» «
מערות האזמרגד
מערת האִזְמַרְגָד
#על המערה עם האור הקסום בצבע ירוק-אזמרגד

מערת האִזְמַרְגָד (Grotta di Smeraldo) היא ניקבה, מערת נטיפים מופלאה וחשוכה, החצובה בסלע, שרק פינה אחת בה מוארת באור ירקרק וקסום.

מקור האור הוא בפתח תת-קרקעי, שממנו חודרות קרני השמש אל המים. שבירת קרני האור במעברן דרך המים שבמערה היא שיוצרת את הגוון המדהים והייחודי של ירוק-האזמרגד שבמים.

המערה לא גדולה אך מעניינת. המראה שנגלה בה הוא יפה ומומלץ. הירידה אל תוכה היא באמצעות מעלית בגובה של כ-7 קומות. כשיוצאים מהמעלית, שטים בסירה בתוך חלל המערה החצובה בסלע, בתוך המים.

זו חוויה מיוחדת ומהנה, גם אם אינה ארוכה.


#טיפים
חנו בחניה שמעל מערת האזמרגד והגיעו למעלית שיורדת אל החוף. משם תשוטו בסירה הנכנסת אל פנים המערה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/vOp8GM6pPZQ


ועוד מבט:

https://youtu.be/2fwYNIlrRY8
הקתדרלה של סורנטו
הקתדרלה של סוֹרֶנְטוֹ
#על הקתדרלה של העיר סורנטו

הקתדרלה של סוֹרֶנְטוֹ (Cathedral of Sorrento) היא הקתדרלה של סנט פִילִיפּוֹ וגִ'יאַקוֹמוֹ (Santi Filippo e Giacomo). זהו מבנה מרשים שנבנה לראשונה במאה ה-11, על חורבות מקדש יופיטר הרומי. הדלתות כאן הובאו אז מקונסטנטינופול ושרדו עד היום.

הדואומו של סורנטו, כמו שהוא נקרא באיטלקית, נבנה מחדש במאה ה-14, בסגנון רומנסקי. לאחר שנבנה במהלך הדורות שוב ושוב, חזיתו של המבנה של היום נבנתה לאחרונה בשנת 1924.

הדואומו כאן משמש את הכנסייה הקתולית ומהווה את הקתדרלה החשובה ביותר בעיר. בקתדרלה, מאז 1986, יושב הארכיבישוף של האזור כולו.

לקתדרלה של סורנטו יש פרסקו חיצוני, שהוא ציור קיר מרשים מאד. ניצבים בה ארבעה עמודים קלאסיים ושעון מג'וליקה אלגנטי.

למגדל הפעמונים המשולש של הקתדרלה יש 3 קומות והוא נבנה על בסיס מתקופת האימפריה הרומית.

פנים הקתדרלה בנוי בצורה של צלב. הוא מחולק לאולם בצורת ספינה ושני מעברים צדדיים. בספינה המרכזית קשתות מרשימות. יש בה ציורים מעוגלים שיצר האמן ניקולה מלינקוניקו. מוצגים בהם הקדושים של סורנטו וארבעת פטרוני הכנסיה, בציורים של ג'אקומו דל פו. תחנות הצלב מעוטרות בסגנון האינטרסיו המקומי.

בפנים, שימו לב גם לכס מושב הבישוף עשוי השיש, משנת 1573, ולדוכני המקהלה עשויי העץ. שימו לב גם למזבח השיש, המתוארך גם הוא למאה ה-16.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/qNeGmwzF83M


ופנים הכנסייה:

https://youtu.be/sz3sY6d3MWA
עמק הטחנות
עמק הטחנות
#על עמק טחנות

"עמק הטחנות" (Valley of the Mills) שבסורנטו נמצא בתחתית ערוץ צר, בו זרם בעבר זרם מים בלתי פוסק. לכן הוקמו בו במאה ה-13, ארבע טחנות קמח מאבן. הטחנות הללו שימשו את תושבי האזור לטחינת חיטה ועם הזמן גם בתור מנסרה לעצים, שבה שימשה זרימת המים כמקור כוח לניסור העץ. כמו כן השתמשו בזרם המים לרחיצה וכביסה.

אבל בניית הכיכר המרכזית של סורנטו העתיקה גרמה לירידה משמעותית בזרימת מי הנחל ובסביבות 1866 הן הפסיקו לפעול. במשך שנים רבות השתמשו במבני טחנות הקמח הללו לטובת מפעלי פסטה מקומיים, אך גם הם חדלו בהדרגה לפעול.

בשנת 1940 ננטש עמק הטחנות לחלוטין. מאז עומדות טחנות הקמח הנטושות, כשהן מכוסות באזוב ובצמחים מטפסים ומסקרנות בעיקר את התיירים המבקרים בעיר.

אין צורך או אפשרות קלה לטייל בעמק הטחנות. עדיף להגיע לאזור התצפית שבניווט שלנו ולהביט מעבר למעקה. המראה מכמיר לב ויפה. עצוב לראות טחנות עזובות ומבנים שהטבע הולך וכובש לו בחזרה, מחזיר את הירוק לפניהן והופך אותן לשרידים של פעם, ההולכים ונעלמים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/eFT8qZYg1x8


תמונות הטחנות העתיקות:

https://youtu.be/TIXOFt4lr48
כיכר סנט אנטונינו
כיכר סַנְט אַנְטוֹנִינוֹ
#על הכיכר עם פסלו של הקדוש

אחת הכיכרות היפות בסורנטו היא כיכר סַנְט אַנְטוֹנִינוֹ (Piazza Sant'Antonino), או הפִּיאַצֵ'נְזָה. במרכזה ניצב פסלו של אדם קדוש ובכניסה לבזיליקה עצמות של לוויתן. מה הקשר, אתם שואלים?

הכיכר קרויה על-שם אנטונינו, מגן הימאים ופטרון העיירה שכאן. פסלו של אנטונינו ניצב אל מול כנסייה הבארוקית. העצמות שתראו כאן הן עצמות של לוויתן, שממנו הציל אנטונינו לפי האגדה, ילד מקומי ממוות. הוא הצליח להוציא את הילד מבטנו של הלווייתן שבלע אותו, כשהוא בריא ושלם. זהו, אם תרצו, סוג של סיפור יונה והלוויתן בנוסח מקומי.

