» «
פסלו של סר סטמפורד ראפלס
פסל סטמפורד ראפלס
#על פסלו של האנגלי שהחל את הקולוניאליזם הבריטי בסינגפור

פסלו של סר סטמפורד ראפלס (Statue of Sir Stamford Raffles) הוא פסל שניצב על רציף הקי בואט (Quay Boat), במקום שמסמל את הגעתו של הבריטי הזה, האיש שהיה הראשון להבין את הפוטנציאל של האזור ויצר במו מעשיו את ההצלחה הכלכלית האדירה, שממנה נהנים כיום תושבי סינגפור.

הפסל מנציח את מייסד סינגפור סיטי, הקולוניאליסט הראשון שהגיע לאי והחל את ההצלחה בה. הסיפור מתחיל בשנת 1819, כשהגיע לסינגפור סטמפורד ראפלס, קצין מוכשר ושאפתן, שהיה אז מושל ג'אווה הבריטי.

ראפלס זיהה את מיקומה האסטרטגי של סינגפור, היושבת ממש בשער הכניסה והיציאה של מצר מלאקה והחליט להקים שם נמל. הוא פנה אל הסולטאן ג'והור בבקשה לקנות שטח ביצתי בדרום האי סינגפור. בשטח שקיבל, ראפלס הקים נמל פטור ממכס ואפשר התיישבות ופעילות עסקית בו להמוני סוחרים מכל האזור. הללו, מסתבר, ביקשו להימלט מהמיסים הגבוהים והמגבלות החמורות שהטיל עליהם השלטון הקולוניאלי ההולנדי, הקולוניאליסט הרשמי של האזור באותה תקופה.

הנמל שהוא הקים גדל במהירות והפך להצלחה כלכלית של ממש. הצלחתו האדירה של הנמל הביאה את מנהיגי האימפריה הבריטית להעריך את פעולתו של ראפלס. בשנת 1823, כשהוא עזב את סינגפור, היו בה כבר נמל ועיר גדולים שהמשיכו להתפתח במהירות אדירה. שנה אחר-כך כבר השתלטו הבריטים על כל האי והדרך לשמיים של סינגפור הייתה פנויה.

כיום זוכה ראפלס להערכה אדירה כאן, כמי שמעשיו וחזונו הביא לשגשוגה הכלכלי של סינגפור כעיר נמל, שנתיב השיט העובר בה הוא מהעמוסים ביותר בעולם והפך את האי הקטן לריכוז אדיר של עושר והון.


זריחה על הפסל:

https://youtu.be/WT2jNuPy_cc


פסלים חדשים שצורפו אליו לאחרונה:

https://youtu.be/A5o2yKtiYOA


אשלייה מהפסל:

https://youtu.be/nPxlPpiqY64


בלוגרים:

https://youtu.be/_yI1L6sQ0o4
אנדרטת השואה בסן פרנסיסקו
אנדרטת השואה
#על האנדרטה לזכרון השואה של סן פרנסיסקו

אנדרטת השואה בסן פרנסיסקו, קליפורניה (Holocaust Memorial at California Palace of the Legion of Honor) היא עבודה של האמן האמריקני-יהודי ג'ורג' סיגל, שניצבת בקדמת "היכל לגיון הכבוד".

באנדרטה נראות 11 דמויות, מוקפות בגדר תיל ובחומת בטון. למעט אחת, הנראית כניצול חי, שגבו אל המתים והוא אוחז בידו את התיל הדוקרני, כל הדמויות הן גוויות עירומות, מתות ומוטלות בערימה.

הניצול הבודד, הדמות ה-11, עומד בסמוך לגדר התיל כשפניו החוצה, אל נוף הים. הוא העֵד לשואה ופניו אל החופש. הדמות הזו מזכירה את הצילום של מרגרט ברק-וייט, משחרור מחנה בוכנוולד, שהתפרסם ב-1945 במגזין Life.

הדמויות הלבנות יצוקות מברונזה. המתים שרועים בצורת צלב והסמליות שלהם מתחדדת אם שמים לב שאחת מהן היא אישה האוחזת בתפוח ואחרת שרועה בתנוחה שמזכירה את ישו הנוצרי. יש כאן רמז לחטא הקדמון וצליבת ישו, רמז לנפילת האדם וגאולתו.

האנדרטה היא מיצב פיסולי, שמוצב בקדמת "היכל לגיון הכבוד", במרומי פארק לינקולן שבסן פרנסיסקו. היא פונה צפונה לעבר "שער הזהב" שבפִתחת מפרץ סן פרנסיסקו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/FzQ3r6BJRmA


וגם:

https://youtu.be/Od472zF6DvM


ביקור במקום:

https://youtu.be/FRiRbLqdK04
פסל החירות
פסל החירות
#ההיסטוריה של פסל החירות
הפסל שנקרא למעשה "החירות מאירה את העולם" וידוע בשמו "פסל החירות" נוצר בידי הפסל פרדריק אוגוסט ברתולדי. במקור הוא תכנן להציב אותו בתעלת סואץ, אך ממשלת מצרים לא מצאה מימון להקמת הפסל והפרויקט נדחה.

לבסוף הוא מומן על ידי ממשלת צרפת, ניתן על ידה כמתנה לעם האמריקני ונחנך בשנת 1886, כשאת הבניין שבבסיסו מימנו קוראי עיתון אמריקני כתרומה. אחרי שנים מספר קיבל האי שעליו הוא הוצב, את השם "אי החירות" והפסל הפך לסמל של העיר ניו-יורק ושל ארה"ב בכלל.

הפסל הוא של אלת החירות המקרינה את החירות לשבע יבשות תבל, שמסומלות בנזר בעל שבע הקרניים, שעל ראשה. הלפיד שאוחזת האלה מאיר את הדרך למגיעים לארצות הברית. בידה השנייה יש לה לוח עם תאריך הכרזת העצמאות של ארה"ב, כתוב באותיות רומיות. גובה הפסל מהקרקע הוא מעט יותר מ-92 מטרים. הלפיד הוחלף לפני כמה שנים ללפיד זהב והלפיד הישן הוצב באולם הכניסה שבתוך פסל החרות, מקום שממנו עולים לראשו.


#מה מסמל פסל החירות?
פסל החירות הוא הסמל המפורסם ביותר בעולם של חופש ודמוקרטיה. הוא מסמל את הערכים שבהם מאמינה אמריקה, כמו הזכות לחיים, החירות והרצון לאושר. הוא עומד לו גבוה ומרשים על הליברטי איילנד, צופה על נמל ניו-יורק, ניצב על מקומו כאחד מהפסלים המרהיבים והיפים ביותר בעולם.

הפסל עוצב על ידי הפסל פרדריק ברתולדי והמהנדס גוסטב אייפל ולמעשה הוא היה מתנת ידידות מצרפת במאה השנים של העצמאות האמריקאית בשנת 1846.

הפסל הענק והמדהים הזה, שעשוי מנחושת, פלדה וברזל, מעוצב עם אלמנטים קלאסיים ואיקונוגרפיה. אם תהיתם, איקונוגרפיה היא מחקר הסמלים, הדימויים ואופני התיאור באמנויות השונות בתקופה מסוימת.

העיצוב שלו הוא שהפך את הפסל לאחד ההישגים הטכניים הגדולים ביותר של המאה ה-19. המבקרים יכולים לעלות ולבקר בכתר של הפסל. נוף הנמל מהכתר הוא כמעט בלתי נתפס בעוצמתו. זה פאקינג ניו-יורק המקום הזה ואתם לא חיים בסרט!


