» «
השוק הצלבני
השוק הצלבני
#על השוק הצלבני


השוק הצלבני (The Crusader Market), שבערך מתחת לישיבת הכותל, הוא שריד של שוק מקורה שבנו הצלבנים, על שרידי הקארדו הביזנטי שעבר במקום. בהמשך ההיסטוריה הפכו הקמרונות שאתם רואים למעלה, למרתפי מבנים שנבנו מעל לשרידי השוק הצלבני. רק בשנת 1967, לאחר מלחמת ששת הימים והשיפוץ של הרובע היהודי בעיר העתיקה, שוקם השוק הצלבני הקדום וחזר להיות מקום פעיל.

המעדנים שנמכרו כאן בתקופה הצלבנית נמכרים היום במקום אחר. אבל שריד מצומצם לאותם ימים ומזכרת כשרה לאותם ימים, הם המזנונים והגלידריות הסמוכים לשוק הצלבני. הם משרתים בעיקר את התיירים והמתפללים, שעושים את דרכם אל הכותל המערבי וממנו.
שער יפו
שער יפו
#על השער שמתחתיו נקברו המתכננים שלו


שער יפו (Jaffa Gate) הוא אחד משמונת שערי ירושלים, שבחומת העיר העתיקה. יש לכם השערה מדוע הוא נקרא כך? על שם העיר הרחוקה כל כך מירושלים? - ובכן, צדקתם. זהו השער שדרכו נכנסו השיירות והבאים מכיון יפו ומכאן שמו.

הדרך העתיקה המוליכה מכאן מערבה אל העיר יפו, העניקה את שמה גם לרחוב יפו בירושלים וממנו היא יצאה, דרך הרי ירושלים, עד לנמל יפו, שהיה הנמל הראשי של ארץ ישראל במשך אלפי שנים, עד לתום תקופת המנדט הבריטי. ממנו באו הצליינים הנוצריים שירדו בִּנְמל יפו ובאו אל ירושלים. ממנו גם הובאה הסחורה אל השוק החשוב ביותר בכל ארץ ישראל - השוק של ירושלים.

אגב, בערבית נקרא השער בכלל 'שער חליל', משום שממנו יצאה גם הדרך לחברון העתיקה, שחליל הוא אחד משמותיה. הדרך הזו מובילה עד היום אל הערים בית לחם וחברון. גם היא, אגב, נתנה את שמה לרחוב הירושלמי העיקרי שבו עברה, דרך חברון, אחד מהרחובות מהראשיים בירושלים.

בתקופה הצלבנית השער נקרא גם 'שער דוד', על שם 'מגדל דוד', המצודה הסמוכה לו והמפורסמת כל כך.

השער נבנה כשער בזווית בת 90 מעלות, כדרכם של שערים רבים בירושלים העות'מנית. הסיבה לזווית הזו היא כדי להקשות על תוקפים פוטנציאליים להיכנס דרך השער בהתקפה מהירה ולשבור את ריצתם ותנופתם של כוחות תוקפים שכאלה.

רק בסוף המאה ה-19, לקראת ביקורו של הקיסר בירושלים, פתחו הטורקים את החומה לשער הרחב שצמוד אליו, כדי שהמרכבה של הקייזר תוכל לעבור דרכו...


#הקברים של שער יפו
לאחר שתיכנסו אל העיר העתיקה, בשער יפו, שימו לב ממש לידו, מצד שמאל, לחצר קטנה המוקפת גדר. יש בה שני קברים בסגנון עותומאני. מי קבור בהם לדעתכם?

ובכן, מספרים שלאחר שהסתיימה בניית החומה היה הסולטן התורכי כה מרוצה ממלאכתם, עד שציווה להרוג אותם. למה לו לעשות מעשה כזה, אתם שואלים? - ובכן, כדי שלא יבנו לעולם חומה דומה.

אגדה אחרת גורסת כי הסולטן ציווה להתיז את ראשם של מתכנני החומה ולקבור אותם כאן, משום שהותירו את קבר דוד מחוץ לחומה.

