוכה השנייה של הגנים בווינה ב-1974. באותה תערוכה הציגו גננים ואדריכלי נוף מהשורה הראשונה סוגים שונים של סגנונות גן, כולל גן נוסטלגי, גן מודרני, גן אקזוטי, גן לילדים, למבוגרים ועוד.

זו הייתה הזדמנות לרשויות בווינה, ליצור שטח ירוק ונרחב מסביב למעיינות החמים שהתגלו באזור, עוד במאה ה-18. הגן פרח והפך לפארק קבוע ויפה, פארק אהוב מאד בקרב תושבי הסביבה ובווינה בכלל.


מבט מקרוב על הפארק:

https://www.youtube.com/watch?v=PWNEU1AbJsk
וֹנְדֶלְפָּארְק
#על הפארק החדש של אמסטרדם


וֹנְדֶלְפָּארְק (Vondelpark), הפארק הגדול, הירוק ורחב הידיים הזה, הוא אחד מהפופולריים בעיר. גודלו כחצי קמ"ר והוא ממוקם לרובע דרום מזרח בעיר אמסטרדם. הפארק נפתח לציבור בשנת 1865 ובתחילה קיבל את השם "הפארק החדש". היום פוקדים אותו כעשרה מליון מבקרים מדי שנה.

שנתיים לאחר שנפתח הפארק, הוצב בו פסל לזכר המשורר יוסט ואן דל (מהמאה ה-17), על שמו הוא קיבל את השם הנוכחי, וֹנְדֶלְפָּארְק.

בפארק תמצאו שבילים, מדשאות ואזורי עצים. תוכלו לראות כאן ילדים ומשפחות, אנשים שעושים ספורט או זוגות רומנטיים.


#היסטוריה בפארק

מעניין לשמוע על עמותה שהוקמה באמסטרדם בשנת 1864, "העמותה להקמת פארק לרכיבה והליכה". מספר תושבים לקחו על עצמם את היוזמה, הם רכשו שטחי אדמה וביצות בעיר בכדי להקים עליו את הפארק עליו חלמו. האדריכל יאן דוויד היה אחראי על תכנונו.

עם פתיחת הפארק בשנת 1865, הורשו להיכנס ולבקר בו חברי העמותה בחינם ושאר תושבי העיר נאלצו לשלם בעבור הכניסה. בשנים המאוחרות יותר, עלויות התחזוקה החלו לצמוח בשל הפופולריות שלו בקרב תושבי העיר ולכן נאלצה העמותה למכור אותו לעיריית אמסטרדם. צעד זה הוביל לשיפוץ מסיבי במהלך שנות ה-50 על ידי אדריכל שהוקצה לטובת הפרויקט ושם לעצמו כמטרה להקל על התחזוקה ועל הנגישות.

בשנות ה-60 וה-70 הגיעו "ילדי הפרחים" אל הפארק ויצרו אווירה חופשית וליברלית.

מספר המבקרים המשיך לגדול, בשנת 1996 הפארק זכה גם להכרה כאתר מורשת לאומית. במהלך שנות ה-2000 חל שיפוץ נוסף.


#טיפים
ילדים נהנים מאד בוונדלפארק. אפשר לשכור אופניים או לטייל איתם ברגל. יש אפילו בריכה רדודה וחינמית לרחצה, המון פינות קסומות ובעלי חיים.

בסופי השבוע של חודשי הקיץ מתקיימים בפארק מופעים ופסטיבלים נהדרים. תהנו!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/NtCuGYPDcWk


הדרכה:

https://youtu.be/p9RH6mOvtn0


טֶמְפְּלהוֹף
#על נמל התעופה הנאצי שהפך לפארק לכל המשפחה

שדה התעופה טֶמְפְּלהוֹף הוקם בשנות ה-20 של המאה הקודמת. עוד בסוף המאה ה-19 השתמשו בו להטסה הראשונה אי-פעם של ספינות אוויר. בתקופה הנאצית היה שדה התעופה הזה אחד מהמקומות שבהם ניסו להפגין הנאצים את עליונותם, על ידי בניית המבנה הגדול בעולם. זה היה הטרמינל של טמפלהוף, בניין בצורה של קשת, שאורכה 1.2 קילומטרים ושטחה 258 אלף מטרים רבועים!

במהלך המלחמה לא הופצץ שדה התעופה, ככל הנראה משום שכוחות הברית התכוונו להשתמש בו לאחר המלחמה.

