» «
חוף אינגליש ביי
חוף אינגליש ביי
#על חוף השקיעות של ונקובר

חוף אינגליש ביי (English Bay) המכונה גם החוף הראשון (First Beach), ממוקם לאורך שדרת החוף (Beach Ave), בין רחוב גילפורד ורחוב בידוול (Bidwell street). זהו החוף המאוכלס ביותר באזור מרכז העיר, ליד הדאונטאון של ונקובר.

אינגליש ביי מוכר כחוף עם השקיעות הכי יפות בוונקובר, מה שמבטיח שיהיה כיף להגיע אליו עם קצת יין ואוכל, לסעודה רומנטית אל מול השמש השוקעת. לחילופין, המתינו בתור לקקטוס בר קפה (Cactus Club Cafe) המבוקש ותהנו מאוכל מצוין בפטיו נעים ויוקרתי, אל מול אותה שקיעה נהדרת.

אוהבי הספורט והכושר ייהנו לאורך החוף המזרחי של אינגליש ביי. כאן עוברת "דרך החוף" (Stanley Park Seawall) של סטנלי פארק, ודאי מסלול הריצה והאופניים הפופולרי ביותר בעיר.


השקיעות היפות של האינגליש ביי:

https://youtu.be/PtclhW4JBKQ


מבט מקרוב:

https://youtu.be/ywpPxbo6FyA


ומהאוויר:

https://youtu.be/2S1ktsr-J8Q
פארק רוניון
פארק ראניון
#על הפארק של הוליווד שמאפשר לטייל ממש בטבע

פארק ראניון הוא למעשה פיסה של טבע בלב הוליווד. הפיסול הסביבתי הפארק ונקודות התצפית הן שהופכות אותו למקסים במיוחד ולאחד מאזורי הטיולים הפופולריים בעיר.

הקפידו להגיע לבושים נוח, שכן מסלול ההליכה הזה, שחוצה את הר הוליווד ידרוש מכם לא מעט מאמץ. במקום מגוון מסלולים, תלולים יותר או פחות ובעלי דרגת קושי שונה.

גולת הכותרת של המקום הזה ללא ספק הוא הנוף הנשקף מהפסגה. לוס אנג'לס היפה תיפרש בפניכם במלוא הדרה - כולל שדרות סנסט והסמל המפורסם של הוליווד.

הכלבים כאן הם אורחי כבוד ובעליהם יכולים לשחרר אותם לחופשי. זו גם הסיבה שלפעמים תוכלו לראות כאן גם סלבריטאים שמגיעים לכאן עם הכלבים שלהם. כמו כן, מדי פעם תראו כאן קבוצות אנשים בשיעורי יוגה או טאי צ'י, שכן לעתים הם מתקיימים כאן - ללא תשלום.


טיפים:
=====
שקלו להגיע לפארק במונית כי החנייה סביב מסלול הטיפוס שמורה לתושבי האזור.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/LuwoP8p_gz8
הייד פארק
הייד פארק
#על הפארק

הייד פארק הוא אחד מהגנים המלכותיים של לונדון. גודלו הוא 2.5 ק"מ והוא נמצא במרכז לונדון. הפארק נרכש במקור על ידי הנרי השמיני, מנזירי מנזר ווסטמינסטר בשנת 1536. כמו הרבה גנים מלכותיים באותה תקופה, גם הוא היה סגור בהתחלה, למבקרים. גם הכבישים שבו היו פתוחים למעבר הכרכרות של בני האצולה בלבד.

בתקופות קדומות יותר שימש האזור כשטח ציד וזירה לקרבות, מרוצי סוסים, הוצאות להורג וכדומה. בזמן מלחמת העולם השנייה, השתמשו בהייד פארק כשטח שעליו גידלו תפוחי אדמה.

בשנת 1728 לקחה המלכה קרוליין 300 דונם מהצד המערבי של הפארק והפכה אותו לגני קנזינגטון. זו הייתה גם אותה התקופה שבה נוצר אגם הסרפנטיין. זהו אגם שצורתו דמוית נחש ובו תוכלו לשוט או לצפות בעופות המים.

יש בו גם נקודת הנצחה מרגשת לנסיכה דיאנה, "נסיכת הלבבות", עליה השלום.

אפשר לטייל בפארק בנינוחות ולראות את האנדרטאות שבו, ליהנות מבית הקפה או מהמתקנים לילדים.

בשנת 1851 נבנה בהייד פארק ארמון הקריסטל, לכבוד תערוכה גדולה שנערכה בלונדון באותה השנה. בשנת 1857 הועברה לכאן ה"מארבל ארץ'" - קשת שיש שתוכננה בידי האדריכל ג'ון נאש כשער הכניסה לארמון באקינגהם ונבנתה בהשראת קשת הניצחון ברומא.



#פינת הנואמים בפארק

אחת הסיבות לכך שהפארק מוכר כיום בעולם, היא "פינת הנואמים", שבה נהגו ונוהגים עד היום להתכנס אנשים רבים ולנהל דיונים פומביים. ב"פינת נואמים" יכול כל אחד לעמוד ולנאום כרצונו. אנשים שנמצאים או מגיעים במיוחד אל הפארק מתקבצים מסביב לנואמים ומאזינים להם.

חלק מהנואמים חכמים במיוחד, שכן בפינה זו נאמו בעבר גם אישים כמו קארל מרקס, ולדימיר לנין וג'ורג' אורוול. אחרים עושים מעצמם צחוק ומעוררים ויכוחים וצחוק... מנהג הנאומים נשמר בחלקו עד היום, כשבכל יום ראשון תוכלו לשמוע שם נואמים שונים שידברו על נושאים פוליטיים, כלכליים ועוד.


#הייד פארק

כאשר התושבים המקומיים הלונדונים רוצים לשאוף קצת אוויר צלול, לטייל, לרוץ, לרכב על אופניים ובכלל לעשות הפסקה מהשגרה התובענית, הם מגיעים לפארק הזה, ההייד פארק. הפארק הוא אחד משמונת הפארקים המלכותיים שבתחומי עיר הבירה של הממלכה המאוחדת והוא אחת מהריאות הירוקות הבולטות בלונדון.

הפארק הזה, בו 350 דונמים של נוף פסטורלי וירוק, אירח כבר לא מעט תערוכות, הפגנות וקונצרטים גדולים. את השם "הייד" ניתן לקשור כנראה למידת שטח ייחודית שנקבעת לפי פוטנציאל התנובה של הקרקע. מידת השטח מכילה תחום של בין 60 ל-120 דונם.

הפינה הדרום מזרחית של הפארק מחוברת למעשה אל החצר האחורית של ארמון בקינגהם שלמעשה מחובר גם לפארק סנט ג'יימס. חיל הפרשים השייך לארמון משתמש בפארק על בסיס יומי.


#הייד פארק לתיירים

הכניסה לפארק מתאפשרת החל מהשעה חמש בבוקר ועד חצות. מגיעים אליו כ-5 מיליון מבקרים בכל שנה ולא במקרה. בפארק קילומטרים של נתיבי אופניים, דרכים מיוחדות למעבר סוסים, שבילי הליכה, מגרשים למשחקי ספורט - כדורגל, טניס, גולף, כדורת וקריקט. בפארק פנסי רחוב המאפשרים שהייה נעימה ומוארת גם בשעות הערב, ספסלים המאפשרים מנוחה עם נוף של הפארק, בתי קפה, מסעדות, ברזיות מים ואפילו תחנת משטרה. בקיץ מוצבים באופן קבוע כ-500 כיסאות נוח בצבעים ירוק ולבן המאפשרים ישיבה נוחה באוויר הפתוח.

גם ילדים ימצאו כאן לא מעט עניין, במיוחד בפארק הקרוי על שמה של הנסיכה דיאנה הממוקם בתוך הפארק הגדול. שם יוכלו הילדים לשחק בחול ובמים. הכניסה למבוגרים תתאפשר רק אם יש להם ילדים.

כמה מופעי מוזיקה גדולים במיוחד התקיימו בפארק הזה. בין היתר מצאו את עצמם מופיעים כאן האבנים המתגלגלות, פינק פלויד, קווין, רד הוט צ'ילי פפרס ועוד ועוד. אל ההופעות הגיעו מאות אלפי צופים.

