» «
הרובע היהודי של בודפשט
הרובע היהודי של בודפשט
#על הרובע היהודי שהפך למוקד חיי הלילה של בודפשט

לא השואה ולא המדיניות הקומוניסטית, לא הצליחו להעלים את היהודים מבודפשט, ודאי לא מהרובע היהודי, ברובע השביעי של העיר. יש בעיר כולה כ-25 בתי כנסת פעילים וברובע היהודי עצמו יש חנויות רבות שמוכרות אוכל כשר, עם שלטים בעברית שמדגישים זאת בחלונות הראווה שלהן.

בערבי שישי, תוכלו עדיין לראות ברובע היהודי של בודפשט (Budapest Jewish Quarter) חסידים חובשי שטריימלים, שסיימו את התפילה בבית הכנסת. גם בשבתות אפשר עדיין לראות כאן ילדים חבושי כיפות ונערות בשמלות ארוכות.

אבל הרובע היהודי, איש לא משלה כאן את עצמו, שייך היום לאחרים. מאז שעברו אליו צעירים רבים, בעיקר בשל מחירי הדירות הנמוכים, הוא נחשב למקום בילוי טרנדי ונעים, שמושך אליו קהל צעיר ואיכותי מכל רחבי העיר.

בשנת 1900 מנתה האוכלוסייה היהודית בבודפשט 170 אלף איש - רבע מאוכלוסיית העיר. כיום יש בעיר פחות מחצי הכמות ועל אף שזו הקהילה היהודית הגדולה ביותר במרכז אירופה, שיעורם באוכלוסיית העיר מזערי.


#טיפים
הרובע היהודי, הרובע השביעי של בודפשט, הוא היום לא רק מרכז הבילויים הטרנדי של העיר, אלא גם בעל הריכוז הגדול של אמנות הרחוב והגרפיטי בה.


ביקור במקום:

https://youtu.be/clUZCUF9SE8


אמנות הרחוב ברובע ה-7:

https://youtu.be/pTaELKX3sPU
מוזיאון יהדות דנמרק
מוזיאון יהדות דנמרק
#על המוזיאון שמספר כיצד הצילו הדנים את יהודי דנמרק מהנאצים

בסמוך לספרייה המלכותית (Det Kongelige Bibliotek) תראו גם את מוזיאון יהדות דנמרק (Dansk Jødisk Museum). במוזיאון, השוכן במה שהיה בעבר הספריה העירונית העתיקה, מתוארת ההיסטוריה בת 400 השנה של יהדות דנמרק. הסיפור הזה מגיע עד לשיא ההיסטורי והמופלא שלו, שהתבטא בהצלת כל יהדות דנמרק על ידי שכניהם הדנים, שהבריחו אותם מהמדינה מיד עם הפלישה הנאצית אליה והצילו את חייהם ממחנות ההשמדה.

המוזיאון הזה נפתח בשנת 2003. האדריכל שתכנן אותו מחדש בבניין הוותיק של הספריה הקודמת של העיר הוא דניאל ליבסקינד (Libeskind), האדריכל היהודי המפורסם, שגם תכנן את המוזיאון היהודי בברלין. באמצעות אדריכלות פנים חכמה במיוחד, יצר כאן ליבסקינד אווירה תואמת לסיפור הדרמטי של המוזיאון ונתן מסגרת למיעוט המוצגים שכאן, תוך הדגשת האיכות והחשיבות שלהם בדרך לספר את הסיפור החשוב של יהדות דנמרק.

המוזיאון לא גדול והעיצוב בו מאלץ את המבקרים בו לצעוד על רצפה לא ישרה, מה שנותן את תחושת הסירות והספינות שהבריחו את יהודי דנמרק לשבדיה השכנה, בדרך להצלתם.

כמה אגפים למוזיאון והם מחולקים תוך התבססות על 5 רעיונות, מהמסורת היהודית:

היציאה ממצרים

הנדידה במדבר

קבלת המצוות

הארץ המובטחת

מצווה - כאן מספר המוזיאון היהודי הדני את הסיפור המופלא של הצלת יהודי דנמרק בתקופת השואה, במלחמת העולם השנייה. היו אלה הדנים, בעיקר תושבי דנמרק, שמנעו את רצח היהודים "שלהם", עם פלישת הנאצים למדינתם. הם הצליחו להבריח אלפים מיהודי דנמרק, לעבר שוודיה הנייטרלית. הדנים עשו זאת מתחת לאפם של הנאצים, באמצעות סירות הדיג שלהם והיום הם גאים בסיפור המופלא, שמעיד על האנושיות וטוב הלב של העם הזה.


#כיצד ניצלו יהודי דנמרק בשואה? - באדיבות אנציקלופדיה אאוריקה
הסיפור הזה הוא אחד המופלאים והנדירים במהלך מלחמת העולם השנייה ושואת העם היהודי. במסגרתו ניצלו יהודי דנמרק בשואה בידי העם הדני.

האימה בדנמרק החלה מיד עם הפלישה של הצבא הגרמני לדנמרק, ב-9 לאפריל 1943. אמנם לפי תורת הגזע הנאצית הדנים השתייכו לגזע הארי והכיבוש הגרמני בדנמרק היה מתון יחסית, אבל לכולם היה ברור שזמנם של היהודים בדנמרק קצוב. לכן הסיפור המופלא של יהודי דנמרק והצלתם בידי העם הדני מתחיל כאן.

זה החל כשמלך דנמרק כריסטיאן העשירי שמע שהיהודים נדרשו לענוד טלאי צהוב. הסיפור המקומי הוא שהמלך, שאהב את היהודים והעריך אותם, יצא כשהוא רכוב על סוסו ועל מעילו טלאי צהוב. העם הדני, שחלק לו הרבה כבוד וחיבה, מיהר לאמץ את המחאה של המלך ורבים החלו לענוד טלאים צהובים. בתוך זמן קצר חצי מהאנשים ברחובות ענדו טלאי צהוב. המפקדים הנאצים הבינו את המסר וביטלו את הפקודה ליהודים לענוד טלאי צהוב.

אבל בהדרגה הגרמנים הפסיקו להיות סובלניים כלפי העניינים. התנקשויות, מבצעים נועזים ומעשי חבלה שעשתה המחתרת הדנית כנגד הגרמנים הביאו להחמרה בדיכוי הנאצי של דנמרק. בספטמבר של אותה שנה ניתנה הפקודה הגרמנית לשלוח את 8,000 יהודי דנמרק למחנות הריכוז. אז החלו המלך, המחתרת הדנית ורבים בדנמרק לחפש דרכים להבריח את היהודים "שלהם" מאימת הגרמנים.

מכאן התגייס העם הדני בהמוניו למבצע הירואי וייחודי באירופה של אותם ימים. נעשה מאמץ המוני להצלת כל יהודי דנמרק מציפורני הצבא הגרמני ומיחידות ה-SS הלוטשות אליהם עיניים. למבצע ההירואי הזה קרא סופר יצירתי לאחר מכן "קנוניה של הגינות" והוא אכן צדק. המלך, המחתרת הדנית, הכנסייה על כמריה, שוטרים ורופאים, אינטלקטואלים ואזרחים פשוטים - דומה שכולם מצאו דרכים יצירתיות ונועזות, לסייע להברחת היהודים מהמדינה הכבושה.

כך היהודים הגיעו, בשלל דרכים ובסתר, לכפרי הדייגים שבצפון דנמרק. התקווה הייתה שבניגוד לדנמרק, שהייתה נייטרלית גם היא, אך נכבשה על ידי היטלר, היטלר לא יכבוש את שוודיה והיהודים שיברחו אליה יהיו מוגנים. זה אגב מה שקרה בסוף. הצבא הגרמני לא הגיע לשוודיה והיהודים שבה ניצלו.

בתוך מספר ימים הם הוברחו באלפיהם, בסירות דיג, אל שוודיה הנייטרלית. נייטרלית משמעותה ששוודיה לא התחברה עם אף צד במלחמה. הדנים ודיפלומט גרמני שסייע להם סיכמו עם השוודים מראש והאחרונים הסכימו לכך וקיבלו עתה את היהודים ברצון.

כ-500 יהודים נלכדו בכל זאת בידי הגסטפו. הממשלה הדנית לחצה ודרשה שיטופלו בכבוד ואף שהם הועברו למחנה הריכוז טרזיינשטט בצ'כיה, גם שם המשיכה ממשלת דנמרק לדאוג להם ולעקוב אחרי מצבם. הדנים אף שלחו להם חבילות, עם מזון ותרופות וכך הצליחו להביא לכך שמרבית היהודים "שלהם" ניצלו בסוף המלחמה.

לאחר המלחמה הוכרזו המחתרת הדנית, המלך הדני כריסטיאן העשירי ובעצם העם הדני כולו כחסידי אומות העולם. אמנם היו מי מקרב אזרחי דנמרק, ששיתפו פעולה עם הגרמנים, אבל את החשבון לא הגישו להם מעולם.


#טיפים
הכניסה חינם לילדים מתחת לגיל 18.

ההמשך הטבעי מכאן יכול להיות אל "בית הכנסת הגדול" של קופנהגן. הוא נמצא מול הספרייה העירונית החדשה, ברחוב Krystalgade 12.


ביקור במקום:

https://youtu.be/KRTGb9iL6U8


הצלת יהודי דנמרק:

https://youtu.be/dExXOhggMnI


הנה סיפור הצלתם של יהודי דנמרק (בעברית):

https://youtu.be/0Buw3n4Gkgg


והצלת יהדות דנמרק מהצבא הגרמני - באנגלית:

https://youtu.be/iY5JZUSGhrQ
בית הכנסת הגדול ברחוב דוהאן
בית הכנסת הגדול ברחוב דוהאן
#על בית הכנסת הגדול של בודפשט

"בית הכנסת דוהאני", או בית הכנסת הגדול שברחוב דוהני (Dohány utca Synagoga), נבנה בשנת 1859. זהו ללא ספק, האתר הבולט והחשוב ביותר ברובע היהודי שבעיר.

ה"טבק-שול", כמו שמכנים אותו לא פעם, הוא בית הכנסת הגדול ביותר באירופה. למה טבק, אתם שואלים? - ובכן "דוהני" פירושו בהונגרית "טבק". בשלוש קומותיו הוא מאפשר תפילה לכ-3,000 מתפללים. מעניין בו הניגוד שבין עיצוב המבנה, שכולל מאפיינים איסלאמיים, ובין מה שהוכנס לתוכו, שכלל מאפיינים נוצריים וכנסייתיים, כמו עוגב, במה בחזית ועוד.

בנוסף להיותו בית כנסת פעיל, בית הכנסת משמש גם אתר הנצחה ל-565,000 יהודי הונגריה שנספו בשואה. בימי הכיבוש הנאצי נכלל בית הכנסת, בתחומי הגטו היהודי והוא הפך למקום ריכוז ומעצר המוני ליהודים.

