» «
חמאם גאלאטסראי
חמאם גאלאטסראי
#על בית המרחץ הטורקי מהמאה ה-15

חמאם גאלאטסראי (Galatasaray Hamam), מהחמאמים הידועים והעתיקים בטורקיה, נבנה בסוף המאה ה-15, בתקופת הסולטן בייזיד.

באורח החיים הטורקי מושרשים תרבות הטיפוח והטיפול בגוף כבר מאות שנים והחמאם שכאן הוא מהמוצלחים שבהם.

במטרה להתאימו לעידן המודרני, החמאם שופץ בשנות ה-60 של המאה העשרים ונפתח בו גם חלל לנשים.

כיום החמאם כאן משרת בעיקר תיירים. הוא לא זול ולא אותנטי, כך שאם תרצו לבלות בחמאם עם תושבי העיר, פנו לחמאם אחר.


#טיפים
מסאז' אפשר לקבל לקבל בחלל נפרד מהחלל המרכזי.

בימי הקיץ יש הופעות מסורתיות, של מוסיקה טורקית או רקדניות בטן.

כמו בכל חמאם, בקשו מהמעסה טוריסט מסאז', אלא אם אתם מנוסים ורוצים לקבל טורקיש מסאז' - חוויה מפרקת במיוחד...

טובים גם חמאם צ’מברליטש (Çemberlitaş Hamami), הגדול בעיר שליד הבזאר הגדול בעיר העתיקה, או חמאם אמין סינאן, הקטן וההיסטורי.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/7IDqkFc-HeI


עוד מחוויות המקום:

https://youtu.be/4D3nEQwsqKw
חומות תיאודוסיוס
חומות תיאודוסיוס
#על החומות שניסו להגן על קונסטנטינופול

חומות תיאודוסיוס (Theodosian Walls), או חומות קונסטנטינופול, הוקמו במאה ה-5, בידי הקיסר תיאודוסיוס השני. אלה חומות מרשימות, באורך של מעל 22 קילומטרים ובנות יותר מ-1500 שנה. היו בהן 10 שערים עיקריים, 5 להולכי רגל ולציבור ו-5 לצרכי הצבא.

אבל בשיאן החומות הללו נועדו להגן על הבירה הביזנטית מפני התקפות של אויבים. הן היו אז בגובה שהגיע ל-12 מטרים, עובי של 5 מטרים במקומות מסוימים ובמקור היו בהן לא פחות מ-55 שערים ו-300 מגדלי הגנה.

כיוונו אתכם בניווט לבקר את חומות קונסטנטינופול ב"מצודת שבעת המגדלים", בטורקית ידיקולה היסארי מוזסי (Yedikule Hisari Müzesi), מקום בו ניתן לטייל עליהן ולהשקיף אל הבוספורוס ואל מבצר רומלי האימתני, שבנה הסולטן העות'מני "מהמט הכובש" בעת המצור על קונסטנטינופול ולקראת כיבוש העיר.

היום החומות הללו אינן שומרות על דבר. הנוף שנשקף מהן הוא נפלא ומרהיב, וצלילי החרבות וזעקות הנפגעים הוחלפו כאן בצלילים נעימים יותר, של קונצרטים ומופעים מוזיקליים, המתקיימים כאן מדי פעם בערבים.


#תולדות החומות
בימי קדם רבים ראו בחומות תיאודיסיוס, שהגנו קונסטנטינופול מכל צדדיה, חומות בלתי אפשריות לפריצה.

היה זה הקיסר הביזנטי תיאודוסיוס השני שבנה במאה ה-5 את חומות קונסטנטינופול המפורסמות, מהמקום שבו בנה הקיסר תיאודוסיוס הראשון במאה ה-4 שער ניצחון. תיאודוסיוס ציפה את השער בזהב והטמיע אותו בחומות.

משהגיעו חייליו של הסולטן העות'מני מהמט השני כדי לכבוש את העיר המבוצרת, הם הטילו עליה מצור. בתוך 4 חודשים הם בנו מבצר אימתני שייקרא היסארי רומלי (Rumelihisarı) ויחסמו את כניסת האספקה לעיר.

על הדרך ישלשל הקיסר לכיסו גם מס מכל אונייה שעברה בבוספורוס והטילו אימה על המבוצרים בבירה הביזנטית, שהבטיחה להיות בלתי מנוצחת. תוך זמן קצר תושבי קונסטנטינופול לא היו רק רעבים מהמזון ההולך ואוזל אלא גם בהיסטריה מהצבא העות'מאני שמסוגל לבנות מבצר אימתני שכזה בתוך זמן כה קצר.

לבסוף, ימים ספורים אחרי ליקוי ירח, שהיה סמלה של קונסטנטינופול, פרצו חייליו של הסולטן מהמט השני את שערי העיר ובזזו את בירת האימפריה הביזנטית.

זה היה ב-29 במאי 1453. יום היסטורי בו העות'מנים הפילו לתמיד את האימפריה הביזנטית ותלו על החומות את ראשו של הקיסר הביזנטי האחרון, קונסטנטינוס ה-11. הם הפכו את העיר הנוצרית הראשונה בעולם לעיר מוסלמית, שלעולם לא תשוב עוד להיות נוצרית. מכאן תעלה האימפריה העות'מנית ותהפוך לכוח עצום. הגיע הזמן שלה.


#טיפים
ניתן לראות את החומות המרשימות הללו במקומות רבים באיסטנבול וגם אם אין זמן לביקור כאן - בהחלט כיף לדעת את סיפורן.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/G64NNm88tME


ביקור במקום:

https://youtu.be/PcuRCpquAhA


הדרכה:

https://youtu.be/oCjHA7hM76E


ועוד:

https://youtu.be/eds63tFrHSM
חמאם באת' סלוניקי
חמאם באת' סלוניקי
#חמאם מעולה בסלוניקי

החמאם ששווה לבקר בו בעיר סלוניקי, הוא חמאם באת' סלוניקי (Hammam Baths Thessaloniki), סניף של חמאם באותו שם באתונה הבירה.

במזרח התיכון ואזור הבלקן כל ביקור בחמאם הוא סוג של התנתקות מחיי היומיום. זוהי שעה קלה של רוגע, שקט, ניקוי הגוף, התחדשות וריסטארט לחיי היום היום.

החמאם הזה, שנמצא במלון מקדוניה פאלאס, מציע חלל אמבטיות איכותי ופשוט, מודרני ביחס למרחצאות המסורתיים של החמאם האותנטי, ששורשיו כידוע עוד בתקופה היוונית והרומית העתיקה ואחרי כן ברחבי האימפריה העות'מנית.

אמנם רוב החדרים כאן מעוצבים בעיצוב וסגנון מודרניים, אבל יש גם מתחם במרחצאות החמאם שמציע את הקסם של האמבטיה המזרחית, בעיצוב הכולל כיפה מרשימה, ספסל שיש גדול במרכז וכיורים נפרדים מסביב.