#מהו היה הקולוסוס של רודוס?
אמה לזרוס, משוררת יהודייה אמריקאית, כתבה את שירה המפורסם ביותר שנקרא "הקולוסוס החדש" בשנת 1883. שתי השורות הראשונות של השיר חקוקות על לוח המתכת שבבסיס פסל החירות בניו יורק - "לא כמו ענק הפליז, גיבור תהילת יוון, ברגליים מנצחות-מפושקות מאדמה לאדמה..." - אז מיהו אותו ענק פליז, גיבור תהילת יוון?

אם כן, מדובר על פסל דומה ביותר לפסל החירות, שעמד לפני יותר מאלפיים שנה באי היווני רודוס. הקולוסוס מרודוס היה פסל גדול מאד של האל היווני הליוס, שהתנשא לגובה של 34 מטרים. הוא עמד ליד נמל רודוס ונחשב אחד מפלאי העולם העתיק. "קולוסוס" הוא שם מודרני שניתן לו בזכות מימדיו העצומים, הקולוסאליים.

הקולוסוס נבנה לזכר הנצחון המופלא והמפתיע של אנשי האי הקטן רודוס, על צבא ענקי וחזק שצר על האי במשך שנה והובס של ידם. כך הוא נבנה, בהחלטת אנשי האי על ידי האמן כארס (Chares), כמחווה לאל השמש הליוס (Helios), פטרונו של האי. הפסל ניצב בכניסה לנמל כשהאניות הנכנסות אל הנמל, נהגו להפליג בין רגליו הענקיות.

בשנת 226 לפני הספירה התמוטט הקולוסוס ברעידת אדמה קשה. תושבי האי ראו בכך את רצון האלים ולא בנו אותו מחדש. יופיו של הפסל המשיך להרשים גם בתור הריסות והוא נשמר על ידי התושבים במצב זה עוד מאות שנים. בכיבוש הערבי של האי, נבזז הפסל ההרוס ושרידיו נמכרו לגרוטאות מתכת.

#איך נפגע פסל החירות בפיצוץ בלק טום?
פיצוץ בלאק טום היה מעשה חבלה של סוכנים גרמנים, שהתבצע בג'רזי סיטי שבניו-ג'רזי, ב-30 ביולי 1916. מטרת הפיצוץ הייתה לפגוע בתחמושת אמריקנית שהייתה בדרכה לבעלות הברית במלחמת העולם הראשונה. התקרית הזו, שהתרחשה בטרם הצטרפה ארצות הברית באופן רשמי למלחמה, מפורסמת בנזק שהיא גרמה לפסל החירות. במאמצי המלחמה, לעומת זאת, היא לא פגעה. ארצות הברית הצטרפה כידוע למלחמה וביחד עם בנות הברית שלה, היא הביסה את גרמניה.


#בקולנוע
פסל החירות כיכב בסרטי קולנוע רבים, מ"היום שאחרי מחר", דרך "אקס מן", בו נלחמים הגיבורים בתוך ראשו ועד ל"מכסחי השדים 2" בו הוא מהלך ברחובות.


#טיפים
כדי לעלות לפסל החירות הזמינו מקום 3 שבועות מראש, באתר המצורף.


מבט מקרוב על פסל החירות:

https://www.youtube.com/watch?v=0r7i8riYCe0


בקולנוע:

https://youtu.be/qVpyDLv4Tfs
כיכר הכיסאות
אנדרטת הכיסאות
#על אנדרטה ענקית, ריקנית ועצובה

אנדרטת הכיסאות (Bohaterów Getta) בכיכר השילוחים של קרקוב, היא אנדרטה גדולה המדמה את הכיכר הריקה, אחרי הגירוש של היהודים מהגטו. באנדרטת הזיכרון 69 כיסאות בגבהים שונים, לגברים, נשים, ילדים וטף. הכיכר דוממת ואין בה איש. נותרו בה רק הכיסאות, בודדים, ללא אדם, ריקים וממתינים לאנשים שהלכו לבלי שוב.

האנדרטה הוקמה כאן בשנת 2005. היוצר הוא האדריכל הפולני פיוטר לביצקי, שהושפע מתמונה מפורסמת בה נראית הכיכר, לאחר הגירוש האחרון של היהודים מהגטו. במונומנט הגדול הזה הוא רצה להנציח את המראה של הכיכר. באנדרטה לא נראים החפצים המוטלים, זרוקים ללא דורש, שננטשו בכיכר והיו שייכים למי שנרצחו בכיכר, או למי שלא עמד להם הכוח לשאתם אל הרכבות.

האמן קיבל את ההשראה מעדותו של הרוקח, חסיד אומות עולם, תדאוש פנקייביץ’, בעל בית המרקחת שבגטו. האיש סיפר על המראה שהנציחה התמונה בספרו "בית המרקחת בגטו קרקוב", המספר על מאורעות המלחמה ומבוסס על יומן שכתב במהלכה.


#מה קרה בכיכר?
מהכיכר הזו נהגו הגרמנים להוציא את היהודים ברגל, אל תחנת רכבת קרובה. משם הם הועלו לרכבת ונלקחו היישר למחנה ההשמדה בלז’ץ. לא מעט יהודים נרצחו כאן, אם הם נחלשו ולא יכולים היו לצעוד לרכבת. חלקם נרצחו עוד בגטו, אם נתפסו כשהם מסתתרים ולא יוצאים ל"אקציה", אקט הגירוש הנאצי האלים של היהודים, מבתיהם לכאן ולמחנות.

ברכבות למחנה ההשמדה הועלו היהודים על קרונות להובלת בקר. המסעות היו קשים. החום, המחנק והצמא גרמו למותם של רבים בדרך. רוב מי שהצליחו לשרוד עד בלז’ץ, נלקחו מיד עם הגיעם אל תאי הגזים. מי שלא, עבדו ושרדו עוד פרק זמן, עד שמתו או הומתו על ידי מפקדי המחנה הגרמנים. ממחנה ההשמדה האיום הזה שרדו בכל המלחמה שני ניצולים בלבד.

בהמשך המלחמה החלו לפנות את היהודים הנותרים, חלקם למחנה העבודה פלאשוב, השוכן בסמוך לעיר וחלקם לאושוויץ.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/vx5OSq9WexI


ביקור במקום:

https://youtu.be/uqK-EjNYmaM


הדרכה:

https://youtu.be/O_xCgGED6-U

מונומנטים

פסל הדרקון
פסל הדרקון
#על פסל הדרקון יורק האש

אחת האטרקציות הנחמדות שלרגלי גבעת ואוול הוא פסל הדרקון של וַאוֶול (Smok Wawelski), היורק אש מלועו כל 5 דקות.

פסל הארד של הדרקון, שנקרא גם "דרקון וואוול", נמצא ליד מערת הדרקון (Smocza Jama). בה התגורר, לפי אגדה מהפולקלור הפולני, דרקון ואוול האגדי.

הדרקון הזה הוא חלק מהמיתוס על יסוד העיר קרקוב. לפי האגדה, במנהרות שבגבעה חי דרקון ענק. הדרקון הטיל אימה על תושבי הסביבה, מכיוון שהוא נהג לטרוף את בתולות העיר. בכדי להביסו, החליט בנו של המלך, הנסיך הפולני האמיץ קראקוס, לנצח את הדרקון בעורמה. הוא מילא כבש שלם בגופרית בוערת והגיש אותו לדרקון. הדרקון טרף את הכבש במקום. האש ניצתה בו מיד והוא מת. כך הביס הנסיך את הדרקון האימתני ושיחרר את אנשי האזור מאימתו. אותו נסיך הוא שייסד את מצודת ואוול בקרקוב, שהייתה אז בירת פולין.

