» «
כיכר דיזנגוף
כיכר דיזנגוף
#כיכר העיר שהתחדשה לה

כיכר דיזנגוף היא מהכיכרות האהובות והמוכרות בתל אביב. הכיכר, הקרויה על שם צינה דיזנגוף, רעייתו של ראש העיר הראשון של תל אביב מאיר דיזנגוף, נבנתה בשנת 1934. היא תוכננה על פי עקרונות הסגנון הבינלאומי, שהיה כה בולט בתל אביב של אותם ימים. התכנון שלה כלל את הבתים התואמים ודומים זה לזה שמסביבה, עם המרפסות המתעגלות, ועוד. הבתים הללו נבנו אמנם בידי אדריכלים שונים, אך על פי התכנון של האדריכלית ג'ניה אוורבוך, המעצבת והמתכננת הראשית של הכיכר המקורית.

בשנות ה-70 הוגבהה הכיכר, אל מעל רחוב דיזנגוף. בכך נוצר בה רצף של תנועה להולכי רגל, אך במקביל הכיכר התנתקה מהרחוב עצמו והפכה למתחם מוזנח יחסית, עם שטחי גינון ונוי קטנים מבעבר.

ב-2019, בתום שיפוץ יקר ושנוי במחלוקת, נפתחה מחדש הכיכר היפה של תל אביב. בעבודות שנמשכו יותר משנה חזרה כיכר דיזנגוף למראה הקלאסי והמקורי שלה. נהרסה ההגבהה שהייתה לה במשך 40 שנה ונבנה מחדש מעגל תנועה לכלי רכב, אף כי אינו שלם.

בתום העבודות הוצב מחדש במרכז הכיכר "מים ואש" - הפסל הקינטי עם המזרקה הצבעונית, שיצר הפסל יעקב אגם. בכך תמו הוויכוחים שבין העירייה לאמן, שהצליח לכפות על מתכנני הכיכר החדשים להשאיר את העבודה שלו בכיכר.


הנה הכיכר החדשה:

https://youtu.be/iEgqAzwapK0


ולפני השיפוץ:

https://youtu.be/nrVdDGKLWqI

Main Photo by: Ovedc
ספריית בית אריאלה
ספריית בית אריאלה
#על הספרייה

בתל אביב יש היום 21 ספריות ציבוריות, אך הגדולה והמוכרת ביותר ביניהן היא ספריית בית אריאלה. בספרייה מדורים מיוחדים שמטרתם לספק מידע רלוונטי בתחומים שונים ומגוונים, מרתקים ומעניינים. אל משכנה הנוכחי היא עברה בשנת 1977 וממוקמת בשדרות שאול המלך.

במדור העיתונות תוכלו למצוא אוסף עיתונות עברית מקום המדינה ועד ימינו. אם אתם מתעניינים בתולדות ארץ ישראל, ספרי קהילות בגולה, ספרות עברית, ספרי אמנות ועוד ועוד - תוכלו להעביר כאן שעות של עיון מרתק.

בארכיון אחד העם שנמצא בספרייה, תוכלו ללמוד על עבודתו של אחד העם (שמו של אשר צבי גינצברגר, שהיה מייסד והוגה הרעיונות של הציונות) - לראות היכן עבד, את רהיטיו וחפציו וגם את ספרייתו הפרטית. אם תרצו נקודת מבט אישית יותר, יש כאן גם תעודות, תצלומים משפחתיים, אגרות ודיוקנאות.

בספריית הרמב"ם תמצאו כ-100,000 ספרים ומאגרי מידע ממוחשבים. כמו כן, תוכלו לעיין בספריית העיצוב והמידע החזותי ובו ידע רב במגוון רחב של תחומים המאורגנים על פי הקטגוריות הבולטות: אישים, מדינות ונושאים. בארכיון הישראלי ולמחול למעלה מ-2000 תיקי ארכיון, 8000 ספרים, כתבי עת, הקלטות וידאו העוסקים כולם במחול ישראלי ובינלאומי החל מראשית המאה ה-20 ועד היום. בספרייה גם ארכיון תיאטרון שנקרא על שמו של יהודה גבאי (מייסד מוזיאון התיאטרון) ובו חומרים תיעודיים מדהימים על תולדות התיאטרון הישראלי והיהודי.

מעבר למדורים המרתקים, הספרייה מקיימת פעילויות שונות לתושבי העיר כמו הרצאות, סדנאות כתיבה, ערבי שירה, תערוכות ועוד.
רצועת חוף תל אביב-יפו
חוף תל אביב-יפו
#על חופי תל אביב הנהדרים

בכל העולם שמעו על חופי תל אביב. זה לא שיש כאן בים, משהו טבעי או מיוחד. נהפוך הוא, החוף שלנו הוא מהחופים הפחות איכותיים מבחינת איכות השחייה או המים. אבל מה שעושה את חופי תל אביב לכל כך מיוחדים, מעבר לטיילת הנפלאה של העיר ולשיפורים האחרונים שהוכנסו בהם, היא רוח החופש שבהם. הישראלים השמחים, החופשיים, אלה שקושרים שיחה בשניות ולא עושים עניין מכלום, החתיכים והחתיכות שלנו, מוכרי הארטיקים, הים-תיכוניות ועוד.

גם המטקות של חופי תל אביב, מעצבנות ככל שיהיו, הן חלק מהייחוד של החוף התל אביבי. כל התיירים אומרים שהחופים שלנו הם מדהימים!


#כאן נולדה תל אביב כולה
כאן, על חוף תל אביב, נעשתה היסטוריה. כאן התכנסו כמה עשרות משפחות ב-11 באפריל 1909, בכוונה להקים שכונת של בתים נמוכי קומה שמסביבם גינות. הם הקימו את שכונת "אחוזת בית", שנבנתה מחוץ ליפו. די מהר, כבר בשנות העשרים של המאה הקודמת, היא תתחיל להתפשט לכיוון שדרות רוטשילד והלאה - צפונה אל תל אביב שאנו רואים כיום מסביבנו!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/5T-jUFmJJ0s


עם הילדים:

https://youtu.be/8O2Rbdd2qcM


ותמונות:

https://youtu.be/590Fk8PDSgA
חוף עליה
חוף עליה
#על החוף

חופי ישראל הם כבר מזמן חופים מערביים, מודרניים, תיירותיים ובמידה רבה, כמה עצוב לומר, משעממים. אחד החופים האחרונים בארץ שיש בהם עדיין הרגשה של חוף אותנטי ונעים הוא חוף גבעת עליה שביפו. החוף היפה להפליא הוא חינמי לחלוטין, כולל החנייה ונמצא בשכונת עג'מי הערבית. אם לא מתאמצים לזכור שהוא נמצא בתל אביב, אפשר לדמיין שאתם נמצאים בחופי מרוקו, טוניס או ארץ ערבית אחרת - כל זאת במובן הכי טוב של המילה! כי חוף עליה, או חוף עג'מי, הוא חוף נעים, שעיצובו הוא בסגנון של חופי העבר.