כך או כך, זה סיום די טרגי...


הנה שער יפו:

https://youtu.be/df0ArH1XndY
שוק העיר העתיקה בירושלים
שוק העיר העתיקה בירושלים
#על השוק שבעיר העתיקה בירושלים

פעם הוא היה השוק הגדול בארץ ישראל ואחד הגדולים במרחב המזרח תיכוני, אבל היום, שוק העיר העתיקה בירושלים (Old City Market Of Jerusalem) הוא עדיין השוק המזרחי הצבעוני והמרהיב בישראל.

השוק מתפרש על סמטאות רבות וארוכות, החוצות את העיר העתיקה ועוברות בין הרובעים השונים בעיר העתיקה - הרובע הנוצרי, הרובע המוסלמי והרובע הארמֵני.

בשוק ישנם אזורים שונים, חלקם מכוונים יותר לתיירים, בעוד אחרים משרתים בעיקר את תושבי ירושלים. בכל אחד מהם נמכרים מוצרים אופייניים. יש כאן מזכרות וחפצי עיצוב מהמזרח, באזור התיירותי יותר, לצד ירקות ופירות, דברי מזון מכל הסוגים, בגדים, רהיטים, טלפונים ואלקטרוניקה.


#תולדות השוק
קשה אולי להאמין אבל השוק של היום משמר את מערך הרחובות הקדום של ירושלים הרומית-ביזנטית. שני הצירים של השוק מתבססים על רחובות קדומים מהעבר - חציו הצפון-מערבי של השוק מתבסס על התוואי הרומי, בעוד החצי השני, כלומר הציר שמצפון לדרום, מתבסס על הקארדו, הרחוב המרכזי של ירושלים הביזנטית, שחצה את העיר משער שכם אל שער ציון.

מלכת ירושלים בתקופה הצלבנית, המלכה מֶלִיסֶנְדָה (Melisende), עשתה שינויים משמעותיים במראה השוק, כשחילקה את החצי המערבי של הקארדו לשלושה שווקים צרים ומקבילים. אז גם התווסף קירוי מסוגנן לשוק כולו.

מאז איחוד ירושלים העתיקה והחדשה במלחמת ששת הימים ב-1967 עוצב ושופץ השוק כמה פעמים. הוא רוצף, נצבע, דלתות החנויות נצבעו בגווני כחול וירוק והקמרונות, הקשתות שלמעלה, חוזקו.

אם במאות הקודמות דיווחו עולים לרגל בכתביהם, על ריחות רעים מאד והגיינה קשה בשוק הירושלמי, השוק של ימינו הוא מקום נקי וּנְטוּל סירחון כמעט לחלוטין.


הנה שוק העיר העתיקה בירושלים:

https://youtu.be/DsU4oOaRO4g
ויה דולורוזה
ויה דולורוזה
#על "דרך הייסורים"

ויה דולורוזה (Via Dolorosa), בעברית "דרך הייסורים", היא המסלול בירושלים העתיקה, שבו צעד ישו אל סוף דרכו, שבו הוא נצלב ומת. כבר מאות שנים שתיירים נוצריים הולכים במסלול הזה ומשחזרים את דרכו האחרונה של ישו. חלק גדול מהם ממש באים לירושלים לשם כך והדרך מושכת לעיר הקודש מאות אלפי תיירים כל שנה.

ה"ויה דולורוזה" נחשבת לאחת האטרקציות החשובות בעיר הקודש. זהו מסלול בן כ-600 מטר, שנקבע במאה ה-18 והחליף מסלולים קודמים.

בדרך נוהגים להוביל את הצליינים לאורך 14 תחנות, החל מהמקום שבו לפי האמונה התקיים משפטו של ישו ועד ל"גולגולתא" או "גבעת הגולגולתא" - מקום צליבתו ותחייתו מחדש.