מבנה בית הכנסת כולל גם את המוזיאון היהודי של בודפשט וגם את קברי רבים מהיהודים של הרובע. יש בו גם אנדרטה ולוחות זיכרון לזכר יהודי הונגריה, שנהרגו במלחמת העולם הראשונה ואלו שנרצחו בשואה, בידי הנאצים.

הכניסה לבית הכנסת היא בתשלום, שנועד לתחזוקת המקום.


#אדריכלות מבנה בית הכנסת
בית הכנסת תוכנן בסגנון מורי, איסלאמי צפון אפריקאי, המאופיין בקשתות ועיטורים החוזרים על עצמם. הסגנון כאן מערב אלמנטים גותיים עם מאפיינים איסלאמיים מגוונים.

האדריכל לודוויג פורסטר הציב בחזית המבנה שני מגדלים שגובהם 43 מטרים. בראש המגדלים הציב כיפות דמויות בצל. במרכז החזית פער האדריכל חלון בצורה של פרח גדול ולידו חלונות מקושתים.

המאפיינים האיסלאמיים באים לידי ביטוי גם באריחי הקרמיקה הצבעוניים שבהם מצופה בית הכנסת מבחוץ וברצפת בית הכנסת, שבה תוכלו לראות פסיפס עם איורים גאומטריים. גם קירותיו מקושטים בצורות גיאומטריות מוזהבות וצבעוניות.

פנים בית הכנסת מכיל כאמור, מרכיבים שונים שהושאלו מהנצרות. הבולט מביניהם הוא העוגב, שהתווסף בכדי להקל על האווירה בבית הכנסת ולהפוך אותה שמחה יותר. זה היה הנוהג בבתי הכנסת של התנועה הנאולוגית, שהלכה והתחזקה באותם זמנים. עוד מאפיין כזה הוא הצבה של בימת בית הכנסת בחזית ולא במרכזו של בית הכנסת, כמו שנהוג מאז ומעולם. שימו לב גם לשתי הנברשות הענקיות והמרשימות שמשתלשלות מהתקרה.


#תולדות בית הכנסת
בית הכנסת נבנה לאחר שקהילת יהודי העיר פשט גדלה במהירות ובמהלך המאות ה-18 וה-19, היא הגיעה ל-30 אלף איש.

כך נבנה בית הכנסת החדש, במהלך השנים 1854- 1859. הוא נבנה בסגנון מורי, סגנון צפון אפריקאי, בחירה אקזוטית שהייתה אז מעניינת ואפילו טרנדית. בשונה מבתי כנסת אחרים, הותקן בו עוגב ותכנון הפנים הזכיר יותר כנסייה נוצרית מאשר בית כנסת על פי המסורת המקובלת. העוגב הוא בעל 5,000 צינורות, וניגנו בו בין השאר מוסיקאים מהחשובים בתולדות המוסיקה כמו המלחין וגאון הפסנתר פרנץ ליסט והקומפוזיטור קָמִיל סֶן-סַאנְס.

ב-1939 שרפו תומכי הנאצים בבודפשט את בית הכנסת ובזמן המלחמה שימש המבנה בין השאר את רשות הרדיו הגרמני. בשלהי המלחמה נפגע בית הכנסת קשות, מהפצצות מטוסי בנות הברית.

לאחר המלחמה שב הבניין לרשות הקהילה היהודית של בודפשט, אבל המשאבים לשיפוצו היו מוגבלים.

בשנות ה-90, עם נפילת המשטר הקומוניסטי בהונגריה, שוחזר ושופץ המבנה. אז גם נוסף לו מתחם ההנצחה של שואת יהודי הונגריה, כולל האנדרטאות לזכרם של יהודי בודפשט ולזכר רַאוּל וָלֶנְבֵּרְג (Raoul Wallenberg).


#יחודו של בית הכנסת הגדול של בודפשט
בתוך בית הכנסת ניתן להבחין במרכיבים רבים שהושאלו מהנצרות. הבולט מביניהם הוא כמובן העוגב, שנוסף כדי להכניס אווירה שמחה יותר. זה היה הנוהג בבתי הכנסת של התנועה הנאולוגית, תנועה ביהדות הונגריה, ששאפה להשתלב ולהיטמע בחברה ההונגרית הכללית ומאפייניה הבולטים ביותר היו הכנסת עוגבים לבתי הכנסת ומקהלות מעורבות, בנים ובנות ביחד.

מאפיינים בולטים נוספים כאן, הם מיקום הבימה בחזית בית הכנסת ולא במרכזו.

דברים שלא ניתן לראות בביקור כאן, הם כמנהג הנאולוגים:

שפת התפילות, שכמנהג הנאולוגים, היא השפה המקומית, במקרה הזה הונגרית.

מקהלת בית הכנסת מעורבת - מקהלה של נשים וגברים ביחד.


#שכונת ילדותו של הרצל
למעשה, אתם נמצאים בשכונת ילדותו של תיאודור הרצל, חוזה מדינת ישראל, בנימין זאב הרצל בשבילכם. ממש כאן גדל מי שעתיד להיות מחולל התנועה הציונית והקמת מדינת ישראל.

כאן, בבית שליד בית הכנסת ברחוב דוהני, נולד תיאודור הרצל. השכונה שמסביב הייתה האזור שבו גדל, שיחק ולמד הרצל הצעיר. דמיינו בבית הכנסת הזה את בנימין זאב הרצל, עולה לתורה בטקס בר המצווה שלו, בשנת 1873. אגב, הרצל מזכיר את האירוע כמה פעמים בספרו "בית הכנסת של הטבק" (Tabakschul).

ואכן, הכיכר הקטנה שבחזית בית הכנסת נקראת כיום "כיכר הרצל" (Herzl Ner).


ביקור בבית הכנסת עם צלילי העוגב ברקע:

https://youtu.be/qfUX2QdRwFs


הדרכה:

https://youtu.be/sPUyjl5qxDo
בית הכנסת של וריה
בית הכנסת של וֶריה -Veroia Old Synagogue
#על בית הכנסת היחידי ששרד בסלוניקי

בית הכנסת העתיק שבעיירה וֶריה (Old Synagogue of Veroia) נבנה במאה ה-16. נחשב לאחד מבתי הכנסת העתיקים באירופה שעדיין קיים והוקם על ידי קהילה יהודית, שהייתה מהעתיקות באירופה ומנתה בתקופת השואה כ-800 איש.

לבית הכנסת הזה יש סיפור מצמרר. בערב חג הפסח של שנת 1943, תוך כדי מלחמת העולם השנייה, לכדו הגרמנים בבית הכנסת את יהודי העיירה. אלה ממש אותם ימים שבהם מתחולל מרד גטו ורשה ומכאן נשלחים היהודים, היישר אל מותם במחנה הריכוז אושוויץ. חלק מבני הקהילה מחליטים שלא לתת לנאצים לקחת אותם מביתה והם העדיפו לקפוץ מחלון בית הכנסת היישר אל מותם, במימי הנהר השוצפים.

ייתכן שיספרו לכם על בית כנסת מוזנח ברובע היהודי, שיהיה קשה למצוא אותו ושאיש אינו מטפל בו. אבל בית הכנסת העתיק שבמקום חי, קיים ונקי. מי שאחראית לכך היא גברת מקומית בשם אווי (Evi). היא גרה לא רחוק ממנו ובהיעדר יהודים בעיירה, היא לקחה על עצמה לשמר את בית הכנסת. היא גם גובה סכום של 3 יורו עבור הכניסה וההדרכה שהיא תיתן לכם.

ואכן, בית הכנסת יפה להפליא, מטופח ושמור היטב. יש לו קירות כחולים ומרהיבים, תקרת העץ מושקעת ועשוייה ביד אמן והרצפה דמויית פסיפס, עם מרצפות בדוגמה נהדרת.

העיירה וריה עצמה נמצאת בצפון יוון, לא הרחק מסלוניקי, כ-80 קילומטרים מערבית לעיר. בין המאות ה-11 וה-14 וריה הייתה אחד המרכזים הביזנטיים החשובים במקדוניה. האמונה הנוצרית היא שלכאן הגיע סיינט פול ולמעשה זו הייתה הנקודה הראשונה שלו באירופה ומכאן החל להטיף לנצרות ביבשת הזו. על קיר הכנסייה במרכז העיירה יש פסיפס קיר נפלא שמראה אותו באירוע ההיסטורי הזה.

בכל מקרה, וריה הושפעה מאד מהתרבות באיסטנבול והמסורת הזו נשמרה עד תחילת המאה ה-20, זמן ירידתה של האימפריה העות'מנית

בעבר התקיימה בעיירה קהילה יהודית ענפה. חוץ מבית הכנסת, אחת העדויות הסוריאליסטיות לקיומה, הן אבני מצבות עתיקות וכתובות בעברית, שהוצאו בעבר מבית הקברות היהודי הישן. מכל המקומות האפשריים, הן נשמרו על ידי אנשי העיירה דווקא בתחום שמסביב למגרש הכדורגל של הילדים באחת משכונות העיר. מוזר אבל גם מיוחד, כי אם כבר הוצאו המצבות ממקומן על ידי זדים, כרגע הן במקום בו יש חיים ופעילות שוקקת ולא נשכחו ונזנחו.


#טיפים
אם אתם בסביבה, רוצים לכבד את בני הקהילה שנכחדה כאן ואוהבים לבקר בבתי כנסת מיוחדים, הביקור כאן מומלץ מאוד.

לא ניתן להגיע עם הרכב עד לבית הכנסת. מצאו באמצעות הניווט את החנייה הקרובה האפשרית והמשיכו אליו ברגל.

רבים מהבתים בעיר העתיקה משמשים כיום כבתי קפה, מסעדות וברים. תוכלו לאכול בהם אוכל טוב.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Q2HJUGqPSHE?t=151


הדרכה:

https://youtu.be/tZPtr84463w

יהדות

היכל הספר
היכל הספר
#על היכל הספר שבמוזיאון ישראל

במתחם מוזיאון ישראל נמצא היכל הספר (The Shrine of the Book), שנוסד בשנת 1965 ונועד לשימור והצגה של מגילות מדבר יהודה, מגילות קומראן.

ההיכל הוא בעל עיצוב ייחודי שהפך אותו במהלך השנים לאחד מסמלי העיר ירושלים.

מדובר במטמון של מורשת ישראל. בהיכל מצויים כתבי יד עתיקים ונדירים במיוחד, במיוחד מגילות ים המלח - מהממצאים הארכיאולוגיים החשובים של המאה ה-20.

המגילות שבריריות מאוד מה שהופך את הצגתן הממושכת לבעייתית. לכן מציגים כל מגילה למשך מספר חודשים, עד 6 חודשים ואז מחליפים אותה באחרת, בעוד היא עוברת לאיחסון שמאפשר לה 'לנוח' מעט מהחשיפה לאור.

