» «
הר הזיתים
הר הזיתים
#על הר הזיתים של ירושלים


הר הזיתים (Mount of Olives) הוא הר גבוה, למעשה רכס גבוה ממזרח לירושלים, שמפריד בין העיר העתיקה ובין מדבר יהודה. הוא מתחיל בקצה של רכס ארמון הנציב שמדרום ובצפון הוא מסתיים בהר הצופים.

בעבר נקרא ההר גם “הר השמחה” ו“הר המשחית” - שם שבא מהפולחן האלילי שנעשה בקרבתו.

חשיבותו של הר הזיתים היא בעיקר דתית. הוא חשוב במיוחד לנוצרים, שמזהים בהר אתרים שבהם ישו פעל בימיו האחרונים בירושלים ומאז ימי הביניים בנו בו כנסיות והפכו את ההר למקום פולחן מרכזי בנצרות, כמו גם למוסלמים, שקושרים אותו ליום הדין באחרית הימים, ככתוב בתנ"ך.

היהדות ייחסה לו חשיבות, גם בימי בית המקדש, כמקום שריפת הפרה האדומה, טקס של טיהור טומאת המתים ממי שזוהם בה. גם לאחר חורבן בית המקדש ועד ימי הביניים המוקדמים, כשהרומאים לא הירשו ליהודים להתגורר בירושלים. באותם זמנים הותר ליהודים לבקר בהר הזיתים, אך ורק ביום תשעה באב, כדי לצפות אל הר הבית ולבכות על חורבן בית המקדש.

בהר הזיתים כנסיות רבות, ביניהן כנסיית מריה מַגְדַלֵנָה, כנסיית כל העמים, הקרויה גם "גת שמנים". בסמוך גם כנסיית אבינו שבשמים, כנסיית העלייה לשמים הרוסית, עם המגדל שלה, וכמוה גם כנסיית אוֹגוּסְטָה ויקטוריה.


#על בתי העלמין היהודיים של הר הזיתים

כבית עלמין בן יותר מ-3,000 שנה, שפעיל מאז ימי בית ראשון, בית העלמין בהר הזיתים הוא בית העלמין היהודי העתיק ביותר בעולם, שנקברים בו יהודים, באופן רציף ולאורך כל התקופות. האמונה היהודית מאמינה שהיהודים שקבורים בהר הזיתים יהיו הראשונים לקום לתחייה בתחיית המתים ולכן רבים רוצים להיקבר על ההר, מה שאגב, הפך את הקברים בו ליקרים מאד.

בית העלמין היהודי כאן משתרע על מורדות הר הזיתים מדרום, ובשפך נחל קדרון. המקום שימש לקבורה כבר בימי הכנענים, בעיקר בזכות קרבתו לעיר ובשל נוחות החציבה בסלעיו הרכים.

בתחתית הר הזיתים, נתגלו שרידי קברים יהודיים גם מימי בית ראשון ושני. קבורה יהודית תועדה כאן גם מאז ימי הביניים ועד היום.

בתקופת השלטון הירדני במזרח ירושלים, מאז מלחמת העצמאות ב-1948 ועד לשחרור ירושלים ב-1967, חולל בית הקברות על ידי הירדנים והם גם בנו בראשו בית מלון.

על ההר נקבר, בין השאר, גם ראש הממשלה הנערץ מנחם בגין, שביקש להיקבר כאן על הר הזיתים, במקום בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל. גם ש"י עגנון, הרב קוק ואליעזר בן יהודה קבורים כאן, כשלא הרחק מהם, בחלקה הנוצרית שמחוץ לגדר, קבור גם אוסקר שינדלר, התעשיין הגרמני שתועד בסרט "רשימת שינדלר", לאחר שהציל מאות יהודים בשואה.


#טיפים
בואו להר הזיתים בשעות הבוקר. אחר הצהריים השמש המסנוורת ומקשה על התצפית הנפלאה, על הר הבית והעיר העתיקה.

שימו לב שאין תחבורה ציבורית מפסגת ההר.


