» «
יפו העתיקה
יפו העתיקה
#על העיר יפו ותולדותיה

יפו היא מהערים העתיקות בעולם והעיר העתיקה בים התיכון. היא מוזכרת במקורות רבים, מפפירוסים מצריים, דרך המיתולוגיה היוונית, בכתבים יהודיים כמו ספר יונה הנביא ועד לנצרות. אין הרבה ערים בעולם שנכבשו, נהרסו ונבנו מחדש, כמו יפו.

כיום מכירים אותה כולם בתור פנינת התיירות שמדרום לתל אביב. היא מציעה הרבה, החל משרידי יפו העתיקה, דרך נמל יפו עם הדייגים והמסעדות הקטנות שבו ועד לשופינג עממי וחיפוש של מציאות בשוק הפשפשים המפורסם בישראל. "אין כמו יפו בלילות", אומר השיר, אבל האמת היא שכיף להתהלך בין סמטאותיה גם בימים, או לשבת לארוחת דגים ים תיכונית בשקיעה, אל מול הים התיכון ולישון או לבקר בבתים העתיקים שבה.

הקמתה של יפו מיוחסת ליפת, בנו של נוח. מסמכים קדומים וחפירות לימדו את החוקרים שיפו שימשה עיר נמל כבר לפני 4000 שנה. היא שירתה אז את המלחים הפיניקים והמצרים במסעותיהם הימיים.

גם אחרי כן לא הפסיקה יפו להיות עיר נמל מרכזית וחשובה. ישבו בה בתקופות שונות כל כך הרבה עמים, מהפיניקים, דרך הרומאים, הממלוכים בתקופת בייברס, דרך נפוליאון שטבח בתושביה באכזריות והעות'מנים שבראשם מחמד אבו נאבוט. הם אלה שבנו את יפו העתיקה שאתם רואים מסביב ואת מגדל השעון וסללו את שדרות ירושלים בתחילת המאה ה-20.

מקור השם "יפו" הוא מהלשון הצידונית, שבה פירושו יפה, מצפה ששון.

נמל יפו היה שער הכניסה לרבים מאנשי העליות לארץ ישראל. בשנת 1965 הוא הפסיק לתפקד כנמל מסחרי והפך לנמל דייגים ומרינה לסירות ויכטות ועד לנמל הציורי של היום, זה עם המסעדות ובתי הקפה והבריזה הנעימה שבאה מהים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/5Knxuzu8-n8


ומהאוויר:

https://youtu.be/LRQR4ffRwM0
סלע אנדרומדה
סלע אנדרומדה
#על הסלע שאליו נקשרה אנדרומדה היפה
מהמקום שבו אתם עומדים, הביטו בבקשה אל הים, בכיוון צפון-מערב. במרחק של כמה מאות מטרים מהחוף, תוכלו לראות בתוך הים קבוצת סלעים קטנה, המוכרת בתור "סלע אנדרומדה".

כאן נקשרה על פי האגדה אנדרומדה לסלעים, כקורבן של אנשי יפו שנועד לפייס את מפלצת הים, כדי שהמפלצת תוכל לטרוף אותה. וכאן אירע הנס שבו הציל הגיבור פרסאוס את אנדרומדה, רגע קט לפני שהמפלצת עלתה מן הים לטרוף אותה. פרסאוס לקח את אנדרומדה על סוסו המעופף והם נישאו וחיים באושר מאז.


#מי הייתה אנדרומדה?
אנדרומדה הייתה בתה של קסיופיאה היפה, מלכת יופיאה, היא יפו. אבל קסיופיאה הייתה גם שחצנית לא קטנה והיא הרבתה להתפאר ביופייה ואף אמרה שהיא יפה יותר מאלת הים... הרכילות הגיעה במהירות לפוסידון, אל הים, והלה שלח כנקמה מפלצת איומה להעניש את אנשי יופיאה, היא יפו.

מלך ומלכת יופיאה נחרדו מהצרה ונודע להם שהדרך היחידה להרגיע ולהיפטר מעונשה של המפלצת היא להקריב את בתם אנדרומדה. הם קשרו אותה לסלע בים, לא רחוק משפת הים והמתינו.

אבל אז, כמו באגדות, הגיע הגיבור פרסיאוס. אמנם בלי סוס, כי סוסים לא שוחים כל כך טוב, אבל פרסיאוס התאהב באנדרומדה מיד. הוא ארב למפלצת והפך אותה, כמו שעשה לפעמים כשעיצבנו אותו, לאבן.. לאחר מכן הוא לקח את אנדרומדה ברכיבה על הסוס המעופף פגסוס ונשא אותה לאשה ומאז הם חיים באושר...

