» «
מזרקת נפטון
מזרקת נֶפְּטוּן
#על המזרקה שליד מגדל הטלוויזיה

היצירה החשובה ביותר של הפסל רַיְינְהוֹלד בֶּגָאס היא המזרקה הניצבת בין כנסיית מרים לבין בית העירייה האדום. היא ניתנה במתנה על ידי עיריית ברלין לקייזר וילהלם השני (קיסר גרמניה ומלך פרוסיה). היא מעוצבת בסגנון ניאו-ברוק ומחקה מזרקות חשובות אחרות ברומא. הקוטר שלה 18 מטר והגובה 10 מטר.

המזרקה קיבלה את הכינוי "פוּרְקֶנְבֶּקֶן", משחק מילים שפירושו "אגן עם קלשון", אך לא ניתן להתעלם מכך שהשם מזכיר את שמו של ראש העירייה של אז, פוּרְקֶנְבֶּק. אז למה אגן, אתם שואלים? בפסל נראה נֶפְּטוּן, אל הים, עומד באגן מים (העשוי מגרניט אדום) ומחזיק קלשון בידיו, המונח על כתפו השמאלית.

הקלשון הוא סמל לכוח הרב שלו. הוא נישא על פני צדפה ענקית, שאותה גוררים ארבעה טְריטוֹנים. מסביב לצדפה הרבה בעלי חיים ימיים.

בשוליים של המזרקה ארבע נשים המסמלות את ארבעת הנהרות הגדולים של גרמניה: הרַיין, האֶלְבָּה, האוֹדֶר והוַויְיקְסֶל.


מבט מקרוב על מזרקת נפטון:

https://www.youtube.com/watch?v=leBll37cACg
סיורי קונקשן
סיור קונקשן בברלין
#סיור של כמה שעות בברלין

יש לכם כמה שעות בברלין? - הנה כמה אתרים נהדרים מהמיטב של העיר, בהם תוכלו לבלות את שעות הקונקשן בעיר. הגיעו מנמל התעופה לכיכר אלכסנדרפלאץ המרכזית, תוך חצי שעה ומקסימום שעה. ממנה תצאו ותתחילו לטייל.

אתם בחוץ? - יופי. היכנסו לתגית "סיור קונקשן בברלין" והתחילו לנווט בעצמכם.

כשתסיימו ייקח 40 דקות להגיע לנמל התעופה שונפלד, מכל מקום בעיר באמצעות התחתית S-bahn.
קתדרלת ברלין
קתדרלת ברלין
#על הברלינר דום - הקתדרלה הראשית של ברלין

ה"דוֹם", הקתדרלה האֶוונְגֶלִיסְטִית של ברלין (Berliner Dom), היא קתדרלה מרשימה, שפעם הייתה עוד יותר מעוררת רושם. המבנה של ימינו הוא שחזור חלקי של הדום שנבנה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, על ידי בונה הכנסיות הגאוני יוליוס קארל רַשְדוֹרְף. הוא בנה אותה אז לפי דרישת הקייזר וילהלם ה-2, בסגנון שכונה אז "היסטוריזם".

גובהו של המבנה המרכזי, מהקרקע ועד קצהו העליון של הצלב המוזהב שבראשו, היה 114 מטר. כנסיית ההטפה המתומנת הכילה 2100 מקומות ישיבה. הדום היה בעצם בסיס לשתי כנסיות, כשבאגף הדרומי שלו הייתה "כנסיית ההטבלה והאמונה", ובאגף הצפוני "כנסיית הקבורה והזיכרון".

בזכות קירבתו לארמון המלוכה, הפך הדום במשך השנים לכנסיית החצר ולאתר הקבורה של השליטים ההוֹהֶנְצוֹלֶרְנים.

ההפצצות על ברלין במלחמת העולם השנייה החריבו את הדום ורק ב-1975 הוא נבנה מחדש, ללא האגף הצפוני ותוך הקטנה משמעותית של גובה המבנה המרכזי ל-98 מטרים. מימון השיפוץ ניתן על ידי ממשלת גרמניה, בהשתתפות הכנסיות האוונגליסטיות בגרמניה כולה. הבניין המשופץ נחנך ב-1993 ו-6 שנים לאחר מכן החלו להציג שוב את קברי ההוֹהֶנְצוֹלֶרְנים.