המושג "דרך הייסורים", או "ויה דולורוזה", נולד באירופה של ימי הביניים, כשהנוצרים החלו לשחזר שם את מסעו של ישו, ולא עלו לרגל לירושלים. מסע לירושלים היה אז דבר יקר, מסוכן ונדיר מאד. אפילו מספר התחנות השתנה לאורך השנים, כשהוא נע בין 8 ל-20 תחנות ולבסוף התקבע על 14. כך או כך, אותן התחנות הפולחניות שבוויה דולורוזה נמצאות מאז, באופן סמלי כמובן, כמעט בכל כנסייה קתולית בעולם.

מרבית הצליינים רואים בהליכה לאורך הוויה דולורוזה חוויה של הזדהות עם ישו, אקט של התחלקות בסבלו. רבים מהם אף נוהגים לשאת עימם צלב עץ גדול, בדיוק כשם שסחב אדונם, במסעו האחרון.


#על התחנות בדרך הייסורים
המסלול הנוכחי של ויה דולורוזה, נקבע במאה ה-18 והחליף מסלולים קודמים אחרים. בין סמטאות העיר העתיקה בירושלים ניתן לבקר כיום ב-9 מתוך 14 התחנות של ויה דולורוזה. הן פזורות ברובע המוסלמי וברובע הנוצרי, לאורך הרחובות ויה דולורוזה, רחוב הגיא ורחוב בית הבד.

כל תחנה מסומנת בלוח מתכת עגול עם מספר התחנה, על הקיר ובריצוף בצורת חצי עיגול בכניסה אליה.

אם תרצו לעשות את כל המסלול - לחצו על תגית "מסלול ויה דולורוזה".


הנה הוויה דולורוזה בירושלים:

https://youtu.be/7KcUSbdhkeo


האם כך נראתה הוויה דולורוזה?

https://youtu.be/w_a07OFb1Og


ומסעו האחרון של ישו בוויה דולורוזה:

https://youtu.be/tSvyuCaL9pc

מסלול העיר העתיקה בירושלים

מגדל דוד
מגדל דוד
#על המצודה
מגדל דוד (Tower of David) הוא מצודה מימי הביניים שנמצאת בסמוך לשער יפו, שער הכניסה ההיסטורי לעיר העתיקה. במצודה נחשפו שרידי ביצורים מרשימים מימי בית שני, מהתקופה הביזנטית, מימי הביניים ומהתקופה העות'מאנית.

החלק המוכר ביותר במצודה הוא זה שנמצא בחלק הדרומי שלה ובולט למרחקים. זהו צריח המסגד מהתקופה העות'מאנית, שרובנו מכירים כ'מגדל דוד'. למרות שמו ושמה של המצודה שנקראת על שמו, מגדל דוד הוא רק כינוי. אין כל קשר היסטורי בין דוד המלך ובין המצודה. היא אמנם הגנה במשך אלפי שנים על העיר ירושלים, אבל זה היה דורות רבים אחריו.

כך או כך, מדובר באתר ארכאולוגי מרתק ועשיר בשרידים ארכאולוגיים. השרידים הללו מעידים על העבר מלא התהפוכות של העיר העתיקה, וניתן לראות בהם ייצוג שמדגים את תולדות העיר ירושלים, על תקופותיה השונות.

אגב, ממגדלי המצודה תוכלו לראות נוף ירושלמי מרהיב. יש כאן תצפית של 360 מעלות - מזרחה אל העיר העתיקה של ירושלים ואל העיר החדשה שבמערב.


#מה מקור שיבוש שמה של המצודה?
אם שם המצודה משקף קשר שאינו קיים באמת לדוד המלך, אז מהיכן הגיע השם "מגדל דוד"? - מקור השם הוא ככל הנראה בפירוש נוצרי שגוי של כתבי יוסף בן מתתיהו, ואולי גם בכינוי המוסלמי של המצודה "מחראב נבי דאוד" - שניהם קשרו "דוד" כלשהו למצודה, מה שיצר בלבול או אולי אפילו סוג של מיתוג שיווקי קדום למקום. כך או כך, במהלך המאה ה-19 הדביקו מבקרים מארצות המערב את השם השגוי לצריח המסגד הטורקי וכך מכונה הצריח עד היום.

