» «
פסל החירות
פסל החירות
#ההיסטוריה של פסל החירות
הפסל שנקרא למעשה "החירות מאירה את העולם" וידוע בשמו "פסל החירות" נוצר בידי הפסל פרדריק אוגוסט ברתולדי. במקור הוא תכנן להציב אותו בתעלת סואץ, אך ממשלת מצרים לא מצאה מימון להקמת הפסל והפרויקט נדחה.

לבסוף הוא מומן על ידי ממשלת צרפת, ניתן על ידה כמתנה לעם האמריקני ונחנך בשנת 1886, כשאת הבניין שבבסיסו מימנו קוראי עיתון אמריקני כתרומה. אחרי שנים מספר קיבל האי שעליו הוא הוצב, את השם "אי החירות" והפסל הפך לסמל של העיר ניו-יורק ושל ארה"ב בכלל.

הפסל הוא של אלת החירות המקרינה את החירות לשבע יבשות תבל, שמסומלות בנזר בעל שבע הקרניים, שעל ראשה. הלפיד שאוחזת האלה מאיר את הדרך למגיעים לארצות הברית. בידה השנייה יש לה לוח עם תאריך הכרזת העצמאות של ארה"ב, כתוב באותיות רומיות. גובה הפסל מהקרקע הוא מעט יותר מ-92 מטרים. הלפיד הוחלף לפני כמה שנים ללפיד זהב והלפיד הישן הוצב באולם הכניסה שבתוך פסל החרות, מקום שממנו עולים לראשו.


#מה מסמל פסל החירות?
פסל החירות הוא הסמל המפורסם ביותר בעולם של חופש ודמוקרטיה. הוא מסמל את הערכים שבהם מאמינה אמריקה, כמו הזכות לחיים, החירות והרצון לאושר. הוא עומד לו גבוה ומרשים על הליברטי איילנד, צופה על נמל ניו-יורק, ניצב על מקומו כאחד מהפסלים המרהיבים והיפים ביותר בעולם.

הפסל עוצב על ידי הפסל פרדריק ברתולדי והמהנדס גוסטב אייפל ולמעשה הוא היה מתנת ידידות מצרפת במאה השנים של העצמאות האמריקאית בשנת 1846.

הפסל הענק והמדהים הזה, שעשוי מנחושת, פלדה וברזל, מעוצב עם אלמנטים קלאסיים ואיקונוגרפיה. אם תהיתם, איקונוגרפיה היא מחקר הסמלים, הדימויים ואופני התיאור באמנויות השונות בתקופה מסוימת.

העיצוב שלו הוא שהפך את הפסל לאחד ההישגים הטכניים הגדולים ביותר של המאה ה-19. המבקרים יכולים לעלות ולבקר בכתר של הפסל. נוף הנמל מהכתר הוא כמעט בלתי נתפס בעוצמתו. זה פאקינג ניו-יורק המקום הזה ואתם לא חיים בסרט!


#מהו היה הקולוסוס של רודוס?
אמה לזרוס, משוררת יהודייה אמריקאית, כתבה את שירה המפורסם ביותר שנקרא "הקולוסוס החדש" בשנת 1883. שתי השורות הראשונות של השיר חקוקות על לוח המתכת שבבסיס פסל החירות בניו יורק - "לא כמו ענק הפליז, גיבור תהילת יוון, ברגליים מנצחות-מפושקות מאדמה לאדמה..." - אז מיהו אותו ענק פליז, גיבור תהילת יוון?

אם כן, מדובר על פסל דומה ביותר לפסל החירות, שעמד לפני יותר מאלפיים שנה באי היווני רודוס. הקולוסוס מרודוס היה פסל גדול מאד של האל היווני הליוס, שהתנשא לגובה של 34 מטרים. הוא עמד ליד נמל רודוס ונחשב אחד מפלאי העולם העתיק. "קולוסוס" הוא שם מודרני שניתן לו בזכות מימדיו העצומים, הקולוסאליים.

הקולוסוס נבנה לזכר הנצחון המופלא והמפתיע של אנשי האי הקטן רודוס, על צבא ענקי וחזק שצר על האי במשך שנה והובס של ידם. כך הוא נבנה, בהחלטת אנשי האי על ידי האמן כארס (Chares), כמחווה לאל השמש הליוס (Helios), פטרונו של האי. הפסל ניצב בכניסה לנמל כשהאניות הנכנסות אל הנמל, נהגו להפליג בין רגליו הענקיות.

בשנת 226 לפני הספירה התמוטט הקולוסוס ברעידת אדמה קשה. תושבי האי ראו בכך את רצון האלים ולא בנו אותו מחדש. יופיו של הפסל המשיך להרשים גם בתור הריסות והוא נשמר על ידי התושבים במצב זה עוד מאות שנים. בכיבוש הערבי של האי, נבזז הפסל ההרוס ושרידיו נמכרו לגרוטאות מתכת.

#איך נפגע פסל החירות בפיצוץ בלק טום?
פיצוץ בלאק טום היה מעשה חבלה של סוכנים גרמנים, שהתבצע בג'רזי סיטי שבניו-ג'רזי, ב-30 ביולי 1916. מטרת הפיצוץ הייתה לפגוע בתחמושת אמריקנית שהייתה בדרכה לבעלות הברית במלחמת העולם הראשונה. התקרית הזו, שהתרחשה בטרם הצטרפה ארצות הברית באופן רשמי למלחמה, מפורסמת בנזק שהיא גרמה לפסל החירות. במאמצי המלחמה, לעומת זאת, היא לא פגעה. ארצות הברית הצטרפה כידוע למלחמה וביחד עם בנות הברית שלה, היא הביסה את גרמניה.


#בקולנוע
פסל החירות כיכב בסרטי קולנוע רבים, מ"היום שאחרי מחר", דרך "אקס מן", בו נלחמים הגיבורים בתוך ראשו ועד ל"מכסחי השדים 2" בו הוא מהלך ברחובות.


#טיפים
כדי לעלות לפסל החירות הזמינו מקום 3 שבועות מראש, באתר המצורף.


מבט מקרוב על פסל החירות:

https://www.youtube.com/watch?v=0r7i8riYCe0


בקולנוע:

https://youtu.be/qVpyDLv4Tfs
כיכר הכיסאות
אנדרטת הכיסאות
#על אנדרטה ענקית, ריקנית ועצובה

אנדרטת הכיסאות (Bohaterów Getta) בכיכר השילוחים של קרקוב, היא אנדרטה גדולה המדמה את הכיכר הריקה, אחרי הגירוש של היהודים מהגטו. באנדרטת הזיכרון 69 כיסאות בגבהים שונים, לגברים, נשים, ילדים וטף. הכיכר דוממת ואין בה איש. נותרו בה רק הכיסאות, בודדים, ללא אדם, ריקים וממתינים לאנשים שהלכו לבלי שוב.