כך או כך, בסורנטו הקימו לכבוד אנטונינו קְרִיפְּטָה שבה נקבר, בתוך בזיליקה שנושאת את שמו. הוא היה לפטרון השומר על העיירה והציל אותה מפני סכנות רבות, כמו פלישות של אויבים, המרד של מנהיג סורנטו ג'ובאני גרילו כנגד הספרדים ששלטו בה ומגפות כמו דבר וכולרה.


#תצפית יפה אל המרינה פיקולה
רוצים לראות נקודת תצפית יפהפיה וקסומה אל הדרך העוברת אל הים הנפלא? זו אותה הדרך אל חופו של הים שמקיף את האזור ואל המַרִינָה פִּיקוֹלָה, שבה עוגנות סירות ויכטות, וספינות שיוצאות ממנה לשיט אל האיים הקרובים והרחוקים יותר.

הפנו את הגב לפסל אנטונינו ופנו אל סמטת רמפה מרינה פיקולה (Rampa Marina Piccola). לכו בה עד הסוף, ותראו לפניכם תצפית נפלאה אל הערוץ שעובר בין המצוקים הנהדרים ומגיע היישר אל הים.

מכאן תוכלו להתקדם ולראות עוד מעט קט, את מרפסת התצפית של הווילה קומוּנאלה, אחת התצפיות היפות ביותר, שמאפשרת לשאת מבט אל המרינה ואל הים עצמו. כמה יפה כאן בסורנטו!


#טיפים
אם אתם רעבים, בסמטה הזו תוכלו להיכנס למסעדת השף המעולה Il Buco.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/dZtVVr6VKfI


ועוד מבט:

https://youtu.be/cMvTT51PVvE

סיור יום בדרך אמלפי

מרינה פיקולה סורנטו
מַרִינָה פִּיקוֹלָה
#על הנמל הגדול יותר שנקרא הנמל הקטן

על אף שמה התיאורי, המַרִינָה פִּיקוֹלָה (Marina Piccola) בסורנטו, בעברית "הנמל הקטן", היא הנמל הגדול של העיר דווקא.

מרינה פיקולה היא אחד מנמלי העיר, ביחד עם מרינה גראנדה (Marina Grande), שפירושה "הנמל הגדול". אנשים כאן מתייחסים אליו כחוף מרינה פיקולה. הסיבה היא שהצוקים כאן יורדים בחדות אל הים מה שלא מותיר מקום לחופי רחצה. לכן נבנה כאן מעין חוף רחצה על גבי רמפות שהוצבו על המים.

אם אינכם יכולים להגיע אל המרינה עצמה, תוכלו לצפות אליה ממרפסת התצפית של הווילה קומוּנאלה, ראו בתגית "וילה קומונאלה".


מבט מקרוב:

https://youtu.be/F7-qUTUe7DY
מרינה גראנדה
מַרִינָה גְרָאנְדֵה
#על כפר הדייגים מרינה גראנדה

כפר הדייגים "מַרִינָה גְרָאנְדֵה" (Marina Grande) הוא נמל דייג היסטורי, שלא נכלל בתחומי העיר. למרינה גראנדה יש שער כניסה יווני עתיק, שמפריד בין העיר סורנטו לנמל הגראנדה ומסמן את הגבול ביניהם.

הנמל הקטן הזה נחשב למקום מרגוע נהדר מהעומס והרעש של העיר. גם אם הוא נגוע ב"תיירת", מחלת מסעדות התיירים וחנויות המזכרות האינסופיות, הכפר הזה, עם הנמל החבוי שלו, שמר על התמימות, הקהילה והנועם של מקום קטן ואותנטי יחסית. הסיבה היא שהוא מופרד מעט מכל העיר התוססת. כאן מתפרנסים בעיקר מדיג ולא עברו לעסקי התיירות, כמו עיירות וכפרים אחרים בחוף אמלפי.

היסטורית, תושבי המרינה, תושבי הכפר שחיו כאן בעבר, גרו מחוץ לעיר. הם סבלו משלל אסונות, מעשי שוד וביזה וגם ממחלות שונות. אנשי סורנטו ראו בהם מעין "אחרים". הם ראו בהם את בניהם של התורכים והשמועה מספרת שעד היום מפחידים בסורנטו את הילדים הלא-ממושמעים ומבטיחים להם שאם לא יתנהגו כראוי, יבואו התורכים הללו וייקחו אותם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/fFjXSakcNGY
סורנטו
סוֹרֶנְטוֹ
#על העיירה שיורדת מראש המצוק עד אל חוף הים

סוֹרֶנְטוֹ (Sorrento) היא העיר המרכזית של חצי האי. זוהי עיירת נופש פופולארית וקטנה, שנמצאת בחצי האי הצר וההררי, שנושא את שמה. היא נמצאת 28 קילומטרים מדרום מערב לנאפולי ומשקיפה אל מפרץ נאפולי שמצפון אל הר וזוב, הר הגעש הפעיל היחיד באירופה.

סורנטו היא אתר נופש מפורסם, מולדת הלימונ’צלו הנפלא, עיירה הידועה בפרדסים הרבים שמסביבה, בפרי הנהדר שגדל באזור ובגניה היפים. סורנטו נודעת גם באוּמנים הנודעים שמתגוררים ופועלים בה, האחראים לאוּמנות ה"אִינְטָרְסְיָה" (Intarsia), אמנות השיבוץ הנודעת בעץ, המקבילה לאומנות ה"מָרְקֶטְרִי" (Marquetry), הידועה בעולם.

ממקומה על מצוק חופי של טוף וולקני, המתנשא לגובה של 50 מטרים מעל פני הים, סורנטו צופה אל אחד הנופים המרשימים של חצי האי אמלפי. חוץ מהנוף המדהים ומפרץ נאפולי המונח לפניה, סורנטו נהנית מאקלים מצוין.

ההיסטוריונים משערים שיתכן שסורנטו הוקמה עוד בידי יורדי ים פיניקים. שמה הקדום היה סוֹרֶנְטוּם (Surrentum). בכל מקרה, ידוע בביטחון על קיומה של סורנטו בתקופה הקלאסית, ביוון הקדומה. על פי האגדה, היא נקראת סורנטו, על שם הסירנות, בנות הים המיתולוגיות, בעלות הקול היפה, שנהגו לפתות את יורדי הים לקפוץ אליהן מהספינות ולמות במי הים. בהמשך היא הפכה לעיר באימפריה הרומית.

