» «
מרכז המדע של קליפורניה
מרכז המדע של קליפורניה
#על המרכז המדעי הפופולארי של מדינת קליפורניה

מרכז המדע של קליפורניה (California Science Center) הוא מוזיאון חינמי שמציג מאות מוצגים שמפעילים את המבקרים להיכרות עם חידושים טכנולוגיים והמצאות מדעיות, כמו גם תהליכי חיים, חלל, תעופה ואקולוגיה. זה נעשה באמצעות מגוון תצוגות אינטראקטיביות וחדשניות, המרתקות צעירים ומבוגרים כאחד.

כאן תוכלו לחקור את נפלאות המדע בסימולציות והתנסויות כמו "מדמה ההוריקן", "שטפון" שמתרחש כל 10 דקות, רכיבה על אופניים באוויר, חקר מעמקי הים, מעגל החיים, ברקים ורעמים או גוזלים הבוקעים מהביצים.

יש כאן גם הדגמות חיות, תערוכות אינטראקטיביות וסרטי תלת ממד מרתקים ומעוררי השראה. בחלק מהמוצגים תתבקשו לפעול ולנסות דברים, כמו בתערוכות העוסקות בתהליכים שונים המניעים את כדור הארץ, או בחקר עקרונות מדעיים והמצאות שמשפיעות על חיינו באופן דרמטי.

במרכז המדע של קליפורניה תוכלו לחקור את צורות ההישרדות של מגוון צורות החיים בטבע, להבין את העקרונות המדעיים של התעופה או להתנסות בצד המדעי של הטיסות לחלל. כל אלה ודברים רבים אחרים הופכים את השהייה כאן למפלט מושלם ואיזון מצוין לילדים ולהורים, מכל השפע ההוליוודי ומפארקי השעשועים שהעיר הזו מציעה בשפע.


#טיפים
הכניסה למוזיאון חופשית בכל ימות השבוע


מבט מקרוב:

https://youtu.be/_E6xOmrBIx8


מעבורת החלל:

https://youtu.be/cntFLGzouv4


הדרכה:

https://youtu.be/twWCuzsoEIY


בנות אוהבות לכייף בו:

https://youtu.be/HffU7bhl9ng
פארק גריניץ'
פארק גריניץ'
#על הפארק הגדול של לונדון

פארק גריניץ' (Greenwich Park) הוא הפארק הירוק הגדול ביותר בלונדון ואחד מהפארקים המלכותיים שבעיר. באורך של קילומטר ורוחב של כ-750 מטרים, לפארק צורה מלבנית. כמו כל האזור, המיושב למעלה מ-1100 שנים, גם הפארק נקרא על שם גְרֶנִיץ', כפר עתיק שנמצא בחלק הדרום-מזרחי של לונדון. פירוש השם גריניץ' בסקסונית עתיקה, הוא "כפר ירוק" - מה שאכן נכון עד היום.

לפארק שני חלקים. בצדו הצפוני נמצא החלק המישורי של הפארק, המשתפל אל נהר התמזה שעובר מצפון לפארק. במרכז הפארק ניצבת הגבעה שעליה מצפה הכוכבים של גריניץ', שנבנה על ידי המלך צ'ארלס השני בשנת 1675, במקום שבו ניצב בעבר מגדל שמירה של בית האחוזה של המפרי, דוכס גלוסטר, בעל השטח עד אז. באזור הדרומי של הפארק נמצא אזור גבוה מעט, שכולל גבעות רבות.

גבעת הפארק היא מהאזורים היפים בפארק גריניץ'. ניתן להשקיף ממנה לא רק על המרחבים והמישור של גריניץ' אלא גם על המבנים של העיר לונדון.

ניתן לראות שם גם הרבה טבע יפה, כולל פרחים מרהיבים, בריכות מים, הרבה סנאים ובעלי חיים קטנים וצעירים העוסקים בספורט ובמשחקי כדור.

בפארק גם שרידים רומיים ארכאולוגיים, כמו גם פסלו של הנרי מוּר, שנקרא "דמות קצה סכין ניצבת" ו"עץ האלון של המלכה" - עץ אלון ששרד מאז ימי המלכה אליזבת הראשונה.

עד המאה ה-15 היה השטח בו ניצב הפארק של היום שייך למנזר פטרוּס הקדוש שבגנט (St. Peter at Ghent). במאה ה-15הוא הפך לאזור הציד של המלך ומשפחת בית המלוכה האנגלי ובו התארחו אצילי הממלכה לציד עם המלך. במהלך המאה ה-17 שינו את מבנה הפארק, כשאת התכנון עשה ככל הידוע אדריכל הנוף אנדרה לה נוטרה. במהלך המאה ה-18 הפכו את השטח לפארק המאורגן של ימינו והתירו את כניסת הציבור אליו.


מבט מקרוב על פארק גריניץ':

https://youtu.be/MSYZup1d_TQ


ועוד מעט:

https://youtu.be/4eDvDJGEqjo
העיר העתיקה בירושלים
העיר העתיקה
#על המקום ממנו ירושלים נולדה

עמוסת אתרים קדושים והיסטוריים לשלושת הדתות המונותאיסטיות, העיר העתיקה (Old City of Jerusalem) בירושלים היא עיר מוקפת חומה, יפה ומרתקת וללא ספק אחת הערים העתיקות הפעילות בעולם.

בשנת 1981 הוכרז מתחם העיר העתיקה כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו.

את העיר מקיפה חומה שבנו העות'מאנים במאה ה-16, רובה נבנתה על תוואי של חומות עתיקות שהיו כאן לפניה. צעידה על טיילת החומות תציג לכם את נופי העיר העתיקה המרהיבים משלל זוויות וצדדים.

בחומת ירושלים העתיקה 8 שערים, כולל שער יפו, שער שכם, שער האשפות, שער ציון, שער האריות, שער הפרחים, השער החדש ושער הרחמים שסגור.

צורתה של העיר העתיקה של ימינו נקבעה על פי שרידי תרבויות עתיקות, שעליהם נוספו שכבות חדשות, זו על גבי זו, לאורך אלפי שנים. קשה להאמין אולי, אבל מפלס הרחוב של העיר העתיקה בימינו נמצא עד 8 מטרים מעל מפלס הרחוב של העיר בתקופת בית המקדש הראשון, שהתארכה עד המאה ה-7 לפני הספירה ובית המקדש השני, שהתקיים כאן עד המאה ה-1 לספירה.

העיר העתיקה מחולקת, מאז המאה ה-19, ל-4 רבעים עיקריים. מתקיים בה הרובע היהודי, בו נמצא בין השאר הכותל המערבי, הרובע הנוצרי ובו דרך הייסורים של ישו (ויה דולורוזה), הרובע המוסלמי והרובע הארמני.


הנה העיר העתיקה בירושלים:

https://youtu.be/aI9ghWB21gM
קובנט גרדן
קובנט גרדן
#על קובנט גרדן

קובנט גרדן היא כיכר הקניות והבילוי הראשונה שנבנתה בלונדון ואחד מהמקומות המקסימים בעיר. זהו הוא אחד האזורים המוכרים והפופולריים ביותר בלונדון. אחד המאפיינים הבולטים של האזור הם התאטראות ומופעי הרחוב שבו.

למרות החנויות ובתי הקפה המודרניים שנמצאים מכל עבר מסביבנו, ישנה תחושה ברורה של לונדון של לפני 100 או 150 שנה. גם בתקופה ההיא היו מופעי רחוב ומוכרי ורדים שהסתובבו ושרו ברחבי המתחם, כמו היו בתוך מחזמר. אגב, לא במקרה מתרכזים כאן מופעי הרחוב הטובים והמוצלחים ביותר בעיר. השחקנים שעומדים במתחם עוברים אודישנים ורק הטובים ביותר מתקבלים.

