» «
נהר הוויסלה
נהר הוויסלָה
#על הנהר העובר בקרקוב

נהר הוויסלָה (Vistula River) הוא אחד המרכיבים היפים של הביקור בקרקוב. הנהר הנפלא הזה, שגשרים יפים נפרשים מעליו, זורם לאורך מאות קילומטרים.

בולט כאן גשר רומנטי בשם "גשר האהבה" (Ktadka Ojca Bernatka), שעובר מעליו ונמצא דקות אחדות של הליכה מבית הקברות היהודי בקאז'ימייז'. כבר מרחוק כשמתקרבים אליו, מזהים ממנו נצנוצים מסתוריים. כשמתקרבים רואים על המעקה שלצידי הגשר אלפי מנעולי מתכת, בשלל צבעים.

כן, גם כאן יש את המנהג הרומנטי של תליית מנעולים בידי זוגות, המבקשים בכך שאהבתם תישמר לתמיד. את המפתח הם נוהגים להשליך מיד אחר-כך לנהר. כל סיפור המנעולים הרומנטיים, שתולים על הגשרים בערים שונות בעולם, הוא קלישאה. אבל היי, גם האהבה היא הקלישאה הגדולה מכולן וכמה שהיא כיפית!

מקור המנהג, אגב, הוא מהסרט האיטלקי "אני רוצה אותך", בו נהג כך הזוג שבמרכז העלילה.

בשביל שנמתח לאורך הנהר בקרקוב תוכלו לעשות הליכה או לרוץ, מה שייתן לכם נקודת מבט נחמדה וישלב רגעים יפים בנוף המיוחד של קרקוב והוויסלה, ביחד עם פעילות גופנית נהדרת שהיא תמיד טובה.

גם חובבי היוגה או המדיטציה יוכלו למצוא כאן נקודה נאה לפעילויות הללו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/4KeWlL1pkN0?t=15


ביקור במקום:

https://youtu.be/XFtXrNdt1Pw
דמבוביצה
נהר דַמְבּוֹבִיצַה
#על נהר דמבוביצה שעל גדותיו שוכנת בוקרשט


נהר הדַמְבּוֹבִיצַה (Dâmbovița) הוא הנהר שחוצה את בוקרשט ובמידה רבה אחראי להצלחתה הרבה והפיכתה לבירת רומניה.

אורכו של הדמבוביצה 237 קילומטרים. הוא נובע מהרי פגראש (Fagaras) שברומניה, זורם דרך בירת רומניה, בוקרשט, ונשפך לתוך הארג'ש (Argeș).

על גדות הנהר הזה נולדה בוקרשט כעיר קטנה ובמשך מאות שנים רבות הוא שימש כמקור העיקרי למי שתייה לתושבי העיר בוקרשט.

אבל כדי להפוך למעצמת מסחר לא מספיק להיות עיר על נהר משמעותי כל כך ברומניה. חיזק את בוקרשט מירצ'אה הזקן, מי שהיה סבו של וולאד צֶפֶשׁ, הידוע בכינויו המאיים "דרקולה". מירצ'אה, שליט וולאכיה באותם זמנים, בנה בעיר את מבצר ההגנה שקיבל את השם "דמבוביצה". באמצעותו הוא תכנן להגן על העיר מפולשים זרים, כמו התורכים והטאטרים.

הוא די הצליח, כי כך התפתחה בוקרשט והפכה למקום מפגש מרכזי לסוחרים מרחבי רומניה. למעמדה המצוין כעיר מסחר מרכזית תרמה בין השאר ישיבתה של בוקרשט על שתי גדות נהר הדמבוביצה, שבהמשך, במרחק של כ-70 קילומטרים מבוקרשט, מתחבר לנהר הדנובה הגדול, שהוא חלק מאגן הניקוז שלו.


מבט מקרוב על הנהר:

https://youtu.be/pswDWafdOsY
נהר הטז'ו
נהר הטֶז'וּ
#על הנהר שעובר בעיר ליסבון

נהר הטֶז'וּ (Tejo), או בספרדית טָאחוֹ, הוא הנהר הארוך ביותר בחצי האי האיברי וכמעט הכי גדול בחצי האי, אחרי נהר האברו.