ראו את כל האטרקציות בסביבה בתגית "באזור נאפולי".


#סורנטו היום
בימינו סורנטו היא עיירת קיט מקסימה, שבעונת הקיץ מתפוצצת מתיירים. זה לא פלא, לאור העובדה שהיא בורכה באקלים ים תיכוני נעים, בגנים יפהפיים, נופי ים מרהיבים וצוקים נהדרים, בשקיעות מרהיבות ובשפע של עצי דקל, אורן, הדרים ועצי זית.

מסורנטו יוצאים רבים מהתיירים אל שתי האטרקציות העיקריות שבסביבה. ממנה ועד סלֶרנו, שבצידו המזרחי של חצי האי עוברת דרך החוף של אַמָלפי (Costiera Amalfitana), אחת הדרכים היפות בעולם, שאורכה 68 קילומטר.

מסורנטו יוצאים רבים בספינה או במעבורת, אל האי היפה להפליא קאפרי (Capri). הוא נחשב לאחד האיים היפים בים התיכון וכאן יש בסיס יציאה נוח וזול אליו. המעבורות והספינות שיוצאות לאורך שעות היום אל "מארינה גראנדה", הנמל של האי קפרי אינן לבד. יש גם סירות וספינות היוצאות מהמרינה ישירות אל "המערה הכחולה" - מהאטרקציות הפופולאריות של האי קפרי.


#מה יש כאן לראות?
למעשה, סורנטו מורכבת מ-5 כפרים קטנים שביניהם עוברת הדרך הראשית, "קורסו איטליה". היות ורק בדרך הזו ניתן לנסוע ברכב, התנועה בסמטאות העיירה ואל התצפיות היפות תהיה בהליכה ברגל.

הכיכר המרכזית נקראת פיאצה טאסו, שנקראת על שם המשורר מהמאה ה-16, טורקווטו טאסו. יש כאן המון ג'לטריות מצוינות עם גלידות איטלקיות שאין כמותן בעולם. בבתי הקפה והמסעדות שכאן אפשר לשבת ולאכול ולהאזין לנגני הרחוב שמנגנים כאן כמעט כל הזמן. ואגב אוכל, באזור מגדלים לימונים, מאז ימי האימפריה הרומית. המקומיים מאמינים שהלימונים של האזור הם הטובים ביותר בעולם. הלימונים שלהם, חלקם מגיעים לגודל ענקי, משמשים למאכלים הנהדרים של המטבח הדרום איטלקי והנפוליטני והתרכיז שלהם הוא גם הבסיס של ליקר הלימונצ'לו הנודע של איטליה.

ראו גם את "עמק הטחנות" (Valley of the Mills), שבו תחנות עתיקות שחרבו. בניית הכיכר יצרה בעיות רבות לתחנות, כמו הניתוק מהים ובשל כך העמק ננטש בשנת 1866.

במרכז העיר בקרו בקתדרלה הרומנסקית מהמאה ה-13, עם הציורים הנפלאים מהמאה ה-18. שימו לב גם למוזיאון המקומי הקטן.


#טיפים
הכבישים צרים ולכן נסיעה בהם לא מומלצת, אלא הליכה ברגל, נסיעה באוטובוס או רכיבה על אופניים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/fFjXSakcNGY


עוד מהסביבה ורחובות סורנטו:

https://youtu.be/iYeuNQ7KHik
כיכר וילה קומונלה
כיכר וִילָה קוֹמוּנָלֶה
#על הכיכר עם התצפית היפה למפרץ ולמרינה פיקולה

אין בכיכר וִילָה קוֹמוּנָלֶה (Villa Comunale) שבסורנטו משהו מיוחד במינו. אבל היא מציעה את אחת התצפיות היפות אל המפרץ והים ובמיוחד אל "מרינה פיקולה", החוף המלאכותי של סורנטו.

למה מלאכותי? - כי הצוקים כאן יורדים בחדות אל הים מה שלא מותיר מקום לחופי רחצה. לכן בנו כאן מעין חוף רחצה על גבי רמפות שהוצבו על המים.

בכל מקרה, המראה מכאן יפה להפליא וכל נופו של מפרץ נאפולי פרוש לרגליכם, לכל הכיוונים. הוא כמו שטיח כחול ומשובץ בנקודות צבעוניות של ספינות, שמשיות ומבני המרינה הנחמדה שלמטה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/zc5UoJjRfwQ


פוזיטאנו
פּוֹזִיטָאנוֹ
#על פנינת האזור הצבעונית שגולשת מראש המצוק עד אל חוף הים

ממוקמת בנקודה המערבית ביותר של החוף האמאלפיטאני, העיירה פּוֹזִיטָאנוֹ (Positano), או פוסיטאנו, היא פנינת האזור. זוהי עיירת דייגים וקיט צבעונית וציורית, הבנויה על המצוק התלול וגולשת עד הים. זוהי העיירה המקסימה הראשונה במסלול המקובל בדרך אמלפי.

פוזיטאנו מפורסמת בבתיה הצבועים בצבעי פסטל ססגוניים ורכים והמפרץ הכחול שלה. משנות ה-50 היא הפכה למקום בילוי מועדף על ידוענים בינלאומיים ועד היום היא נחשבת למקום נופש יוקרתי ואיכותי.

שתי אזהרות - בפוזיטנו, כמו בעיירות רבות לאורך החוף, יש כבישים צרים ומצוקת חנייה. גם השיטוט הרגלי בין החנויות שברחובות הצרים, דורש טיפוס מעייף מעט, במעלה ובמורד המדרגות.

פוזיטאנו חביבה על עשירי העולם, מה שאומר שלרובנו זה יהיה מקום להרבה "ווינדואו שופינג". זאת כי יש כאן מבחר יוקרתי, המיועד לאלפיון העליון, של חנויות תכשיטים, בוטיקים וחנויות אמנות יקרות. העשירים מאד מתגוררים בפוזיטאנו במלונות בוטיק וסועדים במסעדות יוקרה. אבל אנחנו נמשיך בנסיעה אל המקום הבא.


#טיפים
בעונת הקיץ יש בעיית חנייה קשה וגם השיטוט בעיר חם וקשה.

החנו את הרכב במגרשי החניה שבסמוך לתחנת הדלק ומשם צאו רגלית אל הסמטאות.

שוטטו רגלית בין הסמטאות והבתים הצבעוניים. בקרו בחנויות ובגלריות. בימי הקיץ התרווח מול הים המרהיב.