עד כדי כך השם הזה "תפס" עד שדומה שגם רבים מבני העם היהודי בטוחים שאת המצודה הזו בנה דוד המלך ומדמיינים שכאן, ממש כאן, ליד המעלית, הוא עמד פעם והמתין שהיא תגיע...


#תולדות מצודת מגדל דוד
המצודה נבנתה לראשונה בתקופתו של המלך הורדוס. אז נבנו במקום 3 מגדלי שמירה. היום שרד מהם רק אחד, כנראה זה שמכונה היום 'מגדל פצאל' - הגדול מבין השלושה.

המצודה הזו הייתה הנקודה האחרונה שעמדה בפני הרומאים בזמן המרד הגדול. אחרי החורבן, הרומאים הקימו על חורבות המגדלים של הורדוס את מחנה הלגיון העשירי שלהם. בחפירות הארכאולוגיות במקום נמצאו ממנו רעפים ולבנים עם טביעות חותם של הלגיון הרומי.

הערבים בתורם, הפכו את המקום למבצר גדול ויצרו בו חצר פנימית. אחריהם שלטו בירושלים הצלבנים, שהוסיפו סביב המבצר אולמות גדולים, לשימוש חיל המשמר שלהם.

ימים עברו והגיעו האיובים והממלוכים, שעיבו את דפנות המצודה והקיפו אותה במגדלים גבוהים. הטורקים, שבאו אחריהם, הפכו את המצודה למחנה צבאי לצבאם ומיקמו בה תותחים. במאה ה-17 הם הוסיפו לה את צריח המסגד, אותו "מגדל דוד" שאנו מכירים היום. אם תביטו מסביב למצודה, תראו את ה"חפיר", אותה תעלה עמוקה שהוסיפו לה הטורקים העות'מאנים, כדי להגן עליה מתוקפים.

חלק מאותו חפיר, אגב, מולא באדמה בשנת 1898. זה נעשה בצד שצמוד לשער יפו, כדי ליצור מעבר נוח למרכבה של קיסר גרמניה, וילהלם השני, שבא לבקר בירושלים. לשם כך, גם הוסר קטע קטן מחומת החפיר.

היו אלה הבריטים, שבתקופת המנדט, הפכו את המצודה לראשונה למוזיאון. בשנות ה-20 של המאה הקודמת הם אפשרו להציג כאן תערוכות של אמנות ארץ-ישראלית צעירה. המסורת של אותן "תערוכות מגדל דוד" ממשיכה גם היום ובמדינת ישראל הפך המוזיאון הקטן למוזיאון של ממש ולהפיכת המצודה למרכז תרבות ותיירות.


#על מוזיאון מגדל דוד לתולדות ירושלים
במגדל דוד נמצא המוזיאון לתולדות ירושלים. המוזיאון הזה נחשב לאחד המוזיאונים ההיסטוריים המובילים בעולם. הוא מציג בעברית, ערבית ואנגלית, את סיפור העיר ירושלים, את חשיבותה לבני שלוש הדתות הגדולות ואירועים בולטים בתולדותיה, מאז החלה להתקיים באלף השני לפני הספירה ועד לעידן הנוכחי ולהפיכתה לבירת מדינת ישראל.

במוזיאון מציגים את סיפורה של העיר בדרכים מודרניות ומשוכללות ובאמצעים דיגיטליים ואינטראקטיביים, המעשירים את החוויה ומאפשרים למבקרים ללמוד על ירושלים, בדרכים לא שגרתיות. כל זאת גם באמצעות מחשבים ומסכים וגם בעזרת משחקים ואפליקציות שפותחו לכל הגילאים, כולל ילדים.