אם תטיילו פעם בנמל יפו, תוכלו לראות בים, לא רחוק מהחוף, את הסלע שהמסורת מספרת שהוא "סלע אנדרומדה".


הנה סרטון עם סיפורה של אנדרומדה:

http://youtu.be/1AtYrkYyEmw
כיכר קדומים
כיכר קדומים
#על הכיכר המרכזית של יפו העתיקה

כיכר קדומים היא היום הכיכר המרכזית של יפו העתיקה. בכיכר הזו יש מסעדות ובתי קפה ובמהלך הקיץ היא משמשת מקום למופעים קטנים ופתוחים לציבור. ממנה יורדים אל סימטאות יפו העתיקה, בואכה הנמל. ממש מתחת לכיכר ניתן לבקר במוזיאון שמציג את תולדות יפו.

אם תרדו מהכיכר מעט מזרחה, תוכלו להביט אל הים בכיוון מערב ולראות בתוך הים, במרחק של כמה מאות מטרים מהחוף, את הסלעים המוכרים כ"סלע אנדרומדה".

כאן נקשרה על פי האגדה אנדרומדה לסלעים, כקורבן של אנשי יפו שנועד לפייס את מפלצת הים, כדי שהמפלצת תוכל לטרוף אותה. וכאן אירע הנס שבו הציל הגיבור פרסאוס את אנדרומדה, רגע קט לפני שהמפלצת עלתה מן הים לטרוף אותה. פרסאוס לקח את אנדרומדה על סוסו המעופף והם נישאו וחיים באושר מאז.

בצד הצפון-מערבי של הכיכר תוכלו לראות את כנסיית סנט פטרוס, הכנסייה הפרנציסקנית הראשית של יפו. הכנסייה הזו נראית היטב כשמביטים על יפו מחופי תל אביב ואף הופיעה בעבר בסמל העיר תל אביב-יפו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/RtRXAk7ZHQE
גבעת יפו
גבעת יפו
#על הגבעה של יפו הכי עתיקה

בכל פעם שאומרים שיפו היא מהערים העתיקות בעולם, מתכוונים למה שיש כאן בשרידים הארכיאולוגיים של גבעת יפו. זהו המקום שבו נמצאו השרידים העתיקים ביותר של יפו. יש כאן שרידי ישוב שהתקיים לפני יותר מ-4,000 שנים. בצידה הדרומי של הגבעה תוכלו לראות חפירות ארכיאולוגיות שבהן נמצאו שרידים מעניינים של שערי עיר מצריים מלפני 3500 שנים. מהגבעה הזו נולדה יפו והיא שימשה בסיס להתיישבות שבה.

הגבעה הייתה מקום אסטרטגי, נוח להגנה ולהקמת ביצורים. יתרונו הגדול הוא בכך שהוא משקיף אל הים ומאפשר תצפית טובה לכל הצדדים. בשטח שנמצא כיום ב"גן שער רעמסס" התגלו שרידיו של ישוב מסוף המאה ה-17 לפני הספירה.

כמאתיים שנה אחר-כך כבש אותה מי שיהיה הכובש הגדול ומייסד של האימפריה המצרית, הפרעוני תחותמס השלישי. לפי פפירוס עתיק, כאן הקדים אחד משרי צבאו של תחותמס השלישי, צחותי שמו, את היוונים בתחבולת הסוס הטרויאני. הוא הסתיר חיילים חמושים בתוך סלים והעניק את הסלים במתנה למושלי העיר העתיקה והללו התפרצו מהסלים וכבשו את העיר.

אם תעלו מעט למעלה, אל ראש הגבעה, תגיעו לפסגה של גבעת יפו. משם תראו תצפית מקסימה על תל אביב כולה ועל קו החוף של תל-אביב, הרצליה ובימים עם ראות טובה במיוחד עד חדרה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/mZMwtAKk4X0

יפו העתיקה

בית הסראייה
בית הסראייה
#על בית הממשל התורכי והבריטי

מבנה בית הסראייה שבכיכר השעון שביפו, שימש בזמן התורכים העות'מאנים כבית השלטון. הוא החליף את בית הסראייה הישן ששכן ביפו העתיקה. בו ישבו מוסדות של הממשל העירוני ושל הממשלה התורכית - עות'מאנית.