בין 90 הקברים, אגב, ניתן לראות את הסרקופגים של הגדולים ממלכי פרוסיה ב-500 השנה האחרונות, כמו פרידריך ה-2 (הוא פרידריך הגדול) שקבור בגן ארמונו בפוטסדאם, או המלכה סוֹפִי שָרְלוֹטֶה, רעייתו של אביו, פרידריך ה-1.

הברלינר דום נמצא על אי השְפְּרֶה, ממזרח ללוּסְטְגָארְטֶן ומדרום מזרח לאי המוזיאונים.


מבט מקרוב על הקתדרלה:

https://www.youtube.com/watch?v=LyV9mPOTlsQ
אי המוזיאונים
אי המוזיאונים
#על האי עם המוזיאונים החשובים של גרמניה

אי המוזיאונים הוא מוקד התרבות של ברלין. מספר מוזיאונים חשובים בתחומי האומנות והמדע נמצאים על האי הטבעי הזה, הממוקם על נהר השְפְּרֶה משנת 1830 ונחשב מושא גאווה לתושבי ברלין.

ביניהם נמצא את מוזיאון העתיקות המפורסם מוזיאון פֶּרְגַמוֹן (Pergamon), שבו נמצא אחד מאוספי העתיקות החשובים ביותר בעולם.

כמו כן על האי נמצאים עוד כמה מוזיאונים:

הגלריה הלאומית הישנה - שמציעה אמנות גרמנית מהמאה ה-19.

המוזיאון החדש - שבו אמנות מצרית עתיקה, אוסף פפירוסים עתיקים, מוצגים פרהיסטורייים ועתיקות מהתקופה הקלאסית. הפריט המפורסם ביותר במוזיאון הוא פסלה של נֶפֶרְטִיטִי (Nefertiti) מלכת מצרים.

מוזיאון בודה - מוזיאון המוקדש לאמנות ביזנטיון, אמנות ימי הביניים ולאמנות של ראשית העת החדשה.

בשל החשיבות הארכיטקטונית של מבני המוזיאונים עצמם, האי כולו הוכרז כאתר מורשת עולמית. בפארק הגדול והנעים שעל יד רחבת המוזיאונים הגדולה, פארק "לוסטגארטן", תוכלו לנוח מעט בין השיטוט במוזיאונים.


# ההיסטוריה של אי המוזיאונים
את יסוד אי המוזיאונים הגה המלך פרידריך וילהלם ה-4, במחצית הראשונה של המאה ה-19. הוא החליט להקים מתחם מוזיאונים, שאליו יעביר את אוספי בית המלוכה לסוגיהם, החלטה נדיבה שמטרתה לאפשר לציבור הגרמני ליהנות מאוצרות הממלכה שהצטברו אצל המלכים במהלך הדורות.

לשם כך בחר המלך בצידו הצפוני של האי בתוך ברלין שנוצר בין הזרועות של נהר השְפְּרֶה, שעובר בעיר. הוא הורה לאדריכל שִינְקֶל, שאותו העריך ואהב את עבודותיו, להקים את המוזיאון הראשון על "אי המוזיאונים".

לפני ההפצצות מלחמת העולם השניה, הוציאו השלטונות את מרבית התכולה של המוזיאונים אל מחוץ לאזור ברלין. זאת בכדי להגן עליהם מהרס. דברים שלא ניתן היה להוציא מברלין, כוסו בשקים. בהפצצה האחרונה על ברלין במלחמה, החריבו האמריקאים את האי לגמרי. העובדה שרוב המוצגים הוצאו ממנו לפני ההפצצות, שמרה עליהם מהשמדה גמורה.