מופע לילי המוצג במצודה מספר את סיפורה של ירושלים, באמצעות חיזיון לילי המערב מיצג וידאו מהמם, אנימציה עוצרת נשימה, צלילים וקריינות אפקטיבית, העוטפים כולם את הצופה בחוויה רב חושית. כל אלה מפגישים את המבקרים עם התרבויות, הדתות, השליטים והמיתוסים הקדומים שמוקרנים על החומות והשרידים הארכיאולוגיים עצמם. החיזיון הלילי של מגדל דוד הוא אטרקציה אמיתית לילדים.

בנוסף למסלולי ההליכה שהותקנו בין הממצאים הארכיאולוגיים שבחצר המצודה, אפשר לעלות ולשוטט על חומות המצודה, בטיילת המאפשרת תצפית מרהיבה על העיר העתיקה והחדשה גם יחד.


הנה התערוכה במגדל דוד:

https://youtu.be/ayt62M0XbtU


ומגדל דוד מהאוויר:

https://youtu.be/WCh6zM5Bs2k
מטעם נזמי וערפאת
מטעם נזמי וערפאת
#החומוס המצוין ליד הקארדו

החומוס והבישולים המעולים ליד הקארדו הם של נזמי וערפאת (Arafat Hummus), ברחוב שוק הצורפים 53. זוהי מסעדה זעירה עם שני מטבחים, בכוכים נפרדים שסמוכים לה בשוק.

מטעם זה בערבית מסעדה. גם אם המקום נראה צנוע מכדי להיות מוצלח, אל תתנו לזה להשפיע עליכם - מדובר באוכל עממי אבל איכותי במיוחד. יש כאן חומוס ערבי מעולה וחומוס פול אסלי, שהם פשוט מדהימים. יש גם עוף מבושל במרק כורכום, בתוספת מעולה של אורז זהוב עם סאמנה, שהיא חמאה מזוקקת.
הכותל המערבי
הכותל המערבי
#על המקום הקדוש ביותר לעם היהודי

אתם נמצאים אל מול המקום הקדוש ביותר לעם היהודי. זהו הכותל המערבי (Western Wall) של בית המקדש היהודי מימי בית שני. הכותל הוא השריד היחיד שנשאר, לאחר ההרס שזרע טיטוס, מפקד הלגיונות הרומיים, בעת שדיכא את המרד היהודי הגדול, בשנת 70 לספירה.

במשך מאות שנים, לאחר חורבן בית המקדש, לא היה הכותל מקום תפילה מבוקש, ליהודים שחיו בארץ. רק במאה ה-16, כשהחל השלטון לאסור על יהודים לעלות אל הר הבית, הפך הכותל למקום תפילה יהודי ולסמל של הכיסופים לבית המקדש. למרגלות הכותל הייתה אז סמטה צרה, שבה התפללו היהודים שביקשו להתקרב ככל האפשר למקום המקדש.

לאחר קום מדינת ישראל, בעת שירושלים הייתה חצויה (1948-1967), שלטה ממלכת ירדן בכותל ואסרה על גישת יהודים אל הכותל. אז נהגו יהודים רבים להגיע אל הר ציון ולהתפלל על קבר דוד המלך, כשהם צופים מגג המבנה לעבר הר הבית ומייחלים ליום שבו יוכלו לשוב ולהתפלל בכותל המערבי.

בסיום מלחמת ששת הימים, נהרו המתפללים בהמוניהם אל הרובע היהודי ולכותל המערבי. אז נהרסו בתי שכונת המוגרבים, הצמודים לכותל, ונוצרה רחבת התפילה הגדולה שסמוכה לכותל כיום.


#מבנה הכותל
הכותל הוא אחד מארבעה קירות תמך עצומים שנבנו במהלך המאה הראשונה לפני הספירה, בשיפוץ בית המקדש השני, שביצע הורדוס. הבנאים יצרו אז על הר המוריה, רחבה ענקית שבמרכזה ניצב בית המקדש. אורכו של הכותל היה אז חצי קילומטר וגובהו כ-30 מטרים. הוא נבנה על סלע האם של ירושלים, כשהחלל שהיה בין הכתלים לבין ההר מולא, כדי ליצור רחבה ענקית מרוצפת, בשטח של 144 אלף מטרים רבועים, שטח שדומה לזה של 12 מגרשי כדורגל של ימינו.