מבט מקרוב בסניף האתונאי שלהם:

https://www.youtube.com/watch?v=OShQudloMYQ
פוליס חמאם
חמאם פוליס
#חמאם מעולה באתונה

אם רציתם חמאם נהדר בעיר אתונה, חמאם פוליס או פוליס חמאם (Polis Hammam) ייתן תשובה יותר מראויה לחוויית חמאם שלמה.


#טיפים
אלטרנטיבה נוספת לחמאם נהדר בעיר הוא Hammam Baths Athens.


מבט מקרוב:

https://www.youtube.com/watch?v=WAOFerfvltE

כשעתיים

חמאם באת' אתונה
חמאם באת'
#חמאם מעולה באתונה

חמאם כיפי באתונה, הוא חמאם באת' (Hammam Baths Athens), הסניף האתונאי של החברה (יש לה סניף נוסף בסלוניקי).

כאן תקבלו חוויית חמאם טורקי או יווני של ממש.


מבט מקרוב:

https://www.youtube.com/watch?v=OShQudloMYQ
מוזיאון התחבורה באיסטנבול
מוזיאון התחבורה
#על המוזיאון לתחבורה באיסטנבול

מוזיאון התחבורה (Rahmi M. Koc Museum) באיסטנבול הוא מוזיאון מרשים לכלי תחבורה ולהיסטוריה של התחבורה.

המוזיאון כולל קרונות, קטרים ורכבות עתיקות, שחלקן הספיקו עוד לשמש את הסולטנים העות'מניים. מוצגים בו גם דגמים מוקטנים של רכבות ומגוון אביזרים ואמצעים שונים מעולם הרכבות ומההיסטוריה שלו.

לצידם מוצג אוסף גדול של כלי תחבורה נוספים. ביניהם תוכלו לראות כאן כלים היסטוריים ואמצעי תחבורה שונים מהמאות האחרונות, ביניהם כרכרות, מכוניות ודגמי מכוניות, אוניות, מטוסים ואפילו צוללת.

יש כאן מעל 1000 פריטים. מעניין לראות מביניהם את קרון הרכבת הכחול, האישי והמפואר, שבו נהג להשתמש הסולטן הטורקי בעידן האימפריאלי של טורקיה העות'מנית.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/zdMuzIPLpcc


עוד אחד:

https://youtu.be/qP0bo2PEP_U


ושיטוט במוזיאון:

https://youtu.be/EIuL0ocFNxc
מיניאטורק
מיניאטורק
#על "מיני טורקיה" הענקית, עם הדגמים המוקטנים של טורקיה ואיסטנבול

מיניאטורק (Miniaturk) שבחוף הצפון-מזרחי של קרן הזהב באיסטנבול, היא עיר המיניאטורות הגדולה ביותר בעולם. כמצופה, מוצגים כאן מגוון דגמים מוקטנים של האטרקציות המרכזיות בטורקיה, גם של ההווה וגם של העבר.

למעשה, מדובר בפארק מיניאטורות המתפרש על שטח נרחב בן 60,000 מטרים. המוצגים שאתם רואים כאן הם בקנה מידה של 1:25. שטח התצוגה שלהם בפארק תופס רבע ממנו (כ-15,000 מטר), כי במחשבה על העתיד, השאירו כאן מקום רב לבניית מוצגים נוספים.

בפארק המיניאטורות המרשים הזה מוצגים 105 מודלים של מבנים מרכזיים ומקומות באיסטנבול וברחבי טורקיה. לידם מוצגים כאן לא מעט דגמים משטחים שהיום נמצאים אמנם מחוץ לטורקיה, אך בעבר נכללו באימפריה העות'מנית.

מעניינים מאד הם מוצגים היסטוריים שהיום כבר לא קיימים, אך בעבר נצבו כאן וחלקם אף נכלל בשבעת פלאי-תבל. ביניהם תמצאו את המָאוּזוֹלֵיאוּם שבהַלִיקַרְנַסוֹס, היום באזור בּוֹדְרוּם שבטורקיה ואת מקדש אַרטֶמיס שבאֶפֶסוֹס היוונית, היא אֶפֶס הטורקית של ימינו.


#טיפים
בפארק יש רכבת המסיעה בין המוצגים.

ילדים צעירים יוכלו לשחק במתקני שעשועים ובמבוך המיועד לילדים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/L2zxC3Auvto


הדרכה:

https://youtu.be/fLsxhk0nqjs
מצודת רומלי היסארי
מצודת רומלי היסארי
#על המצודה ששמרה על איסטנבול

מצודת רומלי היסארי (Rumeli Hisarı) היא מצודה מרשימה בצד האירופי של איסטנבול. המצודה העתיקה נבנתה במאה ה-15, על ידי הסולטאן מחמט "הכובש", כחלק מהמצור וההכנות של הצבא העות'מני, לכיבוש הבירה הביזנטית קונסטנטינופול, שניצבה כאן קודם.

המצודה של היום טובלת בחורש ירוק ומהווה נקודת תצפית נפלאה על הבוספורוס ועל העיר איסטנבול. ניתן להלך על חומות המצודה, לטפס אל המגדלים ולהשקיף אל הנוף המרהיב מכאן. בקיץ תוכלו להאזין כאן לקונצרטים של מוזיקה תורכית וקלאסית באמפיתאטרון הקטן שבמצודה.


#תולדות המצודה העתיקה
את המצודה בנו העות'מנים בשנת 1452, בתוך 4 חודשים בלבד. היא נבנתה בהוראת הסולטן מחמט פתיח', כהכנה למצור ולכיבוש העיר קונסטנטינופול מידי הביזנטים בשנת 1453. היה לה חלק מכריע - צבאי אך גם פסיכולוגי וכלכלי, בניצחון העות'מני על הביזנטים.

ממש מול המצודה, בצד האסייתי, תוכלו לראות את אנדולו היסארי (Anadolu Hisari), המצודה התאומה שלה שפירוש שמה הוא "סגירת מצר". השם הזה מעיד על מטרת המצודות העיקרית - לסגור את הבוספורוס, מטעם הסולטן העות'מני, לאניות שעברו במצר הבוספורוס.

תפקידן הצבאי בעת המצור, של המצודה ושל תאומתה שבצד האסייתי, היה לסגור את המיצרים ובכך לקטוע את האספקה לעיר הנצורה. במישור הפסיכולוגי היא הפחידה את הביזנטים מכוחם של העות'מנים והכינה את תבוסתם או כניעתם העתידית. במובן הכלכלי נועד המס שגבו העות'מנים מאניות שעברו במצרי הבוספורוס, לכלכל את המחנה הצבאי הענקי שצר על העיר, עד שתיכבש הבירה הביזנטית, עם חומותיה החזקות כל כך, עד כדי כך שהמיתוס אמר שהן לא ניתנות לפריצה.

