» «
סטון טאון
סְטוֹן טָאוּן, עיר האבן
#על העיר העשויה מאבן

"סְטוֹן טָאוּן" (Stone Town), בעברית "עיר האבן", היא העיר בעלת החשיבות ההיסטורית הגדולה ביותר ומהערים העתיקות של מזרח אפריקה.

עיר הנמל סטון טאון זכתה לשמה על שום אבן האלמוג הלבנה שבה השתמשו לבנייתה. אותה אבן מתפוררת, ההולכת וממוטטת את בתי המידות והארמונות. היא שמקנה לעיר את המראה האופייני שלה, של פאר גדול, ההולך ומתפורר תחת הזנחה הולכת וגדלה.

מהרחובות המתפתלים כמבוך, דרך הכיכרות הקטנים והסמטאות העיוורות - קל לזהות את אופיה המזרחי של העיר הזו. גם אם זכתה להשפעות של שלל תרבויות, מיבשות ותרבויות שונות, אין בסטון טאון את התכנון המערבי המוקפד והאירופי, בעל המרכז הברור שאליו מתנקז הכל, או השדרות הרחבות וכיכרות הפאר.

רואים כאן היטב את ההשפעות הניכרות של הערבים, הפרסים, הפורטוגזים, הבריטים והאפריקנים, על התרבות הרב-גונית של זנזיבר. השפעות הכובשים והשליטים השונים על העיר ניכרות בתרבות, באדריכלות ובהיצע הקולינרי שבעיר, מה שהוליד עיר מרתקת ומגוונת, שאין רבות כמוה באיים טרופיים דומים.

אותות פעילותה של סטון טאון, שהייתה בעבר מרכז למסחר בין יבשות, ניכרים בסגנון האדריכלות והעיצוב העתיקים שלה. סגנון זה מכיל הכל מכל, שכן עיר האבן היא מיקס מרתק של השפעות, כולל בתים בעיצוב הודי וערבי, דלתות עץ מגולפות הנפתחות אל סמטאות ושבילים ציוריים, בתים עם מרפסות מוגבהות, מסגדים שחלקם הגדול מכיל אלמנטים מחצי האי הערבי ומגדלים מעוגלי צורה.

בסטון טאון תראו לא מעט בתי פאר שבנו הסוחרים הערביים האמידים שהתגוררו באי. חלקם היו מאותם סוחרי עבדים שניהלו כאן את המסחר האכזרי בבני אדם. הם אלה שהפכו בני שבטים שנתפסו באפריקה, לסחורה שנשלחה לעבוד אצל האדונים הלבנים באירופה ואמריקה.

בחופה של העיר נמתחת טיילת ארוכה, עם נערים המתחרים בקפיצות אל המים וילדים מקומיים הטובלים בהם. ליד החוף תראו גם בתי מלאכה זעירים לבניית סירות דייג, עמדות תותחים ציוריות ומזח למעבורות המפליגות מכאן. בלילה מתקיים כאן שוק אוכל לילי וייחודי, שבו תוכלו להתפנק במאכלים מקומיים שמכינים למול עיניכם.

משנת 2000 נכנסה העיר לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.


מבט מקרוב על עיר האבן:

https://youtu.be/ZFl-BTq--vk


שיטוט נעים בה:

https://youtu.be/kBV9qiHI934


והחוויות האנושיות בה:

https://youtu.be/BVh2t1p59vU
הבית של פרדי מרקורי
הבית של פרדי מרקורי
#על יליד זנזיבר המפורסם בעולם

לא רבים יודעים שהסולן המיתולוגי של להקת הרוק קווין, פרדי מרקורי, נולד בסטון טאון של זנזיבר, ב-5 בספטמבר 1946. שמו היה פַֿרוֹךְ בּוּלְסָרָה (Farrokh Bulsara). הוריו, היו בני הדת הזורואסטרית, הדת העתיקה בעולם.

מלכתחילה המשפחה היגרה לזנזיבר מהודו, בשל עבודתו של האב, כרואה חשבון. עד גיל 9 חי כאן פַֿרוֹךְ, כנער ממוצא פרסי, שגדל לאחר מכן בהודו ורכש בה השכלה מוזיקלית ובשנות העשרה עבר להתגורר באנגליה, ביחד עם משפחתו.

במהלך השנים, אגב, אימצו לעצמם הזנזיברים, שרצו להתנתק מהאומה הטנזנית ולקבל עצמאות, את הסיסמה מתוך "רפסודיה בוהמית", הלהיט הגדול ביותר של קווין. הסיסמה הייתה "ביסמיללה, בעזרת השם, האם תתנו לי ללכת?"

האירוני היא שבזנזיבר, שם מעריצים את מרקורי ומדברים עליו כאחד מגדולי בניה, שוכחים שהוא היה הומוסקסואל מוצהר, בעוד שכאן, בזנזיבר, אדם מקבל עונש מאסר של 25 שנה על קיום יחסים הומוסקסואליים...


#מי היה פרדי מרקורי?
שנות ה-70 של המאה הקודמת היו ימי השיא של עידן המתקשטים במוסיקת הרוק בעולם. מדיוויד בואי ועד להקת קיס - רבים התקשטו והתחפשו על הבמה. אבל מעל כולם התנשא מלך השואו, פרדי מרקורי, אגדת הרוק הטווסית והסולן של להקת קווין הבריטית, מהלהקות המצליחות בכל הזמנים.

לא רבים יודעים שהזמר עם הקול העוצמתי, התנועות המהממות על הבמה, התלבושות הפנטסטיות והביצועים התיאטרליים והבלתי נשכחים, התגלגל אל הבמה כמעט במקרה. מרקורי, ללא ספק מזמרי הרוק הגדולים בכל הזמנים, נולד בזנזיבר, בשם פארוך בולסרה, להורים ממוצא הודי. הוא למד בפנימייה בהודו לנגן בפסנתר וכשמשפחתו היגרה לאנגליה הוא פנה ללמוד אמנות ועיצוב גרפי. כשהשותף שלו לחדר במכללה לאמנות, פרש מלהקת רוק זניחה, הוא הציע לחבריה להצטרף אליהם ושכנע אותם לשנות את שמה ל-Queen. הם עוד לא ידעו איזה כוכב הם מקבלים...