#מבט מקרוב על אי המוזיאונים:

https://www.youtube.com/watch?v=iQJ6xIdMgtk

סיור קונקשן בברלין

אלכסנדרפלאץ
אָלֶכְּסַנְדֶרְפְּלָאץ
#על הכיכר המרכזית של ברלין והכלבו הגדול שלה

אָלֶכְּסַנְדֶרְפְּלָאץ, בעברית "כיכר אלכסנדר", היא כיכר גדולה בצד המזרחי של ברלין. הכיכר הזו היא שילוב ברלינאי בין סימני העיצוב הקומוניסטי שעדיין ניתן לראות בה, כשלצדם מגוון חנויות פאר ורשתות ענק, שהתמקמו בה במהלך השנים.

אלכסנדרפלאץ היא מקום פופולארי מאד אצל תיירים המבקרים בברלין. כל התחבורה הציבורית של ברלין עוברת בה, מה שהביא להתמקמות בה, של מרכזי הקניות הענקיים, דוכני המזכרות לתיירים ולא מעט אמני רחוב ורוכלים.

במרכז הכיכר ניצב לו מגדל הטלוויזיה של ברלין, אחד המבנים הגבוהים באירופה. תוכלו לעלות אל ראשו של המגדל וליהנות מתצפית נפלאה על כל ברלין וסביבתה. אם תבואו בעונת התיירות, תוכלו לנצל את ההמתנה לעלייה במעלית, כדי לשוטט מעט בכיכר שמסביב.

שימו לב לפסל המכני, "השעון העולמי", שניצב כאן עוד מימי גרמניה המזרחית. הפסל מציג את השעה בערים שונות בעולם.

בסמוך לכיכר תוכלו לראות גם את בית העירייה האדום של עיריית ברלין.


#ההיסטוריה של אלכסנדרפלאץ - פעם מכרו כאן בשר!
אזור אלכסנדרפלאץ היה בעבר ולמעשה עד המאה ה-18, שוק הבקר של העיר ברלין. שינוי שמה של הכיכר ל"אלכסנדרפלאץ" התרחש ב-25 באוקטובר שנת 1805, כשהחליטו פרנסי העיר לכבד את הצאר הרוסי אלכסנדר הראשון, בעת שביקר בברלין.

בסוף המאה ה-19 הוקמה בכיכר תחנת רכבת שהפכה אותה למוקד תחבורה מרכזי. די מהר היא הפכה למקום שוקק חיים, מה שהפך אותה לאזור מסחר מפותח, עם שוק פעיל במיוחד.

בתקופת רפובליקת ויימאר, בשנות ה-20 של המאה הקודמת, היה אזור אלכסנדרפלאץ, ביחד עם אזור הפוטסדאמר פלאץ, למרכז חיי הלילה של ברלין. בסוף אותו עשור הונצחה הכיכר ברומן "ברלין, אלכסנדרפלאץ" מאת הסופר אלפרד דבלין. על בסיס הרומן הזה נעשו שני סרטי קולנוע, הן בשנות ה-30 והן בשנות ה-80.

במלחמת העולם השנייה הופצץ האזור קשות ונפגע מאד. בשנות ה-60 של המאה ה-20 הוא שופץ על ידי ממשלת גרמניה המזרחית והכיכר הפכה למרכז של מזרח ברלין. אז גם נבנה בה ה"פֵרְנְזֵטוּרְם" (fernsehturm), מגדל הטלוויזיה, שהיה למבנה השני בגובהו באירופה.


#טיפים
אלכסנדרפלאץ, היא למעשה כל בו ענקי שיש בו אינספור מותגים בחנויות, כולל פרימרק הזולה להפליא, Media Markt ועוד המון. מקום טוב לשופינג.


מבט מקרוב על הכיכר:

https://www.youtube.com/watch?v=sxrn3lSAIQ0
מוזיאון פרגמון
מוזיאון פֶּרְגַמוֹן
#על המוזיאון שמתעד תרבויות עתיקות

באי המוזיאונים ממוקם אחד מהמוזיאונים הבולטים בברלין - מוזיאון פֶּרְגַמוֹן (Pergamon museum). תוכלו להיחשף בו לממצאים ארכיאולוגים מתקופות שונות - יוון ורומא העתיקות והמזרח התיכון הקדום. המוזיאון נבנה בין השנים 1910-1930 על ידי אלפרד מסל ולודוויג הופמן.

