» «
גטו ורשה
גטו ורשה
#על הגטו שבו רוכזו היהודים בשואה

גטו ורשה (Warsaw Ghetto), או הגטו היהודי בוורשה, הוקם על ידי הנאצים, כשנה לאחר שהשתלטו במבצע בזק על פולין. הגרמנים החליטו אז לרכז את כל יהודי ורשה והסביבה, בשטח מגודר וסגור. הם כפו על היהודים לעבור אל תוך הגטו והקיפו אותו בחומת לבנים שהפרידה בין הגטו לבין החלק הפולני, הארי, של העיר.

גטו ורשה היה הגדול בגטאות היהודיים שהוקמו בתקופת השואה בפולין. בשיאו התגוררו בגטו ורשה כ-450,000 איש. הוא התקיים מסתיו 1940 ועד אביב 1943.

תנאי החיים בגטו היו קשים ואיומים. עוני, רעב ומחלות, צפיפות נוראה בדירות הקטנות שבהן נדחסו כמה משפחות, אובדן פרטיות ואקציות, שבהן נלקחו בהדרגה עוד ועוד יהודים, אל מחנות ההשמדה. העוני וחוסר הכל הביאו אז ילדים ונערים צעירים, בגילאי 7 עד 13, מי שהיו קטנים מספיק בכדי לעבור במחילות וסדקים, להתגנב אל ורשה להבריח מזון דל מוורשה ה"ארית", בעד מעט רכוש או כסף, כשחיילי הגסטאפו מנהלים אחריהם מרדף קטלני ואכזרי בגטו.

במרץ 1941 החליטו הגרמנים לצמצם את שטחו של הגטו וסגרו את הגטו הקטן. בהמשך הם גירשו עוד ועוד יהודים מהגטו אל המחנות. במהלך דיכוי מרד גטו ורשה שפרץ באפריל 1943, נהרסו מרבית הבניינים ברחובות הגטו, על ידי הצבא הגרמני. חיל האוויר הגרמני, הלופטוואפה, הפציץ אז מהאוויר את הגטו והשמיד את מרבית המבנים שבו. הנאצים המשיכו לזרוע הרס רב בגטו, גם לאחר שהכניעו את המרד היהודי, שנמשך חודש בלבד.


מבט מקרוב על הגטו - אז והיום:

https://youtu.be/Wb_fSYUlno0


וכך הוא נראה בימים הנוראים ההם:

https://youtu.be/kPDqOGYOdI8


ותיעוד של הרבה מקומות בגטו היהודי של ורשה:

https://youtu.be/FKwQuQpggV0
מזרקת פארק המולטימדיה
מזרקת פארק המולטימדיה
#על מזרקות המולטימדיה המדליקות של ורשה

אורכו של מופע המזרקות המזמרות והלייזרים המרהיבים הוא חצי שעה. הוא מציע בילוי נעים לשעות הערב המוקדמות וילדים נהנים ממנו במיוחד.

בערבי שישי ושבת בחודשים מאי עד ספטמבר, בשעה 21:30, מתקיים בפארק המולטימדיה שבוורשה מופע מולטימדיה ססגוני עם מוזיקה, מזרקות מים ותאורה מרהיבת עין - כל אלה ביחד עם מופע לייזרים מהמם. שבו על הדשא שנמצא במורד הגבעה הקטנה שמשקיפה על אזור המזרקות ותיהנו.

פארק המולטימדיה עצמו הנו קומפלקס של ארבע מזרקות מולטימדיה שפתחה עירית ורשה, על מנת להציע אטרקציות תרבותיות חדשות למבקרים ולתושבי העיר. הפארק שממוקם מצפון לעיר העתיקה, ברובע פודזאמצ'ה (Podzamcze),


#טיפים
המופע מתקיין בערבי שישי ושבת בחודשים מאי עד ספטמבר, בשעה 21:30.

כדי לראות את כל המופע היטב, שבו בראש הגבעה הקטנה שמול המזרקות ולא למטה, קרוב לשפת המזרקה.

הביאו שמיכה, כדי לשבת על הדשא.

הצטיידו בבגדים חמים.


מבט מקרוב על מופעי המזרקה:

https://youtu.be/8kTq6QsD37k
רובע פראגה
רובע פְּרָאגַה
#על הרובע הטרנדי של ורשה

אם ורשה של פעם מעניינת אתכם, רובע פראגה הוא אחד המקומות בהם תוכלו ממש להרגיש אותה. השכונה מלאה במתחמי תעשייה מהמאה ה-19 ומתחילת המאה ה-20, היא מוקפת בבנייני מגורים סובייטיים ויש בה הרבה חורשות וחלקות של צמחיה ירוקה.

שימו לב לפרט מעניין. באחת החצרות ברובע נמצא פסל מדונה ולפניה ניצבים נרות ופרחים. זה סמל לפתרון היצירתי של התושבים לבעיית העוצר שהייתה נהוגה בזמן מלחמת העולם השנייה. התושבים בנו לעצמם פינות תפילה מקומיות, שלמעשה היוו תחליף לתפילות בכנסייה.

מומלץ להימנע מכניסה לחצרות (המוזנחות, יש לציין) של הבתים בשעות החשיכה או מצילום חלונות בתיהם של אנשים. יש כאן לא מעט דירות בלויות, כמעט מתפרקות, אך למרות ההזנחה של האזור, יש קשר וחיבור גדול בין התושבים באזור.


# על פראגה ההיסטורית

פראגה הישנה וההיסטורית, הייתה בעצם התיישבות קטנה שישבה בגדה המזרחית של נהר הויסלה, ממש מול ורשה העתיקה. באותה התקופה נבנו בה הבתים מעץ ופראגה סבלה מלא מעט שריפות.

במשך השנים נעשו ניסיונות לחבר אותה לוורשה באמצעות גשרים, אך זה לא צלח. היא נותרה עיר נפרדת גם במאה ה-18 והקשר ביניהם התבטא רק באמצעות המעבורות או במעבר על הנהר הקפוא. בסופו של דבר, חוברה השכונה אל וורשה בסוף המאה ה-18.

