» «
המרכז הדני לעיצוב
מרכז העיצוב הדני
#על המרכז לחובבי העיצוב בדנמרק

כבר שנים רבות שדנמרק היא כוח עולמי בתחומי העיצוב והאדריכלות. עוד מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת, שומר העיצוב הדני על קו פונקציונלי ומינימליסטי למדי.

המרכז הלאומי לעיצוב (DDC) של קופנהגן הוא אחד המקומות שבהם ניתן ללמוד כיצד זה קרה וקורה. תראו כאן שלל עיצובים, חלקם אייקוניים, מהקלאסיקה של בכירי המעצבים של המחצית השנייה של המאה ה-20.

בתצוגה תכירו כאן מוצרים מעוצבים ויצירות של השמות החשובים ביותר בתולדות העיצוב הדני, כולל ארנה יאקובסן (Arne Jacobsen), או פין ג'ול (Finn Juhl) המוכרים יחסית.

בניגוד למוזיאון העיצוב המרכזי, שנמצא לא הרחק מארמון אמאליאנבורג, המרכז הזה לעיצוב הוא קטן וצנוע יותר. הוא מציג לא רק עבודות של מעצבים מצליחים ובעלי שם בתעשייה, אלא גם של מעצבים צעירים, כולל סטודנטים לעיצוב ואמני עיצוב בתחילת דרכם.

במרכז הלאומי לעיצוב יש גם תערוכות מתחלפות ומאד מסקרנות, שניתן ללמוד עליהן מראש, באתר האינטרנט שלמטה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/h5c1TuLaFVs


ביקור במקום:

https://youtu.be/Ts--H1jYMJ4


הדרכה:

https://youtu.be/aVBqe5w5xHk
מוזיאון העיצוב של לונדון
מוזיאון העיצוב
#על מוזיאון העיצוב והאמנות השימושית של לונדון


מוזיאון העיצוב שוכן במה שהיה בשנות ה-40 של המאה הקודמת... מחסן בננות. בהמשך הוא הוסב לבניין שהאדריכלות שלו היא בסגנון הבינלאומי והפך למוזיאון.

לא סתם המוזיאון הזה הוא אחד המוזיאונים הפופולריים ביותר בלונדון. הוא מתמקד בעיצוב תעשייתי, עיצוב אופנה ואדריכלות.

יש בו 3 קומות ובכל חדר בו יש רעיון עיצובי אחר, כולל השירותים. בקומה הראשונה יש תערוכות מתחלפות. הקומה השנייה מעוצבת כבריכת שחייה, ובקומה השלישית של המוזיאון מוצגת התערוכה הקבועה, שבה מוצגת ההיסטוריה של העיצוב באנגליה וגם מרכז חינוכי לעיצוב.

אבל יחד עם העניינים ההיסטוריים, מוזיאון העיצוב בלונדון ידוע בפתיחות שלו לחידושים באמנות ובעיצוב. בכל השנה מחלקים כאן פרס כספי גדול למעצבים. הפרס הזה נחשב כיום מהיוקרתיים בעולם העיצוב. מעצבים גדולים מגישים בכל שנה את מועמדותם לפרס ורואים בו כבוד גדול והוכחה למקצועיותם.

אבל מוזיאון העיצוב זוכה לא פעם בפרסום, שאינו דווקא על חדשנות ויצירתיות, או בנושאים של אמנות. מזמן לזמן הביאו לו פרסום רב דווקא חילופי המנהלים והאוצרים, המתרחשים כאן חדשות לבקרים. מסתבר שהמון להט ויצרים יש כאן. הם מביאים לוויכוחים רבים על עניינים אמנותיים, או על המתח שבין אמנות ושימושיות ולעיתים פשוט על אופיו של מוזיאון העיצוב. כל מנהל מביא עימו אג'נדה משלו והמהומות נמשכות...


מבט מקרוב על המוזיאון:

https://www.youtube.com/watch?v=fACJcQulfo8
מרכז התרבות של בלם
מרכז התרבות של בֶּלֶם
#על המרכז התרבותי של ליסבון


כשנולד מרכז התרבות של בֶּלֶם (Centro Cultural De Belem), כאכסניה לפעילות תרבותית מגוונת, היה הבניין שלו שנוי במחלוקת. רבים ראו חוסר טעם טוב, במיקום של הבניין העצום, המרשים והמודרני, בכיכר אִמְפֶּרְיוֹ, ממש בסמוך מוזיאון המנזר ההיסטורי. שני האדריכלים הפורטוגזיים וִיטוֹרְיוֹ גְרֵגוֹטִי ומַנוּאֵל סָלְגָדוֹ, עמדו תחת התקפה...