הנה הר הזיתים בירושלים:

https://youtu.be/IBUv48KEje8
סיורי לילה
סיור לילה בירושלים
#סיור לאור כוכבים בעיר דוד ובעיר העתיקה

הסיור מתחיל משער ציון או בשער יפו וממשיך לבחירתכם, עד השער השני מהשניים,כשבדרך הוא עובר בכמה מהמקומות המרתקים בירושלים. מהשער השני הגיעו להר הזיתים, לתצפית מהממת על ירושלים כולה.

נתחיל? אתם ליד שער ציון? - אז היכנסו לתגית "סיור לילי בירושלים" והתחילו את המסע בה.
שער ציון
שער ציון
#על השער


שער ציון (Zion Gate), אחד משערי ירושלים, שזכה לשמות נוספים, כמו "שער דוד", "שער היהודים", או "שער הרובע היהודי", הוא השער העיקרי שמשמש לכניסה ישירה אל הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים.

ליד שער זה התחוללו קרבות עזים במלחמת העצמאות. אם תביטו מסביב לשער, בצידו החיצוני, תוכלו לראות את אבני החומה המנוקבות בחורי כדורים ופגזי מרגמה, שפגעו אז בחומות. היה אף נסיון של לוחמי הפלמ"ח לפוצץ אותו, כדי לפרוץ לעיר העתיקה, אבל הוא נכשל.

כמו שער יפו המוכר מאד, גם שער ציון הוא שער תפנית - שער שהכניסה דרכו היא ב-90 מעלות ימינה. שערים כאלה נבנו כדי להקשות על התקפות אויב, לשעוט במהירות אל תוך העיר. הרעיון של שערי התפנית הוא שהפנייה שהם חייבים לעשות, במהלך הכניסה אל העיר דרך שער כזה, מאיטה את התוקפים וחושפת אותם לפגיעה מצד מגיני העיר.

השם 'שער ציון' נובע משם ההר "הר ציון", שאליו הוא מוביל. במפה צלבנית מהמאה ה-12 הוא כבר מופיע, אבל בשם 'שער הר ציון', כשבמפה מתחילת המאה ה-13, שנמצאת בספריית המוזיאון הבריטי, כבר מופיע השם שער ציון (Porta Syon).


הנה שער ציון:

https://youtu.be/IYSOXSTAi7g
שער יפו
שער יפו
#על השער שמתחתיו נקברו המתכננים שלו


שער יפו (Jaffa Gate) הוא אחד משמונת שערי ירושלים, שבחומת העיר העתיקה. יש לכם השערה מדוע הוא נקרא כך? על שם העיר הרחוקה כל כך מירושלים? - ובכן, צדקתם. זהו השער שדרכו נכנסו השיירות והבאים מכיון יפו ומכאן שמו.

הדרך העתיקה המוליכה מכאן מערבה אל העיר יפו, העניקה את שמה גם לרחוב יפו בירושלים וממנו היא יצאה, דרך הרי ירושלים, עד לנמל יפו, שהיה הנמל הראשי של ארץ ישראל במשך אלפי שנים, עד לתום תקופת המנדט הבריטי. ממנו באו הצליינים הנוצריים שירדו בִּנְמל יפו ובאו אל ירושלים. ממנו גם הובאה הסחורה אל השוק החשוב ביותר בכל ארץ ישראל - השוק של ירושלים.

אגב, בערבית נקרא השער בכלל 'שער חליל', משום שממנו יצאה גם הדרך לחברון העתיקה, שחליל הוא אחד משמותיה. הדרך הזו מובילה עד היום אל הערים בית לחם וחברון. גם היא, אגב, נתנה את שמה לרחוב הירושלמי העיקרי שבו עברה, דרך חברון, אחד מהרחובות מהראשיים בירושלים.

בתקופה הצלבנית השער נקרא גם 'שער דוד', על שם 'מגדל דוד', המצודה הסמוכה לו והמפורסמת כל כך.

השער נבנה כשער בזווית בת 90 מעלות, כדרכם של שערים רבים בירושלים העות'מנית. הסיבה לזווית הזו היא כדי להקשות על תוקפים פוטנציאליים להיכנס דרך השער בהתקפה מהירה ולשבור את ריצתם ותנופתם של כוחות תוקפים שכאלה.