הניצחון והכיבוש המהיר והאכזרי של קונסטנטינופול הפך אותה לנחלת העות'מנים. אחריו הפך הסולטן, שיכונה מעתה "מחמט הכובש", את המצודה לבית כלא ולמגורי צבא עבור חלק מחיילי הצבא העות'מני.


#סיפור בנייתה המטורפת של המצודה
רומלי היסארי, או מצודת רומלי, מוקפת בחומת אבן, שעובייה מגיע עד 15 מטרים. מלבד 13 מגדלי שמירה ומגדל קטן נוסף, החומה מחברת 3 מגדלים עצומים ומרשימים במיוחד ויש בה שלל חללי מגורים ואיחסון.

רבים מתפלאים ושואלים כיצד ניתן לבנות תוך 4 חודשים מצודה כה מאיימת ומרשימה. התשובה היא שהסולטן מחמט נקט כאן בטקטיקה חכמה, של בניית תחרות וניצול הרצון לנצח.

איך זה עבד? - הסולטן הטיל על כל אחד מווזיריו, השרים הבכירים שלו, להקים את אחד ממגדלי המצודה הגדולים. התחרות העזה ביניהם, הוא ידע, תגרום להם לטירוף של בנייה. הסיפור הוא שהודיע לווזירים שלו, שמי שהמגדל באחריותו לא יושלם בזמן - ראשו ייערף...

וכך היה. המאבק מי יסיים את הבנייה ראשון, היה אחד המאיצים של בניית הרומלי היסארי בזמן שיא. הוא אפשר לסולטן להכניע ולהשלים את כיבוש קונסטנטינופול המבוצרת במהירות אדירה. התחכום וגם האכזריות של הסולטן ויועציו הפכו את הכיבוש הזה לאחד המובהקים בהיסטוריה הצבאית וזה שעתיד להפוך את העות'מנים לאימפריה של ממש. את האימפריה הביזנטית הוא חיסל לתמיד ובד בבד גם סגר את ימי הביניים, אבל על זה בפעם אחרת.


#טיפים
הכניסה בתשלום, אך בימי ראשון ובחגים הכניסה בחצי מחיר.

לכניסה הגיעו אל Yahya Kemal Cad.

לרעבים כאן, יש מסעדות נחמדות, על קו המים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/kXfb8lgijWU


וביקור במקום:

https://youtu.be/25ymYZGonGI


רובע ארנבוטקוי
רובע ארנבוטקוי
#על הכפר של האלבנים שלא היו בו כלל כאלה

למרות שמו, היה בעבר רובע ארנבוטקוי (Arnavutköy), בתרגום חופשי "כפר האלבנים", דווקא רובע שמרבית תושביו היו יוונים ויהודים.

מרבים מבתי השכונה הם בתי עץ, בחלקם משומרים היטב ויפים. מומלץ בחום לשוטט בסמטאות הרובע ולראות את האדריכלות של בתיו וממרומי השכונה, את נוף הבוספורוס.

בשכונה מסעדות דגים רבות, סמוכות למים, המציגות את הדגים הטריים והשלל היומי מחלונות ראווה ומקבלים לשולחן. בארנבוטקוי גם בתי קפה ומועדונים עם מוסיקה חיה שגם בהם תוכלו לאכול פירות ים ומזטים ולשתות בירה. בתיאבון!


#טיפים
לא מתים על מאכלי ים? - שבו לארוחה במסעדת "עלי באבא קופטז'י". כאן תוכלו לאכול את הכופתא הטורקי, הקבב המקומי שמכינים כאן נהדר ולא יקר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/LvGTnEPWG64
רובע אורטקוי
#פעם כפר היום הרובע הציורי של איסטנבול

רובע אורטקוי (Ortaköy), שפירוש שמו "הכפר האמצעי" ("אורטה" הוא אמצע, ו"קוי" הוא כפר), היה בעבר כפר על גדות הבוספורוס. כיום השכונה מחוברת אל העיר, בתוך רובע עשיר בסמטאות ציוריות, היושב ברובו על פני המים.

על שפת המים בשכונה כדאי להגיע לטיילת רחבת הידיים, עם עצים רחבי נוף. בסביבה גם גלריות לאמנות ומלאכת יד. על קו המים שלל בתי קפה ומסעדות, עם מאכלי דגים, פירות ים ואוכל תורכי מסורתי. בערבים פועלים כאן מועדוני לילה, חלקם מציעים אווירה אוריינטלית, כולל ריקודי בטן.

הביקור כאן עדיף בימי ראשון, כשיש שוק פשפשים ואמנויות, המתקיים מבוקר עד ערב, עם תמונות, חפצי נוי ואמנות שימושית. יש המבקרים אותו על שהוא ממוסחר מדי לאחרונה - להחלטתכם.


#טיפים
בערבי הקיץ ובסופי שבוע השכונה עלולה להיות מעט צפופה.

לשוק הפשפשים והאמנים הגיעו היום ראשון.


מבט מקרוב על הרובע:

https://youtu.be/BcoEegA9ftc


ארוחת ערב עם מופע ריקודי בטן? - לחצו על הכפתור הצף...

https://youtu.be/cipmhwt64JQ
טירת פרדריקסבורג
#על הטירה שנחשבת לטירה היפה ביותר בדנמרק

טירת פרדריקסבורג (Frederiksborg Slot), הנחשבת לטירה היפה בדנמרק, היא טירה יפהפייה, הבנויה על גבי 3 איים ונמצאת ממש על שפת מימיו של אגם גדול, בו שטים ברבורים יפים.

מסביב לטירה יש חפיר, שהוא תעלת מים, שכמו בטירות רבות באירופה, נועדה להגן ממתקפה של כלי נשק וחיילים של האויב.

פרדריקסבורג היא אולי טירה פחות מפורסמת מטירת קרונבורג המתויירת, אבל לדעת רבים היא מעניינת ומרשימה אפילו יותר. הטירה נבנתה בראשית המאה ה-17 על ידי המלך כריסטיאן הרביעי. חוץ מהאגם הנפלא שלידה, מקיפים אותה גם גנים שלווים ומרהיבי עין, כשהכל מסביבם ירוק ונקי להפליא.

טירת פרדריקסבורג ממוקמת במרחק של חצי שעה בלבד מקופנהגן ובסמוך לעיירה הדנית הילרוד (Hillerød) שהוגים את שמה "הילרד".


מבט מקרוב:

https://youtu.be/DFn04SSdsCA


ביקור במקום:

https://youtu.be/oThIoYIjU5o


הדרכה:

https://youtu.be/MpIrbD3UoEc


בלוגרים:

https://youtu.be/6APrdlNbt3k
מוזיאון פורשה
#על מוזיאון פורשה בשטוטגרט

מוזיאון פורשה (The Porsche Museum) הוא מוזיאון המציג את אוסף המכוניות המרשים של יצרנית המכוניות החשובה השנייה של שטוטגרט. המוזיאון שוכן במבנה יפה ומודרני, הממוקם 10 דקות נסיעה מצפון למרכז העיר.