הבניין נחנך ממש בסוף המאה ה-19, בשנת 1897, כשהקימו אותו בתרומות של עשירי יפו. אחראי לתכנונו היה המהנדס היהודי ברוך פפירמייסטר, מהאיכרים של ראשון לציון ומי שהיה במשך שנים רבות לראש ועד המושבה.

במלחמת העצמאות, ב-4 בינואר 1948, פוצצו את בית הסראייה לוחמי הלח"י, המחתרת היהודית הכי אגרסיבית באותה תקופה. זה היה יום גשם והרחובות היו ריקים. שני לוחמי הלח"י הגיעו לכיכר השעון במשאית תופת. הם החנו את משאית התופת אל מול הסראייה ולמרות מחאות שומר הבניין הם ירדו ממנה, תוך שהם מבטיחים לחזור בתוך רגע מבית הקפה הסמוך, אליו הלכו לקנות קפה הפוך, או משהו כזה...

השניים הפעילו פתיל השהיה בן 80 שניות ומיהרו להתרחק מהמקום. כשהגיעו לרחוב שהיום נקרא שדרות ירושלים, הם שמעו את הפיצוץ האימתני, שהרס את הבניין, הרג 10 מיושביו ופצע עוד כ-100 איש.

האמת היא שלתל-אביבים היה חשבון פתוח עם המבנה הזה. מה שהיה בימי המנדט מרכז מנהלי תמים, שימש גם כמטה הפעילות של ערביי יפו. הפעילות בו אמנם החלה כפעילות פוליטית, אבל בזמן מלחמת העצמאות התמקמה בבניין הוועדה הלאומית הערבית של יפו. כך הוא שימש יותר ויותר כמפקדת הכוחות הערביים של יפו. ממנו נוהלו פעילויות הירי של ערביי יפו, על העיר תל אביב. הפגיעה בו בעת מלחמה הייתה עניין של זמן...

כיום נשארו כאן רק שרידי הסראייה ששוחזרו ושופצו והיו לסמל דומם של האימה שהוטלה על ערביי יפו אז, בעקבות הפגיעה בסמל שלטוני כל כך חשוב.
גשר המשאלות יפו
גשר המשאלות
#על הגשר שמקיים משאלות

גשר המשאלות שעל גבעת יפו הוא גשר עץ המחבר את גן הפיסגה עם כיכר קדומים.

ברחבת הכניסה לגשר תראו את 12 המזלות על גבי פסיפס האבן של גלגל המזלות. יפה, נכון? - את הפסיפס הזה יצרו האמנים ורדה גבעולי, אילן גלבר ונבות גיל.

כשתעלו על הגשר, שימו לב לפסלי הברונזה של כל המזלות שהוצבו על המעקה שלו. אגדה מקומית עתיקה מספרת שאם תאתרו את המזל שלכם על מעקה הגשר, תאחזו בו ותביטו אל הים, תוך שאתם חושבים על משאלה - משאלתכם אכן תתגשם!

נסו זאת. לכו תדעו מתי בפעם הבאה תזכו שמישהו ממש יבטיח להגשים את משאלותיכם הכי כמוסות. רק בבקשה תפסיקו לבקש מיליונים, כי מאיגוד הבנקים הודיעו שנגמרו להם הרזרבות למשאלות מהסוג הזה והם לא בעניין...

פסלי המזלות שלאורך הגשר פוסלו על ידי אסתר שלמה ופרדי פביאן. את התאורה האמנותית שעליו עיצב מיכה מרגלית.

ואגב, רק כדי להיות מדויקים - האגדה העתיקה הזו היא עניין חדש, אז אל תתאכזבו אם ייקח זמן עד שהמשאלה שלכם תתגשם...


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Vw2Ndti-Fjg
כיכר השעון
כיכר השעון
#על הכיכר עם השעון שבנו לנו התורכים

כיכר השעון היא אחד המקומות המרכזיים והמוכרים ביפו, עוד מימי התורכים. כמובן שאת שמה היא קיבלה ממגדל השעון שממוקם במרכז הכיכר. המגדל בנוי מאבן כורכר. הוא אחד מכ-100 מגדלי שעונים שנבנו בתחילת המאה ה-20 ברחבי האימפריה העות'מאנית. במקור נבנה השעון בשנת 1906 על ידי התורכים העות'מנים ששלטו בארץ, לכבוד יום השנה ה-25 להכתרתו של הסולטאן התורכי עבד אלחמיד השני.