אדריכלית הוא מתוכנן עם מעין מרפסות, קשתות מזרחיות, עצי דקל נישאים ומבנים מאבן כורכר. בשוליו יש מפרצונים טבעיים וכחולים, דיונות חול עם רוכבי סוסים שלעתים עוברים על החוף וכאילו תלושים מסרטים של פעם. ויש בית קפה נעים במרכז.

החוף הוא בעל ריף טבעי וכיף לשחות בו, כשבמרכז יש מציל ומומלץ לשחות באזור הבטוח הזה.

בצידו הצפוני של הפארק נמצא פארק מדרון יפו, מתחם יפואי נעים על שפת הים, שאורכו כקילומטר ושטחו כ-200 דונם. יש בו דשאים רבים, שבילי הליכה, רכיבת אופניים ועוד.

פעם, אנחנו נספר לכם בשקט, הייתה כאן מזבלה. עיריית תל אביב השתמשה בחוף הזה כמזבלה הראשית של הכרך הגדול. אבל עם השנים הבינו פרנסי העיר את גודל הטעות והפכו את המזבלה לשעבר לפארק הים-תיכוני הנעים והשליו הזה.

תיהנו!

חינם בתל אביב

גן העצמאות
גן העצמאות
#על המקום המושלם לצפייה בשקיעה של תל אביב

גן העצמאות הוא פארק שמשקיף אל חוף הים בתל אביב. הגן נמצא על רכס כורכר, כשבמרכזו מדשאה גדולה ורחבה, שעליה מתכנסים תל אביבים רבים לפנות ערב, בכדי לחזות בשקיעה. מקום מושלם לפיקניק של בין ערביים ולהרמת כוסית בין חברים.

בעבר היה גן העצמאות מקום המפגש העיקרי בתל אביב לקהילה הגאה, קהילת הלהט"בים. כיום, משהתפתחו אתרי אינטרנט ואפליקציות היכרויות ייעודיים ומשהפכה תל אביב לעיר הפתוחה בעולם לקהילה הזו, הם מתכנסים ללא חשש באינספור מקומות ואתרי בילוי.

הגן נמצא מדרום למלון הילטון בתל אביב, על רכס כורכר בגובה של 20 מטרים מעל החוף, מערב לרחוב הירקון, במתחם שבין כיכר אתרים ושדרות נורדאו.


#ההיסטוריה של המקום
בחלקו הדרומי של הגן התגלו שרידי מצודה עתיקה, שהייתה חלק מקו הביצורים שבנה אלכסנדר ינאי, לאורך חופי ממלכת החשמונאים. אלכסנדר יהונתן, שכינויו ינאי, היה מלך יהודה, שהרחיב את גבולות ממלכת יהודה ומינה עצמו לכהן גדול משושלת החשמונאים בתקופת הבית השני. הוא היה ידוע כמי שכל התנהגותו וגינוני החצר שלו היו הלניסטיים ובעלי השפעה יוונית. מהמבצר הזה למדו החוקרים על ההתיישבות המוקדמת שלו בשטחה של מה שתהיה לימים תל אביב.

בראש גבעת הכורכר של גן העצמאות ומלון הילטון תוכלו לראות בית קברות שבו קברו אנשי הכפר הערבי סומייל וחלק מאנשי יפו את מתיהם במאה ה-19. יש שם גם קבר של קדוש מוסלמי בשם עבד אל נבי. גם בית קברות זה וגם בית הקברות היהודי שברחוב טרומפלדור, הוקמו לאחר שפרצה מגפת כולירה ביפו והיה צריך ליצור במהירות שטח קבורה מרוחק מן העיר.

עד מלחמת השחרור שכן במקום מחנה צבאי בריטי קטן. במהלך מלחמת העצמאות הפך המקום לבסיס צה"ל "מחנה יונה". כאן היה הבקו"ם הראשון של צה"ל, בסיס הקליטה והמיון של המתגייסים הצעירים לצבא.

מכאן בין השאר הופגזה אניית האצ"ל אלטלנה, אנייה שהביאה נש"ק למחתרת האצ"ל והוטבעה, מאחר שלא שעתה לדרישת ראש הממשלה בן גוריון להעביר אותו לצה"ל.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/cjSqqmrm5_E
שבע טחנות
שבע טחנות
#על שרידי מערכת טחנות הקמח שהיו על הירקון

אתר שבע טחנות הוא אתר שנחשף ושוחזר חלקית בתחילת שנות ה-2000 ע"י הארכיאולוג ישוע דריי. בחפירות נמצא שבאתר ניצבו בעבר כמה טחנות קמח שהשתמשו בזרימת מי הירקון לטחינת חיטה.

ליד הטחנות יש שרידים של גשר עתיק מהתקופה הרומית שחצה את הירקון ומחבר לאי שבין נחל הירקון ובין טחנות הקמח. באתר פעלו 11 זוגות של אבני רחיים, שטחנו מעל חצי טון של קמח בכל שעה. טחנות הקמח הללו שימשו את האיכרים מהסביבה, שנהגו להגיע למספר ימים, להמתין לתורם ולטחון את התבואה. הן פעלו במשך מאות שנים, עד שהפסיקו את הפעילות שלהן ב-1936.

מקור השם "שבע טחנות" הוא ב-7 מתוך 11 זוגות של אבני רחיים שנמצאו במתחם הזה. הטחנות שהופעלו בכוח המים היוו פריצת דרך של ממש בטכנולוגיה של ארץ ישראל ולראשונה אפשרו לטחון חיטה מבלי להשתמש בבהמות ובכוח אדם.

בערבית האתר נקרא ג'רישה, שכן כאן ישב בעבר כפר ערבי בשם זה. הכפר הערבי ג'רישה שכן כאן עד למלחמת העצמאות. משמעות השם ג'רישה הוא "קמח גרוס דק", מה שאומר שתושבי הכפר היו קשורים ואף התפרנסו מטחנות הקמח שהיו ממוקמות לאורך נחל הירקון.

אגב, אם אתם חובבי ציפורים, תוכלו לצפות כאן במגוון מרשים של ציפורים. יש גם ברווזים ואנפות לצד שלדגים ולבניות - כולם מסתובבים כאן וצדים דגים למאכל.

בתיאבון גם לכם!
כיכר ביאליק
כיכר ביאליק
#על הכיכר הקטנה של המשורר הגדול

כיכר ביאליק נמצאת בלב תל אביב במפגש הרחובות ביאליק ואידלסון. הכיכר שעברה שיפוץ, בשנת 2009, ביחד עם בית העירייה הישן, היא היום מקום לוהט. זאת בזכות סטטיק ובן אל תבורי, זמרי פופ מצליחים, שצילמו בה את הוידאו קליפ של הלהיט הגדול שלהם "טודו בום". אם תביטו היטב, תוכלו לראות מזמן לזמן ילדים שמצלמים זה את זה בשחזורים פחות ויותר מגוחכים של הקליפ הפופולארי של הצמד.