אחרי שתמצו את מופעי הרחוב הצבעוניים הממלאים את המתחם כולו, אתם יכולים להציץ בכיכר "שבע החוגות" (אגב, כל האזור נקרא "שבע החוגות" - לא רק הכיכר עצמה אלא גם שבעת הרחובות שיוצאים ממנה). בעבר האזור הזה היה עני מאד ולמעשה היה אחד מהאזורים הנחותים של לונדון, עם המון פשיעה. באותה התקופה חיו בבניין אחד 7 משפחות, בבתים ללא חשמל או מים זורמים. היום יש כאן בוטיקים יוקרתיים, בתי קפה מושקעים ומסעדות, אבל באותה התקופה נמכרו בחנויות הללו פריטי יד שנייה במצב בלוי לחלוטין.

שימו לב גם לבית האופרה המלכותי שנמצא באזור. לידו תוכלו לראות 4 תאי טלפון אדומים ופסל רקדנית משגע - תמונה מושלמת לאינסטגרם שלכם!


#היסטוריה
בשנת 1728, הזמין ג'ון ריץ, שחקן ומנהל תאטרון את אופרת הקבצנים אצל ג'ון גיי. אופרת הקבצנים היא אופרה בשלוש מערכות והיא הדוגמה היחידה של ז'אנר אופרות-בלדה סטיריות, סוג של אופרות שנשארו פופולריות עד ימינו. באופרה הזו נכתבו מילים חדשות ללחנים של בלדות פופולריות, של אַרְיוֹת, מזמורי כנסייה ומנגינות עממיות של אותה תקופה.

הצלחת המיזם סיפקה את ההון להקמת התאטרון המלכותי הראשון שנפתח ב-7 בדצמבר 1732. במאה שנותיו הראשונות, התאטרון שימש בעיקר להצגת מחזות. קובנט גרדן, ביחד עם תאטרון דרורי ליין, היו היחידים שקיבלו זכויות בלעדיות להצגת דרמה מדוברת בלונדון.

היצירות המוזיקליות הרציניות הראשונות שהושמעו בקובנט גרדן היו האופרות של הנדל, שמשנת 1735 ועד 1759 העלה שם עונות אופרה באופן סדיר. את העוגב שלו הנדל הוריש לג'ון ריץ', אותו שחקן ומנהל התאטרון שהוזכר קודם. הוא הוצב במקום בולט על הבימה בקובנט גרדן, אבל העוגב היה בין הרבה פריטים יקרי ערך, שאבדו בשריפה שהרסה את התיאטרון בשנת 1808.


#טיפים
הרחובות הקטנים שיוצאים מקובנט גרדן מציעים לא מעט קניות מגניבות ודברים חמודים. נסו אותם.


מבט מקרוב על קובנט גרדן:

https://www.youtube.com/watch?v=Is1-okwCOKg&t=63s


בלוגרים:

https://youtu.be/oM2xfutqC8g

חינם

הפנתאון ברומא
הפנתיאון
#על משכן האלים הרומים

הפנתיאון הוא אחד מהסמלים של האימפריה הרומית, אלו שאנחנו רגילים לשייך מיידית לרומא. משמעות המילה פנתיאון היא "כל האלים", שכן הוא הוקדש ל-12 האלים האולימפיים.

שישה עשר העמודים הקוֹרִינְתִיים, שהובאו לכאן היישר ממצרים, שוקלים כל אחד מהם לא פחות מ-60 טון. הגובה שלהם 12 מטרים והם בקוטר של 1.5 מטר. עמודים אלו תומכים בגג המשולש שעליו כתובה כתובת שמסבירה שאת המבנה הזה בנה מרקוס אגריפס.

במקום תוכלו לראות גם את קבריהם של כמה מלכים איטלקים ואת זה של הצייר רפאלו סאנציו (Raffaello Sanzio).

אם אתם רוצים להעצים את החוויה, הגיעו לפתניאון כשיורד גשם. זה מיוחד לראות את המים שנכנסים דרך החורים בתקרה ויורדים למרכז הבניין. אם תהיתם מה קורה עם כל המים שנכנסים פנימה, ישנן זוויות ברצפה בהן נאספים המים לחורי ניקוז במהירות. עוד נקודה מעניינת היא, שבתאריך ה-21 באפריל, כשקרני השמש יפגעו בפלטת המתכת שנמצאת מעל הדלת, תראו את הכניסה של המקום מרהיבה ביופיה בשל קרני האור הזוהרים.

ממול לפנתיאון תוכלו לראות את מזרקת הפנתיאון המרשימה, שנבנתה על ידי הארכיטקט ג'אקומו דלה פורטה בשנת 1575 ונחצבה על ידי לאונרדו סורמני. בהמשך, התווסף לה האובליסק של פרעה מצרים, דולפינים ובסיס חדשים.


#תקרת הפנתיאון
אחד מהדברים המעניינים ביותר בפנתיאון הוא התקרה המדהימה שלו, הכיפה הענקית שנמצאת בגג המבנה. הקוטר שלה הוא 43 מטרים ובמרכזה תוכלו לראות צוהר שנקרא אוקולוס. באמצעות הפתח הזה נכנס אור אל תוך חלל המבנה ויוצר חוויה מדהימה ומיוחדת. זה, אגב, מקור האור היחיד במבנה והקוטר שלו הוא 8 מטרים.

כיפת התקרה הזו היא הגדולה בעולם ללא תמיכה. אל תקחו את זה כמובן מאליו, שכן זה היה אתגר אדריכלי לא פשוט. בשל המשקל המסיבי של הכיפה העצומה ועל מנת שהיא לא תקרוס, ניסו המהנדסים הרומיים להפוך אותה לקלה ככל שהיא גבוהה יותר. זו הייתה גם הסיבה לכך שהחלקים העליונים של הכיפה עשויים מחומרים קלים יותר ויש בה חללים פנימיים רבים יותר. בשל צורת הבנייה המעניינת הזו, מבחוץ היא נראית יותר שטוחה ממה שהיא באמת.


# היסטורית הפנתיאון
בנייתו של הפנתיאון החלה בשנת 27 בעקבות פקודה של מרקוס ויפסניוס אגריפס (Marcus Vipsanius Agrippa), מפקד בצבא רומא וקונסול בתקופת שלטונו של אוגוסטוס. בעקבות שריפה שהתחוללה כ-60 שנה מאוחר יותר, המבנה נשרף כליל. הוא נבנה שוב בשנת 125 בידי הקיסר אדריאנוס. הפנתיאון היה מקדש ובשנת 609 הוא הוסב לכנסייה בשם סנטה מריה רוטונדה (Santa Maria Rotonda), כך נמנעה גם הריסתו בתקופת ימי הביניים. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה מקדש אלילים הפך למקום פולחן נוצרי.


#מה הסיפור של הפנתיאון? באדיבות אאוריקה
הפנתאון (Pantheon) ברומא הוא המבנה השמור ביותר בעולם, שנשאר מהתקופה הרומית. זהו המבנה העתיק ביותר בעולם, שעדיין מכוסה בגג המקורי שלו. מדובר באחד המקומות המרשימים בעיר רומא, עיר שלא חסרים בה אתרים ארכיאולוגיים מרהיבים.

מבחינה אדריכלית, הפנתאון הוא הישג משמעותי בעולם העתיק, שכן כל כיפתו יצוקה מבטון, שמורכב מאדמת פוֹצוֹלַנַה (Pozzolana). זהו המבנה בעל הכיפה הגדולה ביותר בעולם העתיק והיא כל כך חזקה שהצליחה לשרוד עד לימינו.

