» «
ארמון ברבריני
ארמון ברבריני
#על ארמון האצולה אופייני לרומא של תקופת הרנסנס
ארמון ברבריני הוא ארמון רנסאנסי מובהק של משפחת אצולה. אם תיכנסו לארמון תוכלו להציץ על חייה של משפחת אצולה ועשירה טיפוסית - בתקופת השיא שלה. בנוסף, תוכלו ללמוד כאן על מלחמות הכוח שהיו קיימות בין משפחות האצולה השונות בתקופת הרנסנס.

היום תוכלו לראות בארמון את הגלריה הלאומית האיטלקית לאמנות עתיקה (Galleria Nazionale d'Arte Antica), שמכילה בתוכה את אחד מאוספי האומנות החשובים ביותר באיטליה.

שימו לב שאת פנים החדרים מעטרים ציורים שצוירו על ידי אומנים גדולים ומובילים במאות 13-16. במיוחד מפורסם בארמון חדר השינה של הנסיכה קורנליה ברבריני (Cornelia Costanza Barberini), שנשאר ממש כמו שהיה בליל כלולותיה.


#תולדות הארמון
משפחת האצולה של ימי הביניים, משפחת ברבריני, הייתה זו ששלטה ברומא מבחינת כלכלה ושלטון במהלך המאה ה-17. היא הייתה אחראית על לא מעט מהמבנים בעיר - תוכלו לזהות אותם בכל פעם שתמצאו על בניין את סמל המשפחה - שלושה דבורים. ארמון ברבריני הוא אחד מהארמונות המפורסמים של רומא וכמובן שגם הוא היה שייך למשפחת ברבריני.

הארמון נבנה בשנת 1549, במקור בשביל משפחה אחרת - משפחת ספורצה. לאחר מצוקה כלכלית שאליה היא נכנסה, מכרה המשפחה את הארמון בשנת 1625 למאפאו ברבריני - האפיפיור אורבנוס השמיני. אותו ברבריני העסיק לא פחות משלושה אדריכלים לטובת שינוי הארמון. תוך כדי בנייה הוא הפך לווילה ובה חצר גדולה ומרשימה.

קרלו מדרנו, אחד משלושת האדריכלים, החל את בניית הארמון בשנת 1627 והיא הושלמה על ידי ברניני בשנת 1633. לאחר שמת אורבנוס השמיני, האפיפיור אינוקנטיוס העשירי החרים את המקום. באותם זמנים כוחה של הכנסייה ברומא היה אדיר וזה לא היה כל כך יוצא דופן. אבל הארמון הוחזר למשפחת ברבריני בשנת 1653.

מבט מקרוב על הארמון:
https://www.youtube.com/watch?v=Afuob1nrci0&t=69s
המוזיאון הלאומי של פאלאצו ונציה
המוזיאון הלאומי של פאלאצו ונציה
#על ארמון הדוּצֶ'ה שהפך למוזיאון הלאומי
אתם נמצאים במרכז רומא, צפונית לגבעת הקפיטולין ובסמוך לויטוריאנו. המבנה שבו אתם נמצאים כעת מתפקד היום כמוזיאון במשרה מלאה, אך לא תמיד הוא היה כזה. כאן עמד ארמון ונציה, ארמון שנולד בתקופת הרנסאנס, היה מקום המגורים של האפיפיורים ובהמשך שימש כשגרירות רפובליקת ונציה בכס הקדוש. מכאן גם הגיע השם שלו. שנים אחר כך הפך המקום למפקדה הראשית של הדוּצֶ'ה בניטו מוסוליני, העריץ האיטלקי ששלט באיטליה, הביא את הפשיזם לעולם ומכאן נאם לכל איטליה.

כיום במבנה יש מוזיאון שבו תוכלו לראות חפצי אמנות, כמו כלי חרס, תכשיטים, שטיחי קיר ופסלים, כשלצד עבודות אמנות וחפצים בתצוגות קבועות, מוצגות תערוכות מתחלפות שונות.


# תולדות ארמון ונציה
ארמון ונציה הוקם בשנת 1455. אף שהמגדל המתנשא בראש הארמון בנוי בסגנון ימי הביניים, הארמון היה מבנה הרנסאנס הראשון שנבנה ברומא. הארמון נבנה מאבנים שנחצבו מהקולוסיאום הסמוך. כך היה מקובל ברומא של תקופת הרנסאנס.

הארמון נבנה עבור הקרדינל פייטרו בארבו הוונציאני, לימים האפיפיור פאולוס השני, אשר בנה את הארמון בסמוך לויה דל קורסו הסמוכה - הרחוב הראשי של רומא בימי הביניים והרנסאנס. בהתחלה הוא שימש כבית מגורים רשמי לאפיפיורים.

בתקופת כהונתו של האפיפיור פיוס הרביעי הוענק הארמון, שהיה קודם לכן ארמון מגורים, לרפובליקת ונציה כשגרירות. במהלך המאה ה-19 הפך הארמון לשגרירות האימפריה האוסטרו הונגרית לכס הקדוש. בשנת 1917 הבעלות הועברה לממשלת איטליה והמקום הפך למשרד ממשלתי.

הדוּצֶ'ה בניטו מוסוליני, שהיה עריץ איטלקי ושלט באיטליה בין השנים 1922-1943, שיפץ את המקום כך שישמש לו כמפקדה ראשית. מהמרפסת הפונה אל הכיכר הוא נשא את נאומיו חוצבי הלהבות.
המוזיאון היהודי של רומא
המוזיאון היהודי של רומא
#על המוזיאון היהודי
המוזיאון היהודי, שבעבר שימש מעין "מחסן", שבו רוכזו אוספי יודאיקה ותשמישי קדושה שהועברו אליו מבתי הכנסת הישנים של איטליה, הפך החל משנת 2005 למוזיאון.

כיאה למסורת היהודית, המוזיאון פתוח רק בימי חול. הוא מתאר את חיי הקהילה היהודית בת ה-2000 שנה, אחת מהעתיקות בעולם. המוזיאון משמש כלי הסברה חשוב ומקור הכנסה עיקרי בעבור הקהילה היהודית.

המוזיאון נחנך במקור בשנת 1960, במבנה הצמוד לבית הכנסת על גדת נהר הטיבר. במוזיאון יש שלושה חדרים, כאשר בכל אחד מהם מוצגת תצוגה שונה של אוספים מכוונים שנאספו מחמישה בתי כנסת בעיר. בחדר הראשון תוכלו לראות מסמכים היסטוריים וממצאים ארכיאולוגים. בחדר השני תראו תשמישי קדושה ובאחרון חפצי אומנות יהודית שונים.

ספרי תורה, אריגים, כיסויי תורה, כתבי יד מהמאה ה-14, ארונות קודש, מגילות, סידורים, חנוכיות ואבני שיש הם רק חלק מכמות הפריטים העצומה שתוכלו לראות כאן. האוסף המרשים ביותר הוא חד משמעית זה שנאסף בתקופת הגטו של רומא, בין השנים 1555-1800.