היסטורית, הכיכר היא חלק בלתי-נפרד מהרחוב הקטן הנושא את אותו השם, רחוב ביאליק. שניהם כמובן על שמו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק. שוכנים בה, בין השאר, הספריה למוסיקה של תל אביב יפו ובית ביאליק עצמו, הבית בו גר המשורר, מאז עלה לארץ.

כיכר ביאליק היא מאתרי המורשת החשובים בתל אביב. על אף גודלה הזעיר, היא שימשה בימי המנדט כמקום כינוסים מרכזי בתל אביב הקטנה. נערכו בה טקסים ואירועים עירוניים שונים, כמו גם הפגנות נגד שלטונות המנדט הבריטי.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/bLQZKEimMIg


הקליפ והכיכר:

https://youtu.be/Y_OLslE3bX8
בית הסראייה
בית הסראייה
#על בית הממשל התורכי והבריטי

מבנה בית הסראייה שבכיכר השעון שביפו, שימש בזמן התורכים העות'מאנים כבית השלטון. הוא החליף את בית הסראייה הישן ששכן ביפו העתיקה. בו ישבו מוסדות של הממשל העירוני ושל הממשלה התורכית - עות'מאנית.

הבניין נחנך ממש בסוף המאה ה-19, בשנת 1897, כשהקימו אותו בתרומות של עשירי יפו. אחראי לתכנונו היה המהנדס היהודי ברוך פפירמייסטר, מהאיכרים של ראשון לציון ומי שהיה במשך שנים רבות לראש ועד המושבה.

במלחמת העצמאות, ב-4 בינואר 1948, פוצצו את בית הסראייה לוחמי הלח"י, המחתרת היהודית הכי אגרסיבית באותה תקופה. זה היה יום גשם והרחובות היו ריקים. שני לוחמי הלח"י הגיעו לכיכר השעון במשאית תופת. הם החנו את משאית התופת אל מול הסראייה ולמרות מחאות שומר הבניין הם ירדו ממנה, תוך שהם מבטיחים לחזור בתוך רגע מבית הקפה הסמוך, אליו הלכו לקנות קפה הפוך, או משהו כזה...

השניים הפעילו פתיל השהיה בן 80 שניות ומיהרו להתרחק מהמקום. כשהגיעו לרחוב שהיום נקרא שדרות ירושלים, הם שמעו את הפיצוץ האימתני, שהרס את הבניין, הרג 10 מיושביו ופצע עוד כ-100 איש.

האמת היא שלתל-אביבים היה חשבון פתוח עם המבנה הזה. מה שהיה בימי המנדט מרכז מנהלי תמים, שימש גם כמטה הפעילות של ערביי יפו. הפעילות בו אמנם החלה כפעילות פוליטית, אבל בזמן מלחמת העצמאות התמקמה בבניין הוועדה הלאומית הערבית של יפו. כך הוא שימש יותר ויותר כמפקדת הכוחות הערביים של יפו. ממנו נוהלו פעילויות הירי של ערביי יפו, על העיר תל אביב. הפגיעה בו בעת מלחמה הייתה עניין של זמן...

כיום נשארו כאן רק שרידי הסראייה ששוחזרו ושופצו והיו לסמל דומם של האימה שהוטלה על ערביי יפו אז, בעקבות הפגיעה בסמל שלטוני כל כך חשוב.


פארק הירקון
פארק הירקון
#על הפארק הגדול של תל אביב

הוא הסנטרל פארק של תל אביב, פינת הטבע והספורט של העיר הגדולה וצינור החמצן שלה לירוק, שכל כך נחוץ לתושבי עיר גדולה. כמו הסנטרל פארק, הפארק הזה מציע מגוון גדול של אטרקציות וכל אחד יכול לבחור לו את מה שגורם לו הנאה. ממדשאות ענקיות, שבילי הליכה ורכיבה על אופניים, פסלים, פינות חי וגנים ייחודיים - כל אלה ממתינים לציבור בפארק הירקון.

ראשית, פארק הירקון, או בשמו הרשמי פארק גני יהושע, הוא הגן הגדול והמרכזי בתל אביב ואחד המקומות הפופולאריים והמפורסמים בארץ. בשבתות הפארק הזה משמש את אוכלוסיית תל אביב רבתי, למנוחה, נופש, טיולים וספורט. רבים המבקרים בו ועושים טיולי שבת, במיוחד בשבתות החורפיות שבהן יש שמש. רבים אחרים פורשים מחצלת ופשוט מתרגעים על הדשא הנעים.

לצד היותו פארק פעיל וירוק, מתקיימות בו הופעות רבות, במיוחד של אמנים מהעולם הגדול ונערכים בו אירועים יוקרתיים גדולים.

אולי תרצו להציץ באתר הארכאולוגי שנקרא "שבע תחנות". זוהי תחנת קמח, שנבנתה על גדות הירקון, בכדי להשתמש בזרימת מי הירקון, בכדי לטחון קמח.

כשאתם ב"שבע תחנות", הרימו ראש דרומה לכיוון גבעת נפוליאון, בערבית תל ג'ריסה. זהו אתר ארכיאולוגי שנמצא בסמוך להצטלבות נחל הירקון ונחל איילון. הוא זכה לשמו על שם צבאו של המצביא הצרפתי נפוליאון בונפרטה, שחנה כאן עם צבאו, בעת שכבש חלקים מארץ ישראל.


#על ההיסטוריה של פארק הירקון
עוד בימיה הראשונים של המדינה, החליטו דוד בן גוריון ומאיר דיזנגוף שלא יוקמו בניינים ובתים על גדות הירקון. מדהים שעבר אז היה להם החזון והמודעות לסביבה, שהביאו להחלטה שעל גדות הירקון יישאר שטח ירוק ופתוח לטובת תושבי העיר.

את פארק הירקון עצמו החלו לבנות בשנת 1969. שטחו נקבע על 3,500 דונם, מכביש גהה במזרח ועד הים במערב. מתוך שטח זה, פעילים ופתוחים לטובת הציבור כמעט 3,000 דונם.

לשם "פארק גני יהושע", על שם ראש העיר דאז, יהושע רבינוביץ', הפארק זכה בשנת 1973. אז גם הוקמה חברת פארק הירקון, המנהלת אותו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/dR77XIwKRr4


ומהאוויר:

https://youtu.be/koGhh1ooIB0
שוק הנמל
#על שוק האוכל בנמל תל אביב

בנמל תל אביב, נושק לשפת המים ומשקיף על נופו המרהיב של הנמל, תראו את "שוק האיכרים" של הנמל. זהו שוק אוכל מקורה ונהדר, עם מבחר נהדר של אוכל מגוון, טעים ומגרה בהחלט.