עם זאת , חשוב לציין כי הנתק מוורשה, היה כנראה מה ששמר על פראגה בזמן מלחמת העולם השנייה מנזק וחורבן. זו גם הסיבה, שלאחר מכן היא קיבלה תפקיד חשוב בזמן בנייתה מחדש של ורשה - בינתיים שוכנו בה המוסדות הציבוריים של ורשה המתחדשת.

עד היום קיימת מעין הפרדה בין שני האזורים. השכונות של רובע פראגה נחשבות לשכונות מפוקפקות בעיני תושבי ורשה והסיבות היחידות שלטובתן יגיעו הוורשאים לכאן הם אולי משחק כדורגל באצטדיון או לביקור בגן החיות העירוני.


מבט מקרוב על רובע פְּרָאגַה:

https://youtu.be/d3QU_9UcIQg
כיכר גז'יבובסקה
כיכר גַזִ'יבּוֹבְסְקָה
#על הכיכר ששקקה פעם חיים יהודיים

כיכר גַזִ'יבּוֹבְסְקָה (Plac Grzybowski) נוצרה במאה ה-17 במקום שבו הייתה צומת הדרכים שבין מצודת השלטון והישוב הכפרי שהקיף אותה, לבין מרכז ורשה הישן. בהמשך המאה ה-17 היא הפכה לכיכר שוק ובמאה ה-18 לכיכר בעיר ורשה, שאליה סופחה. אז גם נבנה בה מבנה העירייה ובכיכר הלכו ונבנו מבני פאר. במחצית המאה ה-19 החלו סוחרים יהודים להיכנס לכיכר ולפתוח בה חנויות ובתי מגורים.

בתחילת המאה ה-20 הגיעו לכיכר החשמליות המונעות בחשמל והתווספה לה גם תאורה. הקידמה גם הביאה לשינוי בחזות של הכיכר ולפינוי השוק לכיכר אחרת. זה היה לפני מלחמת העולם השנייה כשהייתה הכיכר למרכז החיים היהודיים בעיר. כאן ניצב אז השוק היהודי, שאליו הגיעו יהודי העיר לקנות את הדברים הנחוצים להם לפני החגים, כמו תרנגול כפרות ביום כיפור או שוק ארבעת המינים של סוכות.

משנוצר הגטו היהודי, בכיבוש הנאצי של ורשה, נכללה הכיכר בתוך תחומי הגטו הקטן. כאן עומדת עד היום גם כנסיית "לידת מריה", ששירתה בגטו את המומרים, יהודים שהתנצרו בעבר, אבל הנאצים ראו בהם יהודים והכניסו אותם לגטו. תורת הגזע הנאצית, יש לדעת, ראתה ביהדות גזע, שלא ניתן לשנות, ולא דת, שהיא ברת שינוי. לכן שינוי הדת לא שינה מבחינתם את גורל המומרים.

כיום כיכר גז'יבובסקה מרוצפת עדיין באבנים ולא בוצעו בה שינויים משמעותיים, מאז שעברה את המלחמה.

ב-1941, כשחיסלו הנאצים את הגטו הקטן, נותרה הכיכר סגורה בפני אזרחי העיר ורשה וכשפרץ ב-1944 המרד של המחתרת הפולנית, היא הפכה לחלק משטח הקרבות. משהובסה המחתרת, החריבו הגרמנים ושרפו את החלק המערבי של הכיכר, על בית הכנסת היהודי "ארונה" (Arona Serdynera) והכנסייה שהמורדים התבצרו בה.


מבט מקרוב על הכיכר שהייתה פעם מרכז החיים היהודיים בעיר:

https://youtu.be/uAoqPFom3k4

חינם בוורשה

כנסיית הצלב הקדוש בוורשה
כנסיית הצלב הקדוש
#על הכנסייה עם הלב (של שופן)

כנסיית הצלב הקדוש (Kościół Św. Krzyża), שמול הקמפוס המרכזי של אוניברסיטת ורשה, היא אחת מכנסיות הבארוק הבולטות של בירת פולין. אבל פרסומה לתיירים הוא בעובדה שבה קבור ליבו של המלחין הפולני הנודע פרדריק שופן.

פרדריק שופן, המלחין הפולני הדגול, חי שנים רבות בפריז, בה התפרסם בתור מלחין גדול לפסנתר. הוא המשיך להתגעגע לפולין כל חייו שם ובאחרית ימיו, בשנת 1882, הוא ביקש בצוואתו להיקבר בפולין.

רצונו התמלא, אך באופן חלקי. בעוד גופו נקבר בבית הקברות הפריזאי המפורסם פר לשז, ליבו הוצא מגופו והועבר לקבורה בוורשה. הלב הוטמן בתוך כד שהוצב בתוך גומחה, באחת הקפלות שבכנסייה שכאן. בחזית הגומחה הציבו לוח שיש, עם דמותו של שופן, שפוסלה בידי האמן לאונרדו מרקוני.

כך שב שופן למולדתו ועדיין נקבר בעיר בה בחר לחיות, בה זכה לתהילה והתפרסם לנצח כאחד מגדולי המוזיקה.


#על מבנה הכנסייה
כשאתם מבקרים בכנסיית הצלב הקדוש, שווה לצפות בה בשחזור של קפלת העץ המקורית, מהמאה ה-15, שממנה נולדה הקתדרלה המרשימה, שבה אתם נמצאים.

כנסיית הצלב הקדוש היא כנסייה עתיקה וחשובה מאד בעיר ורשה, שבמקור הייתה בית תפילה רומי קתולי. הכנסייה הוקמה במאה ה-15, כקפלת עץ קטנה של הצלב הקדוש. בשנת 1526 החליטו ראשי הכנסייה להרוס את הקפלה השברירית ואכן הקימו תחתיה כנסייה חדשה. 100 שנים אחר כך, בשנת 1615, היא שופצה והורחבה על ידי פאבל זמברזוסקי (Zembrzuski Paweł) וכך המשיכה לגדול, כדי שתוכל למלא את צרכי ורשה המתפתחת.