מבט מקרוב על פוזיטאנו:

https://youtu.be/FbwZHnMVYf4
סָלֶרְנוֹ
#על העיר הגדולה באיזור אמלפי ובירת התרבות של האזור

סָלֶרְנוֹ (Salerno) היא עיר נמל מרכזית באזור אמלפי וסוג של בירת תרבות מחוזית. זוהי העיר הגדולה באזור ונקודת הסיום של הסיור על דרך אמלפי. סלרנו היא עיר נמל מטופחת, נקייה, מסבירת פנים ובטוחה, תוססת ומלאה בפעילות גם מחוץ לעונת התיירות. העיר סלרנו היא מרכז תרבותי חשוב בחבל קמפניה ובדרום איטליה ואיטליה בכלל.

מראה העיר והמפרץ של סלרנו הנשקפים מכאן מציעים נוף מרהיב. העיר שוכנת למרגלות הרים שמשרים עליה אווירה מיוחדת. בסלֶרנו מסתיימת דרך החוף של אַמָלפי ונופי העיר הנהדרים מבהירים מיד שאין מתאימה ממנה לכך.

יש בסלרנו חוף ים שקט ורגוע וטיילת ארוכה, שוקקת חיים ויפה להפליא. ארגוני איכות הסביבה העניקו "דגלים כחולים" לחופיה היפים והטבעיים של סלרנו. אבל רצועת החוף המקסימה של העיר היא גם מגנט מצוין לתיירות. בעונת הקיץ מושך אזור החוף של העיר תיירים רבים. אלה רובצים ומשתזפים על חוף הים ביום ומבלים בלילה במועדונים והברים שלה.

גם האקלים כאן הוא נוח במיוחד, עם טמפרטורה שנתית ממוצעת של כ-20 מעלות ומספר ימי השמש הגדול באיטליה.

בעיר סלרנו יש, למעשה, 3 אזורים שונים וכמעט נפרדים: הראשון הוא החלק העתיק והימי-ביניימי של העיר, שכולל אזור אמנות מודרני, השני הוא המחוז שתוכנן במאה ה-19 והשלישי הוא אזור פוסט-המלחמה, הצפוף ועתיר בנייני הדירות - אזור שנבנה בעיר לאחר ההרס שגרמו הפגזות בנות הברית, בעת הפלישה לסלרנו, במהלך כיבוש איטליה במלחמת העולם השנייה.

במרחק של כ-50 ק"מ, או שעה נסיעה מנאפולי ועם רבע מיליון תושבים, סלרנו היא בירת הפרובינציה של סלרנו, היושבת לחוף מפרץ סלרנו שבים הטירני. מיקומה במרכזו הגיאוגרפי של משולש התיירות שבפינותיו פּוֹמְפֵּיי, פֶּסְטוּם ופּוֹזִיטָאנוֹ, מעניקה לה יתרונות שמובילים תיירים רבים ללון בה ולצאת ממנה לטיולים בסביבה.

ראו את כל האטרקציות בסביבה בתגית "באזור נאפולי".


#תולדות העיר סלרנו
לסלרנו יש היסטוריה ארוכה ומגוונת. עוד מימי הביניים נחשבה סלרנו למרכז תרבותי ואמנותי בולט והיא מקפידה לשמר את כל אלה עד היום. כאן הוקם במאה ה-11 בית הספר האירופי הראשון לרפואה. ממנו התפתחה ופרחה הרפואה באיטליה כולה. מכאן התפתחו בהדרגה פקולטות נוספות לרפואה, ברחבי איטליה וממנה אל כל אירופה.

במלחמת העולם השנייה העיר נפגעה מאד. אל סלרנו פלשו כוחות הברית בפיקוד האמריקאים וממנה החלו לכבוש מידי מוסוליני את איטליה כולה. לפלישה ההיא קדמה הפגזה מאסיבית שהרסה את רוב העיר שמסביב לנמל של סלרנו. במזל רב לא נפגעה העיר העתיקה שעל הגבעות וכך נשארת סלרנו עיר עם הרבה מניחוחות ימי הביניים שבה.

מאז המלחמה, נבנתה מחדש הטיילת של העיר וכיום היא מעוצבת ומטופחת מאד. סלרנו אמנם אינה מערי התיירות הבולטות של האזור, אבל היא משמשת רבים כנקודת יציאה מצוינת לטיולים באזור אמלפי. היום סלרנו זולה יחסית ללינה ולבילויים, משלימה את מיקומה המצוין בנקודה מרכזית באחד האזורים המעניינים והיפים באיטליה.


#שופינג בעיר
שופינג עירוני תוכלו לערוך ברחוב קורסו אמנואלה (Corso vittorio Emanuele) וברחוב הסוחרים. בסלרנו תוכלו לרכוש גם בחנויות של המעצבים ובעלי המלאכה המקומיים וגם ממותגי-העל המפורסמים והמוכרים בעולם. בשני הרחובות הללו תמצאו חנויות רבות השוכנות בבניינים עתיקים, חלקם מהמאה ה-15.
למעוניינים במוצרי הקרמיקה הידועים של האיזור, פנו לעיירה הססגונית, וייטרי סול מארה, הידועה ביצירות הקרמיקה הססגוניות שלה.


מבט מקרוב על סאלרנו:

https://youtu.be/DquiwaYYkkk


מבט על הטיילת והחוף שלה:

https://youtu.be/EWdAggVagUU
רָאוֶולוֹ
#על העיירה עם התצפית המדהימה מראש המצוק

המתיישבים הראשונים בעיירה רָאוֶולוֹ (Ravello), או ראבלו, באו לכאן במאה ה-5 לספירה, בתקופת נדידת העמים. אלו היו משפחות אצולה שעברו לכאן מהעיר אמלפי שלמטה, כשחיפשו מקום גבוה ומוגן. הם התיישבו על הרכס והפכו את ראוולו לעיר מקלט גבוהה ומעט מבוצרת. היא שוכנת על מעין מרפסת שנחצבה בהר, משקיפה אל הים ממרומיה, בגובה של 365 מטרים.