את התהילה הם החלו לקצור רק באלבום השלישי, עם השיר שיהפוך לאגדה "Bohemian Rhapsody". הקליפ שלו, מראשוני הקליפים בעולם, השתמש בהכפלות צילום בדיוק כמו הכפלת הקולות שבהן השיר מוקלט. מרקורי הביא המון מהראש היצירתי והתפיסה החזותית שלו ללהקה. הוא אפילו עיצב להם את עטיפות האלבומים המיוחדות כל כך.

כשרון המשחק והשטות שלו היה בלתי נגמר. התיאבון שלו להמצאות וחוסר הבושה שלו לעשות הכל בלי לדפוק חשבון - אלו הפכו את הלהקה בכל שלב לסנסציה של ממש. כל קליפ, הופעה ואלבום שלהם היו חגיגה של קול מדהים ומגוון ביכולותיו, כשרון תיאטרלי מופלא, התכתבויות אמנותיות, תחפושות מקוריות וחסרות בושה, עיצוב מרהיב וגרפיקה מקסימה ממוחו הקודח והמוכשר להפליא, בקיצור - אגדה!

אבל חייו של פרדי מרקורי נקטעו בשל מחלת האיידס שבה לקה. עולם הרוק הבין שהוא איבד את כוכב הצפון שלו ולמד להסתפק ברוקרים עם חולצות טריקו וקסם אישי של פקידי רוק בינוניים. קווין ממשיכה עד היום להופיע, עם סולן מחליף ומשקיע, אבל הרגע החזק באמת בהופעות שלהם הוא הרגע שבו מפציעה דמותו של מרקורי ממסכי הענק והוא מפציץ בשיר מהימים הכי גדולים של הרוק התיאטרלי. המלך מת - יחי קווין!


הבית שבו גר פרדי מרקורי הילד בזנזיבר:

https://youtu.be/suys_XKkDPM


תיירים מרבים להתגודד מולו ומול חנות המזכרות שלמטה:

https://youtu.be/2Z-hleeVmTQ


והנה רגעים נפלאים מהקריירה של הטווס מזנזיבר - פרדי מרקורי:

https://youtu.be/t99KH0TR-J4
הכנסייה האנגליקנית
הכנסייה האנגליקנית
#על הקתדרלה האנגליקנית

הקתדרלה האנגליקנית (Anglican Cathedral), או בשמה המלא "הקתדרלה האנגליקנית קרייסט צ'רץ'" הוקמה כאן בין השנים 1873–1879 על ידי מיסיונרים בריטים, שהחליטו להקים כנסייה במקום שבו נוהל בעבר שוק העבדים הגדול של זנזיבר.

זוהי הכנסייה הראשונה שנבנתה במזרח אפריקה, על ידי הכנסייה האנגליקנית. השמועה המקומית, אגב, מספרת שהמזבח בכנסיה נבנה בדיוק במקום שבו נהגו להצליף בעבדים, כדי להפגין בפני הקונים את עמידותם הגופנית של מי שנחשבו אז סחורה עוברת לסוחר.

מבנה הקתדרלה משלב בין אדריכלות מוסלמית לאדריכלות גותית. תכנן אותה הבישוף של זנזיבר בתקופת ההקמה שלה, ד"ר אדוארד סטיר. המעניין הוא שהחלו להתפלל בכנסייה כבר בחג המולד של שנת 1877, עוד בטרם השלימו את בניית הגג שלה.

עוד אגדה מספרת שצלב העץ שבקתדרלה נוצר מענפי העץ שמתחתיו קברו את לבו של החוקר והאיש שפעל לעצירת סחר העבדים בזנזיבר, סר דייוויד ליווינגסטון.


#טיפים
מחוץ לכנסייה תוכלו לראות מצבה לזכר העבדים.


מבט מבפנים על הקתדרלה האנגליקנית:

https://youtu.be/9wCDXLm3o9A


מבחוץ:

https://youtu.be/Nz3DkpdQods
בית אל חוקום
אתר המלחמה הקצרה בהיסטוריה
#על הארמון ההרוס ממלחמת הבזק

בפארק פורודהאני שבעיר האבן, העיר העתיקה של זנזיבר, על שפת ימה של "סטון טאון" (Stone Town), עמד בעבר ארמון בית אל חוקום (Beit al Hukum), הארמון המפורסם של שליט האי.

הארמון נהרס כאן, במה שנחשבת למלחמה הקצרה ביותר בהיסטוריה. מי שהרס אותו היה הצי הבריטי, בהפגזה שנמשכה דקות אחדות בלבד, אבל הביאה לכניעה של השליט שמרד באימפריה הבריטית אז, בתוך כ-38 דקות בלבד.


#על המלחמה הכי קצרה בהיסטוריה
המלחמה הקצרה ביותר בהיסטוריה נמשכה כ-38 דקות בלבד. היא התקיימה ב-27 באוגוסט 1896 אבל הסיפור מתחיל יומיים קודם, כשמת חמאד בין טוואני, הסולטן הערבי ששלט בזנזיבר, האי שהיה בעבר ממוקדי הסחר בעבדים. אחיינו של של הסולטן המת, חאליד בין בארע'ש, מיהר לעשות הפיכה צבאית ולתפוס את השלטון. הבריטים, שהשליט הקודם שיתף איתם פעולה תיכננו להמליך דווקא את אחד מנאמניהם, הזנזיברי חמוד בין מוחמד.

כיוון שידעו שחאליד לא אוהד אותם, נתנו לו האנגלים אולטימטום (זמן קצוב) לעזוב את השלטון. כדי להדגיש את רצינות האיום הם שלחו 5 ספינות מלחמה לזנזיבר. כשבשעה 9:00 בבוקר האולטימטום פקע וחאליד לא עזב את ארמון המלוכה הוכרזה מלחמה על ידי הבריטים. בשעה 9:02 הם החלו בירי כבד לעבר הארמון והירי גרם למותם או פציעתם של כ-500 מאנשיו של הסולטן החדש. דגל ממלכתו הוסר מעל הארמון הכבוש והוא עצמו נכנע, אך הצליח לברוח לשגרירות גרמניה, ממנה קיבל מקלט זמני.

בשעה 9:40 בדיוק הסתיימה המלחמה והאי כולו הוכרז שטח כבוש. הבריטים הטביעו במהלך מלחמת הבזק את היאכטה המלכותית ושתי סירות נוספות. מצידם הנזקים היו חייל בריטי אחד שנפצע.