אז מה הסיבה שהמוזיאון הזה נפתח, בעצם? כבר כשהוקם מוזיאון קייזר וילהלם (ה-Kaiser-Wilhelm-Museum), ניתן היה לראות כי אין מספיק מקום להציג את כל המוצגים הארכאולוגיים שנאספו מרחבי העולם. זו הייתה הסיבה שכבר בשנת 1907, וילהלם פון בודה, אוצר מוזיאון הקייזר, תכנן להקים מבנה נוסף בו יוצגו המוצגים העודפים.

במוזיאון מבקרים מדי שנה למעלה ממיליון מבקרים. מוזיאון זה היום מהווה אתר מורשת עולמית, בעיקר בשל הייחודיות הארכיטקטונית של המבנה שלו ובשל ייחודיות המוצגים שבו.


#מה לראות במוזיאון
במוזיאון תוכלו לראות כמה מוצגים היסטוריים מדהימים: מזבח פרגמון, שהוא מזבח שיש שהוקם במאה השניה לפנה"ס בעיר היוונית פרגמון ונותר כמעט בשלמותו. כמו כן, מוצגים גם 113 מטרים מאפריז המזבח. שער השוק של מילטוס מהתקופה הרומית, שער עִשְׁתר, שהיה שער הכניסה השמיני של העיר בבל, חזית ארמון משאטה וחדר חלב שהובא היישר מהעיר חלב שבסוריה. כמו כן תוכלו להתרשם ממוצגים נוספים שהגיעו מתרבויות המזרח הקדום, כמו בבל, אשור ומהאימפריות הגדולות האחרות של העולם העתיק.

עוד במוזיאון תוכלו לראות את המוזיאון האיסלאמי המרתק. המוזיאון האיסלאמי שכן בתחילה במוזיאון קייזר וילהלם, אך עבר לכאן. בין המוצגים שבו חזית ארמון משאטה, הנמצא כיום דרומית לעמאן שבממלכת ירדן. חזית זו ניתנה במתנה מהסולטאן העות'מאני עבדול חמיד השני לקייזר וילהלם השני.

במוזיאון גם אוסף עתיקות הכולל פסלים משיש וברונזה, אלמנטים ארכיטקטוניים מיוון ורומא העתיקה, פסיפסים ותכשיטים.


#מוזיאון פרגמון במלחמת העולם השנייה
במהלך מלחמת העולם השנייה נפגע המוזיאון מאד. זו הייתה גם הסיבה שמרבית מהמוצגים אוחסנו מראש בתוך מקלטים על מנת לשמור עליהם כמה שיותר. המבנים השלמים המוצגים במוזיאון כוסו בקירות מגן. עד היום ניתן לראות בקירות המבנה של הצד הצפוני פגיעות מהמלחמה.

בשנת 1945 הצבא האדום אסף את המוצגים והעבירם לברית המועצות. הם הושבו לגרמניה רק 13 שנים אחר כך, אבל לא כולם, אלא רק חלקם. את אלו שלא הושבו תוכלו לראות היום במוסקבה וסנקט פטרבורג. בגדול, למרות הבטחתה של רוסיה להשיב לגרמניה את המוצגים (הסכם שנחתם בשנת 2003), היא עדיין לא עשתה זאת מטעמים חוקתיים (החקיקה הרוסית אוסרת על הוצאת מוצגים ארכאולוגיים מהמדינה).


#מבט מקרוב על מוזיאון פרגמון:

https://www.youtube.com/watch?v=Z5v39kYZk8U
כיכר בבל
כיכר בבל, בֵּבֶּלְפְּלָאץ
#על הכיכר בה שרפו את הספרים

הכיכר הציבורית הזו, שנמצאת במרכז ברלין, נקראה בעברה "כיכר האופרה". את שמה הנוכחי, כיכר בבל (Bebelplatz) היא קיבלה לאחר מלחמת העולם השניה, על שמו של מנהיג המפלגה הסוציאל דמוקרטית של גרמניה במאה ה-19, אוגוסט בבל.