הכותל בנוי מאבנים חצובות, עצומות בגודלן, שמשקל כל אחת מהן נע בין 2 ל-5 טונות. כל אבן מאבני הכותל מסותתת בצורה האופיינית לבנייה בימיו של הורדוס, עם מרכז האבן הבולט מעט, לעומת מסגרת האבן המסותתת, מוחלקת ושקועה יותר.

אם תעמדו בסמוך לכותל ותביטו למעלה, תראו שכל נדבך של אבנים בו, נסוג פנימה כ-3 סנטימטרים, לעומת הנדבך שמתחתיו. זוהי טכניקת בנייה שתפקידה להעניק יציבות וחוזק למבנה העתיק, שכן בעת בניית המבנים וקירות התמך העצומים באותה תקופה, עדיין לא המציאו את הבטון.

כיום משמש הכותל המערבי לתפילה ולהתכנסויות דתיות ורבים מגיעים אליו כדי לחגוג בר מצווה, סיום מסלול בצבא וכדומה.


#כיצד נשאר הכותל המערבי ולא חרב?
במשך שנים רבות הייתה האמונה בקרב היהודים, שכותל מערבי של בית-המקדש מעולם לא חרב. כבר במאות הראשונות שאחרי החורבן, התפלאו בני הדור ההוא כיצד שפר גורלו של הכותל המערבי והוא שרד, בניגוד ליתר שלושת הכתלים.

התשובה הדתית הייתה, שהיותו הכותל הסמוך ביותר למקומה של השכינה היא ששמרה עליו. ארון-הברית שבבית המקדש הראשון סמוך לכותל המערבי. כך היה בבית-המקדש הראשון. אבל בבית-המקדש השני כבר לא נמצא ארון-הברית בבית המקדש, אז מה שמר על הכותל מהריסה?

הטענה של המאמינים היא שגם אם ארון הקודש נעלם ממנו, השכינה מעולם לא זזה מהכותל המערבי של המקדש ולכן הוא המשיך להישמר מהריסה.

אבל יש סיפור אחר, מדרש אגדה יהודי, שמסביר את פשר שמירת הכותל המערבי מהרס. על פי הסיפור פקד טיטוס, מפקד הלגיונות הרומיים שכבש את ירושלים, על ארבעה מבכירי המפקדים שתחתיו, להרוס את בית המקדש היהודי. על כל אחד מהם הוטל להרוס כותל אחד מקירות בית המקדש. זה שנפל בחלקו להרוס את הכותל המערבי ניסה לבצע את ההוראה, אבל נכשל בכך. כששאל אותו טיטוס מדוע לא בוצעה פקודתו, ענה לו המפקד הנפחד שאם היה הורס את הכותל האחרון שנותר, לא יכולים היו בני הדורות הבאים לראות כמה מרשים היה המקדש שהרס טיטוס. טיטוס, שהיה מרוצה מהתשובה המחמיאה, ויתר לו.

אגב, אנו יודעים היום שקירו המערבי של המקדש התנשא לגובה רב. במרוצת הדורות נהרס הקיר כמעט לחלוטין ומה שנותר ממנו הוא הכותל של ימינו.


הנה הכותל המערבי בירושלים:

https://youtu.be/G23xViUtrNQ?t=15s
ממתקי ג'עפר
קונדיטורית ג'עפר
#הכנאפה הטוב ביותר בירושלים

קונדיטורית ג'עפר היא כנראה המוסד היחיד שמוסכם על כולם בתור הטוב ביותר בתחומו. כאן תמצאו את הכנאפה הטובה בירושלים ואולי בכל הארץ. על הכנאפה שלהם, עם שערות הקדאיף האדומות, מונחת היטב שכבת הפיסטוק וגבינת העזים החמה והמתוקה שהם מייבאים משכם, המקום שמספרים שבו הומצא הכנאפה.