המבנה הנוכחי של הכנסייה, הבנוי בסגנון הבארוק, נבנה מחדש בסוף המאה ה-17. זה קרה כ-30 שנה לאחר שהכנסייה נהרסה וניזוקה בשיטפון. לתכנון המבנה החדש נבחר האדריכל המלכותי ג'וזף סימון בלוטי (Józef Szymon Bellotti), אדריכל פולני חשוב ומפורסם, שגם לימד אז באקדמיה המלכותית לאדריכלות בוורשה.

וכך, החל מהמאה ה-17, נחשבת כנסיית הצלב הקדוש לאחת הכנסיות החשובות והעיקריות בוורשה, שבאותה תקופה החליפה את קרקוב והייתה לבירה החדשה של פולין.

במאה ה-18 נוספו לכנסייה שני מגדלים ומעליהם הבצלצלים המיוחדים שלה. כיום מנהלים אותה הנזירים המיסיונרים, מהכת על שמו של האב וינסנט דה פול, מי שתרמה אז את הכסף לבניית מבנה הכנסייה המרהיב.


מבט מקרוב על הכנסייה:

https://youtu.be/W2NKqjP7QRo
בית הקברות היהודי של ורשה
בית הקברות היהודי של ורשה
#על בית הקברות היהודי ששרד את השואה


בית הקברות היהודי של ורשה (Jewish Cemetery Warsaw) נוסד ב-1806. זהו אחד מבתי הקברות היהודיים הגדולים והפעילים שנותרו בפולין. במהלך מלחמת העולם השנייה, נכלל בית הקברות בשטח הגטו והיה פחות או יותר הגינה היחידה שהייתה ליהודים, תושבי הגטו. רבים מהם הגיעו לכאן, במהלך התקופה האיומה של השואה, בכדי לקבל כאן מעט טבע.

בבית הקברות יש מעל ל-200,000 מצבות. עברית, יידיש, פולנית - הכיתובים מופיעים עליהן בשפות רבות וממחישים את המורכבות של מצב היהודים בפולין ובאירופה של אותם ימים.

חלק גדול מהמצבות הללו הוא בעל ערך היסטורי ואומנותי גדול. ניתן לראות כאן את המאוזוליאום של שלושת הסופרים היהודיים י.ל. פרץ, סימון אנסקי ויעקב דינזון. כמו כן אפשר לפגוש את הפסל שעל קברה של שחקנית התאטרון היהודיה אסתר רחל קמינסקה.

בפינה מרגשת בבית הקברות היהודי של ורשה, נצבת אנדרטה יפה לזכרו של המחנך הדגול יאנוש קורצ'אק, שבה הוא מתואר כשהוא הולך עם היתומים של בית היתומים שלו, אל הרכבות ולמחנה ההשמדה. קורצ'אק ידע שהוא הולך אל המוות וסירב להצעת הנאצים לשחררו מהמוות, בשל פרסומו ומעמדו הבינלאומי הרם.

אם תביטו היטב תוכלו לראות שממש אל מול בית הקברות נמצא אחד מבתי הכול-בו הגדולים של ורשה, הכל-בו "דום מודי קליף" למותגי יוקרה. כך ניתן לראות את שני צידיה של ורשה המודרנית - מצד אחד, היסטוריה טראגית ומדממת ומצד שני - אימפריה של שופינג זול, בעיר מודרנית, חיה ותוססת.


מבט מקרוב על בית הקברות היהודי:

https://youtu.be/qxGo5xAm91k


ועוד מבט:

https://youtu.be/Z-iMn3yPF3c
מילא 18
מִילַא 18, הבונקר של מורדי הגטו
#על מקום הבונקר של מורדי גטו ורשה

אתם נמצאים ברחוב מִילַא 18 (Miła 18), ליד גַּלְעֵד שמסמן את המקום שבו קבור הבונקר של המחתרת מימי הגטו היהודי. מכאן ניהלה המחתרת היהודית את מרד גטו ורשה, כנגד הנאצים, וכאן מתו מרבית לוחמיה.

ההחלטה להתקומם ולהלחם בנאצים התקבלה לאחר הגירוש הגדול מהגטו, כשהגיעו היהודים בגטו למסקנה שגורל כולם יהיה מוות. בגטו נותרו אז כמה עשרות אלפי יהודים בלבד. חלקם הסתתרו במקומות מחבוא ומסתור והחליטו להשיב מלחמה לנאצים.

חיילי המחתרת ניהלו לוחמה אמיצה וחסרת סיכוי, כמעט ללא כלי נשק, כנגד הצבא הגרמני, עתיר החיילים המצוידים היטב. ב-8 במאי 1943, לאחר השריפות הגדולות שעשו הנאצים בגטו והשמדת בסיסי המורדים האחרים, התגלו חברי המחתרת בבונקר שהיה כאן. משהסתבר שאפסו סיכוייהם לצאת בחיים מהבונקר המוקף בחיילים ורבים מהם הורעלו ומתו מפצצות גז שהטילו הגרמנים אל תוכו, שמו המורדים מהארגון היהודי הלוחם, קץ לחייהם בבונקר שברחוב מילה. מהבונקר עצמו נותרו רק גלי הריסות ולאחר שחרור ורשה מימי הנאצים הוקם כאן גַּלְעֵד זיכרון.


#סיפור המרד בגטו ורשה
מרד גטו ורשה היה מעשה ההתקוממות הגדול ביותר של יהודים, בעיקר צעירים, בנאצים. זהו גם המרד הראשון של יהודים בתולדות השואה. המרד פרץ לאחר שהחלו להגיע ידיעות על מעשי הרצח של הנאצים במחנה ההשמדה חֶלְמְנוֹ ובמזרח בכלל. אז הבינו לראשונה היהודים שהרכבות שהגרמנים מעלים אותם אליהן, מובילות להשמדה ולא לעבודה.