המילה "פנתיאון" פירושה ביוונית "כלל האלים". במיתולוגיות עתיקות שונות, כמו השומרית והיוונית המילה הזו תיארה מקדש. ובאמת, המבנה הרומי העתיק העומד שלם עד היום, שימש במקור כמקדש לכל האלים - "פנתיאון".

אבל הרומאים שינו את שימושיו בהמשך גם לחצר לקיסר, לבית משפט ואחרי קבלת הנצרות, הוא הפך לכנסייה נוצרית בשם "סנטה מריה רוטונדה". חייבים להודות שזה שימוש מעניין למבנה שבמקור יועד לעבודת אלילים והכיל מזבחות כמספר אלילי הכוכבים.

תאריך יום הענקת הפנתאון במתנה לאפיפיור, על ידי הקיסר פוקאס, נחגג עד היום בעולם הנוצרי כ"ליל כל הקדושים". בין הקבורים ברצפת הפנתאון גם הצייר רפאל ומלכי איטליה.


#טיפים
יש סיורים מודרכים בפנתיאון ללא תשלום. אין צורך אפילו להזמין מקום בסיור כזה מראש.

הפנתיאון הוא מהאתרים המתויירים ברומא. בכל זאת, לא מאד צפוף כאן. אם תרצו לראותו בצורה נעימה, כדאי בכל מקרה להגיע אחרי השעה 16:00.


הנה הפנתיאון של רומא:

https://www.youtube.com/watch?v=8rx6-sjKBTg
חוף קיטס
חוף קיטס
#על החוף המגניב של ונקובר

ונקובר יושבת על חוף האוקיינוס השקט ויש בה חופי ים נפלאים ונופי הרים נדירים מסביב. הבילוי בחופים כאן בקיץ הוא תענוג.

חוף קיטס (Kits Beach) שבעיר הוא חוף נהדר וצעיר ואחד המקומות החביבים על תושבי העיר, במיוחד לשחייה, ריצת ג'וגינג והטסת עפיפונים באוויר. אחרים מעדיפים להגיע אליו כדי להשתזף, לשחק במשחקי חוף וכדורעף חופים, לעשות יוגה ולנוח.

יש בחוף הזה מדשאות נהדרות, חורשה של עצי מייפל נפלאים, סירות ואניות ששטות ממול ושלל ציפורים. ממנו גם תצפית נפלאה אל קו הרקיע של דאונטאון ונקובר והעיר כולה.

החוף שנקרא גם חוף קיציליאנו (Kitsilano Beach‬), הוא למעשה חופה של שכונת קיטסילנו, שהייתה בשנות ה-60 שכונה היפית וזרוקה של ממש. היום היא שכונה יקרה בעיר והקסם של הצעירים המגניבים של פעם כמעט ונעלם, אבל משהו מניחוחות העבר נשאר.

בנוסף למתקני הספורט השונים שבחוף קיטסילאנו, יש בו גם את בריכת השחייה הארוכה ביותר בקנדה - בריכה נהדרת ומרשימה במיוחד, עם מים מלוחים.

אז למרות שיש חופים טובים ממנו לשחייה, החוף הוא גם חינמי וכיפי ונעים מאד לבלות בו, בעיקר בשל האווירה הנהדרת. כך שאם אתם מחפשים את החוף השווה בעיר, יש סיכוי רב שתמצאו אותו כאן.


#טיפים
מביאים כלב? - בחוף קיטס יש גם חוף כלבים נפרד, שבו תוכלו לבלות עם חיית המחמד שלכם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/kLHMM2uLNag
גני לוקסמבורג
גני לוקסמבורג
#תיירים בגנים

גני לוקסמבורג היפים שנמצאים בלבה של פריז, פתוחים לקהל הרחב והם מושכים אליהם לא רק תיירים אלא גם מקומיים.

בגנים פזורים פסלים רבים של דמויות בולטות מההיסטוריה הצרפתית: דמויות נשיות של מלכות צרפתיות ודמויות של סופרים ומשוררים.
יש כאן שפע של מקום להתרווח, לאכול גלידה או לשתות קפה משפע הדוכנים במקום וליהנות משמש חמימה וממנוחה לקראת המשך הטיול ברובע הלטיני.
במרכז הגן ישנה בריכה גדולה המוקפת בעשרות כסאות ירוקים המיועדים לשימושם החופשי של התיירים והם מספקים את האווירה המושלמת לרגע של נחת ורוגע.

הגנים הם יעד אטרקטיבי עבור האוכלוסייה הפריזאית, אבל גם בעבור התיירים:
ניתן לשכור סירה ולתת לילדים לדחוף אותה עם מקלות במבוק ארוכים מגדה לגדה של האגם הגדול.

כשעולים למעלה, למרכז הגן, אפשר לעשות סיבוב על סוסי הפוני או לנסוע עם הילדים קטנים יותר בכרכרה מקומית.

פנימה יותר בתוך הפארק, ניתן למצוא קרוסלה ותיאטרון בובות, שמציג כמעט כל יום ובפינה הדרום מערבית נמצאות כוורות דבורים, שניתן לקחת קורסים בגידולן.

ניתן למצוא מקומות לקריאה ומשחקי פטאנק בעבור המבוגרים, טיול רומנטי לזוגות או הפסקת צהריים לסטודנטים, שמגיעים לרוב מהסורבון - האוניברסיטה המפורסמת של פריז, השוכנת ממש בשכנות לגנים.

זוהי אחת מהפיסות הירוקות היפות ביותר בפריז, עם חלוקה נכונה של אור וצל, עצים ומדשאות, פינות חמד סמויות ומשטחים ציבוריים לילדים ומבוגרים. קחו לכם סל עם מעט מזון ושמיכה - וצאו לעשות בו פיקניק.


#ההיסטוריה של הגנים
בניית הגנים החלה כתוצאה מהתנקשות בחייו של הנרי הרביעי בשנת 1610. אלמנתו של המלך, מארי דה מדיצ'י לא יכלה לשאת את המגורים בארמון הלובר עמוס הזכרונות המשותפים שלה עם בעלה ועברה להתגורר בארמון לוקסמבורג.

בשנת 1624 הסתיימה בנייתו של ארמון לוקסמבורג עבור האלמנה, שהורתה לאדריכל סלומון דה ברוס להקים ארמון בסגנון ארמון פלאצו פיטי, כמו הארמון שהיא הותירה אחריה בפירנצה, עיר מולדתה. הגנים שסביבו תוכננו ועוצבו כך שיזכירו לה את נוף ילדותה.

האמת היא, שלמרות שבארמון זה תכננה המלכה לבלות את שארית חייה, רצה הגורל אחרת ובפועל האלמנה המלכותית רבת התככים לא התגוררה בארמון יותר מחמש שנים. בפקודת המלך החדש היא הוגלתה לקלן בשנת 1630. בזמן המהפכה הופקע הארמון ובמשך שנתיים שימש בית כלא; לאחר מכן הוא נקבע כמקום מושבה של אסיפת הנבחרים. המנזר שהיה בסמוך אליו נהרס.

אגב, עוד אנקדוטה היסטורית - על הסופר הנודע ארנסט המינגוויי, מספרים שבצעירותו היה רעב ללחם, ונהג להגיע אל הגנים כדי לצוד יונים למאכל.


#ארמון לוקסמבורג כפרלמנט
בלב הגנים הסימטריים והמרשימים נמצא ארמון לוקסמבורג. הארמון נבנה במקור על פי עיצוב של הארכיטקט הצרפתי סולומון דה ברוסי, על מנת לשמש כמקום המגורים המלכותי של מארי דה מדיצ'י, אימו של המלך לואי השלושה עשר.