בשנת 2010, שנתיים אחרי שנסגר שדה התעופה טמפלהוף מכיוון שהפריע לתושבי ברלין, הוא נפתח מחדש כפארק ציבורי. מסלולי מטוסים הפכו לשבילי ריצה ונסיעה על אופניים והשטחים שביניהם הפכו לכרי דשא ענקיים ונעימים. תושבי העיר אף הצביעו נגד תכנית בינוי ענקית מסביבו, כדי להשאירו מקום כפרי נעים ואוורירי, טבע בתוך העיר.

כך חזר מה שהתחיל כשדה אימונים וצעדות של חיילי פרידריך השני מלך פרוסיה, להיות פארק תוסס וחופשי לתושבי ברלין, מקום של פסטיבלים והתכנסויות המונים, פיקניקים וחווייה של טבע בעיר ההומה.


#ההיסטוריה של טמפלהוף
הטירוף הנאצי לא פסח על האדריכלות של גרמניה. שוב ושוב פצחו היטלר והאדריכל שלו אלברט שְפֵּר, בבניית מיזמי ענק מגלומניים וחסרי פרופורציות לכל מה שנבנה עד אז בגרמניה ובעולם כולו. אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא הטרמינל האימתני שבנו בנמל התעופה של ברלין - טמפלהוף (Tempelhof).

רשמית הפך המקום לשדה התעופה טמפלהוף, מראשוני שדות התעופה בעולם, כבר ב-1923. זאת על אף שכבר ב-1897 השתמש בו חלוץ ספינות האוויר דוד שוורץ כבסיס להמראה הראשונה בהיסטוריה של ספינת אוויר. 12 שנה אחר-כך קבע בו אוֹרְוִויל רָיִיט (Orville Wright), אחד משני האחים רָיִיט, חלוצי התעופה, שיא עולמי בטיסת גובה.

בשיא עידן ספינות האוויר, נחת בטמפלהוף בשנת 1930 הגראף צפלין, לאחר שחצה את האוקיינוס האטלנטי. תושבי שכונת טמפלהוף, צאצאים של הטמפלרים, השתוללו מהתלהבות...

אבל העידן הנאצי הפך את המקום הצנוע למפורסם בעולם כולו. המגלומניה הנאצית לא החמיצה גם שדות תעופה ובשנת 1941 השלימו בו הנאצים את בניית המבנה הגדול בעולם - הטרמינל של טמפלהוף, בניין בצורת קשת באורך של 1.2 קילומטר ושטח של 258 אלף מטרים רבועים.

מה שמדהים הוא שבמהלך מלחמת העולם השנייה לא הפציצו בעלות הברית את שדה התעופה הענקי, ביודען שהוא עתיד לשרת אותן לאחר הניצחון. הצבא האמריקאי אכן השתמש בו רבות במהלך המלחמה הקרה, כדי להתגבר על המצור שהטילו הסובייטים על מערב העיר ב-1948 ולהעביר אספקה לעיר ברלין. אגב, ילדי ברלין כינו את מטוסי האספקה הללו, שהנחיתו אליהם סוכריות ושוקולדים בכינוי "מפציצי הממתקים".


#אדריכלות הטמפלהוף
כנהוג אצל היטלר, הבנייה של המבנה הענקי של טמפלהוף הייתה בסגנון הארכיטקטוני (אדריכלי) האופייני לנאצים, ברוח ברוטליסטית, המבוססת על בטון חשוף. מבנה הטרמינל והמשרדים הענקי תוכנן בידי אדריכל העל של הרייך השלישי, אלברט שְפֵּר. כמו תמיד הוא תוקצב ונבנה בהחלטה ברורה להפגין גם כאן את העליונות הארית של גרמניה הנאצית.

מלמטה לא תמיד ברורים ממדיו של הבניין העצום, אבל הליכה ארוכה לאורכו, כמו גם מבט מהאוויר מדגימים וממחישים את גודלו.


מבט מקרוב על הפארק:

https://www.youtube.com/watch?v=T4YL8m61968
פארק בואן רטירו
#על הפארק שגנניו נחשבים לאמנים

פארק בואן רטירו (Parque del Buen Retiro) הוא הפארק המרכזי והחשוב של בירת ספרד ומהיפים בה. יופיו וטיפוחו של הפארק המיוחד הזה הקנו לו את אהבת המדרילניוס, תושבי העיר מדריד.

הפארק, שפירוש שמו 'מנוחה נעימה', הוא גם גן פסלים פתוח וגם פיסה שלווה של טבע באמצע העיר הסואנת. אז אם חיפשתם מקום לנוח בו מעט מהטיול העמוס חוויות - זה המקום המושלם להעביר בו כמה שעות טובות.