צעירים רבים בגטו החליטו לשמור על כבודם ולמות במאבק ובהתנגדות חצורר הנאצי ולא בכניעה להם. הנאצים, שלא הצליחו לגבור על המורדים וללכוד אותם, החליטו לשרוף בית אחר בית בגטו, עד להכנעת המורדים. השרפות התפשטו בכל בנייני הגטו ומשהחום הגדול הקשה על המשך הלחימה בבונקרים שבהם הסתתרו הלוחמים, הם החלו לצאת ולהילחם מחוץ למקומות המסתור שלהם ונהרגו או נפלו לידי הנאצים.

במרתף הבניין שבפינת רחוב מילה 18, שכן הבונקר הראשי של המורדים. כאן ישב המטה של תנועת המרי היהודית והוא היווה מחסה ליותר מ-100 איש. משהתגלה המחבוא על ידי הגרמנים והם החלו להטיל פנימה פצצות גז קטלניות, החליטו רוב המורדים ששהו בבונקר, בהנהגת המפקד מרדכי אנילביץ', לשים קץ לחייהם, ממש כמו שעשו לוחמי מצדה, כ-2000 שנה לפניהם, בכדי שלא ליפול חיים לידי הרומים.


מבט מקרוב על המקום:

https://youtu.be/3nqQ-NSfPw8


ראש הממשלה רבין מבקר בגלעד שבמילה 18:

https://youtu.be/hAyQZ6AttF0
קטע מחומת הגטו
קטע מחומת הגטו
#על שרידי חומת הגטו היהודי


כשנגמרה המלחמה השאירו בוורשה שרידים סמליים מחומת הגטו היהודי. כך ניתן לראות עד היום את שרידי חומת הגטו שברחוב זלוטה (Zlota), מאחורי בית ברחוב סיאנה 55 (Sienna) וברחוב וליקוב (Waliców), שבו אף הושארו שרידי בתים הרוסים מהמלחמה, כעדות היסטורית לאירועים הנוראים של השואה היהודית.

גם על המדרכות, בנקודות רבות שבהן עברה חומת הגטו, ניתן לראות לוחיות מתכת ולוחות הסבר עם מפות, תמונות והסברים היסטוריים.


מבט מקרוב על שרידי חומת הגטו של ורשה:

https://youtu.be/W7hDGpjtaMg


ארמון התרבות והמדע
ארמון התרבות והמדע
#על מתנתו המגלומנית של סטאלין לעם הפולני
רואים את המגדל הגבוה שעומד במרכז העיר? - זהו ארמון התרבות והמדע (Hall of Culture and Science). המגדל עם השם הבומבסטי הזה הוא המזכרת בעלת 42 הקומות ויותר מ-3,000 החדרים, שהעניק הרודן הסובייטי יוזף סטאלין לעיר ורשה, בתור "מתנת העם הסובייטי לאומה הפולנית".

זה היה כמובן בימי ברית ורשה והשלטון הסובייטי על הגוש המזרחי כולו. המגדל אז היה המבנה הגבוה והגדול בעיר. כיום נבנו בה גורדי שחקים רבים ומרשימים לא פחות.

המקומיים בוורשה, אגב, מכנים לא פעם את המבנה שכבר מזמן הפך לסמלה של העיר, "הפין של סטאלין". הוורשאים מנהלים עם הבניין יחסי אהבה-שנאה. משפט פופולרי בעיר הוא שיתרונו הגדול של משרד בארמון המדע, הוא שמהחלון שלו אי אפשר לראות אותו...

המבנה העצום הזה נבנה בשנים 1952-55 כמתנה, על ידי ברית המועצות וסטלין עצמו, לעם הפולני. הסגנון האדריכלי של המבנה הוא סוציאל-ריאליסטי, סטליניסטי. הוא משדר עוצמה, כבוד ויראה, מרשים מאד ויש בו אוסף פסלים נחוּשים שמוצבים סביבו ומייצגים מצבי עבודה ולימוד, אותן מטרות שלשמן הוקם ושמתקיימות בו עד היום.

בנוסף לכמות גדולה של משרדים עסקיים, בבניין פועלים מספר תאטרונים רפרטואריים, אולמות קולנוע רבים, מספר מוזיאונים, כולל המוזיאון הטכני, מוזיאון לילדים ומוזיאון היסטורי. בבניין יש גם בריכת שחיה, 2 ברים, מועדון לילה ואת אולם הקונגרסים הגדול בוורשה, שמסוגל להכיל מעל 4,500 משתתפים בו-זמנית.

בזכות גובהו, משמש המגדל שהשאיר סטלין לעיר גם כנקודת ציון להתמצאות בעיר. אחרי נפילת הקומוניזם בפולין עשו השלטונות החדשים משאל-עם שבו נדרשו התושבים להחליט מה לעשות עם הבניין השנוא, שהיה מן הסתם סמל לימים שרבים רצו לשכוח. תוצאות המשאל קבעו שלמרות חוסר האהדה לבניין ולמה שהוא מייצג, רוצים הפולנים שהבניין ימשיך להתקיים.


#בילוי של ערב בארמון התרבות והמדע
בערב שווה לבוא ולעלות לקומת התצפית של ארמון התרבות והמדע. ממנו כדאי לצפות בעיר כולה. תוכלו גם לשבת ולשתות משהו ב"קפה קולטורלנה" (cafe Kulturalna), שמארח לא מעט הופעות והרצאות. יש להם גם בר זול וצעיר.


מבט מקרוב על המבנה הגבוה והמרשים של ורשה:

https://youtu.be/H5ZfnE12Jow
כיכר שלושת הצלבים
#על הכיכר המפורסמת מהספר הנודע


"כיכר שלושת הצלבים" (Three Crosses Square) היא מהכיכרות המרכזיות של ורשה. זוהי כיכר יפה, שמעבר למרכזיות, היא חשובה לנוסעים דרומה, אל הארמון או לפארק ווז'נסקי ולכיכר החוקה.