לאחר שניצחו במלחמה שזכתה מאז לשם "מלחמת אנגליה-זנזיבר" (Anglo-Zanzibar war), הכריזו הבריטים על זנזיבר אי בשליטתם ומינו את חמוד, שהיה לשליט החדש מטעמם. זמן קצר אחר-כך, אגב, הם דרשו מנאמני השליט המודח, שמלך יומיים בלבד, תשלום של 300 אלף רופי עבור הפגזים שירו עליו במלחמה...


הנה המלחמה הקצרה בתולדות האנושות:

http://youtu.be/7BTS8NH-E0I


הסבר להורדה אחר כך
https://youtu.be/oMK0UWBQsho

סטון טאון

בית ליווינגסטון
בית ליווינגסטון
#על הבית שבו התגורר החוקר הגדול והלוחם בעבדות

בית ליווינגסטון (Livingstone House) הוא ארמון קטן בסטון טאון שנבנה עבור הסולטן מג'יד בן סעיד ובהמשך ההיסטוריה שימש כמה מיסיונרים אירופאים שהתגוררו בזנזיבר. כיום הוא משמש כמקומו של תאגיד התיירות של זנזיבר, ה-ZTC. חדר בבניין מוקדש לליווינגסטון ומורשתו.

הבית נקרא על שם החוקר והמיסיונר דייוויד ליווינגסטון, שהתגורר בבית בעת שהכין את המשלחת האחרונה שלו אל אזור טנגניקה, היא טנזניה של היום.

ליווינגסטון, שהכריז מלחמת חורמה על העבדות והצליח לעורר את דעת הקהל האנגלית כנגדה, גרם לכך שב-1875 לחצה ממשלת בריטניה על הסולטן המקומי של זנזיבר, חמוד בן מוחמד, וגרמה לו להפסיק את סחר העבדים באי ובכך לסתום את הגולל על סחר העבדים בכלל. זו הסיבה העיקרית לכך שרבים כאן מעריצים ואוהבים את דיוויד ליוינגסטון. המעניין הוא שגם לא מעט מוסלמים באי, רואים בליווינגסטון אדם קדוש.

ליוינגסטון, שמת בזמביה, בעת אחד ממסעותיו לחיפוש מקורות הנילוס, נקבר בבריטניה. אבל האגדה המקומית מספרת שמעץ שניטע על הקבר באפריקה, שבו נקבר ליבו, התקינו צלב, שנמצא בקתדרלה האנגליקנית בעיר האבן, ממש כאן.


#על דיוויד ליווינגסטון
זה היה באמצע שומקום, ביבשת אפריקה של המאה ה-19, כשחוקר הארצות המפורסם הנרי מורטון סטנלי, פגש את דייוויד ליווינגסטון ואמר לאיש שאותו חיפש זמן רב את המשפט המפורסם: "דוקטור ליווינגסטון, אני מניח..." - כך נפגשו שניים מהבולטים במגלי הארצות הבריטים של העת ההיא. אבל מי היה ליווינגסטון?

דייוויד ליווינגסטון היה מגלה ארצות ומיסיונר מסקוטלנד, שניסה להפיץ במאה ה-19 את הנצרות באפריקה. בהיסטוריה של גילוי הארצות הוא זכור בתור האירופאי הראשון שמצא את מפלי ויקטוריה.

אבל הייתה לו גם תרומה חשובה ביותר לחופש ולכבוד האדם. הוא היה האיש שהכריז מלחמת חורמה על העבדות, שהפכה את בני השבטים שנתפסו באפריקה לעבדים חסרי אונים של האדונים הלבנים באירופה ובאמריקה בעיקר. ליווינגסטון השתמש בכל יוקרתו והשפעתו בכדי להילחם בעבדות ובשנת 1875 הוא הצליח לעורר את דעת הקהל האנגלית ולגרום לממשלת בריטניה לעשות את הלא-יאומן - האימפריה הבריטית לחצה על חמוד בן מוחמד, השולטן של זנזיבר ומי שבאי המרכזי שלו התרכז ונוהל סחר העבדים ובכך הופסק באי סחר העבדים.

ליווינגסטון נפטר בזמביה בשנת 1873, בעודו באחד ממסעותיו המפרכים לחיפוש מקורותיו של נהר הנילוס. במסע של חודשים רבים נשלחה גופתו לקבורה בבריטניה, שם קברו אותו בטקס מרשים וגדול, בכנסיית ווסטמינסטר, שבה קוברים הבריטים את גדולי האומה הבריטית.

לזכרו של ליווינגסטון הוקמה בזמביה עיר בשם ליווינגסטון, שיש בה גם מוזיאון על שמו.

על אף שהוא נקבר בכנסיית וסטמינסטר, שבה קבורים גדולי הממלכה, יש שטוענים שלבו של ליווינגסטון טמון בקופסת מתכת בזמביה. לעומתם, מתגאים בקתדרלה האנגליקנית שבזנזיבר, בכך שלבו של ליווינגסטון טמון בקתדרלה שלהם.
החמאם הפרסי
החמאם הפרסי
#על המרחצאות הפרסיות שכבר לא פתוחות לרחצה

שווה לבקר בחורבות "בית אל-מטוני" (Beit el Mtoni), ארמון התענוגות של הסולטן המקומי, שנבנה במאה ה-19 על שפת הים בחוף המרהיב של זנזיבר.

בין שרידי הארמון העתיק בולט מבנה החמאם הפרסי (Hamamni Persian). מדובר ביצירת מופת אדריכלית של ממש. זהו מבנה המכיל אמבטיות ציבוריות, שתכנן הארכיטקט שיראזי, עבור הסולטן ברגחש בין סעיד.

את המרחצאות הזמין בשנת 1850 הסולטן סעיד לרעייתו הראשונה. היא הייתה ממוצא פרסי וקראו לה שחרזדה. בעקבותיה הצטרפו להרמון של הסולטן עוד 75 פילגשים ו-2 נשותיו חוקיות נוספות.

במרחצאות שכאן בילו חלק ניכר מזמנם, כל הנשים והפילגשים שבהרמון ודייריו החשובים. בחמאם נהנו כולם מפרטיות מוחלטת והמרחצאות שהכילו רבות מהן היו גדולות ומרווחות מאד.

בחמאם שכאן אל תצפו לסאונה מדהימה, שכן מבנה המרחצאות הפרסיות הוא מבנה משוחזר של החמאם הפרסי הפרטי שאינו פועל עוד. אבל ניתן לבקר במקום ולהתרשם ממבנה החמאם, שעבר תהליכי שיקום מורכבים.