חוץ מ"פסל הדרקון" שכאן ליד המערה, תוכלו עד היום לראות בקתדרלת ואוול, שעל תל ואוול, את פסל הדרקון שניצב בה. עוד בכנסייה הזו ניתן לראות תבליט המנציח את הנסיך קרקוס, לאחר שהביס את הדרקון והקים, לפי האגדה, את המצודה שבמקום.

חובבי הקולנוע שבכם יופתעו ללמוד שהפרסים המוענקים בפסטיבל הקולנוע של קרקוב, נושאים את שמו של הדרקון של ואוול.

בכל מקרה, לאחר שסיימתם להשקיף על הדרקון פולט הלהבות, היכנסו למערה הסמוכה אליו. במערה הזו שכן הדרקון האימתני לפי האגדה והיא נקראת... נכון, "מערת הדרקון". במערה האפלולית הזו תוכלו לעשות סיור קצר ונחמד.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/jEfTx9ChvFg


ביקור במקום:

https://youtu.be/IwcirFJAzUw
פסל הנס כריסטיאן אנדרסן
פסל הנס כריסטיאן אנדרסן
#על פסלו של כותב סיפורים הנפלאים לילדים שלא זכה להיות אבא

פסלו של הנס כריסטיאן אנדרסן (Statue of H.C. Andersen), מוקדש לסופר הילדים הנודע, בן המאה ה-19, מי שנחשב לבן העיר המפורסם ביותר ולסופר הלאומי הדני.

הנס כריסטיאן אנדרסן, סוג של גיבור לאומי בדנמרק ומי שחיבר עשרות אגדות ילדים המוכרות בכל העולם, נולד בשנת 1805 וגדל בעוני בעיר אודנסה. חיי הרחוב, המסורות המקומיות ותיאטרון הבובות של אודנסה הותירו בו חותם לכל חייו. אבל העוני בו חייתה המשפחה, חייב אותו לצאת לעבוד בגיל צעיר. זה כמעט ולא הותיר לו אפשרות ליהנות מחינוך בבית הספר. התחליף שהוא מצא היה בתחביבים כמו ריקוד, תפירת בגדים, שירה ובנייה והפעלה של תאטרון בובות.

בגיל 14 הנס עזב את ביתו ויצא לבדו לקופנהגן. כשהצליח להתקבל ללימודים בבית הספר המלכותי, הוא הצטיין ואף זכה ממלך דנמרק למלגה שאפשרה לו לעשות את מסעו הראשון בחו"ל.

אחרי עוד כמה שנים קשות ועניות הוא החל לזכות בהערכה. בהדרגה החלו אחרים לזהות את כשרונותיו וכמו "הברווזון המכוער", מהאגדה שהוא כתב, למעשה על עצמו, הוא החל הופך לברבור של ממש. כך הוא זכה, בשנת 1835 ובגיל 30, להצלחה באוסף האגדות הראשון שפרסם.

הנס המשיך להתגורר בקופנהגן רוב שנותיו. ביחד עם אהובתו, הזמרת השוודית ג'ני לינד, הוא החליף בה דירות רבות ומכאן יצא רק למסעות וטיולים.

בחייו אנדרסן כתב 168 אגדות ילדים, מהיפות והאהובות ביותר בעולם. במהלך השנים הוא התגלה לא רק כסופר ילדים מוערך, אלא גם כמבקר ועיתונאי. על עשרות המסעות שערך ברחבי אירופה ומחוץ לה, הוא נהג לכתוב גם מאמרים וספרי מסע מרתקים ופופולריים. הצלחת הספרים הללו מחקה את הדאגות הכלכליות שלו לתמיד.

אגב, לא רבים יודעים שאנדרסן היה גם אמן מגזרות נייר. בספריה המלכותית בקופנהגן (Royal Library) ניתן לראות עד היום מעל 200 מגזרות נייר מרהיבות מעשי ידיו. את רובן, אגב, הוא גזר בזמן שסיפר את סיפוריו או שוחח עם חברים... משפחה, עם זאת, הוא לא הקים ומת ערירי.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/0F3ApBJ7Ek8


הוא מדבר:

https://youtu.be/I2bumZZOks4
פסל אבסאלון
פסל אבסאלון
#על הכיכר של ההיפים

פסל אבסאלון (Bishop Absalon statue), שבכיכר הויברו פלאדס (Hojbro Plads), מנציח את אבסאלון, מייסד העיר קופנהגן, כשהוא רכוב על סוסו.

את הפסל הענקי של אבסאלון יצר פסל מהמאה ה-19 בשם ביסן (Bissen). הוא מציג את הבישוף אבסאלון כגיבור הכובש ארצות, האוחז בידו גרזן ונראה כמוכן להילחם. אמנם כך התנהלו חייו של אבסאלון, אבל דומה שהדנים כעם מעולם לא היו אומה של מלחמות ודרמות גדולות. הנורמה שלהם היא של חיי שלווה ובניגוד לערים אירופיות רבות, העיר קופנהגן מעולם לא נהרסה או נחרבה משריפות אלימות.


#על אבסאלון
אבסאלון הוא מי שנחשב למייסד העיר קופנהגן ועם הזמן היה לבישוף. הכל מתחיל אצל אבסאלון בשנת 1167 כשהוא בונה מבצר על אי קטן בנמל קופנהגן, ששמו סלוטסהולמן (Slotsholmen).

המבצר נועד להגן על העיר ועל הנמל מפני השבטים שנקראו וונדס (Wends). אלו היו שבטים סלאביים, שהתגוררו באותה תקופה בחוף הדרומי של הים הבאלטי.

שרידי המבצר הראשון שהקים כאן אבסאלון עדיין נמצאים בכיכר. למעשה הם מצויים מתחת לארמון כריסטיאסנבורג (Christiansborg Palace), שנבנה ממש מעליהם וניצב כאן היום. בתשלום לא גדול, תוכלו לרדת אל המרתפים של הארמון ולראותם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/4lWgrEXKlIs



ביקור במקום:

https://youtu.be/OgycH2LgGvs
אנדרטת כובשי החלל
אנדרטת כובשי החלל
#על האנדרטה שמנציחה את מסעות החלל הסובייטיים

אנדרטת הקוסמונאוטים (Tsiolkovsky Monument), המצופה בציפוי טיטניום, היא מונומנט ענק שנבנה לכבוד הקוסמונאוטים הסובייטים, או כמו שחקוק עליה "לחגוג את ההישגים המצוינים של העם הסובייטי בחקר החלל".

גובה האנדרטה הוא 107 מטרים וניתן להבחין בה מכל מקום בסביבה. מדובר בעוד דוגמה לגרנדיוזיות של הבניה הסובייטית מימיה הגדולים, כשחלקה העיקרי הוא אובליסק ענק, שבראשו רקטה המוציאה פלומה קבועה של עשן.

על צידי בסיס האנדרטה הקדמי תוכלו לראות תבליטים שעליהם מופיעות דמויות גברים ונשים שהיו חלק מתכנית החלל הסובייטית. הם מייצגים את בעלי המקצוע שהיו שותפים למיזם. החל מקוסמונאוטים, דרך טכנאים או מהנדסים, מדענים ואפילו היצור החי הראשון בחלל - הכלבה לייקה...