הכיכר, הממוקמת לאורך "הדרך המלכותית", דרך עתיקה שמקשרת בין ארמון העיר ובין העיר העתיקה, זכתה לשם "כיכר שלושת הצלבים", על שם 3 צלבים שמצויים בה. אחד מהם הוא הצלב שבראש הכנסייה שבמרכז הכיכר ושניים נוספים ניצבים בקצה השני של הכיכר.

במלחמת העולם השנייה הכיכר הייתה מקום מרכזי וסואן בעיר ורשה. בכיכר ישב אז המטה הגרמני, מה שהביא אליה במהלך המלחמה ילדים יהודיים. הם חמקו מהגטו והסתוו כפולנים קטנים. דווקא כאן הם מצאו את פרנסתם במכירת סיגריות וגפרורים. את סיפורה של אותה קבוצת ילדים כתב יוסף ז'מיאן בספר "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים". ב-1944, לקראת סוף המלחמה, נהרסה הכנסייה לחלוטין, לאחר שמטוסי הצבא הגרמני הנחיתו עליה פצצות.


#הסיפור על "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים"
הספר "מוכרי הסיגריות מכיכר שלושת הצלבים" הוא מהספרים המפורסמים מתקופת השואה. סיפור הילדים מהכיכר הוא מאד מעניין ואמיתי לגמרי. ליד הכיכר ניצבה בתקופת המלחמה מפקדת ה-SS וממש מולה עמדו ילדים וילדות יהודיים, שהתחזו לילדים פולנים עניים ואף מכרו סיגריות לנאצים.

הילדים מוכרי הסיגריות נהגו לקום עם שחר ולהגיע אל סוחרי הסיגריות כדי להשלים את הסיגריות שברשותם. משם הם הלכו אל הכיכר ולאורך כל היום הם מכרו את הסיגריות לעוברים ושבים.

בערבים נהגו ללכת ולהתרחץ בבתי המרחץ הציבוריים. בכדי שלא יתגלה שהם נימולים, נהגו הילדים לשחד את השומרים, כדי שלא יכניסו עניים אחרים בזמן הרחצה שלהם.

הילדים נהגו ללכת לאחר הרחצה, לביתה של גברת זקנה שהם כינו "סבתא". אצלה הם היו חופשיים לפרוק את חוויות היום ונהגו להשוות את כמות הסיגריות שמכרו. כי מעבר למכירה לקונים, פעולה לא פשוטה באותם זמנים קשים, ניהלו הילדים ביניהם תחרות סמויה, על מכירה וכסף. בכל יום הם השוו ביניהם את "התוצאות" והזוכה היומי זכה בהרבה כבוד מחבריו והוכתר כזוכה בתחרות.


מבט מקרוב על הכיכר:

https://youtu.be/zkyyf1iCPdc
רחוב פְּרוֹזְנַה
#על רחוב הזיכרון של גטו ורשה


כשנה לאחר שהשתלטו במלחמת בזק על פולין, הקימו הנאצים את הגטו היהודי בעיר ורשה. רחוב פְּרוֹזְנַה (Próżna), שבו אתם נמצאים כרגע, היה חלק מגטו ורשה, אבל גם אחד הרחובות הבודדים שבו חיו היהודים גם לפני המלחמה והקמת הגטו.

רחוב פרוזנה שרד את ההרס שזרעו מטוסי הגרמנים בוורשה לקראת סוף המלחמה. גם כיום נשמרה בו האווירה של ורשה הישנה, היהודית. ברחוב מתקיים בכל קיץ פסטיבל לתרבות יהודית שנקרא “ורשה של זינגר" (Singer’s Warsaw), על שמו של הסופר היהודי יצחק בשביס זינגר.

במהלך הפסטיבל שמטרתו לשקם את המורשת ההיסטורית והתרבותית של יהדות ורשה, מנוגנת מוזיקה יהודית ומוזיקת כלייזמרים, מועלות הצגות תאטרון בעברית וביידיש, לצד מופעי מחול וריקודים מסורתיים, תערוכות, סרטים ודיונים בנושאי יהדות ומתקיימים אף ערבי שירה בציבור של שירים מהמסורת היהודית. דוכני אוכל כשר מציעים אז הרבה מהמזון היהודי שמזוהה עם יהדות פולין עד היום.

מעניין במיוחד הוא המיצג השנתי שמתקיים בפסטיבל, תחת השם "ואני עדיין רואה את פניהם". במיצג מוקרנים על חזיתות הבניינים שברחוב, במיוחד על חזית הבית שהושאר כמו שהיה במלחמה, תמונות מחיי היהודים בוורשה, מהימים שלפני המלחמה. פה ושם ניתן לראות ברחוב תמונות על גבי הבניינים, שמחזירות לרגע קט את היהודים של פעם, אל הרחוב של היום.


#הבית ברחוב פרוזנה
אחד מהבניינים ששרדו מהתקופה שלפני המלחמה, הושאר מאז מלחמת העולם השנייה, מבלי ששופץ. הבניין החום והישן נמצא בכיכר גַזִ'יבּוֹבְסְקָה, ממש ביציאה מהאזור היהודי אל האזור הפולני של ורשה. התמונות התלויות על הבניין הן של משפחות שחיו בו בתחילת המאה ה-20, מרביתן משפחות יהודיות.


מבט מקרוב על הרחוב - אז והיום:

https://youtu.be/OlNjLwgDdwQ


הבית מימי הגטו שהושאר כך:

https://youtu.be/IgMGIiqo2QA
אנדרטת מרד המחתרת הפולנית
#על האנדרטה לזכר המרד הפולני בנאצים


לאנדרטת מרד המחתרת הפולנית (Warsaw Uprising Monument), שניצבת לפני המבנה של בית המשפט העליון הפולני, תקדישו ודאי כמה דקות, אבל האנדרטה המרשימה מנציחה את המרד של המחתרת הפולנית, כנגד הנאצים, בתקופה מלחמת העולם השנייה, שווה כל דקה שתקדישו לה. במרד שניהלה המחתרת הפולנית, נספו כ-200,000 אזרחים פולנים.