לאחר המהפכה הצרפתית הוא עוצב מחדש על ידי ז'אן קלגרין והוסב לבית מחוקקים. גרם המדרגות המרכזי נהרס והוחלף באולם הסנאט בקומה הראשונה. קלגרין גם הרס את קפלת דה מדיצ'י. קלגרין סגר את הטרסות והפך אותן לספרייה. במקביל הוא בנה גרם מדרגות באגף המערבי, שהיה מוקף בעמודים יוניים (איוניים). הבניה הסתיימה בהריסת הגלריה.

בתחילת 1835, הוסיף הארכיטקט אלפונס דה ג'יזור אגף גינה חדש. אולם הסנאט החדש היה ממוקם במה שהיה באותו הזמן אזור החצר בין הגנים. האגף החדש כלל ספרייה ובה הוצגו ציורים של אז'ן דלקרואה. בשנת 1850 לבקשתו של נפוליאון השלישי, יצר ג'יזור אולם כנסים.

במהלך כיבוש צרפת על ידי גרמניה הנאצית בשנת 1944, הארמון הפך למפקדה של הלופטוואפה בצרפת, ובכלל הארמון היה מקום אסטרטגי עבור הכוחות הגרמניים אשר הגנו על העיר.

במהלך שנת 1946, שימש הארמון כמקום לשיחות ועידת השלום בפריז.


#אדריכלות גני לוקסמבורג
הפארק והגנים רחבי הידיים מצליחים לשבץ את הטבע בלב המרקם העירוני הפריזאי ולגרום למטיילים לנוח ולהרגיש מחובקים על ידי הטבע.

לא סתם מצליחים באי הגן לחוות את הטבע ואת המרחב. הגן משרה אווירה קסומה, הוא מטופח להפליא והערוגות המעוצבות בסגנון צרפתי מוקפד. הגיזום העצמי והערמונים מושכים את הפריזאים והתיירים בכל הגילאים.

במרכזם, בריכה מתומנת עם מזרקה, שבה ניתן לשכור ולשוט על דגמים של סירות מפרש עתיקות. חלק זה של הגן מעוצב בסגנון צרפתי קלאסי - שורות ישרות, סימטריות. בהמשך, מן המרכז אל השוליים, הסגנון הופך להיות של גן אנגלי, בסגנון פחות פורמלי של שבילים מתעקלים ומקבצים אקראיים של עצים.

העיצוב הנוכחי של הגנים ניתן להם במאה ה-19 על ידי הארכיטקט שאגראן.


#מזרקת גני לוקסמבורג
גני לוקסמבורג מושכים אל 57 הדונם עליהם הם פרושים המון תיירים ומקומיים, בשל מראה הגנים המטופחים, הפסלים הנהדרים והאווירה הרגועה והפריזאית.

אך אחת מפנינות החן האמיתיות של הגן, שלא זוכה יותר מדי לביקורים של תיירים, היא מזרקת מדיצ'י המרהיבה.

המזרקה נבנתה בשנת 1630 ויש לה שורשים עמוקים בהיסטוריה העשירה של צרפת. בשל מיקומה הצדדי, בפינה מבודדת בגן ובגלל ששדרת העצים הגבוהים מסתירה אותה במעט, רבים מהמבקרים פוסחים מעליה ולא מודעים כלל לקיומה. המזרקה הוזמנה אף היא בידי מארי דה מדיצ'י, בשנת 1624. היא ביקשה לשוות לה מאפיינים טיפוסיים של המנייריזם האיטלקי: מזרקה מורכבת, מערה מלאכותית המעוטרת בפסלים, ממש כמו זו שהכירה במערת בואונטלנטי שבגני בובולי.

בעבור מלאכת הבנייה והתכנון נבחר האדריכל תומסו פרנסיני, שהיה גם מי שהופקד על המזרקות והמים בגני וילות מדיצ'י שבפרינצה ורומא.

הוא יצר אגן מים גדול, המוביל למזרקה ענקית ומפוסלת, בראשה ניצבו פסליהן של שתי נימפות השופכות מים מכדיהן וגמלון הנושא את סמל משפחת מדיצ'י.

המזרקה מוקמה בגדה השמאלית של פריז, שם לא זרמו מים חופשיים ומי התהום היו די עמוקים ולכן היא נחשבה לאחת מפלאי אותה תקופה.

אחרי מותה של מדיצ'י, באמצע המאה ה-18, המזרקה נזקקה לתיקון רציני עקב מצב תחזוקה ירוד. ההזנחה הייתה כה חמורה, עד שפסלי המזרקה נעלמו (עד היום לא יודעים מתי בדיוק הם נגנבו) והקיר התומך קרס. בשנת 1811 מינה נפוליאון את האדריכל ז'אן שאגראן לשיפוץ המזרקה, זה היה אותו אדריכל שיצר את שער הניצחון).

בזמן שלטונו של נפוליאון השלישי היא עברה גלגול נוסף (על ידי האדריכל אלפונז דה ג'יזור), שהזיז את מיקומה ב-28 מטר כדי לפנות מקום לבניית הרחוב שמאחוריה. בחלל הריק שנותר מאחורה הועברה מזרקה נוספת "לדה והברבור" שניצבה באחד מהרחובות הסמוכים והשתיים התאימו אחת לשניה כמו כפפה. לצערה של מזרקת מדיצ'י המקורית, רוב המבקרים מתמקדים באחותה החדשה.

עוד מהשינויים שערך ג'יזור היו הוספת שני פסלים חדשים המייצגים את נהרות הסיין והרון בחלקה העליון של המזרקה, במיקום בו ניצבו בעבר הנימפות. הוא שיחזר את סמל משפחת מדיצ'י שנחבל במהפכה הצרפתית והציב מערכת פסלים של הפסל אוגוסט אוטן.


מבט מקרוב על הגנים:

https://www.youtube.com/watch?v=lsZ1O6tJKbc
פארק רה לדיסלאו
פארק לדיסלאו
#על נווה מדבר ירוק בעיר

גם אם הוא לא מרשים או גדול במיוחד, פארק רה לדיסלאו (Parco Re Ladislao) שבמרכז נאפולי, הוא אי של שלווה במרכז העיר הגדולה, פארק ציבורי שהנפוליטנים אוהבים.

הפארק, שנקרא על שם המלך לאדיסלאוס, שמור כמו גן פרטי. זה כמובן נאמר במובן הטוב של המילה. הוא ממוקם ממש מאחורי כנסיית סן ג'ובאני קרבונרה היפה, אחת הכנסיות האהובות בנאפולי.


#טיפים
הפארק פחות נגיש לעגלות ילדים או טיולון ולבעלי מוגבלויות בכיסא גלגלים. יש כניסה לכיסאות גלגלים אבל לא תמיד היא פתוחה.

הגן נפתח בשעה 8 ונסגר בשקיעה.


קשת אדריאנוס
קשת אַדְרִיאַנוּס
#על השער שנבנה לכבוד ביקור הקיסר הרומי באתונה


קשת אַדְרִיאַנוּס (Arch of Hadrian), או שער אדריאנוס, היא שער נצחון שהוקם במאה ה-2 באתונה, לכבוד הקיסר הרומי אדריאנוס (Hadrian). השער נבנה לפני הביקור של אדריאנוס בעיר בסביבות שנת 132 לספירה.

מיקומה של הקשת במרחק הליכה מכיכר סינְטַגְמָה (Syntagma Square) הופך אותה לנקודה מרכזית בעיר אתונה של ימינו. ביוון הרומית היא נבנתה על פני הדרך העתיקה שמחברת בין מרכז העיר העתיקה, עם האגורה (Agora) והאקרופוליס, ובין האולימפיאון (Olympieion) ודרום מזרח העיר.