שיר שחקוק על האובליסק כולל את המשפט המרשים: "חישלנו כנפי-אש לאומה".

האנדרטה, שרבים מכנים אותה "אנדרטת הקוסמונאוטים הסובייטים" (Cosmonautics monument), היא אתר הנצחה משולב במוזיאון החוגג את ההישגים הסובייטיים בתחום החלל. היא ניצבת בקצה שדרת הקוסמונאוטים, המוקדשת כולה לאנשי החלל בתקופת ברית המועצות. מיקומה הוא לא רחוק ממרכז התערוכה של כל רוסיה וניתן להבחין בה מכל מקום בסביבה.

מתחת לאנדרטה נמצא מוזיאון החלל הרוסי, שבו מוצגות תערוכות בנושא תוכנית החלל הרוסית.

בסמוך לאובליסק ניצב פסלו של קונסטנטין ציולקובסקי, ממבשרי האסטרונומיה של רוסיה.


#תולדות האנדרטה
האנדרטה נולדה בתחרות עיצוב, שהוכרזה במרץ 1958, מספר חודשים לאחר השקת החללית ספוטניק 1. כך רצו בברית המועצות של אותה התקופה לחגוג את תחילתו של עידן החלל.

ההצעה שנבחרה, מתוך כ-350 הצעות עיצוב שונות, הייתה זו של הפסל פריידיש קרנדיבסקי ושל האדריכלים "קולצ'ין וברש". האנדרטה תוכננה על ידם כך שתכיל בתוכה את מוזיאון החלל הרוסי.

לבסוף, ביום השנה ה-7 לשיגורה של החללית ספוטניק 1, ב-4 באוקטובר 1964, התקיימה הפתיחה החגיגית של אתר ההנצחה שבו אתם עומדים. ב-1967 היא אף הונצחה במטבע מיוחד לכבוד 50 שנה למהפכת אוקטובר.

17 שנה לאחר מכן, ב-10 באפריל 1981, נפתח כאן המוזיאון שהנציח את תכנית החלל הסובייטית. בשנת 2009, ביום השנה ה-48 לטיסתו של יורי גגארין לחלל, הסתיימו 3 שנות שיפוצים והמוזיאון נפתח מחדש.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/NqKOUPTS3aI


הדרכה קצרה:

https://youtu.be/eGD480zYlWU?t=1m41s&end=2m11s


בלוגרים:

https://youtu.be/6mwdCdw0NXk


פסל קנגראנדה השני
פסל קנגראנדה השני
#על פסלו של שליט ורונה ההיסטורי

פסלו המקורי של קנגראנדה השני דלה סקאלה, כשהוא רכוב על סוסו, הוא אולי היצירה המפורסמת ביותר במוזיאון שבמבצר קסטלווקיו.

אבל הפסל המקורי נלקח ממצבת קברי הסקאליג’רי שכאן, מה שהותיר כאן את העתק פסלו של קנגראנדה II דלה סקאלה - זה שלפניכם.

משפחת סקליג'רי (Scaligeri) הייתה משפחת האצילים ששלטה בעיר ורונה, בימי הביניים. אותו קנגראנדה שמונצח בפסל, היה מהבולטים מבניה של המשפחה ומשליטי העיר שהוציאה מתוכה.

קנגראנדה ה-2 דלה סקאלה היה גם מי שבנה את גשר סקאליג’רו, באיטלקית פונטה סקאליג’רו (Ponte Scaligero). הגשר הזה עובר מעל נהר האדיג’ה ומחבר בין המבצר לגדה הנגדית של הנהר. קנגראנדה ה-2 בנה אותו כדי להכין לעצמו דרך מילוט ממבצר קסטלווקיו, במקרה של מצור או סכנה.
פסל פטר הגדול
#על הפסל הגדול אבל המכוער במוסקבה

פסלו של הצאר פטר הגדול (Peter the Great statue) הוא פסל ענקי, בגובה של 98 מטרים. הפסל מנציח את אחד הצארים המוצלחים בהיסטוריה של רוסיה, מי שהקים את חיל הים והצי שלה והפך אותה למעצמה.

אבל בניגוד לפטר הגדול, שכולם מסכימים על גדולתו, על הפסל עצמו יש לא מעט מחלוקת. רבים רואים בו פסל מכוער, אחד המכוערים בעיר. רק בשביל זה שווה להגיע ולהביט בו ואפילו לצלם.

רבים מהתושבים מסתייגים ממנו וביקשו להעבירו ממקומו כאן. אבל הפסל הוצב כאן על ידי ראש העיריה המיתולוגי לשעבר, לושקוב. האגדה מספרת שהאמן שפיסל אותו, יצר אותו בכלל לכבוד כריסטופר קולומבוס ורק אחרי שסירבו לקבל אותו באמריקה, הוא החליף את הראש ובחר להנציח בו את פטר הגדול.

בכל מקרה, הפסל הזה נבחר שוב ושוב למכוער ביותר בסביבה. הוא מככב בלא מעט רשימות, המציגות את הפסלים הכי מכוערים בעולם וכמעט לא מוחמצת הזדמנות ללעוג לו, אבל הוא ממשיך לעמוד במקום, בגאווה וללא מורא. ככה זה עם אנשים ומונומנטים גדולים באמת...


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Bpy9tNWn5jQ


מהאוויר:

https://youtu.be/X11DoXNS3-8


ביקור במקום:

https://youtu.be/Oiqng14azPE


סיפורו של הפסל:

https://youtu.be/_dS3qFugfE8
אובליסק הניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה
#על האובליסק שמנציח את הניצחון על היטלר


אובליסק הניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה (Victory park obelisk) הוא אובליסק רוסי בגובה של 142 מטרים, שעליו ניצב פסל ברונזה של אלת הניצחון.

בסמוך לאובליסק הניצחון המרשים תראו גם כנסייה, מסגד ובית כנסת. לצידם יש גם שני מוזיאונים, עם חנויות, ספריה ובית קפה.

אפילו תחנת המטרו הסמוכה לפארק הניצחון, תחנת Park Pobedy, היא מרשימה ויפה להפליא.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/j04WU7GaiDE
גן הפסלים הסובייטיים
#על גן הפסלים מתקופת ברית המועצות

בפארק הפסלים הנופלים של מוסקבה (Fallen Monument Park), הידוע גם כ"פארק הגיבורים הנופלים", תוכלו לראות חלק מהפסלים הקומוניסטיים, שבעידן הקומוניסטי ניצבו במקומות שונים בעיר. הם הוצאו ממקומם אחרי קריסת ברית המועצות והועברו לכאן.

הגן הזה נחשב לאחד המוזיאונים הפתוחים הגדולים ביותר ברוסיה. יש כאן פסלים גדולים, החל מסמלי ענק של ברית המועצות ועד לפסליהם של מנהיגי, יקירי ונכבדי המפלגה הקומוניסטית. יש כאן קרוב ל-900 פסלים, כולל דמויותיהם של לנין, סטאלין וקרל מרקס, לצד חיילים סובייטיים, עובדים וחקלאים מהקולחוזים של העידן ההוא, שרוסיה כל כך רוצה לשכוח...