אבל מאז הפך המקום לקלסיקה בפני עצמה. מוצגות בו מספר תערוכות לאומיות והוא כולל מוזיאון לעיצוב, אולמות למופעים וקונצרטים, חנויות מרשימות וקפטריה, בית קפה.

המוזיאון לאומנות מודרנית, שנוסף אליו בשנת 2007 ואוסף בררדו (Berardo Collection), מהאוספים הידועים בעולם האומנות העכשווית, הפכו את המקום גם למרכז של אמנות מודרנית. מוצג בו כיום אוסף עשיר של עבודות מהמאה ה-20, כולל יצירות מופת של גדולי האמנים המודרניים, כמו פיקאסו, סלבדור דאלי, אנדי וורהול ואחרים, לצד אמנים פורטוגלים מתקדמים וחשובים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/V5xifqQoDAA
המוזיאון לאומנות שימושית
המוזיאון לאומנות שימושית
#על מוזיאון העיצוב של וינה

על אף הגדרתו כמוזיאון לאמנות שימושית, מוזיאון העיצוב של וינה הוא לחלוטין מוזיאון העיצוב הרשמי של וינה. הוא ממוקם בתוך מבנה מרשים מהמאה ה-19, ששימש בעבר כבית ספר גבוה לאמנות. הוא נבנה בין השנים 1868-1871 והיום הוא מהווה אחד מהמוזיאונים הוותיקים והאיכותיים באירופה.

אוספי הקבע, מוצגים באולמות שונים במוזיאון, כשלכל אחד מהם סגנון משלו, כמו סגנון הרנסנס, הבארוק, או הדקו המזרחי. בחדרי העיצוב המודרניים יותר, תוכלו לראות יצירות של כמה מגדולי המעצבים של המאה ה-20.

עוד תוכלו לראות במוזיאון רהיטים, פריטי זכוכית, חרסינה, כסף וטקסטיל, כמו גם שטיחים עתיקים, רהיטים ממגוון חומרים ועוד. הללו נאספו החל מימי הביניים ועד ימינו.

מדי פעם מתקיימות כאן פעילויות והדרכות אליהן תוכלו להצטרף יחד עם הילדים. אם אתם אוהבים פריטים מעוצבים, חנות המתנות של המוזיאון היא מקום מושלם עבורכם, גם אם לא זול.

אם אתם עם ילדים ואתם רוצים מעט מנוחה, הגינה שבחוץ תספק לכם מעט אוויר נעים ושעה של התרעננות נעימה.

שימו לב לרהיטי העץ המדהימים של מיכאל טונט (Thonet), יהודי שהמציא את טכניקת כיפוף עץ באמצעות חום בתחילת המאה ה-19 ויצר את הכיסא הקלאסי, שהיה אז פורץ דרך, כיסא מספר 14. חפשו גם את העבודות מצופות הזהב של גוסטב קלימט עבור ארמון סטוקלה (Stoclet Palais) שבבריסל.


#טיפים
הכניסה לצעירים מתחת לגיל 19 חופשית.

בימי שלישי בין השעות 22:00-18:00 הכניסה חופשית!


הנה תערוכות מהמוזיאון:

https://youtu.be/uWL0aR-eh9I

מוזיאוני עיצוב

מפעלי החרסינה המצוירת
מפעלי החרסינה המצוירת בדלפט
#על מוזיאון ומפעל החרסינות המצוירות של דלפט
מפעל הרויאל דלפט Royal Delft, שנקרא בעבר Koninklijke Porceleyne Fles הוא מפעל עתיק שעובדים בו בשיטות של לפני 300 שנה. את הציורים על החרסינה מציירים האמנים ביד.

כבר אחרי שנה יכולים המתלמדים לצייר דוגמאות פשוטות במפעל, כש-3 שנים אחר כך, הם נחשבים לציירים. רק אחרי 10 שנות עבודה במקצוע הם מגיעים לרמה של מעטרים מומחים.