כאן נמכרים שני סוגי הכנאפה המסורתיים - הג'ינג'י, עם איטריות הקדאיף, וכנאפה סולת מעולה גם היא, אבל פחות מפורסמת. עם המנות תוכלו לקבל מי סוכר שאותם תצקו בעצמכם. זהירות מתוק!

ואגב סוכר, לא מומלץ לשתות עם הכנאפה משקאות ממותקים. יש קנקן מי ברז על השולחנות - שתו מים!

סיימתם? - לפני שאתם הולכים תוכלו לקנות אצל ג'עפר דברי מתיקה ערביים, כמו בקלאווה, בסבוסה ומגוון ממתקים מזרחיים נוספים.

השוק המוסלמי, על רחוב בית הבד, ירושלים. 02-6283582.
שעות פתיחה: א'-שבת שעות הבוקר המוקדמות- אחר הצהריים


הנה הכנאפה קדאיף של ממתקי ג'עפר:

https://youtu.be/dgtaX0tZKEw


הקארדו
הקארדו
#על הרחוב המרכזי והעתיק של ירושלים

אין הרבה רחובות פעילים בעולם, שניתן לראות בהם תקופות שונות, כמו הקארדו (Cardo) שברובע היהודי בירושלים. ברחוב העתיק הזה, נתחיל לנוע בתקופה הרומית, נמשיך לתקופה הביזנטית, נראה שרידים של התקופה הצלבנית והעותמאנית - התקופות שבהן הוא היה קבור מתחת לאדמה ונראה את ההתעוררות שלו לחיים בתקופה הישראלית, המודרנית.

באופן כללי "קארדו", שבלטינית פירושו "לב", משמעותו המרכז. רחוב הקארדו בערים הרומיות הוא לב העיר - אותו רחוב שבו מתקיימים רוב המסחר והתנועה בעיר. המודל של רחוב כזה אצל הרומאים היה קבוע והם נהגו לשכפל אותו בערים ובמחנות צבא רבים שלהם. ניתן למצוא אותו בעיקר בערים הרומיות שבמזרח התיכון, בצפון אפריקה, בסוריה ובירדן. גם בישראל הוא נמצא, בשרידי הערים קיסריה ואנטיפטריס, היא תל אפק, שליד ראש העין.

הקארדו שברובע היהודי הוא רחוב עמודים רחב ומרוצף בלוחות אבן, שהתגלה כאן בשנות ה-70. הוא נחפר ולאחר מכן שוחזר לרחוב מסחר פעיל בימינו, עם חנויות ושירותים, המאפשר לחוות מעט מהעבר, בימינו אנו.

רוחבו הכולל של הקארדו הוא 22.5 מטר וממנו נחשף רק חלק. במרכזו יש מעבר שחלק ממנו פתוח לשמיים ורוחבו 12.5 מטרים. משני צידי הקארדו יש שורת חנויות ומעליו הוקם גג רעפים, שנתמך בשורת עמודי אבן בגובה 5 מטרים. הגג מגן על הרחוב מפני גשם ושמש. אגב, חוץ מעמוד אחד, כל העמודים שנחשפו היו שבורים. רק עמוד אחד התגלה שלם, מתחת ליסודות בית הכנסת "צמח צדק" שבקצהו הדרומי של הקארדו.

הקארדו הוא אחד המקרים הנדירים שבהם החיו סביבה בת 2,700 שנה והפכו אותה לסביבת מסחר פעילה, גם אם לא פורחת. זה לא קרה במקומות אחרים בירושלים, בהם נמנעו יוזמות כאלה על ידי הארכיאולוגים, שאמרו, ובדרך כלל בצדק, שאסור לתת לחיי היום-יום להרוס מורשת עתיקה, היסטורית ומדעית. כאן, בקארדו של הרובע היהודי, הצליחו לחבר בין ימינו לבין היסטוריה עתיקה ולהפוך אותם לאחד.