האנדרטה הוקמה כאן בשנת 2005. היוצר הוא האדריכל הפולני פיוטר לביצקי, שהושפע מתמונה מפורסמת בה נראית הכיכר, לאחר הגירוש האחרון של היהודים מהגטו. במונומנט הגדול הזה הוא רצה להנציח את המראה של הכיכר. באנדרטה לא נראים החפצים המוטלים, זרוקים ללא דורש, שננטשו בכיכר והיו שייכים למי שנרצחו בכיכר, או למי שלא עמד להם הכוח לשאתם אל הרכבות.

האמן קיבל את ההשראה מעדותו של הרוקח, חסיד אומות עולם, תדאוש פנקייביץ’, בעל בית המרקחת שבגטו. האיש סיפר על המראה שהנציחה התמונה בספרו "בית המרקחת בגטו קרקוב", המספר על מאורעות המלחמה ומבוסס על יומן שכתב במהלכה.


#מה קרה בכיכר?
מהכיכר הזו נהגו הגרמנים להוציא את היהודים ברגל, אל תחנת רכבת קרובה. משם הם הועלו לרכבת ונלקחו היישר למחנה ההשמדה בלז’ץ. לא מעט יהודים נרצחו כאן, אם הם נחלשו ולא יכולים היו לצעוד לרכבת. חלקם נרצחו עוד בגטו, אם נתפסו כשהם מסתתרים ולא יוצאים ל"אקציה", אקט הגירוש הנאצי האלים של היהודים, מבתיהם לכאן ולמחנות.

ברכבות למחנה ההשמדה הועלו היהודים על קרונות להובלת בקר. המסעות היו קשים. החום, המחנק והצמא גרמו למותם של רבים בדרך. רוב מי שהצליחו לשרוד עד בלז’ץ, נלקחו מיד עם הגיעם אל תאי הגזים. מי שלא, עבדו ושרדו עוד פרק זמן, עד שמתו או הומתו על ידי מפקדי המחנה הגרמנים. ממחנה ההשמדה האיום הזה שרדו בכל המלחמה שני ניצולים בלבד.

בהמשך המלחמה החלו לפנות את היהודים הנותרים, חלקם למחנה העבודה פלאשוב, השוכן בסמוך לעיר וחלקם לאושוויץ.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/vx5OSq9WexI


ביקור במקום:

https://youtu.be/uqK-EjNYmaM


הדרכה:

https://youtu.be/O_xCgGED6-U
פסל הדרקון
פסל הדרקון
#על פסל הדרקון יורק האש

אחת האטרקציות הנחמדות שלרגלי גבעת ואוול הוא פסל הדרקון של וַאוֶול (Smok Wawelski), היורק אש מלועו כל 5 דקות.

פסל הארד של הדרקון, שנקרא גם "דרקון וואוול", נמצא ליד מערת הדרקון (Smocza Jama). בה התגורר, לפי אגדה מהפולקלור הפולני, דרקון ואוול האגדי.

הדרקון הזה הוא חלק מהמיתוס על יסוד העיר קרקוב. לפי האגדה, במנהרות שבגבעה חי דרקון ענק. הדרקון הטיל אימה על תושבי הסביבה, מכיוון שהוא נהג לטרוף את בתולות העיר. בכדי להביסו, החליט בנו של המלך, הנסיך הפולני האמיץ קראקוס, לנצח את הדרקון בעורמה. הוא מילא כבש שלם בגופרית בוערת והגיש אותו לדרקון. הדרקון טרף את הכבש במקום. האש ניצתה בו מיד והוא מת. כך הביס הנסיך את הדרקון האימתני ושיחרר את אנשי האזור מאימתו. אותו נסיך הוא שייסד את מצודת ואוול בקרקוב, שהייתה אז בירת פולין.

חוץ מ"פסל הדרקון" שכאן ליד המערה, תוכלו עד היום לראות בקתדרלת ואוול, שעל תל ואוול, את פסל הדרקון שניצב בה. עוד בכנסייה הזו ניתן לראות תבליט המנציח את הנסיך קרקוס, לאחר שהביס את הדרקון והקים, לפי האגדה, את המצודה שבמקום.

חובבי הקולנוע שבכם יופתעו ללמוד שהפרסים המוענקים בפסטיבל הקולנוע של קרקוב, נושאים את שמו של הדרקון של ואוול.

בכל מקרה, לאחר שסיימתם להשקיף על הדרקון פולט הלהבות, היכנסו למערה הסמוכה אליו. במערה הזו שכן הדרקון האימתני לפי האגדה והיא נקראת... נכון, "מערת הדרקון". במערה האפלולית הזו תוכלו לעשות סיור קצר ונחמד.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/jEfTx9ChvFg


ביקור במקום:

https://youtu.be/IwcirFJAzUw
פסל הנס כריסטיאן אנדרסן
פסל הנס כריסטיאן אנדרסן
#על פסלו של כותב סיפורים הנפלאים לילדים שלא זכה להיות אבא

פסלו של הנס כריסטיאן אנדרסן (Statue of H.C. Andersen), מוקדש לסופר הילדים הנודע, בן המאה ה-19, מי שנחשב לבן העיר המפורסם ביותר ולסופר הלאומי הדני.

הנס כריסטיאן אנדרסן, סוג של גיבור לאומי בדנמרק ומי שחיבר עשרות אגדות ילדים המוכרות בכל העולם, נולד בשנת 1805 וגדל בעוני בעיר אודנסה. חיי הרחוב, המסורות המקומיות ותיאטרון הבובות של אודנסה הותירו בו חותם לכל חייו. אבל העוני בו חייתה המשפחה, חייב אותו לצאת לעבוד בגיל צעיר. זה כמעט ולא הותיר לו אפשרות ליהנות מחינוך בבית הספר. התחליף שהוא מצא היה בתחביבים כמו ריקוד, תפירת בגדים, שירה ובנייה והפעלה של תאטרון בובות.

בגיל 14 הנס עזב את ביתו ויצא לבדו לקופנהגן. כשהצליח להתקבל ללימודים בבית הספר המלכותי, הוא הצטיין ואף זכה ממלך דנמרק למלגה שאפשרה לו לעשות את מסעו הראשון בחו"ל.

אחרי עוד כמה שנים קשות ועניות הוא החל לזכות בהערכה. בהדרגה החלו אחרים לזהות את כשרונותיו וכמו "הברווזון המכוער", מהאגדה שהוא כתב, למעשה על עצמו, הוא החל הופך לברבור של ממש. כך הוא זכה, בשנת 1835 ובגיל 30, להצלחה באוסף האגדות הראשון שפרסם.