אם אתם מחפשים מה לשלב ביום שבו אתם מבקרים בפארק, אתם יכולים להוסיף למסלול את אזור הווסטמינסטר, אוקספורד סטריט, נוטינג היל או קריית המוזיאונים.

מבט מקרוב על ההייד פארק:
https://www.youtube.com/watch?v=wG-vnMLaMlE
פארק מרכז פובלה נואו
פארק מרכז פובלה נואו
#על הסנטרל פארק של ברצלונה

פארק מרכז פובלה נואו (Poble Nou), הוא אחת מהפנינים שהותיר כאן האדריכל הצרפתי הנודע ז'אן נובל, מי שהטביע חותם בכמה הזדמנויות בברצלונה. כאן ניתן לראות את "ברצלונה החדשה" שהתפתחה מסביב לשכונת דיאגונל ואת הפארק החדש הזה, הנחשב ל"סנטרל פארק" הפרטי של שכונה "פובלה נואו".

הפארק הפך לריאה הירוקה שבמשך השנים נדרשה כאן, הוא נחנך בשנת 2008, בגודל של 55,000 מטרים רבועים. הוא משלב מגוון מתחמים ונותן תחושה מעט פוסט-תעשייתית, קצת כמו האזור המקיף אותו. הסיבה היא ש"פובלה נואו", השכונה החדשה, הייתה פעם לב תעשיית הטקסטיל של ברצלונה. בפארק תוכלו לראות את אחד הבניינים מהעת ההיא, שכמעט ולא שרדו. זוהי טחנה המכילה ארובה מקורית. עם הזמן, הוחלפו המבנים הישנים, עם הלבנים העתיקות, בבניינים מודרניים ומלונות גדולים. השכונה, ממש כשמה, התחדשה לה.

מסביב לפארק יש חומה היקפית גבוהה, המכוסה בפרחים מטפסים. יש בו ארבעה אזורי משחק לילדים, הכוללים קירות טיפוס, משטחי גלישה ושולחנות טניס. כשהפארק נפתח לראשונה, נצבעו גזעי העצים שלו בלבן, כך שייצגו בניינים. ככל שהעצים גדלו, כך הצבע הלבן דהה והם קיבלו צורה "עצית" יותר. העצים הרבים מספקים שפע של צל ותוכלו להעביר כאן זמן איכות רומנטי או משפחתי, על המדשאות רחבות הידיים שבו.

מבט מקרוב על הפארק:
https://www.youtube.com/watch?v=wqsonBwFUpg

טאי צ'י

טמפלהוף
טֶמְפְּלהוֹף
#על נמל התעופה הנאצי שהפך לפארק לכל המשפחה

שדה התעופה טֶמְפְּלהוֹף הוקם בשנות ה-20 של המאה הקודמת. עוד בסוף המאה ה-19 השתמשו בו להטסה הראשונה אי-פעם של ספינות אוויר. בתקופה הנאצית היה שדה התעופה הזה אחד מהמקומות שבהם ניסו להפגין הנאצים את עליונותם, על ידי בניית המבנה הגדול בעולם. זה היה הטרמינל של טמפלהוף, בניין בצורה של קשת, שאורכה 1.2 קילומטרים ושטחה 258 אלף מטרים רבועים!

במהלך המלחמה לא הופצץ שדה התעופה, ככל הנראה משום שכוחות הברית התכוונו להשתמש בו לאחר המלחמה.

בשנת 2010, שנתיים אחרי שנסגר שדה התעופה טמפלהוף מכיוון שהפריע לתושבי ברלין, הוא נפתח מחדש כפארק ציבורי. מסלולי מטוסים הפכו לשבילי ריצה ונסיעה על אופניים והשטחים שביניהם הפכו לכרי דשא ענקיים ונעימים. תושבי העיר אף הצביעו נגד תכנית בינוי ענקית מסביבו, כדי להשאירו מקום כפרי נעים ואוורירי, טבע בתוך העיר.

כך חזר מה שהתחיל כשדה אימונים וצעדות של חיילי פרידריך השני מלך פרוסיה, להיות פארק תוסס וחופשי לתושבי ברלין, מקום של פסטיבלים והתכנסויות המונים, פיקניקים וחווייה של טבע בעיר ההומה.


#ההיסטוריה של טמפלהוף
הטירוף הנאצי לא פסח על האדריכלות של גרמניה. שוב ושוב פצחו היטלר והאדריכל שלו אלברט שְפֵּר, בבניית מיזמי ענק מגלומניים וחסרי פרופורציות לכל מה שנבנה עד אז בגרמניה ובעולם כולו. אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא הטרמינל האימתני שבנו בנמל התעופה של ברלין - טמפלהוף (Tempelhof).

רשמית הפך המקום לשדה התעופה טמפלהוף, מראשוני שדות התעופה בעולם, כבר ב-1923. זאת על אף שכבר ב-1897 השתמש בו חלוץ ספינות האוויר דוד שוורץ כבסיס להמראה הראשונה בהיסטוריה של ספינת אוויר. 12 שנה אחר-כך קבע בו אוֹרְוִויל רָיִיט (Orville Wright), אחד משני האחים רָיִיט, חלוצי התעופה, שיא עולמי בטיסת גובה.

בשיא עידן ספינות האוויר, נחת בטמפלהוף בשנת 1930 הגראף צפלין, לאחר שחצה את האוקיינוס האטלנטי. תושבי שכונת טמפלהוף, צאצאים של הטמפלרים, השתוללו מהתלהבות...

אבל העידן הנאצי הפך את המקום הצנוע למפורסם בעולם כולו. המגלומניה הנאצית לא החמיצה גם שדות תעופה ובשנת 1941 השלימו בו הנאצים את בניית המבנה הגדול בעולם - הטרמינל של טמפלהוף, בניין בצורת קשת באורך של 1.2 קילומטר ושטח של 258 אלף מטרים רבועים.

מה שמדהים הוא שבמהלך מלחמת העולם השנייה לא הפציצו בעלות הברית את שדה התעופה הענקי, ביודען שהוא עתיד לשרת אותן לאחר הניצחון. הצבא האמריקאי אכן השתמש בו רבות במהלך המלחמה הקרה, כדי להתגבר על המצור שהטילו הסובייטים על מערב העיר ב-1948 ולהעביר אספקה לעיר ברלין. אגב, ילדי ברלין כינו את מטוסי האספקה הללו, שהנחיתו אליהם סוכריות ושוקולדים בכינוי "מפציצי הממתקים".


#אדריכלות הטמפלהוף
כנהוג אצל היטלר, הבנייה של המבנה הענקי של טמפלהוף הייתה בסגנון הארכיטקטוני (אדריכלי) האופייני לנאצים, ברוח ברוטליסטית, המבוססת על בטון חשוף. מבנה הטרמינל והמשרדים הענקי תוכנן בידי אדריכל העל של הרייך השלישי, אלברט שְפֵּר. כמו תמיד הוא תוקצב ונבנה בהחלטה ברורה להפגין גם כאן את העליונות הארית של גרמניה הנאצית.

מלמטה לא תמיד ברורים ממדיו של הבניין העצום, אבל הליכה ארוכה לאורכו, כמו גם מבט מהאוויר מדגימים וממחישים את גודלו.


מבט מקרוב על הפארק:

https://www.youtube.com/watch?v=T4YL8m61968
פארק פלאשינג מדוז
פארק פלאשינג מדוז
#על הפארק
פארק פלאשינג מדוז ממוקם בצפון רובע קווינס בעיר ניו יורק. הפארק הוא השלישי בגודלו בניו יורק והוא הוקם במקור כהכנה לתערוכה העולמית של ניו יורק, שהתקיימה בשנת 1939. שטחו הכולל של הפארק הוא כ-5 קמ"ר ובניגוד מוחלט לירוק הנעים הזה, לפניו היה כאן במשך שנים, אתר לשפיכת זבל.