#על האדריכלים שאמרו לארכאולוגים היכן לחפור
הסיפור המופלא הזה מסופר בבתי ספר לאדריכלות בכל העולם והוא עוסק ברחוב העתיק שגילו אדריכלים מודרניים חרוצים ומוכשרים, בכוח הלימוד ומקוריות המחשבה.

שכן הקארדו לא נחפר באופן רגיל, על ידי ארכיאולוגים נחושים. למעשה, מדובר בתגלית ארכיאולוגית שנולדה במוחם של 3 אדריכלים צעירים שזכו במכרז לשחזור הרובע היהודי, כדי להשיב אליו את החיים, לאחר שהפך בתקופת השלטון הירדני לשכונת עוני עלובה.

האדריכלים הצעירים בחנו את מפת מֵידְבָּא, מפה עתיקה שהתגלתה ברצפת כנסייה בירדן ובה הופיעה ירושלים במידת פירוט מסוימת. הם ראו שבמפה מופיע הקארדו, רחוב העמודים המרכזי של העיר העתיקה. הם הצביעו על מקום מסוים וטענתם הייתה שהקארדו מסתתר למטה. ארכיאולוג בכיר, שאיתו התייעצו, צחק. אבל למרות זאת, הסכים לחפור ולבחון את המקום שבו הם טענו שמסתתר תוואי הרחוב הקדום. די מהר הוא נתקל בשכבה קשה ואז שוב ושוב, במקומות רבים. יש שם רצפה, קבעו המומחים. כמו שאתם כבר מבינים, היה שם רחוב. אבל האם זהו הקארדו?

מתחילים לחפור כשהמטרה היא לגלות את בסיסי העמודים המסודרים, לחשוף את תעלת הניקוז שאליה זרמו מי הגשמים מגגות בתי הרחוב ומשם לחשוף את הרחוב הקדום עצמו. הסתבר שהאדריכלים צדקו לאורך כל הדרך. גם הארכיאולוגים נוכחו שאכן זהו הקארדו המפורסם.

בשלב הבא החלו הבונים לחדש את הקארדו העתיק ולשלב אותו ברחוב מסחרי מודרני. מערימת בתי מלאכה ובתים מוזנחים, שלידם חורבות ממלחמת העצמאות, הם יצרו רחוב מסחרי משוחזר, שבקומות התחתונות שלו חנויות ויחידות מגורים בקומות העליונות, שנבנו מעליהן.

היום הקארדו הוא אחד מהשחזורים המפורסמים בעולם, רחוב המשלב ישן עם חדש, עתיק עם משופץ וקניות מודרניות במתחם שיש בו ניחוח של ימי קדם.


#מהי מפת מֵידְבָּא?
מפת מֵידְבָּא היא מפה עשויית פסיפס, שנעשתה בסביבות המאה ה-6 או ה-7 ונמצאת בכנסיה בעיר מֵידְבָּא שבירדן. המפה מתארת את ארץ ישראל וסביבתה, עם דגש מיוחד על אתרים דתיים בה. הקטע המפורסם במפה הוא הקטע המתאר את ירושלים.

מפת מֵידְבָּא היא דוגמה למפה עתיקה שאינה מיועדת לניווט בשטח. זאת מכיוון שהיא לא צויירה על פי קנה מידה גאוגרפי, אלא על פי החשיבות הדתית-רוחנית של המקומות שמופיעים בה (מקומות חשובים יותר הם מובלטים וגדולים במפה). זו גם הסיבה שהיא נמצאה במקום תפילה נוצרי עתיק, כמו כנסיית גאורגיוס הקדוש. בנוסף, המפה היא עדות היסטורית המוקדמת ביותר, לבנייתה של כנסיית הקבר בירושלים.


הנה הקארדו בירושלים:

https://youtu.be/veGXBZs8SiE


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.