שימו לב לשני לוחות הזיכרון לנספים במלחמות איטליה ולקורבנות השואה השונים, המוצבים לצד הכניסה למוזיאון.

תוכלו לראות כאן הרבה סיורים של תלמידים מבתי הספר השונים של רומא. זאת מכיוון שהוא משמש מרכז לימודי לציבור העיר, למורשת היהודית.

מבט מקרוב על בית הכנסת:
https://www.youtube.com/watch?v=rx5VUpgNLDU
סן לואיג'י דיי פראנצ'זי
סן לואיג'י דיי פראנצ'זי
#על הכנסייה הצרפתית של רומא
היא נראית צנועה יחסית מבחוץ, אך מרשימה מאד מבפנים - הכנסייה הלאומית של צרפת ברומא היא כנסיית סן לואיג'י דיי פראנצ'זי. היא ממוקמת בקרבת פיאצה נאבונה והפנתיאון ומוקדשת למרים הבתולה, לסנט דניס ולמלך צרפת, לואי התשיעי, הקדוש של הכנסייה הקתולית.

בכנסייה תוכלו לראות פסלים וציורים של גיבורים לאומיים וקדושים כמו קרל הגדול, המלך קלוֹבִיס, הקדושה קלותילדה ועוד.

הכנסייה נבנתה בין השנים 1518-1589. בשנת 1527 הבניה הופסקה בשל משבר שהיה ברומא, אך בזכות מלכת צרפת קטרינה דה מדיצ'י וסיועה הכלכלי הנדיב, היא הושלמה בסופו של דבר.


#היצירות בכנסייה
בקפלה החמישית, הקרויה גם קפלת קונטארלי (Cappella Contarelli) תוכלו לראות את שלושת היצירות המפורסמות של הצייר קאראווג'ו (Caravaggio), שהיה אמן בולט בתקופת הרנסנס. קאראווג'יו צייר הרבה סצנות תנ"כיות וזכה בתהילה רבה בחייו המאוחרים, על אף חייו הסוערים והיותו הצייר הרוצח של תולדות האמנות. בשנת 1606 הוא ברח מרומא, לאחר שהרג אדם בקטטה. את יצירותיו המדהימות הוא השאיר אחריו בעיר ונס במהירות.

בשלושת היצירות שנמצאות על קירות הכנסייה וצוירו בין השנים 1598-1601, תוכלו ללמוד על חייו של הקדוש מָתֵיאוֹ. מעל המזבח נמצאת היצירה "המוזה של סנט מָתֵיאוֹ" ועל הקיר תוכלו לראות את "מות הקדושים של מָתֵיאוֹ הקדוש".

היצירות מתאפיינות בהרבה צבעוניות, ריאליזם מוקפד ומפורט ומשחקי אור וצל שהיו חדשניים באותה התקופה. זו הסיבה גם שהם יצרו התנגדות מסוימת, שכן ראשי הכנסייה חשבו שהריאליזם של היצירות מצביע על חוסר כבוד לדת.

אבל חוץ מקאראווג'ו, תוכלו לראות כאן גם יצירות של אמנים נוספים: קבאליר ד'ארפינו (Cavalier d'Arpino), מוציאנו ועוד.

מסלול מומלץ להמשך אחרי הכנסייה הוא לבקר בכיכר המפורסמת של רומא, פיאצה נאבונה, הכיכר ההומה של העיר.


#על הצייר הרוצח קאראווג'ו (Michelangelo Merisi da Caravaggio)
כן, הוא היה אמן מהפכני, מהציירים המוכשרים בהיסטוריה, גאון בעל תפיסה אמנותית חדשנית ופורצת דרך ו... רוצח.

קאראווג'ו היה אדם רב-צדדים וניגודים. מצד אחד הוא היה טיפוס אלים, שתיין כרוני ושיכור מועד ואדם שהסתבך ברציחות של אנשים. מצד שני, הוא היה, כאמור, מגדולי האמנות, אדם בעל אמונה דתית חזקה, שציוריו מבטאים רגש בצורה חסרת-תקדים, צייר של פרטים קטנים ומדויקים להפליא, אמן פורץ דרך שנהג לצייר סצנות תנ"כיות וסיפורי קדושים נוצריים שצוירו בדמות אנשים רגילים.

קאראווג'ו צייר את הציורים שלו על קאנווסים גדולים ומרשימים. הכנסייה לא ממש אהבה בחייו את הציורים שלו, כולל ובמיוחד לא את הציורים הדתיים. אבל איטלקים עשירים אהבו ורכשו את ציוריו העוצמתיים והמלוטשים, שניכרה בהם המון תשוקה.

בציוריו "הקריאה למתי" ו"צליבת פטרוס הקדוש" ניתן לראות את מאפייניו הבולטים: ריאליזם חריף, משחקי וניגודי אור וצל, כמו גם גאונות של שימוש בצבע והעמדת דמויות ועצמים בחלל. קאראווג'ו בחר בקפידה אילו פרטים להדגיש באור בציוריו ובחר מודלים ייחודיים.

למרות שמת בשנת 1610 והוא בן 39 בלבד, השפעתו על תולדות האמנות היא אדירה. לא רבים הציירים שהשפיעו כמוהו, למשך תקופה כה ארוכה, על אמנות הציור. אמנים רבים הושפעו ממנו, מציירים קתולים מאוטרכט שבהולנד שנסעו במאה ה-17 ללמוד ברומא וזכו לכינוי "הקרוואג'יסטים של אוטרכט", ועד לגדולי הציור, דוגמת רובנס, ורמיר, ולסקז ורמברנדט.

אבל בשנת 1606, בשיא הקריירה שלו ברומא, הוא היה מעורב בקטטה והרג אדם. הוא ברח במהירות, כדי למצוא לו פטרון חדש בנאפולי ובהמשך במלטה. שנתיים אחר כך הוא נזרק גם משם, אחרי שהסתבך גם שם בקטטות נוספות. ממלטה עבר לסיציליה ובהדרגה נעשו ציוריו, כמו חייו, כהים ומוצללים יותר ויותר. מצבי הרוח שלו החמירו, הוא נהג לקרוע בחרבו ציורים שעליהם קיבל ביקורת שלילית.

החוקרים מעריכים שכשחזר לנאפולי הוא היה ככל הנראה קורבן לתקיפה, שפצעה אותו וגרמה לזיהומים קשים. ככל הנראה הוא ניסה לשוב לטוסקנה, על מנת לזכות במחילה על הפשעים שעשה ברומא. לא ברור איפה בדיוק נגדע פתיל חייו.

אבל לא רק חייו של "הצייר הרוצח" היו סערה גדולה, כי גם מותו לוט בערפל ומסתורין. אופיו הסוער, שניכר היטב בציוריו, סיבך אותו לא אחת בקטטות, ובסופו של דבר אולי גם הביא למותו.