הנס המשיך להתגורר בקופנהגן רוב שנותיו. ביחד עם אהובתו, הזמרת השוודית ג'ני לינד, הוא החליף בה דירות רבות ומכאן יצא רק למסעות וטיולים.

בחייו אנדרסן כתב 168 אגדות ילדים, מהיפות והאהובות ביותר בעולם. במהלך השנים הוא התגלה לא רק כסופר ילדים מוערך, אלא גם כמבקר ועיתונאי. על עשרות המסעות שערך ברחבי אירופה ומחוץ לה, הוא נהג לכתוב גם מאמרים וספרי מסע מרתקים ופופולריים. הצלחת הספרים הללו מחקה את הדאגות הכלכליות שלו לתמיד.

אגב, לא רבים יודעים שאנדרסן היה גם אמן מגזרות נייר. בספריה המלכותית בקופנהגן (Royal Library) ניתן לראות עד היום מעל 200 מגזרות נייר מרהיבות מעשי ידיו. את רובן, אגב, הוא גזר בזמן שסיפר את סיפוריו או שוחח עם חברים... משפחה, עם זאת, הוא לא הקים ומת ערירי.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/0F3ApBJ7Ek8


הוא מדבר:

https://youtu.be/I2bumZZOks4

מונומנטים

פסל אבסאלון
פסל אבסאלון
#על הכיכר של ההיפים

פסל אבסאלון (Bishop Absalon statue), שבכיכר הויברו פלאדס (Hojbro Plads), מנציח את אבסאלון, מייסד העיר קופנהגן, כשהוא רכוב על סוסו.

את הפסל הענקי של אבסאלון יצר פסל מהמאה ה-19 בשם ביסן (Bissen). הוא מציג את הבישוף אבסאלון כגיבור הכובש ארצות, האוחז בידו גרזן ונראה כמוכן להילחם. אמנם כך התנהלו חייו של אבסאלון, אבל דומה שהדנים כעם מעולם לא היו אומה של מלחמות ודרמות גדולות. הנורמה שלהם היא של חיי שלווה ובניגוד לערים אירופיות רבות, העיר קופנהגן מעולם לא נהרסה או נחרבה משריפות אלימות.


#על אבסאלון
אבסאלון הוא מי שנחשב למייסד העיר קופנהגן ועם הזמן היה לבישוף. הכל מתחיל אצל אבסאלון בשנת 1167 כשהוא בונה מבצר על אי קטן בנמל קופנהגן, ששמו סלוטסהולמן (Slotsholmen).

המבצר נועד להגן על העיר ועל הנמל מפני השבטים שנקראו וונדס (Wends). אלו היו שבטים סלאביים, שהתגוררו באותה תקופה בחוף הדרומי של הים הבאלטי.

שרידי המבצר הראשון שהקים כאן אבסאלון עדיין נמצאים בכיכר. למעשה הם מצויים מתחת לארמון כריסטיאסנבורג (Christiansborg Palace), שנבנה ממש מעליהם וניצב כאן היום. בתשלום לא גדול, תוכלו לרדת אל המרתפים של הארמון ולראותם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/4lWgrEXKlIs



ביקור במקום:

https://youtu.be/OgycH2LgGvs
אנדרטת כובשי החלל
אנדרטת כובשי החלל
#על האנדרטה שמנציחה את מסעות החלל הסובייטיים

אנדרטת הקוסמונאוטים (Tsiolkovsky Monument), המצופה בציפוי טיטניום, היא מונומנט ענק שנבנה לכבוד הקוסמונאוטים הסובייטים, או כמו שחקוק עליה "לחגוג את ההישגים המצוינים של העם הסובייטי בחקר החלל".

גובה האנדרטה הוא 107 מטרים וניתן להבחין בה מכל מקום בסביבה. מדובר בעוד דוגמה לגרנדיוזיות של הבניה הסובייטית מימיה הגדולים, כשחלקה העיקרי הוא אובליסק ענק, שבראשו רקטה המוציאה פלומה קבועה של עשן.

על צידי בסיס האנדרטה הקדמי תוכלו לראות תבליטים שעליהם מופיעות דמויות גברים ונשים שהיו חלק מתכנית החלל הסובייטית. הם מייצגים את בעלי המקצוע שהיו שותפים למיזם. החל מקוסמונאוטים, דרך טכנאים או מהנדסים, מדענים ואפילו היצור החי הראשון בחלל - הכלבה לייקה...

שיר שחקוק על האובליסק כולל את המשפט המרשים: "חישלנו כנפי-אש לאומה".

האנדרטה, שרבים מכנים אותה "אנדרטת הקוסמונאוטים הסובייטים" (Cosmonautics monument), היא אתר הנצחה משולב במוזיאון החוגג את ההישגים הסובייטיים בתחום החלל. היא ניצבת בקצה שדרת הקוסמונאוטים, המוקדשת כולה לאנשי החלל בתקופת ברית המועצות. מיקומה הוא לא רחוק ממרכז התערוכה של כל רוסיה וניתן להבחין בה מכל מקום בסביבה.

מתחת לאנדרטה נמצא מוזיאון החלל הרוסי, שבו מוצגות תערוכות בנושא תוכנית החלל הרוסית.

בסמוך לאובליסק ניצב פסלו של קונסטנטין ציולקובסקי, ממבשרי האסטרונומיה של רוסיה.


#תולדות האנדרטה
האנדרטה נולדה בתחרות עיצוב, שהוכרזה במרץ 1958, מספר חודשים לאחר השקת החללית ספוטניק 1. כך רצו בברית המועצות של אותה התקופה לחגוג את תחילתו של עידן החלל.

ההצעה שנבחרה, מתוך כ-350 הצעות עיצוב שונות, הייתה זו של הפסל פריידיש קרנדיבסקי ושל האדריכלים "קולצ'ין וברש". האנדרטה תוכננה על ידם כך שתכיל בתוכה את מוזיאון החלל הרוסי.

לבסוף, ביום השנה ה-7 לשיגורה של החללית ספוטניק 1, ב-4 באוקטובר 1964, התקיימה הפתיחה החגיגית של אתר ההנצחה שבו אתם עומדים. ב-1967 היא אף הונצחה במטבע מיוחד לכבוד 50 שנה למהפכת אוקטובר.

17 שנה לאחר מכן, ב-10 באפריל 1981, נפתח כאן המוזיאון שהנציח את תכנית החלל הסובייטית. בשנת 2009, ביום השנה ה-48 לטיסתו של יורי גגארין לחלל, הסתיימו 3 שנות שיפוצים והמוזיאון נפתח מחדש.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/NqKOUPTS3aI


הדרכה קצרה:

https://youtu.be/eGD480zYlWU?t=1m41s&end=2m11s


בלוגרים:

https://youtu.be/6mwdCdw0NXk
פסל קנגראנדה השני
פסל קנגראנדה השני
#על פסלו של שליט ורונה ההיסטורי

פסלו המקורי של קנגראנדה השני דלה סקאלה, כשהוא רכוב על סוסו, הוא אולי היצירה המפורסמת ביותר במוזיאון שבמבצר קסטלווקיו.