בסמוך להיכל נמצא גם דגם מפורט של ירושלים של ימי בית שני. הדגם נותן את ההקשר ההיסטורי לאותם כתבי יד שבהיכל. ניתן לראות בו את ירושלים כפי שנראתה בשנת 66 לספירה, עיר שממנה התרחקו אנשי כת מדבר יהודה, כותבי מגילות קומראן.

בנוסף למגילות מדבר יהודה, נמצאות כאן תגליות ארכאולוגיות והיסטוריות נוספות, מהחשובות ומהנדירות בתולדות ישראל. יש כאן לא מעט כתבי-יד עתיקים ונדירים, כמו "כתר ארם-צובא", כתב-יד מדויק וסמכותי שנכתב בטבריה במאה ה-10 לספירה.

דרך הטקסטים שבהם, הכתבים הללו מציגים את אורחות החיים של הכתות והקהילות היהודיות הקדומות שכתבו אותם.


#מהן המגילות הגנוזות?
המגילות הגנוזות, הנקראות גם מגילות ים המלח, מגילות קומראן ומגילות מדבר יהודה, הן ככל הנראה התגלית הארכאולוגית החשובה ביותר שהתגלתה בארץ ישראל.

המגילות הראשונות התגלו בתוך כדי-חרס במערה ליד חורבת קומראן שבמצוקי צפון-מערב ים-המלח, במדבר יהודה. מי שגילה אותן הוא מוחמד א-דיב, רועה צאן בדואי שחיפש כבשה שאבדה לו, בשנת 1947, ונתקל בכד חרס ובו שלוש מגילות. בהמשך השנים, עד שנת 1956, נמצאו מאות מגילות במערות נוספות באזור.

אלה מגילות קלף המכילות טקסטים של ספרים מקראיים או של ספרים שלא נכללו בתנ"ך הנקראים ספרים חיצוניים, ומגילות נוספות של תעודות ומכתבים, רובם כתובים על פפירוס.

החוקרים מעריכים שהמגילות נכתבו בין המאות ה-3 לפני הספירה והמאה הראשונה לספירה, ממש לפני חורבן בית המקדש השני בשנת 70. הן נחשבות לכתבי היד העבריים הקדומים ביותר שהתגלו עד היום.


#אדריכלות המבנה
מטרתו המקורית של היכל הספר היא שימור והצגה של שבע המגילות הראשונות שהתגלו ב-1947 בקומראן. הוא עוצב בשנות ה-60 כבניין בעל אופי מקדשי משהו ומאז נחנך ב-1965 הוא נחשב לאבן דרך באדריכלות המודרנית.

מתכנני הבניין הם האדריכלים היהודים האמריקאים ארמנד ברטוס ופרדריק קיסלר.
הם בחרו לעצב אותו כשבראשו כיפה לבנה בצורה המזכירה את מכסי הכדים שבהם נמצאו חלק מהמגילות. הצבע הלבן של הכיפה מנוגד לקיר השחור שניצב מולה, מה שמתכתב עם התיאור של 'בני האור', כפי שראו אנשי הכת את עצמם, ל'בני החושך', אויביה של הכת. המסדרון שדרכו נכנסים אל ההיכל מזכיר מערה, מה שנועד להזכיר את מקום מציאת המגילות.

הבניין נמצא בסמוך למוסדות הרשמיים של מדינת ישראל, כמו הכנסת, משרדי הממשלה והספרייה הלאומית, מה שמעיד על החשיבות של המגילות ושל הבניין שמאחסן אותן.


הנה היכל הספר בירושלים מבפנים:

https://youtu.be/uvZaEJiBcJw


ומבחוץ:

https://youtu.be/M56ksGV-cs4
בית הכנסת ארידה
בית הכנסת ארידה
#על בית הכנסת העתיק ביותר באיסטנבול

בית הכנסת ארידה (Balat Ahrida), שברובע באלאט, על קרן הזהב, הוא בית הכנסת העתיק ביותר באיסטנבול. השכונה שבה הוא שוכן היא שכונה ענייה יחסית, עם לא מעט מבנים היסטוריים מרשימים, שבית הכנסת הוא אחד מהם. הוא נבנה במקור בידי יהודי העיר העות'מנית ארידה, בשטח מקדוניה של היום.

זהו בית הכנסת של הקהילה היהודית-ספרדית בעיר, יהודים שחלקם הגדול היגר לעיר עם גירוש ספרד. כאן ניתן עדיין לשמוע את שפת הלדינו שמקורה בספרד.

בית הכנסת שופץ בשנת 1992, לרגל 500 שנה להגעת יהודי ספרד לאימפריה העות'מנית ומאחר שנפגע לא מעט משריפה שהתרחשה בו במאה ה-17.

מבחוץ, על הקיר הארוך שלאורך הרחוב, קשה להבחין שמדובר בבית תפילה יהודי. רק הדלתות שלו מרמזות על תפקודו היהודי. פנים בית הכנסת, לעומת זאת, משוחזר להפליא. האלמנטים היהודיים הספרדיים נראים בו בבירור. אחד הדברים המרשימים ומעוררי ההתפעלות הללו, היא כיפת העץ היפה שלו.

שימו לב בבית הכנסת גם ל"במה" שלו, המקום שממנו קורא החזן. צורת הבמה, שכאן נקראת "תיבה", היא כחרטום של ספינה. הדמיון של בימת התפילה לחלקה הקדמי של אוניה עתיקה החוצה את המים, בא מהמסורת של יהודי טורקיה. בעיניהם היא מסמלת ומזכירה את האניות העות'מניות שאספו ב-1492 את היהודים המגורשים מספרד והשיטו אותם לבית חדש בטורקיה, שבה הם יקבלו במשך מאות שנים, הגנה כמיעוט דתי.


#מה הקשר למשיח השקר שבתאי צבי?
היסטורית, בית הכנסת שכאן ידוע כבית הכנסת היחיד באיסטנבול שבו התפלל מייסד התנועה השבתאית היהודית, שבתאי צבי (Sabbatai Zevi).

האיש, יהודי צעיר וכריזמטי, בא מעיר הולדתו איזמיר והכריז על עצמו המשיח היהודי. די מהר התקבצו סביבו מאמינים רבים, שזכו בקרב היהודים לכינוי "כת השבתאים". שמו של שבתאי צבי נפוץ במהירות וסחף אחריו יהודים רבים. בכל רחבי העולם היהודי ובפינות הבלקן, אירופה ואפילו הודו ותימן, דיברו היהודים על הקסם של המשיח היהודי.

כמובן שרבים התנגדו לו וראו בו משיח שקר, אבל איש לא חזה את מה שעתיד לקרות בשנת 1666, שנה שהצירוף 666 עתיד להקנות לה את הכינוי "שנת השטן". אז הדהים שבתאי צבי את חסידיו והחליט להתאסלם. מה שקרה מאחורי הקלעים הוא שהעות'מנים אסרו אותו והציבו בפניו שתי ברירות - התאסלמות או מיתה. "המשיח" היהודי בחר להתאסלם וקיבל את השם עזיז מחמד אפנדי.

תדהמה עצומה היכתה בעולם היהודי. היא הייתה מסעירה, לא פחות מהקסם שהילך צבי על היהודים קודם לכן. המשיח התאסלם!!! - לא פחות מכך הדהימה את היהודים העובדה שרבים ממאמיניו, "הגרעין הקשה" של תנועתו, בחרו ללכת בעקבות "ממו", כינויו המוסלמי של צבי, ולהתאסלם יחד איתו.

כך זכה שבתאי צבי לימים לכינוי "משיח שקר". זאת על אף שיש חוקרים המציינים את תפקידו ההיסטורי כרפורמטור גדול, שהרעיד את היהדות ושאחרי הרפורמציה שלו היא לא שבה מעולם להיות היהדות שהייתה קודם.

המעניין הוא שהמשיח היהודי המומר נחשב כיום גם לצדיק מוסלמי, שרבים עולים אל קברו ומבקשים ברכה. אחרי הכל, הוא בחר באיסלאם. כמעט מרצונו, אבל בחר...


ביקור במקום:

https://youtu.be/7UX0zttWO4w
בית הכנסת האיטלקי
בית הכנסת האיטלקי נווה שלום
#על בית הכנסת האיטלקי באיסטנבול

בית הכנסת האיטלקי "נווה שלום" (Neve Şalom Sinagogu) שבאיסטנבול, הוא הגדול והמוכר ביותר מבין בתי הכנסת באיסטנבול. האולם המרכזי שלו הוא המפואר והיפה מבין אלו של בתי הכנסת האחרים שבעיר.

זהו בית כנסת נפלא, הממוקם בקצה הצפוני של קרן הזהב במרכז איסטנבול, במרחק שתי דקות הליכה ממסגד אורטקוי, שעל שפת הבוספורוס.

שימו לב כאן לעיטורים דמויי הערבסקות, המופיעים על הוויטראז'ים שבתקרת בית הכנסת. הם מזכירים קישוטים שנהוגים במסגדים המוסלמיים ומעניין להבינם בהקשר של ההשפעות ההדדיות שמתקיימות לאורך השנים, בין היהדות עם איסור "לא תעשה לך פסל ותמונה", לבין האיסלאם, שבו פותחו הערבסקות כדי לייפות את המסגדים, מבלי לנסות לתפוס את האֵל, מה שהדת רואה כאסור וכדבר שלא יעלה על הדעת.


#תולדות בית הכנסת
בית הכנסת שכאן, בעבר אחד מבתי הכנסת החשובים של איסטנבול, נוסד בשנת 1885, בידי אנשי הקהילה היהודית האיטלקית של העיר. הקהילה, שנוסדה בשנת 1862, כונתה אז קהילת הזרים, "קאל די לוס פרנקוס". עד אז היא השתמשה לבית הכנסת שלה במספר מבנים אחרים וכאן זכתה למקום התפילה הקבוע והמיוחל שלה.

עד שנת 1922 שרה בבית הכנסת מקהלת המפטירים של איסטנבול. כאן גם שימש כחזן, בשנות העשרים והשלושים, הרב יצחק אלגזי. הוא נחשב כאחד מגדולי החזנים הטורקיים בכל הזמנים.

בשנות ה-30 של המאה העשרים התרחש המרד הערבי, שבו חוללו הערבים בארץ ישראל פרעות כנגד היהודים. באותה תקופה הרסו פורעים את בית הכנסת המקורי שעמד כאן. על מקומו נבנה לאחר זמן מה בית כנסת חדש, שבו אתם נמצאים כרגע.

בשנת 1980 שופץ מבנה בית הכנסת וב-1998 התקינו בו מערכת חימום מרכזית. כיום אין בו מתפללים רבים, אך יהודים פוקדים אותו כדי להתרשם ולהיזכר בקהילה החמה שחייתה כאן בעבר.