בראש מגדל השעון היו קבועים בעבר 4 שעונים, כששניים מהם הראו את השעה באירופה. אם תביטו היטב תוכלו להבחין שלשתי הקומות הראשונות יש פינות מעוגלות. אלה שתי הקומות המקוריות שנבנו למגדל. רק בשנת 1911 נוספה הקומה הנוספת וניתן לראות שלה יש פינות רבועות. כשהעבירו את השעון אל הקומה העליונה השאירו במקום שבו הוא היה בקומה השנייה לוח נחושת ירקרק.

בחלונות המגדל שולבו עיטורי ברזל שבהם מתוארים אירועים היסטוריים מתולדותיה של יפו.


#מסביב לכיכר
אם תסובבו את הראש לכיוון מערב, כיוון הים, תראו את מה שנקרא בתורכית "הקישלה". כאן היו בזמן התורכים תחנת המשטרה ובית הסוהר של יפו. גם השלטון הבריטי השתמש במקום כתחנת משטרה וכאן נכלאו בתקופת המנדט הבריטי לוחמי מחתרת יהודים מהאצ"ל והלח"י. עד לפני כמה שנים זו הייתה תחנת משטרה פעילה במדינת ישראל. בשנת 1971 צולם כאן אפילו הסרט הישראלי האהוב כל כך, "השוטר אזולאי", בכיכובו המרגש עד דמעות של שייקה אופיר.

בצד השני, בכיוון מזרח של כיכר השעון תוכלו לראות מעין עמודי ענק שנראים עתיקים. אלו לא שרידים של מקדש רומי שנחרב. כאן היה בתקופת התורכים בית הסראייה, בית הממשל התורכי. בהמשך שכנה בו גם עיריית יפו. במלחמת העצמאות, ב-4 בינואר 1948, פוצצו אותו לוחמי הלח"י, המחתרת היהודית שנלחמה כאן. משאית תופת שהוחנתה למול הסראייה, פוצצה אז והרסה את הבניין כולו, למעט העמודים שנותרו על מקומם.

אם תתקדמו 50 מטרים ממגדל השעון, לכיוון דרום, הכיוון ההפוך מתל אביב, תגיעו למאפיית אבולעפיה, מוסד יפואי מוכר שבו נמכרים מאפים מזרחיים מגוונים וטעימים.


מבט מקרוב

https://youtu.be/ATYsehz-JNI


סיור במקום:

https://youtu.be/UM1Incm1h7E
גן שער רעמסס
גן שער רעמסס
#על הגן שממנו נולדה כל יפו

גן שער רַעְמְסֵס, השרידים שלפניכם, הם השרידים העתיקים ביותר של יפו. הם נמצאים בתוך תל ארכיאולוגי שנחפר בשנות ה-50 של המאה הקודמת ונמצאו בו ממצאים רבים על יפו לאורך התקופות השונות.

בתל ישנם שרידי ישוב שהתקיים כאן לפני יותר מ-4,000 שנים. מדובר בשרידים של חלקלקה, מעין חומת ביצורים משופעת שנועדה להקשות על האויב את הטיפוס. החומה הקיפה את הגבעה במאה ה-18 לפני הספירה, בתקופת הברונזה התיכונה ב'. המבנים נבנו במקור ממלבני אדמה שהושתתו על יסודות של אבני גוויל.

השרידים הללו מעידים שכמו ערים אחרות בכנען, הייתה יפו, כבר בתקופה הזו, תחת כיבוש ושליטה מצרית.

החפירות שבצידה הדרומי של הגבעה הן חפירות ארכיאולוגיות של שרידי שערים של עיר מצרית מאוחרת יותר, מלפני כ-3500 שנה. מהיישוב הזה תיוולד גבעת יפו שממנה נולדה בהמשך יפו שאנו מכירים.

"שער רעמסס", שאתם רואים לפניכם, הוא שחזור שנבנה מעל לאבני החומה. הוא מדגים כיצד נראה שער כניסה למצודה המצרית המפוארת שהתקיימה כאן, בהמשך ההיסטוריה, לפני כ-3300 שנה.

שרידיו המקוריים של השער, אגב, נמצאים במוזיאון יפו לעתיקות. השער זכה לשמו, לאחר שנמצא שעל האבנים נרשמו שלושה מתוך חמשת שמותיו של המלך רעמסס השני, כשהם מלווים בשורת תארי כבוד למלך השליט.​​


הנה השחזור שעשו במוזיאון ישראל בירושלים, לשער רעמסס שנמצא כאן:

https://youtu.be/TpsFcGBW6R8


מסגד מחמודיה
מסגד מחמודיה
#על המסגד הכי חשוב של יפו

מרכז החיים הדתיים של יפו היה תמיד המסגד הגדול והחשוב של יפו, מסגד "אל מחמודיה". הוא נקרא על שמו של מחמד אבו-נאבוט, שליטה של יפו בראשית המאה ה-19 ומי ששיקם אותו. אותו אבו נאבוט זכה לשמו בשל האלה הגדולה שאיתה נהג להסתובב ולהטיל את חיתתו על תושבי יפו.