השוק, שנפתח בשנת 2008, מציע למעלה מ-1000 מ"ר של דוכני אוכל, מסעדות של שפים מוכרים, חנויות מזון, דוכני חקלאים עם תוצרת טרייה ומוצרי בוטיק שונים.

בשתי קומותיו מציג השוק את מגוון מוצריו, כולל בשר משובח, דגים, פירות ים טריים, גבינות, שמן זית, זיתים, ממרחים שונים, פסטות, תבלינים, לחמים, נקניקים, נקניקיות ומאפים שונים.

אגב, אם שמתם לב לטורבינות שעל הגג הסולארי של המתחם - הן עושות שימוש ברוחות הים להפקת חשמל למתחם.


#טיפים
מדי יום שישי מגיע לכאן שוק האיכרים. מוכרים בו כל פרי, ירק, זרע, שתיל או דגן ישראלי שאתם יכולים להעלות בדעתכם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/tHOU7irLmKw
בית בן-גוריון בתל אביב
#על הבית של ראש הממשלה הראשון ומייסד מדינת ישראל
בית בן-גוריון בתל אביב הוא הבית שנמצא בשדרות בן-גוריון 17 בתל אביב, ביתו הפרטי של בן גוריון בתל אביב.

הבית שימש למגוריהם של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של ישראל. כמובן שהוא חי בו עם משפחתו, בין השנים 1931 ל-1973. זאת במקביל לחיים שניהל בבית ראש הממשלה בירושלים ובצריף שאותו קיבל כשעבר לגור בשדה בוקר.

את הבית בן שתי הקומות קנו דויד בן גוריון ופולה אשתו בתשלומים ונכנסו לחובות לא קטנים, שהגיעו אז לסך 1,000 לירות מנדטוריות, פחות משקל של ימינו, אך המון כסף באותה תקופה. הוי הצניעות של המנהיגים באותה תקופה...

את הבית תכנן המהנדס דוד טוביה ומחירו היה 350 לירות ארץ ישראליות. הוא נבנה על אדמות הקרן הקיימת במה שתהיה שכונת הפועלים חדשה.

בסוף חייהם של פולה ודויד בן גוריון שימש הבית לסירוגין, עם צריפם בשדה בוקר, כביתם של השניים, עד לפטירתו של בן-גוריון בשנת 1973.

מאז, הבית משמש מוזיאון שמנציח את המנהיג שייסד את מדינת היהודים והכריז עליה. בקומה השנייה של הבית הזה ממש, הוא הצליח לשכנע ולזכות בהסכמתו של משה שרת להצביע בעד הכרזת המדינה, צעד שדומה שרוב הממשלה היה איכשהו נגדו. בהסכמה זו שינה בן גוריון את התמונה והוביל לצעד ההיסטורי, שבזכותו כולנו כאן, במדינת היהודים העצמאית והחופשית.


#מבנה הבית
בקומה א' נמצא חדר האורחים משפחתי והמטבח, שבו סעד דוד בן-גוריון את ארוחותיו. בו נמצאים חדרה של הבת רננה, ממנו ניהל בן גוריון את מבצע סיני בימיו הראשונים, בהיותו חולה. "בחדר של פולה"
שהה בן-גוריון בימיו האחרונים לחייו, לפני שאושפז ונפטר בבית החולים "שיבא".

בקומה השניה השתמש דוד בן-גוריון בלבד. היה בה חדר-שינה וארבעה חדרי ספריה. בהם עבד, כתב את יומנו, התכתב ואירח מבקרים וחברים. ליד השולחן העגול ניהל התייעצויות בפורום רחב יותר הבית הושאר במצבו בעת שגרו בו הזוג בן גוריון והכל הושאר על מקומו.

בקומה השניה ספריית ענק שכוללת מעל 20,000 ספרים שונים, ב-11 שפות שונות, שבן גוריון ידע.

בצוואתו, הוריש בן-גוריון את הבית למדינת ישראל. הבית נפתח לציבור, ומשמש מאז כמוזיאון לזכרו ולהנצחת מורשתו של בן-גוריון.


#טיפים חשובים
הכניסה אל הבית היא ללא תשלום.

ניתן לתאם ביקורי קבוצות בטלפון: 03-5221010 או דוא"ל: info@bg-house.org


מבט מקרוב:

https://youtu.be/lZcR6HaxgvI
מתחם התחנה
#על המתחם שהיה פעם תחנת רכבת תורכית והיום הוא אזור בילויים שוקק חיים

היא נולדה כתחנת רכבת שממנה יצאה מסילת הברזל בקו יפו-ירושלים. התחנה הזו פעלה משנת 1892 ועד 1948 ונחשבת לקו הרכבת הראשון בארץ ישראל. במתחם התחנה נכללו אז מבני תחנת הרכבת והשירות שלה, בית משפחת וילנד הטמפלרית, שבנה האב בסמוך לבית החרושת של המשפחה, שייצר מרצפות מצוירות, לבנים ומוצרי בניה ממלט. בניית המפעל בסמוך לתחנה אפשרה ליצרן הטמפלרי לשנע חומרי גלם ותוצרת ברכבת לירושלים ולנמל יפו, להעמסה על אוניות שיצאו לאירופה.

הרכבת מיפו אל ירושלים נולדה בסוף המאה ה-19, לאחר תהליך של כמעט 50 שנה, של שידול הסולטן לאשר הקמתו של קו כזה וההקמה עצמה. הרכבת הזו עתידה להיות אמצעי התחבורה הראשון בארץ ישראל ובמרחב שבין תורכיה למצרים, שיחליף את הגמלים, ככלי התחבורה שישמש להעברת משאות כבדים למרחקים גדולים.

בסוף תקופת המנדט הבריטי פעלה התחנה ביפו בעיקר לצרכים צבאיים של הצבא, שהקים בה מחנה צבאי והעביר דרכה את הציוד לבריטניה, בעת פינוי ארץ ישראל. היא חזרה לפעול באופן סדיר עד ערב מלחמת העצמאות וחדלה.

לאחר הקמת המדינה, הועברה התחנה לירושלים לאזור אחר בתל אביב והאזור נותר מוזנח במשך שנים רבות. בשנים האחרונות שחזרה עיריית תל-אביב את המתחם ופיתחה אותו, כאזור בילויים שוקק חיים. השיפוץ והשימור שמו דגש על שימור העיצוב המקורי של המבנים ההיסטוריים שבתחנה, שחזור של קטע ממסילת הרכבת שהייתה בה ויצירה של מרחב פתוח לציבור. כלולים בו 22 מבנים מתקופות שונות בחיי התחנה, כל אלה על שטח של כ-20 דונם.