על שום השתקפות הזהב שלו, הטֶז'וּ מכונה בליסבון "ים הקש". במשך מאות שנים היללו ופיארו אותו משוררים וציירים והוא חלק מהתרבות הפורטוגזית.

זהו נהר משמעותי ביותר בחצי האי האיברי. פני המים שלו משתנים לאורך השנה ולא פעם גורמים להצפות באזורים שונים. ההצפה הכבדה ביותר שלו התרחשה בעקבות רעידת האדמה בליסבון, בשנת 1755.

שני גשרים המחברים את חלקיה של ליסבון, נמתחים מעל נהר הטז'ו. אחד מהם הוא גשר 25 דה אבריל, שנבנה בשנת 1966 ומציין את יום מהפכת הציפורנים. השני הוא גשר ואסקו דה גאמה, שאורכו 17.2 קילומטרים ונכון לכתיבת המקום הוא הארוך בגשרי אירופה.

מקורותיו של הטז'ו הם בספרד. הוא זורם לאורך של כ-1,007 קילומטרים, עד שהוא נשפך אל האוקיינוס האטלנטי. הוא מתחיל בהרים של אזור טרואל שבאראגון, זורם מערבה, דרך הערים הספרדיות ארנחואז וטולדו, ומשם אל סנטרם וליסבון שבפורטוגל. בסמוך לאחרונה הוא נשפך לאוקיינוס האטלנטי.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/3ye3GfmaQwA
נילוס
נילוס
#על הנהר שהוא עורק החיים של מצרים

אתם נמצאים ליד הנהר בקהיר, בסמוך לדוכן התה של יאסר. שתו כוס תה טובה והביטו בנהר הנילוס (Nile), הברכה של מצרים מזה אלפי שנים וסוד הצלחת התרבות העתיקה שלה.

הנילוס הוא הנהר הארוך ביותר שזורם ביבשת אפריקה ואורכו 6,650 קילומטרים. זהו גם הנהר השני באורכו בעולם כולו.

נהר הנילוס מגיע מההרים הטרופיים של אפריקה ומביא מי גשמים לעבר המדבריות שבצפון אפריקה ולמצרים ונשפך אל הים התיכון. הנהר הזה הוא אולי הסיבה העיקרית להצלחתה של מצרים העתיקה. מעבר לתרומתו המכרעת לחקלאות המצרית, הוא היה גם ציר התחבורה החשוב ביותר של התרבות העתיקה והחשובה של זמנה.

בהיות התנועה המדברית ביבשה קשה מאד, השיט על הנילוס היה אמצעי התחבורה השימושי והנוח ביותר במצרים הקדומה. סירות עשויות מהגומא שצמח על גדות הנהר הן ששמשו לתנועה על מימי הנילוס. בחיי היום יום השתמשו המצרים הקדמונים בסירות כדי להוביל על פני הנילוס תבואות, סחורות וחומרי בנייה.

גם בלוויות נהגו המצרים להשיט את המתים על פני הנהר וכך להביאם לקבורה. ביחד עם המת נהגו להשיט על סירות את הרכוש, בעלי החיים והעבדים הנקברים איתו, בדרכם האחרונה אל הקבר. פפירוסים, קנים, דוחן, דורה ופרחים לטקסים - כל הצמחיה ששמשה את הפרעונים גדלה לידו..

אבל בחקלאות היה הנילוס הכי חשוב למצרים הקדמונים. הנהר הזה היה האחראי לכל השפע של מצרים העתיקה. כשהציף את האזורים שלידו, פיזר הנילוס חומרים מזינים ומינרלים על פני האדמה וכך הביא לדישון מתמיד של גדות הנהר. ואכן, האדמה שליד הנילוס הייתה תמיד פוריה ומצוינת לגידולים חקלאיים.

הפרעונים הראשונים החלו בבנייה של מערכת השקיה מרשימה שהציפה במכוון אזורים חדשים ליד הנילוס. בשביל שיטת ההצפות הזו הם יצרו רשת מסועפת של תעלות להולכת מים. כמו כן הם יצרו מערכת סכרים, שבאמצעותה בלמו את מי הנהר מלשטוף את הכל. כך העבירו המצרים את מימי הנילוס לשטחים נרחבים של אדמות, כדי להשביח אותם לחקלאות ובו בזמן שמרו על השדות מהצפות לא מבוקרות.