את הדוגמאות המסורתיות והמדויקות כל כך מייצרים אמני המפעל תודות לתבניות סטנסיל, כמו מכונות השכפול של פעם. את התבנית מדביק האמן לכלי הקרמיקה הבהיר וממנה מועברים קווי המתאר של הציור, מעין רישום דק. עליו מציירים הציירים במכחולים ומחזקים את הציור ואחר כך צובעים בשלל גוונים של כחול. גווני הכחול מושגים באמצעות מהילה של מים אל הצבע. לאחר מכן שורפים את הכלי בתנור, בחום גבוה מאד. כך מקבעים את הצבע לשנים רבות.

במוזיאון מציגים מבחר של צלחות וחפצי בית מעוטרים, שהוכנו לצרכי בית המלוכה ההולנדי.

במוזיאון מוצגים שני סרטונים שמציגים את הדרך שבה פועל המפעל. הילדים יוכלו ליהנות כאן מסדנת ציור על חרסינות וניתן לראות את האמנים בעבודה והדגמות נוספות, כמה פעמים ביום.


#מחירים
אם זה נראה יקר, לא מוכרחים לקנות כאן. בחנויות שבעיר אפשר לקנות מוצרים זולים יותר.
כניסה במחיר 8.5 אירו לילדים מגיל 13 ולמבוגר 13.5.ילדים חינם.


#על האריחים המצוירים שהפכו לסמל העיר דלפט
העיר ההולנדית דלפט ידועה באריחי הקרמיקה המצוירים והמיוחדים שלה. אלו אריחי קרמיקה, מעוטרים להפליא, לרוב בגווני כחול לבן. ההיסטוריה הארוכה של אריחי דלפט משתרעת על פני מאות שנים. האריחים הללו, כמו סוגי כלים מעוטרים נוספים, היו בשימוש רב בארמונות, כנסיות ובבתי עשירים בכל רחבי אירופה.

את אריחי הדלפט המסורתיים יצרו בעיקר בעיר דלפט שבהולנד, במהלך המאות ה־17 וה־18. מקורות ההשראה שלהם היו כלי קרמיקה שהובאו אז על ידי סוחרים מסין ומעט מיפאן. ההולנדים התפעלו אז מכלי החרסינה הסיניים. הם בחנו והחלו לחקות את האגרטלים, הכדים, המגשים וצלחות הפורצלן המעוטרים ומצויירים כל כך יפה. אך הכישרון עשה את שלו ודי מהר קיבלו האריחים והכלים המצויירים סגנון מקומי הולנדי. די מהר הם זכו לשם בכל אירופה ולשלל חיקויים משלהם.

גם נושאי הציורים הפכו לדברים שקשורים בחיים ההולנדיים של אז. ביניהם היו מוטיבים הולנדיים טיפוסיים ותיאורי יום יום. בלטו שם במיוחד ציורים של חיות, פרחים, בעלי מקצוע, משחקי ילדים, חיילים, פרשים, סירות, אוניות, נופים, יצורים מיתולוגיים, מלאכים וסצינות תנ"כיות.

אריחי דלפט זכו להערכה בכל רחבי אירופה. הם היו עשירים בדימויים ויפהפיים בעבודת העיטור הקפדנית של אמני דלפט. לצידם התפתחה תעשייה של כלי חימר לבנים ומזוגגים, המעוטרים בכחול. ואכן כיום, האמנים מייצרים פחות אריחים ויותר מכלי החימר המצויירים. האריחים העתיקים הפכו ליקרי ערך ונסחרים בסכומי כסף גבוהים מאד.


#על העיר דלפט
מעבר להיותה עיר החרסינה הלבנה-כחולה, דלפט היא עיירה הולנדית רגועה ועתיקה. כאן פעל כל חייו הצייר הנודע יוהנס ורמיר, אמן האור והתאורה הידוע בציוריו המפורסמים והמדוייקים להפליא.

חוץ ממפעלי החרסינה המעוטרת שלה, החוויות העיקריות בכיכר המרקט של העיר העתיקה של דלפט, הן הטיפוס אל מגדל הכנסייה (Nieuwe Kerk) הגבוה בהולנד והביקור בחנויות החרסינה הכחולה לבנה שלה.