האנדרטה מנציחה את מרד ורשה, שהתרחש בשנת 1944. היא מציגה שתי קבוצות של מורדים פולניים. הראשונה משתחלת אל תוך תעלת ביוב, בעוד הקבוצה השנייה מטפסת על מתרס הגנה. אגב, את הכניסה לתעלה תוכלו לראות בסימון של טבלה שחורה ולבנה שעל המדרכה ברחוב מיודובה.

האנדרטה הוקמה בשנת 1989. חמש שנים אחר-כך, בשנת 1994, התקיים כאן טקס, שבו התנצל קנצלר גרמניה, ריכרד הרצוג, בפני העם הפולני ומשפחות קרבנות המרד מהמחתרת הפולנית - על הזוועות שביצעו הנאצים במלחמת העולם השנייה.


מבט מקרוב על האנדרטה:

https://youtu.be/Q0ze328yzag
רחוב חְלוֹדְנָה
#על הרחוב שהפריד בין שני הגטאות היהודיים


בימי מלחמת העולם השנייה, סימל רחוב חְלוֹדְנָה (Chłodna) את ההפרדה שבין הגטו היהודי "הגדול" והגטו ה"קטן". כאן, ברחוב חלודנה, הציבו הנאצים את הגשר מעל הרחוב, גשר עץ שקישר בין שני חלקי הגטו.

את רחוב חלודנה שמרו הנאצים מחוץ לתחומי הגטו, כדי שישמש אותם להעברת כוחות ולצורך השליטה בעיר. "הגטו הקטן" ו"הגטו הגדול".

כיום, לזכר גשר העץ מימי השואה, יש באתר מיצג אמנותי שנקרא "גשר הזיכרון". המיצג מנציח בעזרת מולטימדיה, את האירועים הטרגיים שהתרחשו כאן בתקופת השואה.

כאן התרחשה ביולי 1942 טרגדיה אחת מני רבות, באותם ימים איומים שבגטו. זה קרה כשהנאצים הודיעו על הגירוש הגדול של היהודים. ליהודים ברור היה שהגירוש הוא לא להתיישבות מחדש במזרח, כמו ששבו הנאצים ושיקרו, אלא אל המוות במחנות ההשמדה. כאן, בבית מספר 20 שברחוב חלודנה, התאבד אדם צ'רניאקוב, ראש הקהילה היהודית. הוא החליט על המעשה, לאחר ששמע את החדשות וסירב לשתף פעולה ולהעביר אל הנאצים את שמות המיועדים לגירוש, כמו שנדרש גם בעבר לעשות.

הבית עדיין ניצב על מקומו ובאופן מוזר לא נהרס, בעת שהנאצים החריבו את הגטו כולו, במהלך דיכוי מרד גטו ורשה.


מבט מקרוב על הרחוב:

https://youtu.be/gtR_3_bkk4E
אוּמְשְלַגְפְּלָץ
#על הכיכר שממנה נשלחו היהודים אל מחנות ההשמדה


אוּמְשְלַגְפְּלָץ (Umschlagplatz), שבגבול הצפוני של גטו ורשה, היא כיכר במבואות גטו ורשה, שבה רוכזו יהודי ורשה על ידי הנאצים, לפני הסעתם ברכבות המשא אל מחנות ההשמדה, בעיקר למחנה ההשמדה טרבלינקה, אך גם למחנה מאידנק. מכיכר זו יצאו מדי יום אל מחנה ההשמדה, בין 5000 - 7000 יהודים - משפחות שלמות, אנשים, נשים וטף. הם הועמסו על רכבות משא ששימשו קודם לכן להובלת בקר, 100-120 איש בכל קרון, שיוביל אותם אל המוות. מעריכים שכ-300 אלף מיהודי גטו ורשה נשלחו מכאן אל מותם.

כיכר השילוחים ובית הספר שלידה נמצאים סמוך לתחנת רכבות-המשא ולכן הפכה הכיכר למקום הנורא מכל, ליהודי ורשה והסביבה. היו שקראו לה "כיכר הנעלמים", משהבינו היהודים שאין ממנה דרך חזרה.

לאחר ריכוזם כאן, נשלחו רוב יהודי ורשה מחצר האומשלאגפלאץ, אל מחנות ההשמדה. למרבה האירוניה שכנה הכיכר בין בית החולים היהודי, שבו עסקו בהצלת חיים, לבין מפקדת הגסטפו, האחראית על המוות בתקופת השואה.

כיום משמש המקום כאתר הנצחה ואנדרטה לזכר הקורבנות.

פירוש המילה אוּמְשְלַגְפְּלָץ בגרמנית הוא "מקום הטרנספר". כיכר השילוחים של היהודים אל מחנות ההשמדה הוצגה כמקום שממנו עוברים היהודים ליישוב מחדש באזור אחר של אירופה, אבל זו הייתה כמובן תרמית נאצית.

הכיכר כונתה גם "כיכר המסירה", שם שניתן לה לפני המלחמה, בעת שהכיכר הייתה המקום היחידי שבו הותר ליהודים למסור סחורות, כלומר להחליפן עם שאר תושבי העיר, הלא יהודים. אותו מסחר המשיך להתקיים כאן גם במהלך המלחמה, במקביל לגירוש היהודים אל מחנות ההשמדה.

האתר מצוין כיום בקיר המשמש כמצבה סמלית, ושעליו כתובות בפולנית, יידיש ועברית המציינות את המקום וההיסטוריה שלו. כאן מסתיים "נתיב הזכרון לנרצחים", שמתחיל מאנדרטת גיבורי הגטו ומסתיים באומשלגפלאץ. לכל אורכו הוצבו בלוקים של אבנים שחורות עם שמותיהם של רבים מהנרצחים בשואה.