#תולדות הקמת קו הרכבת יפו-ירושלים
כבר באמצע המאה ה-19 הגה משה מונטיפיורי את הרעיון להקים מסילת ברזל בארץ ישראל. מונטיפיורי, שרצה לייסד בארץ תעשייה מודרנית הטעים שאחד הקשיים העיקריים לשם כך, הוא המחסור החמור באמצעים להובלת מכונות וחומרי גלם לתעשייה כזו. לאחר השתדלות רבה אצל הסולטן התורכי עבד אל-חמיד השני, אישר הסולטן 30 שנה לאחר מכן את הזיכיון להקמה והפעלה של קו הרכבת. מי שזכה לקנות את הזיכיון היה יוסף נבון, עסקן ירושלמי נמרץ. ביחד עם שותפיו, ניסה נבון לגייס משקיעים להקמת המסילה אך נכשל בכך. הזיכיון נמכר לחברה צרפתית והיא שהקימה לבסוף את קו הרכבת מיפו לירושלים ובנתה את התחנות שלאורכו.

לחברה הצרפתית לקח שנתיים לבנות את קו הרכבת. עם סיומו, בשנת 1892, החל באופן רשמי עידן הרכבת בארץ ישראל. בטקס מפואר שנערך בתחנת הרכבת בירושלים, נחנך הקו החדש, כשהאות לפתיחת הטקס היה הגעתה של הרכבת הראשונה מיפו. זה, אגב, היה השלב שבו הכריזו על השם שניתן ל"כלי התחבורה החדשני" שהגיע לארץ. מסתבר שאליעזר בן-יהודה, מחדש השפה העברית, הציע את השם "רַכֶּבֶת" לקטר ולשיירת הקרונות שהוא מושך.


#על הרכבת עצמה
על אף חדשנותה בארץ, הרכבת הראשונה בארץ ישראל לא הייתה מודרנית במיוחד. היא נסעה לאט ולקח לה 4 שעות להגיע מיפו לירושלים. גם קו הרכבת היה מוגבל ביותר. בשנים הראשונות שלו נסעה הרכבת בתדירות של פעם אחת ביום, בכל כיוון.

מחיר הנסיעה לירושלים באותם ימים היה 50 גרוש במחלקה הראשונה והמפוארת ו-30 גרוש במחלקה השנייה, הרגילה. ומי לא נסעו בה - מצליינים ותיירים, ועד סוחרים ותושבים שנסעו למקומות הקדושים או לבקר קרובים בירושלים ובערים כמו לוד ורמלה, שעל הדרך. גם פמליית הקיסר הגרמני וילהלם השני מצאה את עצמה נוסעת בקרון שקושט במיוחד בשבילה וכמובן - הנוסע המפורסם ביותר - חוזה מדינת ישראל בנימין זאב הרצל.

ערב מלחמת העולם הראשונה, עברו בתחנה הזו כמעט 200 אלף נוסעים וכ-50 אלף טון של משא.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/6yeGbYxtk6Y


וסיור במקום:

https://youtu.be/Waelkdjz3go
כיכר השעון
#על הכיכר עם השעון שבנו לנו התורכים

כיכר השעון היא אחד המקומות המרכזיים והמוכרים ביפו, עוד מימי התורכים. כמובן שאת שמה היא קיבלה ממגדל השעון שממוקם במרכז הכיכר. המגדל בנוי מאבן כורכר. הוא אחד מכ-100 מגדלי שעונים שנבנו בתחילת המאה ה-20 ברחבי האימפריה העות'מאנית. במקור נבנה השעון בשנת 1906 על ידי התורכים העות'מנים ששלטו בארץ, לכבוד יום השנה ה-25 להכתרתו של הסולטאן התורכי עבד אלחמיד השני.

בראש מגדל השעון היו קבועים בעבר 4 שעונים, כששניים מהם הראו את השעה באירופה. אם תביטו היטב תוכלו להבחין שלשתי הקומות הראשונות יש פינות מעוגלות. אלה שתי הקומות המקוריות שנבנו למגדל. רק בשנת 1911 נוספה הקומה הנוספת וניתן לראות שלה יש פינות רבועות. כשהעבירו את השעון אל הקומה העליונה השאירו במקום שבו הוא היה בקומה השנייה לוח נחושת ירקרק.

בחלונות המגדל שולבו עיטורי ברזל שבהם מתוארים אירועים היסטוריים מתולדותיה של יפו.


#מסביב לכיכר
אם תסובבו את הראש לכיוון מערב, כיוון הים, תראו את מה שנקרא בתורכית "הקישלה". כאן היו בזמן התורכים תחנת המשטרה ובית הסוהר של יפו. גם השלטון הבריטי השתמש במקום כתחנת משטרה וכאן נכלאו בתקופת המנדט הבריטי לוחמי מחתרת יהודים מהאצ"ל והלח"י. עד לפני כמה שנים זו הייתה תחנת משטרה פעילה במדינת ישראל. בשנת 1971 צולם כאן אפילו הסרט הישראלי האהוב כל כך, "השוטר אזולאי", בכיכובו המרגש עד דמעות של שייקה אופיר.

בצד השני, בכיוון מזרח של כיכר השעון תוכלו לראות מעין עמודי ענק שנראים עתיקים. אלו לא שרידים של מקדש רומי שנחרב. כאן היה בתקופת התורכים בית הסראייה, בית הממשל התורכי. בהמשך שכנה בו גם עיריית יפו. במלחמת העצמאות, ב-4 בינואר 1948, פוצצו אותו לוחמי הלח"י, המחתרת היהודית שנלחמה כאן. משאית תופת שהוחנתה למול הסראייה, פוצצה אז והרסה את הבניין כולו, למעט העמודים שנותרו על מקומם.

אם תתקדמו 50 מטרים ממגדל השעון, לכיוון דרום, הכיוון ההפוך מתל אביב, תגיעו למאפיית אבולעפיה, מוסד יפואי מוכר שבו נמכרים מאפים מזרחיים מגוונים וטעימים.


מבט מקרוב

https://youtu.be/ATYsehz-JNI


סיור במקום:

https://youtu.be/UM1Incm1h7E
כיכר קדומים
#על הכיכר המרכזית של יפו העתיקה

כיכר קדומים היא היום הכיכר המרכזית של יפו העתיקה. בכיכר הזו יש מסעדות ובתי קפה ובמהלך הקיץ היא משמשת מקום למופעים קטנים ופתוחים לציבור. ממנה יורדים אל סימטאות יפו העתיקה, בואכה הנמל. ממש מתחת לכיכר ניתן לבקר במוזיאון שמציג את תולדות יפו.

אם תרדו מהכיכר מעט מזרחה, תוכלו להביט אל הים בכיוון מערב ולראות בתוך הים, במרחק של כמה מאות מטרים מהחוף, את הסלעים המוכרים כ"סלע אנדרומדה".