#אדריכלות הקשת
גובהה של קשת אדריאנוס (Arch of Hadrian) הוא 18 מטרים, רוחבה 12.5 מטרים ועומקה הוא 2.3 מטרים.

המעניין הוא שהשער לא היה חלק מקיר, אלא שער וקשת עצמאי מעל לדרך, אבל בתקופת הכיבוש העות'מני במאה ה-18, שילבו אותו הטורקים בחומות ההגנה שהקימו, כנגד פלישה אלבנית אפשרית. בחומה זו הוא היה אחד משבעה שערים.

בחלקה העליון של הקשת, הוכנסו עמודים קוֹרינְתִיִים שהוצמדו כתבליט לקיר.


#הכתובות שעל הקשת
שתי כתובות מופיעות על גבי הקשת. בצד המערבי נכתב בה "זו אתונה, העיר הישנה של תזאוס" ובצד המזרחי "זוהי עיר אדריאנוס ולא של תזאוס".

הכתובות מראות שהקשת נבנתה ככל הנראה על קו החלוקה של אתונה העתיקה, למערב העיר החדשה של אדריאנוס (Hadrianoupolis) ולצד המזרחי, של תזאוס.

יש הרואים בכתובות הללו סוג של הכרזה, של אדריאנוס, כגיבור אתונה החדש ומי שמחליף את תזאוס.


מבט מקרוב בשער אדריאנוס:

https://youtu.be/pd-TUgUzzyw
מופע הדרווישים המחוללים בקהיר
#על המופע המהפנט של הסופים המחוללים

אם אתם בקהיר בימים רביעי או שבת והערב פנוי לכם, אל תפספסו את הופעת הריקודים הסוּפִיים המקסימה הזו. ההופעה החינמית, המסובסדת על ידי הממשלה באמצעות משרד התרבות המצרי, היא מלהיבה ומרהיבה. חגיגה ססגונית ומהפנטת של ריקודים מיומנים ובעלי דבקות דתית, שליטה אמנותית מרשימה ואקסטזה שלא נגמרת.

מדובר בהופעת התַּנוּרָה (Tanoura) ההיפנוטית של הדרווישים הסוּפִיים (Sufi), זרם דתי באיסלאם, שחוץ מרוחניות מדגיש את מרכיב האהבה, לאלוהים ולאדם. לסופים יש שורשים עמוקים במצרים ולריקודים האקסטאטיים יש חלק חשוב מאד במורשת שלהם.

המופעים הללו מציגים את מה שמוכר בתור "הדרווישים המחוללים" (Whirling Dervishes). הם מתקיימים בוַוקָאלֶת אֶל-רוּרִי (Wekalet El Ghouri), אולם גדול הממוקם ברובע המוסלמי, ליד מסגד אל אזהר ובסמוך לרחוב של שוק חאן אל חלילי.


#טיפים
המופע מתקיים בימי רביעי ושבת והוא נמשך כשעה וחצי.

מתחיל ב-19:30 או שעה אחר כך, אבל הרוצים לתפוס מקום מגיעים למקום כבר ב-18:00.

במופע מותר לצלם סטילס, אך לא וידיאו.


ריקוד הדרווישים:

https://youtu.be/9YfOU3HV0M0


ועוד ריקוד סופי:

https://youtu.be/2Bx7I4qYrG4


וכלי הקשה וקצב:

https://youtu.be/rjr-bn-vOyk
חוף אינגליש ביי
#על חוף השקיעות של ונקובר

חוף אינגליש ביי (English Bay) המכונה גם החוף הראשון (First Beach), ממוקם לאורך שדרת החוף (Beach Ave), בין רחוב גילפורד ורחוב בידוול (Bidwell street). זהו החוף המאוכלס ביותר באזור מרכז העיר, ליד הדאונטאון של ונקובר.

אינגליש ביי מוכר כחוף עם השקיעות הכי יפות בוונקובר, מה שמבטיח שיהיה כיף להגיע אליו עם קצת יין ואוכל, לסעודה רומנטית אל מול השמש השוקעת. לחילופין, המתינו בתור לקקטוס בר קפה (Cactus Club Cafe) המבוקש ותהנו מאוכל מצוין בפטיו נעים ויוקרתי, אל מול אותה שקיעה נהדרת.

אוהבי הספורט והכושר ייהנו לאורך החוף המזרחי של אינגליש ביי. כאן עוברת "דרך החוף" (Stanley Park Seawall) של סטנלי פארק, ודאי מסלול הריצה והאופניים הפופולרי ביותר בעיר.


השקיעות היפות של האינגליש ביי:

https://youtu.be/PtclhW4JBKQ


מבט מקרוב:

https://youtu.be/ywpPxbo6FyA


ומהאוויר:

https://youtu.be/2S1ktsr-J8Q
קו המים של ונקובר
#על התצפית אל המים

ה"ווטר פרונט", קו המים בוונקובר (Vancouver Waterfront) מפוצץ אמנם בתיירים, אבל הוא אחד המקומות הנחמדים והנעימים בעיר.

מקו המים של ונקובר תראו נוף שאין שני לו. מולכם נשקף הנמל המרשים, עם העגורנים הגדולים והכתומים, שנראים כמו חגבי ענק אימתניים.

יש כאן שלל סירות ויכטות נאות, שיוצאות אל הים ושבות ממנו. על קו המים נמצאים המלונות היקרים ביותר בעיר וכל שנותר לעשירים הוא לעבור מהם אל היכטות שלהם ולהפלגה היוקרתית הבאה.

מרחוק תראו את ההרים ואת הנהר ולא הרחק מכם נוחתים מטוסי ים ומגיעים למנחת שבו הם חונים, על פני המים כמובן.

בשיטוט בסביבת קו המים תוכלו לראות פה ושם את עצי הדקל הייחודיים שכאן. ונקובר, שנמצאת כל כך צפונה ביבשת, היא מהמקומות היחידים בקנדה שבהם גדלים דקלים.

מהווטר פרונט תוכלו גם לראות את אחת השקיעות היפות בעיר. הביטו מרחוק אל קנדה פלייס (Canada Place), המבנה בעל 5 המפרשים, הנחשב לאחד מסמליה של ונקובר. לרבים הוא מזכיר סירה מפליגה ולאחרים - דווקא סירה הפוכה...


מבט מקרוב:

https://youtu.be/OTyxsjBEscY?t=10m39s&end=12m45s
וילה גטי
#על וילה גטי

וילה גטי היא חלק ממוזיאון גטי (Getty Museum), מהמוזיאונים המרשימים של לוס אנג'לס, שמורכב משני חלקים: המוזיאון המרכזי שנמצא על גבעה בלוס אנג'לס והווילה גטי, הנמצאת במליבו, ממש כאן.

הווילה הייתה מקום מושבו המקורי של המוזיאון. היא נבנתה בשנת 1970, על ראש צוק המשקיף על האוקיינוס השקט.

הווילה, שהכניסה אליה היא בחינם לגמרי, נושאת את שמו של הפילנטרופ וטייקון הנפט פול גטי (J. Paul Getty), שקיווה לגרום לכולם ליהנות ולחוות אמנות גבוהה. הוא נהג לאסוף פריטים רבים שכללו עתיקות וציורים, צילומים, פסלים והדפסים. למעשה, גטי היה אחד מהאמריקאים העשירים ביותר והקים לא מעט מוסדות חשובים כמו מכון המחקר ומרכז השימור והקרן.