#הגאוגרפיה של הנהר
"הנילוס הלבן", אחד משני יובליו של הנהר, מתחיל את דרכו בימת ויקטוריה, אגם ענקי שממנו הוא יוצא, דרך אוגנדה וסודן, עד לעיר חרטום שבסודן, מקום שבו הוא מתאחד עם הנילוס הכחול שמקורו הוא באגם טאנה, האגם הגדול ביותר באתיופיה. שניהם ממשיכים ביחד צפונה כנהר אחד, שחוצה את סודן ואז את מצרים. מצפון לקהיר הנילוס מתפצל לשני ערוצים, רוזטה ודמייטה, שביניהם נוצר המשולש החקלאי העצום שנקרא "הדלתה של הנילוס". השם, אגב, לקוח מהאות היוונית דלתא, שצורתה משולשת (Δ). מהדלתה של מצרים נשפכים מי הנילוס אל הים התיכון.

הנילוס, או "מתת הנילוס" כמו שקראו לו במצרים הקדומה, תרם לארץ המדברית היבשה המון. עד כדי כך שהמצרים הקדמונים ראו בו נהר קדוש וערכו טקסים דתיים רבים שהוקדשו לו. במשך דורות רבים היא התקיימה בזכות מימיו. הנהר השיט סוחרים לארצות רחוקות, קיים את החקלאות של מצרים, השקה במי שתייה את המצרים וקיים כפרים ויישובים רבים לאורכו. על גדות הנהר הארוך נולדה ממלכת מצרים הקדומה, מהתרבויות המפוארות והחשובות בהיסטוריה.

השם "נילוס" הוא שמו היווני והמוכר בעולם של הנהר. השם העברי שלו, היאור, מופיע בתנ"ך, למשל בסיפור משה בתיבה.


הפלגה על הנילוס:

https://youtu.be/E5W64lVJhmk


פלוקה על הנהר:

https://youtu.be/BOubbAli6SU


ועוד מנופי הנילוס:

https://youtu.be/5Dna_jgNgy4

נהרות

נהר הצ'או פרייה
נהר הצָ'אוּ פְּרָאיָה
#על הנהר שחוצה את בנגקוק

את בנגקוק, השוכנת על גדות נהר המֶה נָאם צָ'אוּ פְּרָאיָה (Mae Nam Chao Phraya), נהגו לכנות בעבר "ונציה של המזרח". הסיבה היא כמובן הנהר העובר בה ותעלות המים הרבות שנחפרו ממנו ועוברות ברחבי העיר.

באורך של 372 קילומטרים, הנהר הזה, שפירוש שמו הוא "הנהר המלכותי", הוא הנהר העיקרי של תאילנד. מקור הנהר בצפון תאילנד, משם הוא יורד, דרך הבירה בנגקוק, עד שהוא מתרוקן אל מימי מפרץ תאילנד. למעשה, תוחם הנהר את העיר בנגקוק ממערב. לאחר שהוא חוצה את העיר מצפון לדרום הוא נשפך אל מפרץ סיאם, כשבשפך שלו נמצא גם נמל בנגקוק.

במקביל לתפקידו ההיסטורי, כחלק מהמורשת של העיר, משמש הנהר גם למטרות יומיומיות ושימושיות בחיי העיר. השימוש של תושבי בנגקוק בצ'או פרייה מתחיל בהיותו נתיב תחבורה מרכזי בעיר. סירות האוטובוס היעילות של בנגקוק עולות ויורדות בנהר ללא הפסקה, בין התחנות הקבועות שלהן, ללא פקקי תנועה ובנסיעה זולה ויעילה. רובן, אגב, עוצרות לאורך הגדה המזרחית של הנהר.

הנהר משמש גם לשיט לתיירים, מקום לתחרויות ספורט, למפגני ראווה. בעבור חלק מתושבי השכונות העניות שעל גדותיו, הוא משמש גם בימינו לרחצה ולכביסה.