המסגד הוקם בשנת 1730 ונבנה מחדש ב-1814 בתור מסגד מחמודיה. בקיר החיצוני של המסגד אפשר לראות את סביל סולימאן. זהו "רהט", בערבית "סביל", מתקן ששימש להשקיית עוברי-אורח ושיירות הגמלים שעברו ביפו. הרהט כבר אינו יפה כמו שהיה בעבר אך הוא מרשים בגודלו ואפשר לראות עליו את הכתובת המוקדשת למקימיו.

היכנסו אל דלת הכניסה הראשית של המסגד, ממש מתחת לצריח שלו. על הדלת הקדשה בערבית לסולטאן התורכי, שנכתבה בעת בניית המסגד. נסו להיכנס למסגד, אם ניתן. תוכלו ולראות בפנים את החצר הפנימית היפה שלו, ואת חדרי התפילה שמסביבה ואת המיחראב שקבוע בצידה הדרומי. מיחראב הוא גומחה בקיר המסגד שמצביעה על הקִיבְּלַה הכיוון של הכַּעֲבָּה, המבנה הקדוש למוסלמים, שנמצא במכה שבערב הסעודית. אליו נוהגים המוסלמים לפנות בעת התפילה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/f9VDVE49TKg
מזרקת הלוויתן המחייך
#על הלוויתן המחייך של יפו העתיקה

את פסל "הלוויתן המחייך" פיסלה האמנית החשובה אילנה גור בשנת 1983. הפסלת תושבת יפו שנים רבות עסקה באמנות רב-תחומית ובעיצוב מגוון. בשנות ה-90 היא החליטה לפתוח את ביתה הפרטי ביפו העתיקה לקהל הרחב ולהפוך אותו ל"מוזיאון אילנה גור", בו היא מציגה מאות מעבודותיה, לצד אוסף האמנות שלה.

את הפסל פיסלה גור והציבה ברחוב פסטר שביפו העתיקה. הפסל, שניצב ממש בסמוך לנמל יפו ולמבנה המוזיאון שלה, הוא למעשה מזרקת המים, היוצאת מתוך גופו של הלוויתן. שימו לב לפכפוך המים הנעים והמרגיע, המתמזג עם הסביבה והופך לצליל קבוע בה.

בפסל נראה הלוויתן שבלע את יונה הנביא, לפי הסיפור המקראי. יונה יצא מהנמל הזה, נמל יפו, עת ברח לתרשיש מפני שליחות האל, לאחר שסרב ללכת לעיר נִינְוֵה, בירת אַשּׁוּר, ולבשר לתושביה שעשו את הרע בעיני האלוהים. על פי ספר יונה, "ויקם יונה וברח תרשישה מלפני ה' וירד יפו וימצא אנייה באה תרשיש".


מבט מקרוב:

https://youtu.be/J-l_S0MuMY4


ביקור במקום:

https://youtu.be/qUYRY1nktPQ
מזרקת המזלות
#על המזרקה שנבנתה על באר המשאלות

לא רק רומא זכתה למזרקות מרשימות, הרי שגם לנו יש "פונטנה די טרווי" והיא ממש כאן. כי במזרקת המזלות (Fountain Zodiac Signs), שנמצאת בכיכר קדומים ביפו, מפוסלים כל המזלות באבן גיר, בשילוב עם אפקטים של מים ותאורה.

את המזרקה פיסלו בשנת 2011 ורדה גבעולי ואילן גלבר. יעניין אתכם לדעת שממצאים מהתקופה העות'מנית שהתגלו מתחת למזרקה מוכיחים כי כאן בדיוק הייתה בעבר באר משאלות, שאליה נהגו... להשליך מטבעות.

אם חשבתם שמוטיב המזלות ביפו נגמר כאן, הרי שטעיתם. גם שמותיהם של רחובות יפו העתיקה וגם גשר המשאלות המחבר את תל יפו עם כיכר קדומים קשורים למזלות השונים.