בימינו נותרו כאן רק שרידי המרחצאות והמבנה, אך מדובר בממצאים מרתקים. ביניהם ניתן לראות את מיטות העיסוי העתיקות, את בריכת הרחצה וחריטות עתיקות ומקוריות שנעשו כאן אז.

חורבות המרחצאות המשוחזרים והארמון שבו הן ממוקמות נמצאים כיום בשטח מלון מטוני מרין. חלקים אחרים של המקום הוסבו למגורים פרטיים, כולל החצר עם הקשתות והחלונות הרבים הנשקפים אל הים, שבה נהג הסולטן לארח את אורחיו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/jY1WVvObQiQ


וסיור מפורט בשרידי החמאם הפרסי:

https://youtu.be/Odbow8WiS6E?t=3m30s&end=7m35s
מוזיאון השלום של זנזיבר
מוזיאון השלום של זנזיבר
#על המוזיאון שמציג את תולדות ותרבות זנזיבר

מוזיאון השלום של זנזיבר (The Peace Memorial Museum) או בשמו המקומי בית אל אמאני (Beit El Amani), הוא מקום נחמד שמאפשר ללמוד מעט על ההיסטוריה והתרבות המרתקות של זנזיבר.

מבנה מוזיאון תוכנן על ידי האדריכל הבריטי סינקלייר. עם קירותיו הלבנים, חלונות הערבסק והכיפה המיוחדת שלו, לרבים הוא נראה יותר ככנסייה או מסגד.

היו בו בעבר לא מעט פריטים היסטוריים יקרי ערך לצד ממצאים ארכיאולוגיים מרתקים, שעסקו במסחר עתיק ועבדות, לצד תכניות ודגמים של מסגדים וארמונות. ביניהם אפשר היה לראות שרידים מתקופת השלטון הערבי, עבודות יד עממיות, כלי בית וארמון, מנורות שמן דקלים וגילופים מסורתיים, סמלי ממשלים שהתחלפו כמו מטבעות ובולים, לצד פאר מארצות רחוקות כמו כלי פורצלן סיניים עתיקים ועוד. מרבית המעניינים שבהם הועברו מכאן.

אישים רבים מוזכרים כאן, החל מהסולטנים ששלטו כאן ועד למיסיונרים נוצריים, ממונים קולוניאליים מהאימפריות שכבשו את האיים ועד למגלי עולם כמו הדוקטור ליווינגסטון.

מחוץ למוזיאון שוכן גן נעים, עם פריחה שופעת.


#טיפים
כיום מרבית המוצגים המעניינים הועברו מכאן לבית הפלאים, כך שביקור כאן יעניין בעיקר מי שיש להם מספיק זמן.


מבט מקרוב על מוזיאון השלום של זנזיבר:

https://youtu.be/OjrZatv40T0
שוק דרג'אני
שוק דַרַגָ'אנִי
#על השוק המרכזי והססגוני של סטון טאון

שוק דַרַגָ'אנִי (Darajani Market), המציע למכירה תוצרת מקומית טרייה, הוא השוק המרכזי של סטון טאון. הוא נבנה בשנת 1904 ופעיל כאן עד היום.

בשנים הראשונות שלו הוא שימש כשוק בשר ודגים ובהמשך השנים החלו למכור בו גם מאפים, פירות, תבלינים ודברי מזון נוספים. כיום פועל בו פעמיים בשבוע גם שוק פשפשים, עם מציאות נחמדות.

במקורו נבנה השוק, שעד היום הוא השוק העיקרי של סטון טאון, כמבנה מקורה עם גגוני פח. הוא נועד להחליף את השוק הקודם של "עיר האבן", ששכן עד אז בסמוך למבצר הישן.

לא מעט חנויות מקיפות את השוק וחבויות בסמטאות שמסביבו. בין השאר תוכלו לקנות בהן בדים אפריקניים ושבטיים יפים ומגוונים, בסגנונות עיצוב אופייניים ובמחירים לא גבוהים. יש כאן בדי בטיק, גיטנגה, מסאי וקנטה.


#טיפים
בימי רביעי ושבת ניתן למצוא כאן שוק פשפשים פעיל ושווה.


מבט מקרוב אל שוק דרג'אני:

https://youtu.be/ElaMGkWD3jk


בואו לשוטט בו:

https://youtu.be/VcVni29_skE


גני פרודהני
גני פוֹרוֹדְהָנִי
#על הגנים שנבנו במקום שבו עמד ארמון הסולטן המובס

גני פוֹרוֹדְהָאנִי (Forodhani Gardens) הם בעצם פארק קטן, שנמצא ליד החוף המרכזי של סטון טאון, עיר האבן, בסמוך ל"מבצר הישן" ול"בית הפלאות". הגנים יפים, ריח הים נעים ורוח הים מנשבת קלות.

כאן, במקום שבו נמצא הפארק, עמד בעבר "בית אל-חוקום", ארמונו של הסולטן, שהובס על ידי ספינות האימפריה הבריטית, בהפגזה בת 38 דקות בלבד, שהרסה לו את הארמון והביאה לכניעה מהירה. זו, אגב, נחשבת למלחמה הקצרה ביותר בהיסטוריה.

ומה פירוש שמו של הפארק, אתם שואלים ודאי. ובכן, פירוש המילה "פורודהאני" הוא מטען של ספינה, או משטח העמסה לספינות. לכאן, אל המשטח שבין הגן לים, הורדו העבדים מהספינות, בדרכם אל שוק העבדים שהתקיים באי, במקום שבו ניצבת היום הקתדרלה האנגליקנית.


#טיפים
כל ערב, אחרי השקיעה, מתקיים על קו החוף בגני פרודהני, שוק אוכל טעים ומגוון, שמוגדר כשוק האוכל הטוב במזרח אפריקה.


מבט מקרוב אל גני פורודהאני ושוק האוכל של הערב:

https://youtu.be/FiDFDq_VHfw


קופצים אל הים מהרציף:

https://youtu.be/IB3aIO5_CDw
תאי האסירים בזנזיבר
#על התאים הנוראים שבהם כלאו את העבדים בזנזיבר

זנזיבר של היום נחשב לאחד המקומות הנעימים בעולם, מקום של חופשות קסומות לאנשים שבבעלותם כסף ומגיעים לכאן לבלות. אבל לא רבים יודעים שהאי הזה היה בעבר אחד המקומות האיומים בהיסטוריה, במיוחד אם היית בעל צבע עור כהה.