בצעירותו הוא ביקר באיטליה, שם הכיר את "וילת הפאפירוסים" - וילה שופעת בריכות ומזרקות בגדלים וצורות שונות. הוא התאהב ברעיון והחליט לבנות העתק של המקום בקליפוניה - כאשר גם בו יתפסו הבריכות והמזרקות תפקיד מרכזי. ואכן - כך עשה. גטי הצליחה לאפשר למבקרים שכאן לחוות את החוויה ממש כמו שהוא חווה באיטליה.

בווילה הושקעו 275 מליוני דולרים והמוזיאון הפך פופולרי ומתוייר מאד. היא שופצה ונפתחה מחדש בתחילת שנת 2006 אחרי שיפוץ של 8 שנים. היום תוכלו למצוא בה קמפוס מחקרי שנועד לשימור עתיקות רומאיות, יווניות ואטרוצקיות. כמו כן, במקום מוצגים אוצרות מאוסף עתיקות המכיל כ-44,000 יצירות שהיו בבעלותו של גטי. אלפי מבקרים מגיעים אליו מדי שנה.

כיום פועל כאן מרכז חינוכי ומוזיאון המוקדש לתרבות ולאמנות של יוון, רומא ואטרוריה העתיקה. שימו לב במיוחד לשני פסלים מעניינים במוזיאון: האחד הוא "Lansdowne Herakles", פסל גדול מהחיים של האל משנת 125 לספירה והשני הוא "Victorious Youth", פסל ברונזה יווני (מהספורים בגודל טבעי ששרדו עד ימינו) של ניצחון אולימפי.


#טיפים
הכניסה למוזיאון היא בחינם אך נדרש להזמין כרטיסים מראש - באתר המצורף למטה.


מבט מקרוב על הוילה:

https://www.youtube.com/watch?v=hoxILA4Gwbs
ארמון שַרְלוֹטֶנְבּוּרְג
#על הארמון הגדול בברלין

אחד ממבני הבארוק החשובים ביותר ששרדו בברלין והוא גם הארמון הגדול ביותר מבין תשעת הארמונות בברלין, הוא ארמון שַרְלוֹטֶנְבּוּרְג. ברלין הייתה בעבר עיר הבירה של ממלכת פרוסיה. הארמון הוא בעצם אחד מהשרידים המדהימים ביותר מהתקופה ההיא.

הוא נבנה בין השנים 1695-1699. הנסיך פרידריך ה-1 נתן את ההוראה לבנות אותו למען רעייתו סופי שרלוטה. לאחר מותה של המלכה בשנת 1705 החליט המלך לקרוא לארמון על שמה שַרלוֹטֶנְבּוּרְג. בשנים שלאחר מכן הוא הפך למעון הקיץ של המלך.

בשנת 1740 עלה המלך פרידריך השני לכס המלכות ואף התגורר בארמון למשך תקופה.

בשנת 1952 הוצבה אנדרטה, יצירתו של אנדריאס שְלוּטֶר, ובה הנסיך הבוחר הגדול הרוכב על סוסו בחצר הכניסה לארמון.

היום יוכלו המבקרים להתרשם מתצוגת הקבע של ריהוט הבארוק, כלי החרסינה, ומוצגים אחרים הקשורים לחיי החצר הפרוסית מהמאות ה-18-17.


#תולדות הארמון
הארמון המדהים הזה נבנה בין השנים 1695-1699. למרות שאת תכנון בנייתו תכנן אדריכל החצר יוהן ארנוֹלד נֶרִינְג, את בנייתו בפועל ביצע מרטין גְרוּנְבֶּרג לאחר שמת ארנולד.

אך למרות שהארמון הצליח לשמור על האופי הוותיק שלו, אדריכלים רבים עשו בו שינויים.

בין השנים 1702-1713 הרחיב האדריכל השבדי אֶאוֹסָנְדֶר פוּן גֶתֶה את הארמון. הוא הוסיף מגדל, קאפלה וחממת תפוזים (Orangerie). בשנת 1711 הוצב פסל אלילת המזל פוֹרטוּנָה על הגג המרכזי.

בשנת 1740, במשך תקופת המגורים של המלך פרידריך השני בארמון, הוסיף אדריכל החצר גֶיאוֹרְג וֶנְצֶסְלַאוס פוֹן קְנוֹבֶּלְסְדוֹרְף את "האגף החדש", המשך הבניין הראשי מהצד המזרחי שלו.

בשנת 1790 התווספה לצד "חממת התפוזים" - "חממת התפוזים הקטנה" ובשנים שלאחר מכן התווספו גם תיאטרון, הבֶּלְווֶדֶרֶה בפארק הארמון, המַאוּזוֹלֵיאוּם וביתן שִינְקֶל.

במלחמת העולם השנייה הארמון נהרס. שיקומו ושחזור החדרים התבססו על תמונות שצולמו לפני המלחמה.


# על גני הארמון
במאה ה-17, עוד הרבה לפני פרוץ המלחמה תכנן את הגנים האדריכל סימֵאון גודו, בסגנון צרפתי פורמלי. הוא הושפע מאד מאדריכל הגנים הצרפתי אנדרה לה נוטרה. בשנת 1788 נבנה בית תה בגן, בשנת 1810 נבנה המאוזולאום עבור המלכה לואיז ובשנת 1825 נבנתה וילה נפוליטנית.

במהלך ההפצצות האוויריות של מלחמת העולם השנייה וגם במהלך הקרב על ברלין, גני הארמון נשרפו כמעט לגמרי.

גני הארמון שוחזרו רק בחלקם. אלו ששוקמו נשארו בסגנון הצרפתי פורמלי, ממש כמו שהיו במאה ה-17 והחלקים הרחוקים מהארמון שוקמו אך הפעם בסגנון אנגלי. היום גני הארמון משמשים את התושבים והכניסה אליהם היא חופשית.


#מה רואים בארמון?
בקרו בכמה מקומות מעניינים במיוחד בתוך הארמון:

הגלריה המוזהבת, היא זו שנבנתה על ידי פרידריך הגדול בשנת 1746. היא מצופה בשיש ירוק וקישוטים בסגנון הרוקוקו. תוהים מה זה סגנון האמנות עם השם המצחיק הזה? סגנון הרוקוקו עושה שימוש בצבעים עדינים, שבאים להציג את חיי האצולה באירופה באמצעות דמויות חינניות ועדינות, שמחות שחיות חיי מותרות. סגנון זה אפיין מאד את ארמונות פרוסיה של אותה התקופה. חדר זה נחשב לאחד מהחדרים היפים באירופה.

גלריית החרסינה, היא חדר קטן ומלא בקישוטים ואוספי חרסינה חשובים מיפן וסין. החדר מצופה מראות בוהקות והוא מרשים מאד בזוהר ובברק שלו.

קפלת הארמון (שלוסקפלה - Sclosskapelle) היא המקום שבו מלכי פרוסיה ובני לוויתם שהתגוררו בארמן נהגו להתפלל. תוכלו לראות מסביבה המון קישוטים שרבים מהם, אגב, נהרסו במלחמת העולם השנייה.

שימו לב גם לחדרי המגורים של דיירי הבית הוותיקים, מחדרי הבארוק המפוארים ששימשו את הזוג המלכותי של פרוסיה, פרידריך הראשון וסופי שַרְלוֹטֶה, ועד חדרי המגורים בקומה העליונה, ששימשו את המלך פרידריך וילהלם ה-4 ורעייתו אליזבת.


#טיפים
לילדים הכניסה חינם.

הכניסה לגנים חופשית לכולם.