במוזיאון מוצג אוסף מרשים של מכוניות. גולת הכותרת שלו היא תערוכת אוסף מכוניות המרוץ של פורשה משנות ה-70 של המאה הקודמת.

התערוכה הקבועה כאן מציגה סקירה היסטורית של מכוניות היצרנית, מאז מכונית הספורט הראשונה שהיא יצרה ועד היום. עוד בתערוכה מוצג דגם 911 הפופולרי של החברה. תמצאו כאן גם את אופנועי "הארלי דיווידסון" ואפילו את מטוס הססנה, שפורשה מייצרת לו את המנועים.

במוזיאון מוצגים גם שלל הפרסים, הגביעים והמדליות שבהם זכו נהגי החברה במהלך ההיסטוריה המוטורית הארוכה של החברה.

בתחתית המוזיאון תוכלו לצפות בסדנה לתיקון מכוניות שהותקנה בבניין ובה עובדים מכונאי החברה באמת ומתקנים מכוניות פורשה אמיתיות. מעניין מאד לחובבי רכב בכלל ולחובבי מכוניות יוקרה במיוחד.


#טיפים
ניתן לקבל במוזיאון מדריך אודיו בחינם.

גם סיור מודרך אפשר להזמין, אך יש להרשם מראש.

חוץ מהתערוכה הקבועה מוצגות כאן כל הזמן גם תערוכות מתחלפות שיכולות לעניין אתכם. בדקו באתר האינטרנט.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/W_n44KXM02o


ועוד אחד:

https://youtu.be/i5USopriv2k


הדרכה:

https://youtu.be/7IhE8JoQVuU
חמאם צ'גאלוגלו
#על החמאם המומלץ של איסטנבול

אם מרבית המקומות מסוגו הם תיירותיים, חמאם צ'גאלוגלו (Çağaloğlu Hamam) הוא חמאם אותנטי, שנבנה לראשונה במאה ה-18.

למעשה, החמאם הזה ניתן ב-1741 במתנה לעיר איסטנבול, על ידי הסולטאן מחמוד. במהלך השנים נהנו כאן רבים משליטי העולם ומפורסמים רבים, בעת שבקרו בעיר. בנוסף לרחצה, מוצע בו מגוון טיפולים נהדר והמקום מומלץ למי שרוצה לחוות חמאם טורקי אמיתי של ממש.

בחמאם, שנמצא ברחוב פרופסור קזים גורקאן שבעיר העתיקה מספר 34, תיכנסו אל המבואה, היישר לחדר עתיר שיש ועמודים קורינתיים, אל ערפל של אדים חמימים. גברים ונשים יופנו כל אחד לחלק נפרד, בו יעניקו לכם שלל טיפולים לפי הסדר, כולל סיבון הגוף, קרצוף יבש, עיסויים, רחצה, סיבון חוזר, עוד עיסוי ולבסוף חפיפה.

בחמאם תוכלו לחוות גם סאונה רטובה וכמה סוגי טיפולים, ליהנות על דרגשי המנוחה וללגום כוס תה חם. כשתסיימו, תגלו שהשרתם מעצמכם את כל הלכלוך שהצטבר בעיר ונטענתם באנרגיות חדשות להמשך הטיולים בעיר.


#מהו החמאם?
ה"חמאם", המילה הערבית לבית מרחץ טורקי, הוא מקום רחצה לח שמקורו במזרח התיכון ובצפון אפריקה. יש בו סאונה רטובה ויבשה, עם חום מפנק שחודר לעצמות ורחצה קרה אחרי הזעה. בחמאם רובצים ומזיעים בנחת וכשחם נשטפים במים קרירים.

השם "מרחץ תורכי" הוא שם שגוי שנתנו לו האירופאים, כיוון שהם הכירו את החמאם במגעיהם עם האימפריה העות'מאנית. אבל המקור אינו תורכי, אלא בית המרחץ הרומי, שהיה נהוג בערים רבות ברחבי האימפריה הרומית. החוט המקשר אל החמאם הטורקי בא מהתקופה שבה העיר נקראה קונסטנטינופול ונשלטה על ידי האימפריה הביזנטית.

תרבותית וחברתית שימש החמאם, במשך מאות שנים, כמקום מפגש נפרד לגברים ולנשים. כאן שמעו אנשי העיר את הרכילויות החמות של השבוע והסירו מעליהם מעט מהעול השמרני של המסורת. במיוחד זה בלט אצל הנשים, שכן היה זה המקום היחידי שבו התירו לעצמן נשות העיר להיות חופשיות מהשליטה הגברית הנוקשה שסבבה אותן בכל מקום אחר. הגברים, מצידם, פיתחו פנטזיות וסיפרו מעשיות על המתרחש בין כותלי האגף הנשי של החמאם.

כיום יש ברחבי העולם כולו "סאונות" שהן מקבילות לבתי המרחץ התורכיים, באפשרויות הנקיון והבריאות שהן מציעות - להזיע היטב ואז לרחוץ במים קרים ולעתים גם לקבל מסאז' מפנק. אבל הקסם של המזרח והחמאם, עדיין מושך רבים.


#טיפים
בכל חמאם, בקשו טוריסט מסאז', אלא אם אתם מנוסים ורוצים לקבל טורקיש מסאז' - חוויה מפרקת במיוחד...

רוצים לבקר בחמאם אחר? - נסו את חמאם צ’מברליטש (Çemberlitaş Hamami), שליד הבזאר הגדול בעיר העתיקה. זהו החמאם הגדול והחשוב באיסטנבול.

חמאם אמין סינאן הוא חמאם קטן יותר אך היסטורי ושווה גם הוא.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/OQFWpi1iTJQ


ביקור במקום:

https://youtu.be/c6rlg5D755I
הֶרקוּלָנֵיאוּם
#על העיר הרומית שקפאה בזמן

ממש כמו פומפיי השכנה, גם העיר הרומית הֶרקוּלָנֵיאוּם (Herculaneum) נקברה על ידי הוֶוזוּב, הר הגעש הסמוך לשתיהן. זה קרה בשנת 79 לספירה. ביקור בשתי הערים, שנראות כאילו הזמן בהן עמד מלכת, מאפשר הצצה נדירה לחיי היום יום של ערים אופייניות בתקופה הרומית.

וכמו פומפיי המפורסמת, הרקולנאום התגלתה רק במאה ה-18. אבל מה ששונה בה לעומת פומפיי, הוא שכאן נמצאו חלקי עץ ובדים ששרדו את אלפי השנים ושלדים רבים של הרוגי הר הגעש, מאותה התפרצות איומה שהחריבה וקברה את העיר לתמיד. הממצאים לפיכך הם הרבה יותר מוחשיים כאן. דלתות, מדרגות, בדים, רהיטים ואפילו אוכל - כל אלה הופכים את ההזדהות עם מה שרואים כאן למלאה.