וכך הפכה רָאוֶולוֹ, הממוקמת קילומטרים ספורים צפונית לאמלפי ולא רחוק מעיר החוף פוזיטנו, לעיר מצליחה ומוקפת כרמים ופרדסים. שיא פריחתה היה במאה ה-13, בעיצומם של ימי הביניים. בראוולו נופשים עד ימינו, העשירים, היפים והמפורסמים. במהלך השנים שהו כאן השחקנית גרטה גארבו, המלחינים ורדי וואגנר, המנצח טוסקניני והמנהיגים ג'ון קנדי וצ'רצ'יל.

לראוולו אין גישה אל חוף הים. היא יושבת בתוך שטח המכונה "פארקו מונטי לאטארי" (Parco Monti Lattari), בתרגום חופשי לעברית זה משהו כמו "פארק ההרים החלביים", על שם הפרות שמגדלים כאן ומספקות את החלב ומוצריו לאזור.


#סיור קצר בעיירה
אל ראבֶלו, הניצבת בראש מצוק גבוה, עולים היום בדרך מפותלת ויפה וחונים בחנייה המוסדרת שבכניסה לעיירה. עלייה קצרה במדרגות תביא אתכם אל פיאצה דוּאוֹמוֹ, הכיכר המרכזית של העיירה. היא מוקפת בשלל חנויות ובתי קפה. הגיעו אל רחבת הדואומו, הקתדרלה המקומית סנטה מריה אסונטה מהמאה ה-11, ואל מגדל הפעמונים הסמוך. בתוך הדוּאוֹמוֹ תוכלו לראות עבודות אמנות עתיקות, שהבולטת בהן היא פסיפס שבו נראה יונה הנביא, כשהוא נבלע על-ידי הלווייתן.

ביציאה פנו שמאלה והמשיכו לצד הדואומו, שם תגיעו לתצפית יפה, שהנוף הנשקף ממנה הוא עוצר נשימה. מכאן משקיפה ראבֶלו, מגובה של כמעט 400 מטרים, אל הים ואל קו החוף, המשובץ בכפרי הדייגים הקטנים שבו.

האתר החשוב בעיירה ראבלו הוא וילה רוּפוֹלוֹ (Villa Rufolo), ארמון מהמאה ה-11, המוקף בגנים נהדרים ומכיל אוסף אמנות נהדר. הווילה הזו היא פנינה של אדריכלות ואמנות. מדובר בארמון מהמאה ה-11, שממנו קיבל בוקאצ'ו, מחבר סיפורי דקאמרון, השראה. כמוהו התגורר במקום גם המלחין הנודע, ריכארד ואגנר שעל שמו נערך כאן פסטיבל ואגנר בסוף חודש יוני, בכל שנה.

עוד וילה יפה היא וילה צ'ימברונה, שגניה ופסליה עשו להם שם של יפים להפליא.

בראבלו נמצא גם האולם המודרני של אוסקר נימאייר (Oscar Niemeyer), שבו מתקיימים קונצרטים ותערוכות אמנות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/SZ7i7uimAnM


תמונות:

https://youtu.be/oyz2gNV9vSs


עוד מהעיירה ראוולו:

https://youtu.be/adklZKhtZyI


ומהאוויר:

https://youtu.be/ZVHYb_q-Za8
וילה רוּפוֹלוֹ
#על הווילה היקרתית שבראש המצוק

וילה רוּפוֹלוֹ (Villa Rufolo) היא ארמון בסגנון מוּרִי, המוקף בגנים נהדרים ומכיל אוסף אמנות מרשים ונהדר. תוכלו למצוא אותה בקלות, לפי המגדל המרשים בסגנון מוּרִי, שניצב בשטחה.

בעבר רווחה אגדה בסביבה, על אוצר שחבוי בשטח הווילה היפה. הוא לא נמצא עד היום, אבל מגניה המרהיבים נשקף אוצר אחר, בדמות נופו של חוף אמלפי שמתחת ולידו כל מפרץ אמלפי הכחול.

באחת הבריכות שבגינה הססגונית שימו לב לפסל האיש הכחול הצף. לא בדיוק ברור מיהו האמן, אבל זה פסל מסתורי ויפה מאד.

הווילה הזו היא פנינה של אדריכלות ואמנות. מדובר בארמון מהמאה ה-11, שממנו קיבל בוּקאצ'וֹ (Boccaccio), מחבר סיפורי דקאמרון (Decameron), את ההשראה לסיפוריו.

כמוהו התגוררו כאן במהלך השנים גם אפיפיורים, מלכים ומפורסמים רבים אחרים. במאה ה-14 אירחה משפחת רופולו נשפים מלכותיים של מלך נאפולי. ב-1851 הגיע בוטנאי סקוטי בשם פרנסיס רייד וקנה את חורבות האחוזה המוזנחת. לאחר שיפוץ מרשים חזר המקום להיות יפה מתמיד. אורחים רבים החלו ללון בו.

אחד מהם היה המלחין הנודע והשנוי במחלוקת ריכארד ואגנר, שהתגורר כאן בשנת 1880. כאן הוא חיבר את המערכה השנייה של האופרה המפורסמת שלו "פרסיפל". למעשה, הווילה הזו חילצה אותו מ-20 שנה בהן כתב את היצירה ולא הצליח לסיים אותה.

על שמו של ואגנר מתקיים כאן, בגינת הווילה ואל מול הים, בסוף חודש יוני מידי שנה, פסטיבל ואגנר. זהו פסטיבל מוסיקה המוקדש ליצירותיו של המלחין הגרמני, שרבים הכירו רק בתקופה הנאצית, משהסתבר שהיה המלחין האהוב על היטלר. המוסיקה שלו ליוותה רבים בשואה, אל תאי הגזים, כשנוגנה על ידי תזמורות שהורכבו ממוסיקאים אסירים.


#טיפים
סיור מודרך יש כאן כל יום בין 16.30 ל-18.00. יש להירשם מראש במייל (info@villarufolo.it), או בטלפון (tel +39 089 857621)


מבט מקרוב על מרפסת הנוף הנפלאה:

https://youtu.be/vuF8ri4Xhr8


עוד מווילה רופולו:

https://youtu.be/gf-Bexqi5gM
סיור בדרך אמלפי
#סיור בדרך היפה של דרום איטליה

הסיור של היום הוא מהיפים באיטליה והוא ייקח אתכם לכפרים שלווים וקסומים, בדרך מרגשת שבה משובצות חלק מהתצפיות היפות בעולם. הסיור יתחיל מהעיירה סורנטו ויקיף את לשון היבשה עד לסיום בסלרנו.