רק בסוף המאה ה-19, לקראת ביקורו של הקיסר בירושלים, פתחו הטורקים את החומה לשער הרחב שצמוד אליו, כדי שהמרכבה של הקייזר תוכל לעבור דרכו...


#הקברים של שער יפו
לאחר שתיכנסו אל העיר העתיקה, בשער יפו, שימו לב ממש לידו, מצד שמאל, לחצר קטנה המוקפת גדר. יש בה שני קברים בסגנון עותומאני. מי קבור בהם לדעתכם?

ובכן, מספרים שלאחר שהסתיימה בניית החומה היה הסולטן התורכי כה מרוצה ממלאכתם, עד שציווה להרוג אותם. למה לו לעשות מעשה כזה, אתם שואלים? - ובכן, כדי שלא יבנו לעולם חומה דומה.

אגדה אחרת גורסת כי הסולטן ציווה להתיז את ראשם של מתכנני החומה ולקבור אותם כאן, משום שהותירו את קבר דוד מחוץ לחומה.

כך או כך, זה סיום די טרגי...


הנה שער יפו:

https://youtu.be/df0ArH1XndY

סיור לילי בירושלים

מגדל דוד
מגדל דוד
#על המצודה
מגדל דוד (Tower of David) הוא מצודה מימי הביניים שנמצאת בסמוך לשער יפו, שער הכניסה ההיסטורי לעיר העתיקה. במצודה נחשפו שרידי ביצורים מרשימים מימי בית שני, מהתקופה הביזנטית, מימי הביניים ומהתקופה העות'מאנית.

החלק המוכר ביותר במצודה הוא זה שנמצא בחלק הדרומי שלה ובולט למרחקים. זהו צריח המסגד מהתקופה העות'מאנית, שרובנו מכירים כ'מגדל דוד'. למרות שמו ושמה של המצודה שנקראת על שמו, מגדל דוד הוא רק כינוי. אין כל קשר היסטורי בין דוד המלך ובין המצודה. היא אמנם הגנה במשך אלפי שנים על העיר ירושלים, אבל זה היה דורות רבים אחריו.

כך או כך, מדובר באתר ארכאולוגי מרתק ועשיר בשרידים ארכאולוגיים. השרידים הללו מעידים על העבר מלא התהפוכות של העיר העתיקה, וניתן לראות בהם ייצוג שמדגים את תולדות העיר ירושלים, על תקופותיה השונות.

אגב, ממגדלי המצודה תוכלו לראות נוף ירושלמי מרהיב. יש כאן תצפית של 360 מעלות - מזרחה אל העיר העתיקה של ירושלים ואל העיר החדשה שבמערב.


#מה מקור שיבוש שמה של המצודה?
אם שם המצודה משקף קשר שאינו קיים באמת לדוד המלך, אז מהיכן הגיע השם "מגדל דוד"? - מקור השם הוא ככל הנראה בפירוש נוצרי שגוי של כתבי יוסף בן מתתיהו, ואולי גם בכינוי המוסלמי של המצודה "מחראב נבי דאוד" - שניהם קשרו "דוד" כלשהו למצודה, מה שיצר בלבול או אולי אפילו סוג של מיתוג שיווקי קדום למקום. כך או כך, במהלך המאה ה-19 הדביקו מבקרים מארצות המערב את השם השגוי לצריח המסגד הטורקי וכך מכונה הצריח עד היום.

עד כדי כך השם הזה "תפס" עד שדומה שגם רבים מבני העם היהודי בטוחים שאת המצודה הזו בנה דוד המלך ומדמיינים שכאן, ממש כאן, ליד המעלית, הוא עמד פעם והמתין שהיא תגיע...


#תולדות מצודת מגדל דוד
המצודה נבנתה לראשונה בתקופתו של המלך הורדוס. אז נבנו במקום 3 מגדלי שמירה. היום שרד מהם רק אחד, כנראה זה שמכונה היום 'מגדל פצאל' - הגדול מבין השלושה.