הרקולנאום קטנה מפומפיי ורק כרבע ממנה פתוח לציבור. תודות לשכבה עבה של בוץ וחומרים געשיים שכיסתה אותה לאחר ההתפרצות של הווזוב, היא השתמרה טוב יותר מפומפיי. אמנם מרבית העיר הקטנה עדיין לא נפתח לציבור או לא נחפר עדיין, אבל מה שנחפר מוחשי יותר מהאחות המפורסמת ומעניק המחשה די ברורה לאורח החיים הנינוח והעשיר שהתנהל כאן לפני אלפיים שנה. זאת על אף שמסביב לאתר הארכיאולוגי ומעל החלק שטמון עדיין באדמה, עומדים מספר בתים ישנים, שמצבם די קשה ועלוב.


#התגליות בהרקולנאום
כמו בפומפיי, סיור בהרקולנאום הוא מסע או לפחות הצצה משמעותית אל ההיסטוריה. העיר הזו היא המחשה, אולי הטובה בעולם, לחיים בימי יוון ורומי.

מתחת לשכבת האפר הגעשי העבה חשפו כאן הארכיאולוגים שכונות שלמות, רחובות, בתי מגורים, כולל רבים דו-קומותיים ומבני ציבור. ניתן לראות ביניהם היטב את החנויות, המקדשים, בתי מרחץ ציבוריים, מאפיות עם תנורים ללחם ועוד.

להסתובב בעיר כה ברורה, עם הריסות כל כך מוחשיות של הבתים המפוארים מהעת העתיקה, זו חוויה מטלטלת וכמעט לא סבירה. למרבה הפרדוקס, אנחנו חייבים אותה להר הגעש ההרסני שעומד בסמוך.

האטרקציה המשמעותית ביותר של הרקולנאום היא שכל חלקי העץ השתמרו בה, כולל חלונות, מחיצות וקורות עץ. תודות למעטפת הבוץ שהתקשתה סביבם, הללו השתמרו ברובם ומעצימים את המפגש עם התקופה הרומית. יש כאן פסיפסים נהדרים וציורי קיר מדהימים, שהשתמרו כמעט במלואם.

וזו לא רק כמות ואיכות הממצאים שהשתמרו כאן ומעניקים תחושה ראליסטית במיוחד לחיים שהתנהלו במקום. רבים מהממצאים שוחזרו כאן בחן רב ובאורח פלא השחזור הראליסטי לא פגע באותנטיות של המקום.


#על העיר הרקולנאום
תושביה של העיר ומי שגם ייסדו אותה, היו יוונים. הם ראו בהרקולס את אל העיר, לפיהם היה הוא זה שגם ייסד אותה ולכן קראו לה על שמו.

בדומה לערי הקיט של חוף אמלפי של היום, הייתה הרקולנאום בתקופה הרומית עיר קיט שלווה, ששכנה על חוף הים. כאן התארחו עשירי רומא בווילות מפוארות שבנו להם לנופש. כמוהם שהו כאן אז בעונת הקיץ גם אמנים שונים.

בתקופה הרומית, ערב התפרצות הר הגעש ההרסנית שהחריבה אותה, הכילה העיר הרקולנאום בין 4,000 ל-5,000 תושבים.

בשיטוט בעיר תוכלו לראות שהיא כוללת 4 רבעים שונים. תמצאו בהם בין השאר בתי מגורים, תאטראות, חנויות שונות, בית מרחץ ומה שהמומחים קבעו ששימשו כמסעדות ופונדקים.


#טיפים
בסיור של שעתיים ניתן לראות את הרקולנאום כולה.

מומחים רבים ממליצים לבקר בהרקולנאום, במקום בפומפי הגדולה בשטחה, אבל דלה יחסית בממצאים מרשימים ושרידיה פחות מוחשיים מהרקולנאום, נותנים פחות מושג על החיים בעידן הרומי.

המוזיאון הווירטואלי הסמוך (Museo Archeologico Virtuale) הוא שווה לגמרי. תוכלו לצפות בו בסרט תלת ממד על ההתפרצות של הר הגעש וזוב והימים שלפניה וללמוד על החיים בהרקולנאום ושאר ערי הסביבה.


מבט מקרוב על הרקולנאום:

https://youtu.be/8obi2VSPx7k
מוזיאון הטבע של שטוטגרט
#על המוזיאון לתולדות הטבע בשטוטגרט

עם מעל 11 מיליון מוצגים ותצוגות מרשימות בכמות ובאיכות, המוזיאון לתולדות הטבע (Staatliches Museum für Naturkunde Stuttgart) של שטוטגרט מציע את אחד האוספים הגדולים והחשובים בגרמניה בתחום הטבע.

המבוגרים, הילדים הגדולים והנוער ייהנו כאן מידע רב על עולם הטבע והתפתחותו. יש כאן הסברים מצוינים של ההיסטוריה הגיאולוגית של כדור הארץ והעידנים השונים, לצד מוצגים מגוונים מעולם הטבע והחי. הקטנטנים והילדים הצעירים ייהנו כאן ממיצגי דינוזאורים ומאובנים נפלאים.

התערוכות במוזיאון הטבע הזה מוצגות בשני מבנים השוכנים שניהם בפארק רוזנשטיין (Rosenstein) הגדול:

מוזיאון הגאולוגיה - המוזיאון הראשון (Museum am Löwentor) ובו תצוגות של מאובנים וגיאולוגיה, לצד מוצגי פליאונתולוגיה נהדרים.

מוזיאון הטבע והביולוגיה - מוזיאון שני הממוקם בארמון רוזנשטיין (Museum Rosenstein) ומתמקד בתולדות הטבע ובמדע הביולוגיה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/r-fdo0Hxft0


ביקור במקום:

https://youtu.be/tOwkYatiorY


ועוד אחד:

https://youtu.be/8AqD_eX2CeU
בית הקברות נובודביצ'י
#על בית העלמין שהוא מוזיאון לפיסול

בית הקברות נובודביצ'י (Novodevichy Cemetery), הסמוך למנזר בשם זה, הוא בית עלמין ציורי ויפה להפליא. בו מצאו מנוחה אחרונה גדולי האומה הרוסית ואנשי האליטה הרוסית והסובייטית, מאז המאה ה-19 ועד ימינו.

בית הקברות הזה נחשב לשני בחשיבותו ברוסיה, אחרי בית הקברות שבחומת הקרמלין. המקום מרהיב וטובל בגן פורח. בתור מצבות ולידן פזורים בו המון פסלים מרשימים ויפים, של מיטב אמני רוסיה.

בין השאר קבורים כאן גדולי האומה הרוסית, כמהפכנים, פוליטיקאים ואנשי שם. לצידם קבורים כאן ידוענים ומפורסמים רוסיים רבים, ביניהם ספורטאים, שחקנים, מדענים, מוסיקאים, סופרים, שחקנים וגיבורי צבא.