מספר גשרים מתוחים מעל הנהר והם נחשבים לאחדים מהגשרים החשובים בתאילנד. ביניהם בולטים גשר רמה ה-6, שהוא גשר הרכבות הארוך במדינה, גשר רמה השמיני המופיע על גבי שטרות 20 באט ואורכו 2.45 קילומטרים, גשר המיתרים רמה התשיעי שהוא מהארוכים מסוגו בעולם ואורכו 780 מטרים וגשר מגה שחוצה את הנהר פעמיים והוא מנתיבי התחבורה החשובים והנוחים של העיר. אחרון כרגע הוא גשר פרה פין קלאן, שאורכו 659 מטרים.

אגב, אם הגעתם לנהר באמצעות הניווט שלנו ב-Guidol, אתם עומדים ליד מזח הסירות היוצאות לשיט על נהר הצָ'אוּ פְּרָאיָה ובתעלות העיר. השייט הזה שווה בהחלט והוא מאפשר הצצה לחיי העיר המסורתיים שהתקיימו בעבר והמקדשים המסורתיים שעל הנהר. אבל ממנו תקבלו מבט גם אל העיר המודרנית והמסעירה שמתפתחת על גדותיו, דרך השווקים הצפים והעולם שמתנהל כאן, ממש על המים.


#טיפים
כשאתם רוצים לרדת, כדאי שתודיעו על כך לכרטיסן משום שה"נהג" לא עוצר אוטומטית בתחנה. גם אם אין לכם יעד ספיציפי, מומלץ לשוט בנהר, מה שמאפשר להתרחק מכל הרעש וההמולה של בנגקוק.

אם תרצו לשוט על הנהר, השתדלו להגיע בבוקר מוקדם יחסית. התור לסירות בשעות העומס צפוף ועמוס וההמתנה לתורכם על הסירה יכולה לקחת זמן רב.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/S5pMW_n6T_o


ומבט נוסף:

https://youtu.be/x7PvjOJDKlE
תעלת סן מרטן
תעלת סן מרטן
#על התעלה

ביחד עם כמה תעלות אחרות, תעלת המים סן מרטן, שממוקמת בפריז, יוצרת את רשת התעלות הפריזאיות שאורכן הכולל 130 קילומטר.

כאשר נחנכה התעלה, היא הייתה נתיב תחבורה חשוב להעברת סחורות לחלק הזה של העיר. היא מחברת בין נהר הסן מדרום לבסטיליה לתעלת סן דני שנשפכת חזרה אל הסיין בפיתול הצפוני שלו מחוץ לעיר. התעלה בעצם קיצרה ב-12 קילומטרים את נתיב השיט לאורך הסן. לאורך התעלה יש הפרשי גובה של עד 25 מטרים ולכן נקבעו בה 9 סכרים שבהם ניתן לאזן את גובה המים.

התעלה נמצאת ברובע העשירי של פריז והיא משמשת אף כמעגן סירות. תחילתה בקצה רחוב ליאון ז'וּאוֹ (Leon Jouhaux) והיא מגיעה עד כיכר סטלינגרד, שם היא מתחברות לתעלות נוספות ונשפכת לנהר הסן. התעלה עוברת ליד פסל "גריזט העצובה", שלידו מגוון רחב של בתי קפה, מסעדות, חנויות וגלריות.

תעלת סן-מרטן משרתת כיום בעיקר נוסעים בסיורים תיירותיים וכמעט ואינה משמשת להעברת סחורות. היא פתוחה כ-363 ימים בשנה, ופריזאים רבים נהנים לטייל לאורך גדותיה, שמהווים כיום אזור בילוי אופנתי.

ההליכה לאורך התעלה שלווה ונעימה, הבתים לא מפוארים ועמוסים, אווירה אנושית ויומיומית. זוהי לחלוטין אווירה שונה ממה שאנחנו רגילים לכנות "פריז הסואנת". בימי ראשון נחסמת תנועת כלי רכב לאורך התעלה והרחובות הופכים להיות נתיבי שעשוע ופנאי עבור רוכבי האופניים, הסקטים והרולר בליידס.

במאה ה-19 התעלה הייתה נושא בציוריו של האמן אלפרד סיסלי, ביניהם הציור "מראה של תעלת סן-מרטן בפריז".


#היסטוריית התעלה

התעלה הוקמה במאה ה-18 ונפתחה לראשונה בשנת 1825 כדי להוסיף מים נקיים למערכת המים העירונית.