כאן נקשרה על פי האגדה אנדרומדה לסלעים, כקורבן של אנשי יפו שנועד לפייס את מפלצת הים, כדי שהמפלצת תוכל לטרוף אותה. וכאן אירע הנס שבו הציל הגיבור פרסאוס את אנדרומדה, רגע קט לפני שהמפלצת עלתה מן הים לטרוף אותה. פרסאוס לקח את אנדרומדה על סוסו המעופף והם נישאו וחיים באושר מאז.

בצד הצפון-מערבי של הכיכר תוכלו לראות את כנסיית סנט פטרוס, הכנסייה הפרנציסקנית הראשית של יפו. הכנסייה הזו נראית היטב כשמביטים על יפו מחופי תל אביב ואף הופיעה בעבר בסמל העיר תל אביב-יפו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/RtRXAk7ZHQE
גן מאיר
#על הגן התל אביבי האהוב מכולם

בין הרחובות המלך ג'ורג' וטשרניחובסקי שבמרכז תל אביב שוכן לו גן שליו ומקסים בשם גן מאיר. הגן הוא פינה של שקט בהמולת העיר. תראו בו אימהות ומטפלות עם פעוטות, קשישים נחים בשמש, כלבים ובעליהם מגיעים לגינת הכלבים, זוגות בהפוגה ואנשים היושבים לקרוא בו ספר. העצים הגדולים שבמרחביו מספקים שפע של צל ליושבים על ספסלי העץ, ליד פינות הפיקניק ושולחנות הפינג-פונג. במרכזו בריכת נוי גדולה, מוקפת צמחייה ירוקה ומעוטרת בשושנות מים מרהיבות.

גן מאיר נקרא על שם מאיר דיזינגוף, ראש העירייה הראשון של תל אביב. הוא נמצא על שטח שתרמה משפחת שלוש לשם כך. את הגן תכננה העירייה להקים לכבוד יום הולדתו ה-70 של דיזינגוף, אבל הקמתו לא הייתה פשוטה והיא התעכבה כל כך עד שזמן קצר לפני שנפטר, תבע דיזנגוף בזעם שלא לקשור את שמו עם הגן הזה. לבסוף, יותר מעשור אחר כך ושנים אחרי מותו של האיש, נחנך הגן בשנת 1944.

ב-2004 נוצרה מסורת בגן מאיר, של משחקי ילדות שכונתיים בלילות. המשתתפים, בוגרים מגילאי 20 ומעלה, משחקים בו במשחקים של ילדותם, כמו קלאס, מחניים, מחבואים ודג מלוח.


#על פרשיית הרצח בגן מאיר של שנות ה-40
היום קשה לזהות את הגן השליו שבו משחקים פעוטות ויושבים זוגות מאוהבים, עם זירת פשע אלימה, אבל בשנת 1949 התרחשה כאן פרשה שהסעירה את תושבי העיר וידועה בשם הרצח בגן מאיר. הפרשה שהייתה הפשע הראשון מסוג זה בתל אביב הקטנה, הטילה צל גדול על הגן היפה והתמים.

זו הייתה פרשיית אונס ורצח שהחרידה את תל אביב הצעירה. היא נולדה בקיץ 1946, כששני צעירים, דניאל פקטורי ונעמי שטיין, נפגשו בגן מאיר. השניים גילו כמה שבועות לפני כן, שהם אחים למחצה.

לפתע ניגש אל השניים סוטה מין בשם דוד יעקובוביץ'. הוא היכה את דניאל פקטורי במקל על ראשו ואנס את נעמי, כמו שבדיעבד הסתבר שעשה לא פעם בעבר. דניאל הגוסס הצליח להגיע לבית אמו הסמוך ושם התמוטט. כל הלילה הוא גסס בבית החולים ולמחרת הוא מת.

המדהים הוא שיעקובוביץ', יווני נוצרי מקפריסין, ששמו כריסטוס ניקולאידס והוא רק התחזה ליהודי, היה מאלו שדיווחו למשטרה על ה"צעירה שנאנסה ונמצאה בגן". משהתברר שהוא שיקר לגבי זהותו, הוא נחשד, ולבסוף זוהה על ידי נעמי. במשפט, שהסעיר את היישוב כולו, הורשע יעקובוביץ' ברצח ואונס ונידון למוות. זו הייתה הפעם הראשונה ששופט ישראלי גזר עונש כזה.

הפרשה עוררה הדים גם בחו"ל, שכן הרוצח הגיע לארץ במסגרת שירותו בצבא הבריטי והתחזה ליהודי. נמצא אפילו מתנדב בריטי שביקש לשמש כתליינו.

אלא שגזר הדין לא הוצא אל הפועל. בית המשפט העליון קבע שמכיוון שיעקובוביץ' הרג את פקטורי, כדי למנוע מהאחרון להפריע לו בביצוע פשע האונס, הוא לא רצח אותו אלא הרגו. וכך, נגזר דינו ל-15 שנות מאסר בלבד. יעקובוביץ' שוחרר מהכלא כעבור עשר שנים בלבד.

בשל האונס והרצח בגן מאיר נפגע המוניטין של הגן קשות. במשך שנים פחדו תושבי תל אביב לעבור בגן בלילות ומה שהיה פינה של אושר הפך לצל מאיים של אימה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/d5vMQPqvZbI
יפו העתיקה
#על העיר יפו ותולדותיה

יפו היא מהערים העתיקות בעולם והעיר העתיקה בים התיכון. היא מוזכרת במקורות רבים, מפפירוסים מצריים, דרך המיתולוגיה היוונית, בכתבים יהודיים כמו ספר יונה הנביא ועד לנצרות. אין הרבה ערים בעולם שנכבשו, נהרסו ונבנו מחדש, כמו יפו.

כיום מכירים אותה כולם בתור פנינת התיירות שמדרום לתל אביב. היא מציעה הרבה, החל משרידי יפו העתיקה, דרך נמל יפו עם הדייגים והמסעדות הקטנות שבו ועד לשופינג עממי וחיפוש של מציאות בשוק הפשפשים המפורסם בישראל. "אין כמו יפו בלילות", אומר השיר, אבל האמת היא שכיף להתהלך בין סמטאותיה גם בימים, או לשבת לארוחת דגים ים תיכונית בשקיעה, אל מול הים התיכון ולישון או לבקר בבתים העתיקים שבה.

הקמתה של יפו מיוחסת ליפת, בנו של נוח. מסמכים קדומים וחפירות לימדו את החוקרים שיפו שימשה עיר נמל כבר לפני 4000 שנה. היא שירתה אז את המלחים הפיניקים והמצרים במסעותיהם הימיים.

גם אחרי כן לא הפסיקה יפו להיות עיר נמל מרכזית וחשובה. ישבו בה בתקופות שונות כל כך הרבה עמים, מהפיניקים, דרך הרומאים, הממלוכים בתקופת בייברס, דרך נפוליאון שטבח בתושביה באכזריות והעות'מנים שבראשם מחמד אבו נאבוט. הם אלה שבנו את יפו העתיקה שאתם רואים מסביב ואת מגדל השעון וסללו את שדרות ירושלים בתחילת המאה ה-20.