דלפט רכשה את הידע לתעשיית החרסינה שלה מכלי הפורצלן הסיניים שהובאו על ידי הספנים ההולנדיים מסין הרחוקה. הסינים הם שהמציאו את האמנות הזו והיו אמנים מעולים. בתחילה אמני דלפט העתיקו את הציורים והעיטורים שעל כלי חרסינה והפורצלן העדינים של הסינים. אבל לא לאורך זמן נמשך החיקוי של תוצרת סין. בהדרגה החליפו אמני דלפט את העיטורים הסיניים שעל כלי החרס שלהם בעיטורים שהציגו נושאים אירופאיים ומוטיבים מהחיים בהולנד ובסביבתה. מכאן הפכה דלפט למפורסמת בכלי הפורצלן המצוירים שלה, הקונים הלכו והתרבו ושמם של האריחים והכלים המצויירים והמעוטרים שלה, התפרסם בכל אירופה.

מקור שמה של העיר הוא במילה ההולנדית "חפירה", בשל חפירת התעלות הנפוצות כל כך בעיר דלפט.


הנה מפעלי החרסינות המצויירות של דלפט:

https://youtu.be/mMt5SmhqApA
מוזיאון העיצוב של ברצלונה
מוזיאון העיצוב של ברצלונה
#על המוזיאון

מוזיאון העיצוב של ברצלונה פועל לטובת עולם העיצוב כמוזיאון ומעבדה. במוזיאון המקסים הזה יש התמקדות ב-4 מחלקות: עיצוב חלל, עיצוב מוצר, עיצוב מידע ואופנה. המוזיאון נבנה על ידי Arquitectes MBM ותוכלו למצוא בו אוספים המשלבים תצוגות ממוזיאונים שונים: המוזיאון לאמנות דקורטיבית, המוזיאון לקרמיקה, המוזיאון לטקסטיל וביגוד והמוזיאון לאמנויות גרפיות.

ההיסטוריה של ברצלונה תמיד נקשרה לעיצוב והיו בה כמה וכמה מוזיאונים ומכונים שבהם ניתן היה ללמוד על עולם העיצוב. בשנת 2000 הוחלט לאחד אותם ולהקים מרכז אחד, שיאפשר לציבור ללמוד ולהבין על עיצוב באופן רחב ומקיף. בנייתו של הבניין התחילה בשנת 2009 והונחה אבן הפינה הראשונה. בשנת 2013 הסתיימה הבנייה והמוזיאון נפתח למבקרים בשנת 2014. כל האוספים הקשורים לעולם העיצוב הובאו לשם והמוזיאון הוקם בבניין פלאסה דה לה גלוריס.

הבניין החדש מצליח לספק תנאים אידאליים לשימור, שיקום ותצוגה של המוצגים. המבנה מורכב משני חלקים: קומה תת קרקעית וקומה המתנשאת לגובה של 14.50 מטרים מעל פני הקרקע.

שימו לב לעיצוב המיוחד והזוויתי של הבניין, במיוחד מבחוץ. בבניית החזית נעשה שימוש רק בשני חומרים: אבץ וזכוכית. המוזיאון מצליח להוות נקודת מפגש של אנשים ומוסדות המעורבים בעולם העיצוב. מטרתו העיקרית לעודד מחקר ופעילות כלכלית הקשורה לעולם העיצוב.

מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=Szj9eIp0dbM
מוזיאון קוניאק ז'ה
מוזיאון קוניאק ז'ה
#על המוזיאון

מוזיאון קוניאק ז'ה הוא מוזיאון לפריטי אמנות דקורטיביים.

המוזיאון היה בעבר אוסף פרטי של בני הזוג מארי-לואיז ז'ה וארנסט קוניאק. ארנסט קוניאק הקים חנויות ומוקדי מסחר רבים בעיר, ביניהם "לה סמריטן" המתאפיין באדריכלות המתכתית של גל האומנות החדשה, האר- דקו. את הרהיטים וחפצי האומנות אספו בקפידה בני הזוג במהלך השנים 1900-1925. לאחר מותם, הורישו את האוסף לעיריית פריז המציגה אותו בפני הציבור הרחב.

המוזיאון ממוקם בבית דונון - אחת הוילות של רובע מארֶה. הרובע הוקם בשלהי המאה ה-16 ושופץ במיוחד עבור המוזיאון. הוטל דונון, מרשים לכשעצמו ומתווסף לרשימה הארוכה של הבתים והמקומות ששווים ביקור באזור ה"מארה" בפרט, ובפריז בכלל.