נראה אם תגלו את אחד הפסלים המרתקים כאן הוא זה של פליקס דירז'ינסקי, מייסד ומפקד המשטרה החשאית הסובייטית. האיש הזה שהאכזריות שלו לא ידעה גבול, זכה בעידן הסובייטי לכינוי "פליקס הברזל". העברת הפסל ב-1991 לכאן, ממקומו בסמוך למטה הקג"ב, הייתה רגע משמעותי מאד בחיסול הקומוניזם במדינה ובשחרור המרחב הציבורי מאימתם של אנשיו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/7LwWovrzfWQ


הדרכה:

https://youtu.be/GGBg26zkasw


ביקור במקום:

https://youtu.be/ApMNz2ODviE
שער הניצחון
#על שער הניצחון

שער הניצחון של פריז הוא מבנה אבן ענקי שניצב במרכזה של כיכר שארל דה גול, בקצה השדרות המפורסמות של שַאנְז אֵלִיזֶה. השער נראה למרחקים - גובהו כ-50 מטר, רוחבו כ-45 מטר ועומקו 22 מטר. המבנה כל כך גדול שב-1919 במצעד הניצחון של מלחמת העולם הראשונה טס מטוס דרך הקשת ועבר אותה בהצלחה!

המצביא נָפּוֹלֵאוֹן הורה על הקמת שער הניצחון ב-1806, על מנת לפאר את שמם של אלה אשר לחמו למען צרפת במהלך המהפכה הצרפתית ובמהלך המלחמות בתקופתו. עם זאת, בנייתו של שער הניצחון הסתיימה רק שלושים שנה מאוחר יותר, ב-1836, שנים לאחר מותו של נפוליאון.

תמונות רבות ודמויות רבות מההיסטוריה של פריז שזורות בשער זה. השער הפך לנקודה קבועה שממנה יוצאים מצעדי הניצחון לאחר הצלחות צבאיות ובמצעד הצבאי השנתי ביום הבסטיליה. גם לאחר ניצחון הצרפתים במלחמת העולם הראשונה הם ערכו מצעד בשאנז-אליזה לחגיגת ניצחונם על הגרמנים.


#אדריכלות שער הניצחון

מבנה השער הושפע משער טיטוּס, שנבנה על ידי הרומאים, אך העיטורים שבו מאפיינים דווקא את הסגנון הניאו-קלאסי של המאה ה-19. השער מלא בעיטורים ופסלים המתארים רגעים היסטוריים הקשורים בניצחון. בבסיסה של כל רגל בשער ישנה קבוצת פסלים מרכזית, אשר כל אחת מהן נבנתה על ידי פסל צרפתי מפורסם אחר. על קירות המבנה חרוטים שמות הגנרלים, שנהרגו במהלך אותן מלחמות, לצד שמותיהם של 128 קרבות. מתחת לשער הניצחון נמצא קברו של החייל האלמוני, אתר שהתווסף למתחם בשנת 1921 ומדי ערב בשעה 18:30 נדלקת בו אש התמיד לזכרו.

בבסיסו של שער הניצחון פועל מוזיאון קטן, הסוקר את ההיסטוריה של בניית השער, כמו גם את מעללי הגבורה של המצביא נפוליאון.

ממרפסת המבנה, שנמצאת בגובה של חמישים מטרים, ניתן להשקיף על 12 השדרות המתפצלות ממנה. זוהי נקודת תצפית מצוינת על פריז. אמנם העלייה כרוכה בטיפוס של כמאתיים מדרגות, אך הנוף הנשקף מהקצה הוא תגמול ראוי למאמץ.


#הציר ההיסטורי
שער הניצחון מהווה חלק מ"הציר ההיסטורי". מהו הציר ההיסטורי, אתם שואלים?
הציר ההיסטורי הוא ציר של פסלים, מבנים ודרכים שעוברים דרך מרכז פריז לכיוון מערב. הנתיב קרוי גם "דרך הניצחון", וגם "הדרך המלכותית". נקודת המוצא של הציר היא פסל הפרש של לואי הארבעה עשר הממוקם בכיכר נפוליאון שבלובר. הציר מתחיל ברובע הראשון ומסתיים ברובע השמיני של העיר.

בנייתו של הציר החלה עם סלילת שדרות שאנז אליזה במאה ה-17, שתוכננה על ידי מעצב הגנים של לואי הארבעה עשר, אנדרה לה-נוטרה (André Le Nôtre). גישת הבנייה הייתה דומה לתכנון גנים צרפתיים שנבנו בארמון ורסאי. לאחר שינויים במהלך השנים, רק במאה ה-20 קיבל הציר את צורתו המוכרת כיום. משם ממשיך הציר ההיסטורי של פריז בשער הניצחון הקטן, כיכר הקוֹנקוֹרד, שדרות שאנז אליזה, שער הניצחון הגדול ומתחם פאריס 2000 (לה-דיפונס).


#קבר החייל האלמוני
"קבר החייל האלמוני" הוא כינוי לאנדרטאות רבות ברחבי העולם שנבנו על מנת לציין את זכרם של חיילים שנפלו במלחמות מבלי שניתן היה לזהות את גופותיהם. קברים אלה מהווים מוקד לעריכת טקסי זיכרון ממלכתיים.

גם מתחת לשער הניצחון שוכן קבר כזה. עצמות החייל הקבורות שם, שנפל בעת מלחמת העולם הראשונה, הועברו למקום ביום שביתת הנשק (הוא היום בו נכנסה לתוקפה הפסקת האש במלחמת העולם הראשונה) בשנת 1920. לזכרו של אותו חייל אלמוני, דלוקה "אש התמיד" - כינוי ללהבה, מנורה או לפיד הבוערים לתקופה בלתי מוגבלת. אש התמיד הודלקה לראשונה בטקס רשמי עוד בשנת 1920 ומדי שנה נערך באתר טקס ב-11 בנובמבר, יום סיום המלחמה.

ארון החייל הוצב בקפלה שבראש הקשת ב-10 בנובמבר 1920, ונקברה כחצי שנה מאוחר יותר. על הקבר כתוב בצרפתית "כאן קבור חייל צרפתי אשר נפל למען מולדתו 1914-1918". האמת היא, שממשלת צרפת התכוונה לקבור את החייל האלמוני בפנתאון, אך בעקבות מחאות הציבור הוחלט לקבור אותו מתחת לשער הניצחון.
בשנת 1961 הניחו נשיא ארה"ב ג'ון קנדי ורעייתו זר על הקבר, יחד עם נשיא צרפת דאז שארל דה גול. לאחר רצח קנדי, בשנת 1963, ביקשה רעייתו ג'קלין קנדי, כי בקברו של בעלה תוקם אש התמיד, בדומה לזו שראתה בקבר החייל האלמוני בפריז. ואכן, בקשתה מולאה.


#אפריז
מעל הקשת של שער הניצחון נמצא אַפְרִיז שמעליו 30 שלטי אבירים עם שמות הניצחונות העיקריים במלחמות צרפת.

אַפְרִיז הוא אלמנט אדריכלי שמקורו באדריכלות יון העתיקה. האפריז הוא השכבה האמצעית והעבה ביותר באֶנְטַבְלַטוּרַה, החלק העליון של המבנה הנמצא מעל העמודים. הוא נמצא מעל הארִכִיטְרַב ומתחת לקַרְנִיז והגַמְלוֹן. האפריז הוא אחת מהשכבות האופקיות המופיעות בחזית טיפוסית של מבנים קלאסיים וניאו קלאסיים. בחלק מהמקרים אַפְרִיזים אלו יקושטו ויתווספו אליהם תבליטי אבן שמטרתם להעביר מסר, כמו סיפור היסטורי או דתי.

מידות האפריז בבנייה הקלאסית משתנות אך הן פרופורציונליות לשאר הרכיבים.