בכיכר תוכלו לראות כמה מבנים חשובים כמו בית האופרה, מבני אוניברסיטת הומבולט וקתדרלת הדוויג הקדושה (כנסייה רומית-קתולית עתיקה).


#על אירוע שריפת הספרים
אחד מהאירועים הבולטים שהפכו את הכיכר לידועה במיוחד, היה אירוע שריפת הספרים. האירוע התחולל כאן בשנת 1933, ב-10 במאי ובו הנאצים שרפו את הספרים של הספרייה הפרוסית. כ-5000 סטודנטים ומרצים מאוניברסיטת ברלין שרפו כאן יותר מ-20,000 ספרים של סופרים שונים: קומוניסטים, יהודים ובכלל, כל מי שכתב דברים שלא התאימו לאידיאולוגיה הנאצית.

אירוע זה פגע אנושות בחופש הביטוי והביא לכפייה של האידיאולוגיה הנאצית באופן קיצוני וקשה מנשוא. על האירוע ניצח יוזף גבלס, מי שהיה שר התעמולה הנאצי. באותו היום נשא גבלס את "נאום האש". בעקבות האירוע הזה, אגב, סטודנטים נוספים ברחבי גרמניה שרפו ספרים נוספים.

מעניין לשמוע שבשנת 1820, כמה עשרות שנים קודם לכן, נכתב המשפט: "במקום שבו שורפים ספרים - ישרפו גם בני אדם", על ידי המשורר והפילוסוף הגרמני היינריך היינה, שממש חזה את העתיד שבו יישרפו לא מעט מעבודותיו.


#אנדרטת הספרייה הריקה
הפסל הישראלי וחתן פרס ישראל מיכה אולמן, הקים בשנת 1994 אנדרטה לזכר אירוע שריפת הספרים האיום שהתחולל כאן. הפסל, שהשתתף בתחרות בינלאומית בה השתתפו 30 פסלים מכל העולם, זכה בתחרות להקמת מצבת הזיכרון. אנדרטה זו, אגב, נחשבת היום לעבודתו החשובה והמוכרת ביותר.

האנדרטה היא ריבוע שקוף (זכוכית משוריינת) הנמצא בתוך האדמה, מוטבע בכיכר עצמה. אל הבור לא ניתן להיכנס אך מומלץ ואף רצוי להתבונן דרכו בספרייה תת קרקעית בעלת 14 מדפים ריקים. ריקנותם של המדפים מסמלת את החלל התרבותי העצום שהשאירו אחריהם הספרים השרופים, שנשרפו על ידי הנאצים.

שניים מהמדפים אגב, חבויים ומתוך ה-14 ישים לב הצופה רק ל-12, המסמלים את שנים עשר שבטי ישראל ושנים עשר חודשי השנה. גם מידות החדר לא אקראיות, שכן הן חושבו על פי מידות גופו של אולמן כפול ארבע, מסמנות את ההומניזם שנקבר באותו אירוע מזעזע. עוד בחדר הספרייה, דלת סגורה הפונה לכיוון האוניברסיטה המקומית, ממנה יצאו אותם סטודנטים לשרוף את הספרים המדוברים.

אולמן אמר על דימוי האנדרטה: "הדימוי שעמד לנגד עיניי בכל שלבי העבודה הוא הצעקה של אֵדוָורְד מוּנְק (Edvard Munch): פתח קטן יחסית בתמונה גדולה, בור קטן ושחור, אלמנט של צעקה, צעקה ללא קול".


מבט מקרוב:

https://youtu.be/6-YPv7d5tHk


ובשריפת הספרים הנאצית שהתרחשה כאן:

https://youtu.be/kHCmiWaHUCw
בוקה די באקו
בּוֹקָה דִי בָּאקוֹ
#על המסעדה האיטלקית הטובה

במסעדת "בּוֹקָה דִי בָּאקוֹ" תוכלו לטעום מבחר של מאכלים איטלקיים קלאסיים ויינות מובחרים (איטלקיים, גרמניים וצרפתיים). האווירה במסעדה נעימה ומאפשרת חוויה קולינארית אמיתית. המסעדה פופולרית במיוחד ומבוקשת מאד ומציעה מבחר מאכלים קלאסיים אך גם כאלו שהם חדשניים יותר.