כי בזנזיבר התקיים פעם המסחר המפותח ביותר בעולם בעבדים. כאן התנהלו שוקי העבדים שבהם סחרו בבני אדם כבסחורה עוברת לסוחר. כמה ציני לדעת שבכדי להעלות את ערכם, נוקו והולבשו העבדים, לפני שהוצאו להצגה בשוק העבדים.

בסטון טאון יש עדיין תזכורות לשוק העבדים שהתנהל כאן. ראו כאן את התאים הקטנים ששימשו להחזקת עשרות עבדים בצפיפות נוראה כשרק חריצים קטנים בקיר מכניסים מעט אור אל חשכת התאים האיומה.

ממש במקום שבו עמד בעבר שוק העבדים ניצבת היום כנסייה. בתוכה מוצג צלב, שיצרו כאן מהעץ שתחתיו נקבר ליבו של החוקר הבריטי דיוויד ליווינגסטון. הוא היה חוקר מפורסם בתולדות אפריקה, שהחל ממש כאן את הפעילויות להפסקת העבדות ולהפסקת המסחר בעבדים בזנזיבר. משהשיג ליווינגסטון את מבוקשו, ב-1873, אכן הוטל איסור של הבריטים לסחור בעבדים.

אך הסחר הלא חוקי בעבדים המשיך כאן עוד שנים רבות ורק בשנת 1907 הוא הופסק סופית. באותן שנים שבהן המסחר בעבדים היה בלתי חוקי, הוחבאו עבדים במערות שונות ברחבי זנזיבר.


#שוקי העבדים בזנזיבר
עד גמר הסחר בעבדים, יצאו מדי שנה מזנזיבר, יותר מ-50,000 עבדים לעבדות ברחבי אירופה ואמריקה.

היום יש במקום סיורים שמספרים בקצרה על ההיסטוריה של העבדים, אפשר לראות את החדרים שבהם הוחזקו העבדים, את האנדרטה שהוקדשה להם ואת הכנסייה האנגליקנית שבסמוך לה התקיים שוק העבדים העתיק של זנזיבר ולמעשה השוק האחרון בעולם שבו עוד התקיים סחר בעבדים.

מי ששלטו אז באי הקסום זנזיבר היו סוחרי עבדים ערבים, שניהלו ממנו את המסחר בעבדים אפריקאים. העבדים הללו נתפסו ביבשת אפריקה ונלקחו לזנזיבר, כדי שיהיו עבדים במושבות האירופיות באמריקה. סוחרי העבדים כלאו את העבדים בבורות ובחדרים מתחת לפני הקרקע. הם התייחסו אליהם כמו אל בהמות ואחסנו אותם שם, קשורים בשרשראות, עד שיגיעו ספינות העבדים לאסוף אותם ולהשיטם אל אמריקה, לעבדות. גם בספינות הללו הוחזקו העבדים בתנאים קשים ובסבל בל יתואר ורבים מהם מתו בדרך.


מבט מקרוב בשוק העבדים ותאי העבדים שהשתמרו בזנזיבר:

https://youtu.be/hnzrFvu-EKg


האנדרטה לזכר העבדים שסבלו ומתו כאן:

https://youtu.be/l-t-AxhBCYc
בית הפלאים
#על המבנה הראשון בזנזיבר שחובר לחשמל

בית הפלאים (Baital Ajaib), או בית הפלאות, בן 4 הקומות, הוא ארמון מסוף המאה ה-19, שהוא גם המבנה הגבוה בעיר וככל הנראה נקודת הציון הידועה ביותר בעיר. כל מי שחי בעיר יספר לכם על המרפסת המרשימה של בית הפלאות, המשקיפה אל הים.

בית הפלאות, הנקרא גם "Palace of Beit-al-Ajaib", נמצא על דרך מיזינגאני (Mizingani) שעל חוף הים. הוא נבנה בשנת 1883 ויועד במקור לטקסים וקבלות פנים. הוא גם שימש בהתחלה כביתו של הסולטן המקומי. בחזית הבית ניצב גם מגדלור, שייהרס בהמשך ההיסטוריה, במלחמה הקצרה שעתידה להתרחש על האי.

אם אתם שואלים את עצמכם מה כל כך מופלא בבית הזה, התשובה היא שזהו הבניין הראשון בזנזיבר שבו הותקנה תאורת חשמל והבניין הראשון בכל מזרח אפריקה שהתקינו בו מעלית. כל אלה היו פעם פלאי פלאים, במיוחד בחלק זה של העולם...

הבית חודש ושופץ אחרי המלחמה הקצרצרה של זנזיבר עם אנגליה ב-1896. במהלך 38 הדקות של המלחמה הזו, שנחשבת למלחמה הקצרה בהיסטוריה, ספג בית הפלאים נזקים קלים בלבד והוא שוקם לאחריה. את המגדלור ההרוס מפגזי האנגלים החליף אז מגדל השעון של המבנה.

בשנת 1911 הסבו הבריטים ששלטו בזנזיבר את הבניין לשימושים מנהליים. לאחר המהפכה הזנזיברית של 1964 הפך בית הפלאים לבית ספר ולמקום מושבה והמוזיאון של המפלגה השלטה בזנזיבר, המפלגה האפרו-שירזית.

בתחילת המאה ה-21 הוחלט להקדיש את המבנה לתיירות המזנקת של האי. בית הפלאים הוסב למוזיאון לתרבות הזנזיברית והסוואהילית, הוא המוזיאון הלאומי בזנזיבר.


#מה רואים במוזיאון הלאומי של זנזיבר
בבית הפלאים שוכן המוזיאון הלאומי לתרבות הזנזיברית והסוואהילית. זהו מוזיאון לאומי שמוצגים בו, בין השאר, פריטי ריהוט מארמונות הסולטנים המקומיים, כלי דיג מסורתיים, קנגות טקסיות ששימשו את נשות האי, עבודות יד מסורתיות, דיוקנאות הסולטנים ובכירי זנזיבר ואת רכב השרד הנשיאותי של מנהיג ההפיכה ב-1964 ומי שהפך אחריה לשליט האפריקאי הראשון בזנזיבר, לאחר יותר מ–500 שנה, השייח' עבייד קרומה.