המצודה הזו הייתה הנקודה האחרונה שעמדה בפני הרומאים בזמן המרד הגדול. אחרי החורבן, הרומאים הקימו על חורבות המגדלים של הורדוס את מחנה הלגיון העשירי שלהם. בחפירות הארכאולוגיות במקום נמצאו ממנו רעפים ולבנים עם טביעות חותם של הלגיון הרומי.

הערבים בתורם, הפכו את המקום למבצר גדול ויצרו בו חצר פנימית. אחריהם שלטו בירושלים הצלבנים, שהוסיפו סביב המבצר אולמות גדולים, לשימוש חיל המשמר שלהם.

ימים עברו והגיעו האיובים והממלוכים, שעיבו את דפנות המצודה והקיפו אותה במגדלים גבוהים. הטורקים, שבאו אחריהם, הפכו את המצודה למחנה צבאי לצבאם ומיקמו בה תותחים. במאה ה-17 הם הוסיפו לה את צריח המסגד, אותו "מגדל דוד" שאנו מכירים היום. אם תביטו מסביב למצודה, תראו את ה"חפיר", אותה תעלה עמוקה שהוסיפו לה הטורקים העות'מאנים, כדי להגן עליה מתוקפים.

חלק מאותו חפיר, אגב, מולא באדמה בשנת 1898. זה נעשה בצד שצמוד לשער יפו, כדי ליצור מעבר נוח למרכבה של קיסר גרמניה, וילהלם השני, שבא לבקר בירושלים. לשם כך, גם הוסר קטע קטן מחומת החפיר.

היו אלה הבריטים, שבתקופת המנדט, הפכו את המצודה לראשונה למוזיאון. בשנות ה-20 של המאה הקודמת הם אפשרו להציג כאן תערוכות של אמנות ארץ-ישראלית צעירה. המסורת של אותן "תערוכות מגדל דוד" ממשיכה גם היום ובמדינת ישראל הפך המוזיאון הקטן למוזיאון של ממש ולהפיכת המצודה למרכז תרבות ותיירות.


#על מוזיאון מגדל דוד לתולדות ירושלים
במגדל דוד נמצא המוזיאון לתולדות ירושלים. המוזיאון הזה נחשב לאחד המוזיאונים ההיסטוריים המובילים בעולם. הוא מציג בעברית, ערבית ואנגלית, את סיפור העיר ירושלים, את חשיבותה לבני שלוש הדתות הגדולות ואירועים בולטים בתולדותיה, מאז החלה להתקיים באלף השני לפני הספירה ועד לעידן הנוכחי ולהפיכתה לבירת מדינת ישראל.

במוזיאון מציגים את סיפורה של העיר בדרכים מודרניות ומשוכללות ובאמצעים דיגיטליים ואינטראקטיביים, המעשירים את החוויה ומאפשרים למבקרים ללמוד על ירושלים, בדרכים לא שגרתיות. כל זאת גם באמצעות מחשבים ומסכים וגם בעזרת משחקים ואפליקציות שפותחו לכל הגילאים, כולל ילדים.

מופע לילי המוצג במצודה מספר את סיפורה של ירושלים, באמצעות חיזיון לילי המערב מיצג וידאו מהמם, אנימציה עוצרת נשימה, צלילים וקריינות אפקטיבית, העוטפים כולם את הצופה בחוויה רב חושית. כל אלה מפגישים את המבקרים עם התרבויות, הדתות, השליטים והמיתוסים הקדומים שמוקרנים על החומות והשרידים הארכיאולוגיים עצמם. החיזיון הלילי של מגדל דוד הוא אטרקציה אמיתית לילדים.

בנוסף למסלולי ההליכה שהותקנו בין הממצאים הארכיאולוגיים שבחצר המצודה, אפשר לעלות ולשוטט על חומות המצודה, בטיילת המאפשרת תצפית מרהיבה על העיר העתיקה והחדשה גם יחד.