בוקה די באקו מעוצבת בסגנון מודרני, עיצוב נקי ופשוט. שימו לב, המסעדה חביבה מאד על סלבריטאים מקומיים ובינלאומיים ולכן - אל תקפאו במקום אם פתאום תיתקלו באחד.


#טיפים
חשוב! הזמינו מקום מראש כדי לא להתאכזב בכניסה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/4dXtC1HgyIk


קארי 36
קָארִי 36
#על (עוד מקום שמציע את) הנקניקייה הכי טובה בברלין

התור המשתרך לפניה מבטיח שבמסעדת "Curry 36" תוכלו לאכול את הנקניקייה הפופולארית ביותר בברלין. אומרים שזה בזכות הרוטב הנהדר שלה.

גרמניה היא הרי מטורפת על נקניקיות והן כאן ממש חלק מהתרבות והמורשת. בכל שנה אוכלים בגרמניה כ-800 מיליון נקניקיות, מה שאומר שהגרמנים בולסים בכל דקה 1500 חתיכות.

המומחיות כאן היא השדרוג הגרמני המנצח של הנקניקייה המוכרת לנו. הוא נקרא "קָארִי ווּרְסְט" (currywurst) ומדובר בנקניקייה פרוסה, עם רוטב שדומה לקטשופ אבל הוא ממש לא קטשופ. למעשה, הרוטב הזה משתנה ממקום למקום וכל דוכן מכין אותו בטעם משלו. כאן, אומרים הברלינאים, הוא הכי טוב בעיר!

אגב, הסיפור של הרטבים הללו נולד אחרי מלחמת העולם השנייה, כשלא היה לחם ולכן הקארי וורסט נמכר ללא לחמניה. אבל גם קטשופ לא היה בגרמניה. לכן, ללא עגבניות וללא כסף להכין או לייבא קטשופ של ממש, המציאו דוכני הקארי וורסט רטבים שדמו לו אבל היו שונים...


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Q9cwVcjRPsA


ביקור במקום:

https://youtu.be/4aUWxBOoMd4


בלוגרים:

https://youtu.be/bjrn9KdstO8
קָארִי 61
#על הנקניקייה הטובה בעיר

אל תיבהלו מהתור הארוך לדוכן של קָארִי 61 (Curry 61). הוא מציע את מנת הנקניקייה הטובה ביותר בעיר ולכן התור כזה, אבל לרוב הוא רץ די מהר.

בדוכן, שמצוי בהאקשר מרקט, מטרים מתחנת הרכבת בשם זה, תוכלו לאכול כאן את ה"קָארִי ווּרְסְט" (currywurst), הנקניקייה הפרוסה, שלרוב מוגשת עם צ'יפס חם וכוללת את הרוטב המיוחד שלה. את הרוטב הזה מכינים בכל מקום מעט אחרת, אבל נראה שהוא כולל גם מיקס של קטשופ עם אבקת קארי.


בלוגרים:

https://youtu.be/Hudq6URwFLU


הדרכה:

https://youtu.be/7IFoWXLEahM
צֶ'ק פּוֹינְט צָ'ארְלִי
#על המקום שסימל את המלחמה הקרה

בהיותה ממש במרכז ברלין, צֶ'ק פּוֹינְט צָ'ארְלִי (Checkpoint Charlie) היא נקודת המעבר המרכזית ביותר שהיתה בין מזרח גרמניה למערבה. לכן הוחלט בתום המלחמה הקרה, לשמר אותה כשהייתה, כולל החיילים ששומרים עליה ושקי החול שמסביב.

היא נמצאת באחד הרחובות המרכזיים של ברלין, רחוב פרידריך-שטראסה (Friedrichstraße). משם היא מספרת את הסיפור ההיסטורי של חומת ברלין ושל העיר המחולקת.