מקור השם "יפו" הוא מהלשון הצידונית, שבה פירושו יפה, מצפה ששון.

נמל יפו היה שער הכניסה לרבים מאנשי העליות לארץ ישראל. בשנת 1965 הוא הפסיק לתפקד כנמל מסחרי והפך לנמל דייגים ומרינה לסירות ויכטות ועד לנמל הציורי של היום, זה עם המסעדות ובתי הקפה והבריזה הנעימה שבאה מהים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/5Knxuzu8-n8


ומהאוויר:

https://youtu.be/LRQR4ffRwM0
נמל תל אביב
#על הנמל של תל אביב שהפך לאתר בילויים שוקק חיים

כיום הפך מתחם נמל תל אביב לאחד מאתרי הבילוי והתיירות הפופולריים בתל אביב, אבל ההתחלה הייתה צנועה יותר. ביחד עם לידת העיר תל אביב נולד גם החלום לנמל עברי, שאינו נמל יפו.

אבל רק עם פרוץ המרד הערבי הגדול ומאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, ב-1936, והשביתה הכללית שהוכרזה על ידי הערבים וגרמה להשבתה כללית של נמל יפו, שנמשכה חצי שנה, רק אז קיבלו מממשלת המנדט אישור לפריקת סחורות בחוף תל-אביב.

כדי שהבריטים לא יתחרטו, נבנה במהירות מזח העץ הראשון בצפון העיר, ליד שפך הירקון. הוא נבנה על חוף שהיה בחלקו בבעלות העירייה, בסמוך לבנייני יריד המזרח שיועדו להיות המחסנים של נמל הפריקה החדש.

כך נולד מה שהחל כתשובה יצירתית למאורעות הדמים והיה לנמל של תל אביב הצעירה. ב-19 במאי 1936 פרקו סבלים את האניה הראשונה, כשההמונים מסביב חוגגים בשירת "התקווה".

בחודשים שאחרי נסחף גשר העץ ובמקומו נבנה מזח ברזל ארוך ונחפרה בחוף בריכת המעגן לסירות. המעניין הוא שמכיוון שהממשלה אסרה על עיריית תל אביב לממן את בניית הנמל, גוייס כל המימון לבניית הנמל באמצעות חברה פרטית שהוקמה לשם כך. מניות החברה, בשם "'אוצר מפעלי ים בע"מ", הונפקו לציבור ונרכשו בהמוניהן על ידי רבים. ביישוב היהודי ראו בנמל החדש צעד ראשון לעצמאות והתגאו בכך שהוא נבנה על ידי הציבור היהודי, ללא תמיכת הממסד הבריטי או העירוני.

שנתיים אחרי הקמת הנמל הוגשם עוד חלום, כשנמל הסחורות התרחב ונפתח נמל הנוסעים במקום. במהלך מלחמת העולם השנייה הנמל נסגר ומתקניו נתפסו ברובם, על ידי הצבא הבריטי, לטובת המאמץ המלחמתי.

עם הקמת המדינה הסתבר עד כמה הקמתו הייתה חשובה. נמל תל-אביב היה הנמל היחידי בשליטה יהודית. חשיבותו למלחמה הייתה אדירה, לצרכי הבאת אספקה לצה"ל הצעיר ולהברחת כלי נשק הכרחיים למלחמת העצמאות.

אבל בשנות ה-60 סגרה למעשה ממשלת ישראל את הנמל, כמו גם את נמל יפו, והעדיפה להקים את נמל אשדוד. המקום הוזנח והפך למחסנים בלבד. רק בתחילת שנות ה-2000 החל תהליך הגאולה של הנמל המוזנח והפיכתו למתחם בילוי ופנאי תוסס.


#מה היה יריד המזרח?
נמל תל אביב התבסס על מה שנקרא "יריד המזרח", מיזם שהוקם בשנת 1934 במגרשי התערוכה שבצפון רחוב דיזנגוף בתל אביב. היריד הוכרז כחלק מחגיגות חצי היובל לייסוד העיר תל אביב. השתתפו בו 30 מדינות ומעל חצי מיליון איש ביקרו בו, בחודש וחצי הראשונים.

מרבית ביתני היריד הוקמו בסגנון הבינלאומי. האדריכלים היהודים הבולטים של התקופה תכננו בו אז ביתנים שונים. אחד מהם, אריה אלחנני, עיצב את סמל היריד - "הגמל המעופף", שהוצב על ראש התורן בכניסה ליריד.

ביריד, שזכה להצלחה גדולה ויהפוך בשנים הבאות ליריד שנתי, הציגו יצרנים וצרכנים מכל העולם. הוא יצר מפגש בין ארצות המזרח המתעורר עם מדינות אירופה המשגשגות באותה תקופה. כנכס דיפלומטי וכלכלי הפך יריד המזרח את העיר הצעירה תל אביב, למוקד של מפגש מסחרי בין מזרח למערב וקידם את התוצרת המקומית בארץ ובחו"ל. במבני היריד התארחו אז ארצות רבות, כולל בריטניה וברית המועצות - מעצמות באותה תקופה.

כך היה מוכן יריד המזרח לפגוש את ההיסטוריה, כשהיה הבסיס לנמל תל-אביב, שעתיד להפתח בשנים הבאות ולהפוך לנמל פעיל ומשגשג.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Uhp7YTnINz8


נמל יפו
#על הנמל העתיק בישראל

נמל יפו (Jaffa port) הוא מהנמלים הקדומים בעולם. זהו נמל שפועל ללא הפסקה, מאז התקופה הכנענית. הוא מוזכר כבר בספר יונה, בתור הנמל שממנו ברח יונה הנביא לתרשיש. הפסוק: "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי ה' וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ…" (יונה, פרק א', ג).

הנמל הזה הוא שהפך את יפו לאחת הערים החשובות באגן המזרחי של הים התיכון. כבר מאות שנים שנמל יפו הוא שער הכניסה המערבי של ארץ ישראל. במשך אלפי שנים שימש הנמל ספנים, דייגים, סוחרים, צליינים, כובשים, עולים בכל עליות ישראל ומהגרים אחרים, אל הארץ וממנה.

נמל יפו היה נמל שאליו הגיעו כל העולים לארץ ישראל בספינות. אליו הגיע הרצל בביקורו המפורסם בארץ ישראל בשנת 1898, בהזמנת הסולטן התורכי. עד לאמצע תקופת המנדט הבריטי הוא היה הנמל הראשי של ארץ ישראל. ב-1920 הגיע ממנו הנציב העליון הראשון של הבריטים, הרברט סמואל.