מבט מקרוב על הארמון:

https://www.youtube.com/watch?v=W0qNj2pa_Kc


רוצים לשוט, לסעוד וליהנות כאן מקונצרט? - לחצו על הכפתור הצף!

https://youtu.be/hfeHU8tfnKI
המדרגות הספרדיות
#על גרם המדרגות

גרם המדרגות הספרדיות של רומא מחבר בין פיאצה די ספניה (Piazza di Spagna) ופיאצה טריניטה דיי מונטי (Piazza Trinità dei Monti). נסו לספור כמה מדרגות אתם עולים בזמן הטיפוס, שכן יש כאן יותר מ-100 מדרגות. הרבה יותר. כמה גיליתם?

גרם המדרגות הזה נבנה בין השנים 1723-1727 על ידי האדרכיל פרנצ'סקו דה סאנקטיס (Francesco de Sanctis), במימון של הדיפלומט הצרפתי סטפנו גופייר. קצת אירוני שמדרגות שמומנו בידי צרפתי נקראות המדרגות הספרדיות, לא?

כמו שאתם יכולים לתאר, באותה התקופה הבנייה הזו עלתה המון כסף. המדרגות קישרו בין שגרירות ספרד לבין הכנסייה והוותיקן, לכן הן כונו מיד "המדרגות הספרדיות".

הכיכר הספרדית היוותה בעבר מרכז מגורים והתכנסות של אומנים וסופרים אירופאים רבים. גם המשורר המוכר ג'ון קיטס גר בבית סמוך לכיכר ובו הוא גם נפטר בשנת 1821. ביתו הפך למוזיאון לזכרו.

ואם בתרבות עסקינן, אולי נתקלתם בגרם המדרגות הזה גם בסצנה המפורסמת מהסרט "חופשה ברומא" (משנת 1953). שני הגיבורים חלפו על פני המדרגות הללו באחת הסצנות שבסרט. אסור לכם לפספס את המקום הזה!

בתחתית המדרגות תוכלו לראות את "מזרקת הסירה", או הברקאצ'ה, Barcaccia - הסירה הישנה. זו נבנתה בידי אביו של האומן המפורסם ברניני. הרעיון להקמתה של המזרקה הגיע לאחר שנהר הטִיבֵּר הציף את כל האזור והסירה נסחפה והגיעה עד לכאן. מסביבה הוצבו פסלים יפים של דמויות תנ"כיות כמו דוד המלך ומשה רבנו.


#טיפים
בשנים האחרונות אסור לשבת על המדרגות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/-3RN8NoOw8Q


ביקור במקום:

https://youtu.be/3jdNvh0dEJ0


הדרכה:

https://youtu.be/IJqjmBHUzpY


האיסור לשבת על המדרגות:

https://youtu.be/0dqAaqdDSP8
מזרקת גלטיאה
#על מתחם המזרקה המפוסלת

בשכונת אויגנס שבשטוטגרט, באחד המתחמים הפיסוליים המפוארים בעיר, נמצאת מזרקת גלטיאה היפה והמיוחדת. המזרקה ממוקמת בפארק ירוק בחלקה המזרחי של העיר. כאן היא עומדת מאז הוקמה כאן, בסוף המאה ה-19, על פי הוראת המלכה אולגה.

המרכיב המרכזי של מתחם המזרקה הוא פסלה של גלתיאה, נימפת הים מהמיתולוגיה היוונית, כשלרגליה, בין גלי אבנים, דגים ואצות, משתובבים שני ילדים.

כשנחנכו המזרקה היפה והפסל שמשולב בה, התעוררה בעיר סערה גדולה. העירום של הפסל ובמיוחד האלה העירומה שבו, לא היו חלק מהקודים האמנותיים הלגיטימיים של התקופה. הם הרגיזו והתסיסו לא מעט שמרנים בעיר. ככל שהרוחות סערו וגעשו, בעלי דיעה דיברו, עיתונאים כתבו ואזרחים קיטרו, התעצבנה המלכה יותר ויותר. לבסוף היא איימה על המוחים שהיא תיתן הוראה לסובב את הפסל, כך שהם יראו את אחוריה של האלה המופיעה בו. ככל הנראה עשה האיום את שלו ופעל. הרוחות נרגעו והנימפה העירומה ממשיכה לעמוד שם עד היום...


מבט מקרוב:

https://youtu.be/TNU5CTqml-I
שוק הדגים של שטוטגרט
#על שוק הדגים של העיר שטוטגרט

שבועיים בשנה מגיע לשטוטגרט שוק הדגים פיש מרקט (Fischmarkt) מהמבורג. זהו שוק גרמני קלאסי ונהדר, המשלב קניות עם חוויה של בילוי אופייני ורגוע, המון דגים ואוכל טוב, עם מוסיקה ובירה כיד המלך.

השוק, הצמוד לטירה העתיקה, "אלטן שלוס" (Alten Schloss), מציע מבחר רחב של דגים. אלו לא בהכרח דגים טריים מהים, שהוא רחוק מכאן, אבל הם הדבר הכי קרוב לזה ויודעים כאן להכין אותם היטב.

אם תרצו פשוט לאכול כאן, המאכלים טריים וטעימים בדרך כלל והם יוגשו לכם בשלל וריאציות וצורות הכנה. בדוכנים שכאן יככבו דגים, צלופחים, דגים מלוחים או מטוגנים, ליד פיש אנד צ'יפס, כריכי דגים ושילובים של דגים עם פסטות, תפוחי אדמה אפויים ושאר תוספות מרגשות.

אם הדגים שנמכרים כאן לא מספיקים, יש בירות, גלידות, ממתקים וכל מה שילדים אוהבים ומי לא.

ובין הקניות והאוכל המוכן תשמעו כאן לא מעט מוכרים המשווקים את הסחורה שלהם בקולי קולות, הרכבים מוזיקליים, אמני רחוב ומוסיקת רקע נעימה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/xLdYSpzgRwA


ביקור במקום:

https://youtu.be/L_C0ivWyj0U


ועוד ביקור:

https://youtu.be/eXz-40niXY8


מוזיאון אנדריי סָחָרוֹב
#על המרכז לזכר אבי פצצת המימן ולוחם זכויות האדם

מוזיאון אנדריי סחרוב (The Andrei Sakharov Museum and Public Center או Sakharovskiy Tsentr), שבמרכז העיר מוסקבה, הוא מוזיאון ומרכז ציבורי המוקדשים להיסטוריה של הדיכוי הפוליטי בברית המועצות. המוזיאון עושה זאת באמצעות מסמכים, תמונות, סרטים ומיצגים שונים.

מטרתו של המרכז שבמוסד היא קידום החירות האינטלקטואלית ושל כבוד האדם ברוסיה. הוא מקדיש את פעילותו לזכר הרבים, שסבלו ואף קיפחו את חייהם, תחת המשטר הטוטליטרי ששלט בברית המועצות בעידן הקומוניסטי.

בין התערוכות הקבועות במוזיאון תמצאו כאלה שעוסקות בנושאים כמו הדיכוי הפוליטי בברית המועצות, מיתולוגיה ואידיאולוגיה בברית המועצות, הדרך אל הגולאג (המחנות האיומים שבהם נכלאו מי שנתפסו כאיום על המשטר) ואמצעי התנגדות לשלילת החירות האישית בברית המועצות.

כמובן שיש תערוכה על תולדות חייו של אנדריי סחרוב, שעל שמו נקרא המוזיאון. הוא היה פיזיקאי סובייטי נודע, היה אבי פצצת המימן הסובייטית ומהממציאים החשובים בתחום זה, שהיה לפעיל זכויות אדם. בחייו היה סחרוב שותף פעיל ואף מרכזי במאבק לעליית יהודי ברית המועצות לישראל. ב-1975 הוא זכה בפרס נובל לשלום.