המקום חשוב לישראלים, כי ממש כאן נערכה ב-כ"ט בנובמבר 1947 ההצבעה ההיסטורית של עצרת האו"ם, בה הוחלט ברוב של 33 מדינות נגד 13 על חלוקת ארץ ישראל המנדטורית למדינה יהודית ולמדינה ערבית. זו הייתה ההחלטה שהניחה את היסוד להקמת מדינת ישראל.

הפארק והמבנים שבו שופצו כך שיוכלו לשמש ליריד העולמי של שנת 1964 ואף נבנה דגם רחב מימדים של ניו יורק המוצג בו עד היום. במבנים תמצאו את מוזיאון קווינס לאמנות, את היכל המדע של ניו יורק ואת תאטרון הקווינס.

במרכז הפארק תוכלו לראות את פסל היוניספרה, שמסמל את היריד של 1964 ושני אגמים: אגם מדו ואגם וילו, המשמשים לשיט סירות. יש כאן מסלולי אופניים, מסלולי טיולים וגם מגרשי כדורגל וקריקט. כן, לספורט יש מקום חשוב בפארק, שכן במרכזו שוכן מרכז הטניס הלאומי על שם הטניסאית האגדית בילי ג'ין קינג, בו נערכת מדי שנה אליפות ארה"ב בטניס. בפארק נמצא גם אצטדיון סיטי פילד, המשמש את קבוצת הניו יורק מטס.

מבט מקרוב על הפארק:
https://www.youtube.com/watch?v=yF9BiFoYo_w
טיילת תל אביב
טיילת תל אביב
#על הטיילת הארוכה של תל אביב

טיילת תל אביב (Tel Aviv Promenade) היא טיילת באורך של 14 ק"מ, הנמתחת על פני חופי תל אביב-יפו, שעל שפת הים התיכון. הטיילת היא מרכיב מרכזי בחיי העיר ת"א. זוהי אחת האטרקציות הממגנטות אליה את תושבי העיר, המבקרים והתיירים שבה.

על הטיילת מתקיימות פעילויות פנאי ונופש רבות, בעיקר בחופי הרחצה שבה. לאורכה תראו את מגוון חופי הרחצה, כמה פארקים ירוקים ומסלולי הליכה ואופניים. על רצועת החוף יש גם מרינה, מעגנים ומתחמי נמל, כמו רדינג, נמלי תל אביב ונמל יפו.

מצידה המזרחי של הטיילת יש מלונות, מסעדות ובתי קפה רבים.


#תולדות הטיילת
בשנת 1924 נפתחו חוף הרחצה המסודר הראשון כאן ואחריו שאר החופים, שהם חופי הרחצה הראשונים שהוסדרו בארץ. בשנות ה-30 הפעילה בהם העירייה 4 תחנות הצלה.

עם הזמן התווספו עוד ועוד מתקני חוף וקם רחוב מקביל לחוף, רחוב הרברט סמואל של ימינו.

את הטיילת הוחלט לבנות בסוף שנות ה-30, במטרה ליצור הפרדה פיזית בין אזורי הרחצה לאזורי ההליכה והטיול. הטיילת הוגבהה מעט מעל החוף והותקן בה מעקה ברזל, שעם השנים הוסר. למרות שהייתה מזמינה ונעימה, בזמן מלחמת העולם השנייה אסרו השלטונות על הרחיצה בים ולכן האזור השוקק ננטש והוזנח. בעשורים האחרונים הוא קיבל חיים ותנופה והיה למוקד תיירותי מרכזי בת"א.


#חופי הטיילת
היום הטיילת היא אחד המקומות החשובים והמשמעותיים בדימויה של תל אביב כעיר חוף. רצועת החוף מחולקת לשלושה חלקים:

הרצועה הצפונית - ובה חוף הצוק וחוף תל ברוך

רצועת החוף המרכזית - בה נמצאים חוף מציצים, חוף שרתון, חוף הילטון, חוף גורדון, חוף פרישמן, חוף בוגרשוב, חוף טרומפלדור, חוף ירושלים, חוף גאולה, חוף אביב וחוף צ'ארלס קלור.

הרצועה הדרומית - ובה חוף גבעת עליה, החוף של יפו.


מבט מקרוב על הטיילת:

https://www.youtube.com/watch?v=pqZOyOSdRfk
פארק הונג קונג
פארק הונג קונג
#על פארק שהיה בסיס בריטי בלב הונג קונג

פארק הונג קונג (Hong Kong Park), שנמצא במרכז הונג קונג, הוא פארק מלאכותי גדול, ששטחו עולה על 32 קמ"ר. הפארק הזה, שנבנה בשנת 1991, מציע שילוב נהדר בין מבנים קולוניאליים ששירתו את הצבא הבריטי, לבין העיצוב העכשווי של המתקנים המודרניים שאתם רואים וממול העיר, על גורדי השחקים הרבים שלה.

בפארק עתיר הטבע הירוק, המהווה ריאה ירוקה בתוך העיר, יש מפלים ובריכות דגים, גן טאי צ'י, מסעדה צמחונית, שלל מתקני שעשועים לילדים, כלוב ציפורים גדול ומרכז ספורט.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/CDvGgyiP94Q


ביקור במקום:

https://youtu.be/zYaOw0D_WcY


פארק פליסדס
פארק פליסדס
#על הפארק שמעל צוק שמשקיף אל האוקיינוס

עם המיקום המדהים אל מול הים, הדקלים הרבים שפזורים לאורך שביליו ומרבדי הדשא הירוקים שבו, רבים רואים בפארק פליסיידס (Palisades Park) שבסנטה מוניקה את הפארק היפה באזור לוס אנג'לס.

ממי שבאו לעשות כאן פיקניק, דרך בעלי כלבים שבאו להוליך אותם בפארק, הומלסים ידידותיים ומתרגלי טאי צ'י ועד מחפשי נופים יפים ואנשים שיושבים להביט על הנוף - זהו פארק קסום של ממש.

מדובר באחד הפארקים הוותיקים באזור ואחד המקומות היפים שכדאי לפקוד באביב. חוץ מעצים מיוחדים ויפים ופרחים רבים, כולל גן הוורדים הנפלא שחייבים לראות כאן, הפארק הצר והארוך מכיל מסלולי אופניים ומסלולי הליכה וריצה, שחלקם הגדול נפרש לאורך המצוקים התלולים. האוקיינוס השקט משתרע ממנו ועד לאופק ויש מהפארק מספר קטן של שבילים אל החוף.

האווירה השלווה השוררת בו הופכת את פארק פליסדס לאחת הפינות הנעימות לבילוי משפחתי ולמשחקי כדור ושעשוע עם הילדים. הם ייהנו גם מהתותח ההיסטורי שניצב בגן ואתם תהנו גם מהפסלים המפוזרים בו.

רבים מגיעים לכאן בשעות הדמדומים, כדי ולצלם כאן לראות כאן שקיעות מרהיבות, שיזכירו לכם שאתם בקליפורניה, אחד האזורים הנעימים והכיפיים בארה"ב. תפסו את אחד מעשרות הספסלים שבפארק ושבו, לקראת השקיעה. תוכלו לעקוב אחרי השחפים הרבים שעפים מעל הפארק.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/c1HvGxnb2dw
נהר הסן
#נהר הסיין

נהר הסיין שחוצה את פריז הוא מקום אידיאלי לטיול נעים שבו תוכלו לספוג את הנוף והאווירה הפריזאית. אך הנהר המיוחד הזה הוא הרבה יותר מנתיב תחבורה ואטרקציה תיירותית. הוא מחלק את העיר לשניים - פריז העליונה ("הגדה הימנית") המהווה את מרכז המסחר ופריז התחתונה ("הגדה השמאלית"), שבנתה לעצמה תדמית שיקית ואינטלקטואלית. אורכו של הנהר 780 קילומטרים.

הנהר יוצא מצפון צרפת והוא מנתיבי המסחר העיקריים בו. בנוסף לפריז, הוא עובר בערים טרוֹאה, רואֶן ולה-הבר.

במהלך טיול על גדותיו ניתן לראות כמה מן האתרים החשובים בעיר, ובהם מגדל אייפל, קתדרלת נוטרדם, ארמון בורבון, מוזיאון אורסיי, מכון העולם הערבי ועוד.