שלטונות המנדט הבריטי שיפצו את נמל יפו, הקימו מגדלור, מחסנים גדולים, ובית מכס ובניין מנהלה בסגנון הבינלאומי שהיום הפך למבנה מושמץ ולא אהוב בנמל. הבריטים גם הוסיפו על סלעי החוף שובר גלים מבטון.

בקומה השנייה של המבנה הדרומי משורת המבנים העתיקים של הנמל אפשר לראות את החלון שעליו מספרים המדריכים שהוא החלון המשקיף אל הים התיכון מהשיר של פוליקר "חלון לים התיכון". כמובן שאין קשר בינו לבין השיר, שאינו ביוגרפי אלא בהשראת סיפורים של הורי המלחין, פוליקר, והתמלילן שכתב את מילות השיר, יעקב גלעד.

כיום יוצאים מנמל יפו השכם בבוקר או בלילה, בעיקר דייגים, שחוזרים אחר-כך ומוכרים את שללם על הרציף. שווה לקנות שם דגים טריים ולהכינם בבית. אם אתם רעבים, יש כאן שורת מסעדות ציוריות יותר ופחות, שמציעות על החוף ממיטב הדגים ומאכלי הים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/X4L0LqhAiGg
פארק אריאל שרון
#על הפארק שנבנה על הר של זבל

הוא נמצא בשולי העיר בתל אביב ויש בו לא מעט מסלולי טיול, הליכה ורכיבה על אופניים. אבל עם 8,000 דונם של שטח, שהם פי 2.5 מגודלו של הסנטרל פארק בניו יורק - פארק אריאל שרון הוא אחד מהפרויקטים הגדולים בעולם בתחום שיקום הסביבה. הפארק הזה כולו ירוק ופורח, עם נוף מרהיב ונמצא בלב גוש דן. זהו נכס של ממש לאיכות החיים של תושבי העיר והמבקרים בה.

עד להקמת הפארק נקרא האזור כולו "חירייה", על שם כפר ערבי ששכן כאן בעבר. בין השנים 1952-1998 הרשויות המקומיות בגוש דן פינו את הפסולת שלהן לכאן ועם השנים הוא הפך להר של ממש. במשך שנים היה הר הפסולת חירייה, תל הזבל שגובהו כ-60 מטרים מעל פני הקרקע, ל"הר הפסולת של המדינה". לא הייתה דוגמה טובה ממנו למפגע סביבתי, תברואתי ובטיחותי בישראל.

המקום יצר מפגעים סביבתיים חמורים. השריפות הרבות שפרצו כאן, כתוצאה מתסיסת זבל וגז, פגעו באיכות החיים והאוויר בתל אביב וגוש דן כולו. גם להקות הציפורים הגדולות שהתרכזו מעליו היוו סכנה ממשית למטוסים שהמריאו בשדה התעופה בן גוריון הסמוך והיה חשש חמור מתאונות מטוס, כתוצאה מציפורים שנשאבות אל מנועי הסילון.

ההחלטה על הקמת הפארק התקבלה ב-2005. בכך הפך פארק אריאל שרון לפרויקט הנדסי ואדריכלי מורכב, שהפך אזור מזוהם ומוזנח במשך עשרות שנים - לפארק ענק ירוק ופורח. שנתיים אחר כך הוא נחנך כ"פארק אריאל שרון".


#מה תראו כאן?
כיום, זורמים בשטחים הפתוחים שמסביב להר נחל איילון ושלושה מיובליו. עוד במתחם שטחי חוות שלם, בני ברק העתיקה, בית הספר "מקווה ישראל" ופארק מנחם בגין. לא תראו כאן רק משפחות מתחרדנות בשמש או זוגות בפיקניק מפנק. יש פה גם מגוון זוחלים, יונקים, דו-חיים ומאות ציפורים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/s8D2C0UlNbY


וביקור בפארק כשהוא עוד היה מזבלה:

https://youtu.be/f32F45Q8Tpg?t=167
חוף הצוק
#על החוף הצפוני של תל אביב

החוף הצפוני ביותר של תל אביב-יפו ובין הפופולריים שבהם, ממוקם קילומטר מערבית לצומת גלילות. זהו חוף הצוק (Hof Hatsuk) שמציע למבקרים בו מתקנים משופצים, שירותים ציבוריים, מקלחות, מתקני ספורט וטיילת רחבה ונעימה לצד מדשאות ירוקות.

רבים רואים בו חוף מושלם לימי הקיץ הבוערים. חוץ משוחים ומשתזפים בהמוניהם, תראו בו זוגות משחקים במטקות, קייט סרף ומשפחות שיושבות על החול ומשחקות בו.

חוף הצוק שופץ בשנת 2005, הוא פעיל לאורך כל השנה ויש בו שתי תחנות הצלה (בצפון ובדרום החוף). הכניסה אליו מדרום צמודה למתחם Sea & Sun ומצפון ליד מלון מנדרין.


#טיפים
אם תצעדו על החוף צפונה, תגיעו לחוף הרצליה ולמרינה של הרצליה, שליד קניון ארנה.


גלישה בחוף:

https://youtu.be/Z0ip5wVeMhY


מבט מהאוויר:

https://youtu.be/9kax4_oa9Pc
חוף פרישמן
#על חוף הצרפתים של תל אביב

חוף פרישמן הוא חוף פופולרי שנמצא ממש מול רחוב פרישמן התל אביבי ומכאן שמו. הוא רועש ועירוני, מלא בצעירים ואנרגיה טובה והאופי הכללי של האזור מאד אורבני ועמוס. בתי הקפה שבו מגיעים כמעט עד קו המים ומאפשרים לאכול אוכל טוב לצד רחצה בים, שיזוף נעים ובריזה מדהימה מהים.

לא סתם קיבל החוף התל אביבי בשנים האחרונות, את הכינוי "חוף הצרפתים". תיירים צרפתיים רבים פוקדים אותו ואת מגוון המלונות שמסביבו מדי קיץ והם מתים על החוף הזה. יש בו מן הסתם אווירה בינלאומית ומפגש מדהים בין צעירי תל אביב והמבקרים שבאים מכל העולם אל העיר.

בחוף פרישמן שירותים ציבוריים ומלתחות, מזנון ומסעדה, השכרת כיסאות, מיטות שיזוף ושמשיות, מתקני ספורט ועוד.


#טיפים
הכניסה לחוף היא מהטיילת שבקצה רחוב פרישמן.

סביב החוף מגרשי חניה רבים.


מבט מקרוב על חוף פרישמן:

https://youtu.be/pHJWPbF_aVA


ביקור במקום של נסיך:

https://youtu.be/xi0PGR3Dlzk


כדורגל זה כאן?

https://youtu.be/fkEYxX0cR-I
חוף ירושלים
המושבה האמריקאית
גן שער רעמסס
פארק אדית וולפסון
חוף בננה ביץ'


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.