אבל הפסל המקורי נלקח ממצבת קברי הסקאליג’רי שכאן, מה שהותיר כאן את העתק פסלו של קנגראנדה II דלה סקאלה - זה שלפניכם.

משפחת סקליג'רי (Scaligeri) הייתה משפחת האצילים ששלטה בעיר ורונה, בימי הביניים. אותו קנגראנדה שמונצח בפסל, היה מהבולטים מבניה של המשפחה ומשליטי העיר שהוציאה מתוכה.

קנגראנדה ה-2 דלה סקאלה היה גם מי שבנה את גשר סקאליג’רו, באיטלקית פונטה סקאליג’רו (Ponte Scaligero). הגשר הזה עובר מעל נהר האדיג’ה ומחבר בין המבצר לגדה הנגדית של הנהר. קנגראנדה ה-2 בנה אותו כדי להכין לעצמו דרך מילוט ממבצר קסטלווקיו, במקרה של מצור או סכנה.
פסל פטר הגדול
פסל פטר הגדול
#על הפסל הגדול אבל המכוער במוסקבה

פסלו של הצאר פטר הגדול (Peter the Great statue) הוא פסל ענקי, בגובה של 98 מטרים. הפסל מנציח את אחד הצארים המוצלחים בהיסטוריה של רוסיה, מי שהקים את חיל הים והצי שלה והפך אותה למעצמה.

אבל בניגוד לפטר הגדול, שכולם מסכימים על גדולתו, על הפסל עצמו יש לא מעט מחלוקת. רבים רואים בו פסל מכוער, אחד המכוערים בעיר. רק בשביל זה שווה להגיע ולהביט בו ואפילו לצלם.

רבים מהתושבים מסתייגים ממנו וביקשו להעבירו ממקומו כאן. אבל הפסל הוצב כאן על ידי ראש העיריה המיתולוגי לשעבר, לושקוב. האגדה מספרת שהאמן שפיסל אותו, יצר אותו בכלל לכבוד כריסטופר קולומבוס ורק אחרי שסירבו לקבל אותו באמריקה, הוא החליף את הראש ובחר להנציח בו את פטר הגדול.

בכל מקרה, הפסל הזה נבחר שוב ושוב למכוער ביותר בסביבה. הוא מככב בלא מעט רשימות, המציגות את הפסלים הכי מכוערים בעולם וכמעט לא מוחמצת הזדמנות ללעוג לו, אבל הוא ממשיך לעמוד במקום, בגאווה וללא מורא. ככה זה עם אנשים ומונומנטים גדולים באמת...


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Bpy9tNWn5jQ


מהאוויר:

https://youtu.be/X11DoXNS3-8


ביקור במקום:

https://youtu.be/Oiqng14azPE


סיפורו של הפסל:

https://youtu.be/_dS3qFugfE8


אובליסק הניצחון
אובליסק הניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה
#על האובליסק שמנציח את הניצחון על היטלר


אובליסק הניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה (Victory park obelisk) הוא אובליסק רוסי בגובה של 142 מטרים, שעליו ניצב פסל ברונזה של אלת הניצחון.

בסמוך לאובליסק הניצחון המרשים תראו גם כנסייה, מסגד ובית כנסת. לצידם יש גם שני מוזיאונים, עם חנויות, ספריה ובית קפה.

אפילו תחנת המטרו הסמוכה לפארק הניצחון, תחנת Park Pobedy, היא מרשימה ויפה להפליא.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/j04WU7GaiDE
גן הפסלים הסובייטיים
#על גן הפסלים מתקופת ברית המועצות

בפארק הפסלים הנופלים של מוסקבה (Fallen Monument Park), הידוע גם כ"פארק הגיבורים הנופלים", תוכלו לראות חלק מהפסלים הקומוניסטיים, שבעידן הקומוניסטי ניצבו במקומות שונים בעיר. הם הוצאו ממקומם אחרי קריסת ברית המועצות והועברו לכאן.

הגן הזה נחשב לאחד המוזיאונים הפתוחים הגדולים ביותר ברוסיה. יש כאן פסלים גדולים, החל מסמלי ענק של ברית המועצות ועד לפסליהם של מנהיגי, יקירי ונכבדי המפלגה הקומוניסטית. יש כאן קרוב ל-900 פסלים, כולל דמויותיהם של לנין, סטאלין וקרל מרקס, לצד חיילים סובייטיים, עובדים וחקלאים מהקולחוזים של העידן ההוא, שרוסיה כל כך רוצה לשכוח...

נראה אם תגלו את אחד הפסלים המרתקים כאן הוא זה של פליקס דירז'ינסקי, מייסד ומפקד המשטרה החשאית הסובייטית. האיש הזה שהאכזריות שלו לא ידעה גבול, זכה בעידן הסובייטי לכינוי "פליקס הברזל". העברת הפסל ב-1991 לכאן, ממקומו בסמוך למטה הקג"ב, הייתה רגע משמעותי מאד בחיסול הקומוניזם במדינה ובשחרור המרחב הציבורי מאימתם של אנשיו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/7LwWovrzfWQ


הדרכה:

https://youtu.be/GGBg26zkasw


ביקור במקום:

https://youtu.be/ApMNz2ODviE
פסל קרלוס ה-3
#על פסל המלך של הרפורמות והקידמה בספרד

במרכז פוארטה דל סול (Puerta del Sol), היא כיכר "שער השמש", ניצב פסלו של המלך קרלוס השלישי (Equestrian Statue of Carlos III), מי שהיה מלך ספרד במאה ה-18 ובמקביל גם מלך נאפולי, סיציליה ודוכס פארמה.

פסלו של המלך קארלוס השלישי הוצב כאן בשנת 1997, ממש אל מול המבנה עם הלבנים האדומות, הקאסה דה קראוס. הוא מנציח את אחד המלכים החכמים, המודרניסטים והענייניים, מלך שתרם לא מעט לקידום הממלכה הספרדית והאימפריה שהייתה לה פעם ולהפיכתה למקום משכיל, מודרני ומתועש.


#על מלך ספרד, קארלוס ה-3

הפסל המרשים של המלך קרלוס השלישי מציג את מי שהיה מלך ספרד במאה ה-18. כיורש העצר מילא קרלו הצעיר לפני כן תפקידים נוספים. הוא נשא בתארים כמו מלך נאפולי, מלך סיציליה ודוכס פארמה. כל אלה נשלטו אז על ידי ספרד. משהומלך למלך ספרד, העביר את כסי המלוכה של סיציליה ונאפולי לבנו השלישי, פרננדו.