אבל תמצאו כאן גם קברים של רוסים עשירים ופחות מוכרים, שהיה בידיהם מספיק ממון בכדי לרכוש חלקה ולהיקבר במקום.

מעבר לאישים הקבורים בו, דומה שבבית הקברות המדהים הזה מתחרים הקברים על כתר המקוריות, הגודל, העיצוב והפאר. זאת באמצעות הפסלים הנהדרים, גינון מוקפד, עיצוב מהודר ותחזוקה מעולה. כל אלה הופכים את המקום לאטרקציה תיירותית מלאת אסתטיקה ויופי.

בין השמות המפורסמים שקבורים כאן נוכל למצוא את המנהיגים והמדינאים ניקיטה חרושצ'וב, אנדריי גרומיקו ובוריס ילצין, הסופרים ניקולאי גוגול, מיכאיל בּוּלְגַקוֹב ואנטון צ'כוב, המלחינים סרגיי פרוקופייב ודמיטרי שוסטקוביץ', ענק התיאטרון סטניסלבסקי (מי שפיתח את שיטת סטניסלבסקי), המשורר ולדימיר מאיאקובסקי, אחד מחלוצי הקולנוע סרגיי אייזנשטיין וגיבורי מלחמה רבים דוגמת מולוטוב, שעל שמו נקרא בקבוק התבערה המפורסם.

לא פעם אפשר לראות כאן מפורסמים רוסיים של היום, הבאים לפקוד את קברי יקיריהם או להזמין לעצמם קבר, בבית העלמין שעדיין פעיל ומתרחב.


#טיפים
הקדישו שעתיים לסיור כאן ובמידת האפשר עם מדריך.

בכניסה יש מדריכים שניתן לקחת ויכוונו אתכם אל הקברים המעניינים של המפורסמים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/UT0U-ePs8cQ?t=7s


וביקור כאן

https://youtu.be/bzac51rWJyM
שדרות איסטיקלל
#על המדרחוב התוסס של איסטנבול

שדרות איסטיקלל (Istiklal Caddesi), בעברית "שדרת העצמאות", הוא המדרחוב המרכזי של הרובע ההיסטורי בייאולו ומהרחובות החשובים בעיר. אורכו של המדרחוב הוא כ-1.6 ק"מ והוא משתרע מתחנת הטונל העליונה שבגלאטה (Karaköy) ועד לכיכר טקסים המרכזית בעיר. לאורך השדרה האלגנטית תראו את קו החשמלית הנוסטלגי העובר ומקשר בין קצותיה.

השדרה היא רחוב מרכזי בעיר ובו מתרכזות הפגנות, מחאות, תהלוכות וכינוסים אזרחיים. בכל יום מימי סוף השבוע מבקרים בה 3 מיליון בני אדם.

איסטיקלל הוא גם מדרחוב ארוך וגדוש בחנויות יוקרה ותכשיטים, לצד סניפים של רשתות אופנה בינלאומיות, חנויות, בתי קפה, קונדיטוריות, מסעדות, כנסיות, מועדונים, בתי קולנוע, גלריות לאמנות, שגרירויות ובתי מגורים יוקרתיים.


#מה תראו כאן?
שדרות איסטיקלל מתחילות משכונת גנואה, שכונה שנבנתה על ידי איטלקים שהגרו לעיר בימי הביניים ובה המוכר ביותר הוא מגדל גלאטה המחודד.

באותו רובע היסטורי, רובע קראקוי (Karaköy) שנקרא גם גלאטה, תוכלו לראות את תחנת הרכבת התחתית המכונה כאן "Tunel", בעברית "המנהרה". היא התחילה לפעול בשנת 1875 ונחשבת לתחנת הרכבת התחתית השנייה העתיקה ביותר בעולם, אחרי זו שבלונדון. בתחילת שנות ה- 90 הותקנה בשדרת איסטיקלל מחדש החשמלית הנוסטלגית שנעה מה"טונל" אל כיכר טקסים והחייתה מעט מהאווירה ההיסטורית של האזור.

בערך במרכז השדרה נמצאת כיכר גלאטסראי (Galatasaray), שהיא בית לאחד ממוסדות החינוך הטובים שהוקמו בטורקיה בתקופה העות'מנית.

סמוך לארמון גלאטה תראו גם את סמטת הפרחים (Çiçek Pasajı) המקורה. זו שימשה במאה ה-19 למגורים והייתה רחוב מסחרי מקורה, בסגנון האיטלקי. כיום יש בה הרבה מסעדות ובסמוך לה נמצא שוק הדגים (Balık Pazarı) המצוין של גלאטה.

הרחוב מסתיים בכיכר טקסים, הכיכר המרכזית באיסטנבול המודרנית והלב הפועם של העיר.


#אדריכלות באיסטיקלאל
חלק מהמבנים בשדרה נבנו במאות ה-19 ותחילת ה-20, ממש בסוף העידן העות'מני. בשדרות איסטיקלאל יש לא מעט מאפיינים עירוניים מהמאה ה-19, כמו הסגנון הניאו-קלאסי, המשתמש בתבניות רומיות ויווניות עתיקות.

עוד סגנון אדריכלי נפוץ ברחוב הוא האר-נובו. סגנון קישוטי זה התאים את הביטוי החזותי לסביבה המודרנית וממש כמו האמנות האיסלאמית העדיף מוטיבים קישוטיים מהחי והצומח. זאת במקום עיטור וקישוט של בניינים לפי אוסף צורות שהושאל מסגנונות העבר.

ליד המבנים בעלי האופי העות'מני יש גם מספר מבנים משנות ה-20, שנותיה הראשונות של הרפובליקה הטורקית, שנבנו בסגנון האר-דקו, שפרץ באותן שנים בדיוק. הם מאופיינים בעיטורים גאומטריים ובאמנות קישוטית ומסוגננת, כשהסגנון מושפע בבירור מזרמים אוונגרדיים באמנות, שהיו אז אופנתיים, כמו קוביזם ופוטוריזם.

מטבע הדברים ברחוב כה מרכזי וחשוב בעיר, תראו כאן גם מבנים חדשים שנבנו בסגנון האדריכלות המודרנית.


#טיפים
במדרחוב ניתן לערוך קניות בחנויות של מותגים בינלאומיים רבים, לצד חנויות מקומיות עם בגדים מעיצוב מקומי, שטיחים, מוצרי עור, כלי נחושת, קרמיקה, תכשיטים ותבלינים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/L4sRDhTynRs


ביקור במקום:

https://youtu.be/wz3QlMAyiro


מוזיאון הארכיאולוגיה באיסטנבול
#על מוזיאון הארכיאולוגיה של איסטנבול

המוזיאון הארכיאולוגי של איסטנבול (Istanbul Archaeology Museums) של העיר איסטנבול, שנמצא בסמוך לארמון טופקאפי ולאגיה סופיה, הוא אחד המוזיאונים המרשימים בטורקיה, הן בהיקף העצום של המוצגים שבו והן בערכם ההיסטורי ובחשיבותם הארכיאולוגית.