המוזיאון מכיל אוסף יוצא דופן של פריטי אמנות דקורטיביים, כ -1200 פריטים בסך הכל, תוך שימת דגש על צרפת של המאה ה -18, החל מקרמיקה אירופאית וסינית, תכשיטים ותיבות הרחה, דרך ציורים שצוירו על ידי לואי-ליאופולד בואיי, פרנסואה בושה וכדומה, פסלים ורהיטים. המאה ה -17 מיוצגת גם היא, בעיקר בציוריו של רמברנדט. המאה ה -19 מקבלת ייצוג עם יצירותיהם של קמיל קורו, פול סזאן וגם אדגר דגה.

מרגשים במיוחד ציוריו של מילה, המוצגים בקומה השנייה. הם מצליחים לתאר במדויק את חיי הבורגנות הפריזאית בימי המלך לואי ה-16 ואת הגנים שבהם בילו אנשי הבורגנות חלק ניכר מזמנם. במקום ניתן לראות גם את הרהיטים וחפצי החן ששימשו את הבורגנות בתקופת ההשכלה.

המוזיאון מצליח לשחזר את רוח התקופה וזה מה שהופך את הביקור בו למיוחד כל כך.

מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=NBRpgLz25Kw&t=43s
מוזיאון האומנויות הדקורטיביות
מוזיאון האומנויות הדקורטיביות
#על המוזיאון

מוזיאון לאמנויות דקורטיביות מציג את האמנות השימושית, מאז ימי הביניים ועד לימינו. הוא ממוקם סמוך למוזיאון הלובר ולמעשה הוא כולל בתוכו ארבעה מוזיאונים:

המוזיאון לעיצוב - מציג מוצרים מן התקופה הרומאית ועד היום.
המוזיאון לריהוט עתיק - מציג רהיטים מתקופות היסטוריות שונות.
המוזיאון לטקסטיל ואופנה - כולל תלבושות מן המאה ה-14 ומציג אופנה צרפתית לאורך השנים.
המוזיאון לפרסום - מציג יותר מ-20 אלף כרזות פרסום משנות ה-30 ועד היום.

בכל שנה מתחדשות התצוגות ביותר מ-2,000 פריטים ובמקביל נערכות תערוכות מתחלפות.

המוזיאון שהוקם בשנת 1877 גדול מאד, ומוצגים בו עשרות אלפי פריטים המספרים את סיפור התפתחותם של האופנות, הטעמים וההעדפות של בני האדם בתקופות השונות, כפי שבאו לידי ביטוי בחפצי הבית והיום יום שלהם. המוזיאון מציע גם סיורים מודרכים והרצאות בנושאים שונים.

בין המוצגים ניתן למצוא כלי זכוכית וקרמיקה, עבודות אמנות, תכשיטים, רהיטים, טפטים לחיפוי קירות, ציורים, חפצי נוי, תמונות ואביזרי קישוט, צעצועים ובכלל - מיטות וכלי מיטה מן התקופות השונות, שמיכות וכריות, ארונות, כלי עבודה, אהילים. בעצם, תוכלו למצוא במוזיאון את כל הדברים הרגילים שבית צריך, כאשר הדגש הוא על עיצוב ודקורציה.

החלק המודרני של התצוגה איננו גדול כמו החלקים העתיקים יותר, אבל כל הזמן נוספים לו פריטים חדשים. כרגע ניתן למצוא שם למשל יצירות של מעצבים מודרניים מן המאה ה - 20, כמו חדרי שינה מעוצבים, דירה בסגנון ארט דקו, או סלון מעוצב של ג'ורג' הונצ'ל. בקומה השלישית תמצאו צעצועים.

יש במוזיאון גם ספרייה גדולה שנמצאת בקומה נפרדת ובה ספרים וחומרים רבים בנושאי העיצוב. כמקובל יש בו גם חנות עם פריטי עיצוב ודברים מעוצבים למכירה.