מיכלאנג'לו מריזי דה קאראווג'ו שנקרא על שם עיר הולדתו באיטליה נחשב לחלוץ סגנון הבארוק, שהתפתח באירופה בתקופה שלאחר מותו. הוא היה גאון שהקדים את זמנו ומאות שנים אחרי מותו עוד ממשיך להשפיע על ציירים דגולים, אבל בתוך תוכו הסתתר אדם רדוף, אלים, פסיכוטי, סוטה ומסובך, שהרג ורצח אחרים, יתכן שלא פעם אחת.


מבט מקרוב על פנים הכנסייה:

https://www.youtube.com/watch?v=h4oGQlR293U

חורף ברומא

סנטה מריה אין טרסטוורה
סנטה מריה אין טרסטוורה
#על הכנסייה

אחת מהכנסיות הוותיקות והחשובות ברומא היא כנסיית סנטה מריה. משמעות שמה היא "מרים הקדושה מטרסטוורה". היא נמצאת ברובע טרסטוורה, נבנתה בסביבות שנת 340 והייתה הראשונה שבה נערכו טקסים דתיים נוצריים וטקסי מיסה גלויים.

המבנה הנוכחי, אגב, נבנה במאה ה-12. לפני כן היא נהרסה ונבנתה מחדש כמה וכמה פעמים. לכן ניתן לראות בה אלמנטים מתקופות שונות. האפיפיורים השקיעו בה לא מעט והעבירו אליה חפצי אמנות רבים, כמו למשל, עמודים ממרחצאות קרקלה.

בכנסייה תוכלו לראות גם את פסלה של המדונה והתינוק על ראש המגדל, כמו גם פְרֵסְקַאוֹת (affresco) מדהימות, שהן ציורי קיר מרשימים מאד.

שימו לב במיוחד לפסיפסים שנמצאים במקומות שונים בכנסייה. בחזית הבזיליקה יש פסיפסים מהמאות ה-13 וה-14, המתארים את חייה של מרים. יש את אלו שנמצאים באַפְּסִיס (apsis), מהשנים 1140-1143, ויש את אלו שעל גבי החלונות שמתחת לאַפְּסִיס ובהם סיפור הבתולה של הצייר פְּיֵיטְרוֹ קַוַואלִינִי (Pietro Cavallini), משנת 1291.

שימו לב לכתובת שעל "כיסא הבישוף". בכתובת זו מצוין שזוהי הכנסייה הראשונה ברומא שהוקדשה למרים. אגב, היסטורית העובדה הזו שגויה - בזיליקת סנטה מריה מג'ורה (Santa Maria Maggiore) שהוקדשה גם היא למריה, הוקמה לפניה...
מוזיאון קפיטוליני
המוזיאון הקפיטוליני
#על המוזיאון העתיק באירופה
סביב כיכר מדהימה בעיצובו של מיכלאנג'לו, על ראש גבעת הקפיטולין, תוכלו לראות את מכלול המוזיאונים הקפיטוליניים. ביניהם נמצא גם המוזיאון הקפיטוליני, שקיים כאן כבר מאז 1471, מה שחד משמעית הופך אותו למוזיאון העתיק ביותר באירופה כולה.

במאה ה-15 המוזיאון הקפיטוליני נפתח לראשונה בארמון פלאצו דיי קונסרבטורי (Palazzo dei Conservatori). במחצית השניה של המאה ה-16 התווסף אוסף גדול של פסלים ובשנת 1654, עת הסתיימה בנייתו של "הארמון החדש", פאלאצו נואובו (Palazzo Nuovo), המוזיאון התרחב והתפרש גם עליו.

מצויים כאן פריטי אמנות היסטורית לא רגילים. הביטו בפריטים המעניינים: פסלי הברונזה העתיקים שמתארים דמויות מהמיתולוגיה וההיסטוריה הרומית, אוסף מטבעות ומדליונים, פסיפסים יפהפיים ופסלי שיש מרהיבים. יש כאן ציורים של ציירים חשובים כמו קאראווג'ו, טיציאן ועוד. בקיצור - יש כאן הכל. תהנו!


#עוד יצירות שוות במוזיאון הקפיטוליני
בשנה הראשונה לפתיחתו הוצגו כאן כמה מיצירות האומנות הידועות של האומנות האיטלקית. ביניהן כמה חשובים:

פסל מרקוס אורליוס, הרכוב על סוסו - זהו הפסל היחיד מתקופת האימפריה הרומית ששרד ומציג קיסר על סוס. הוא המקור המודרני להצגה של שליטים כרכובים על סוסים.

פסלו של הקיסר קונסטנטינוס - הוא הקיסר שאחראי יותר מכולם, לכך שהאימפריה הרומית הפכה נוצרית.

הפריט המפורסם ביותר במוזיאון הקפיטוליני ברומא, הוא כנראה פסל הזאבה הקפיטולינית, המניקה את רמוס ורומולוס, מי שלפי האגדה עתידים לייסד בבגרותם את העיר רומא.

הפסל של הזאבה עצמו, מתוארך למאה 5 לפני הספירה. במאה ה-16 הוסיפו לפסל את דמויות הילדים רומולוס ורמוס, היונקים מפטמותיה של הזאבה. הוא הפך ברבות השנים לאחד מסמליה של העיר רומא.

מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=P7jHPdRpj78
מוזיאון ארה פאצ'יס
מוזיאון ארה פאצ'יס
# על המוזיאון שהוקם לכבוד מזבח רומי
מוזיאון ארה פאצ'י הממוקם על גדות נהר הטיבר ברומא, הוא המבנה המודרני היחיד שהוקם באזור העתיק של רומא מאז שנת 1938. הוא נחנך בשנת 2006 וסימן נקודת ציון חדשה בהיסטוריה הארכיטקטונית המפוארת גם כך של העיר הזו. בנייתו של המוזיאון נמשכה כ-10 שנים ועוררה מחלוקות וויכוחים רבים.

מרבית האנשים ביקרו את האדריכל האמריקאי ריצ'ארד מאייר, שרצה להביא נוף חדש לעיר, באמצעות שילוב של בנייה עם אבן טרבנטין לבנה, ביחד עם פלדה וזכוכית. הטענות היו חד משמעיות: "לא כל מה שטוב לפרברי לוס אנג'לס מתאים לרומא", הייתה טענה של מבקר האמנות ויטוריו זגרבי.

המוזיאון המרשים הזה משמש משכן למזבח השלום של הקיסר אוגוסטוס, השליט הרומי שבאמצעות ניצחונותיו הביא לאימפריה הרומית 200 שנות רגיעה ויציבות. המזבח הוקם בשנת 13 לפני הספירה על ידי הסנאט הרומי ואם תבחנו אותו מקרוב תוכלו להבחין שהוא מכוסה בתבליטים רבים.