המוזיאון מכיל את אחד האוספים העשירים בעולם, של ממצאים ארכיאולוגיים ואוצרות היסטוריים. אלה מסודרים בסדר כרונולוגי. הם מחולקים ל-3 חלקים, שבכל אחד מהם מרוכזים ממצאים ארכיאולוגיים מאחת התרבויות הקדומות שהתקיימו באזור טורקיה של היום. הגדול מביניהם הוא החלק המוקדש לתקופת יוון העתיקה. מרבית הממצאים הארכיאולוגיים הללו התגלו בדרום מזרח טורקיה וב"אסיה הקטנה" שבאזור אנטוליה, אותו חצי אי בחלקה המערבי של אסיה ובדרום טורקיה.


#מה אפשר לראות כאן?
במוזיאון הארכיאולוגיה שבארמון טופקאפי תוכלו לראות אוסף מרשים של פריטים שעיקרם מתקופות יוון העתיקה ורומא הקדומה.

כדאי לראות במוזיאון את הפריטים החשובים הללו:

"הסרקופג של אלכסנדר מוקדון" - ארון הקבורה שנמצא בשנת 1887 בצידון. החוקרים סבורים שהוא הוכן עבור אלכסנדר מוקדון.

טבלת קדש - שמציינת את ההסכם בין רעמסס לבין האימפריה החיתית, לאחר הקרב המפורסם.

לוח גזר - לוח עתיק שנמצא בארץ ישראל ובו מצוינים שמות חודשי השנה העברית.

כתובת השילוח - המתארת את סיפור חציבת נקבת השילוח בירושלים, בתקופת חזקיהו.

כתובת מסורג בית המקדש.


#סיפור המוזיאון
המוזיאון הוקם בסוף המאה ה-19, לאחר שמנהיגיה החלו לנסוע הרבה לאירופה, מה שהוביל לתהליך של מודרניזציה בטורקיה העות'מנית. התהליך הזה הגדיל את המודעות לשימור הידע, להצגת אוצרות העבר ולהקמה של מוזיאונים גם בטורקיה.

באותה תקופה הוקמו, בצו של הסולטן ובשטח ארמון טופקאפי, שלושה מוזיאונים, שפועלים כאן עד היום. המוזיאונים הללו הם המוזיאון הארכיאולוגי, מוזיאון המזרח הקדום והמוזיאון לאמנות האיסלאם. האחרון, אגב, פועל ב"טיילד קיוסק", מבנה שהוקם במאה ה-15 על ידי הסולטן מהמט השני, למוזיאון לאמנות האיסלמית.

לא הייתה זו משימה פשוטה, למלא את המוזיאונים המצויינים הללו בכל הממצאים מרחבי טורקיה. כדי לשמר את מרבית ממצאי העבר, ציווה הסולטן על כל מושלי המחוזות, לשלוח למוזיאון ממצאים שנמצאו בשטחם. היום, שנים רבות לאחר שהצו בוצע לחלוטין, ברור עד כמה חשוב היה לייצר מצב שבו טורקיה משמרת ומציגה נכון את עברה.


#טיפים
המוזיאון נמצא בארמון טופקאפי.

שעות פתיחה: שלישי-ראשון 9:30-17:00

כדאי לתכנן מראש את הביקור כאן, כי המוזיאון גדול מאד.


ביקור במקום:

https://youtu.be/GPB9VvdtyIs
מוזיאון הצבא הטורקי
#על מוזיאון הנשק וההיסטוריה הצבאית

עבור חובבי היסטוריה צבאית, מוזיאון הצבא (Istanbul Military Museum) באיסטנבול הוא מוזיאון חובה.

במוזיאון הצבאי הזה, של מי שהייתה פעם אימפריה רבת כוח ובעלת צבא חזק מאד, תוכלו אכן לראות אוסף מרשים של כלי מלחמה, נשק, מפות, מדים, תמונות, תחמושת מגוונת ומדים מהצבא העות'מני, צבא טורקיה ועוד.

במוזיאון תוכלו גם ללמוד על ההיסטוריה הצבאית של טורקיה ולראות מגוון ענקי של פריטים צבאיים מקרוב, כולל מאות כלי נשק בכל צורה וגודל, החל מרובים ואקדחים ועד לטנקים, מטוסים מתחילת ימי התעופה ועוד.


#המוזיקה הצבאית העות’מאנית
גם אם המוזיאון מרתק לחובבי ההיסטוריה והצבא, רבים מגיעים לכאן דווקא כדי לחוות את המוזיקה הצבאית של תזמורת הייניצ'רים, תזמורת הצבא המסורתית של טורקיה העות'מנית. התזמורת הצבאית הזו נותנת עוד פאן של חיי המוזיקה בעיר ותורמת להיכרות עם תרבות העבר של העיר איסטנבול.

התזמורת מופיעה במוזיאון עם הדגלים וכלי הנגינה שבהם נהגו הייניצ'רים לנגן לפני הקרב. חברי התזמורת לבושים בבגדים מסורתיים. הם מבצעים מוסיקה ושירים צבאיים מתקופת האימפריה העות'מנית, שממנה נולדה המדינה הטורקית של ימינו.

היניצ’רים היו מסדר אימפריאלי, שנוסד במאה ה-15 וליווה בעבר את החיילים הטורקים אל הקרב.


#טיפים
הופעת תזמורת הייניצ'רים מתקיימת בכל יום, בין השעות 15:00 ו-16:00, למעט בימי שני ושלישי, בהם המוזיאון סגור.

המעוניינים יוכלו לצפות לפני הקונצרט בסרט המספר על התזמורת וההיסטוריה שלה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/sZmYXbLxxXo
ארמון רוזנבורג
#על הארמון שנראה כמו טירה מהאגדות

בצפון העיר, לא רחוק מקונגנס ניטורב, נמצא ארמון הקיץ והקיט של בני משפחת המלוכה של דנמרק.

זהו ארמון רוזנבורג (Rosenborg Slot), שמבחוץ נראה כמו טירה גדולה. רבים אכן מכנים אותו טירת רוזנבורג והטירה הזו מזכירה טירות מהאגדות.

הארמון נבנה בתחילת המאה ה-17, בסגנון הרנסאנס ההולנדי. מבנה הלבנים החומות, על צריחיו המחודדים והגבוהים, בגוון הירקרק, אינו גדול מדי, אך הוא מרשים בכל מצב.

משפחת המלוכה הדנית היא המונרכיה הוותיקה ביותר באירופה. כל מלך בשושלת המלוכה נהג להקים לעצמו ארמון משלו, באיזור אחר של קופנהגן. ארמון רוזנבורג הוא ארמונו של כריסטיאן ה-4, המלך האהוב והידוע מבין מלכי דנמרק. סיור בחדרים המלכותיים שלו ושל יורשיו מראה את הפאר וההדר שבהם חיו מלכי הממלכה הדנית בעבר. גם כיום בית המלוכה הזה קיים ופופולרי מאוד.