על לוחם השלום שבעבר פיתח את הפצצות של בריה"מ:

https://youtu.be/fKnNdhfAq9E
מפרץ פולס קריק
#על התצפית אל המים

מפרץ פולס קריק (False Creek) הוא המפרץ שבין ונקובר לאי גרנוויל (Granville Island), הממוקם בצידו הדרומי של המפרץ.

על פולס קריק (False Creek) ניתן להגיע אל האי גראנוויל במכונית, באמצעות גשר גרנוויל (Granville Street Bridge) או בכבישים אחרים.

רוצים לראות את המפרץ? - ניתן לשכור סירה ולשוט עצמאית במפרץ או לקחת מעבורת. שייט במפרץ פולס קריק, במיוחד אם הוא מכוון לגרנוויל איילנד, מוביל למקום מגניב לבילוי. גדול במיוחד הוא התענוג של שייט אל האי הנהדר הזה של ונקובר, על שוק האוכל הפופולרי והחנויות המלהיבות שבו.


#טיפים
בשיט המעבורות החוצות את מפרץ פולס קריק ומפליגות הלוך וחזור בין מרכז העיר אל האי, יש את זו של "אקוובאס" (Aquabus) והשנייה של "פולס קרי קפרי" (False Creek Ferry). הללו מפליגות מסביב למפרץ ועוצרות בכמה אטרקציות לתיירים. בררו איזו מתאימה בדיוק למה שתרצו.

המעבורות פועלות ברציפות מ-7:00 בבוקר ועד 22:30 בקיץ, או עד 20:30 בחורף.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/EChIyv_HQDg


ומהאוויר:

https://youtu.be/c5pziG6lxNE
פיאצה דל פופולו
#על כיכר ההמונים של רומא

כיכר פיאצה דל פופולו, הידועה גם בשמה "כיכר העם", היא אחד המקומות המרכזיים ברומא ולא במקרה. היא ממוקמת בסמוך ל"שער פלמינוס" (Porta Flaminia), שער הכניסה לרומא העתיקה. הכיכר הזו הייתה בעבר הנוף הראשון שהתגלה לרבים ממבקרי רומא. מאותו השער, אגב, תוכלו לראות היום רק שרידים וגם שמו השתנה מאז ל"שער פופולו", על שם הכיכר שבה הוא ניצב.

אך הכיכר לא מהווה רק זיכרון של הכניסה הראשית של העיר רומא העתיקה, אלא גם זיכרון למאורעות נוספים. היא הייתה מקום כינוס ואירחה נאומים והופעות והיוותה את נקודת היציאה של מרוצי הסוסים. מפורסמות מאד היו תחרויות הסוסים ללא רוכב, שיצאו מהכיכר לכיוון מרכזה של העיר.

בעבר הכיכר שימשה גם כזירה של הוצאות להורג, שהאחרונה שבהם התקיימה בשנת 1826. בימינו הכיכר פתוחה להולכי רגל בלבד והיא מהווה מקום מפגש מרכזי בעיר. תוכלו לראות בה הופעות רחוב ואמנים מקומיים ובינלאומיים. גם לא מעט הפגנות התקיימו כאן, כמו אלו של שנת 2010, גם כאלו שיצאו מעט מכלל שליטה. בשעות הערב תוכלו לראות כאן את צעירי רומא המגיעים לראות ולהיראות.


#האדריכלות של הכיכר והמוצגים שבה
בשנת 1818 קיבל הארכיטקט ג'וזפה ואלדייר (Giuseppe Valadier) את פרויקט התכנון מחדש של הכיכר. בזכות העיצוב שלו, הוא הצליח להפוך את הכיכר לגדולה ומרשימה. לכיכר מאפייני אדריכלות נאו-קלאסית.

עם השנים, הוסיפו שליטים שונים אובייקטים נוספים לכיכר על מנת לפאר את שמם. אחד מהם היה האובליסק המצרי, מתקופתו של רעמסס השני (במאה ה-13 לפנה"ס), שהוצב במרכזה של הכיכר. האובליסק מכונה "אובליסק פלמינו" (obelisco Flaminio) והוא השני העתיק ביותר ברומא. גובהו 24 מטרים וביחד עם הבסיס שלו הוא מגיע עד לא פחות מ-36 מטרים. אם תבחנו אותו היטב תשימו לב שפניו מכוסים הִירוֹגְלִיפִים (השם הלועזי לכתב הַחַרְטומִּים) המתארים את חייו ותקופתו של מלך מצרים. לרגליו של האובליסק בריכות מים ואריות עשויים שיש מהמאה ה-19. מדובר ב"מזרקת האובליסק" (Fontana dell' Obelisco), המורכבת למעשה מ-4 מזרקות קטנות המקיפות אותו. המזרקות הללו קיבלו מאפיינים מצריים, כך שיתאימו לאובליסק.

אל הכיכר הזו הובא האובליסק על ידי האדריכל הרנסאנסי דומיניקו פונטנה (Domenico Fontana) בשנת 1589, שכן קודם לכן, עמד האובליסק בכיכר אחרת.

משני הצדדים של הכיכר תוכלו לראות את מזרקות המים היפות, שעוצבו על ידי ג'ובאני סצ'ריני בשנים 1822-1823. בכיכר אפשר גם לראות 3 כנסיות מרשימות, ביניהן כנסיית סנטה מריה דל פופולו ("מריה של העם").


#טיפים
בסמוך לכיכר תוכלו למצוא את שוק הפשפשים בורגטו פלמיניו. השוק מציע שלל מציאות, כולל תכשיטים בעבודת יד, בגדי וינטג', תיקים, עבודות קריסטל, מוצרים מכסף, משקפי שמש ועוד.
דרגון בק
#על מסלול ההליכה עם התצפית המיוחדת על הונג קונג

מסלול "גב הדרקון", או דרגון בק (Dragon's Back) נחשב לאחד ממסלולי ההליכה היפים בהונג קונג. את המסלול הכי כדאי לעשות ביום עם ראות טובה מאד ושמש מחממת אך מתונה. חודשי הסתיו יתאימו בול בשביל המסלול הזה.

למעשה, מדובר בקטע השמיני של "שביל הונג קונג" (Hong Kong Trail) הארוך. צעידה במסלול ה"דרגון בק" מאפשרת להשקיף על העיר מזווית שונה ומיוחדת. מצד אחד תראו את המגדלים ובנייני העיר הגבוהים, כשאתם מעליהם. מהצד השני נשקף נוף פנורמי ומרהיב של כל רצועת החוף של הונג קונג.

המסלול מומלץ מאוד. ההליכה בו היא על רכס ירוק, שצורתו מזכירה גב של דרקון ומכאן שמו. במהלכו תראו נופים עוצרי נשימה של המפרצים שמסביב ושל ההרים מכוסי היערות. אפשר גם לשלב בו ביקור בכפר הציורי שק או (Shek-O) או בחוף "ביג ווייב ביי" (Big Wave Bay) הסמוך.


#טיפים
נקודת ההתחלה היא מ-Tin Wan.

אורך המסלול בדרך כלל עד 3 שעות.

אם אתם מגיעים לכפר סטנלי תוכלו לשלב את ההליכה בו בדרך לשם או משם.

בתום המסלול תחזרו לתחנת הרכבת ומשם אל המלון.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/3yB7HIFlCro


ביקור במקום:

https://youtu.be/CB4ukvB7Djw


הדרכה:

https://youtu.be/3LKBCFjlzbc
לינדן אין
מוזיאון המלחמה בסיאול
פארק נאקסאן
המוזיאון להיסטוריה של הטבע
מסגד הסולימאניה


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.