חתונה בבית הכנסת:

https://youtu.be/RFfUdnEeits


מבט מקרוב:

https://youtu.be/us_v9RauJfk
בית הכנסת של ברלין
בית הכנסת החדש של ברלין
#על בית הכנסת ששוחזר לאחר שנשרף בליל הבדולח

כבר במאה ה-19 היה בית הכנסת של ברלין לאחד המבנים המזהירים. את כיפתו המוזהבת והגדולה, שגובהה 50.21 מטרים, תראו מכל רחבי העיר. משני צידיה של הכיפה, אגב, תראו עוד שתי כיפות קטנות יותר המזכירות מסגדים מוסלמיים. הוא נבנה בין השנים 1866-1859 ושימש בהתחלה כמקום התפילה הגדול והיפה ביותר בגרמניה כולה.

במהלך ליל הבדולח, בין ה-9 ל-10 בנובמבר 1938 ניסו הנאצים להעלות אותו באש. אחד מהשוטרים שעמדו בשכונה הצליחו למנוע את השריפה בטענה כי הבניין מיועד לשימור. עם זאת, גורלו של המבנה רדף אותו. בשנת 1943 בית הכנסת נהרס בגלל הפצצות של בעלות הברית. בנייתו החלה מחדש רק כמה עשרות שנים מאוחר יותר, בשנת 1988.

היום בית הכנסת לא פעיל, אך תוכלו למצוא למצוא בו את הצנטרוּם יודאיקוּם (Centrum Judaicum), שהוא מרכז תרבות יהודי. עוד במוזיאון תערוכה קבועה המציגה את חיי היהודים בעיר, תצוגות מתחלפות המלמדות על ההיסטוריה היהודית ועל אמנות בת זמננו וגם ארכיון היסטורי. באולם המרכזי של בית הכנסת תוכלו לראות 3,200 מושבים בעבור המתפללים שנהגו להגיע לכאן בעבר.



#אדריכלות בית הכנסת
באפריל 1857 נערכה בעיר ברלין תחרות אדריכלית לתכנון בית הכנסת החדש. בראש התחרות עמד האדריכל אדוארד קנובלאוך, אך כיוון שהנ"ל לא הצליח לבחור אף תוכנית, הוא תכנן בעצמו את המבנה. בשנת 1859, עת נפל למשכב, עבר תכנון המבנה והפיקוח על בנייתו לפרידריך אוגוסט שטילר, חברו של קנובלאוך. הבנייה הושלמה בשנת 1861, אך סיום הבניה של החלק הפנימי התעכב והסתיים רק בשנת 1866. עלות כל הבניה הסתכמה בכ-750,000 טאלר.

עיצובו של בית הכנסת הוא מחווה לאדריכלות מחצי האי האיברי. על חזית המבנה תראו אבנים צבעוניות וטרה קוטה וגם את הכיתוב: "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי-צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים" (ישעיהו כ"ו, ב). רוחב החזית 29 מטרים ואורכו הכולל של בית הכנסת 97 מטר. בניין זה, אגב, היה אחד מהראשונים שנבנו בברלין בעידן המודרני באמצעות שיטות בנייה מודרניות.



#ריב העוגב
פרנסי הקהילה של ברלין רצו להתקין בבית הכנסת החדש עוגב, כלי נגינה שהיה מזוהה מאד עם הכנסייה. הפוסקים אסרו על הכנסת הכלי, מטעמים של "הליכה בחוקות הגויים". כדי לנסות לפתור את המחלוקת, הוועד הזמין את חוות דעתם של רבנים ידועים בגרמניה וגם כאן התחלקו הדעות לשניים:

האורתודוקסים לא אפשרו כל סוג של שימוש בעוגב בבית הכנסת, לא בשבת ולא בימי חול.

הרפורמי אברהם גייגר, לעומתם, די לעג לסיטואציה. בשנת 1862 נקבע כי נגינת עוגב בשבת על ידי גוי אינה פוגעת או סותרת את ההלכה.


#טיפים
לאחרונה דווח שבית הכנסת סגור זמנית. אם בדעתכם להיכנס אליו, נסו לברר קודם אם הוא חזר ונפתח.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/2TxFImu-Id0


הגטו היהודי בוונציה
הגטו היהודי של ונציה
#על הגטו היהודי של ונציה

תופתעו ודאי לגלות שהבתים הכי גבוהים בוונציה נמצאים בגטו היהודי של העיר. הסיבה היא היסטורית. הגטו (Ghetto) הזה, שהיה, אגב, הגטו הראשון בהיסטוריה, היה מוגבל וקבוע בשטחו. היהודים לא הורשו לגור מחוץ לגטו ולכן, במהלך הדורות, עם התרבות בני הקהילה היהודית ומשנדרשו היהודים ליותר דירות, נמצא הפתרון. הוא היה, ודאי כבר הבנתם, בנייה לגובה - בנייני קומות, גבוהים ביחס לבנייני שאר השכונות של ונציה.

בקומות העליונות של הבתים הגבוהים ממוקמים לא מעט מבתי הכנסת שבגטו. במאה ה-16 נאסר על היהודים לבנות בתי כנסת שייראו מבחוץ כבתי תפילה יהודיים. במקביל, היה איסור דתי למקם דירות מעל בתי הכנסת.

גם כאן נמצא הפתרון בגובה. היהודים הקדישו את הקומות העליונות של הבניינים בגטו לבתי הכנסת הללו. לכן בתי הכנסת האשכנזיים, שהם בעיקר היו אלה שנבנו באותה העת, מוקמו בקומה העליונה של בתי המגורים בגטו.

בכיכר הרחבה שבמרכז הגטו תוכלו לראות על באר המים תבליט של אריה, סמלו של שבט יהודה העברי. במקום ניתן לראות גם לוח זיכרון ליהודי ונציה שנספו בשואה.

המלה "גטו" באה מג'טו שפירושה באיטלקית "בית יציקה". הסיבה היא שהגטו הוכרז בשכונה שבה נהגו לעבוד לפני כן חרשי הברזל של העיר.

למבקרים בעיר נותן אזור הגטו העתיק בימינו הצצה אל החיים של תושבי ונציה הטיפוסיים, בני המעמד הבינוני ומי שלא החזיקו בארמונות הגדולים והמפוארים שניתן לראות על גדות התעלה.


#תולדות הגטו היהודי בוונציה
הגטו היהודי (Ghetto Ebraico) היה הגטו הראשון בהיסטוריה. הוא נולד בעיר האיטלקית ונציה. זה היה במאה ה-16, כשאנשי ונציה רצו לסגור את היהודים ולא לאפשר להם תנועה חופשית. במסגרת האנטישמיות הנוצרית הפשוטה, לא הורשו היהודים לצאת בלילה מהגטו. אם רצו לצאת ממנו ביום, הם הוכרחו לצאת מהגטו עם סימן זיהוי שהם יהודים.

השכונה שנבחרה להפוך לגטו יהודי הייתה לפי ההיסטוריונים קודם לכן שכונה של חרשי מתכת ולכן נטלו את השם מהמילה ג'טו, "בית יציקה" באיטלקית. סברה אחרת גורסת שלצד השכונה פעל בעבר בית יציקה גדול שכזה ומכאן השם.

הרעיון האנטישמי של הקמת הגטו היה לבודד את היהודים מהאוכלוסייה הנוצרית של ונציה. בבסיסו עמדו הרצון ליצור הפרדה בין האוכלוסיות, כדי שנוכחות היהודים בעיר לא "תטמא" את האוכלוסייה הנוצרית. עד כדי כך הקפידו על כך, עד שנאסר אפילו על בתי הכנסת להיראות לעין כל. היהודים נאלצו להעלות את בתי הכנסת שלהם אל הקומות העליונות בבניינים.

רק בשנת 1866 זכו היהודים בעיר ונציה לשוויון זכויות. אבל מאז אותו גטו ראשון בעיר ונציה, הפך המושג נפוץ והוכרזו גטאות רבים באירופה, כולל הגטאות האיומים של תקופת השואה. כיום נוהגים גזענים בעולם כולו לכנות כך שכונות שונות של מיעוטים, גם כאלה שאינם של יהודים דווקא. יש גטאות של שחורים, של מהגרים ועוד.

גם היום נחשב אזור הגטו למרכז של יהודי ונציה. זאת למרות העובדה שרובם מתגוררים כיום באזורים אחרים של ונציה. יש כאן עדיין בתי כנסת, מתוכם שניים שעדיין פועלים, בית ספר יהודי וגן ילדים, בית אבות יהודי ומוסדות חינוך יהודיים.


מבט מקרוב על מרכז הגטו:

https://youtu.be/zPBXt30g448


טיול לילי בגטו של ונציה:

https://youtu.be/WpwZ3dm0r4M
הכותל המערבי
#על המקום הקדוש ביותר לעם היהודי

אתם נמצאים אל מול המקום הקדוש ביותר לעם היהודי. זהו הכותל המערבי (Western Wall) של בית המקדש היהודי מימי בית שני. הכותל הוא השריד היחיד שנשאר, לאחר ההרס שזרע טיטוס, מפקד הלגיונות הרומיים, בעת שדיכא את המרד היהודי הגדול, בשנת 70 לספירה.

במשך מאות שנים, לאחר חורבן בית המקדש, לא היה הכותל מקום תפילה מבוקש, ליהודים שחיו בארץ. רק במאה ה-16, כשהחל השלטון לאסור על יהודים לעלות אל הר הבית, הפך הכותל למקום תפילה יהודי ולסמל של הכיסופים לבית המקדש. למרגלות הכותל הייתה אז סמטה צרה, שבה התפללו היהודים שביקשו להתקרב ככל האפשר למקום המקדש.

לאחר קום מדינת ישראל, בעת שירושלים הייתה חצויה (1948-1967), שלטה ממלכת ירדן בכותל ואסרה על גישת יהודים אל הכותל. אז נהגו יהודים רבים להגיע אל הר ציון ולהתפלל על קבר דוד המלך, כשהם צופים מגג המבנה לעבר הר הבית ומייחלים ליום שבו יוכלו לשוב ולהתפלל בכותל המערבי.

בסיום מלחמת ששת הימים, נהרו המתפללים בהמוניהם אל הרובע היהודי ולכותל המערבי. אז נהרסו בתי שכונת המוגרבים, הצמודים לכותל, ונוצרה רחבת התפילה הגדולה שסמוכה לכותל כיום.


#מבנה הכותל
הכותל הוא אחד מארבעה קירות תמך עצומים שנבנו במהלך המאה הראשונה לפני הספירה, בשיפוץ בית המקדש השני, שביצע הורדוס. הבנאים יצרו אז על הר המוריה, רחבה ענקית שבמרכזה ניצב בית המקדש. אורכו של הכותל היה אז חצי קילומטר וגובהו כ-30 מטרים. הוא נבנה על סלע האם של ירושלים, כשהחלל שהיה בין הכתלים לבין ההר מולא, כדי ליצור רחבה ענקית מרוצפת, בשטח של 144 אלף מטרים רבועים, שטח שדומה לזה של 12 מגרשי כדורגל של ימינו.