מזל שיש מזלות!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/h2S8SurBsrM


ביקור במקום:

https://youtu.be/pznYI0kMuFA
עץ התפוז התלוי
#על העץ התלוי באוויר שביפו העתיקה

"עץ התפוז התלוי" (The Suspended Orange Tree) הוא יצירה אמנותית מפתיעה ומסקרנת שתוכלו למצוא בין סמטאות יפו העתיקה. לא מדובר בגימיק - עץ התפוז בוקע כאן מתוך כד חרס גדול, שתלוי על גבי שרשראות מתכת המחוברות לקירות הבתים.

העץ התלוי נמצא בסמטת מזל אריה, פינת סמטת הצורפים. זוהי יצירתו של האמן רן מורין, שיצר את הפסל בשנת 1993. מורין הוא פסל יליד ירושלים, בוגר בית ספר לאמנות חזותית בניו יורק. הוא אמן שפעל לא מעט בפיסול סביבתי ובפרויקטים שקשורים לנושאי שימור הסביבה. גם בפסל הזה נראה כי ניסה להדגיש את הניתוק ההולך וגובר שבין האדם לטבע.

אבל למה תפוז דווקא? - ובכן יש לכך סיבה. במהלך המאה האחרונה היה התפוז לאחד מסמליה של יפו. עץ התפוז יובא לארץ לראשונה במאה ה-7. הוא הגיע לכאן מהמזרח הרחוק, כתפוז בלאדי - קטן, עגול ומריר. במהלך השנים החקלאים המקומיים ביפו יצרו ופיתחו כאן זן חדש של תפוזים, שזכה לשם "תפוזי שמוטי". בעולם הם זכו לשם "תפוזי יפו". בניגוד לתפוז המקורי שהגיע מהמזרח, אלה היו תפוזים מתוקים, עם יתרון גדול של מעט גרעינים. מכאן ועד לתקופת המנדט הבריטי והעשורים הראשונים של מדינת ישראל, הפך ענף הפרדסנות בהדרגה לענף הייצוא המוביל כאן.

מאז נעלמו רבים מפרדסים אלו ופינו את מקומם לבניה חדשה. ועדיין - המותג "תפוזי יפו" ממשיך להיות מוכר בעולם כמותג איכותי במיוחד. חקלאים במדינות שונות בעולם משלמים עד היום תמלוגים לבעלי הזכויות עליו, תמורת הזכות להשתמש במותג הזה ולשווק תפוזי יפו שמעולם לא ראו את יפו...


הדרכה ומסר לחיים:

https://youtu.be/H-I4dsHHqWY
דוקטור שקשוקה
#מסעדת השקשוקה המפורסמת בישראל

ד"ר שקשוקה היא מסעדה יפואית, שנמצאת בשוק הפשפשים ביפו, בסמוך למגדל השעון. הקים אותה בשנת 1991 בינו גבסו, שמכונה ד"ר שקשוקה, בן להורים שעלו לישראל מלוב בתחילת שנות ה-50. המסעדה מתמחה באוכל טריפוליטאי, וגבסו קרא לה "דוקטור שקשוקה", כשם המאכל העיקרי שבו הצטיין.

גבסו גדל במטבח המסעדה היפואית המשפחתית "טריפולי" והתאהב בבישול מגיל צעיר. בגיל 11 הפסיק ללמוד בבית הספר והחל לעבוד במסעדה של אביו.

חוץ משקשוקה, התפריט של המסעדה מורכב מסלטים, ממולאים, דגים, קוסקוס ובשרים על הגריל. גם ישראלים וגם תיירים נהנים מאד לפגוש את המאכלים שמכינים כאן וניתן לשבת או בתוך המסעדה המעוצבת כחדר מזרחי, או בפסאז' שבחוץ, באווירה שכונתית יפואית.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/UTXD9kb0spI
כנסיית פטרוס הקדוש
#על הכנסייה שהפכה לסמל של יפו

את כנסיית פטרוס הקדוש אפשר לראות מכל נקודה בחופי תל אביב. זוהי כנסייה קתולית פרנציסקנית שנקראת על שם פטרוס הקדוש, אחד משנים-עשר השליחים של ישו ומי שנחשב האפיפיור הראשון.

המסורת הקתולית מזהה את מקום הכנסיה עם בית שמעון הבורסקאי, שבו התארח פטרוס הקדוש ובו חלם חלום, שהוליד את המסיונריות הנוצרית, שפנתה מאז החוצה, אל הלא-יהודים של אותם זמנים.