הנה התערוכה במגדל דוד:

https://youtu.be/ayt62M0XbtU


ומגדל דוד מהאוויר:

https://youtu.be/WCh6zM5Bs2k
הכותל המערבי
הכותל המערבי
#על המקום הקדוש ביותר לעם היהודי

אתם נמצאים אל מול המקום הקדוש ביותר לעם היהודי. זהו הכותל המערבי (Western Wall) של בית המקדש היהודי מימי בית שני. הכותל הוא השריד היחיד שנשאר, לאחר ההרס שזרע טיטוס, מפקד הלגיונות הרומיים, בעת שדיכא את המרד היהודי הגדול, בשנת 70 לספירה.

במשך מאות שנים, לאחר חורבן בית המקדש, לא היה הכותל מקום תפילה מבוקש, ליהודים שחיו בארץ. רק במאה ה-16, כשהחל השלטון לאסור על יהודים לעלות אל הר הבית, הפך הכותל למקום תפילה יהודי ולסמל של הכיסופים לבית המקדש. למרגלות הכותל הייתה אז סמטה צרה, שבה התפללו היהודים שביקשו להתקרב ככל האפשר למקום המקדש.

לאחר קום מדינת ישראל, בעת שירושלים הייתה חצויה (1948-1967), שלטה ממלכת ירדן בכותל ואסרה על גישת יהודים אל הכותל. אז נהגו יהודים רבים להגיע אל הר ציון ולהתפלל על קבר דוד המלך, כשהם צופים מגג המבנה לעבר הר הבית ומייחלים ליום שבו יוכלו לשוב ולהתפלל בכותל המערבי.

בסיום מלחמת ששת הימים, נהרו המתפללים בהמוניהם אל הרובע היהודי ולכותל המערבי. אז נהרסו בתי שכונת המוגרבים, הצמודים לכותל, ונוצרה רחבת התפילה הגדולה שסמוכה לכותל כיום.


#מבנה הכותל
הכותל הוא אחד מארבעה קירות תמך עצומים שנבנו במהלך המאה הראשונה לפני הספירה, בשיפוץ בית המקדש השני, שביצע הורדוס. הבנאים יצרו אז על הר המוריה, רחבה ענקית שבמרכזה ניצב בית המקדש. אורכו של הכותל היה אז חצי קילומטר וגובהו כ-30 מטרים. הוא נבנה על סלע האם של ירושלים, כשהחלל שהיה בין הכתלים לבין ההר מולא, כדי ליצור רחבה ענקית מרוצפת, בשטח של 144 אלף מטרים רבועים, שטח שדומה לזה של 12 מגרשי כדורגל של ימינו.

הכותל בנוי מאבנים חצובות, עצומות בגודלן, שמשקל כל אחת מהן נע בין 2 ל-5 טונות. כל אבן מאבני הכותל מסותתת בצורה האופיינית לבנייה בימיו של הורדוס, עם מרכז האבן הבולט מעט, לעומת מסגרת האבן המסותתת, מוחלקת ושקועה יותר.

אם תעמדו בסמוך לכותל ותביטו למעלה, תראו שכל נדבך של אבנים בו, נסוג פנימה כ-3 סנטימטרים, לעומת הנדבך שמתחתיו. זוהי טכניקת בנייה שתפקידה להעניק יציבות וחוזק למבנה העתיק, שכן בעת בניית המבנים וקירות התמך העצומים באותה תקופה, עדיין לא המציאו את הבטון.

כיום משמש הכותל המערבי לתפילה ולהתכנסויות דתיות ורבים מגיעים אליו כדי לחגוג בר מצווה, סיום מסלול בצבא וכדומה.


#כיצד נשאר הכותל המערבי ולא חרב?
במשך שנים רבות הייתה האמונה בקרב היהודים, שכותל מערבי של בית-המקדש מעולם לא חרב. כבר במאות הראשונות שאחרי החורבן, התפלאו בני הדור ההוא כיצד שפר גורלו של הכותל המערבי והוא שרד, בניגוד ליתר שלושת הכתלים.

התשובה הדתית הייתה, שהיותו הכותל הסמוך ביותר למקומה של השכינה היא ששמרה עליו. ארון-הברית שבבית המקדש הראשון סמוך לכותל המערבי. כך היה בבית-המקדש הראשון. אבל בבית-המקדש השני כבר לא נמצא ארון-הברית בבית המקדש, אז מה שמר על הכותל מהריסה?