מבט מקרוב על כיכר האומשלאגפלאץ:

https://youtu.be/M4mJUKBsCM8
אנדרטת רָפַּפּוֹרְט
#על האנדרטה לזכר המורדים בגטו ורשה


אנדרטת רָפַּפּוֹרְט (Pomnik Bohaterow Getta) היא אנדרטת הזיכרון העיקרית בעיר, שהוקדשה להנצחת מרד גטו ורשה ההרואי. במרד השתתפו צעירים יהודיים, שניהלו לוחמת גרילה, כנגד כל הסיכויים, אל מול הצבא הנאצי הענקי. הצורר הנאצי שנדהם מתעוזתם ומפעולותיהם שפגעו בו, שרף והרס את הגטו בכדי להכניעם והפיל בניינים שלמים, על ראשם של אחרוני המורדים שהתבצרו במרתפים ונשבעו שלא להיכנע.

האנדרטה הוצגה לציבור בשנת 1948, ביום השנה החמישי למרד גטו ורשה. היא נקראת גם "אנדרטת גיבורי הגטו" ופוסלה על ידי האמן נתן רפפורט, שנעזר להקמתה באדריכל בשם סוזין. רפפורט היה פסל, צייר וצלם יהודי, שנולד בוורשה ואיבד את כל בני משפחתו בשואה. לאורך חייו, לאחר המלחמה, הוא הקדיש את יצירותיו החשובות והמוכרות ביותר להנצחת הנספים והלוחמים בנאצים.

לצד האנדרטה, כרע בשנת 1970 קנצלר גרמניה המערבית, וילי ברנדט, לזכר הקרבנות וביקש סליחה על פשעי הגרמנים כנגד העם היהודי. הפולנים הוקירו לו תודה בכך שקראו על שמו את הכיכר שמול האנדרטה.

העתק של האנדרטה מצוי גם בכיכר גטו ורשה, שברחבת יד ושם בירושלים. רבים רואים בה את אחד הסמלים המוכרים והחשובים של מורשת השואה והגבורה.



#מה רואים באנדרטה?
האנדרטה מצליחה להציג את הניגוד המדהים שבין הגבורה לבין ההליכה הבלתי נתפסת כצאן לטבח אל עבר גורל אכזר מאין כמותו.

בצד אחד של האנדרטה מוצגים פסלי חיילים גיבורים על רקע הגטו העולה בלהבות ויהודים הנשלחים להשמדה. הם מחזיקים בידיהם רימוני יד, רובים ובקבוקי מולוטוב, כסמל לגבורתם. צד זה נקרא "המאבק".

בצד האחר של האנדרטה מוצגת "הצעדה למוות", ובו ניתן ללמוד על הסבל, העינויים וההרג של הקורבנות באמצעות קבוצת יהודים דתיים ההולכים בראש מורכן אל עבר מותם.

האנדרטה עשויה גושי אבן שהובאו על ידי הגרמנים משבדיה ויועדו במקור להקמת אנדרטאות הניצחון של היטלר והגרמנים.


#מסלול הגבורה היהודית בשואה
מהאנדרטה לזכר מורדי גטו ורשה מתחיל מסלול של סיור בעקבות מורדי הגטו הללו. המסלול שנקרא "מסלול הגבורה", נחנך ב-1988 ביום השנה ה-45 למרד.

במסלול, שמתחיל כאן ברחוב זמנהוף, יש 16 אבני זיכרון מגרניט - כל אחת מוקדשת לזכר דמות מהעבר היהודי של העיר.


מבט מקרוב על האנדרטה:

https://www.youtube.com/watch?v=dySZgs-ttXo
ספריית אוניברסיטת ורשה
#על הספרייה עם הגן הבוטאני היחודי שבה

ליד אוניברסיטת ורשה ממוקמת ספריית אוניברסיטת ורשה (BUW או Biblioteka Uniwersytet Warszawski), הבנויה בתוך מבנה ארכיטקטוני מרשים, שעל קירותיו ישנן כתובות שונות בשפות רבות, אפילו בעברית.

אבל לא הספרים הם מה שמושך תיירים אל ספריית האוניברסיטה הזו, אלא הגן הענק, העשיר והייחודי ששוכן במבנה ומעליו. שכן, זה לא גן וזו לא ספרייה אלא מבנה היברידי, משולב, שהוא חדשני ובמובנים רבים אף פורץ דרך.

הספרייה מושכת תיירים רבים, חובבי צמחים וגנים, שבאים לבלות על הגג המקסים שלה ובגן הבוטני שבו. הגן נפתח ביוני 2002 והוא אחד מגני הגגות הגדולים ביותר באירופה, שכן יש בו 2 מפלסים. הבניין והגן משתלבים זה בזה, באופן הרמוני כל כך ובמיזוג מופלא שהשכילו המתכננים ליצור כאן, בין הפנים לחוץ, בין חמימות לקרירות ובין המגבלות שהוצבו כאן לתחושת החופש שהגן מעניק.

את הגן הענק (10 דונם) בנו צמד האדריכלים מארק בוז'ינסקי וזביגנייב בדובסקי (Marek Budzynski, Zbigniew Badowski) יחד עם אדריכלית הנוף אירנה באיירסקה (Irena Bajerska), לאחר שזכו בתחרות שנערכה ב-1993. הם הציגו שפה עיצובית חדשה, שתאמה את תקופת השינוי הפוליטי, החברתי והכלכלי שחוותה המדינה כולה, לאחר שהייתה תחת שלטון קומוניסטי עד לשנת 1989.

הבניין כולו מצופה בצמחיה מטפסת וירוקה והוא דוגמה לשימור אנרגיה ובניה ירוקה. הגג פתוח מהאביב עד הסתיו. מהגג שלו ניתן להציץ אל עולמם של מי שלמטה בבניין וניתן לראות ממנו נוף מרהיב על העיר כולה.