מבט מקרוב על המוזיאון:
https://www.youtube.com/watch?v=XwWnSyrrBJY


דונגדמון דיזיין פלאזה
דונגדמון דיזיין פלאזה
#על המגדל האייקוני שעל ההר הגבוה בסיאול

מרכז העיצוב החדש, דונגדמון דיזיין פלאזה (Dongdaemun Design Plaza), הוא מבנה פוסט מודרני מרתק בסיאול, שתוכנן על ידי האדריכלית הנחשבת זאהה חדיד. מאז הסתיימה בנייתו ב-2012 הוא נחשב למרכיב מרכזי במראה המודרני של סיאול.

כמו במבנים אחרים שתכננה, היטיבה אדריכלית-העל המנוחה גם כאן להציב אייקון עירוני ואולטרה מודרני שאפשר לאהוב או לשנוא אבל קשה להתעלם ממנו. זהו קומפלקס עירוני עצום ועתידני, שלרבים מזכיר עצם בלתי מזוהה מהחלל, מעין חללית שנחתה בלב העיר הגדולה.

למרכז ייחסו את הקיצור DDP, ראשי תיבות שנוגעים גם לחזון של המקום "Dream, Design, Play". בערב מואר הבניין בשלל אורות צבעוניים ומרהיבים, שמעוררים השתאות ומשתנים ומנוהלים באמצעות תוכנת מחשב משוכללת. בשעות הערב המבנה במיטבו והוא יפה להפליא. גם האזור שבו הוא נמצא הוא תוסס ומלא חיים ומסביב תראו שלל מבנים המוארים במגוון צבעים.

מבחוץ, מפתיע לגלות ליד המבנה העתידני והאולטרה מודרניסטי בצורת גל, שרידים ארכיאולוגיים מתרבות עתיקה, שקדמה לממלכת קוריאה. מסביב ל-DDP משתרע פארק ובו אתרים ארכיאולוגיים שהתגלו עם השנים, חלקם ממש במהלך הבנייה. חדיד שילבה אותם בעיצוב המרשים של המבנה ומסביבו והם זוכים לכבוד ולהצגה ראויה. ביניהם מרשים מאוד הוא מחנה צבאי עתיק, שריד לתקופת שושלת ג'וסון רבת השנים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/9r4c86zMxHE


על המבנה המדהים והאדריכלית שלו:

https://youtu.be/yiKMb09AxYk


בלוגרים:

https://youtu.be/Pr-SaG-C55U


ודילמה - מה הוא בדיוק?

https://youtu.be/1EFYbpzjAPU
מוזיאון טְרִיאַנָלֶה
#על מוזיאון העיצוב, האמנות והאדריכלות

גם אם כיום היא זוכה לתחרות רבה בעולם, רבים רואים בעיר מילאנו את בירת העיצוב של איטליה ואולי אף של אירופה כולה. לכן אך טבעי שמוזיאון העיצוב שלה יהיה מרשים במיוחד.

ואכן, מוזיאון העיצוב והאדריכלות "טְרִיאַנָלֶה" (Triennale), הוא מהמוזיאונים הנחשבים בעולם, לעיצוב, אמנות ולארכיטקטורה עכשווית. מטרתו העיקרית היא להציג את העיצוב האיטלקי שהפך לשם דבר בעולם, עיצוב חדשני והטרוגני, שתקופת הפריחה שלו היא מתחילת המאה ה-20 ועד ימינו.

יש כאן שפע של תצוגות מרשימות של מיטב האמנים העכשוויים והמעצבים האיטלקיים בעבר ובהווה, לצד מעצבי-על של רהיטים מכל העולם.

מאוסף המוזיאון תוכלו ללמוד על המגוון והחדשנות שבהם התאפיין העיצוב האיטלקי במהלך הדורות. יש כאן המחשה ברורה של תחום העיצוב כשילוב מרתק של אמנות, תעשייה, אסתטיקה ושימושיות וכיצד הפכו מילאנו ואיטליה כה מצליחות בסצנת העיצוב העולמית והמודרנית.

בטריאנלה תוכלו לשוטט בתצוגות הקבע. אבל כאן מתקיימות לאורך כל השנה גם תערוכות עיצוב, אמנות ואדריכלות זמניות, לצד אירועים שונים בעולמות הללו.

מצאו לכם כמה דקות במוזיאון לשתיית קפה בבית הקפה המעוצב שלו, על כיסאות שהם אייקונים של ממש בתולדות העיצוב העולמי. אל תפסידו גם את חנות המוזיאון, עם מגוון המוצרים המעוצבים שנמכרים בה, לצד ספרי עיצוב, אדריכלות ואמנות מודרנית.