כמו כן תמצאו במוזיאון הלאומי של זנזיבר מוצגים מרתקים של היסטוריה ותרבות, כולל ממצאים ארכיאולוגיים מהתקופות השונות של ההתיישבות באיים, אוצרות מתקופת הסולטנים של זנזיבר וסירת מפרש עתיקה שלא כוללת ברגים כלל.

רוצים להרגע מעט? - בצד המוזיאון תמצאו גן פורח ונעים, עם פסטורליה מקומית ומבט אל הים.


#אדריכלות הבניין
בית הפלאים שנבנה לקראת סוף המאה ה-19, קם על חורבותיו של ארמון מהמאה ה-17. יוזם הקמתו היה הסולטן ברע'ש בן סעיד, שרצה בארמון מיוחד לטקסים וקבלות פנים.

הבית תוכנן בידי אדריכל בריטי, שהשתמש לבנייתו במגוון חומרי בנייה, כמו אבן גיר, בטון, קורות פלדה ואפילו מנגרובים, עצים הגדלים במים. במבנה הוא הציג כמה מרכיבים אדריכליים שנחשבו לחידוש בזנזיבר של אותה עת. היו אלה, בין היתר, מרצפות שיש, החצר המרכזית של המבנה, קישוטים עשויים כסף, דלתות שעליהן מגולפים פסוקים מהקוראן ומרפסות מקורות שנתמכו בעמודים מברזל. האחרונים, אגב, היו מסממניו המובהקים של הבית.

לצד הקישוטים והחידושים הטכנולוגיים שהוכנסו בבית, דוגמת החשמל והמעלית, כלל הבית גם אלמנטים פונקציונליים, כמו המעברים העיליים שאפשרו מעבר ממנו אל הארמונות הסמוכים של הסולטן, בית אל-סאהל ובית אל-חוקום (שהיום לא קיים, לאחר שהופגז במלחמה הקצרה ונהרס). בעזרת המעברים הללו עברו נשות משפחת המלוכה בין הארמונות, מבלי שייראו מהרחוב, עניין מסוכן מבחינת צניעות בתפיסה המוסלמית של הסולטן.

אבל המרכיב האדריכלי המשעשע ביותר כאן הוא כנראה הדלת הראשית של בית הפלאים. זו תוכננה כדלת רחבה מספיק, כך שיתאפשר לסולטן לעבור בה ולחזור הביתה, כשהוא נשאר רכוב על הפיל שלו...


#על המלחמה הכי קצרה בהיסטוריה
המלחמה הקצרה ביותר בהיסטוריה נמשכה כ-38 דקות בלבד. היא התקיימה ב-27 באוגוסט 1896 אבל הסיפור מתחיל יומיים קודם, כשמת חמאד בין טוואני, הסולטן הערבי ששלט בזנזיבר, האי שהיה בעבר ממוקדי הסחר בעבדים. אחיינו של של הסולטן המת, חאליד בין בארע'ש, מיהר לעשות הפיכה צבאית ולתפוס את השלטון. הבריטים, שהשליט הקודם שיתף איתם פעולה תיכננו להמליך דווקא את אחד מנאמניהם, הזנזיברי חמוד בין מוחמד.

כיוון שידעו שחאליד לא אוהד אותם, נתנו לו האנגלים אולטימטום (זמן קצוב) לעזוב את השלטון. כדי להדגיש את רצינות האיום הם שלחו 5 ספינות מלחמה לזנזיבר. כשבשעה 9:00 בבוקר האולטימטום פקע וחאליד לא עזב את ארמון המלוכה הוכרזה מלחמה על ידי הבריטים. בשעה 9:02 הם החלו בירי כבד לעבר הארמון והירי גרם למותם או פציעתם של כ-500 מאנשיו של הסולטן החדש. דגל ממלכתו הוסר מעל הארמון הכבוש והוא עצמו נכנע, אך הצליח לברוח לשגרירות גרמניה, ממנה קיבל מקלט זמני.

בשעה 9:40 בדיוק הסתיימה המלחמה והאי כולו הוכרז שטח כבוש. הבריטים הטביעו במהלך מלחמת הבזק את היאכטה המלכותית ושתי סירות נוספות. מצידם הנזקים היו חייל בריטי אחד שנפצע.

לאחר שניצחו במלחמה שזכתה מאז לשם "מלחמת אנגליה-זנזיבר" (Anglo-Zanzibar war), הכריזו הבריטים על זנזיבר אי בשליטתם ומינו את חמוד, שהיה לשליט החדש מטעמם. זמן קצר אחר-כך, אגב, הם דרשו מנאמני השליט המודח, שמלך יומיים בלבד, תשלום של 300 אלף רופי עבור הפגזים שירו עליו במלחמה...


מבט מקרוב:

https://youtu.be/T2kDN22ylyo
המבצר הישן
#על המבצר הישן של עיר האבן

בסמוך לבית הפלאים בסטון טאון תמצאו את המבצר הישן (The Old Fort), מבצר אבן עתיק שנבנה במאה ה-17 על ידי אומני (Omani). זהו למעשה הבניין העתיק ביותר בסטון טאון, העיר העתיקה של זנזיבר.

זהו מבצר מרובע ובעל חצר פנימית יפה, המשמש כיום כמרכז תרבותי שבו גם חנויות, בתי מלאכה ובמה קטנה שבה מתקיימים מופעי מחול יומיומיים, בליווי מוסיקה חיה.

היסטורית המבצר נבנה במטרה להתמודד עם הפורטוגזים, שרצו לפלוש לאי. הוא נבנה על שטח שבו עמדה במקור כנסייה פורטוגזית. בהמשך השנים הוא שימש כמבצר, אך מכיוון שהפורטוגזים לא שבו מעולם, הוא היה למעשה חסר שימוש. בהמשך השתמשו במבצר כבית כלא.

כיום נמצא בו מתחם הופעות שבו נערך, בין השאר, מדי שנה לקראת סוף יולי פסטיבל הסרטים הבינלאומי של זנזיבר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/XlPtb-xZYkY
דוּכַּן לָה אֲסילי
#על דוכני החינה של זנזיבר

דוּכַּן לָה אֲסילי (Baital Ajaib) הן חנויות צמחי מרפא ומוצרי כישוף. בהן תמצאו נשים שמיומנות באמנות העתיקה של קעקועי חינה ותמרוקים מסורתיים. אמנות זו שהגיעה לכאן עם מהגרים מחצי האי הערבי, היא פופולארית מאד בזנזיבר. יכולתן הגבוהה של אמניות החינה מאפשרת להן ליצור חומרים אלה בעזרת מתכונים סודיים ובאמצעות חומרים טבעיים מרחבי האיים של זנזיבר.