את נהר הסיין מקשטים 38 גשרים, ביניהם הפונט נף. על הגשרים תוכלו לעלות ולעבור באמצעותם לגדה הנגדית. הגשר "הצעיר" והאחרון שנבנה בו הוא גשר שארל דה גול. בשעות בין הערביים והערב כדאי להגיע לאזור גשר האומנויות שליד הלובר, שמושך אמנים רבים שמגיעים לצלם את הנוף בשעה קסומה זו. נהר הסיין אמנם לא נהר רחב מאד, אולם לגשרים שעליו שמור מקום נכבד בתולדות הארכיטקטורה והבנייה הציבורית.

בתקופה שצרפת היתה פרובינציה רומאית, נהר הסן היה ידוע בשם הלטיני "סקוונה" (Sequana), כלומר "שמוצאו מנהר היון".


#"הגשר הישן" של נהר הסיין
הפון נף, הידוע בכינויו "הגשר הישן", הוא הגשר הישן ביותר בפריז. הוא הוקם בשנת 1578. יש גשרים שנבנו על יסודות של קודמים להם ושמרו על שמם, אך הפון נף עומד על תילו יותר מ-400 שנים, מה שמקנה לו את הוותק הרב ביותר מבין 38 הגשרים שעל הנהר. בשנת 1986 משך הגשר את תשומת ליבו של כריסטו, האמן הסביבתי שנודע בעיטוף חלקי נוף בבדים גדולים והוא לקח על עצמו את עטיפת את הגשר.

פון נף נבנה במטרה לפתור בעיה עתיקת יומין: עומס תנועה. כן כן, ממש כמו בכבישים. בגשרים השכנים לו - גשר החלפנים וגשר נוטרדאם, היו פקקים ועומסים של יותר מדי אנשים ונדרש לפתוח מעבר נוסף בין שתי גדות הסיין.

אל הגשר הזה הגיע המלך הנרי השלישי לאחר מסע ההלוויה של שני ילדיו הקטנים. בגלל האבל הכבד ששרר בעיר בתקופה זו, הגשר כונה במשך זמן מה "גשר הדמעות". אחר כך הוא קיבל את הכינוי "גשר השיכורים" בשל מס היין שהוטל על ספינות שהפליגו תחתיו. גם הכינוי הזה אבד במהלך הזמן ונותר השם הרשמי וחסר ההשראה - פון נף.

לאורך קשתותיו של הגשר מפוסלים פרצופים קפואים בעוויות משונות. לפי האגדה, אנשי החצר של הנרי השלישי שימשו השראה לפסלים. הגומחות, המתאימות לזוגות רומנטיקנים, שימשו בעבר למסחר ולעסקים מפוקפקים. כמו כן, בשנים הראשונות לאחר הקמתו הפך הגשר החדש למרכז זנות תוסס, בשל התפיסה של אזור הגשרים כ"אזור דמדומים". במאה ה-17 החליטה משטרת פריז לנקות את נגע הזנות מן הגשר החדש ולנקוט בפעולות משמעותיות כנגדו.


#חלוקת העיר לשניים

נהר הסיין מחלק את העיר פריז לשניים - פריז העליונה ("הגדה הימנית") ופריז התחתונה ("הגדה השמאלית").

הגדה הימנית מזוהה עם אזורים אלגנטיים ויוקרתיים כמו כיכר ונדום או פלס דה ווז'. הרחוב המפורסם ביותר בגדה הימנית הוא השאנז אליזה, אך ישנם בו עוד רחובות חשובים כמו רחוב ריבולי, רחוב דה לה פה, רחוב סנט אונורה ועוד.

האוכלוסייה שנמצאת בגדה הימנית מורכבת. מצד אחד יש בה שכונות עשירות ושופעות במערב לצד שכונות פועלים ומהגרים עממיות ועניות יותר. הגדה הזו, הימנית, היא קדחתנית, מסחרית, פונקציונאלית ובעלת צפיפות אוכלוסין גדולה. רוב החברות המובילות, הבנקים והפעילות העסקית מרוכזים כאן.

הגדה השמאלית מזוהה כבוהמיינית וסטודנטיאלית יותר. היא שקטה, ירוקה והיסטורית יותר. הרובע הבולט בה הוא הרובע הלטיני.

הרחובות העיקריים בגדה השמאלית הם שדרות סן ז'רמן ושדרות סן מישל. אך מעבר להבדל הגיאוגרפי בינה לבין הגדה הימנית, הכינוי מתייחס למאפיינים תרבותיים וחברתיים באוכלוסייה עצמה. כמו כן, מרוכזים בגדה השמאלית מרבית המוסדות, כמו אוניברסיטאות, מכוני מחקר ובתי חולים.


#האיים של נהר הסיין
דומה שאין נהר בלי אי ושני האיים הקטנים שבמרכז נהר הסיין הם פיסות קרקע של פחות מקילומטר רבוע אחד. האיים, איל סן לואי (הקטן יותר מהשניים) ואיל דה לה סיטה, נראים כפנינים קטנות בתוך הנוף הפריזאי המקומי. הם מרכזי תיירות סואנים המשלבים ארכיטקטורה בסגנון ימי הביניים עם אטרקציות מודרניות.

איל סן לואי נקרא על שמו של לואי התשיעי מלך צרפת. הוא מחובר במערכת גשרים ליתר חלקי פריז - גשר סן לואי (המחבר את האי לאיל דה לה סיטה), גשר לה טורנל (המחבר את האי לגדה השמאלית), גשר לואי פיליפ (המחבר את האי לגדה הימנית), גשר מארי (המחבר את האי לגדה הימנית אף הוא) וגשר סולי (החוצה את האי מהגדה הימנית לשמאלית). האי משמש היום בעיקר למגורים, אך בעבר הוא היה שני איים לא מיושבים ששימשו כשדה מרעה בקר וכמקום לאחסון עצים.

באיל דה לה סיטה, הגדול יותר מהשניים, ממוקם מאז התקופה הרומית ארמון בקצה המערבי ואילו הקצה המזרחי הוקדש מאז אותה תקופה לענייני דת. בין היתר תוכלו למצוא עליו את קתדרלת נוטרדם. השטח בין קצוות האי נועד, עד שנות ה-50 של המאה ה-19, למגורים ולמסחר, אך מאז הספיקו למקם עליו את בנייני משרד המשטרה, היכל הצדק הפריזאי, בית החולים אוטל דייה Hôtel-Dieuu ועוד. כיום, רק החלקים המערבי והצפוני של האי משמשים למגורים וביניהם תוכלו למצוא אפילו כמה שרידים לבתים מהמאה ה-16.


#נהר הסיין לתיירים
כמעט בכל עיר הממוקמת ליד המים, המים מהווים סוג של מראה שבה העיר מוצאת השתקפות משלה. במשך מאות שנים, משוררים, ציירים, פילוסופים, סופרים, אדריכלים, אוהבים, מתאבדים ואף תיירים - חשו את המשיכה החזקה הזו למים. אין זה מקרי שהעיר התפתחה סביב השדרה הענקית הזו, או שהשבטים הפריזאים המוקדמים הותקפו כאן על ידי הרומאים. הנהר, אגב, עדיין מהווה את נתיב המים המסחרי הראשי של פריז.

לעתים קרובות מתבלבלים התיירים בין 2 הגדות - הימנית והשמאלית והם מבזבזים שעות בחיפושים במפות ומנסים להבין באיזה צד של הנהר הם עומדים. החוכמה היא לזכור שכשאתה עומד במורד הנהר (בכיוון השיפוע של הנהר), הגדה השמאלית משמאלך והגדה הימנית מימינך. אם אתה לא מצליח להבין לאיזה כיוון זורמים המים, חפש פיסת פסולת צפה ובחן לאיזה כיוון היא שטה.

על נהר הסיין יש 32 גשרים, חלקם יותר מרשימים מהאחרים. הגשר העתיק ביותר הוא פונט נף, שהונצח על ידי אמנים ומשוררים ואף הוזכר בסרטים במאה ה-20.