היום צ'ק פוינט צ'רלי היא עוד אתר תיירות, אבל כל עוד עמדה החומה על תילה, היא הייתה אחד ממוקדי המתיחות העיקריים שבין מזרח למערב. בתקופת המלחמה הקרה נעשו לא מעט ניסיונות לבריחה ממזרח גרמניה למערבה, חלקם דרך צ'ק פוינט צ'ארלי. ניסיונות אלה לרוב נכשלו ואף הסתיימו במותו של הנמלט ולעיתים רחוקות הצליחו.

ומיהו בעצם צ'רלי, אתם שואלים? - צ'ארלי, כפי שאולי נהוג לחשוב, אינו אדם כלשהו שעל שמו נקראת נקודת הביקורת. המילה צ'ארלי הוא שמה של האות C ומשמעות הדבר הוא נקודת ביקורת מספר 3.


#צ'ק פוינט צ'ארלי לתיירים
נקודת המעבר צ'ק פוינט צ'ארלי נחשבת לאחת האטרקציות הפופולאריות בקרב תיירים. לאורכו של הרחוב שבו היא נמצאת יש הרבה חנויות, מרכזי קניות, מסעדות ובתי קפה, אבל מבחינת התיירים היא המבוקשת ביותר.

כשמגיעים לנקודת המפגש של צ'ק פוינט צ'רלי רואים במרכז הרחוב "בוטקה" שבחזיתו עומדים חיילים מדומים, שחקנים כמובן, שלבושים במדי צבא ולידם דגלים גדולים, המציעים לתיירים להצטלם איתם, תמורת סכום סמלי. מסביב לבוטקה מונחים, כאילו המלחמה הקרה עוד לא נגמרה, שקי חול רבים... אלו מסמלים את המתיחות הצבאית ששררה במקום, בין חיילי המזרח לחיילי בנות הברית או המערב. כמו כן יש כאן עמדה להחתמת דרכונים ואישורי מעבר של מזרח גרמניה. פעם יכולת לשלם כאן בחייך, היום להחתים אותו עולה "רק" כ-5 אירו.


#על האיש שקפץ אל החופש בצ'ק פוינט צ'ארלי
קראו לו קונרד שומאן (Conrad Schumann) והוא היה האדם הראשון שחצה את החומה המתהווה בין מזרח ברלין למערבה. שומאן, בהיותו חלק מכוח השיטור המזרח גרמני, ראה את אי-הצדק שיוצרת ההפרדה הזו. במיוחד זעזע אותו מקרה שראה, של ילדה צעירה מהמערב, שביקרה את סבתה שבמזרח ולא הורשתה לחצות בחזרה את הגבול למערב גרמניה. הוא ראה למול עיניו את הוריה המתחננים, מטרים אחדים מבתם הבוכה ואת החיילים שמורים לה לחזור לביתה שבמזרח דווקא...

לאחר שקיבל ממפקדיו הוראה מפורשת לירות למוות במי שינסה לברוח למערב ברלין, החליט קונרד שומאן לנטוש את מזרח גרמניה ומזרח ברלין ולערוק למערב. הוא עשה זאת בקפיצה אמיצה מעל לגדר התיל שהוא עצמו היה אמור למנוע מאחרים לעבור. בתוך שניות הוא היה חופשי!

ומה שמדהים הוא שבעשותו כך, צולם שומאן כשהוא קופץ אל החופש. תמונתו קופץ בצ'ק פוינט צ'ארלי הייתה סנסציה תעמולתית של ממש. בקרב על התודעה שבין הקומוניסטים והליברלים של גרמניה המפוצלת באותה תקופה, התמונה הזו הייתה אחת ממתנות התעמולה הטובות ביותר למערב. "חיילי מזרח גרמניה בורחים בעצמם ממנה" - הצהירו פוליטיקאים מהמערב שוב ושוב. הם לא ידעו עד כמה שהם צדקו. המזרח ברלינאים חשו שהם במחנה שבויים אחד גדול...