בעבר, לפריזאים הייתה אספקת מים חלשה ולא איכותית, למרות בארות המים שהיו מפוזרות בעיר. בשנת 1802 החליט נפוליאון לתקן את המצב הזה כדי לעזור למנוע את המגיפות שנבעו מתנאי ההגיינה הקשים. שַפְטֶל, מושל העיר פריז, הציע לחזור לרעיון שהועלה כבר במאה ה-16 להתחבר לתעלה אחרת. החפירות החלו מיד ומומנו באמצעות מיסים חדשים שהוטלו על היין בשנים אלו.

העידן המוצלח ביותר של התעלה היה במאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20, בשנים אלו התנועה הייתה אינטנסיבית מאד: התעלה לא הביאה רק מים, אלא גם דגנים וחומרי בניה.

התחרות על דרכי המסחר ופיתוח מסילות הרכבת החלישו את התחבורה בנהרות והביאה להיעלמות מפעלים, מחסנים ובתי מלאכה. בשנות ה-60 של המאה ה-20, פומפידו נשיא צרפת באותה תקופה, תכנן לסלול כביש במסלול התעלה אך נאלץ לזנוח את התוכנית לנוכח התנגדות של תושבי פריז.

מבט מקרוב על התעלה:
https://www.youtube.com/watch?v=4DFPhLL9L7E
נהר הסן
נהר הסן
#נהר הסיין

נהר הסיין שחוצה את פריז הוא מקום אידיאלי לטיול נעים שבו תוכלו לספוג את הנוף והאווירה הפריזאית. אך הנהר המיוחד הזה הוא הרבה יותר מנתיב תחבורה ואטרקציה תיירותית. הוא מחלק את העיר לשניים - פריז העליונה ("הגדה הימנית") המהווה את מרכז המסחר ופריז התחתונה ("הגדה השמאלית"), שבנתה לעצמה תדמית שיקית ואינטלקטואלית. אורכו של הנהר 780 קילומטרים.

הנהר יוצא מצפון צרפת והוא מנתיבי המסחר העיקריים בו. בנוסף לפריז, הוא עובר בערים טרוֹאה, רואֶן ולה-הבר.

במהלך טיול על גדותיו ניתן לראות כמה מן האתרים החשובים בעיר, ובהם מגדל אייפל, קתדרלת נוטרדם, ארמון בורבון, מוזיאון אורסיי, מכון העולם הערבי ועוד.

את נהר הסיין מקשטים 38 גשרים, ביניהם הפונט נף. על הגשרים תוכלו לעלות ולעבור באמצעותם לגדה הנגדית. הגשר "הצעיר" והאחרון שנבנה בו הוא גשר שארל דה גול. בשעות בין הערביים והערב כדאי להגיע לאזור גשר האומנויות שליד הלובר, שמושך אמנים רבים שמגיעים לצלם את הנוף בשעה קסומה זו. נהר הסיין אמנם לא נהר רחב מאד, אולם לגשרים שעליו שמור מקום נכבד בתולדות הארכיטקטורה והבנייה הציבורית.

בתקופה שצרפת היתה פרובינציה רומאית, נהר הסן היה ידוע בשם הלטיני "סקוונה" (Sequana), כלומר "שמוצאו מנהר היון".


#"הגשר הישן" של נהר הסיין
הפון נף, הידוע בכינויו "הגשר הישן", הוא הגשר הישן ביותר בפריז. הוא הוקם בשנת 1578. יש גשרים שנבנו על יסודות של קודמים להם ושמרו על שמם, אך הפון נף עומד על תילו יותר מ-400 שנים, מה שמקנה לו את הוותק הרב ביותר מבין 38 הגשרים שעל הנהר. בשנת 1986 משך הגשר את תשומת ליבו של כריסטו, האמן הסביבתי שנודע בעיטוף חלקי נוף בבדים גדולים והוא לקח על עצמו את עטיפת את הגשר.

פון נף נבנה במטרה לפתור בעיה עתיקת יומין: עומס תנועה. כן כן, ממש כמו בכבישים. בגשרים השכנים לו - גשר החלפנים וגשר נוטרדאם, היו פקקים ועומסים של יותר מדי אנשים ונדרש לפתוח מעבר נוסף בין שתי גדות הסיין.