הטענה של המאמינים היא שגם אם ארון הקודש נעלם ממנו, השכינה מעולם לא זזה מהכותל המערבי של המקדש ולכן הוא המשיך להישמר מהריסה.

אבל יש סיפור אחר, מדרש אגדה יהודי, שמסביר את פשר שמירת הכותל המערבי מהרס. על פי הסיפור פקד טיטוס, מפקד הלגיונות הרומיים שכבש את ירושלים, על ארבעה מבכירי המפקדים שתחתיו, להרוס את בית המקדש היהודי. על כל אחד מהם הוטל להרוס כותל אחד מקירות בית המקדש. זה שנפל בחלקו להרוס את הכותל המערבי ניסה לבצע את ההוראה, אבל נכשל בכך. כששאל אותו טיטוס מדוע לא בוצעה פקודתו, ענה לו המפקד הנפחד שאם היה הורס את הכותל האחרון שנותר, לא יכולים היו בני הדורות הבאים לראות כמה מרשים היה המקדש שהרס טיטוס. טיטוס, שהיה מרוצה מהתשובה המחמיאה, ויתר לו.

אגב, אנו יודעים היום שקירו המערבי של המקדש התנשא לגובה רב. במרוצת הדורות נהרס הקיר כמעט לחלוטין ומה שנותר ממנו הוא הכותל של ימינו.


הנה הכותל המערבי בירושלים:

https://youtu.be/G23xViUtrNQ?t=15s
הקארדו
הקארדו
#על הרחוב המרכזי והעתיק של ירושלים

אין הרבה רחובות פעילים בעולם, שניתן לראות בהם תקופות שונות, כמו הקארדו (Cardo) שברובע היהודי בירושלים. ברחוב העתיק הזה, נתחיל לנוע בתקופה הרומית, נמשיך לתקופה הביזנטית, נראה שרידים של התקופה הצלבנית והעותמאנית - התקופות שבהן הוא היה קבור מתחת לאדמה ונראה את ההתעוררות שלו לחיים בתקופה הישראלית, המודרנית.

באופן כללי "קארדו", שבלטינית פירושו "לב", משמעותו המרכז. רחוב הקארדו בערים הרומיות הוא לב העיר - אותו רחוב שבו מתקיימים רוב המסחר והתנועה בעיר. המודל של רחוב כזה אצל הרומאים היה קבוע והם נהגו לשכפל אותו בערים ובמחנות צבא רבים שלהם. ניתן למצוא אותו בעיקר בערים הרומיות שבמזרח התיכון, בצפון אפריקה, בסוריה ובירדן. גם בישראל הוא נמצא, בשרידי הערים קיסריה ואנטיפטריס, היא תל אפק, שליד ראש העין.

הקארדו שברובע היהודי הוא רחוב עמודים רחב ומרוצף בלוחות אבן, שהתגלה כאן בשנות ה-70. הוא נחפר ולאחר מכן שוחזר לרחוב מסחר פעיל בימינו, עם חנויות ושירותים, המאפשר לחוות מעט מהעבר, בימינו אנו.

רוחבו הכולל של הקארדו הוא 22.5 מטר וממנו נחשף רק חלק. במרכזו יש מעבר שחלק ממנו פתוח לשמיים ורוחבו 12.5 מטרים. משני צידי הקארדו יש שורת חנויות ומעליו הוקם גג רעפים, שנתמך בשורת עמודי אבן בגובה 5 מטרים. הגג מגן על הרחוב מפני גשם ושמש. אגב, חוץ מעמוד אחד, כל העמודים שנחשפו היו שבורים. רק עמוד אחד התגלה שלם, מתחת ליסודות בית הכנסת "צמח צדק" שבקצהו הדרומי של הקארדו.

הקארדו הוא אחד המקרים הנדירים שבהם החיו סביבה בת 2,700 שנה והפכו אותה לסביבת מסחר פעילה, גם אם לא פורחת. זה לא קרה במקומות אחרים בירושלים, בהם נמנעו יוזמות כאלה על ידי הארכיאולוגים, שאמרו, ובדרך כלל בצדק, שאסור לתת לחיי היום-יום להרוס מורשת עתיקה, היסטורית ומדעית. כאן, בקארדו של הרובע היהודי, הצליחו לחבר בין ימינו לבין היסטוריה עתיקה ולהפוך אותם לאחד.