הגיעו לסורנטו והיכנסו לתגית "סיור יום בדרך אמלפי". מכאן תתחילו לנווט וליהנות מהדרך.

אתם עומדים לחוות חוויה שמערבת את היופי הים-תיכוני, עם השלווה והנינוחות של דרום איטליה הכפרית, 1000 טעמים נהדרים של לימון והרבה שמש, רק זהירות בכבישים כי הם עלולים להיות גם מסוכנים כאן.

אנחנו מקנאים בכם... תיהנו!
הדוּאוֹמוֹ של רָאוֶולוֹ
#על הכנסייה העתיקה של ראוולו

בפיאצה דוּאוֹמוֹ, הכיכר המרכזית של העיירה, נמצא הדוּאומוֹ של רָאוֶולוֹ (Duomo Ravello), או בשם הלא איטלקי - הקתדרלה המקומית "סנטה מריה אסונטה". הקתדרלה הזו נשלטה על ידי הבישוף, מה שהיקנה לה לאורך רוב ההיסטוריה שלה, מעמד חשוב בסביבה.

מגדל הפעמונים של הדואומו תוארך למאה ה-13 ומתאפיין בהשפעה מוּרית וביזנטית. הדואומו הוא נקודת ציון מרכזית בכפר ראוולו. את החזית הלבנה שלו הוא קיבל בשיפוץ והשחזור הגדול והאחרון שלו, היה בשנת 1931.

הכנסייה נבנתה במאה ה-11, בתמיכתה הכספית הנדיבה של משפחת רוּפוֹלוֹ (Rufolo) העשירה. היא בנוייה בשילוב סגנונות באדריכלות שלה, בין סגנון הבארוק והסגנון הרומנסקי. במהלך 900 השנים האחרונות, הכנסייה הזו עברה שינויים ושחזורים רבים.

בתוך הדואומו ישנן כמה אטרקציות מעניינות ועבודות אמנות עתיקות, שהבולטת בהן היא פסיפס מרשים, שבו נראה יונה הנביא, כשהוא נבלע על-ידי הלווייתן.

עוד אטרקציה כאן היא דלת הברונזה של הכנסייה, שנבנתה בשנת 1179 על ידי טראני דה באריסנו (Barisano דה Trani). בכל כנסיות איטליה שרדו פחות משני תריסרי דלתות ברונזה כאלה. הדלת כאן שוקמה וחודשה בשנת 2010.

יש כאן גם דוכן, הנתמך על ידי 6 עמודות ספירליות היושבות על גבם של אריות עשויים שיש.

מעניינת גם הקפלה של הרופא מהמאה ה-3, סנט פנטליון המרפא. הוא היה קדוש נוצרי שראשו נערף, בפקודת הקיסר הרומי דִּיוקְלֶטִיָאנוּס, על שהתנצר. בקפלה מאוחסנת אמפולת דם קטנה, עם דמו של הקדוש. מדי שנה, ב-27 ביולי, יום השנה למות הקדושים שלו, דמו של סן פנטליון הקדוש אמור לנזול באמפולה. בקפלה ניתן לראות גם את פסלו הכסוף של הקדוש הנערץ של העיר.

האטרקציה האחרונה כאן היא מוזיאון הקתדרלה, הנגיש דרך כניסה צדדית ונפרדת, שברחוב ריצ'ארד וגנר הסמוך. המוזיאון הקטן יחסית, מכיל כמה פסלים משמעותיים ויצירות אמנות אחרות. אחד המעניינים שבהם הוא פסל השיש המפורסם שרבים מאמינים שהוא של סיגלגאטה רוּפוֹלוֹ, אשתו של ניקולה רוּפוֹלוֹ, הסוחר העשיר שמימן במאה ה-13 את דוכן הקתדרלה. מקורות אחרים אומרים שהפסל מייצג את המדונה הנוצרית, או לחילופין את ג'ואנה, מלכת נאפולי.


#טיפים
שעות פתיחה: 9.00 - 12.00 ו- 17.30 - 19.00
מוזיאון הדואומו: 9.00 - 19.00


מבט מקרוב:

https://youtu.be/cWPIM1cW1g8


סיור בכנסייה:

https://youtu.be/Kdv5WlNyHzQ
וילה צִ'ימְבְּרוֹנֶה
#על הווילה עם הנוף המרהיב, הפסלים והגנים הקסומים


אתר שכדאי לבקר בו בראוולו הוא וילה צ'ימברונה (Villa Cimbrone Gardens), על פסליה וגניה הנפלאים. וילה צ'ימברונה, סימברונה, או קימברונה, היא וילה מימי הביניים שנולדה במאה ה-11 אבל את המראה והיופי העכשווי שלה, היא חייבת לארנסט וויליאם בקט (Ernest William Beckett), מהעיר יורקשייר, מי שהפך לאציל הבריטי לורד גרימת'ורפ (Lord Grimthorpe).

אותו לורד גרימת'ורפ שיפץ את הווילה ואת הגנים שמסביבה, בתחילת המאה ה-20. בימינו היא מהווה מלון יוקרה לבעלי הון ולבני המעמד הגבוה ומקום מועדף על רבים לחתונות יוקרה, קבלות פנים מפוארות וירח דבש לבעלי אמצעים. בכל מקרה, עם כסף או בלי כסף, מדובר באחת הפינות הנעימות שתפגשו בדרך אמלפי כולה.

חוץ מגני הווילה הנהדרים, המקום המפורסם ביותר כאן היא "מרפסת האינסוף" שלה. זוהי טראסה, מרפסת רחבת ידיים, שממנה נשקף נוף דרמטי של הצוקים וההרים המשתפלים אל הים התיכון. זהו מראה מעורר הוד שהסופר האמריקאי גור וידאל (Gore Vidal) אמר עליו שהוא המקום היפה בעולם. שימו לב לשורת פסלי הדיוקנאות עשויי השיש שעל המעקה, לאמלפי שנראית מלמעלה ולנופו המרהיב של מפרץ סלרנו.

במאה ה-20 התארחו כאן מפורסמים רבים וחשובים. מהסופרת וירג'יניה וולף, דרך מנהיג בריטניה ווינסטון צ'רצ'יל, הכלכלן ג'ון מיינרד קיינס (John Maynard Keynes) והסופר ד.ה. לורנס, מחבר "מאהבה של ליידי צ'טרלי", שהשאיר כאן את חותמו, תרתי משמע, כשצבע עם חבר את פסלה של חווה שבמערה...