ואכן, קרלו ירש את כס המלוכה הספרדי בשנת 1759, לאחר פטירת אחיו למחצה, פרננדו השישי. שמו הפך אז רשמית לקרלוס השלישי והוא מלך בספרד עד שנת 1788.

כמלך היה קרלוס השלישי פעיל מאד בזירה המדינית וניהל יחסי החוץ הדוקים עם צרפת ועימות עם אנגליה, במיוחד במאבקי שליטה במושבות האנגליות שבאמריקה. הוא תמך בצרפת במלחמת שבע השנים וכך איבד אז את פלורידה לטובת אנגליה. צרפת פיצתה אותו אז בלואיזיאנה הצרפתית. אבל הוא החזיר לבריטניה, בתמיכה שהוא נתן למתקוממים בה בנחלות הקולוניאליות בעולם החדש. הוא ידע שהתמיכה הזו מסכנת את שלטונו בנחלות הספרדיות באמריקה, אבל לקח סיכון מחושב וניצח. בריטניה הובסה במהפכה האמריקאית והפסידה את המושבות שלה לטובת העצמאות האמריקנית שמעבר לים.

אותו קרלוס ימשיך ויקדם אז רפורמות בממלכה, שהחלו עוד לפני תקופתו ונקראו הרפורמות הבורבוניות. זו הייתה שורת רפורמות שנועדו להצעיד את ספרד ואת האימפריה שלה אל עידן חדש, ברוח הנאורות וההשכלה, ששטפו אז את אירופה.

קרלוס גם שיפר את התשתיות בספרד והצליח לתעש את הממלכה הספרדית, אם כי לא בהצלחה מלאה. הוא קידם סחר חופשי באימפריה הספרדית והחיל רפורמות נרחבות בגביית המסים מנתיניה. רבים מהספרדים רואים בו את אחד המלכים המוצלחים שהניבה המלוכה במהלך ההיסטוריה הספרדית.


מבט מקרוב אל הפסל:

https://youtu.be/vKWo6DDt8Rc
פסל סטפן הקדוש
#על פסלו של גדול מלכי הונגריה


פסל סטפן הקדוש שנמצא בין מצודת הדייגים לכנסיית מתיאש, הוא פסל ברונזה מרשים, הניצב על בסיס אבן תלת-מפלסי, שארבעה אריות שיש מגולפים בכל אחת מפינותיו.

בפסל נראה סטפן, או אישטוון (István), המלך הראשון של הונגריה, כשהוא רכוב על סוס ונושא שרביט מלוכה בידו הימנית. אישטוון הקדוש, המלך הנוצרי ההונגרי הראשון, הוכתר בשנת 1001. הוא נולד עובד אלילים, אך הוטבל בהיותו בן עשר, כחלק מברית שערך אביו עם המדינות הנוצריות השכנות.

אישטוון היה המלך הנוצרי הראשון של הונגריה. כשקיבל את המלוכה נאבקו בו האצילים עובדי האלילים, בהם דודו, שהיה אמור לקבל את השלטון והרגיש מרומה. אבל אישטוון הצליח לאחד את כל שבטי המדיארים ונעזר לשם כך באצילים נוצריים מסלובקיה.

כשביקש אישטוון מהאפיפיור סילבסטר השני שיכיר בו כמלך נוצרי ויאפשר לו למנות בישופים, סירב האחרון. אבל באחד הלילות שלאחר מכן הופיע בחלומו של האפיפיור המלאך גבריאל וציווה עליו להסכים לבקשת המלך ההונגרי. החלום הזה, אגב, מונצח בפסל של המלאך גבריאל, שהוצב על עמוד ב"כיכר הגיבורים" בבודפשט. האפיפיור מילא את צו המלאך ושלח לאישטוון כתר מזהב, שהפך מאז לסימלה של הונגריה. לכתר צורף צלב אפוסטולי, ומכתב שמכיר בו כמלך נוצרי.

מכאן חילק אישטוון את הונגריה למחוזות ולדוכסויות, והורה לכל עשרה כפרים לבנות כנסייה ולמנות כומר. הוא עצמו נהג לבקר בסתר ובתחפושת, בכנסיות ובערים, ותרם כספים לנזקקים ולאנשים שפגש. האגדה מספרת שאפילו בעת שנשדד על ידי חבורת קבצנים, הוא נחשף בתור המלך, אבל חס על חייהם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/xMa0k7MKSM0
אנדרטת שוֹפֶּן
#על האנדרטה של המלחין הפולני הדגול

אנדרטת שופן (Pomnik Fryderyka Chopina), שבפארק ווז'נקי, היא פסל בסגנון אר-דקו, שמנציח את גדול מלחיני הפסנתר, הגאון הפולני פרדריק שופן.

את האנדרטה מקיפים ספסלים רבים, שניתן לשמוע בהם את יצירות שופן בלחיצת כפתור.

תושבי ורשה אוהבים לבוא לכאן וליהנות מהשלווה, שמופרת כאן בשני קונצרטים שבועיים בני שעה בחינם, בימי ראשון בצהריים. מנגנים בהם פסנתרנים קלאסיים מעולים את יצירותיו של גאון הרומנטיקה שופן.

הפסל עצמו פוסל בשנת 1926 ושימו לב שהמראה שלו משתנה, בהתאם לכיוון שממנו מביטים בו.


#טיפים
בכל יום ראשון בצהריים מנוגן כאן קונצרט חינם מהמוזיקה לפסנתר של שופן, על ידי נגנים מעולים מבני העיר. חוויה מהנה, במיוחד במזג אוויר נעים!

הקונצרט מתקיים בימי ראשון פעמיים - בשעות 12:00 ו-16:00



קונצרט בפארק, עם מוסיקה של שופן - ליד האנדרטה:

https://youtu.be/0Sqz7oW9JRw
פסל מגלי הארצות
#על הפסל שמציג את המגלים הגדולים של פורטוגל

בסמוך לחוף, מול מנזר ז'רומינוס, נמצא "פסל מגלי הארצות" (Padrao Dos Descobrimentos), או "אנדרטת התגליות". רואים בה את האישים שבזכותם הפכה פורטוגל לאימפריה ימית והתגלה "העולם החדש". ראשון על סיפון האנייה עומד "אנריקה הנווט".

גובהו של המונומנט הענקי הוא 52 מטרים ומוצגים בו כל מי שהשתתפו בתכנון, במימון ובביצוע של המסעות הימיים והגילויים הגדולים.