אל הגשר הזה הגיע המלך הנרי השלישי לאחר מסע ההלוויה של שני ילדיו הקטנים. בגלל האבל הכבד ששרר בעיר בתקופה זו, הגשר כונה במשך זמן מה "גשר הדמעות". אחר כך הוא קיבל את הכינוי "גשר השיכורים" בשל מס היין שהוטל על ספינות שהפליגו תחתיו. גם הכינוי הזה אבד במהלך הזמן ונותר השם הרשמי וחסר ההשראה - פון נף.

לאורך קשתותיו של הגשר מפוסלים פרצופים קפואים בעוויות משונות. לפי האגדה, אנשי החצר של הנרי השלישי שימשו השראה לפסלים. הגומחות, המתאימות לזוגות רומנטיקנים, שימשו בעבר למסחר ולעסקים מפוקפקים. כמו כן, בשנים הראשונות לאחר הקמתו הפך הגשר החדש למרכז זנות תוסס, בשל התפיסה של אזור הגשרים כ"אזור דמדומים". במאה ה-17 החליטה משטרת פריז לנקות את נגע הזנות מן הגשר החדש ולנקוט בפעולות משמעותיות כנגדו.


#חלוקת העיר לשניים

נהר הסיין מחלק את העיר פריז לשניים - פריז העליונה ("הגדה הימנית") ופריז התחתונה ("הגדה השמאלית").

הגדה הימנית מזוהה עם אזורים אלגנטיים ויוקרתיים כמו כיכר ונדום או פלס דה ווז'. הרחוב המפורסם ביותר בגדה הימנית הוא השאנז אליזה, אך ישנם בו עוד רחובות חשובים כמו רחוב ריבולי, רחוב דה לה פה, רחוב סנט אונורה ועוד.

האוכלוסייה שנמצאת בגדה הימנית מורכבת. מצד אחד יש בה שכונות עשירות ושופעות במערב לצד שכונות פועלים ומהגרים עממיות ועניות יותר. הגדה הזו, הימנית, היא קדחתנית, מסחרית, פונקציונאלית ובעלת צפיפות אוכלוסין גדולה. רוב החברות המובילות, הבנקים והפעילות העסקית מרוכזים כאן.

הגדה השמאלית מזוהה כבוהמיינית וסטודנטיאלית יותר. היא שקטה, ירוקה והיסטורית יותר. הרובע הבולט בה הוא הרובע הלטיני.

הרחובות העיקריים בגדה השמאלית הם שדרות סן ז'רמן ושדרות סן מישל. אך מעבר להבדל הגיאוגרפי בינה לבין הגדה הימנית, הכינוי מתייחס למאפיינים תרבותיים וחברתיים באוכלוסייה עצמה. כמו כן, מרוכזים בגדה השמאלית מרבית המוסדות, כמו אוניברסיטאות, מכוני מחקר ובתי חולים.


#האיים של נהר הסיין
דומה שאין נהר בלי אי ושני האיים הקטנים שבמרכז נהר הסיין הם פיסות קרקע של פחות מקילומטר רבוע אחד. האיים, איל סן לואי (הקטן יותר מהשניים) ואיל דה לה סיטה, נראים כפנינים קטנות בתוך הנוף הפריזאי המקומי. הם מרכזי תיירות סואנים המשלבים ארכיטקטורה בסגנון ימי הביניים עם אטרקציות מודרניות.

איל סן לואי נקרא על שמו של לואי התשיעי מלך צרפת. הוא מחובר במערכת גשרים ליתר חלקי פריז - גשר סן לואי (המחבר את האי לאיל דה לה סיטה), גשר לה טורנל (המחבר את האי לגדה השמאלית), גשר לואי פיליפ (המחבר את האי לגדה הימנית), גשר מארי (המחבר את האי לגדה הימנית אף הוא) וגשר סולי (החוצה את האי מהגדה הימנית לשמאלית). האי משמש היום בעיקר למגורים, אך בעבר הוא היה שני איים לא מיושבים ששימשו כשדה מרעה בקר וכמקום לאחסון עצים.