שומאן לא ראה את עצמו כגיבור. בראיונות הוא חזר על כך שוב ושוב. הוא הכיר צעירה גרמניה והתחתן איתה, מצא עבודה וניהל חיים רגילים. אך גם חייו במערב לא היו טובים מדי, אם לשפוט לפי העובדה שבסוף שנות ה-90 הוא נטל את חייו ומת.


מבט מקרוב על צ'ק פוינט צ'רלי:

https://www.youtube.com/watch?v=qxRjIXUubMw
מגדל הטלוויזיה של ברלין, ה"פֵרְנְזֵטוּרְם"
#על ה"פֵרְנְזֵטוּרְם", המגדל הגבוה שהיה לסמל של ברלין בתקופת המלחמה הקרה

גובהו הרב והצורה המיוחדת של מגדל הטלוויזיה, ה"פֵרְנְזֵטוּרְם", הם שלא יאפשר לכם להתעלם מנוכחותו. הוא מגיע לגובה של 368 מטרים (כן, ממש כמו פסגת הר הכרמל שלנו) וזו הסיבה שניתן לראות אותו מעל המבנים בעיר ולכן הפך גם לסמל מקומי.

הוא בנוי כעמוד בטון צר וארוך שמעליו מונח כדור פלדה ענק ובתוכו 7 קומות. מעל הכדור ניצבת אנטנה דקה שמשלימה את הצורה הייחודית של המגדל הזה.

הקמתו של המגדל הסתיימה בשנת 1969 ומטרתו הייתה להעביר מסר ברור - סמל לכוחה של הממשלה הקומוניסטית ולאפשר בידול של ברלין המזרחית מזו המערבית.

המעלית המהירה תביא אתכם בתוך 15 שניות היישר אל חלונות זכוכית ענקיים שיספקו לכם נקודת התצפית המרהיבה על העיר, בגובה של 204 מטרים. תוכלו גם להתפנק במסעדה המסתובבת (כן, היא משלימה סיבוב שלם מדי 20 דקות) וליהנות מארוחה טובה עם נוף מרהיב בגובה של 207 מטרים מעל הקרקע. גם מנקודת התצפית וגם מהמסעדה ניתן לראות עד למרחק של 40 ק"מ ביום בהיר עם ראות טובה.

המגדל ממוקם בכיכר אלכסנדר פלאץ, שנמצאת בשטח ברלין המזרחית לשעבר. הוא מהווה אטרקציה מבוקשת בקרב התיירים.


#על נקמת האפיפיור במשטר הקומוניסטי

אל מול מגדל הטלוויזיה הידוע של ברלין המזרחית, נבנה בברלין המערבית באותה תקופה מגדל הרדיו, המתנשא לגובה של 55 מטרים. בראשו נבנו מסעדה ומרפסת תצפית. תושבי ברלין המערבית ראו בו משקל נגד למגדל הטלוויזיה שבצד המזרחי של העיר. זו הייתה הנחמה שלהם על הפיצול הכואב שכפו עליהם ברית המועצות והמשטר הקומוניסטי שבצד השני.

אבל המעניין באמת היה הצלב שיצר אור השמש על מגדל הרדיו. יצא שממש כשהשלטון הקומוניסטי המזרח-גרמני סגר את הכנסיות ואסר על הנצרות להתבלט, שהרי הקומוניזם ראה בדת "אופיום להמונים", נתן לו מגדל הרדיו סנוקרת מטאפורית. זאת כי מבלי שתוכנן הדבר, נוצרה, מאור השמש שפגע במגדל, צורת הצלב שבלטה לעיני כל.

האם ידו של אלוהים הייתה בדבר? - לא ברור. אבל כך או כך, נראה הצלב שעל מגדל הרדיו הגבוה בכל רחבי ברלין המזרחית וכך נוצרה מה שכונתה על ידי תושבי ברלין אז, "נקמת האפיפיור".


#טיפים
אם תרכשו כרטיסים מראש תוכלו להימנע מעמידה בתורים המייגעים של הכניסה.


מבט מקרוב על מגדל הטלוויזיה:

https://www.youtube.com/watch?v=K4Ede6aC-UA


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.