אלה לא הנשים שמציעות חינה מחומרים תעשייתיים בחופי הים ובסלוני היופי שבעיר. מדובר בנשים מקצועיות ברמה גבוהה, אמניות שעושות עיטורי חינה צבעוניים ויפים להפליא, שנשמרים על העור למשך ימים אחדים בלבד. עבודותיהן מוצגות כיום בתערוכות בעולם.

גם דוכן לה אסילי וגם "הורומזי חינה ארט" הם מקומות טובים לפגוש בהם את אמנות החינה של זנזיבר.


#על החינה
חתונות, הריונות, לידות, ימי הולדת, ואפילו כדי לסמן מתי אישה מסיימת תקופת האלמנות וימי האבל ומוכנה לבן זוג חדש - טקסי החינה קשורים קשר הדוק במזרח, לאירועים שונים בחיי האישה.

כדי להבליט את יופיין ולשאת חן בעיני בן הזוג שלהן, מעודדת ההלכה המוסלמית את הנשים המוסלמיות למשוח את כפות ידיהן ורגליהן בחינה. במהלך התקופות שִכללו הנשים באפריקה ובחצי האי הערבי את המנהג הזה ופיתחו את ציורי החינה. רבות מהן אף נהגו לכתוב על העור דברי אהבה.

בזנזיבר עצמה מעטרת הכלה את גופה בקישוטי חינה, בטקס שאורכו יומיים תמימים. בעשורים האחרונים עשתה החינה את דרכה גם אל המערב. לא מעט בעקבות מפורסמות כמו הזמרת מדונה, נהנות רבות מנשות המערב מעיטור הגוף הזמני הזה והוא הפך לאחד מהתחומים הצומחים בתחום היופי הנשי.


מבט מקרוב באמנית חינה:

https://youtu.be/_lqCRD9gfdU
בית המרקחת הישן
#על בית חולים בחינם לעניים שהפך לבית מרקחת

המבנה גדול והמרשים הזה, בן ה-4 קומות, שלפניו אתם עומדים, הוא מהבניינים המקושטים ב"סטון טאון", עיר האבן של זנזיבר. אבל קישוטי הטיח הניאו-קלאסיים שלו אינם הכל. לבניין יש מרפסות עץ גדולות ומגולפות גם הן. בחלונות שלו יש ויטראז'ים יפים והוא עצמו נחשב לאחד מהיפים על האי.

הבניין משמש כיום כמרכז התרבות של זנזיבר, אבל שמו "אולד דיספנסרי" (Old Dispensary), בעברית "בית המרקחת הישן", מרמז על תפקיד העבר שלו כמקום רפואי.

ואכן, הוא נבנה בין השנים 1887-1894 ושימש אז כבית חולים ללא תשלום לעניים. מאוחר יותר הפכו אותו לבית מרקחת. אבל בהמשך השנים הלך הבניין והתיישן. גם הלחות של אוויר הים פגעה בו והוא הלך ונהרס, כתוצאה מריקבון. למצבו הנוכחי, המשומר והיפה, הוא הגיע רק לאחר ששוקם ושוחזר במדוייק.


מבט מקרוב על בית המרקחת הישן של זנזיבר:

https://youtu.be/65dyFcITlkw
מסעדת לוּקְמָן
#מסעדת האוכל המסורתי של זנזיבר

אחת המסעדות הטובות בזנזיבר, היא מסעדת לוּקְמָן (Lukmaan Restaurant) שבעיר האבן. כאן מגישים אוכל זנזיברי מקומי ומצויין וממש כיף לגלות שגם זול, למקומיים ולתיירים, שמוצאים אוכל טוב ושפה משותפת.

המסעדה הזו שיש המוסיפים לשמה את התואר "אגדית", מגישה מאכלים מסורתיים מהמטבח המזרח אפריקאי, עם השפעות ממטבחים שונים שהתערבבו במיקס הייחודי של אפריקאים, עם סוחרים מחצי האי הערבי, מהגרים הודיים ועוד.

לוקמן נמצאת בתוך הסמטאות והרחובות הקטנים של סטון טאון. תוכלו לאכול בה מנות ייחודיות, כמו סמוסה, קארי, ביריאני ופרוטה, לצד תמנון, סרטנים ושאר מאכלי ים וכמובן - דגים נהדרים מהים שמסביב.

יש כאן מנות בשריות מצויינות, לצד מנות טובות לצמחונים.


#טיפים
בעלי אלרגיה לחתולים, שמרו מרחק! - הם נהדרים ומקיפים אתכם כאן מכל עבר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/n5nQk2tJg-A
שרידי ארמון מְטוֹנִי
#על חורבות ארמון התענוגות של הסולטנים

ארמון מטוני, או "בית אל-מְטוֹנִי" (Beit el Mtoni) כמו שהוא נקרא כאן, הוא פיסת ההיסטוריה העתיקה ביותר שתמצאו ברחבי האי זנזיבר. כאן, באחד מחופיה המרהיבים של זנזיבר, נבנה ארמון התענוגות של הסולטן סייד סעיד.

הארמון היפה נבנה ב-1828. הוא היה אז בבעלותו של השייח' סלאח ובמשך שנים, עד 1880, המשיכו הסולטנים המקומיים סעיד וברגש, להרחיבו. כאן ניתן לחוש משהו מאווירת הפאר האגדי שבה חיו הסולטנים הנהנתנים של זנזיבר.

בית אל-מטוני הוא הארמון ההרוס ביותר בזנזיבר. כיום הוא נמנה עם נכסי המורשת העולמית של יונסק"ו. בין שרידיו תראו את חדרי הרחצה המפוארים שהיו כאן ואת החמאם השמור. שרידיו של ארמון התענוגות הזה, שהפך לאיי חורבות, נחשפו בידי הארכיאולוגים של מחלקת העתיקות של זנזיבר, ביחד עם מלון מטוני מרין (Mtoni Marine), שחורבות הארמון נמצאים בשטחו.

תיאור יפה של הארמון וחיי הסולטנים בו, ניתן בספר "זיכרונותיה של נסיכה ערבית". הוא נכתב על ידי אחת מבנות הסולטן, סיידה סלאמה, שעזבה את האי עם בעלה הגרמני לאירופה וכתבה את זכרונותיה מכאן.