#טיפים
הכניסה חינם ביום א' הראשון בכל חודש, מנובמבר עד סוף מרץ.

הכניסה חינם עד גיל 18 ולבעלי אזרחות EU עד גיל 26.


מבט מקרוב על שער הניצחון:

https://www.youtube.com/watch?v=RQ9DDFX_OTw
האנדרטה והמוזיאון לפיגועי 11 בספטמבר
#על האנדרטה

האנדרטה שהוקמה להנצחת אירועי ה-11 בספטמבר, נחנכה 10 שנים לאחר הפיגוע. היא ממוקמת בדיוק במקום שבו ניצבו מגדלי התאומים ולידה מוזיאון שנחנך בשנת 2014. שניהם תוכננו על ידי האדריכל מיכאל ארד ומשרד האדריכלים פיטר ווקר.

לפני נפילת המגדלים, שהיו המבנים הגבוהים ביותר בעיר, מרכז הסחר העולמי שימש כיעד תיירותי מרכזי ומוביל. לאחר אירוע הטרור, הפך האתר ליעד תיירותי, אך הפעם, מטבע הדברים, מסיבות פחות חיוביות.

המון תיירים רוצים לראות במו עיניהם איפה התרחשה מתקפת הטרור האיומה ביותר בהיסטוריה, שהביאה למותם של אלפי בני אדם ושינתה את ההיסטוריה.

האנדרטה בנויה משטח של כ-30 דונם, ברחבה פתוחה בצורת מעוין. נטועים בה למעלה מ-400 עצים. בלב האנדרטה שני בורות מרובעים ששטח כל אחד מהם כ-4000 מ"ר. מיקומם של הריבועים לא מקרי, גבולותיהם חופפים לגבולות ריבועי השטח שעליהם ניצבו שני המגדלים שנהרסו. בדפנות הבורות מפלי מים שזורמים אל תוך בורות מרובעים קטנים, הממוקמים במרכז. את שפות הבריכות מקיפים מעקים שעשויים מ-152 לוחות ארד ונושאים את שמותיהם של כל החללים בפיגועים של אותו יום נמהר - בניו יורק, וושינגטון ופנסילבניה.

בניגוד לאנדרטאות הנצחה אחרות בעולם, שמות הנספים נכתבו על פי יחסי הקרבה ביניהם ובהתאם לבקשות הקרובים. כך תוכלו לא רק ללמוד על שמותיהם של אלו שכבר אינם איתנו, אלא גם על יחסי הקרבה ושותפויות הגורל ביניהם.


#מוזיאון האנדרטה
מתחת לרחבת האנדרטה תמצאו את המוזיאון, המכיל תצוגה היסטורית ותצוגת זיכרון. כאן תוכלו ללמוד על תולדות הפיגועים של ה-11 בספטמבר ואת תולדות התקופות שלפניהם ואחריהם. תוכלו גם לראות תצוגה המנציחה את זכרם של קורבנות הפיגועים, באמצעות חומרים ביוגרפיים מפורטים עליהם.

מבחינת מוצגים, יש כאן חפצים וחומרים מדהימים מתוך שרידיו של מרכז הסחר העולמי אותם מציג המוזיאון, ביניהם גם קטעים מצלעות המגדלים שהתמוטטו.

חלל סודי נוסף שנמצא כאן, הוא חלל ובו שרידי קורבנות שטרם זוהו ונמצאו באתר לאחר שפינו את כל ההריסות. מי שאחראי לשרידים אלו הוא משרד חוקר מקרי המוות של ניו יורק והכניסה לחלק הזה מותרת כמובן רק לעובדים ולבני משפחת הקורבנות.

יהי זכרם ברוך.


הנה האנדרטה:

https://youtu.be/TR1_yEb9siU


מגדלי האור באזכרה לנפגעים:

https://youtu.be/uPz9pEY7VyE
אנדרטת הרעב האירי
#על האנדרטה

אנדרטת הרעב האירי היא אתר הנצחה שמטרתו להעלות את המודעות לרעב ההמוני ששרר באירלנד בין השנים 1846-1849. הרעב הגיע כתוצאה משיטות חקלאיות כושלות שהרסו את יבול תפוחי האדמה שהיה מקור מחייתם של רוב תושבי האי. כתוצאה מרעב תפוחי האדמה מתו מאות אלפי אנשים. האנדרטה הוקמה בשנת 2002, כאשר היא משלבת בעיצובה סלעים, אדמה, צמחים ופרחים מאירלנד.

מבט מקרוב:
https://www.youtube.com/watch?v=n6iUovInPmU
פסל קרלוס ה-3
#על פסל המלך של הרפורמות והקידמה בספרד

במרכז פוארטה דל סול (Puerta del Sol), היא כיכר "שער השמש", ניצב פסלו של המלך קרלוס השלישי (Equestrian Statue of Carlos III), מי שהיה מלך ספרד במאה ה-18 ובמקביל גם מלך נאפולי, סיציליה ודוכס פארמה.

פסלו של המלך קארלוס השלישי הוצב כאן בשנת 1997, ממש אל מול המבנה עם הלבנים האדומות, הקאסה דה קראוס. הוא מנציח את אחד המלכים החכמים, המודרניסטים והענייניים, מלך שתרם לא מעט לקידום הממלכה הספרדית והאימפריה שהייתה לה פעם ולהפיכתה למקום משכיל, מודרני ומתועש.


#על מלך ספרד, קארלוס ה-3

הפסל המרשים של המלך קרלוס השלישי מציג את מי שהיה מלך ספרד במאה ה-18. כיורש העצר מילא קרלו הצעיר לפני כן תפקידים נוספים. הוא נשא בתארים כמו מלך נאפולי, מלך סיציליה ודוכס פארמה. כל אלה נשלטו אז על ידי ספרד. משהומלך למלך ספרד, העביר את כסי המלוכה של סיציליה ונאפולי לבנו השלישי, פרננדו.

ואכן, קרלו ירש את כס המלוכה הספרדי בשנת 1759, לאחר פטירת אחיו למחצה, פרננדו השישי. שמו הפך אז רשמית לקרלוס השלישי והוא מלך בספרד עד שנת 1788.

כמלך היה קרלוס השלישי פעיל מאד בזירה המדינית וניהל יחסי החוץ הדוקים עם צרפת ועימות עם אנגליה, במיוחד במאבקי שליטה במושבות האנגליות שבאמריקה. הוא תמך בצרפת במלחמת שבע השנים וכך איבד אז את פלורידה לטובת אנגליה. צרפת פיצתה אותו אז בלואיזיאנה הצרפתית. אבל הוא החזיר לבריטניה, בתמיכה שהוא נתן למתקוממים בה בנחלות הקולוניאליות בעולם החדש. הוא ידע שהתמיכה הזו מסכנת את שלטונו בנחלות הספרדיות באמריקה, אבל לקח סיכון מחושב וניצח. בריטניה הובסה במהפכה האמריקאית והפסידה את המושבות שלה לטובת העצמאות האמריקנית שמעבר לים.

אותו קרלוס ימשיך ויקדם אז רפורמות בממלכה, שהחלו עוד לפני תקופתו ונקראו הרפורמות הבורבוניות. זו הייתה שורת רפורמות שנועדו להצעיד את ספרד ואת האימפריה שלה אל עידן חדש, ברוח הנאורות וההשכלה, ששטפו אז את אירופה.