הגן הוקם בשנת 1633, בתקופת המלך פליפה הרביעי. לא מפתיע אם כן, שהגן הזה שימש כאזור הציד שלו.

מזרקות מים, חורשות עתירות עצים, ערוגות פרחים מסודרות, עמודים ניאו קלאסיים ופסלים מרשימים - את כל אלה תוכלו לראות כאן ובשפע. אם אתם בעניין של שיט, בלב הפארק יש אגם יפה שמיועד לשם כך.

בסמוך לאגם תוכלו לראות את אנדרטת אלפונסו ה-12 הענקית שבמרכזה עמוד גבוה, שעליו פסל המלך על סוסו. האנדרטה לזכרו של מלך ספרד, אלפונסו השנים עשר, הוקמה בתחילת המאה ה-20 והייתה הראשונה בשרשרת של עשרות פסלים, אנדרטאות ומזרקות. כל אלה הפכו את הפארק לגן פסלים פתוח ומרהיב ביופיו.

אחד המבנים היפים שניצבים בפארק הוא ארמון הקריסטל, או ארמון הבדולח - מבנה זכוכית מצועצע שנבנה בשנת 1887 ותפקידו היה לשמש חממה. היום הוא מהווה בית לתערוכות.

שימו לב גם לפסל השטן שנמצא בקצה הדרומי של הפארק. לידו נמצא גם גן הוורדים ובסמוך לו מתקיים גם שוק הספרים הגדול של מדריד.

האוכלוסייה שמגיעה לכאן בדרך כלל היא מגוונת. היא כוללת משפחות עם ילדים, זוגות אוהבים וסטודנטים מהסביבה. טבעי, אם כך שנראה כאן כל העת המוני מתעמלים ורצים, כמו גם אמנים ולהטוטנים, שמציגים בפני העולם את כישרונם המרהיב.

שפע פעילויות משפחתיות מוצעות למבקרים כאן: החל ממגרשי משחקים, מזרקות ופינות לפיקניק, דרך מופעי רחוב מהנים ועד לציירי רחוב.


#טיפים
הביאו בקבוק סאנגרייה מוכנה, שאפשר לקנות בכל סופרמרקט וקיוסק וקחו שעתיים בפארק הנהדר.

יש בפארק שלוחה בחינם של מוזיאון ריינה סופיה לאמנות מודרנית. תהנו!


פארק בואן רטירו מקרוב:

https://youtu.be/e4psU2ORWZo


ועוד:

https://youtu.be/rEaRw7KX5ZQ
גן צ'ארלס קלור
#על הגן של צילומי הזוגות בתל אביב

פארק צ'רלס קלור הוא פארק שממוקם בדרום מערב תל-אביב, בין הדולפינריום ובין בתיה הצפוניים של יפו. אין כמו הפארק הזה, בתל אביב, שמהווה תפאורה מושלמת לזוגות שבאים להצטלם כאן, בערב חתונתם, על רקע השקיעה הרומנטית של הים התיכון.

הפארק נמצא ליד הים התיכון, אבל אין לו חוף של ממש משלו. הוא מכיל מדשאות נרחבות ושבילים ארוכים לאנשים ולרוכבי אופניים, טיילת נעימה, מתקני כושר ומשחקים לילדים ופסלים שונים. את עיצוב הפארק, אגב, אנו חייבים למשורר הנודע ע. הלל, שהיה אדריכל נוף, ובתחילת שנות השבעים נבחר לתכנן את הפארק ולעצב אותו.

על הדשא כאן מעבירים התל אביבים את הזמן. יש מי שסתם נשכבים ונרגעים מיום עמל מעייף. אחרים עושים פיקניק, מנפנפים מעל מנגל או מתרגלים יוגה, רצים ג'וגינג או מתעמלים. משחקי כדור וקריאת ספרים - הכל הולך פה ויש מקום לכולם.

בסוף שנות ה-90 חובר הפארק ליפו והשלים את הטיילת, שהיום נמתחת לאורך כל החוף של תל אביב, מצפון העיר ועד לשכונת עג'מי שביפו.

בדרום הפארק אפשר לראות את מוזיאון בית גידי שהוא שילוב אדריכלי יפה בין חורבה עתיקה, עם שחזור בדמות חלק מודרני עליון, שעשוי זכוכית ומתכת. המוזיאון מתעד את המאורעות בכפר הערבי מנשייה, שהיה כאן עד לקום המדינה.