בספרה של סלאמה מתוארים היטב הארמון, חדריו והפריטים השונים שהיו בו. ביניהם תוארו אז שטיחים פרסיים, מיטות אפריון, כלי חרסינה ושעונים שהובאו לכאן מאירופה. מתוארים בו גם שרידים שניתן לראות עד היום, כמו אמת המים, המרחצאות והחצרות. תוארו בו גם בני האדם ובעלי החיים שחיו בחצר הארמון, ביניהם טווסים, צבאים, שקנאים וברווזים. אותם לא נוכל, מן הסתם, לראות היום.

השיטוט באיי החורבות של ארמון התענוגות מרתק. מה שהחורבות לא מספרות אבל הספר של הנסיכה בהחלט סיפק, היא הצצה מרתקת לחיי החצר האקזוטיים של הסולטנים המקומיים.


#טיפים
אם אתם מתכוננים לנסיעה ורוצים לדעת על חיי הארמון והחצר של הסולטנים, חפשו את הספר "זיכרונותיה של נסיכה ערבית" (Memoirs of an Arabian Princess), בו תקבלו הצצה לחיי החצר של אותם ימים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/S7_l1PWkB_c


מופע מחול

https://youtu.be/PCLBhT83ZuA


וקונצרט במקום:

https://youtu.be/ZUzcJo76yMI
טאמו, הגלידה הטובה באי
#על הגלידה הטובה בזנזיבר

בגלידריה האיטלקית "טאמוּ" (Tamu Gelateria Italiana) מציעים את אחת הגלידות הטובות באי זנזיבר. למעשה, זוהי הגלידרייה היחידה ב"עיר האבן", סטון טאון.

עם טעמים ייחודיים עם וללא חלב, כמו ליצ'י, קוקוס, ג'ינג'ר, תמרינדי, היביסקוס וגלידה חמוצה, יש גם טעמים המאפשרים פתרון מצוין לטבעונים.


שורת התותחים
#על התותחים שעל הים

שורת התותחים שבגני פורודהאני (Forodhani Gardens), שפעם נקראו גני ג'מיטורי, היא שורה בת 16 תותחים הממוקמת אל מול הים בטיילת הסמוכה לגנים המפורסמים של עיר האבן בזנזיבר.

התותחים הללו הם מזכרת לעבר של זנזיבר, לאו דווקא כמעצמה אזורית, אלא יותר כמי שניסתה נואשות להגן על עצמה מהאימפריות ששיחקו בה וראו בה מקום חלש במיוחד, אבל חשוב לענייניהן. הרי כאן בסטון טאון שבזנזיבר, התקיימה המלחמה הקצרה בהיסטוריה שהסתיימה בתבוסה של סולטן זנזיבר, לאחר 38 דקות של מלחמה!

אגב, ממש בסמוך נמצאת רחבת הקפיצות, שבה מרבים בני הנוער המקומיים לקפוץ אל מי הים ולהפגין ביצועים מרהיבים, של סלטות וקפיצות נועזות, משולבות באומץ רב. הם עושים את זה גם על החול בחוף, בקפיצות גלדיאטור מרהיבות. צפו בכל אלה בזמן שאתם ממתינים לפתיחתו של שוק הלילה, בגני פורודהני, בשקיעה.


מבט מקרוב אל התותחים בגני פורודהני:

https://youtu.be/IB3aIO5_CDw


הקפיצות המיומנות של צעירי סטון טאון:

https://youtu.be/JLc4WSs-hHU


ועוד בילוי מרהיב של צעירי סטון טאון על החוף:

https://youtu.be/c2ZSTPL-5ac
שוק הלילה של זנזיבר
#על שוק הלילה של זנזיבר

בכל ערב, קצת אחרי השקיעה, נפתח בגני פורודהאני שליד החוף, שוק אוכל לילי וקסום (Zanzibar Night Market) שתמצאו רק כאן בזנזיבר. שלל ביתנים פשוטים וכמעט מאולתרים, מוארים בפנסי לוקס חיוורים, יוצרים כאן שוק פתוח ועתיר אורות, ניחוחות וצבעים. זהו שוק מתחת לכיפת השמיים, המיועד לתיירים ולמקומיים כאחד.

בשוק הלילה מוכרים מיקס זנזיברי אמיתי וטעים, לא תמיד ייחודי אבל בהחלט חווייתי למבקרים בארכיפלג הזנזיברי. יש כאן דגים ופירות ים על הגריל, בשרים ותוספות מתובלות היטב ויכול כל אחד לאסוף לצלחתו מעט מכל דוכן ולהשלים את ארוחת הערב שלו.

זהו שוק האוכל הטוב במזרח אפריקה. ניצבים בו עשרות דוכני בשר עמוסים בשלל תנובת הים הטרייה, שהובאה בידי הדייגים במהלך היום. לצידם דוכני ברביקיו, תוספות וסלטים מירקות מקומיים, משקאות, פירות טרופיים ותבלינים, לצד מעט מלאכת יד מסורתית ומגוון מרתק של סוחרים מקומיים ונחמדים מאד.

עם כל ההנאה, שוק הלילה של סטון טאון הוא חווייה שהיא פחות קולינרית ויותר תיירותית, שלא היינו מחמיצים כאן.


#טיפים
כדי להימנע מקלקול קיבה, העדיפו להימנע ממנות מטוגנות בשמן ישן שרווח כאן או מכלים לא נקיים. העדיפו פירות ים טריים ודגים טריים היישר מהגחלים.

נסו את הפיצה הזנזיברית (Zanzibari pizza) הנהדרת, ממאכלי הרחוב הטעימים והייחודיים שתמצאו כאן - מאפה עם ירקות קצוצים דק, בצל קצוץ, ביצה וגבינה ואפשרות לבשר טחון שמכינים אל מול עיניכם.

בנוסף לפיצה הזנזיברית הקלאסית יש כאן גרסאות נוספות וטעימות לא פחות, כולל פיצות זנזיבריות עם בננה ושוקולד נוטלה.


מבט מקרוב אל שוק האוכל הלילי של זנזיבר:

https://youtu.be/FiDFDq_VHfw


ועוד מבט:

https://youtu.be/3c4jl_Xk9UQ


וסקירת המאכלים שאפשר לאכול בו:

https://youtu.be/W7ZUIJZnGoE


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.