קרלוס גם שיפר את התשתיות בספרד והצליח לתעש את הממלכה הספרדית, אם כי לא בהצלחה מלאה. הוא קידם סחר חופשי באימפריה הספרדית והחיל רפורמות נרחבות בגביית המסים מנתיניה. רבים מהספרדים רואים בו את אחד המלכים המוצלחים שהניבה המלוכה במהלך ההיסטוריה הספרדית.


מבט מקרוב אל הפסל:

https://youtu.be/vKWo6DDt8Rc
פסל סטפן הקדוש
#על פסלו של גדול מלכי הונגריה


פסל סטפן הקדוש שנמצא בין מצודת הדייגים לכנסיית מתיאש, הוא פסל ברונזה מרשים, הניצב על בסיס אבן תלת-מפלסי, שארבעה אריות שיש מגולפים בכל אחת מפינותיו.

בפסל נראה סטפן, או אישטוון (István), המלך הראשון של הונגריה, כשהוא רכוב על סוס ונושא שרביט מלוכה בידו הימנית. אישטוון הקדוש, המלך הנוצרי ההונגרי הראשון, הוכתר בשנת 1001. הוא נולד עובד אלילים, אך הוטבל בהיותו בן עשר, כחלק מברית שערך אביו עם המדינות הנוצריות השכנות.

אישטוון היה המלך הנוצרי הראשון של הונגריה. כשקיבל את המלוכה נאבקו בו האצילים עובדי האלילים, בהם דודו, שהיה אמור לקבל את השלטון והרגיש מרומה. אבל אישטוון הצליח לאחד את כל שבטי המדיארים ונעזר לשם כך באצילים נוצריים מסלובקיה.

כשביקש אישטוון מהאפיפיור סילבסטר השני שיכיר בו כמלך נוצרי ויאפשר לו למנות בישופים, סירב האחרון. אבל באחד הלילות שלאחר מכן הופיע בחלומו של האפיפיור המלאך גבריאל וציווה עליו להסכים לבקשת המלך ההונגרי. החלום הזה, אגב, מונצח בפסל של המלאך גבריאל, שהוצב על עמוד ב"כיכר הגיבורים" בבודפשט. האפיפיור מילא את צו המלאך ושלח לאישטוון כתר מזהב, שהפך מאז לסימלה של הונגריה. לכתר צורף צלב אפוסטולי, ומכתב שמכיר בו כמלך נוצרי.

מכאן חילק אישטוון את הונגריה למחוזות ולדוכסויות, והורה לכל עשרה כפרים לבנות כנסייה ולמנות כומר. הוא עצמו נהג לבקר בסתר ובתחפושת, בכנסיות ובערים, ותרם כספים לנזקקים ולאנשים שפגש. האגדה מספרת שאפילו בעת שנשדד על ידי חבורת קבצנים, הוא נחשף בתור המלך, אבל חס על חייהם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/xMa0k7MKSM0


אנדרטת שוֹפֶּן
#על האנדרטה של המלחין הפולני הדגול

אנדרטת שופן (Pomnik Fryderyka Chopina), שבפארק ווז'נקי, היא פסל בסגנון אר-דקו, שמנציח את גדול מלחיני הפסנתר, הגאון הפולני פרדריק שופן.

את האנדרטה מקיפים ספסלים רבים, שניתן לשמוע בהם את יצירות שופן בלחיצת כפתור.

תושבי ורשה אוהבים לבוא לכאן וליהנות מהשלווה, שמופרת כאן בשני קונצרטים שבועיים בני שעה בחינם, בימי ראשון בצהריים. מנגנים בהם פסנתרנים קלאסיים מעולים את יצירותיו של גאון הרומנטיקה שופן.

הפסל עצמו פוסל בשנת 1926 ושימו לב שהמראה שלו משתנה, בהתאם לכיוון שממנו מביטים בו.


#טיפים
בכל יום ראשון בצהריים מנוגן כאן קונצרט חינם מהמוזיקה לפסנתר של שופן, על ידי נגנים מעולים מבני העיר. חוויה מהנה, במיוחד במזג אוויר נעים!

הקונצרט מתקיים בימי ראשון פעמיים - בשעות 12:00 ו-16:00



קונצרט בפארק, עם מוסיקה של שופן - ליד האנדרטה:

https://youtu.be/0Sqz7oW9JRw
שער לאופולד
#על השער המעוצב של וישהראד

שער לאופולד (Vyšehrad Leopold Gate) שמהווה את שער הכניסה אל מצודת וישהראד שבפראג, הוא השער הבארוקי היפה ביותר בעיר.

השער שנבנה בין 1653-1672, תוכנן כשער הטירה. המתכנן שלו היה האדריכל האיטלקי המפורסם קרלו לורגו (Carlo Lurago). חוץ מהמעבר המרכזי הוא כולל שני מעברי צד קטנים שנועדו להולכי רגל.

השער מקושט בעמודים ומגן שעוצבו על ידי ג'ובאני בטיסטה אליו (Giovanni Battista Allio). ניתן לראות עדיין את חורי הגלגלת הכפולה, שבה שלטו בגשר הטירה.

את השער הזה, אגב, לא השלימו מעולם, לפחות מהבחינה הצבאית. כדי להגיע לעמדת הירי שבראשו, נאלצו החיילים לטפס על סולם שהונח על פלטפורמה ניידת, שהובאה לכאן על גלגלים.


#האגדה על רוחו של הקצין הצרפתי
שער לאופולד, כמו כל אזור וישהראד, אפוף גם הוא באגדות. האגדה המפחידה ביותר נולדה לפני הרבה שנים. זה התחיל כשחיילים ששמרו כאן על הכניסה אל הטירה, טענו שראו כאן את רוחו של חייל המשוטט כאן בלילה. מכאן נולדה האגדה על רוחו של קצין צרפתי, שמופיעה כאן בלילות של ירח מלא.

האמונה הייתה שזוהי רוחו של רב-סרן צרפתי שנהרג כאן בתקופה שווישהרד נכבשה בידי הצבא הצרפתי. הרוח, לפי האגדה, מחפשת לנקום את המוות הטראגי של הקצין. האמונה הרווחת בסביבה היא שהיה מקרה שבו רוחו של רב-הסרן ניסתה לחנוק את הזקיפים כאן ושהכדורים שהללו ירו לעברו פשוט עברו דרך גופו.

היום היו פוטרים את הסיפור במילים מזלזלות או היו עושים עליו סרט אימה, אבל פעם, בעידן אחר, לקחו סיפורים כאלה ברצינות. הסיפור המאיים הזה הביא לכך שבמשך שנים רבות החיילים ששמרו כאן היו אחוזי חרדה מהזוועות שתחולל רוחו של הקצין הצרפתי. הם עמדו על משמרתם בדריכות וייתכן, כך עולה בראשנו עכשיו, שכל האגדה הזו הייתה פרי המצאה של מפקדים, שרצו שהזקיפים ישמרו על עירנות...


הכניסה משער ליאופולד בווישהראד:

https://youtu.be/BqTtYq3vWg8?t=30s
פסל מגלי הארצות
#על הפסל שמציג את המגלים הגדולים של פורטוגל

בסמוך לחוף, מול מנזר ז'רומינוס, נמצא "פסל מגלי הארצות" (Padrao Dos Descobrimentos), או "אנדרטת התגליות". רואים בה את האישים שבזכותם הפכה פורטוגל לאימפריה ימית והתגלה "העולם החדש". ראשון על סיפון האנייה עומד "אנריקה הנווט".

גובהו של המונומנט הענקי הוא 52 מטרים ומוצגים בו כל מי שהשתתפו בתכנון, במימון ובביצוע של המסעות הימיים והגילויים הגדולים.