יש כאן שפע של אטרקציות המשתלבות כל כך יפה בבניין, כמו נחל, בריכת דגים, מזרקה, גשרים, פינות ישיבה, מסלולי הליכה, צמחיה ירוקה, פסלי גרניט ופינות תצפית.


מבט מקרוב על הספריה של האוניברסיטה בוורשה:

https://youtu.be/69pE8lOzPdw
אנדרטת שוֹפֶּן
#על האנדרטה של המלחין הפולני הדגול

אנדרטת שופן (Pomnik Fryderyka Chopina), שבפארק ווז'נקי, היא פסל בסגנון אר-דקו, שמנציח את גדול מלחיני הפסנתר, הגאון הפולני פרדריק שופן.

את האנדרטה מקיפים ספסלים רבים, שניתן לשמוע בהם את יצירות שופן בלחיצת כפתור.

תושבי ורשה אוהבים לבוא לכאן וליהנות מהשלווה, שמופרת כאן בשני קונצרטים שבועיים בני שעה בחינם, בימי ראשון בצהריים. מנגנים בהם פסנתרנים קלאסיים מעולים את יצירותיו של גאון הרומנטיקה שופן.

הפסל עצמו פוסל בשנת 1926 ושימו לב שהמראה שלו משתנה, בהתאם לכיוון שממנו מביטים בו.


#טיפים
בכל יום ראשון בצהריים מנוגן כאן קונצרט חינם מהמוזיקה לפסנתר של שופן, על ידי נגנים מעולים מבני העיר. חוויה מהנה, במיוחד במזג אוויר נעים!

הקונצרט מתקיים בימי ראשון פעמיים - בשעות 12:00 ו-16:00



קונצרט בפארק, עם מוסיקה של שופן - ליד האנדרטה:

https://youtu.be/0Sqz7oW9JRw


שוק הפשפשים של קוֹלוֹ
#על שוק הפשפשים של סופי השבוע בוורשה

שוק הפשפשים של קוֹלוֹ (Bazar na Kole) נפתח רק בסופי שבוע, אבל הוא סוג של גן עדן משולב בשוק מציאות לאספנים.

בשוק תוכלו לקנות כמעט כל מה שעולה בדעתכם. יש כאן בגדי יד שנייה, עתיקות, אלטה זאכן, מזכרות מהתקופה הקומוניסטית, מגוון מציאות כמו תמונות וינטאג', שנדלירים מרשימים, בובות, סרוויסים, כלי מטבח וכמובן רהיטים.

כאן תמצאו לא מעט מזכרות ממלחמת העולם השנייה ומהתקופה הסובייטית. אוהבי היודאיקה יוכלו למצוא פה ושם חנוכיות, פמוטי שבת או פריטי יודאיקה אחרים, שרק אלוהים יודע איך הגיעו לכאן מהעולם היהודי העשיר שהיה כאן לפני השואה ומלחמת העולם השנייה.


#טיפים
בשוק קולו זו חובה להתמקח...


מבט מקרוב:

https://youtu.be/tTPJe6KK1v0
פארק וָוזֶ'נְקִי
#על הפארק הכי גדול בוורשה

פארק וָוזֶ'נְקִי, פארק לאזיינקי, או פארק אואז'נקי (Łazienki Park) הוא הפארק הגדול ביותר בוורשה. זהו מקום המפגש האהוב על תושבי ורשה, שבאים לכאן בכדי להירגע וליהנות בחיק הטבע. מפיקניק משפחתי או ריצת בוקר ועד לסתם לטיול שמאפשר לנקות את הראש, כאן נהנים הוורשאים מטבע מושלם ושלווה עירונית.

בפארק ניצב ארמון מרהיב, אותו אחד ששימש את מלכי פולין. הפארק שבו אתם נמצאים למעשה היה גינת הארמון בעבר. הגינה המקורית עוצבה במאה ה-17 בסגנון בארוק שופע. היום הפארק נראה כמו יער ירוק, עם מרחבים ונופים מקסימים שנמצאים ממש במרחק הליכה קצר ממרכז העיר.

לא סתם קיבל הפארק את השם "לאזיינקי" - "מרחצאות" בפולנית, בגלל הארמון שעל המים, ארמון שהוא אחת מהנקודות החשובות והיפות בו.

בפארק יש לא מעט מוקדים מעניינים ואטרקציות חביבות. שימו לב למשל לפסל הגדול של שופן שלצדו ניצב גם ספסל מנגן. בפארק תראו גם תאטרון פתוח שבימי הקיץ אפילו מוצגות בו הופעות. יש כאן גם מקדש יווני ומקדש מצרי, גנים בוטניים עם חממות ושלל זני צמחים אקזוטיים ואת פסלו של יאן סובייסקי, המלך הרומנטיקן.

בפארק גם אנדרטת שופן, שהמראה שלה משתנה, בהתאם לכיוון שממנו מביטים בה.

האווירה בפארק נעימה, יש בו מגוון פרחים צבעוניים ועצים ירוקים, לצד שבילים ומדשאות, המלאים בפעוטות שמתרוצצים לכל עבר. אל תתפלאו אם תיתקלו לפתע בחבורה הרוקדת ריקוד פולני מסורתי, בקונצרט פתוח של תזמורת סימפונית או במופע ראווה של אבירים רכובים על סוסים.

אגב, היו נחמדים אל תושבי הפארק, כ-400 סנאים מתוקים, לצד שלל טווסים וציפורים.


#טיפים
בכל יום ראשון, בשעות 12:00 ו-16:00, מנוגן ליד אנדרטת שופן שבפארק, קונצרט חינם מהמוזיקה של המלחין הדגול, על ידי נגנים מעולים מבני העיר. חוויה מהנה במיוחד כשמזג האוויר נעים!


מבט מקרוב על הפארק:

https://youtu.be/mvD7MPubtB0


ומלמעלה:

https://youtu.be/kSMEK2qM1Io


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.