הכנסייה עומדת במקום בו נבנים כמעט 1500 שנה מבנים נוצריים, מבצרי צלבנים, כנסיות, מלון לצליינים ועוד, אך שבים ונהרסים על ידי המוסלמים. המבנה הנוכחי, בסגנון הבארוק, נבנה בסוף המאה ה-19, בחסות בית המלוכה הספרדי. מתחילת המאה ה-20 שימשה הכנסייה ככנסייה הקתולית הראשית של יפו, עד 1932, כשהוחלפה על ידי כנסיית אנטוניוס הקדוש ברחוב יפת.

כיום, משתתפים במיסות שמקיימת הכנסייה ב-5 שפות, בעיקר מהגרי עבודה, אנשי סגל דיפלומטי השוהים בישראל ונוצרים מהאוכלוסייה הערבית ביפו.

הכנסייה ומגדל הפעמונים שלה הופיעו בסמל העיר הקודם של תל אביב-יפו.


#על האדריכלות של כנסיית פטרוס
החזית המזרחית של המבנה מחולקת באופן מובחן לכנסייה (משמאל ומדרום) ולמנזר (מימין ומצפון), וקבועים בה שעריהם של שני האגפים הנפרדים, זה לצד זה.

החזית עשויה לבנים בגוון חום בהיר, ומשולבים בה שני קרניזים בהירים העוברים לרוחבה. בין הקרניזים אפריז שבו מֶטוֹפּוֹת הנושאות את סמל הוותיקן. החזית מעוטרת גם בתבליטים אנכיים דמויי עמודים בעלי כותרות דוריות ויוניות, גם הם בגוון בהיר. מעל דלת הכניסה לוח הנושא את סמל משמורת ארץ הקודש, סמל המסדר הפרנציסקני (זרועו העירומה של ישוע וזרועו המלובשת של פרנציסקוס מאסיזי), יונה המסמלת את רוח הקודש וכתר מלכות המסמל את האל האב. בקומה השנייה חלון מלבני גדול ומעליו גמלון. בראש הגמלון הונח סלע טרוורטין שהובא מבניאס בה העניק ישו את הבכורה לפטרוס. מגדל הפעמונים שוכן בכיכר קדומים, בפינתו הדרום-מערבית של המבנה, והוא נושא בראשו כיפה. נוסף לפעמון קבועים במגדל גם ארבעה שעונים, אחד בכל צד.

במבנה ספינה בודדת שבכל אחד מצדדיה חמש קפלות. קירותיה מצופים בשיש וקבועים בהם חלונות עשויים זכוכית צבעונית שיוצרה במינכן והמוקדשים לקדושים ספרדים. התקרה גבוהה ועשויה בצורת קמרון חבית. דוכן הדרשה עשוי עץ חום מעוטר, והוא צמוד לקיר הצפוני בין שתיים מהקפלות. הדוכן מאמץ מוטיבים מעולם הצומח - הוא נסמך על עמוד דמוי גזע מתחתיו, ומעליו ענפים הנראים כאמיר העץ. יצירת האמנות המרכזית בכנסייה שוכנת מעל למזבח ומתארת את חלומו של פטרוס בעת ששהה ביפו. בכנסייה מספר יצירות אמנות נוספות המתארות אפיזודות בחייו של פטרוס - מעמד ההשתנות בו נכח, הענקת מפתחות הרקיע, נס הדגים, וכן את רחיצת הרגליים לפני הסעודה האחרונה. עוד נראים בכנסייה תיאורים של הנחת הטוהר, המשפחה הקדושה, פרנציסקוס מאסיזי מייסד המסדר, ובקפלה הראשונה משמאל לכניסה, מוצג עותק של איקונין המדונה השחורה מצ'נסטוחובה.


#על המנזר שבכנסיית פטרוס
קירותיו החיצוניים של המנזר בהירים וחסרי עיטורים, והוא נחלק לשני חלקים. החלק המזרחי בנוי סביב חצר מרכזית קטנה הגובלת בצידה הדרומי בכנסייה ובצידה המערבי בחדר המלבושים. לאורך שני הצדדים האחרים ארקדה המובילה אל חדרי מפגשים וחדרי שירות, ובמרכז החצר ניצב פסלו של לואי התשיעי. המגדל העגול, שריד מהמצודה ההיסטורית, נמצא בפינה הצפון-מערבית של החצר ובקומת המרתף שלו קפלת אבן עגולה. מדרגות צרות מוליכות אל קומתו העליונה שבה שוכנת ספריית המנזר ובה בעיקר ספרים וכתבי עת בפולנית. חלקו המערבי של המנזר גבוה יותר ובו שוכנים מגורי הנזירים, המטבח, הרפקטוריום ששוב אינו בשימוש, אולם תפילה גדול וחדרים נוספים. מהקומה העליונה של חלק זה של המבנה נשקף נוף מרשים של הים התיכון ושל סלע אנדרומדה. המבנה כולו שופץ בעשור הראשון של המאה ה-21 והותקנה בו מעלית. במנזר מתגוררים מזה שנים רבות ארבעה נזירים בלבד - שני פולנים, אנגלי וצ'יליאני.
סיור ביפו העתיקה
#סיור ישן וחדש ביפו העתיקה