הגשר חוצה אי קטן וממנו מתחילים סיורים מודרכים על סירות קטנות. באביב או בקיץ זה מקום נפלא לבלות בו על ספסל מתחת לעצי הערבה, להשתזף מעט ולטייל בגנים המטופחים במרכזו. אם אתה אדם שאוהב להביט בסירות, זו נקודה מצוינת. למעשה, זה אחד מהמקומות הנחמדים ביותר להסתובב בהם בפריז.

עוד גשר פופולרי הוא פון דז אר, הבנוי ממתכת ומיועד לגמרי עבור הולכי רגל. מעליו נשקף מראה נוף מדהים, אולי מהיפים בפריז. אנשים מביאים איתם בקבוקי יין ועושים פיקניק, אחרים מביאים גיטרות והאווירה תמיד קלילה וחגיגית. מתחת לגשר, על הרציפים מצד ימין ומצד שמאל תוכלו לראות המון משתזפים, רוכבי אופניים, עגלות ורצים.


#טרגדיות בנהר הסיין
נהר הסיין הוא אזור תיירות רומנטי ומרהיב, המאפשר לראות את העיר מזוויות שונות, אך בחורף, בעיקר לעת לילה, עשוי הנהר להפוך לאתר אפלולי ואפילו מפחיד. את הסיפורים אליהם נחשפו מימי הנהר הזה, אנחנו לא רוצים לדמיין. הנתונים מלמדים על 10 מקרי רצח המתרחשים בנהר בכל שנה, 120 אנשים המנסים להתאבד. כ-70 גופות נמשות כל שנה מהמים.

אחד מהשמות המוכרים, הוא פול צלאן. המשורר המיוסר של השואה, שבמשך שנים הזדהה עם החוויה הקיומית של עמו. כשהרגיש שהוא אינו יכול להמשיך יותר לחיות את העבר הנוראי, הוא עבר תקופות של משבר נפשי, דכאונות, אשפוזים ולבסוף - צלל אל מותו בנהר זה.

יש גם את סיפורה של "האלמונית מנהר הסיין". בסוף 1880 נמצאה גופתה של אישה צעירה בנהר. על הגופה לא נמצאו סימני אלימות וניתן היה להניח שהיא התאבדה. הפתולוג, שנחשף לגופה בחדר המתים, נדהם מיופייה של האישה הצעירה שנראתה מחייכת במותה וביקש ליצור מסכה של פניה. במהרה החלו המסכות להימכר בשווקים ובחנויות והיא הפכה לפופולרית בקרב הבוהמיינים הצרפתיים של התקופה. המסכה נמצאה בביתם של סופרים, ציירים ומשוררים רבים.

בשנות ה-60 השתמשו במסכה של האישה הלא מוכרת מהסיין בתור פניה של בובת ההחייאה הראשונה וטוענים כי היא הפכה את פניה למנושקות ביותר בכל הזמנים. זהותה האמיתית של האישה המסתורית, מעולם לא התגלתה.

הטרגדיות הגדולות שהתרחשו ליד הנהר, הם הסיפורים המרתקים ביותר, אותם התיירים פחות מכירים. זה לא אומר שנהר הסיין מייצג מוות, אבל מעניין לחשוב על כך כחלק ממחזור החיים.


מבט מקרוב על נהר הסן:

https://www.youtube.com/watch?v=tRwNUED4F_Y&t=249s
נהר שְׁפְּרֵה
#על נהר השפרה שבו תוכלו לשוט ולחצות את מרכז ברלין ההיסטורי

נהר השְׁפְּרֵה (Spree) הוא נהר באורך של כ-400 ק"מ, החוצה את המרכז ההיסטורי של העיר ברלין וממשיך עד לשפך שלו אל נהר ההאבל שבמערב ברלין.

השפרה הוא אחד מהמקורות העיקריים של נהר האבל (Havel). לאורך נתיב זרימתו, הוא זורם דרך כמה מדינות בגרמניה, כולל סקסוניה, ברנדנבורג והבירה ברלין.

אם ניווטתם לכאן בגאידול הרי שאתם נמצאים בסמוך לקתדרלה של ברלין כי כאן שוכנות התחנות המרכזיות של חלק מחברות השייט המרכזיות בעיר. שיט בסירה על הנהר (Sightseeing cruise) והתעלות שיוצאות מהנהר היא לדעת רבים אחת הדרכים המהנות לחוות את ברלין, מזווית פחות מוכרת ובשילוב חוויה מהנה לכל המשפחה.

השיט בשפרה עובר בברלין במרבית האתרים החשובים בעיר. יש גם שיט רומנטי של ערב (Evening city tour), המשלב גם ארוחת ערב עם השיט, חוויה נחמדה למי שאוהבים.

אגב, גם פארק שפרה הסמוך לנהר הוא מהמקומות הנעימים והשווים בעיר. מומלץ לשלב עם השיט על הנהר, באותו אחר הצהריים, ולעשות גם פיקניק בפארק.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/cXW0JoKd9-Y


שיט על הנהר:

https://youtu.be/JGO7hWgPVWA


הדרכה:

https://youtu.be/DlCxzhqIHzM
חוף קיטס
#על החוף המגניב של ונקובר

ונקובר יושבת על חוף האוקיינוס השקט ויש בה חופי ים נפלאים ונופי הרים נדירים מסביב. הבילוי בחופים כאן בקיץ הוא תענוג.

חוף קיטס (Kits Beach) שבעיר הוא חוף נהדר וצעיר ואחד המקומות החביבים על תושבי העיר, במיוחד לשחייה, ריצת ג'וגינג והטסת עפיפונים באוויר. אחרים מעדיפים להגיע אליו כדי להשתזף, לשחק במשחקי חוף וכדורעף חופים, לעשות יוגה ולנוח.

יש בחוף הזה מדשאות נהדרות, חורשה של עצי מייפל נפלאים, סירות ואניות ששטות ממול ושלל ציפורים. ממנו גם תצפית נפלאה אל קו הרקיע של דאונטאון ונקובר והעיר כולה.

החוף שנקרא גם חוף קיציליאנו (Kitsilano Beach‬), הוא למעשה חופה של שכונת קיטסילנו, שהייתה בשנות ה-60 שכונה היפית וזרוקה של ממש. היום היא שכונה יקרה בעיר והקסם של הצעירים המגניבים של פעם כמעט ונעלם, אבל משהו מניחוחות העבר נשאר.

בנוסף למתקני הספורט השונים שבחוף קיטסילאנו, יש בו גם את בריכת השחייה הארוכה ביותר בקנדה - בריכה נהדרת ומרשימה במיוחד, עם מים מלוחים.

אז למרות שיש חופים טובים ממנו לשחייה, החוף הוא גם חינמי וכיפי ונעים מאד לבלות בו, בעיקר בשל האווירה הנהדרת. כך שאם אתם מחפשים את החוף השווה בעיר, יש סיכוי רב שתמצאו אותו כאן.


#טיפים
מביאים כלב? - בחוף קיטס יש גם חוף כלבים נפרד, שבו תוכלו לבלות עם חיית המחמד שלכם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/kLHMM2uLNag
גן העצמאות
#על המקום המושלם לצפייה בשקיעה של תל אביב

גן העצמאות הוא פארק שמשקיף אל חוף הים בתל אביב. הגן נמצא על רכס כורכר, כשבמרכזו מדשאה גדולה ורחבה, שעליה מתכנסים תל אביבים רבים לפנות ערב, בכדי לחזות בשקיעה. מקום מושלם לפיקניק של בין ערביים ולהרמת כוסית בין חברים.

בעבר היה גן העצמאות מקום המפגש העיקרי בתל אביב לקהילה הגאה, קהילת הלהט"בים. כיום, משהתפתחו אתרי אינטרנט ואפליקציות היכרויות ייעודיים ומשהפכה תל אביב לעיר הפתוחה בעולם לקהילה הזו, הם מתכנסים ללא חשש באינספור מקומות ואתרי בילוי.

הגן נמצא מדרום למלון הילטון בתל אביב, על רכס כורכר בגובה של 20 מטרים מעל החוף, מערב לרחוב הירקון, במתחם שבין כיכר אתרים ושדרות נורדאו.