חוץ מאנריקה הנווט, ניתן לראות כאן דמויות היסטוריות, כמו ואסקו דה-גאמא, מגלן, המלך מנואל, פדרו קברל ועוד. בפסל מופיעים גם קרטוגרפים שאחראים למיפוי המתקדם. יש כאן אפילו אישה אחת, פליפה (Filipa de Lencastre), מלכת פורטוגל, שהייתה אמו של הנסיך אנריקה הנווט והיא שדחפה לגילוייו.


#תולדות הפסל
האנדרטה הושקה ב-1960, במלאת 500 שנה למותו של נווט אגדי, שכונה "אנריקה הספן" או הנווט (Henrique o Navegador). הוא היה הנסיך שמצא את הדרך אל מעבר כף התקווה הטובה שבדרום אפריקה, מקום שממנו נפרצה הדרך הימית להודו. בהיותו גם חלוץ עידן הקולוניאליזם של פורטוגל, הוא גם הראשון שבדמויות שעל הפסל.

למעשה, הפסל המרשים הוצב כאן 20 שנה לפני כן, כמוצג זמני. זה היה ביריד העולמי של 1940. הוא פורק לאחר אותו יריד, אבל ההתלהבות ממנו לא שככה. כך יצא שבשנת 1960 החליטו להקים אותה שוב, הפעם כאנדרטה קבועה.


#מה יש באנדרטה?
ברחבה שלפני האנדרטה, תוכלו לראות פסיפס של שבשבת הרוחות, עם מפה של העולם החדש. הפסיפס הזה נתרם על ידי ממשלת דרום אפריקה, מי שבשטחה נמצאת "כף התקווה הטובה", הקצה של אפריקה שממנו נמצאה הדרך אל הודו.

שימו לב לצורה של האנדרטה, שבה מופיעים שלושה חרטומים של ספינות מפרש. הם מסמלים את הנוהג של הספנים הפורטוגזיים להפליג בשלשות של ספינות. יש גם סמלים ימיים שמופיעים על האנדרטה. נסו להתקרב ולראות.

שימו לב גם לצורתו של גב האנדרטה. זהו סמל שמדגיש את המטרה הדתית של המסעות הללו, שאמנם היו במטרה כלכלית ומדינית, של צבירת כוח וממון, אבל גם נועדה להביא את הנצרות לילידים הפגאניים של "העולם החדש".

בתוך האנדרטה יש תערוכה קטנה וסרט שמציגים את המסעות הגדולים. אם תעלו במעלית, תגיעו למרפסת תצפית שבה תוכלו להביט אל האופק. תוכלו לטפס אל ראש הפסל ולהרגיש לרגע נווטים.

חצייה במנהרה התת-קרקעית תביא אתכם אל הכיכר שבצדו השני של הכביש ואל המנזר.


#טיפים
כמו לכל המוזיאונים בליסבון, גם כאן הכניסה היא בחינם, בימי ראשון עד השעה 14:00. מומלץ להגיע מוקדם.

בימי שני מרבית המוזיאונים והאתרים בעיר סגורים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/mJmk24egu7c
שער אלקלה
#על השער שהוא אנדרטה ניאו-קלאסית

שער אלקלה (Puerta de Alcalá), שנמצא בכיכר העצמאות (Plaza de la Independencia), הוא אנדרטה לאומית ספרדית בצורת שער מרשים שניצב דומם במקומו מאז תחילת המאה ה-19.

השער ניצב בסמוך למרכז העיר וליד הכניסה הראשית לפארק בואן רטירו. מיקומו בכיכר העצמאות שבקצה רחוב אלקאלה, מסמן את תחילתו של רחוב אלקלה, הרחוב הארוך ביותר במדריד, שאורכו 10.5 קילומטרים. שמם של השער והרחוב ניתן להם על שם הדרך שהובילה בעבר דרכם ממדריד אל העיירה "אלקאלה דה הנרס".

השער, שהוא למעשה סוג של אנדרטה בסגנון נאו-קלאסי, נבנה בשנת 1778, בזמן שלטונו של המלך הספרדי קרלוס השלישי. בנייתו נועדה להאדיר את הכניסה הראשית לעיר מכיוון העיר אלקלה דה הנרס ובכך הוא החליף שער קטן יותר שעמד לפני כן באותו מקום והיה שנים רבות שער הכניסה למדריד מאותו כיוון.

מבט בוחן בשער יראה לכם עד היום סימני פגיעות ירי, שנגרמו בשנת 1823. זה קרה כשהשער נפגע מרסיסי פגזים בקרבות הצרפתיים בספרד.

עם השנים נכנס השער המפורסם גם לפנתיאון המוזיקלי של ספרד. זה היה בשנת 1986, כשהונצח בשיר "La Puerta de Alcalá", להיט ענק של הזמרת הספרדייה המצליחה אנה בלן (Ana Belén).



#תולדות השער
רעיון הקמת השער נולד כבר ב-1764, כשהארכיטקט האיטלקי סאבטיני קיבל משימה מהמלך קארלוס השלישי - בנייה של שער מרהיב ומרשים שיחליף את השער הקטן שנבנה במאה ה-16, בתקופת המלך פיליפ ה-3 לכיוון העיירה "אלקאלה דה הנרס", שעמדה בדרך שבין קסטיליה לאראגון.

בכך רצה קארלוס ה-3 לעדכן את שער הכניסה אל העיר ולהתאימו לפיתוח שעבר בתקופתו אזור הפראדו. אזור זה הפך במאה ה-18 להיות צדה המזרחי ותחילתה של מדריד החדשה. 9 שנים לקח לבנות את השער וב-1778 הסתיימה העבודה עליו. די מהר הוא הפך לאחד מסמליה של מדריד המודרנית, של אותה תקופה.

כמו ערים ספרדיות רבות, נפגע השער במלחמות שנערכו בספרד מאז בנייתו וסימני הפגיעה נראים עליו עד היום. פגיעות ראשונות התרחשו בו בקרבות שניהלו הצרפתים בספרד בשנת 1823. השער נפגע שוב במלחמת האזרחים הספרדית, שהתרחשה כאן בשנים 1936 עד 1939.


#אדריכלות השער
שער אלקלה עשוי אבן גרניט. הוא בנוי בסגנון הניאו-קלאסי, שבו מתהדרים מרבית המבנים במדריד שאנו מכירים. זהו סגנון נקי ומאופק שנטה לחזור למסורות האדריכליות ההיסטוריות והאסתטיקה שבאמנות יוון ורומי בעת העתיקה.

השער תוכנן ועוצב בידי סבאטיני, אדריכל שמונה לתכנונו על ידי המלך הספרדי קרלוס ה-3.

שער אלקאלה כולל 5 קשתות. שלוש קשתות נועדו למעבר של כרכרות ופרשים על סוסים. שתיים קטנות יותר, בעלות צורה מרובעת, שימשו את הולכי רגל.

בראש השער הוצבו פסלים של פרנסיסקו גוטיירז ובראש כל קשת הוצב פסל של ראש אריה, שפיסל האמן רוברטו מיקל.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/H-uKqxsUlAY


ושירה של אנה בלן על שער אלקלה:

https://youtu.be/6ppRs1mC4Sc



כך אומרים את שמו:
https://youtu.be/WsyFWFSswXw
פסל פיליפה ה-4
קאסה דה קראוס
קו ציון האפס בכיכר
עמק הנופלים
המַאוּזוֹלֵיאוּם לגיבורי האומה


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.