הכותל בנוי מאבנים חצובות, עצומות בגודלן, שמשקל כל אחת מהן נע בין 2 ל-5 טונות. כל אבן מאבני הכותל מסותתת בצורה האופיינית לבנייה בימיו של הורדוס, עם מרכז האבן הבולט מעט, לעומת מסגרת האבן המסותתת, מוחלקת ושקועה יותר.

אם תעמדו בסמוך לכותל ותביטו למעלה, תראו שכל נדבך של אבנים בו, נסוג פנימה כ-3 סנטימטרים, לעומת הנדבך שמתחתיו. זוהי טכניקת בנייה שתפקידה להעניק יציבות וחוזק למבנה העתיק, שכן בעת בניית המבנים וקירות התמך העצומים באותה תקופה, עדיין לא המציאו את הבטון.

כיום משמש הכותל המערבי לתפילה ולהתכנסויות דתיות ורבים מגיעים אליו כדי לחגוג בר מצווה, סיום מסלול בצבא וכדומה.


#כיצד נשאר הכותל המערבי ולא חרב?
במשך שנים רבות הייתה האמונה בקרב היהודים, שכותל מערבי של בית-המקדש מעולם לא חרב. כבר במאות הראשונות שאחרי החורבן, התפלאו בני הדור ההוא כיצד שפר גורלו של הכותל המערבי והוא שרד, בניגוד ליתר שלושת הכתלים.

התשובה הדתית הייתה, שהיותו הכותל הסמוך ביותר למקומה של השכינה היא ששמרה עליו. ארון-הברית שבבית המקדש הראשון סמוך לכותל המערבי. כך היה בבית-המקדש הראשון. אבל בבית-המקדש השני כבר לא נמצא ארון-הברית בבית המקדש, אז מה שמר על הכותל מהריסה?

הטענה של המאמינים היא שגם אם ארון הקודש נעלם ממנו, השכינה מעולם לא זזה מהכותל המערבי של המקדש ולכן הוא המשיך להישמר מהריסה.

אבל יש סיפור אחר, מדרש אגדה יהודי, שמסביר את פשר שמירת הכותל המערבי מהרס. על פי הסיפור פקד טיטוס, מפקד הלגיונות הרומיים שכבש את ירושלים, על ארבעה מבכירי המפקדים שתחתיו, להרוס את בית המקדש היהודי. על כל אחד מהם הוטל להרוס כותל אחד מקירות בית המקדש. זה שנפל בחלקו להרוס את הכותל המערבי ניסה לבצע את ההוראה, אבל נכשל בכך. כששאל אותו טיטוס מדוע לא בוצעה פקודתו, ענה לו המפקד הנפחד שאם היה הורס את הכותל האחרון שנותר, לא יכולים היו בני הדורות הבאים לראות כמה מרשים היה המקדש שהרס טיטוס. טיטוס, שהיה מרוצה מהתשובה המחמיאה, ויתר לו.

אגב, אנו יודעים היום שקירו המערבי של המקדש התנשא לגובה רב. במרוצת הדורות נהרס הקיר כמעט לחלוטין ומה שנותר ממנו הוא הכותל של ימינו.


הנה הכותל המערבי בירושלים:

https://youtu.be/G23xViUtrNQ?t=15s
מוזיאון יודנפלאץ
#המוזיאון להיסטוריה יהודית בימי הביניים

המוזיאון היהודי ממוקם ביודנפלאץ, כיכר היהודים. כיכר היהודים הייתה מאז ומתמיד מקום מרכזי בעבור יהודי וינה והיום הוא הסמל שמחבר את מורשת יהודי וינה מהעבר, אל ההווה והעתיד.

המוזיאון היהודי נפתח בשנת 2000 ומטרתו הייתה להנציח את יהודי וינה שנספו בשואה ובמאורעות האנטישמים שפקדו את היהודים בווינה, מאז שנת 1938. המוזיאון בנוי מרבדים שונים העוסקים בהיסטוריה היהודית של וינה, כאשר הם מוצגים כל אחד בקומה שונה ומצליחים לספר את סיפור חיי היהודים בווינה של ימי הביניים.

בקומת המרתף התחתונה, לדוגמה, תוכלו לראות את שרידי בית הכנסת העתיק מימי הביניים. אלו שרידים מבית הכנסת שעמד כאן בעבר, עוד לפני שנהרס בשריפה של שנת 1421. לצידם יש מוצגים המשקפים את אורח החיים, התרבות והחברה של היהודים בווינה. חשוב לדעת שלפני הכיבוש הנאצי הייתה כאן קהילה יהודית גדולה ורבת השפעה בעיר.

לסיכום החוויה, תוכלו לראות כאן גם סרט על חיי היהודים בתקופה הנוכחית - סרט מרתק ושווה צפייה.

במוזיאון גם מאגר שמות של כל קורבנות היהודים שנספו בין השנים 1938-1945.
יהי זכרם ברוך.


#טיפים
הכניסה חינם לילדים עד גיל 14.

בשבת המוזיאון סגור.
בית היתומים של יאנוש קורצ'אק
#על בית היתומים של המחנך הדגול

בבית היתומים של יאנוש קורצ'אק (The orphanage of Janusz Korczak) אין היום הרבה מהמוסד המקורי. זו עובדה די ברורה, לאור ההיסטוריה הטרגית שהביאה לחיסולו בשואה.

קורצ'אק, מחנך, רופא וסופר יהודי, היה דמות מפורסמת באירופה, בעל תכנית רדיו מואזנת מאד ומחבר ספרי ילדים מוכר. בבית היתומים שהקים בוורשה ב-1912 הוא הפעיל שיטות חינוך פורצות דרך ובחן רעיונות חינוכיים מתקדמים.

בחצר בית היתומים ניצבת אנדרטה לזכרו של קורצ'אק. היא מנציחה את מותו בתאי הגזים, ביחד עם תלמידיו, אך גם את מפעל חייו החינוכי של "הדוקטור הזקן", כפי שהם כינו אותו בימים טובים יותר.

בית היתומים פעל כאן עד להקמת הגטו היהודי. עם הוצאת הצו הנאצי, המחייב את כל היהודים לעבור אל תוך הגטו היהודי, עבר כל בית היתומים לרחוב חלודנה 33, שם פעל במשך זמן מה, לפני שעבר אל משכנו האחרון ברחוב סליסקה.

מבית היתומים שבגטו, נלקחו הילדים בתחילת חודש אוגוסט 1942, ביחד עם מוריהם לאומשלגפלאץ. קורצ'אק עצמו, איש מפורסם ובעל מעמד בינלאומי, סירב להצעה של הנאצים להשתחרר מהמוות והלך ביחד עם תלמידיו אל מחנה ההשמדה טרבלינקה. שם נרצחו כולם בתאי הגזים.

במקומו האחרון של בית היתומים, ברחוב סליסקה, לא ניתן כיום לראות דבר. על מקומו יש היום פארק ירוק, שנוצר אחרי המלחמה. למעשה נבנה הפארק על חורבות המבנה ובניינים סמוכים, שנהרסו כולם בעת שהנאצים חיסלו את הגטו היהודי כולו.


#קווים לדמותו של יאנוש קורצ'אק
המחנך היהודי ד"ר יאנוש קורצ'אק (Janusz Korczak) היה מנהל בית יתומים יהודי בוורשה ואיש חינוך נערץ. עוד לפני המלחמה הוא היה כוכב רדיו של ממש, שהגיש תכנית קבועה על חינוך וילדים. הנאצים, שהכירו את שמו המפורסם, שחררו אותו מלצאת ברכבות למחנה הריכוז. אך יאנוש קורצ'אק סירב והחליט שלא לעזוב את תלמידיו גם במותם. הוא הלך עימם בשיירה ארוכה לעבר הרכבות ואלה הובילו את כולם אל המוות.

ולא רק אומץ ליבו ואהבתו לתלמידיו וילדי בית היתומים שלו עומדים לזכותו של המחנך הדגול הזה. קורצ'אק היה מהמחנכים הראשונים בעולם שהנהיגו שיטות חינוך דמוקרטיות. בית היתומים שלו נתן לילדים מעין אוטומיה עצמית בניהולם. בית היתומים כלל פרלמנט, ועדת חקיקה, עיתון שבועי ואפילו בית דין, שבראשו עמדו שופטים ילדים, שהתחלפו מידי שבוע. בכל שבת התכנס בין הדין של הילדים, על מנת לדון בתלונות שהוגשו באותו שבוע כנגד ילדים ומבוגרים כאחד, מורים ועובדים אחרים. לילדים הייתה זכות להעמיד למשפט אפילו את קורצ'אק עצמו, שנשפט לא פעם...

בבתי היתומים שהנהיג זכה כל ילד לחונך בוגר ממנו. כך שאבו הילדים הקטנים דוגמה אישית והדרכה קבועה, בעוד הגדולים קיבלו אחריות והפכו למעין מורים צעירים וחושבים. שיטה זו מיושמת כיום במוסדות חינוך בכל העולם. קורצ'אק הגה אותה.


מצגת וידאו על יאנוש קורצ'אק:

https://youtu.be/NX1k_T_jdos
מפקדת הגסטפו
#על מרכז הזוועות של הגסטפו בשואה

בבניין שמולו אתם עומדים, מוקמה עד סוף מלחמת העולם השנייה מפקדת הגסטפו (SS and Gestapo Headquarters). בתחילה קישרה המפקדה הזו בין הגטו היהודי ובין החלק הפולני של ורשה. מכאן יצאו הפקודות וכאן נחקרו החשודים והיהודים שלא מצאו חן בעיני הנאצים.

כשהחל חיסול היהודים, במה שכונה על ידי הנאצים "הפתרון הסופי", פיקחו הנאצים מחלונות הבניין, על רחבת השילוחים, כיכר האומשלאגפלאץ. מכאן פיקחו אנשי ה-SS על עלייתם המסודרת של עשרות אלפי היהודים שנשלחו אל מותם, אל קרונות הרכבת שהוליכה אותם למחנה ההשמדה טרבלינקה.

בתום המלחמה, הרסו הנאצים והחריבו את כל הגטו והמבנים שבסביבה, למעט מתקנים ששימשו את הגסטפו. כך שרד ולא ניזוק כלל גם הבניין הזה, של מפקדת הגסטפו.

מאז המלחמה ועד לאחרונה, שימש הבניין בוורשה לצורכי מעבדות המחקר של אוניברסיטת ורשה. בחזיתו יש שלט זיכרון קטן שמספר את סיפורו של המבנה וההיסטוריה העגומה שלו.
העיר קְרָקוֹב
#על אחת הערים היפות בפולין

העיר קְרָקוֹב (Kraków) היא מהערים הגדולות בפולין ואחת מהערים העתיקות במדינה. זוהי עיר יפה, ששימשה במשך מאות שנים כמקום מושבם של מלכי פולין וכיום מהווה את אחד ממרכזי התרבות, האמנות והמדע של פולין.