#ההיסטוריה של המקום
בחלקו הדרומי של הגן התגלו שרידי מצודה עתיקה, שהייתה חלק מקו הביצורים שבנה אלכסנדר ינאי, לאורך חופי ממלכת החשמונאים. אלכסנדר יהונתן, שכינויו ינאי, היה מלך יהודה, שהרחיב את גבולות ממלכת יהודה ומינה עצמו לכהן גדול משושלת החשמונאים בתקופת הבית השני. הוא היה ידוע כמי שכל התנהגותו וגינוני החצר שלו היו הלניסטיים ובעלי השפעה יוונית. מהמבצר הזה למדו החוקרים על ההתיישבות המוקדמת שלו בשטחה של מה שתהיה לימים תל אביב.

בראש גבעת הכורכר של גן העצמאות ומלון הילטון תוכלו לראות בית קברות שבו קברו אנשי הכפר הערבי סומייל וחלק מאנשי יפו את מתיהם במאה ה-19. יש שם גם קבר של קדוש מוסלמי בשם עבד אל נבי. גם בית קברות זה וגם בית הקברות היהודי שברחוב טרומפלדור, הוקמו לאחר שפרצה מגפת כולירה ביפו והיה צריך ליצור במהירות שטח קבורה מרוחק מן העיר.

עד מלחמת השחרור שכן במקום מחנה צבאי בריטי קטן. במהלך מלחמת העצמאות הפך המקום לבסיס צה"ל "מחנה יונה". כאן היה הבקו"ם הראשון של צה"ל, בסיס הקליטה והמיון של המתגייסים הצעירים לצבא.

מכאן בין השאר הופגזה אניית האצ"ל אלטלנה, אנייה שהביאה נש"ק למחתרת האצ"ל והוטבעה, מאחר שלא שעתה לדרישת ראש הממשלה בן גוריון להעביר אותו לצה"ל.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/cjSqqmrm5_E
פארק איסט ריבר
#על הפארק

פארק איסט ריבר הוא פארק ציבורי הממוקם באזור הלוואר איסט סייד במנהטן ומנוהל על ידי מחלקת הפארקים והפנאי של העיר ניו-יורק. האזור הזה, שהיום הוא אחד מהאזורים הירוקים הגדולים ביותר בניו יורק, הכיל בעבר מעגני דיג ושכונות עוני. הוא נפתח למבקרים בשנת 1939, אחרי שרוברט מוזס תכנן ובנה אותו בשנות ה-30 של המאה ה-20.

בפארק יש לא מעט אטרקציות בעבור המבקרים, ביניהן אמפיתאטרון, מסלול לרכיבה על אופניים, מסלולי הליכה, מגרשי משחקנים וגני שעשועים. מהפארק ניתן לראות את גשר ברוקלין וגשר מנהטן.

בניגוד למקובל בפארקים של ניו יורק, בפארק יש גם גן משחקים לילדים ומקומות שעשוע למשפחות, שבהם יכולים גם הקטנים לשחק ללא הגבלה.
חוף עליה
#על החוף

חופי ישראל הם כבר מזמן חופים מערביים, מודרניים, תיירותיים ובמידה רבה, כמה עצוב לומר, משעממים. אחד החופים האחרונים בארץ שיש בהם עדיין הרגשה של חוף אותנטי ונעים הוא חוף גבעת עליה שביפו. החוף היפה להפליא הוא חינמי לחלוטין, כולל החנייה ונמצא בשכונת עג'מי הערבית. אם לא מתאמצים לזכור שהוא נמצא בתל אביב, אפשר לדמיין שאתם נמצאים בחופי מרוקו, טוניס או ארץ ערבית אחרת - כל זאת במובן הכי טוב של המילה! כי חוף עליה, או חוף עג'מי, הוא חוף נעים, שעיצובו הוא בסגנון של חופי העבר.

אדריכלית הוא מתוכנן עם מעין מרפסות, קשתות מזרחיות, עצי דקל נישאים ומבנים מאבן כורכר. בשוליו יש מפרצונים טבעיים וכחולים, דיונות חול עם רוכבי סוסים שלעתים עוברים על החוף וכאילו תלושים מסרטים של פעם. ויש בית קפה נעים במרכז.

החוף הוא בעל ריף טבעי וכיף לשחות בו, כשבמרכז יש מציל ומומלץ לשחות באזור הבטוח הזה.

בצידו הצפוני של הפארק נמצא פארק מדרון יפו, מתחם יפואי נעים על שפת הים, שאורכו כקילומטר ושטחו כ-200 דונם. יש בו דשאים רבים, שבילי הליכה, רכיבת אופניים ועוד.

פעם, אנחנו נספר לכם בשקט, הייתה כאן מזבלה. עיריית תל אביב השתמשה בחוף הזה כמזבלה הראשית של הכרך הגדול. אבל עם השנים הבינו פרנסי העיר את גודל הטעות והפכו את המזבלה לשעבר לפארק הים-תיכוני הנעים והשליו הזה.

תיהנו!
פארק מדיסון סקוור
#על הפארק
בין רחוב 23 שמדרום, רחוב 26 מצפון, שדרות מדיסון במזרח וברודווי והשדרה החמישית במערב, נמצא אחד מהמקומות המעניינים במנהטן, שעצם העניין בו מוגדר על ידי מה שסובב אותו.

הוא ממוקם בלב האזורים המסחריים והסואנים של ניו יורק ולא סתם הפארק הזה הוא אחד המקומות המעניינים בה. הפארק, שנקרא על שמו של נשיא ארה"ב הרביעי ג'יימס מדיסון, מוקף בלא מעט מבנים, שהופכים אותו למקום ששווה לבקר בו. זהו פארק שמוקף אורבניות ועירוניות של העיר שהיא אולי הכי עירונית בעולם המודרני.

אבל גם מעבר למה שמסביבו, גם הפארק עצמו שווה ביקור. אם אתם מחפשים מקום נחמד לקחת בו הפסקה קלה או פיקניק טוב, כנראה שזה המקום. תוכלו גם להגיע בזמנים שבהם מתקיימות בו פעילויות ומוצגות בו תערוכות.

בחודשי הקיץ, אגב, ניתן למצוא כאן גם פעילויות מיוחדות עבור ילדים. בימי רביעי בערב תוכלו להקשיב לכאן להרכבי ג'אז ומוסיקה שחורים מניו יורק - ראו בטיפים...


#פעילויות בפארק מדיסון סקוור
הגן הזה נותן מקום גם לזרים ולחדשים שהגיעו לניו-יורק. בחלק הדרום-מערבי של פארק המדיסון סקוור נפגשים כל בוקר חובבי טאי צ'י שבא מסין, כדי לתרגל ביחד. במרכז הפארק מוכרים נקניקיות והמבורגרים, שמקורן מערי גרמניה, במיוחד מפרנקפורט ומהמבורג. לפנות ערב מגיעים ניו יורקרים רבים לאזור, כדי לשתות ביחד את הבירה שלהם, מתחת לכיפת השמים. בנוסף, יש שם גם שלל מאכלי רחוב מרחבי העולם.


#טיפ
בכל יום רביעי בערב מתקיימות בפארק המדיסון סקוור הופעות, כחלק מפסטיבל הקיץ המוסיקלי השנתי של המדיסון סקוור. הרכבים מעולים מניו-יורק מנגנים בהן בחינם, מוסיקת ג'אז, סול, אר אנ בי, פולק ועוד - שווה ביותר!


מבט אל הפארק בקיץ:

https://youtu.be/ciFN4nG3dgA


ובחורף:

https://youtu.be/bNF1Sc_TmlY
פארק ריצ'מונד
# על פארק השטח של לונדון
פארק ריצ'מונד הוא הגדול מבין הפארקים המלכותיים של לונדון. בנוסף לזה, הוא נותן תחרות רצינית לפארקים האחרים בלונדון, בעיקר בגלל שהוא נותן תחושה של טיול שטח, יותר מאשר שיטוט בפארק מעוצב ומתוכנן היטב.