חוץ מאנריקה הנווט, ניתן לראות כאן דמויות היסטוריות, כמו ואסקו דה-גאמא, מגלן, המלך מנואל, פדרו קברל ועוד. בפסל מופיעים גם קרטוגרפים שאחראים למיפוי המתקדם. יש כאן אפילו אישה אחת, פליפה (Filipa de Lencastre), מלכת פורטוגל, שהייתה אמו של הנסיך אנריקה הנווט והיא שדחפה לגילוייו.


#תולדות הפסל
האנדרטה הושקה ב-1960, במלאת 500 שנה למותו של נווט אגדי, שכונה "אנריקה הספן" או הנווט (Henrique o Navegador). הוא היה הנסיך שמצא את הדרך אל מעבר כף התקווה הטובה שבדרום אפריקה, מקום שממנו נפרצה הדרך הימית להודו. בהיותו גם חלוץ עידן הקולוניאליזם של פורטוגל, הוא גם הראשון שבדמויות שעל הפסל.

למעשה, הפסל המרשים הוצב כאן 20 שנה לפני כן, כמוצג זמני. זה היה ביריד העולמי של 1940. הוא פורק לאחר אותו יריד, אבל ההתלהבות ממנו לא שככה. כך יצא שבשנת 1960 החליטו להקים אותה שוב, הפעם כאנדרטה קבועה.


#מה יש באנדרטה?
ברחבה שלפני האנדרטה, תוכלו לראות פסיפס של שבשבת הרוחות, עם מפה של העולם החדש. הפסיפס הזה נתרם על ידי ממשלת דרום אפריקה, מי שבשטחה נמצאת "כף התקווה הטובה", הקצה של אפריקה שממנו נמצאה הדרך אל הודו.

שימו לב לצורה של האנדרטה, שבה מופיעים שלושה חרטומים של ספינות מפרש. הם מסמלים את הנוהג של הספנים הפורטוגזיים להפליג בשלשות של ספינות. יש גם סמלים ימיים שמופיעים על האנדרטה. נסו להתקרב ולראות.

שימו לב גם לצורתו של גב האנדרטה. זהו סמל שמדגיש את המטרה הדתית של המסעות הללו, שאמנם היו במטרה כלכלית ומדינית, של צבירת כוח וממון, אבל גם נועדה להביא את הנצרות לילידים הפגאניים של "העולם החדש".

בתוך האנדרטה יש תערוכה קטנה וסרט שמציגים את המסעות הגדולים. אם תעלו במעלית, תגיעו למרפסת תצפית שבה תוכלו להביט אל האופק. תוכלו לטפס אל ראש הפסל ולהרגיש לרגע נווטים.

חצייה במנהרה התת-קרקעית תביא אתכם אל הכיכר שבצדו השני של הכביש ואל המנזר.


#טיפים
כמו לכל המוזיאונים בליסבון, גם כאן הכניסה היא בחינם, בימי ראשון עד השעה 14:00. מומלץ להגיע מוקדם.

בימי שני מרבית המוזיאונים והאתרים בעיר סגורים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/mJmk24egu7c
שער אלקלה
#על השער שהוא אנדרטה ניאו-קלאסית

שער אלקלה (Puerta de Alcalá), שנמצא בכיכר העצמאות (Plaza de la Independencia), הוא אנדרטה לאומית ספרדית בצורת שער מרשים שניצב דומם במקומו מאז תחילת המאה ה-19.

השער ניצב בסמוך למרכז העיר וליד הכניסה הראשית לפארק בואן רטירו. מיקומו בכיכר העצמאות שבקצה רחוב אלקאלה, מסמן את תחילתו של רחוב אלקלה, הרחוב הארוך ביותר במדריד, שאורכו 10.5 קילומטרים. שמם של השער והרחוב ניתן להם על שם הדרך שהובילה בעבר דרכם ממדריד אל העיירה "אלקאלה דה הנרס".

השער, שהוא למעשה סוג של אנדרטה בסגנון נאו-קלאסי, נבנה בשנת 1778, בזמן שלטונו של המלך הספרדי קרלוס השלישי. בנייתו נועדה להאדיר את הכניסה הראשית לעיר מכיוון העיר אלקלה דה הנרס ובכך הוא החליף שער קטן יותר שעמד לפני כן באותו מקום והיה שנים רבות שער הכניסה למדריד מאותו כיוון.

מבט בוחן בשער יראה לכם עד היום סימני פגיעות ירי, שנגרמו בשנת 1823. זה קרה כשהשער נפגע מרסיסי פגזים בקרבות הצרפתיים בספרד.

עם השנים נכנס השער המפורסם גם לפנתיאון המוזיקלי של ספרד. זה היה בשנת 1986, כשהונצח בשיר "La Puerta de Alcalá", להיט ענק של הזמרת הספרדייה המצליחה אנה בלן (Ana Belén).



#תולדות השער
רעיון הקמת השער נולד כבר ב-1764, כשהארכיטקט האיטלקי סאבטיני קיבל משימה מהמלך קארלוס השלישי - בנייה של שער מרהיב ומרשים שיחליף את השער הקטן שנבנה במאה ה-16, בתקופת המלך פיליפ ה-3 לכיוון העיירה "אלקאלה דה הנרס", שעמדה בדרך שבין קסטיליה לאראגון.

בכך רצה קארלוס ה-3 לעדכן את שער הכניסה אל העיר ולהתאימו לפיתוח שעבר בתקופתו אזור הפראדו. אזור זה הפך במאה ה-18 להיות צדה המזרחי ותחילתה של מדריד החדשה. 9 שנים לקח לבנות את השער וב-1778 הסתיימה העבודה עליו. די מהר הוא הפך לאחד מסמליה של מדריד המודרנית, של אותה תקופה.

כמו ערים ספרדיות רבות, נפגע השער במלחמות שנערכו בספרד מאז בנייתו וסימני הפגיעה נראים עליו עד היום. פגיעות ראשונות התרחשו בו בקרבות שניהלו הצרפתים בספרד בשנת 1823. השער נפגע שוב במלחמת האזרחים הספרדית, שהתרחשה כאן בשנים 1936 עד 1939.


#אדריכלות השער
שער אלקלה עשוי אבן גרניט. הוא בנוי בסגנון הניאו-קלאסי, שבו מתהדרים מרבית המבנים במדריד שאנו מכירים. זהו סגנון נקי ומאופק שנטה לחזור למסורות האדריכליות ההיסטוריות והאסתטיקה שבאמנות יוון ורומי בעת העתיקה.

השער תוכנן ועוצב בידי סבאטיני, אדריכל שמונה לתכנונו על ידי המלך הספרדי קרלוס ה-3.