#על האדריכלים שאמרו לארכאולוגים היכן לחפור
הסיפור המופלא הזה מסופר בבתי ספר לאדריכלות בכל העולם והוא עוסק ברחוב העתיק שגילו אדריכלים מודרניים חרוצים ומוכשרים, בכוח הלימוד ומקוריות המחשבה.

שכן הקארדו לא נחפר באופן רגיל, על ידי ארכיאולוגים נחושים. למעשה, מדובר בתגלית ארכיאולוגית שנולדה במוחם של 3 אדריכלים צעירים שזכו במכרז לשחזור הרובע היהודי, כדי להשיב אליו את החיים, לאחר שהפך בתקופת השלטון הירדני לשכונת עוני עלובה.

האדריכלים הצעירים בחנו את מפת מֵידְבָּא, מפה עתיקה שהתגלתה ברצפת כנסייה בירדן ובה הופיעה ירושלים במידת פירוט מסוימת. הם ראו שבמפה מופיע הקארדו, רחוב העמודים המרכזי של העיר העתיקה. הם הצביעו על מקום מסוים וטענתם הייתה שהקארדו מסתתר למטה. ארכיאולוג בכיר, שאיתו התייעצו, צחק. אבל למרות זאת, הסכים לחפור ולבחון את המקום שבו הם טענו שמסתתר תוואי הרחוב הקדום. די מהר הוא נתקל בשכבה קשה ואז שוב ושוב, במקומות רבים. יש שם רצפה, קבעו המומחים. כמו שאתם כבר מבינים, היה שם רחוב. אבל האם זהו הקארדו?

מתחילים לחפור כשהמטרה היא לגלות את בסיסי העמודים המסודרים, לחשוף את תעלת הניקוז שאליה זרמו מי הגשמים מגגות בתי הרחוב ומשם לחשוף את הרחוב הקדום עצמו. הסתבר שהאדריכלים צדקו לאורך כל הדרך. גם הארכיאולוגים נוכחו שאכן זהו הקארדו המפורסם.

בשלב הבא החלו הבונים לחדש את הקארדו העתיק ולשלב אותו ברחוב מסחרי מודרני. מערימת בתי מלאכה ובתים מוזנחים, שלידם חורבות ממלחמת העצמאות, הם יצרו רחוב מסחרי משוחזר, שבקומות התחתונות שלו חנויות ויחידות מגורים בקומות העליונות, שנבנו מעליהן.

היום הקארדו הוא אחד מהשחזורים המפורסמים בעולם, רחוב המשלב ישן עם חדש, עתיק עם משופץ וקניות מודרניות במתחם שיש בו ניחוח של ימי קדם.


#מהי מפת מֵידְבָּא?
מפת מֵידְבָּא היא מפה עשויית פסיפס, שנעשתה בסביבות המאה ה-6 או ה-7 ונמצאת בכנסיה בעיר מֵידְבָּא שבירדן. המפה מתארת את ארץ ישראל וסביבתה, עם דגש מיוחד על אתרים דתיים בה. הקטע המפורסם במפה הוא הקטע המתאר את ירושלים.

מפת מֵידְבָּא היא דוגמה למפה עתיקה שאינה מיועדת לניווט בשטח. זאת מכיוון שהיא לא צויירה על פי קנה מידה גאוגרפי, אלא על פי החשיבות הדתית-רוחנית של המקומות שמופיעים בה (מקומות חשובים יותר הם מובלטים וגדולים במפה). זו גם הסיבה שהיא נמצאה במקום תפילה נוצרי עתיק, כמו כנסיית גאורגיוס הקדוש. בנוסף, המפה היא עדות היסטורית המוקדמת ביותר, לבנייתה של כנסיית הקבר בירושלים.


הנה הקארדו בירושלים:

https://youtu.be/veGXBZs8SiE


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.