ביקור בטריאנלה הוא חובה לכל אוהבי העיצוב בכלל והעיצוב האיטלקי המהולל בפרט. תהנו!


מבט מקרוב על מוזיאון הטריאנלה:

https://youtu.be/5jjXQ7Kfj-w


ביקור במקום:

https://youtu.be/2j4LDCfIMqA
המוזיאון הלאומי לאַזוּלֵז’וֹ
#על מוזיאון האריחים המיוחדים של פורטוגל

במנזר מאדרה דה דאוש (Madre de Deus) שנוסד עוד בשנת 1509, נמצא המוזיאון הלאומי של האַזוּלֵז’וֹ (Museu Nacional do Azulejo). זהו מוזיאון האריחים של ליסבון, אחד האתרים המרשימים בעיר ואגב, בכלל לא משעמם כמו שעלולים לחשוב בגלל השם והפיהוק...

כי המוזיאון הזה מפתיע ביופיו. מוצגת בו ההתפתחות של האַזוּלֵז’וֹש, אריחי הקרמיקה הייחודיים של פורטוגל. במהלך 500 השנה האחרונות הפכו האריחים המקומיים הללו לחלק מפורטוגל ומתרבותה האמנותית, האסתטית והאדריכלית.

יש כאן הסבר מקיף על התפתחות האמנות הייחודית של האריחים הפורטוגזיים, מיום הגעתם לפורטוגל, במאה ה-15, ועד ימינו. בתצוגה תראו את שלל הסגנונות שלהם, שניכרת בהם ההשפעה של תקופות, זרמים ואמנויות שונות. כך תראו אריחים בסגנון המוסלמי מוּרִי, שנקרא סגנון המודחאר, סגנונות הרנסאנס, הבארוק, או סגנון האריחים ההולנדי.

במנזר תראו כנסייה מפוארת שקירותיה הפנימיים מצופים כולם, בשילוב המרשים ביותר, של אריחים בגוונים של כחול וזהב. עוד פריט מרתק במוזיאון הוא קיר האריחים הארוך, שמתאר את ליסבון, בתקופה שלפני רעידת האדמה ההרסנית של שנת 1755.


#על אריחי הקרמיקה הייחודיים לפורטוגל
שמם של האַזוּלֵז’וֹש, האריחים המצוירים של פורטוגל, נודע בכל העולם כולו. האריחים הללו נמכרים כאן בכל פינה ודומה שאין מקום שבו הם לא נמצאים בעיר ליסבון. מכנסיות, מנזרים וארמונות ועד בתים ובנייני ציבור, ישנים וחדשים, מפוארים ופשוטים - כאן תראו תמיד את גווני הכחול שעל הקיר המרוצף בהם.

לפורטוגל הגיעו האריחים הללו במאה ה-15, דרך ספרד, היישר מהעולם הערבי, שבו נקראת אבן חלקה אזולאי. אבל בנוסף למקור הערבי, אריחי האזולז'ו ספגו השפעות תרבותיות וסגנוניות רבות. זאת בזכות היותה של פורטוגל אימפריה, בעלת מושבות וקשרי מסחר ותרבות ברחבי העולם. ההשפעות הללו גרמו לכך שלאריחי האזולז'ו נוספו אלמנטים רבים. זאת ביחס לסגנון המוסלמי המקורי, שהתבסס על צורות גיאומטריות. את הצבעוניות הכחולה, למשל, קיבלו אריחי האזולז'ו מהקרמיקה הסינית, ממש כמו שלקחה הקרמיקה המפורסמת של העיר דלפט שבהולנד. מיבשות אמריקה ואסיה נוספו לאזולז'ו הפרחים הרבים ובעלי החיים שמרבים להופיע על האריחים בפורטוגל.


#טיפים
כמו לכל המוזיאונים בליסבון, גם לכאן הכניסה חופשית, בכל יום ראשון, עד השעה 14:00. מומלץ להגיע מוקדם.

בימי שני כבמרבית המוזיאונים והאתרים בעיר, סגור.


הנה הצצה מקרוב:

https://youtu.be/ft30_oVJsuQ


ואריחי האזולז’ו:

https://youtu.be/BISO9GN-Iho


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.