קרקוב של היום מושכת תיירים רבים, הבאים להתרשם בה מההיסטוריה הארוכה, לבקר במבנים היסטוריים עם סיפורים מרתקים, להלך בסמטאות ימי הביניים הצרות ולצרוך תרבות עשירה, מטבח נהדר וחיי לילה תוססים.

לקרקוב היה מזל גדול. לא זו בלבד שתמיד הייתה יפה, היא גם כמעט ולא נהרסה במלחמת העולם השנייה, מה שחסך לה את השיקום המאסיבי ואובדן שכיות החמדה שחוותה ורשה הבירה.

העיר הזו, שאחרי העידן הקומוניסטי השכילה להיות מהראשונות שנפרדו מהתדמית האפורה והסוציאליסטית של ערי פולין, מציעה כאן היום חיי תרבות עשירים ושלל גלריות ומוזיאונים מרתקים ברמה בינלאומית, לצד אזורים היפסטריים לצעירים ומקומות בילוי, קולינריה ושופינג בשפע.

ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "קרקוב".


#היסטוריה
העיר קרקוב נוסדה במאה ה-7 על גדות נהר הוויסלה ולמרגלות גבעת ואוול. זה קרה כשקז'ימייז', השליט הראשון המוכתר של פולין, בנה את המגורים המלכותיים שלו על גבעת ואוול.

כעת קרקוב משמשת כבירת מחוז קטן בפולין, אבל בשנים 1038-1596 היא הייתה בירת פולין. זו הייתה שעתה הגדולה של העיר היפה והיא פרחה אז. כבירתה של פולין היא היוותה את מקום הכתרתם של המלכים הפולניים, החזקים יחסית, של ימי הביניים.

אבל בשנת 1569 חתמו שפולין וליטא על הסכם איחוד של קרקעות והעיר קרקוב ניצבה עתה על גבול המדינה. עובדה זו, כמו גם השריפה בטירת ואוול, הובילה את המלך זיגיסמונד השלישי להעביר את ארמונו לוורשה. יתכן ש"משנה מקום משנה מזל" השפיע כאן, אבל מכאן פולין נקלעה להרבה תבוסות וכיבושים והפכה לממלכה שרוסים, אוסטרים, גרמנים, סובייטים ואומות אחרות באירופה חגגו עליה חזק.

בשנים 1846-1918 קרקוב הייתה בירת דוכסות קרקוב הגדולה. במלחמת העולם השנייה, בניגוד לוורשה ההרוסה, השתמרו המבנים העתיקים בקרקוב, חלקם מימי הביניים המאוחרים ומתקופת הרנסנס. בניינים, קתדרלות, ארמונות ופסלים - איכשהו הגרמנים לא טרחו להחריב אותם כמו שעשו בערים רבות אחרות וכך נותר בה ריכוז גבוה במיוחד של מבנים עתיקים ומרהיבים.

בשנת 1978 קרקוב הוכרזה כאתר מורשת עולמ של אונסק"ו. בשנת 2000 היא הגדילה והוכרזה כבירת התרבות של האיחוד האירופי.

כיום קרקוב נחשבת לאחת הערים העתיקות בפולין. היא העיר השלישית בגודלה במדינה, בירת מחוז "פולין הקטנה", שהוא אחד מ-16 המחוזות המרכיבים את פולין ובשמו הפולני מאואפולסקה. זוהי עיר שקצב החיים בה איטי יחסית לערים מערב אירופיות גדולות, אבל היופי לא נגמר בה.


#יהודי קרקוב
בקרקוב ישבה בעבר קהילה יהודית מפוארת וגדולה. קבלו סקירה על יהדות העיר בתגית "קז'ימייז'".


#תחבורה
בטיולים בעיר אפשר להסתדר היטב ברגל. אחרי הכל, מרבית האטרקציות בקרקוב מרוכזות בכיכר השוק העתיקה ומסביבה. זה הופך את חווית הסיור הרגלי כאן לנוחה במיוחד.

נסיעה שקטה ונעימה מוורשה לקרקוב מומלץ לעשות ברכבת. משך הנסיעה בין שעתיים לשעתיים וחצי. את הכרטיסים הזמינו באתר מראש ובמחיר מוזל. אגב, קנו כרטיסי קלאס 2, כי קלאס 1 הם סתם יקרים מדי.


#חסכון
כמו בכל פולין, מחירי הפארמה בקרקוב זולים במיוחד. קנו מוצרי פארמה בזול ברשת Hebe וברשת Rossman.

ובכלל, גם מחירים המזון וצורכי הסופרמרקט הם זולים ברשת Rossman ותוכלו להצטייד בה באוכל לאורך כל הטיול.

רוב האתרים התיירותיים בעיר מרוכזים בעיר העתיקה, מה שמקל על ההתמצאות ומוזיל את התנועה להליכה ברגל.


#אוכל
המטבח הפולני הוא לא מעודן במיוחד. אבל שווה לאכול בו כי הוא טעים וביתי, במיוחד כשמדובר במזון חורפי. הוא מתבסס ברובו על מאכלי בשר ותפוחי אדמה, כמו שניצל החזיר המצופה בפרורי לחם ומוגש עם תפוחי אדמה.

אוכל הרחוב הפולני המעניין הוא זפייקאנקי (Zapiekanki), מעין פיצה פולנית. מדובר בחצי באגט או לחמנייה, שמעליהם גבינה מותכת, בצל, פטריות וקטשופ. יאמי!

בורשט, בעברית "חמיצה", הוא סוג של מרק מסלק אדום, שפותח אצל הפולנים את ארוחת הצהריים.

יש גם מרקים סמיכים, עתירי בשר ותפוחי אדמה, מה שמומלץ במיוחד כשהמרק מוגש בתוך כיכרות לחם. חזק מאד מרק הז'ורק, הכולל תערובת בשר בבלילה, עם אגלי קמח שיפון.

הפירוגי (Pierogi), כיסוני בצק מבושלים במים, ממולאים בשלל מילויים, כמו בשר, תפוחים, שום, שזיפים מטוגנים בחמאה וקינמון, עוף, שעועית אדומה ועוד. כדאי לאכול אותו בפירוגניות, מסעדות פועלים שמציעות אוכל פולני מצוין ובמחיר זול.

נסו את הביגוס, שהוא נזיד בשר בקר וכרוב כבוש. למעוניינים יש גם נקניקיות חזיר ומאכלי גולאש שווים. טעימים גם הכרוב הכבוש, הפטריות, הגבינות וכמובן פירות היער - כל אלה לצד המשקה הלאומי כאן, שהוא וודקה.

מבין הקינוחים הכי מסורתי הוא ה"חלודניק", קומפוט עם פירות במיץ.


#תשר
במסעדות ובתי קפה בפולין נהוג, בעיקר בקרב התיירים, להותיר תשר בסך 10% ממחיר הארוחה. מרבית התושבים המקומיים לא נוהגים להשאיר תשר.


#שופינג
כמו בוורשה, גם כאן השופינג מומלץ לאוהבים. אחראים לכך המחירים הנמוכים של רשתות האופנה הבינלאומיות בפולין, בדגש על שער המטבע של הזלוטי הפולני, שמומלץ לבדוק את מצבו.

מקומות מומלצים לקניות כאן תמצאו בתגית "שופינג בקרקוב".


#בילויים
ערב שישי הוא טוב יותר לבילויים בחוץ מאשר שבת.

מקומות מומלצים לחיי לילה יש בתגית "בילויים בקרקוב".


#קידומת פולין
+48


#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type E וגם תקעי C ו-F יתאימו כאן (ראו למטה קישור עם צילומים).


קבלו תקציר של חופשה בעיר:

https://youtu.be/_-k0wY0_xz8


אתריה המרשימים:

https://youtu.be/HFKUi37gnYw


הביטו מקרוב על העיר קרקוב:

https://youtu.be/kmut90425WI
בית הקברות היהודי העתיק
#על בית הקברות העתיק של היהודים

בית הקברות היהודי העתיק שברובע קז'ימייז' (Remuh Cemetery) נבנה במאה ה-15 ונסגר בסוף המאה ה-18, עת בנו את בית הקברות החדש של הרובע. כאן קבור הרמ"א, רבי משה איסרליש.

בית הקברות היהודי העתיק הזה נמצא מאחרי בית הכנסת הרמ"א שברחוב שרוקה. כמו בתי קברות יהודיים רבים, גם הוא נפגע בשואה, אך ניצל מחיסול מלא בידי הנאצים ומהשחתה מוחלטת שלו, ביוזמה של יהודי הקהילה.

היו אלה יהודים ממתפללי בית הכנסת, שהצליחו למנוע את הרס חלק מהמצבות שבו. הם עשו זאת על ידי הסתרת המצבות מתחת לפני האדמה. גם צמחייה שכיסתה חלק מהקברים הרבים שבו, הצליחה למנוע את חילול כל המצבות בבית העלמין היהודי. בזכות כל אלה הגרמנים לא הבחינו ברובן והשחיתו רק חלק מכל אותן מצבות.

כיום ניתן לראות כאן מספר רב של מצבות מיוחדות ומעוטרות, עם כיתובים המספרים את סיפורה המרתק של קהילה מוצלחת ופעילה ושל יהודים חשובים שחיו כאן בתקופה המשתרעת על פני מאות שנים.


#תולדות המקום
בית העלמין העתיק של הרובע היהודי בקרקוב מוכר גם בשם בית העלמין הרמ"א, על שם הרמ"א הקבור בו. הוא נוסד בקז'ימייז' של קרקוב שבפולין בשנת 1535 ונחשב לאחד מבתי הקברות היהודיים העתיקים ביותר בפולין. עתיקים ממנו יש רק בלובלין ובוורוצלב.

בשנת 1553 הוקם בקצהו של בית הקברות בית כנסת הרמ"א.

בתחילת המאה ה-20 החלו אנשי הקהילה היהודית לשפץ את בית הקברות, שהפך זנוח ונטוש. אך עם כיבוש פולין הרסו הנאצים את חלקו, תוך שהם משתמשים במצבות שבו כאבני ריצוף ומוכרים חלק מהן לכל המרבה במחיר.

לאחר המלחמה שוקם בית הקברות, והוחזרו אליו חלק מהמצבות שהצליחו לאתר או כאלה שהוסתרו באדמה. בין אלו ששרדו הייתה מצבתו של הרמ"א.

מאות מצבות עתיקות נחשפו כאן בשנות ה-50, בחפירות ארכאולוגיות שנעשו בשטח בית הקברות. הסברה היא שחלקן נקברו בכוונה, בשנת 1704, על מנת להגן עליהן מהרס בידי הפולשים השוודים.