באיל דה לה סיטה, הגדול יותר מהשניים, ממוקם מאז התקופה הרומית ארמון בקצה המערבי ואילו הקצה המזרחי הוקדש מאז אותה תקופה לענייני דת. בין היתר תוכלו למצוא עליו את קתדרלת נוטרדם. השטח בין קצוות האי נועד, עד שנות ה-50 של המאה ה-19, למגורים ולמסחר, אך מאז הספיקו למקם עליו את בנייני משרד המשטרה, היכל הצדק הפריזאי, בית החולים אוטל דייה Hôtel-Dieuu ועוד. כיום, רק החלקים המערבי והצפוני של האי משמשים למגורים וביניהם תוכלו למצוא אפילו כמה שרידים לבתים מהמאה ה-16.


#נהר הסיין לתיירים
כמעט בכל עיר הממוקמת ליד המים, המים מהווים סוג של מראה שבה העיר מוצאת השתקפות משלה. במשך מאות שנים, משוררים, ציירים, פילוסופים, סופרים, אדריכלים, אוהבים, מתאבדים ואף תיירים - חשו את המשיכה החזקה הזו למים. אין זה מקרי שהעיר התפתחה סביב השדרה הענקית הזו, או שהשבטים הפריזאים המוקדמים הותקפו כאן על ידי הרומאים. הנהר, אגב, עדיין מהווה את נתיב המים המסחרי הראשי של פריז.

לעתים קרובות מתבלבלים התיירים בין 2 הגדות - הימנית והשמאלית והם מבזבזים שעות בחיפושים במפות ומנסים להבין באיזה צד של הנהר הם עומדים. החוכמה היא לזכור שכשאתה עומד במורד הנהר (בכיוון השיפוע של הנהר), הגדה השמאלית משמאלך והגדה הימנית מימינך. אם אתה לא מצליח להבין לאיזה כיוון זורמים המים, חפש פיסת פסולת צפה ובחן לאיזה כיוון היא שטה.

על נהר הסיין יש 32 גשרים, חלקם יותר מרשימים מהאחרים. הגשר העתיק ביותר הוא פונט נף, שהונצח על ידי אמנים ומשוררים ואף הוזכר בסרטים במאה ה-20.

הגשר חוצה אי קטן וממנו מתחילים סיורים מודרכים על סירות קטנות. באביב או בקיץ זה מקום נפלא לבלות בו על ספסל מתחת לעצי הערבה, להשתזף מעט ולטייל בגנים המטופחים במרכזו. אם אתה אדם שאוהב להביט בסירות, זו נקודה מצוינת. למעשה, זה אחד מהמקומות הנחמדים ביותר להסתובב בהם בפריז.

עוד גשר פופולרי הוא פון דז אר, הבנוי ממתכת ומיועד לגמרי עבור הולכי רגל. מעליו נשקף מראה נוף מדהים, אולי מהיפים בפריז. אנשים מביאים איתם בקבוקי יין ועושים פיקניק, אחרים מביאים גיטרות והאווירה תמיד קלילה וחגיגית. מתחת לגשר, על הרציפים מצד ימין ומצד שמאל תוכלו לראות המון משתזפים, רוכבי אופניים, עגלות ורצים.


#טרגדיות בנהר הסיין
נהר הסיין הוא אזור תיירות רומנטי ומרהיב, המאפשר לראות את העיר מזוויות שונות, אך בחורף, בעיקר לעת לילה, עשוי הנהר להפוך לאתר אפלולי ואפילו מפחיד. את הסיפורים אליהם נחשפו מימי הנהר הזה, אנחנו לא רוצים לדמיין. הנתונים מלמדים על 10 מקרי רצח המתרחשים בנהר בכל שנה, 120 אנשים המנסים להתאבד. כ-70 גופות נמשות כל שנה מהמים.

אחד מהשמות המוכרים, הוא פול צלאן. המשורר המיוסר של השואה, שבמשך שנים הזדהה עם החוויה הקיומית של עמו. כשהרגיש שהוא אינו יכול להמשיך יותר לחיות את העבר הנוראי, הוא עבר תקופות של משבר נפשי, דכאונות, אשפוזים ולבסוף - צלל אל מותו בנהר זה.