#על המזבח המפורסם
מזבח השלום של אוגוסטוס, המכונה "ארה פאצ'יס" או "מזבח השלום האוגוסטיני", הוא מזבח גדול מידות ומכוסה בתבליטים, שהקים הסנאט הרומי בשנת 13 לפני הספירה. המזבח הענקי נועד לציין את חזרת השלום לאימפריה הרומית, לאחר שהקיסר אוגוסטוס ניצח במלחמותיו. המזבח נשמר בשלמותו והמוזיאון הזה מוקדש רק לו. בניית המזבח המפואר לקחה כ-3 וחצי שנים והוא נחנך לבסוף בשנת 9 לפני הספירה.

המזבח הוקם באזור ברומא, המכונה "שְדֶה מארס", לרגל שיבתו של הקיסר אוגוסטוס ממסעותיו הצבאיים בגאליה ובספרד. בשנת 17 לפני הספירה יצא הקיסר אוגוסטוס למסע מלחמה ממושך מחוץ לרומא, כדי לטפל בבעיות של האימפריה עם הפרובינקיות המערביות גאליה והיספניה. הרומאים סבלו בפרובינקיות הללו מהתמרדויות של שבטים מקומיים שפרקו את עול השלטון הרומי והם הסדירו מחדש את הציות לתשלום המסים לאימפריה ולישוב החיילים הרומאים המשוחררים בהן.

כשהושלם המסע הזה ואוגוסטוס שב לרומא, החליט הסנאט הרומי לכבד את הקיסר בהקמת מזבח השלום על שמו, בסמוך לוויה פלמיניה - הדרך שבה שב אוגוסטוס אל רומא. אוגוסטוס עצמו, בתיאור מפעילותיו שלו, מספר שהסנאט הורה שעל גבי המזבח, יועלו קורבנות ביום שיבתו לרומא.

את משמעות הקמתו של ה"ארה פאצ'יס" יש להבין על רקע האווירה שבתקופת שלטונו של אוגוסטוס והתעמולה שיצר מסביבו. בתקופתו של אוגוסטוס נולד הפולחן לאלה פאקס. הוא מקושר לאידאל השלטוני שהתפתח בתקופת אוגוסטוס, הפקס רומנה (Pax Romana), מה שנקרא "השלום הרומאי". תעמולת האידאל הזה הציגה את אוגוסטוס כמושיע של רומא וכמי שאחראי לַרְוָוחַתָה וּלְעוֹשְרָה של האימפריה. כך קשרה התעמולה הזו באופן ישיר בין טובת הקיסר לטובתה של רומא/ מכאן גם קשרו בין הפולחן במזבח השלום לשמו של הקיסר.
בית הכנסת הגדול של רומא
בית הכנסת הגדול של רומא
#על בית הכנסת הגדול של רומא
בראשית המאה ה-20, עלה מעמדם של היהודים באירופה. הם זכו לאֵמַנְצִיפַּֿצְיָה (Emancipation), שפירושו היה מתן שוויון זכויות אזרחיות, חברתיות ומדיניות לציבור מסוים. אז נחנך אחד מהמבנים החשובים ביותר בעבור היהודים - בית הכנסת הגדול של רומא, שנמצא ממש ממול כנסיית סנט אנג'לו.

בית הכנסת הגדול והמפואר נקרא גם "איזראליטיקו". הוא יכול להכיל יותר מ-1000 מתפללים, מה שאכן מוכיח עד כמה הוא גדול. שימו לב לגג האלומיניום המרובע שלו, שהופך אותו לכל כך ייחודי, שכן יש רק מעטים כאלה ברומא.

היום משמש בית הכנסת מקום תפילה, כמו גם מוזיאון יהודי, שבו מוצגים חפצי אמנות וארכאולוגיה יהודיים, מצבות עתיקות ומסמכים וספרים על יהדות איטליה.


# תולדות בית הכנסת
במשך מאות שנים, בשל התקנה שאסרה על בניית בתי כנסת חדשים, היה בית הכנסת מחולק לחמישה בתי כנסת שונים, המוקדשים כל אחד מהם לעדה אחרת. כאשר יהודי רומא רוכזו בתחומי הגטו, הם התפזרו בבתי הכנסת שבמתחם הזה.

רק לאחר שריפת המתחם הוקם בית הכנסת החדש, המפואר והבולט. הוא הפך לסמל לזכויות החדשות של יהודי איטליה בראשית המאה ה-20. אות לשמחת הקמתו של בית הכנסת הוא שלט זיכרון שהוצב אז על הקיר ובו נכתב "מֵאִיגָרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא".

בית הכנסת נבנה בשנת 1904, על חורבותיו של הגטו. הוא עוצב על ידי אדריכלים נוצריים, שכן בתקופה ההיא היהודים לא יכלו ללמוד מקצועות חופשיים, כמו אדריכלות. שבועות אחדים לפני חנוכתו, אגב, ביקר בבית הכנסת החדש מלך איטליה, ויטוריו עמנואלה השלישי.

בשנת 1986 התקיים כאן ביקור היסטורי של האפיפיור יוחנן פאולוס השני בבית הכנסת. האפיפיור התפלל עם הרב אליהו טואף, באותם ימים, הרב הראשי של העיר רומא. זה היה הביקור הראשון אי-פעם של אפיפיור בבית כנסת. לקראת הביקור הוצאו מבית הכנסת כל ספרי התורה. זאת בשל הנוהג של יהודי איטליה, שגורסים שבית כנסת ללא ספרי תורה בהיכל, הוא אינו מקום קדוש.


# אדריכלות בית הכנסת
בית הכנסת נבנה כמבנה מרשים ומאסיבי במיוחד. זהו מבנה מרובע ומפואר שניתן לראותו ממרחקים וודאי מעבר לנהר הטִיבֶּר, שזורם בחזיתו הדרומית.

סגנון הבניה שלו נקרא "ניאו קלאסי". פירוש הדבר שהוא כולל אלמנטים מהעולם הקלסי, בעיקר יווניים ורומיים, אך גם מוטיבים מהתרבויות האשורית והבבלית. בחזיתו בולטים העמודים הקלסיים הגדולים, שמעניקים לו מראה של מקדש רומי. הם מאוזנים בכיפת אלומיניום מרובעת. את הכיפה הזו, של בית הכנסת הגדול, אפשר לראות כמעט מכל נקודה ברומא.

בתוך בית הכנסת מעוצב גם ארון הקודש כמקדש יווני קטן. מכל צד שלו, הוא נתמך בשני עמודים. מעל הפרוכת ניצבים פסלי לוחות הברית ומעליהם מנורת שבעה קנים.

אולם התפילה המרכזי מתנשא לגובה של 46 מטרים ובראשו הכיפה המרובעת. גומחה משושה ומקושתת מכילה מעין ארון קודש בסגנון קלאסי בצבעי לבן וזהב.

האולם מחולק על ידי עמודים ענקיים, שבראשם כותרות יוֹנִיּוֹת. בקירות מוצגים תבליטי מנורות רבים ומגוון מדליונים. על קירות בית הכנסת תלויים עיטורי פרחים דמויי רקמה וכוכבים על התקרה ומגוון קישוטים בצבעים שונים. אי-אפשר שלא להתרגש מלוחות רבים שעל הקירות כאן, שעליהם חקוקים שמות הקורבנות היהודיים שנהרגו או נרצחו בשתי מלחמות העולם.