מחוץ לארמון משתרעים הגנים שלו. ירוקים, פורחים ומקסימים, גם הגנים הנהדרים הללו שווים סיור. התמונות הססגוניות מהם יככבו ללא ספק באינסטגרם שלכם.


#היסטוריה
ארמון רוזנבורג נוסד במאה ה-17, על ידי המלך כריסטיאן הרביעי. הוא נבנה כטירה, עם תעלות מגן, או חפיר שהקיף אותה ונועד להקשות על מתקפה של אויב. עד היום נחשב הארמון הזה לפנינה אדריכלית בקופנהגן ובדנמרק בכלל.

ב־1783, כשמצבה הביטחוני של קופנהגן השתפר והיה טוב מתמיד, החלו למלא את תעלות המגן שמסביב לארמון באדמה. אגב, הסיפור בעיר הוא שסתימת התעלות הללו די התאחרה, לאחר שלילה אחד, כששבו המלך כריסטיאן וחבריו השיכורים, ממסיבת שתייה, אחד מהם נפל לתעלה וטבע בה...


#מה תראו כאן?
בארמון ניתן להציץ אל החיים האישיים של אנשי בית המלוכה הדני. המקום משמש כמוזיאון, שבו ניתן לצפות באוסף התכשיטים ואוצרות בית המלוכה.

כאן תוכלו לסייר בחדרי הארמון המפוארים. בהם ניתן לראות את הריהוט הדני המקורי, על התמונות, השטיחים, כלי האוכל ולא תאמינו - השירותים המלכותיים של המלך כריסטיאן ה-4. בשירותים האלו יש אריחי קרמיקה בעבודת יד, שהובאו מדלפט שבהולנד - כל אריח מצוייר כאן הוא יצירת אמנות ייחודית של ממש וכולם ביחד מספרים המון סיפורים מצוירים.

בנוסף לרהיטים יפים ומפוארים, תראו כאן גם כתרים משובצים, תמונות פורטרט של מלכים ונסיכים דניים ועוד. יש גם חדרים מקושטים ברהיטים יפים, דיוקנאות של בני משפחת המלוכה, ציורים על הקירות, כלי זהב, שעונים ופמוטים.

באולם הנשפים תראו את כסאות המלך והמלכה הדניים, יהלומי הכתר וכיסא המלכות הדני. ליד גם שלושה פסלי אריות מהודרים מהארמון ועוד.

רבים רואים את גולת הכותרת של הארמון במרתפים השמורים, בהם מוצגים, מאחורי דלתות פלדה כבדות, עם כניסות נפרדות, אוצרות בלומים מהעבר. כאן מוצגים חפצים יקרים מאד, כמו תכשיטי המלוכה וכתרי המלך והמלכה המשובצים אבני חן יקרות.

שווה לשים לב באוסף התכשיטים המלכותי, לכתרו המרהיב של המלך כריסטיאן הרביעי, מי שהקים את הארמון הזה.

כיום משמש הארמון המשוקם כמוזיאון לתולדות המלוכה הדנית. מוצגים כאן גם דיוקנאות של בני משפחת המלוכה הדנית והשושלת שלה ושלל יצירות אמנות שנאספו בו.

מסביב לארמון שומרו נהדר הגנים היפים והמטופחים של קונגנס הווה (Kongens Have). הם משלימים את החווייה של ארמון מלוכה מרהיב ומפואר כמו שצריך כל בית מלוכה.


#טיפים
הכניסה חינם לילדים מתחת לגיל 18.

הסיור בארמון לוקח פחות משעתיים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/DPlMvadqTBk


ביקור במקום:

https://youtu.be/Hjg8jypQqAA


גני הארמון:

https://youtu.be/NdRTd4Wbl74


הדרכה:

https://youtu.be/td2azu1dQRI
המוזיאון הארכיאולוגי של ורנה
#על המוזיאון עם תכשיטי הזהב הקדומים בעולם

המוזיאון הארכיאולוגי של ורנה (Varna Archeological Museum), שנחנך בשנת 1888, הוא פנינה אמיתית לחובבי היסטוריה והגדול ביותר מסוגו באזור הבלקן.

עם תצוגה ענקית של מגוון מוצגים גדול על שטח של 2,150 מטר רבועים, המוזיאון הארכיאולוגי בוורנה הוא אחד המוזיאונים הגדולים בבולגריה.

כאן תוכלו לצפות בכלי נשק, כלי חרס, תבליטי מצבות, מנורות, כלי זכוכית ותכשיטים, לצד אלפי מוצגים שונים שהתגלו בבולגריה. הם מתחילים מהפרהיסטוריה, בתקופה הפלאוליתית, עבור בעת העתיקה, יוון העתיקה, האימפריה הרומית, דרך ימי הביניים והמאה ה-10 לספירה, התקופה העות’מאנית ועוד.

תוכלו לראות כאן מוצגים יוצאי דופן ומפורסמים דוגמת שלד אדם שהתגלה בקברו, עם כלי זהב. מרשים מאוד גם אוסף האיקונות של המוזיאון ואוסף כלי צור מהתקופה המזוליתית, שנחשב הגדול ביותר בדרום-מזרח אירופה.

מיוחד במינו הוא "הזהב של ורנה", אוצר הזהב העתיק בעולם. זהו אוצר הזהב העתיק ביותר שנמצא אי-פעם והוא תופס כאן מקום מיוחד. מקורו, ככל הנראה, באלף ה-4 לפני הספירה. שימו לב לדמויות המיתולוגיות שמופיעות על המטמון הקדום.

המדריכים כאן ידידותיים ומסייעים. גם התצוגה מסודרת בסדר כרונולוגי ותוביל אתכם דרך ההיסטוריה של בולגריה ואיזור ורנה.

המוזיאון ממוקם בתוך מבנה מסוף המאה ה-19, ששימש בעבר כבית ספר תיכון לבנות.


#טיפים
שעות הפתיחה הן בין השעות 10:00-17:00.

אסור לצלם במוזיאון.

הכניסה לילדים מתחת לגיל 6 היא בחינם. ואגב, חלק נפרד מהמוזיאון הוא מיוחד לילדים.

יש כרטיס משולב למוזיאון הארכיאולוגי, למנזר אלג'ה ולמרחצאות הרומיים.


מבט מקרוב באוצר התכשיטים הקדום בהיסטוריה:

https://youtu.be/jOT9zjvAwGU


המוזיאון עצמו:

https://youtu.be/QTc30z28VkA
בית המוזיקה של וינה
ריקוד הדרווישים במסדר מבלבי
חורש אמירגן
גן החיות בוספורוס
מוזיאון רנדל


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.