יש גם את סיפורה של "האלמונית מנהר הסיין". בסוף 1880 נמצאה גופתה של אישה צעירה בנהר. על הגופה לא נמצאו סימני אלימות וניתן היה להניח שהיא התאבדה. הפתולוג, שנחשף לגופה בחדר המתים, נדהם מיופייה של האישה הצעירה שנראתה מחייכת במותה וביקש ליצור מסכה של פניה. במהרה החלו המסכות להימכר בשווקים ובחנויות והיא הפכה לפופולרית בקרב הבוהמיינים הצרפתיים של התקופה. המסכה נמצאה בביתם של סופרים, ציירים ומשוררים רבים.

בשנות ה-60 השתמשו במסכה של האישה הלא מוכרת מהסיין בתור פניה של בובת ההחייאה הראשונה וטוענים כי היא הפכה את פניה למנושקות ביותר בכל הזמנים. זהותה האמיתית של האישה המסתורית, מעולם לא התגלתה.

הטרגדיות הגדולות שהתרחשו ליד הנהר, הם הסיפורים המרתקים ביותר, אותם התיירים פחות מכירים. זה לא אומר שנהר הסיין מייצג מוות, אבל מעניין לחשוב על כך כחלק ממחזור החיים.


מבט מקרוב על נהר הסן:

https://www.youtube.com/watch?v=tRwNUED4F_Y&t=249s
נהר שפרה
נהר שְׁפְּרֵה
#על נהר השפרה שבו תוכלו לשוט ולחצות את מרכז ברלין ההיסטורי

נהר השְׁפְּרֵה (Spree) הוא נהר באורך של כ-400 ק"מ, החוצה את המרכז ההיסטורי של העיר ברלין וממשיך עד לשפך שלו אל נהר ההאבל שבמערב ברלין.

השפרה הוא אחד מהמקורות העיקריים של נהר האבל (Havel). לאורך נתיב זרימתו, הוא זורם דרך כמה מדינות בגרמניה, כולל סקסוניה, ברנדנבורג והבירה ברלין.

אם ניווטתם לכאן בגאידול הרי שאתם נמצאים בסמוך לקתדרלה של ברלין כי כאן שוכנות התחנות המרכזיות של חלק מחברות השייט המרכזיות בעיר. שיט בסירה על הנהר (Sightseeing cruise) והתעלות שיוצאות מהנהר היא לדעת רבים אחת הדרכים המהנות לחוות את ברלין, מזווית פחות מוכרת ובשילוב חוויה מהנה לכל המשפחה.

השיט בשפרה עובר בברלין במרבית האתרים החשובים בעיר. יש גם שיט רומנטי של ערב (Evening city tour), המשלב גם ארוחת ערב עם השיט, חוויה נחמדה למי שאוהבים.

אגב, גם פארק שפרה הסמוך לנהר הוא מהמקומות הנעימים והשווים בעיר. מומלץ לשלב עם השיט על הנהר, באותו אחר הצהריים, ולעשות גם פיקניק בפארק.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/cXW0JoKd9-Y


שיט על הנהר:

https://youtu.be/JGO7hWgPVWA


הדרכה:

https://youtu.be/DlCxzhqIHzM


מפלי ניאגרה
מפלי ניאגרה
#על המפלים המרשימים של צפון מדינת ניו יורק

מפלי הניאגרה (Niagara Falls) הם מפלי מים גדולים שגובהם המרבי הוא 51 מטרים. פירוש שמם של המפלים, בשפת שבטי האינדיאנים האירוקווי, הוא "רעם המים". מפלי הניאגרה נמצאים בין ארצות הברית לקנדה, שבה מכנים אותם גם "מפלי הפרסה".

מי המפלים יורדים בהם מימת אירי אל נהר ניאגרה, שמוביל אותם אל ימת אונטריו, שגובהה 100 מטר נמוך יותר מימת אירי הגבוהה.

המפלים נמצאים במרחק של כחצי שעה נסיעה מהעיר באפלו בצד האמריקני וכשעתיים נסיעה מהעיר טורונטו בצד הקנדי. ניתן לשוט בספינה אל קרוב למפלים ולחוש את טיפות המים הזעירות שעפות מהם.


מבט מקרוב:

http://youtu.be/bugEdFA1kOY?t=3s


והנה מפלי הניאגרה מלמעלה:

https://youtu.be/H9P_wkq08XA


הדרכה קצרה:

https://youtu.be/IyBq4AdBKJI


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.