שער אלקאלה כולל 5 קשתות. שלוש קשתות נועדו למעבר של כרכרות ופרשים על סוסים. שתיים קטנות יותר, בעלות צורה מרובעת, שימשו את הולכי רגל.

בראש השער הוצבו פסלים של פרנסיסקו גוטיירז ובראש כל קשת הוצב פסל של ראש אריה, שפיסל האמן רוברטו מיקל.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/H-uKqxsUlAY


ושירה של אנה בלן על שער אלקלה:

https://youtu.be/6ppRs1mC4Sc



כך אומרים את שמו:
https://youtu.be/WsyFWFSswXw
פסל פיליפה ה-4
#על הפסל של פיליפה ה-4

במרכזה של פלאסה דה אוריינטה (Plaza de Oriente) ניצב פסלו של המלך פיליפה ה-4 (Statue of Philip IV), מי שהיה מלך ספרד במאה ה-17. פסלו של פליפה ה-4 על סוסו הוא מעשה ידי הפסל פייטרו טאקה (Taca). את ההשראה לפסל הוא קיבל מציור של הצייר המפורסם דִיֵיגוּ וֶלָסְקז.

בכיכר מוקף הפסל בפסלי המלכים הוויזיגוטים, שמשלו בספרד לפני הכיבוש הערבי. בטרם הועברו לכיכר, תכננו בארמון המלוכה שהפסלים הללו יוצגו בו. זמנים משתנים ויוקרה עולה ויורדת ולבסוף מצאו עצמם הפסלים מועברים אחר כבוד לכיכר האוריינטה.


#על מלך ספרד, פליפה הרביעי

את תקופת מלכותו של פיליפה הרביעי, מלך ספרד בין השנים 1621-1665, לא מכתירים כתקופה זוהרת במיוחד לממלכה. למעשה, זו הייתה תקופה של התדרדרות צבאית ופוליטית ותושבים רבים האשימו את המלך בדעיכתה של ספרד. אין ספק כי המלך הוכתר כשהיה כנראה צעיר מדי, בגיל 16. למרות צי היועצים שעמדו לצדו, הביא המלך הצעיר את הממלכה למצב שניתן להגדיר בעדינות כ"לא טוב". המגינים עליו אומרים שבגלל גילו הצעיר, למעשה היו אלה היועצים ששלטו בממלכה באותה תקופה ושהם האחראים האמתיים להתדרדרות של ספרד בתקופתו.

כך או כך, את דעותיו הפוליטיות אימץ המלך הצעיר מאביו ומסבו. הוא האמין כי עליו להגן על בית הבסבורג, לתמוך בכנסייה הקתולית ולנסות ככל הניתן להרחיב את שטחי משפחתו. כתוצאה מכך, הותשה הממלכה הספרדית בשורה של מלחמות קשות שניהלה ספרד, אל מול הולנד, צרפת, פורטוגל, בריטניה וכוחות פרוטסטנטיים באימפריה הרומית הקדושה.


מבט מקרוב על הפסל:

https://youtu.be/HHypMemmQZk
קאסה דה קראוס
#על מבנה הדואר העתיק שהפך לתחנת משטרה

הקאסה דה קראוס (Real Casa de Correos), המבנה עם הלבנים האדומות הוקם בשנת 1768, כמבנה הדואר המרכזי של מדריד. הוא תוכנן בידי אדריכל צרפתי בשם ז'אק מארקה וממש כאן הודפס הבול הספרדי הראשון אי-פעם.

אבל לא לתמיד יהיה המבנה כל כך תמים. הוא עוד יהפוך למפקדה המאיימת של המשטרה המקומית וייכלאו בו מתנגדים פוליטיים של השלטון.

במהלך המאה ה-19 שימש הקאסה דה קראוס כמשרדו של שר הפנים הספרדי. לאחר מלחמת האזרחים בספרד והשלמת המהפכה הפשיסטית של פראנקו, שונה ייעודו של המבנה והוא הפך למפקדה הראשית של המשטרה. הקאסה דה קראוס הפך אז למקום שממנו פחדו תושבי מדריד והסביבה. כאן נכלאו, נחקרו ולא פעם עונו מתנגדים פוליטיים של הדיקטטור הספרדי והמבנה יהפוך למקום המטיל מורא על התושבים.

בימינו, שנים רבות אחרי שספרד הפכה דמוקרטית ותושבי מדריד התרגלו שאינו מאיים עוד, הפך המבנה המפואר לביתה של מועצת הקהילה המקומית במדריד, גוף שהדבר היחיד שמאיים בו הוא אולי השעמום...


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Kr0W0hS_5eQ


קו ציון האפס בכיכר
#על קו ציון האפס בכיכר

בפינת כיכר פוארטה דל סול נמצאת נקודת סמן המרחק, או קו ציון האפס בכיכר (Kilómetro Cero). מכאן ממש, מודדים את כל המרחקים בספרד. זוהי נקודת ה-0, הנקודה שממנה מסתעפות כל הדרכים הראשיות אל רחבי ספרד ונמדדים המרחקים במדינה כולה.

אם תגיעו לכאן בשעות היום, תראו ככל הנראה, תיירים רבים המתקבצים מסביב לה ומצטלמים איתה בפנים נרגשות.

גם בקולנוע התייחסו אליה, בסרט הספרדי "קילומטר 0", משנת 2000, שבו הדמויות העיקריות הפכו את הנקודה הזו לנקודת המפגש שלהן.

נקודת האפס שכאן היא סמלית, כי מכיכר פוארטה דל סול, שלרוב מכונה פשוט "סול", יוצאים גם סיורים רגליים רבים לאתרים שבמרכז העיר מדריד.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/ab4OQoSrnjg
עמק הנופלים
#על אתר ההנצחה המגלומני לחללי מלחמת האזרחים הספרדית

מלחמת האזרחים של ספרד, שהתקיימה בין השנים 1936-1939 הייתה מלחמה קשה עם המוני קרבנות. אחד מאתרי ההנצחה לקרבנות המלחמה וללא ספק המרשים שבכולם, הוא עמק הנופלים (Valle de Los Caidos).

המונומנט הגדול והמרשים הזה נמצא בסמוך למדריד, ברכס הרי גואדאראמה (Guadarama). הוא נבנה כאן בין השנים 1940-1958.

המקום מורכב מרחבה גדולה מאד, שעליה תכננו לקיים מהרגע הראשון טקסים ראוותניים, לזכר הנופלים ולהאדרת השלטון החדש. אבל טקסים אלו מעולם לא התקיימו ולאחר טקס הפתיחה המקום לא נוצל יותר.