בשנות השלושים של המאה הקודמת הייתה הווילה הזו מחבוא גם עבור השחקנית וכוכבת-העל ההוליוודית גרטה גארבו, שנפשה כאן עם בן זוגה, המנצח הבריטי הנודע ליאופולד סטוקובסקי, שאיתו התכוונה להתחתן. משהתגלה שהם נופשים כאן זה הפך לסנסציה בינלאומית. לבסוף, עם קשר או בלי קשר, השניים לא נישאו.


#מה תראו בגנים של וילה צִ'ימְבְּרוֹנֶה?
בגנים הנפלאים של וילה צִ'ימְבְּרוֹנֶה משובצים פסלים עתיקים רבים. זה מתחיל בטיילת מקורה בפרגולה, שבקיץ נראית נהדר, עם פרחי הוויסטריה בפריחה הלבנה-כחולה שלהם. בגן מפוזרים פסלים יפים ומקדשים נאים, שנותנים לו מראה קלאסי. חפשו שם את:

פסל קרס (Ceres) - פסל אלת החקלאות והקציר הרומית, שבמקדש קטן ליד התצפית.

סמל מרקורי - מהאלים המרכזיים במיתולוגיה הרומית ומי שאחראי על המסחר.

"הרמס במנוחה", פסלו הכהה של האל הרמס היפה.

מקדש בכחוס - אל היין הרומי.

מערת חווה.

פסל דוד - העתק של פסלו של דונאטלו, שבמוזיאון הלאומי בפירנצה, עם ראשו הכרות של גוליית לרגליו.

גן הוורדים - נמצא מטרים ספורים מהווילה עצמה.

חדר תה - ביתן בסגנון מורי, שנמצא בגן מלבני ליד גן הוורדים. בביתן 4 עמודים מהתקופה הרומית ומספר פסלים נהדרים.


מבט מקרוב על וילה צ'ימברונה:

https://youtu.be/fMwAGuTQw_k
דרך החוף אַמָלפי
#על הדרך האלוהית של איטליה

רבים רואים בכביש "אמלפיטנה", או דרך החוף אַמָלפי (Costiera Amalfitana) את הדרך היפה באיטליה ואחת הדרכים היפות בעולם. זוהי דרך צרה, שנחצבה כמדרגה במצוקי החוף האנכיים. בעבר היא כבר זכתה לכינוי "הדרך האלוהית", שכן כביש "אמלפיטנה" מתפתל בין מצוקים פראיים ותלולים היורדים אנכית אל הים

הדרך, שנקראת באיטלקית "קוסטיירה אמלפיטנה" ומסומנת ככביש מספר 145, נקראת כך על שם אַמָלפי (Amalfi), העיירה העתיקה והמרכזית בה. היא עוברת לאורך רצועת חוף מפותלת ועתירת מפרצונים, בין עיירות ציוריות וכפרים קטנים, התלויים על מצוקי ההרים, כמו נופלים אל הים. בראש המצוקים הללו תראו מגדלי תצפית עתיקים ועל המדרונות התלולים שבשיפולי ההרים תראו מאות פרדסי לימונים המזכירים את בוסתני הגפנים של מרכז איטליה. בירידה אל כפרי הדייגים הקטנים, יצוצו מכל עיקול חופי קסם, עם מפרצים כחולים, מנוקדים בסירות צבעוניות וסלעים הבולטים מהים.

דרך אמלפי נמשכת לאורך 68 קילומטר, מצידה המערבי של סורנטו ועד העיירה סלֶרנו (Salerno), שבקצה המזרחי של חצי האי. היא עוברת על יד הים ונושקת לו כמעט לכל אורכו. את היופי הזה, בעיקר בקטע שבין פוזיטנו לאמלפי, אנו חייבים לגלי הים, שכן תהליכי שחיקה ובלייה של מצוקי סלע הגיר הם שיצרו את הקניונים, המפרצים הקטנים, הבתרונות והמערות הקרסטיות, כמו גם את איי החוף הזעירים ואת עמודי הסלע הזקופים.

דרך הנופים אמלפי נמצאת בחבל קמפניה (Campania) שבאזור נאפולי. הדרך הפשוטה והמומלצת לגלות את היופי המרהיב שלה היא באמצעות נסיעה ארוכה על 68 הק"מ בין סורנטו לסלרנו, תוך מעבר בעיירות פוזיטנו, אמלפי, ראבלו, מינורי, מיורי ועוד.

שימו לב לעצי הלימון והפרדסים הרבים שמאפיינים את האיזור. בעיירות החוף הקטנות והכפרים שבדרך תמצאו את משקה הלימונצ'לו הנמכר בהמוניו בחנויות, לצד שלל המוצרים הריחניים שמפיקים כאן מהלימון, דוגמת סבונים, נרות וסוכריות.

עצרו לאורך הדרך, בתצפיות המרהיבות אל הנוף וצפו בקסם של הטופוגרפיה הפראית וצורות הסלע המיוחדות. בקרו בשלל העיירות והכפרים הציוריים, שמשקיפים על המפרץ המרהיב. אבל היזהרו בבקשה. לצד הנופים המרהיבים שהנהיגה בדרך תחשוף בפניכם, מעת לעת יפתיע אתכם כלי רכב ממול ואז תחוו גם את הצפיפות המלחיצה ולעתים אפילו מסוכנת שלה. לצד היותו אחד הכבישים היפים בתבל, הוא זכה גם למוניטין של אחד המסוכנים בעולם.

ראו את כל האטרקציות בסביבה בתגית "דרך החוף אמלפי" ובתגית "באזור נאפולי".


#טיפים
הקדישו לדרך הזו לפחות יום.

דרך אמלפי מפותלת ומרובה שיפועים מבהילים ויכולה להיות מסוכנת. סעו בזהירות מיוחדת ועצרו מדי פעם, גם לצפייה בנוף וגם להירגע.

צאו לדרך מוקדם ככל הניתן.

העצירות בתצפיות הנוף הנפלאות הן המזכרת הטובה ביותר מהדרך הזו. אל תסעו ללא הפסקה.