עזרת הנשים נמצאת על עמודים, בגלריה שבקומה שנייה. בקומת המרתף נמצא בית כנסת לתפילות בנוסח ספרדי ובכניסה הנפרדת של בית הכנסת, בצד של הנהר, נמצאים משרדי הקהילה היהודית של רומא.

מוזיאון קטן שנמצא במבנה בית הכנסת מכיל כ-1000 פרוכות ולא מעט ספרים וכתבי יד. אלה מתעדים את חיי היהודים באיטליה, בתקופות שונות בהיסטוריה.

תכנונו של מבנה בית הכנסת בוצע בידי האדריכלים וינצ'נצו קוסטה ואוזוואלדו ארמאני. השניים אינם יהודים, שכן יהודים לא הורשו באותם זמנים ללמוד אדריכלות.


כנסיית סנט איגנציו
כנסיית סנט איגנציו
#על הכנסייה עם אשליית התלת-ממד
לא היינו מזמינים אתכם להצטרף אלינו לעוד סיור בכנסייה, אלמלא כנסיית סנט איגנציו הייתה כל כך שונה מכנסיות רומא. מעבר לזה שכאן לא יהיו התור והצפיפות המסורתיים, במיוחד בעונת התיירות ברומא, הכנסייה הזו היא פינת חמד אמיתית.

מדובר בכנסייה בארוקית מרהיבה ביופיה. היא נבנתה במאה ה-17 והיא מפורסמת במיוחד בציורי הקיר היפים להפליא שצוירו על קירותיה.

שימו לב במיוחד לציור התקרה שמטעה את העין ויוצר אשליה אופטית שצורת הגג של כנסיית סנט איגנציו היא צורת כיפה, בעוד שלמעשה מדובר בגג שטוח, שהאמן הצליח ליצור אשלייה של עומק כיפתי. מה שאגב מוכיח שאשליות אופטיות הן ממש לא דבר חדש.

כנסיית סנט איגנציו נמצאת לא הרחק מהפנתיאון וממזרקת טרווי. בואו לכאן!


#הנה הכנסייה עם תקרת התלת-ממד:

https://youtu.be/BxPEp7r9MWs
הפנתיאון
#על משכן האלים הרומים

הפנתיאון הוא אחד מהסמלים של האימפריה הרומית, אלו שאנחנו רגילים לשייך מיידית לרומא. משמעות המילה פנתיאון היא "כל האלים", שכן הוא הוקדש ל-12 האלים האולימפיים.

שישה עשר העמודים הקוֹרִינְתִיים, שהובאו לכאן היישר ממצרים, שוקלים כל אחד מהם לא פחות מ-60 טון. הגובה שלהם 12 מטרים והם בקוטר של 1.5 מטר. עמודים אלו תומכים בגג המשולש שעליו כתובה כתובת שמסבירה שאת המבנה הזה בנה מרקוס אגריפס.

במקום תוכלו לראות גם את קבריהם של כמה מלכים איטלקים ואת זה של הצייר רפאלו סאנציו (Raffaello Sanzio).

אם אתם רוצים להעצים את החוויה, הגיעו לפתניאון כשיורד גשם. זה מיוחד לראות את המים שנכנסים דרך החורים בתקרה ויורדים למרכז הבניין. אם תהיתם מה קורה עם כל המים שנכנסים פנימה, ישנן זוויות ברצפה בהן נאספים המים לחורי ניקוז במהירות. עוד נקודה מעניינת היא, שבתאריך ה-21 באפריל, כשקרני השמש יפגעו בפלטת המתכת שנמצאת מעל הדלת, תראו את הכניסה של המקום מרהיבה ביופיה בשל קרני האור הזוהרים.

ממול לפנתיאון תוכלו לראות את מזרקת הפנתיאון המרשימה, שנבנתה על ידי הארכיטקט ג'אקומו דלה פורטה בשנת 1575 ונחצבה על ידי לאונרדו סורמני. בהמשך, התווסף לה האובליסק של פרעה מצרים, דולפינים ובסיס חדשים.


#תקרת הפנתיאון
אחד מהדברים המעניינים ביותר בפנתיאון הוא התקרה המדהימה שלו, הכיפה הענקית שנמצאת בגג המבנה. הקוטר שלה הוא 43 מטרים ובמרכזה תוכלו לראות צוהר שנקרא אוקולוס. באמצעות הפתח הזה נכנס אור אל תוך חלל המבנה ויוצר חוויה מדהימה ומיוחדת. זה, אגב, מקור האור היחיד במבנה והקוטר שלו הוא 8 מטרים.

כיפת התקרה הזו היא הגדולה בעולם ללא תמיכה. אל תקחו את זה כמובן מאליו, שכן זה היה אתגר אדריכלי לא פשוט. בשל המשקל המסיבי של הכיפה העצומה ועל מנת שהיא לא תקרוס, ניסו המהנדסים הרומיים להפוך אותה לקלה ככל שהיא גבוהה יותר. זו הייתה גם הסיבה לכך שהחלקים העליונים של הכיפה עשויים מחומרים קלים יותר ויש בה חללים פנימיים רבים יותר. בשל צורת הבנייה המעניינת הזו, מבחוץ היא נראית יותר שטוחה ממה שהיא באמת.


# היסטורית הפנתיאון
בנייתו של הפנתיאון החלה בשנת 27 בעקבות פקודה של מרקוס ויפסניוס אגריפס (Marcus Vipsanius Agrippa), מפקד בצבא רומא וקונסול בתקופת שלטונו של אוגוסטוס. בעקבות שריפה שהתחוללה כ-60 שנה מאוחר יותר, המבנה נשרף כליל. הוא נבנה שוב בשנת 125 בידי הקיסר אדריאנוס. הפנתיאון היה מקדש ובשנת 609 הוא הוסב לכנסייה בשם סנטה מריה רוטונדה (Santa Maria Rotonda), כך נמנעה גם הריסתו בתקופת ימי הביניים. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה מקדש אלילים הפך למקום פולחן נוצרי.


#מה הסיפור של הפנתיאון? באדיבות אאוריקה
הפנתאון (Pantheon) ברומא הוא המבנה השמור ביותר בעולם, שנשאר מהתקופה הרומית. זהו המבנה העתיק ביותר בעולם, שעדיין מכוסה בגג המקורי שלו. מדובר באחד המקומות המרשימים בעיר רומא, עיר שלא חסרים בה אתרים ארכיאולוגיים מרהיבים.

מבחינה אדריכלית, הפנתאון הוא הישג משמעותי בעולם העתיק, שכן כל כיפתו יצוקה מבטון, שמורכב מאדמת פוֹצוֹלַנַה (Pozzolana). זהו המבנה בעל הכיפה הגדולה ביותר בעולם העתיק והיא כל כך חזקה שהצליחה לשרוד עד לימינו.