שטחו של הפארק הוא 9.5 קמ"ר והוא מתויג כשמורת טבע רשמית - הצמחייה המגוונת כוללת מאות סוגי עצים, פרחים, פטריות ושיחים, ובעלי החיים שמסתובבים כאן, ביניהם צבאים, סנאים, שועלים ואיילים, כולם ייחודיים לאזור הזה. מראה מדהים הוא לראות דו-קרב בין צבאים אדומים הנוגחים קרניים ונלחמים על הנקבות בתקופת הסתיו. גם את הציפורים לא תוכלו לפספס, בזכות הקולות הנעימים שהם יוסיפו לפסטורליות (במיוחד בולט ביניהם הנקר).

הפארק הוקם במקור עבור המלך צ'ארלס ה-1, שנהג להגיע לכאן בשביל לצוד. בעבר הוקף הפארק בחומה שאורכה היה 16 קילומטרים. חלקים ממנה תוכלו לראות מסביב לפארק עד היום.

הבריטים המקומיים מוצאים לעצמם ברחבי הפארק פעילויות שונות: דיג, משחקי רוגבי, שיט בסירות או דיווש באופניים ברחבי הפארק.


#קולנוע בפארק

סרט מיוחד שצולם בפארק ריצ'מונד מצליח לשקף את ההיסטוריה הדרמטית שהתרחשה כאן. הדרמה ההיסטורית הקלסית "אן של אלף הימים" (Anne of The Thousand Days) שיצאה בשנת 1969 נותנת הצצה לפארק ריצ'מונד של המאה ה-16.

הסרט מספר על סיפור חיבתו של המלך הנרי השמיני ונישואין הקצרים לאן בוליין. בשל העובדה שהסרט מתאר במדויק את המאורעות שאכן התרחשו, היה זה רק טבעי לצלם אותו בפארק ריצ'מונד. הפארק היה אחד מפארקי הציד האהובים על המלך, שהתגורר בסמוך. הוא ורעייתו, אן בוליין בילו את ירח הדבש שלהם לא רחוק משם, בהמפטון קורט.

המלך הנרי, שגולם בסרט על ידי ריצ'רד ברטון, היה אובססיבי ליורש עצר ממין זכר. אבל אשתו, אן בוליין, לא הצליחה ללדת בן ולכן היא נשארה מלכה פחות מ-3 שנים, לפני שהוצאה להורג, בכדי לפנות מקום לאישה אחרת למלך. אן בוליין גולמה בסרט בידי השחקנית ז'נבייב בויולד.

הסרט זכה בארבעה פרסי גלובוס הזהב ובאוסקר אחד.


#צבאים בפארק ריצ'מונד
צבאים שיחקו תפקיד מרכזי בהיסטוריה של הפארק והם חלק בלתי נפרד מהנוף כאן. בית הגידול המיוחד שלהם תלוי במרעה ובעצי הפארק.

עונת הרבייה שלהם היא במהלך הסתיו. אז מתחרים הזכרים על הנקבות, כשהזכרים הגדולים שואגים, נובחים ומתנגשים ביניהם, בניסיון להלחם בזכרים יריבים ולמשוך אליהם את הנקבות. הצעירים שלא מזמן נולדו מוסתרים על ידי האמהות, מכיוון שהם פגיעים מאוד בשלב זה של חייהם והאמהות, יגנו בלהט על הצעירים.

צבאים הם חיות בר, מה שאומר שחשוב לשמור על מרחק של לפחות 50 מטרים מהם ולא לעמוד בין שניים, במיוחד בתקופה הסוערת הזו, של הסתיו. כמו כן חשוב לדעת שאין לגעת, להאכיל או לצלם את הצבי מטווח קרוב.


מבט מקרוב על הפארק:

https://www.youtube.com/watch?v=QaxcdwxcEaI


גן צ'ארלס קלור
#על הגן של צילומי הזוגות בתל אביב

פארק צ'רלס קלור הוא פארק שממוקם בדרום מערב תל-אביב, בין הדולפינריום ובין בתיה הצפוניים של יפו. אין כמו הפארק הזה, בתל אביב, שמהווה תפאורה מושלמת לזוגות שבאים להצטלם כאן, בערב חתונתם, על רקע השקיעה הרומנטית של הים התיכון.

הפארק נמצא ליד הים התיכון, אבל אין לו חוף של ממש משלו. הוא מכיל מדשאות נרחבות ושבילים ארוכים לאנשים ולרוכבי אופניים, טיילת נעימה, מתקני כושר ומשחקים לילדים ופסלים שונים. את עיצוב הפארק, אגב, אנו חייבים למשורר הנודע ע. הלל, שהיה אדריכל נוף, ובתחילת שנות השבעים נבחר לתכנן את הפארק ולעצב אותו.

על הדשא כאן מעבירים התל אביבים את הזמן. יש מי שסתם נשכבים ונרגעים מיום עמל מעייף. אחרים עושים פיקניק, מנפנפים מעל מנגל או מתרגלים יוגה, רצים ג'וגינג או מתעמלים. משחקי כדור וקריאת ספרים - הכל הולך פה ויש מקום לכולם.

בסוף שנות ה-90 חובר הפארק ליפו והשלים את הטיילת, שהיום נמתחת לאורך כל החוף של תל אביב, מצפון העיר ועד לשכונת עג'מי שביפו.

בדרום הפארק אפשר לראות את מוזיאון בית גידי שהוא שילוב אדריכלי יפה בין חורבה עתיקה, עם שחזור בדמות חלק מודרני עליון, שעשוי זכוכית ומתכת. המוזיאון מתעד את המאורעות בכפר הערבי מנשייה, שהיה כאן עד לקום המדינה.

הפארק קרוי על שמו של נדבן בשם צ'רלס קלור, שממנו גייסו תרומה שנועדה להקמת הפארק.


#למה לפארק צ'ארלס קלור אין חוף?

ודאי שמתם לב שלפארק אין את החוף שיש מצפון לו. יש לכך סיבה היסטורית מעניינת, שמתחילה עוד לפני מלחמת העצמאות ומסתיימת בה.

במקום שבו עומד היום הפארק, עמדה במאה ה-19 שכונה יהודית בשם יפה נוף. בסמוך לה שכנה שכונת מנשייה, שכונה ערבית שהייתה מעין פרבר צפוני של יפו. עוד לפני מלחמת העצמאות פעלו מתוך שכונת מנשייה צלפים ערביים שירו ביהודים שבשכונות היהודיות של תל אביב.

משהחלה המלחמה, מנשייה נפגעה קשות, אבל במקביל לקרבות הנמשכים באיזור, שוכנו בה עולים חדשים רבים. מנשייה הפכה די מהר לשכונת עוני צפופה ובעלת תשתית חצי הרוסה.

לאחר תום המלחמה החלו מחלוקות בין פרנסי העיר, לגבי שכונת מנשייה. היו שטענו שיש להרוס אותה ולבנות במקומה שכונה מודרנית, בעוד אחרים דגלו בשיקומה. לבסוף, בשנת 1963, הוחלט על פינוי והריסת בתי השכונה. לקראת סוף העשור, השלימו את פינוי תושביה וקבלנים של העירייה החלו בהריסת בתי השכונה.

אבל הקבלנים שהרסו את בתי השכונה לא פינו ממנה את פסולת הבנייה העצומה שהצטברה שם. במקום זה, הם הזיזו את השברים למקום הכי קרוב שהיה פנוי - אל תוך מי הים. כשהסתבר לפרנסי העיר שבים ועל החוף הצטברו כמויות עצומות של פסולת בניין, נדרשה העירייה לנקות את החוף והמים. אבל אז הוחלט לכסות את ההריסות בעפר, פתרון זול בהרבה, ולשתול עליהם דשא. כך נולד הפארק שאתם רואים מולכם, פארק מעל ההריסות ומעל השטח שיובש מהים, על ידי פסולת הבניין שמילאה אותו.

זו הסיבה שרק בחלקו הדרומי של הפארק, יש רצועת חוף קצרה וצרה במיוחד, שבה ניתן לרחוץ בים.


הנה מבט מקרוב לגן:

https://youtu.be/a7eZDN7y5n8
פארק אוסטר
#על הפארק


באזור המזרחי של אמסטרדם, תמצאו את פארק אוסטר. בגלל ריחוקו ממרכז העיר, לא משמש הגן את התיירים כמו את המקומיים. זהו הפארק הגדול הראשון שנוסד על ידי עיריית אמסטרדם והוא נבנה בשנת 1891. הסגנון שלו מזכיר את הגנים האנגליים והוא תוכנן על ידי אדריכל הנוף ההולנדי לאונרד אנתוני שפרינגר (Leonard Anthony Springer).