מבט מקרוב על דרך החוף של אמלפי:

https://www.youtube.com/watch?v=8gajg8Nw-dY
אַמָלְפִי
#על העיירה הציורית של דרום איטליה

אַמָלְפִי (Amalfi) היא הגדולה מעיירות החוף, עיירת קיט בת יותר מ-5,000 תושבים, השייכת למחוז קמפאניה באיטליה. בעברה היא הייתה עיר מצליחה ופעילה מאד במסחר הימי. בימינו, עם תפאורה של בתים לבנים ונמל עם סירות דייגים צבעוניות, היא עיירת הפוסטר של האזור.

מיקומה המרהיב, בפתחו של קניון עמוק, הקנה לה הצלחה מסחררת כעיירת קיט קסומה ונעימה. השילוב המצטלם היטב, שבין לובן בתיה, הצבעוניות של הסירות שבנמל הקטן שלה והרושם שמותירה הקתדרלה המרשימה שלה, הפך אותה לאתר תיירות ונופש פופולארי מאד.

אמלפי גם העניקה את שמה למסלול, הידוע כ"דרך החוף של אמלפי". היא ממוקמת כ-37 קילומטרים דרומית מזרחית לנאפולי. היא שוכנת לרגלי הר מוֹנְטֶה צֶ'רֵטוֹ (Monte Cerreto) שגובהו 1315 מטרים.

הכניסה לעיירה ממש מול הנמל, שלידו גם חונים המגיעים ברכב. כבר בכניסה לעיירה תגיעו למה שנחשבת האטרקציה המרכזית בעיירה - פיאצה דל דוּאוֹמוֹ (Piazza Duomo). זוהי הכיכר הראשית של אמלפי. גרם המדרגות אל הקתדרלה המרשימה ומצופת הפסיפס שלה, דוּאוֹמוֹ סנט אַנְדְרֵיאָה (Duomo di Sant'Andrea). הקתדראלה ניצבת בכיכר המרכזית ושווה ביקור קצר.

שיטוט רגלי ברחובה הראשי העולה ומתפתל של העיירה הציורית, ובסמטאות הרבות שמסביבו, יגלה לכם אוסף נהדר של גלריות, חנויות קרמיקה, מסעדות ובתי קפה ציוריים. זו ההזדמנות להפסקה קלה והירגעות בעיירה הנעימה. ביס מהעוגות הנהדרות שמכינים כאן וקפה איטלקי מצוין יסדרו לכם את הראש להמשך הסיור הנהדר הזה באחד המרחבים היפים בעולם.

ראו את כל האטרקציות בסביבה בתגית "באזור נאפולי".


#תולדות העיירה אמלפי
העיר אַמָלְפִי שימשה בימי הביניים, בין השנים 839-1200, כבירת רפובליקת אמלפי. אז היא היתה רפובליקה עירונית משגשגת, ששלטה בנתיבי הים התיכון והגיעה לעושר לא קטן.

העיר, שהוקמה במקור כמקלט בעבור קבוצות פליטים שברחו מפני האוסטרוגותים (שבט גרמני), התפתחה וצמחה בחסות הביזנטים. בהמשך היא זכתה בעצמאות בזכות חוסר ההתעניינות שלהם בנעשה בה.

החל מהמאה ה-8 הפכה אמלפי כאמור לבירתה של מעצמה ימית מסחרית, רפובליקת אמלפי. העיר סחרה בדגנים ומלח וייבאה לאיטליה זהב ממצרים וסוריה.

הסוחרים בעיירה הנפיקו את המטבעות בהם סחרו בעצמם, כאשר במקביל אליה, שטחי איטליה עדיין השתמשו בסחר חליפין ולא במטבעות.

במאה השמינית שלטה העיר בצפון הים האדריאטי וצי הספינות שלה סייע לאפיפיור ליאו הרביעי במלחמתו במוסלמים הסרצנים בשנת 848.

בשנת 1000, העיר כבר כללה כ-70,000 תושבים. בשנת 1137 היא נכבשה על ידי פיזה ואיבדה את מעמדה כמעצמה ימית ואזורית. בשנת 1343 היא נהרסה על ידי צונמי וכך גם איבד הנמל של העיר את חשיבותו.

בשנת 1997 הוכרזה העיירה כאתר מורשת עולמית.


#טיפים
החניה ממש בצמוד לנמל.

מומלץ לשוטט רגלית ברחוב הראשי העולה ובסמטאות היוצאות ממנו.


מבט מקרוב על העיירה אמלפי:

https://www.youtube.com/watch?v=2884fXHOs_w


טרטוריה דָה גֵּמָה
#על מסעדת הגורמה באמלפי

מסעדת וטרטוריית דָה גֵּמָה (Trattoria da Gemma) היא עסק משפחתי ותיק, שהפך למסעדת גורמה מעולה וידועה בכל הסביבה. המנות כאן נהדרות ומדויקות, פשוטות ומצטיינות בטעם איטלקי וים תיכוני נפלא.

לא קל להתחרות בנוף המושלם של אמלפי, יש שיאמרו הנוף האלוהי שלה. אבל מסעדת הגורמה הזו מצליחה להציע את השלימות הקטנה שלה. אמנם לא זול כאן, אבל האוכל המעולה, החוויה, הטעמים והשירות המדהים, המקום הנקי והמעוצב ובכלל - למי שיכול, כל אלה שווים אלה את המחיר.


#מנות שוות
הטרטורייה Da Gemma ידועה בכל הקוסטיירה, החוף הנפלא של אמלפי. האוצרות הגסטרונומיים של מאכלי הדגים ופירות הים, זוכים כאן לטיפול איטלקי נהדר והמקום לגמרי מומלץ!

בטרטוריה שווה לאכול את מנת הדג האגדית. שימו לב אליה ואל המנה המשובחת של אנשובי ממולא במוצרלה, שטוגן בציפוי קמח וביצה.

עוד מנה שתהנו ממנה מאד היא הפסטה עם פירות הים והדג ב”אקווה פאצה”.

כמו אלה, אבל גם לטבעונים וצמחונים, תהנו ודאי מאד מהמנות הפשוטות והמנצחות של פרוסות החציל האפויות בשמן זית עם עגבניות וזיתים.


#טיפים
כדאי להזמין מקום מראש או לבקש מהמלון להזמין לכם, מוקדם ככל האפשר ואפילו כמה ימים מראש.

אתם לא רוצים לפספס את מנת הדג שכאן!


מבט מקרוב אל האווירה הנהדרת:

https://youtu.be/RJp-C001I7k


ויש גם ריסטורנטה כזו:

https://youtu.be/SXtj_PHZl1A


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.