המילה "פנתיאון" פירושה ביוונית "כלל האלים". במיתולוגיות עתיקות שונות, כמו השומרית והיוונית המילה הזו תיארה מקדש. ובאמת, המבנה הרומי העתיק העומד שלם עד היום, שימש במקור כמקדש לכל האלים - "פנתיאון".

אבל הרומאים שינו את שימושיו בהמשך גם לחצר לקיסר, לבית משפט ואחרי קבלת הנצרות, הוא הפך לכנסייה נוצרית בשם "סנטה מריה רוטונדה". חייבים להודות שזה שימוש מעניין למבנה שבמקור יועד לעבודת אלילים והכיל מזבחות כמספר אלילי הכוכבים.

תאריך יום הענקת הפנתאון במתנה לאפיפיור, על ידי הקיסר פוקאס, נחגג עד היום בעולם הנוצרי כ"ליל כל הקדושים". בין הקבורים ברצפת הפנתאון גם הצייר רפאל ומלכי איטליה.


#טיפים
יש סיורים מודרכים בפנתיאון ללא תשלום. אין צורך אפילו להזמין מקום בסיור כזה מראש.

הפנתיאון הוא מהאתרים המתויירים ברומא. בכל זאת, לא מאד צפוף כאן. אם תרצו לראותו בצורה נעימה, כדאי בכל מקרה להגיע אחרי השעה 16:00.


הנה הפנתיאון של רומא:

https://www.youtube.com/watch?v=8rx6-sjKBTg
קפה סנט אוסטשיו
#הקפה הטוב ברומא

על בית הקפה הזה, סנט אוסטשיו (Sant Eustachio), אומרים שהוא הוא הקפה הטוב ביותר ברומא. הוא אמנם נראה כחנות סתמית, אבל אתם עומדים לשתות כאן את הקפה שתושבי רומא רבים אומרים כאן שהוא הטוב ביותר בעירם. אם זה עוד לא משכנע, כדאי לזכור שאיטליה היא אימפריית הקפה האיכותי.


#טיפים
התור הגדול שבכניסה מעיד שמדובר במשהו מיוחד. ישנן כמה המלצות למתחילים כאן:

1. הזמינו "קפה" שזה אומר אספרסו, כי רק בו תהנו מכל הארומה הנפלאה של המקום. אם באתם לחוות את רומא, אז זה לא הזמן לאמריקנו או קפוצ'ינו, חברים! - הגעתם למקדש של קפה. עם הסמכות להזמין קפה באה האחריות להזמין קפה מעולה...

2. בקפה סנט אוסטשיו ימתיקו לכם את הקפה, אלא אם תאמרו מראש את מילת הקוד Amarro, שבה אתם מבקשים קפה מר.


ביקור במקום:

https://youtu.be/c2F4fQFyjgo


הדרכה:

https://youtu.be/a5etfZvnNuQ?t=1m05s


בלוגרים:

https://youtu.be/p9Q9Rp2kW9Y
מצודת סנטאנג'לו
#על המצודה

בקרבת הוותיקן, על גדת נהר הטיבר, ניצב לו ענק ומלכותי - מבצר סנטאנג'לו (Castel Sant'angelo), בעברית "טירת המלאך הקדוש". הוא נבנה במקור כמבנה קבורה (מאוזולאום) על ידי הקיסר המלכותי אדריאנוס בשנת 123 - בעבורו ובעבור משפחתו. מצודת סנטאנג'לו נבנה מעל חומותיה של רומא והיו לה לא מעט מעברים תת קרקעיים שהובילו ישירות אל הוותיקן. בהמשך אדריאנוס הורה על בניית הגשר המוביל מהעיר אל המבנה.

בהמשך ההיסטוריה הוסב מבנה הקבורה למצודה. אז גם קיבל ביחד עם הגשר הצמוד לו את השם סנטאנג'לו. ישנם סיפורים מצמררים על כך שמרוב התנועה הצפופה על הגשר המבוקש אנשים נפלו ממנו למים ונהרגו.

ואכן, כמו שרצה הקיסר אדריאנוס, לאחר מותם, הוטמן האפר שלו, של אשתו ושל בנו המאומץ בחדר האוצר, החדר המרכזי שנמצא במבנה. אחריו נקברו שם קיסרים נוספים - האחרון שבהם הוא קרקלה שנקבר שם בשנת 217.

בשנת 1277 המבצר הפך לרכוש הכנסייה ולמבצר אפיפיורי. באמצעות חיבור המבצר לוותיקן (לכנסיית סנט פיטר) במעבר מבוצר, הוא אפשר דרך מילוט סגורה וכך הוא שימש אז כטירה חזקה שהצליחה להגן על רומא ועל הוותיקן במלחמותיהן הרבות.

בשנת 1688 שדרג ברניני את גשר סנטאנג'לו - הוא קישט את המעקות ב-12 פסלים של מלכים המסמלים את הפסיון של ישו.

היום תוכלו לראות כאן את המוזיאון הלאומי של מצודת סנטאנג'לו (Museo Nazinale di Castel Sant'Angelo). מוצגים בו פסלים, ציורים וכדי חרס. אוסף מעניין במיוחד הוא אוסף של כלי נשק מהמאות ה-15 ועד ה-19, מה שמתאים ללא ספק למבצר. במהלך הקיץ יתקיימו כאן קונצרטים מקסימים.


#בריחתו של האפיפיור קלמנט השביעי
תקופת מינויו של קלמנט לאפיפיור הייתה מאופיינת במחלוקות פוליטיות וחוסר יציבות באיטליה, שהשפיעו על הלכי הרוח המשיחיים (גם בקרב הקהילה היהודית אגב).

בשנת 1527 התרחש מרד בתוך הוותיקן בשל התככנות הפוליטית של אותו קלמנט. בשנה זו כבשו חייליו של החשמן פומפלו קורונה את רומא וצרו על הוותיקן. רומא הייתה כבר תחת מתקפה וריח העשן כבר הגיע ממוקדים רבים בעיר. קלמנט הבין שעליו לנוס על נפשו ולכן החל להאיץ בפמלייתו. קארל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, הגיע עם צבא שכירי החרב הענק שלו אל שערי הוותיקן והללו ניסו להתנקש בו. קלמנט ואנשיו החלו לברוח דרך המעבר הסודי שהוביל למצודת סנטאנג'לו (Castel Sant'Angelo) - כן כן. זה שאתם עומדים בו כעת. המעבר הסודי הזה, הידוע גם בשמו Passetto (פאָסֶטוֹ), נבנה בשנת 1277. זו הייתה המצודה המבוצרת שחיכתה לו מחוץ לחומות הוותיקן. כך הספיק קלמנט להגיע לגשר המתרומם ממש בשניות האחרונות והצליח להסתגר במצודה.