בשביל לבנות את הפארק נאלצה העירייה להזיז בית קברות ותיק במיוחד, שעמד כאן פעם. כשהציעה העירייה את התכניות להסבת בית הקברות לפארק, היו לא מעט מחאות בנושא, אך בסופו של דבר המפגינים נכנעו והסכימו עם המיקום החדש של בית הקברות.

במרחב של הפארק מדשאות מזמינות, שטחים המיועדים להליכה, רכיבה על אופניים, אזורים המיועדים לפיקניק ומגרשי משחקים בעבור הילדים. בפארק לא מעט פסלים ואנדרטאות. תוכלו להעביר בפארק כמה שעות נינוחות ורגועות בכיף. בסמוך לפארק נמצא המוזיאון הטרופי. בימי הקיץ החמים, תוכלו לראות הרבה ילדים בבריכה הקטנטנה שיש בו, גולשים במגלשות ונהנים ממתקני השעשועים.

ומעבר לדברים הרגילים שמאפיינים את רוב הפארקים, ממוקמת בו גם אנדרטת העבדות הלאומית, שמנציחה את ביטול העבדות בהולנד בשנת 1863. האנדרטה נחשפה בשנת 2002 בנוכחותה של המלכה.

מבט מקרוב על הפארק:
https://www.youtube.com/watch?v=k6zD7bHkeYs
וִיַה אַפְּיַה
#על הדרך העתיקה

וִיַה אַפְּיַה (Via Appia Antica) היא כמו הטוסקנה של רומא: אוסף של שדרות עצי ברוש, גנים ועצים ירוקים. תמצאו כאן כל מיני סוגים של אטרקציות: קטקומבות, מסלולי טיול רַגְלִיִים, רכיבה על אופניים, אתר של אַקְוָודוּקְטִים, שהיו אמות מים עתיקות שהרומאים הצטיינו בבנייתם, אתרים ארכאולוגיים, מסעדות ופונדקים. תיירים אוהבים לשכור כאן אופניים ולרכב בין השבילים העתיקים.


#תולדות ה"וִיַה אַפְּיַה"
הדרך הזו הייתה פעם אחד מצירי התנועה החשובים של הרפובליקה. כידוע, אחד התחומים הבולטים של רומא העתיקה היה הכישרון ההנדסי לסלילת דרכים ובניית אמות מים. לא סתם נאמרה האמרה המפורסמת "כל הדרכים מובילות לרומא" - בשיאה של האימפריה הרומית כללו הדרכים שנוצרו בה 85 אלף קילומטרים של דרכים סלולות שקישרו בין 370 יעדים. כמעט אל כל מקום שאליו היה צריך הצבא הרומי להגיע, נסללה דרך. מטרתן של הדרכים הייתה אז להוביל אספקה לצבא ולהרחיב את גבולות הרפובליקה. בדרך כלל נקראו הדרכים על שם המפקד שיזם את הקמתן.

את ההחלטה לסלול את הדרך קיבל המדינאי הרומי אַפְּיוּס קלאודיוס קאיקוס (Appius Claudius Caecus), בשנת 312 לפנה"ס. לכן היא קיבלה את שמו "דרך אַפְּיוּס". הדרך נסללה במהלך המלחמות הסאמניטיות, שלושת המלחמות שנערכו בין הרפובליקה הרומית לבין השבטים הסאמניטיים. מטרתה הייתה לאפשר לתנועה גדולה של כוחות צבאיים לנוע ממקום למקום. בסופו של דבר, היא הגיעה לעיר בְּרִינְדִיזִי בדרום איטליה. אז היא גם קיבלה את השם המקורי שלה - VIARUM REGINA, "מלכת הדרכים".

ואם תהיתם לגבי הקטקומבות, הנוצרים ברומא היו נרדפים ולכן כשנאלצו לקבור את יקיריהם - הם עשו זאת מתחת לאדמה כדי להגן על הקברים שלהם מפני חילול. מה שנותר מהקברים האלו היום הם שרידים, שאותם תוכלו לראות לכל אורך הווִיַה אַפְּיַה
ונקראים "הקטקומבות". הסיור בהם מרתק ומלמד רבות.


#העבדים בווִיַה אַפְּיַה
הדרך השלווה הזו מסתירה היסטוריה לא פשוטה ולא נעימה במיוחד. בשנת 73 לפני הספירה הונהג ברומא מרד העבדים השלישי, בהנהגת סְפַּרְטָקוּס.

נוצרה אז התארגנות ענק של עבדים שתכננו לברוח לחופשי מבית הספר לגלדיאטורים. הסיבה היא התעללות שעברו מידי המאמן שלהם, באטיאטוס. הלשנה על הבריחה המתוכננת הגיעה לאוזניו של המאמן ורק 78 גלדיאטורים הצליחו לברוח, מצוידים בסכיני מטבח שלקחו בבריחתם מהמתחם. הנשק שימש אותם לאחר מכן בזמן שחיל המשמר המקומי ניסה לעצור את הימלטותם. המרד הזה הוליד מרידת ענק שגרמה לצרות צרורות לצבא הרומי. את המרד הנהיג בהצלחה סְפַּרְטָקוּס, שהקים צבא אדיר והנהיג אותו לנצחונות על הרומאים. אבל לבסוף הביסו אותו הרומאים ולכדו רבים מהמורדים.

על פי חוקי הרפובליקה, בהם מורדים נענשים בהוצאה להורג, כ-6000 עבדים נצלבו לאורך הדרך הזו ממש, למען יראו כולם וייראו. כל מי שעבר אז בווייה אפיה ראה שורות של צלבים, שעליהם גופות חייליו של סְפַּרְטָקוּס. כך עשתה האימפריה הרומית למורדים בה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/qaDJosNMRXg


ומהאוויר:

https://youtu.be/g-FSZL_BFl0
הגנים הלאומיים
#על הריאה הירוקה של מרכז אתונה

בסמוך לבניין הפרלמנט המרשים של אתונה, שהיה פעם ארמון המלוכה, נמצאים הגנים הלאומיים (National Gardens) של העיר. הללו מהווים מקום מפלט נהדר מהרעש וההמולה של אתונה, העיר הגדולה ביוון.

זהו פארק ירוק וגדול, שבו גנים יפים ועצי צל רבים. יש כאן גינות פרחים, אגם קטן, פסיפסים רומיים, חורבות ועתיקות. כל אלה ניצבים לצד פסלי אמנים, מוזיאון בוטני וגן חיות קטן שניצב בסמוך לגנים הללו.

הגנים הלאומיים ניטעו בשנת 1840, על ידי המלכה עמליה. היא דאגה להקימם סביב ארמון המלוכה של אותם ימים והם היו לגנים המלכותיים שלה. כיום הם פתוחים לציבור הרחב וניצבים בסמוך לאותו ארמון, שהפך מאז לבניין הפרלמנט היווני.

עם מגרש משחקים רחב ידיים, טווסים שמשוטטים ברחבי הגנים ומזרקות נאות, הביקור כאן מומלץ למשפחות עם ילדים ולמטיילים מבוגרים. יש בגנים הנעימים והמוצלים מתקני שעשועים לילדים, אגמים קטנים, מזרקות ובריכות,עם ברווזים השטים חרישית ואפילו גן חיות קטן.

יתכן שצעירים תוססים ומחפשי פעילויות פחות ימצאו בו עניין, אבל יוכלו גם הם לנוח שעה קלה, בטרם ימשיכו במירוץ להיכרות עם כל פלאי אתונה.


#טיפים
הביקור בלילה בגנים אינו מומלץ ועלול להיות מסוכן.


ביקור במקום:

https://youtu.be/1TaGBap4kQs


ועוד ביקור:

https://youtu.be/uHLuVQGYw8s
פארק וילה דוריה פמפילי
סנטרל פארק
פארק הירקון
שְפְּרֶה פארק
אגם הִידְרוֹסְקָאלוֹ והפארק


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.