הפארק קרוי על שמו של נדבן בשם צ'רלס קלור, שממנו גייסו תרומה שנועדה להקמת הפארק.


#למה לפארק צ'ארלס קלור אין חוף?

ודאי שמתם לב שלפארק אין את החוף שיש מצפון לו. יש לכך סיבה היסטורית מעניינת, שמתחילה עוד לפני מלחמת העצמאות ומסתיימת בה.

במקום שבו עומד היום הפארק, עמדה במאה ה-19 שכונה יהודית בשם יפה נוף. בסמוך לה שכנה שכונת מנשייה, שכונה ערבית שהייתה מעין פרבר צפוני של יפו. עוד לפני מלחמת העצמאות פעלו מתוך שכונת מנשייה צלפים ערביים שירו ביהודים שבשכונות היהודיות של תל אביב.

משהחלה המלחמה, מנשייה נפגעה קשות, אבל במקביל לקרבות הנמשכים באיזור, שוכנו בה עולים חדשים רבים. מנשייה הפכה די מהר לשכונת עוני צפופה ובעלת תשתית חצי הרוסה.

לאחר תום המלחמה החלו מחלוקות בין פרנסי העיר, לגבי שכונת מנשייה. היו שטענו שיש להרוס אותה ולבנות במקומה שכונה מודרנית, בעוד אחרים דגלו בשיקומה. לבסוף, בשנת 1963, הוחלט על פינוי והריסת בתי השכונה. לקראת סוף העשור, השלימו את פינוי תושביה וקבלנים של העירייה החלו בהריסת בתי השכונה.

אבל הקבלנים שהרסו את בתי השכונה לא פינו ממנה את פסולת הבנייה העצומה שהצטברה שם. במקום זה, הם הזיזו את השברים למקום הכי קרוב שהיה פנוי - אל תוך מי הים. כשהסתבר לפרנסי העיר שבים ועל החוף הצטברו כמויות עצומות של פסולת בניין, נדרשה העירייה לנקות את החוף והמים. אבל אז הוחלט לכסות את ההריסות בעפר, פתרון זול בהרבה, ולשתול עליהם דשא. כך נולד הפארק שאתם רואים מולכם, פארק מעל ההריסות ומעל השטח שיובש מהים, על ידי פסולת הבניין שמילאה אותו.

זו הסיבה שרק בחלקו הדרומי של הפארק, יש רצועת חוף קצרה וצרה במיוחד, שבה ניתן לרחוץ בים.


הנה מבט מקרוב לגן:

https://youtu.be/a7eZDN7y5n8
אגם פַּמְבוֹטִיס
#על האגם הקסום של יואנינה

אגם פַּמְבוֹטִיס (pamvotis lake) הוא אחד האגמים היפים ביוון. בסמוך לו שוכנת העיר יואנינה, בירת מחוז אֶפִּירוֹס (Epiros) ההררי, שבצפון-מערב יוון. האגם מוקף בהרים גבוהים ומרשימים. יש לו צבע יפה מאד, על אף שמימיו הם די עכורים ולא נעימים לשחייה.

מסביב לאגם פמבוטיס יש טיילת נעימה שמקיפה אותו, באזור העיר יואנינה עצמה. תוכלו לטייל לאורך הטיילת ממזרח העיר ועד לצידה הצפוני. בצד הצמוד לעיר של הטיילת יש לא מעט בתי קפה ומסעדות.

בסמוך לטיילת תראו מדשאות רבות. אם לא חם מדי, תוכלו ליהנות בהן מפיקניק נעים או ממנוחה בשמש החמימה. על הטיילת תראו לא מעט מתעמלים ורצים מקומיים ותוכלו גם אתם לעשות כאן הליכה או ספורט אחר.

במרכזו של אגם יואנינה נמצא אי קטן , שניתן לשוט אליו בקלות. על האי מספר מסעדות טובות וטעימות, המתמחות במיוחד בדגים טריים מהאגם. חוץ מאוכל, תמצאו על האי גם מוזיאון על שמו של עלי פאשה, השליט האלבני המיתולוגי של העיר יואנינה. המוזיאון שוכן במבנה שבעבר השתמשו בו כבית הכלא של יואנינה. עלי פאשה עצמו זכה לכינוי "האריה מיואנינה" ותולדותיו מתוארים בתגית "איץ' קאלה".


מבט מקרוב לאגם של יאנינה:

https://youtu.be/iVwOK4e6KtU
חוף אגם סאבה
פארק גריפית'


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.