עם השנים ובמיוחד לאחר שהיה לאתר זיכרון לקהילה היהודית שחוסלה מקרקוב, החלו לכנות את בית העלמין "כותל הדמעות". מאות שברי המצבות שנקבעו בחומה הפנימית של בית העלמין, זו שעל רחוב שרוקה, הפכו לסוג נוסף של מצבה קולקטיבית - זיכרון לכלל הקהילה שחייתה כאן בעבר.

חלק מהמצבות ששוקמו כאן הן של רבנים ידועים מהקהילה היהודית.

זו של רבי משה איסרליש היא הנודעת ביותר, אבל ישנם עוד. אל קברו של הרמ"א, אגב, מגיעים עד היום יהודים רבים, העולים לכאן במיוחד ביום השנה למותו, שחל בל"ג בעומר. המצבה שלו מכוסה בהמון פתקים עם בקשות ותפילות, שנוהגים להניח על הקבר חלק מהמתפללים, העולים אליו לרגל, לשם כך, מכל העולם.


#טיפים
בית העלמין סגור בימי שבת וחגים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/f7aicd02_R0


ביקור במקום:

https://youtu.be/AvQVBcgMDWc


מתפללים ליד הקברים:

https://youtu.be/x-6lIHvvWGo
מכרות המלח של ויליצ'קה
#על העיירה עם מכרות המלח המפורסמים

מאז ימי הביניים, אי-שם במאה ה-13, פועל מכרה המלח של ויליצ'קה (Wieliczka Salt Mine) שבעיירה ויליצ'קה (Wieliczka). אורכו של המכרה, או נכון יותר לומר המכרות הללו, הוא כ-300 קילומטרים!

זהו אחד ממכרות המלח העתיקים בעולם. המדהים הוא שלא תתקשו לבקר בו. השלטונות הנגישו את המכרה והפכו אותו לאתר תיירות מושלם. מעלית נוחה מורידה את המבקרים לעומק של מעל ל-100 מטר מתחת לפני הקרקע. במעברים המושקעים ובחללי המכרה השונים תוכלו להלך בקלות ולצפות במגוון יצירות מופלאות ומרהיבות.

עומק מכרה המלח בווייליצ'קה הוא 327 מטרים. יש בו 9 מפלסים, שזה אומר 9 קומות לעומק האדמה. המכרה, או למעשה המכרות הללו לשעבר, מכילים לא פחות מ-3,000 אולמות. הם כה גדולים שיש בהם בין השאר אפילו קתדרלה נוצרית תת-קרקעית.

ואם זה לא מספיק, אז מתחת לאדמה, בעומק המכרה של ווייליצקה, יש גם אגם גדול.


#מה תראו כאן?
ממוקם בפאתי העיר קרקוב, כרבע שעה בלבד נסיעה ממרכז העיר, ניתן לראות במכרה המלח ויליצ'קה סוג של אטרקציה תת-קרקעית נדירה. זה לא סתם מכרה מהעבר, אלא אוסף של מכרות מפוסלות ומקושטות בצורה מרשימה, יפה ונדירה.

מלאכת המחשבת שהושקעה בחפירת המעברים שבמכרה היא בלתי נתפסת. יש כאן פסלים, מבנים, אולמות וכנסיות, עשויים מלח ומפוסלים בידי אמן, מן הסתם אמנים רבים. תראו כאן אולמות נשף, קתדרלות מרשימות ואולמות גדולים, שנחצבו במכרה הזה.

במכרות בולט גם מוזיאון פסלי המלח המדהים, בו תוכלו לראות עשרות פסלים שיצרו אמנים ממלח בלבד.

יש כאן למטה, כאמור, גם כנסיית מלח. זהו אולם עצום המזכיר את החלל הפנימי של קתדרלה קתולית. זוהי קפלת קינגה הקדושה, המוקדשת לאלת המכרות, ששומרת לפי האמונה על הכורים. בתוכה תראו שלל סממני פאר ואביזרי קודש נוצריים. הקתדרלה הענקית הזו, שנקראת גם כנסיית המלח, נבנתה במאה ה-20.


#תולדות המקום
מכרות המלח של העיירה ויליצ'קה הם מהמכרות העתיקים ביותר בעולם. ההיסטוריה מספרת שמלח בתקופות קודמות היה יקר ערך, עד כדי כך שחיילי הצבא הרומי קיבלו את שכרם מהצבא במלח.

המכרה הראשון נפתח כאן באמצע המאה ה-13. עם השנים הוא הלך וגדל ובהדרגה הכורים חצבו בו רשת עצומה של מנהרות תת-קרקעיות. במשך 500 שנה המקום היה מכרה מוצלח, שהפיק כמות עצומה של מלח והניב עבודה לכורים המקומיים ועושר לבעליו.

במהלך המאה ה-18 החלו המכרות למשוך מבקרים ותיירים מרחבי אירופה. הפיסול התת-קרקעי והקתדרלה שנחפרה בו שלהבו את הדמיון.

במהלך מלחמת העולם השנייה השתלטו הגרמנים על המקום. פועלי כפייה יהודיים, כולל נערים רבים, עבדו כאן בכרייה מפרכת, מבוקר ועד לילה. רבים מהם קיפחו את חייהם כאן.

במהלך שנות ה-90 של המאה הקודמת ולאחר 700 שנה של פעילות רצופה והיסטוריה רבת תפניות ותהפוכות, מכרות המלח של ויליצ'קה נסגרו סופית כמכרות. אבל הם לא נסגרו ונאטמו אלא להיפך. המכרות הפכו לאתר תיירות פופולרי ומכניס פי כמה.


#טיפים
במכרות ניתן לבקר באופן עצמאי או בסיור מודרך.

בנוסף למוזיאון, יש במכרה של היום גם מלון 4 כוכבים ומקום מרפא לסובלים מבעיות נשימה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/sPpIVXH9Vj0


ביקור במקום:

https://youtu.be/M0wOwLNMOtY


הדרכה:

https://youtu.be/J1LYC_MUquY
בית הכנסת של ורונה
#על בית הכנסת העתיק של העיר ורונה

200 מטר מהמרפסת של יוליה, אהובתו של רומיאו מהרומן הטרגי המפורסם, נמצא אחד המבנים היפים שנותרו מהקהילה היהודית בוורונה. מדובר בבית הכנסת של יהודי העיר (Sinagoga di Verona).

בית הכנסת ממוקם בליבו של הרובע היהודי של העיר, או מה שלפחות בעבר שימש ככזה. החזית שלו תוכננה על ידי אדריכל איטלקי בשם אנטורה פג'ואלי והיא מעוצבת בסגנון ה"ארט-דקו".

במלחמת העולם השנייה נחרב המבנה, ששימש לפני כן את יהודי העיר הרבים. אלו נרצחו ברובם המכריע בידי הנאצים. לאחר המלחמה שופץ בית הכנסת וכיום הוא פעיל באופן חלקי - רק בשבתות וחגים.


#טיפים
בימי חול בית הכנסת סגור והכניסה אליו מחייבת תיאום מראש עם משפחת היהודי האחראי על אחזקתו והשמירה על המבנה הקדוש. מספר הטלפון באתר שלמטה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/ka-753d0_o0


בפנים:

https://youtu.be/i7vkfHFKnA8


הדרכה:

https://youtu.be/_VShKIj9ggs


הרובע היהודי של פראג
#על הרובע היהודי העתיק של פראג

כיום הוא מכונה "רובע יוֹזֶפוֹב" (Josefov), אבל בשביל רבים הוא יישאר תמיד הרובע היהודי של פראג. הרובע היהודי העתיק של העיר הוא כיום מהאתרים המתויירים בעיר, שכן הוא הרובע העתיק ביותר בפראג. יש בו מבנים עתיקים והיסטוריים רבים, כולל המוזיאון היהודי, בתי קברות יהודיים עתיקים ומספר בתי כנסת.

אף שהיהודים החלו להתגורר בפראג אפילו כבר במאה העשירית, הרובע היהודי בפראג קיים החל מהמאה ה-12. בעבר הורשו יהודי פראג להתגורר רק בתחומי הרובע הזה, שקיבל את השם ”הגטו היהודי".

יותר מכל עיר אחרת באירופה, היהודים בפראג תפסו מעמד רם בחיי הכלכלה והתרבות של העיר וקיימו קשרים הדוקים עם השלטונות. אבל עדיין, גם כאן בצ'כיה, היו סיפורים לא פשוטים של עלילות דם, האשמות בהצתות, בשריפות ובהרעלת בארות ורדיפות יהודים מכל סיבה שהיא.

מיקומו של הרובע היהודי הוא בין כיכר העיר העתיקה לבין גדת נהר הוְולָטַאבַה. שמו של הרובע היהודי, רובע יוזפוב (Josefov) ניתן לו על שמו של השליט יוזף השני, שקבע רפורמות ששיפרו מאד את תנאי המחיה של היהודים בפראג.


#אדריכלות הרובע היהודי
הגטו הוא מיזוג של שני מרכזים יהודיים בעיר - הראשון הוא המרכז של היהודים "האשכנזים", שהתרכזו סביב האלט-נוי שול, בית הכנסת הידוע של המהר"ל. השני הוא המרכז של "הספרדים", שהתגוררו סביב בית הכנסת הספרדי.

בעבר היה הגטו היהודי מהאזורים העניים של העיר. שוב ושוב היכו בו שטפונות מהנהר, סיפור שנפתר רק בתחילת המאה ה-20, כשהוגבהו הסוללות המונעות את ההצפות ממי הנהר. עד אז היה הגטו מהשכונות הפחות מטופחות בפראג.

נסו לא להביט כאן רק בקברים ועל פני הקרקע. הביטו למעלה ושאו עיניים למבני הרובע המיוחדים. כאן נמצא הריכוז הגדול בעולם של מבנים המקושטים בעיטורי אר-נובו. יש כאן גם נציגות למבני אר-דקו ולאדריכלות קוביסטית, שני סגנונות נוספים ומעניינים, שהיו גם הם באופנה במחצית הראשונה של המאה הקודמת.


הנה הרובע היהודי בפראג:

https://youtu.be/nnAO5XiVg7U
בית הכנסת נוֹזִ'יק
#על בית הכנסת שלא נחרב כי שימש כאורווה לחיילי הצבא הגרמני


עד מלחמת העולם השנייה היה בית הכנסת על שם נוֹזִ'יק (Nożyk Synagogue), או בקיצור בית הכנסת נוֹזִ'יק, אחד מחמשת בתי הכנסת הגדולים בוורשה.

הוא בית הכנסת היחיד בוורשה, ששרד מלפני השואה ופעיל עד היום. למעשה, בית הכנסת נוז'יק פועל בעיר מאז שהוקם בשנת 1902, שרד את תקופת השואה ופעיל גם כיום.

בית הכנסת הוקם ב-1902, על ידי זוג חשוך ילדים, זלמן ורבקה נוז'יק. הזוג העשיר, סוחר טקסטיל עשיר ורעייתו, ביקשו רק בקשה אחת - שיזכרו לומר עליהם קדיש בבית הכנסת כל פעם. עד היום מצוינת הבקשה בלוח שניצב ליד ארון הקודש.