הסיור מתחיל מכיכר השעון ביפו. במהלכו נכיר כמה מהמקומות המעניינים באחת הערים העתיקות בעולם.

נתחיל? אתם בכיכר השעון? - אז היכנסו לתגית "סיור ביפו העתיקה".
מאפיית אבולעפיה
#על המאפייה הוותיקה בישראל

מאפיית אבולעפיה היא מאפייה יפואית מפורסמת, שמוכרת ברציפות, מאז נוסדה בשנת 1879. תמיד הייתה באותו מקום ומעולם לא החליפה את מקומה. מוצריה כוללים בעיקר מאפים בסגנון ערבי, כולל פיתות, סמבוסק, בייגלה, מנקיש וסוגי פיצות, אך גם דברי מתיקה ערביים, כמו בקלוואה וכנאפה.

המאפייה שייכת למשפחת אבולעפיה היפואית וידועה באיכות המאפים שלה ובטריות שלהם. הכל נאפה בטאבון גדול, אל מול עיני הלקוחות.

המאפייה פתוחה ביפו לאורך כל שעות היממה, למעט בימי הפסח וביום כיפור, כהתחשבות בלקוחות היהודיים.

כיום יש למאפייה סניפים נוספים, במקומות שונים בארץ.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/77vY0I4IX6s


הדרכה:

https://youtu.be/9mM2R8QrT4k
שוק הפשפשים ביפו
#על שוק הפשפשים של תל אביב יפו

שוק הפשפשים הציורי ביפו הוא מוסד תל אביבי אהוב מאד על המקומיים ועל התיירים כאחד. כמו כל מדינת ישראל ובטח יפו - תל אביב, המתחם של השוק הוא ערב רב של ברנשים וחתיכות: אנשי אלטעזאכן שמוכרים במחירים מופקעים את מה שקנו אתמול מירושות, עולים מצרפת שגרים בסביבה ובאים לפגוש את העמך שבשוק, תיירים ותיירות נחמדים שבאים לראות את הילידים המקומיים מתמקחים ומשתזפים בשמש החורפית ואספנים מחפשי מציאות שמתמקחים עם מוכרים מתוחכמים, כאילו אין מחר... ואגב, אם אתם כאלה אז טוב שהגעתם מוקדם בבוקר, כי אחר-כך נעלמים כל המוצרים השווים.

שוק הפשפשים הזה פועל כבר המון שנים, עוד מהמאה ה-19, בתקופה שבה נמל יפו היה שער הכניסה לארץ. תוכלו למצוא כאן מוצרי יד שנייה, לעתים ממש במחירים מצחיקים, אבל לא פעם במחירים מופקעים, שבעיקר מוכיחים כמה שהשוק פופולרי כיום. העסקים כאן מתרכזים באזורים שונים, לפי התחום. יש אזור של תכשיטים ובגדים, יש המון רהיטים ברחוב הראשי של השוק, סמטאות השוק הפנימיות מפוצצות במוצרים מהמזרח התיכון, כמו שטיחים, מנורות נחושת ועוד ועוד ויש חנויות יקרות להפליא לחפצי אמנות עתיקים מכל העולם. אין לנו הדרכה - כאן פשוט משוטטים, חוקרים ומגלים את המציאות שלכם!

שוק הפשפשים של יפו פתוח שישה ימים בשבוע, מראשון ועד שישי, החל משעות הבוקר המוקדמות ועד לערב. הקסם והאווירה המזרחית של השוק שובים את ליבם של התיירים הרבים, אבל גם נעימים לישראלים ולתל-אביבים רבים, שחלקם באים על בסיס כמעט שבועי למקום.

מוסדות קולינריים הסמוכים לשוק, כמו אבולעפיה ודוקטור שקשוקה, מנעימים את החיך והכרס ועושים טוב למיטיבי לסת. לכו תיהנו!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/8-TkY9HI2Oo

ddfd


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.