#שימושיו של הפאסטו
המעבר הסודי שהגיע מהוותיקן אל פנים המצודה, Passetto (פאָסֶטוֹ), לא שימש רק כדרך מילוט ברגעי משבר ומלחמה. האמת היא, שדרכו הוברחו לא פעם גם נערות יפהפיות מרומא, על מנת לבלות עם ראשי הכנסייה בזמנים שבהם הם לא עבדו על כתבי הקודש. הקומה הרביעית, זו ששימשה אותם, הוקמה במיוחד עבור המפגשים האינטימיים הללו. עד היום, אגב, תוכלו לראות את ציורי הקיר הארוטיים שנמצאים בקירות הקומה.

שימו לב לדבר מעניין במיוחד: בזכות התקרה הקעורה שנמצאת במקומות מסוימים לאורך הפאסטו, ניתן להיחשף לפלא אקוסטי: אנשים יכולים לדבר אחד עם השני מבלי שהאנשים הצמודים להם ישמעו אותם. זה היה מנגנון נגד האזנות, שהיה קריטי בחצר האפיפיור, שבה נרקמו לא מעט מזימות.

המעבר הזה היה מוזנח במשך שנים ולא אפשר כניסת מבקרים. קצת לפני תחילת שנות ה-2000 התחילו לשפץ ולעבוד עליו על מנת שיוכל להיפתח לקהל הרחב. למרות זאת, הוא פתוח רק שלושה שבועות בשנה - ממחצית אוגוסט ועד תחילת ספטמבר, בשעות הערב המאוחרות.

פרט מעניין על המעבר: מי שסובל מאימפוטנציה, חוסר אונות גברית, כדאי לו ללכת את המעבר 77 פעמים ברציפות - 800 מטר לכל כיוון. האגדה מספרת כי מי שיצליח לסיים את המסלול כולו, מעל 61 קילומטרים, תשוב אליו גבריותו!
המוזיאונים של הוותיקן
#על המוזיאונים

במשך מאות שנים אספו האפיפיורים, שהתגוררו במתחם הוותיקן, יצירות אומנות וחפצים עתיקים ויקרים. בזכות אוספי הכנסייה הקתולית המדהימים שלהם, הוקמו במאה ה-16 המוזיאונים החשובים ביותר בעולם - המוזיאונים של הוותיקן. תמצאו כאן מגוון של יצירות ממצרים העתיקה, מהתקופה האטרוסקית, מתקופת רומא העתיקה ומהרנסנס.

המוזיאון הציבורי הראשון של הוותיקן נפתח בבניין הקפיטולינה. בו הוצג אוסף פסלים אישיים של האפיפיור סיקסטוס הרביעי. אותו סיקסטוס, ייסד גם את ספריית הוותיקן. נכדו יוליוס השני, תרם את אוסף פסלי השיש העתיקים שלו כדי שיוצבו בגן הפסלים. משם התחיל הכל.

היום המוזיאונים הללו שופעים מוצגים. מכיוון שיש כאן מגוון וכמות בלתי נתפסת של פריטים, תצטרכו לתכנן את הסיור מראש ולהחליט מה לראות.


#מה תוכלו לראות כאן?
במוזיאונים של הוותיקן תוכלו לצפות בחדר התפילה הפרטי של האפיפיור והמקום שבו הקרדינלים היו בוחרים את היורש לאחר פטירתו - הקפלה הסיסטינית (Cappella Sistina). שימו לב במיוחד ליצירת האומנות המרהיבה שנמצאת על התקרה של הקפלה - ציור קיר מרהיב שצויר על ידי מיכלאנג'לו ומתאר את בריאת העולם ואת תולדות המין האנושי. זוהי אחת מיצירות המופת של כל תולדות האמנות.

עוד תוכלו לראות כאן גלריית תמונות (Pinacoteca Vaticana) הכוללת 17 חדרים. מוצגים בה ציורים דתיים מתקופות שונות, החל מהתקופה הגותית ועד תקופת הבארוק. יש כאן גלריית שטיחים המתארת את חייו המרתקים של ישו, שנארגו בין השנים 1523-1534. בקרו גם בארבעת החדרים המוקדשים ליצירותיו המדהימות של האומן רפאל סנציו (Raffaello Sanzio).

שימו לב למוזיאון פיו קלמנטינו (Museo Pio Clementino) ובו 12 חדרים עם אוספים מרהיבים ונוסטלגיים החל מתקופת יוון ועד רומא העתיקה.


הנה מבט מקרוב על המוזיאונים של הוותיקן:

https://youtu.be/lKV2iNK0ehQ
גלידריה ג'וליטי
#על הגלידריה של האפיפיור

רומא מוצפת בגלידריות מעולות, מכל הטעמים והסוגים ואין ספק שלבחור גלידריה אחת זה בהחלט לא פשוט, שכן העניין הוא קודם כל של טעם. אבל יש גלידריה אחת שהיא מוכרת ונאהבת במיוחד, גם על ידי המקומיים וגם על התיירים - גלידריה ג'וליטי. רבים רואים בה את הגלידריה הטובה ברומא.

הסניף הראשון של הגלידריה של ג'וליטי נפתח בשנת 1900. השמועה מספרת שחלק מהמתכונים הכמוסים ביותר של הגלידריה נשמרים אצל הבעלים בכספת. אבל, כך או כך, מדובר במקום ותיק ובעל שם.

הגלידריה כל כך ותיקה ופופולריות, עד שמספרים שאפילו האפיפיור ג'ון פול השני, נהג לבקש את גלידת הערמונים של ג'וליטי. אך גם בימינו פוקדים לא מעט סלבריטאים ואנשים חשובים את הגלידריה, ביניהם מישל אובמה, רעיית נשיא ארצות הברית שביקשה לסעוד את הגלידה שלה משם.

אם אתם רוצים לטעום את אחת הגלידות הקלאסיות שמוגשות כאן כבר מאז שנות ה-20, בקשו את השילוב הנ"ל: גלידת שוקולד, פודינג זביונה מקורמל בתוספת קצפת, אגוזי לוז וגליל וופל. אגב, כל הלקוחות ממליצים על התוספת המפנקת של קצפת למעלה.


#על הגלידה של רומא
באיטלקית, גלידה נקראת "ג'לטו" והיא נמצאת כאן עוד מימי רומא העתיקה, אם כי הגלידה אז הייתה מעט שונה. היא הייתה מעין ערבוב של קרח רך עם אטריות. השנים היטיבו עם המנה המפנקת ומאז חומרי הגלם השתפרו והתווספה אליהם גם שמנת משובחת, ממנה מייצרים כאן גלידות עשירות ומגוונות בעבודת יד.

כל כך הרבה כבוד מייחסים הרומאים למנה הזו, שהם מציעים לקנות גלידות של גלידריות "מורשות", מקומות שמתעסקים רק בהכנה וייצור של גלידה. שימו לב שהמחיר כאן נקבע בהתאם לכמות הגלידה ולא על פי מספר הכדורים שבה.



ביקור במקום:

https://youtu.be/BImZGyW8fIY


הדרכה:

https://youtu.be/fW0kLaft-Es
בזיליקת סן פייטרו
#על בזיליקת סן פייטרו או סן פטרוס

החזיקו חזק. אתם עומדים בפתחה של הכנסייה הגדולה ביותר בעולם ועומדים לראות בה אוצרות מרהיבים!