עם הכיבוש הנאצי הורשו עדיין היהודים להתפלל כאן, אבל משנת 1941 הנאצים השתלטו עליו ועשו שימוש בבית הכנסת נוז'יק בתור אורוות סוסים ומחסן למספוא לבהמות. הוא שרד במצבו זה עד ה-16 במאי 1943, כשבטקס גרמני של ממש הוא פוצץ סופית. האירוע סימל בשביל הגרמנים את סיומו של מרד גטו ורשה.

בשנת 1948 כבר חזר המקום לשמש כבית כנסת. בשנות ה-80 חלה התעוררות יהודית בפולין ובית הכנסת שוקם, בעידודה של ממשלת פולין, אך בכספים יהודיים. הוא נחנך מחדש בשנת 1983, ומאז ועד היום הוא משמש כבית הכנסת המרכזי בוורשה.

בבית הכנסת נוז'יק נמצא כיום ספר התורה המקורי שעמד בבית הכנסת הגדול של ורשה, שפעל לפני המלחמה ברחוב טלומצקיה. חוץ ממקום תפילה, בית הכנסת הפך לנקודת המפגש המרכזית של הקהילה היהודית בוורשה ולמקום של אירועי תרבות מרכזיים, כמו קונצרטים, תערוכות ודיונים פומביים.


#טיפים
סגור בשבת בשל התפילות.


מבט אל פנים בית הכנסת:

https://youtu.be/QJlxGKIMUEw
כיכר היהודים, יודנפלץ
#על הכיכר של היהודים בווינה

אתם נמצאים בכיכר היהודים, היודנפלץ. כבר בימי הביניים היוותה הכיכר הזו מקום מרכזי בעבור יהודי וינה. בין המאות 13-15 היא הייתה לב הגטו היהודי. חשיבותה בעבר, אגב, היא גם הסיבה לכך שעד היום היא סמל למורשת היהודים בהווה ותישאר כך גם בעתיד. מרוכזים בה ציוני דרך חשובים בהיסטוריה של יהודי וינה: בית הכנסת, המוזיאון היהודי ואנדרטת השואה.

בית הכנסת הרשמי של הקהילה היהודית בוינה הוא מפואר ומרשים. בבית הכנסת מתקיימים דיונים והרצאות בנושאי תרבות ויהדות. הוא נחנך בשנת 1826 ברחוב צדדי ולא מורגש. הסיבה הייתה שהקיסר יוזף ה-2 אסר לבנות בתי תפילה לא קתוליים במקומות מרכזיים. זו, אגב, הסיבה שבזכותה בית הכנסת שרד את תופת ליל הבדולח של שנת 1938. הוא פשוט היה מרוחק ממרכז ההתפרעויות.

במוזיאון היהודי, שנפתח בשנת 2011, תוכלו לגלות וללמוד איך חיו היהודים באוסטריה לאורך השנים, לראות אוספים שונים של כלי קדושה עתיקים, ללמוד על הדמויות היהודיות המעניינות של אותה התקופה ולקבל הצצה גם ליהדות המודרנית.

במוזיאון תוכלו לראות גם ממצאים ארכיאולוגיים של בית הכנסת הגדול מימי הביניים, שנשרף בשנת 1421. במהלך החפירות של בניית אנדרטת הזיכרון, התגלו שרידים של בית הכנסת שנשרף בשנת 1421. ממצאים אלו סיפקו עדות נדירה לחיי היהודים בימי הביניים.

במוזיאון תוכלו גם לראות חפצי קדושה היסטוריים, מיצגים תלת מימדיים של חיי הקהילה היהודית הקדומה ועוד. כל קומה במוזיאון תציג בפניכם רובד אחר של תקופות שונות בהיסטוריה היהודית של וינה.

אנדרטת הזיכרון הוצבה כאן לזכר 65,000 יהודי וינה שנרצחו בשואה. האנדרטה נבנתה בשנת 2001 וצורתה קוביה לבנה, שעל כל פאותיה חרוטים מדפים עמוסי ספרים. המדפים הם סמל לרוחניות של העם היהודי, עם הספר. ליד האנדרטה חקוק כיתוב לזכרם של קורבנות השואה האוסטריים. המבנה תוכנן על ידי האמנית הבריטית רייצ'ל ווייטריד.

במרכז הכיכר, אגב, תוכלו לראות גם את פסל "נתן החכם", פסלו של המחזאי הגרמני אפרים לסינג (Ephraim Lessing). לסינג קרא במחזה שלו "נתן החכם" לסובלנות כלפי היהודים. את הפסל המקורי הרסו הנאצים והוא עוצב מחדש בשנת 1982.


הכיכר בגשם:

https://youtu.be/UPyC18pteSM
בית הקברות היהודי העתיק
#על בית הקברות העתיק ביותר שנשאר באירופה

בתוך בית הקברות הוותיק והעתיק ביותר באירופה, נמצאות לא פחות מ- 12,000 מצבות ועוד כ-1,000 קברים נסתרים (אם כי יש גם לא מעט השערות הסוברות כי יש שם דווקא כמות גדולה הרבה יותר, כ-100,000 קברים). השנים נותנות אותותיהן בקברים המתבלים וחלק גדול מהמצבות הולכות ומתפוררות וחלקן אף נבלעות לאט לאט בתוך האדמה. ובכלל, יש אפילו מעט קסם באי הסדר הזה, בצפיפות ובבלגן.

במשך למעלה מ-300 שנה תפקד בית הקברות, אך בשנת 1787 הוא נסגר לשימוש. הוא מוקף עצים והקברים בו צפופים מאד, אולי אפילו יותר מדי. אמנם השטח הורחב כבר כמה וכמה פעמים במהלך השנים, אך תמיד כמות הנפטרים במקום הייתה גדולה יותר מהשטח הפנוי ולכן נבנו מפלסים נוספים של קברים. היום יש כאן 12 שכבות של קבורה.

האווירה במקום מסתורית ומיוחדת, אם כי לעתים מעבירה צמרמורת. הרבה רואים בבית הקברות כסמל לחורבן קהילת יהודי פראג בשואה. המקום מהווה את אחד מהאתרים ההיסטוריים החשובים והשמורים ביותר ברובע היהודי של פראג.

היום תמצאו לא מעט מבקרים בבית הקברות, אך במשך שנים הוא היה מקום שליו ושקט ברובע היהודי, מה שהפך אותו למקום חביב במיוחד על אלברט איינשטיין, שלפי השמועות נהג להגיע לכאן להתבודד, בעת ביקוריו בפראג.


#קברים בבית הקברות
המצבה העתיקה ביותר שנמצאת כאן נבנתה בשנת 1439 והיא שייכת למשורר החצר אביגדור קארו.

קבר נוסף שנמצא במקום והפך למוקד עלייה לרגל של מבקרים (על כך יעידו נרות הנשמה המפוזרים והפתקים המציצים) הוא קבר המהר"ל, יוצר הגולם מפראג, רבי יהודה בן בצלאל ליווא. הוא היה רב חשוב ומנהיג רוחני, מורה ומחנך שלשמו נקשרו לא מעט סיפורים ואגדות. המפורסם שבהם הוא סיפור הגולם מפראג. הרבה מהמבקרים שמגיעים לכאן מבקשים ממנו בקשות, סגולות וברכות.

המצבה היפה ביותר בבית הקברות היא זו של אישה בשם הִינְדַלֶע בַּשֶבִיס. למרות שהיא עתיקה מאד (משנת 1628) היא נשמרה יחסית יפה ונשארה שלמה, בראשה מפוסל ראש של אריה מאבן.


#מיהו הגולם מפראג?
רבי יהודה ליוא בן בצלאל, המהר"ל, תפקד במשך לא מעט שנים כרב הראשי של פראג. הוא הקדיש את חייו לרווחת חייהם של בני הקהילה ומטרתו הייתה לטהר את בני ישראל מהשמועות השקריות שהופצו עליהם, על כך שהם נהגו להשתמש בדמם של ילדים נוצרים בכדי ללוש את בצק המצות בפסח.

לילה אחד, שמע הרב קול קורא שאמר לו "עשה דמות אדם מחימר ובאמצעותה תצליח לסכל את מזימות אויבי עמך".

וכך עשה הרב. הוא זימן אליו את חתנו ואת תלמידו המצטיין ועדכן אותם בחזיון שחווה. הם יצרו את הגולם במשך שבעה ימים. בשנת 5340 לבריאת העולם, הלכו שלושת המלומדים אל גדות נהר הולטבה ויצרו דמות אדם בגובה שלוש אמות מהטיט. לאחר שסיימו, הסתובב חתנו של הרב סביב הדמות תוך שהוא מדקלם תפילה קבליסטית. לאחר שעשו זאת כמה פעמים, פתח הגולם את עיניו וקיבל חיים. הרב פנה אליו ואמר לו: "יצרנו אותך מעפר האדמה בכדי שתגן על בני ישראל מפני אויביהם ותמנע מהם את הצער והסבל שלהם". הדמות קיבלה את השם יוסף והוא הפך להיות משרת בחצר הרב.

במרבית שעות היום היה הגולם יושב בפינת חדר הלימוד, קצת כמו זבוב על הקיר. בשביל שלא ימשוך יותר מדי תשומת לב, שם הרב על צווארו קמע שהפך אותו לבלתי נראה. במהלך השבוע שקדם לחג הפסח התחיל הגולם במשימתו - הוא הסתובב ברחבי העיר ובדק כל אדם שנכנס לרובע עם חבילות. לא מעט פעמים, הוא מצא בהן תינוק מת, שהיה אמור לשמש כהוכחה לעלילות השקריות על היהודים. כך שירת הגולם את חברי הקהילה היהודית בפראג.

הוא עשה זאת עד שהגיעו היהודים סוף סוף ליום המיוחל, בו הוכרז ברבים כי העלילות היו חסרי כל בסיס ונאסרה רדיפת יהודים עתידית. בשלב זה הרב החליט לקחת מיוסף את החיים בחזרה. הם ביצעו שוב את הטקס והגולם חזר להיות גוש חימר חסר חיים. הם הניחו אותו מתחת לערמת הספרים בעליית הגג של בית הכנסת אלט נוי בפראג.



#טיפים
בית הקברות מגודר בחומה גבוהה, אך אם אתם רוצים לראות אותו בשלמותו, היכנסו אל המוזיאון לאמנות דקורטיבית. בכניסה לשירותים שבקומה הראשון, ישנו חלון שממנו תוכלו לראות את כל בית הקברות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/HmPvyK78mMI
בית הכנסת שערי תקווה
המוזיאון היהודי ברודוס
כיכר הקדושים היהודים
אנדרטת השואה בסלוניקי
בית אנה פרנק


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.