עוד במתחם נמצאת הכנסייה הארוכה ביותר בעולם. זוהי בזיליקה באורך של 262 מטרים. היא נחצבה בסלע בעומק של 250 מטר, על ידי אסירים רפובליקנים. הבנייה הייתה קשה מאד ורבים מהם מצאו את מותם בזמן בנייתה. מעל הדלת שבפתח הכנסייה תוכלו לראות את פסל הפִּיֶיטַה של חואן דה אַוָורוֹס (Juan de Avaros).

מעל הכנסייה, תוכלו לראות את הצלב הענק, המתנשא לגובה של 150 מטרים מעל לגבעה רמה. את הצלב הזה ניתן לראות ממרחקים. אם תעלו אל בסיס הצלב, תוכלו לראות את הנוף המרהיב של האזור כולו.

הרעיון להקמתו הגיע מהגנרל פרנסיסקו פרנקו, שבמלאת שנה לניצחונו ולהשתלטותו על ספרד, הודיע על כוונתו להקים אתר מיוחד, שבו יונצחו חללי המלחמה. מטרתו הייתה לנסות לשקם את האומה הפצועה ולהחזיר אותה ליציבות. זאת לאחר טראומת מלחמת האזרחים, שבה נפגעו רבים מאזרחי ספרד, הן בצבאו של פרנקו והן מקרב מתנגדיו. 40,000 חיילים שנלחמו באותה המלחמה, משני המחנות גם יחד, נקברו כאן.

אגב, ביחד איתם נקבר כאן, שנים אחר-כך, גם אותו פרנקו. לצידו קבור כאן גם חברו ומייסד המפלגה הפשיסטית פרימו דה ריברה.



מבט מקרוב:

https://youtu.be/Hn9hTpbU5kE


ומלמעלה:

https://youtu.be/XOY6ZjAm95s
אנדרטת רָפַּפּוֹרְט
#על האנדרטה לזכר המורדים בגטו ורשה


אנדרטת רָפַּפּוֹרְט (Pomnik Bohaterow Getta) היא אנדרטת הזיכרון העיקרית בעיר, שהוקדשה להנצחת מרד גטו ורשה ההרואי. במרד השתתפו צעירים יהודיים, שניהלו לוחמת גרילה, כנגד כל הסיכויים, אל מול הצבא הנאצי הענקי. הצורר הנאצי שנדהם מתעוזתם ומפעולותיהם שפגעו בו, שרף והרס את הגטו בכדי להכניעם והפיל בניינים שלמים, על ראשם של אחרוני המורדים שהתבצרו במרתפים ונשבעו שלא להיכנע.

האנדרטה הוצגה לציבור בשנת 1948, ביום השנה החמישי למרד גטו ורשה. היא נקראת גם "אנדרטת גיבורי הגטו" ופוסלה על ידי האמן נתן רפפורט, שנעזר להקמתה באדריכל בשם סוזין. רפפורט היה פסל, צייר וצלם יהודי, שנולד בוורשה ואיבד את כל בני משפחתו בשואה. לאורך חייו, לאחר המלחמה, הוא הקדיש את יצירותיו החשובות והמוכרות ביותר להנצחת הנספים והלוחמים בנאצים.

לצד האנדרטה, כרע בשנת 1970 קנצלר גרמניה המערבית, וילי ברנדט, לזכר הקרבנות וביקש סליחה על פשעי הגרמנים כנגד העם היהודי. הפולנים הוקירו לו תודה בכך שקראו על שמו את הכיכר שמול האנדרטה.

העתק של האנדרטה מצוי גם בכיכר גטו ורשה, שברחבת יד ושם בירושלים. רבים רואים בה את אחד הסמלים המוכרים והחשובים של מורשת השואה והגבורה.



#מה רואים באנדרטה?
האנדרטה מצליחה להציג את הניגוד המדהים שבין הגבורה לבין ההליכה הבלתי נתפסת כצאן לטבח אל עבר גורל אכזר מאין כמותו.

בצד אחד של האנדרטה מוצגים פסלי חיילים גיבורים על רקע הגטו העולה בלהבות ויהודים הנשלחים להשמדה. הם מחזיקים בידיהם רימוני יד, רובים ובקבוקי מולוטוב, כסמל לגבורתם. צד זה נקרא "המאבק".

בצד האחר של האנדרטה מוצגת "הצעדה למוות", ובו ניתן ללמוד על הסבל, העינויים וההרג של הקורבנות באמצעות קבוצת יהודים דתיים ההולכים בראש מורכן אל עבר מותם.

האנדרטה עשויה גושי אבן שהובאו על ידי הגרמנים משבדיה ויועדו במקור להקמת אנדרטאות הניצחון של היטלר והגרמנים.


#מסלול הגבורה היהודית בשואה
מהאנדרטה לזכר מורדי גטו ורשה מתחיל מסלול של סיור בעקבות מורדי הגטו הללו. המסלול שנקרא "מסלול הגבורה", נחנך ב-1988 ביום השנה ה-45 למרד.

במסלול, שמתחיל כאן ברחוב זמנהוף, יש 16 אבני זיכרון מגרניט - כל אחת מוקדשת לזכר דמות מהעבר היהודי של העיר.


מבט מקרוב על האנדרטה:

https://www.youtube.com/watch?v=dySZgs-ttXo
אנדרטת מרד המחתרת הפולנית
#על האנדרטה לזכר המרד הפולני בנאצים


לאנדרטת מרד המחתרת הפולנית (Warsaw Uprising Monument), שניצבת לפני המבנה של בית המשפט העליון הפולני, תקדישו ודאי כמה דקות, אבל האנדרטה המרשימה מנציחה את המרד של המחתרת הפולנית, כנגד הנאצים, בתקופה מלחמת העולם השנייה, שווה כל דקה שתקדישו לה. במרד שניהלה המחתרת הפולנית, נספו כ-200,000 אזרחים פולנים.

האנדרטה מנציחה את מרד ורשה, שהתרחש בשנת 1944. היא מציגה שתי קבוצות של מורדים פולניים. הראשונה משתחלת אל תוך תעלת ביוב, בעוד הקבוצה השנייה מטפסת על מתרס הגנה. אגב, את הכניסה לתעלה תוכלו לראות בסימון של טבלה שחורה ולבנה שעל המדרכה ברחוב מיודובה.

האנדרטה הוקמה בשנת 1989. חמש שנים אחר-כך, בשנת 1994, התקיים כאן טקס, שבו התנצל קנצלר גרמניה, ריכרד הרצוג, בפני העם הפולני ומשפחות קרבנות המרד מהמחתרת הפולנית - על הזוועות שביצעו הנאצים במלחמת העולם השנייה.


מבט מקרוב על האנדרטה:

https://youtu.be/Q0ze328yzag
פסל האשכים בבודה
פסל כריסטיאן החמישי
שער הניצחון במוסקבה
שער אוֹגוּסְטָה
הריטאג' 1881


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.