כנסיית הוותיקן, המכונה גם בזיליקת סן פטרוס (Basilica di San Pietro), נחשבת לכנסייה הקדושה ביותר לקתולים. היא כל כך גדולה עד שהיא יכולה להכיל בכל רגע נתון עד 60,000 מתפללים. היא נמצאת בקריית הוותיקן, מקום מושבו של האפיפיור. הוותיקן, כידוע, מהווה מדינת קטנה בפני עצמה.

הכניסה אליה היא דרך הכיכר הגדולה והיפה, פיאצה סן פייטרו. משני צידיה של הכניסה ניצבים 284 עמודים ענקיים בעיצובו של ברניני.

הכנסייה נבנתה בסגנון הרנסאנס המאוחר והבארוק וכיפתה הגדולה מהווה את אחד מהסמלים המוכרים בקו האופק של רומא. מתחת לכיפתה קבור פטרוס הקדוש, אחד משליחיו של ישו, מי שהפיץ את הנצרות ברומא והיה לאפיפיור הראשון. בתקופה בה היה האזור בית קברות, פטרוס הוצא כאן להורג ובהמשך אף נקבר כאן.

על תקרת הקפלה הסיסטינית תוכלו לראות את "בריאת האדם" בציור של מיכאלאנג'לו, אך ברחבי הכנסייה תוכלו לראות עוד יצירות מדהימות - היצירות של רפאל הצעיר, הפסלים והעיצוב של ברניני ועוד יצירות שמביעות את העושר של כנסיית הוותיקן.

אל תפספסו את המרפסת הקטנה שנמצאת בכיפת הבזיליקה. גובהה 120 מטרים וכדי להגיע אליה צריך לשלב גם עלייה במעלית ואחריה עוד טיפוס של 330 מדרגות.


#בניית הבזיליקה
האמת היא, שאת הכנסייה הזו החלו לבנות כבר במאה הרביעית, אך היא נבנתה מחדש במאה ה-16. בשנת 1506, מינה האפיפיור יוליוס את דונטו ברמנטה (Donato Bramante) לבנות מחדש את המבנה שעמד כאן לפני הבזיליקה הנוכחית, בזיליקת קונסטנטינוס. הבזיליקה החדשה עוצבה כצלב בעל ארבע זרועות.

כל האפיפיורים שהגיעו אחריו השקיעו הרבה משאבים בבזיליקה המתהווה: הם פיזרו כסף רב והביאו אמנים כמו רפאל, באלדזארה פרוצי, אנטוניו דה סאנגאלו, ברניני ומיכלאנג’לו (שעיצב את הכיפה) - כדי שיעזרו לסיים את בנייתה המרהיבה. בתוך הכיפה, אגב, נמצא פסל הפייטה המפורסם של מיכלאנג'לו.


ומבט מקרוב על הבזיליקה המדהימה של סנט פיטר:

https://youtu.be/WaVfR2m87Yo
פורנו קמפו די פיורי
#על הפיצריה המומלצת של השוק המומלץ

בקצה של שוק קמפו די פיורי נמצאת פיצריה מהסוג שחובבי הפיצות זוכרים שנים. פורנו קמפו די פיורי (Forno Campo de Fiori) מכינה פיצות מעולות עם אוסף מגוון של תוספות.

יש כאן מגוון של ארבע סוגי גבינות, נקניקים, כמעט כל ירק שאפשר לשים על פיצה, בצלים, פלפלים, עגבניות ופרחי קישוא ועוד.

הפיצות הריחניות והפריכות נהדרות והמחיר משעשע במונחים של ההנאה שתזכו לה. בתיאבון!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/OStb8ac3KSE


בלוגרים:

https://youtu.be/MXxySZiPSIs
הקפלה הסיסטינית
#על קפלת בחירת האפיפיור עם האמנות הנשגבת

אתם נמצאים בקפלה הסיסטינית (Sistine Chapel), בה מתקיים אחת לכמה שנים טקס ה"קונקלווה" המסורתי, טקס בחירת האפיפיור. אל הקפלה, שנמצאת במתחם ארמון האפיפיור, נוהרים בכל שנה תיירים מכל רחבי העולם. אבל לא בזכות הטקס הנוצרי הזה היא מפורסמת כל כך, אלא בזכות כמה מהציורים המפורסמים בעולם שנמצאים בה.

בוותיקן, השוכן בלב רומא בירת איטליה, לא חסרות יצירות אמנות רבות ונפלאות, כמו גם מבנים אדריכליים מרהיבים. אבל המקום המפורסם ביותר בה הוא הקפלה הסיסטינית.

על תקרתה מצויר אחד הציורים המפורסמים בעולם. שמו "יום הדין" והוא צוייר בידי הצייר מיכאלאנג'לו, אחד מגדולי אמני הרנסאנס. אחד מחלקי הציור הזה הוא "בריאת האדם" שהפך לנודע ומצוטט במיוחד ובו מצויר אלוהים מושיט ידו אל האדם. על קירות הקפלה מצוירים גם ציורי פרסקו של הציירים החשובים רפאל, פייטרו פרוג'ינו וסנדרו בוטיצ'לי.

הקפלה נקראת על שם האפיפיור שבימיו נבנתה, בלטינית "הקפלה של סיקסטוס".


#פרסקו בריאת האדם שבתקרה
הביטו בציורי הקיר של בריאת האדם שבקפלה הסיסטינית. "בריאת האדם" הוא ציור של מיכלאנג'לו, מהאמנים הבולטים של תקופת הרנסאנס באיטליה. זהו אחד הציורים החשובים בתולדות האמנות. הציור הוא חלק מפרסקו, סגנון של ציורי קיר ענקיים שצויירו על טיח בשעה שהוא עדיין לח.

בפרסקו הזה, שסובב מכל הצדדים ובתקרת הקפלה הסיסטינית, מוצגים נושאים שונים מספר בראשית. "בריאת האדם" שעל התקרה היא רק חלק קטן בו.

ראו בפרסקו המדהים והמפורסם כל כך את האלוהים. הוא מוצג בציור כאיש זקן ואנושי לחלוטין, בעל זקן לבן ועטוי בגלימה. ראו את אדם, שבצד שמאל של הציור. הוא מצוייר עירום לחלוטין וכמעט נוגע באצבעו של האל. העובדה שהידיים אינן נוגעות מעניקה מתח לציור ומשערים שהיא קשורה במזמור מימי הביניים, שבו ביקשו המאמינים שאצבעו של האל תעניק להם את כישרון הדיבור.


#טיפים
בואו ככל האפשר מוקדם, במיוחד בעונה. אחר כך נעשה צפוף עד בלתי נסבל.


מבט מקרוב בקפלה הסיסטינית לצלילי מקהלת פלסטרינה:

https://youtu.be/_oUqsGm9u94


הדרכה:

https://youtu.be/k3TDbDfYK6M


ציור בריאת האדם:

http://youtu.be/QVK04ORmKrE


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.