» «
קנדלריה
קנדלריה
#על העיירה קנדלריה
העיירה קנדלריה (Candelaria) היא עיירת איים קלאסית, עיירת דיג שקטה, עם בתים צבועים בלבן בוהק, בזיליקה מרשימה וכמה מסעדות דגים. העיירה נקראת על שם הבתולה המבורכת של קאנדלאריה, שהיא הקדושה הנוצרית שמגינה על האיים הקנריים.

קנדלריה היא הדוגמה הקלאסית לטנריף של פעם, בזמנים לפני שהפכה לפצצת תיירות עולמית. היא נמצאת 20 קילומטרים מדרום לסנטה קרוז, על חוף הים, עם חופים צרים ובעלי חול געשי ושחור.

אבל המיוחד בעיירה הזו היא שורת פסלי הילידים המקוריים של האי, שהציבו אנשי העיירה בקרבת הכנסיה המרשימה שלהם, ממש אל מול הים. הפסלים הללו, גובה כל אחד מהם 4 מטרים, הם של אלי הגואנצ'ס הקדומים, האלים המיתולוגיים. ביניהם מפוסלים כאן האלים הבאים:

אצ'מן - האל העליון.
גואיוטה - שד במיתולוגיה הגואנצ'ית.
מאגק - אל השמש הגואנצ'י.

כך מכבדים בני טנריף של היום את גיבורי הגואנצ'וס, שהספרדים השמידו או פגעו בהם בעבר.


#מי היו הגואנצ'ים?
הגואנצ'ים (Guanches) היו תושביהם המקוריים של האיים הקנריים. כשהספרדים כבשו את האיים במאה ה-15, הם כפו על הגואנצ'ים טבילה לנצרות. במהלך השנים נטמעו האחרונים בספרדים שהתיישבו ויושבו באיים והם איבדו את שפתם ואת תרבותם הייחודיים.

החוקרים סבורים שעד לכיבוש הקסטליאני, בסביבות המאה ה-14, הגואנצ'ים חיו באיים הקנריים בבידוד יחסי. גם אם ביקרו שם ספנים מאירופה לפני כן, לא התרחש שינוי של ממש במקום.

אבל הכיבוש הספרדי הביא לעימות בין הצדדים. ההתנגדות של הגואנצ'ים לספרדים הכובשים גרמה למותם של רבים מהם, בעוד אחרים מתו מהמחלות של הספרדים, מחלות שבהן נדבקו בני האיים, שלא היו חסינים בפניהן. באותם זמנים הייתה הידבקות במחלות אירופיות תופעה נפוצה בכיבוש של אירופה בידי האירופים והתמותה ממחלות כאלה הייתה משמעותית.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/t27qlZ_etjo
גראצ'יקו
גראצ'יקו
#על העיר שירדה מגדולתה אך הפכה פנינה

גראצ'יקו (Garachico) היא עיירה שנבנתה, קשה אולי להאמין, על אדמה שנכבשה מהים, על ידי נהר של לבה מהר הגעש. זוהי עיירה ציורית ויפה ובה בתים יפים ולבנים ורחובות מרוצפים באבנים עגולות ורק מעט מהתיירים מגיעים אליה. מקור השם גראצ'יקו מגיע מהמילים "גרא" - אי ו"צ'יקו" - קטן.

השינוי הזה לא היה יחיד. באופן מסוים מדובר באחת העיירות חסרות המזל שבסביבה. במהלך ההיסטוריה שלה, גראצ'יקו נפגעה שוב ושוב - משיטפונות, שריפות, סופות ומגיפות, אבל התפרצויות הרי געש ממש פגעו בה קשות ובמעמדה באי. במאה ה-18 חל האירוע הגעשי החמור ביותר שפגע בה, כשזרם של לבה רותחת ירד אל הנמל שלה ואל רבים מבתי העיר.

אם בעבר היה בעיירה הנמל המרכזי של טנריף, נמל חשוב ששימש להעברת סחורות. זה נמשך, עד שנחלי הלבה ההם, מהר הגעש המתפרץ, הציפו וחסמו את המפרץ וגרמו להשבתת הנמל לתמיד. כך הפכה עיר הנמל העיקרית של האי למובטלת...

היום גראצ'יקו נחשבת לאתר היסטורי, שכן בחוף הים שלה נמצאו שרידים מטירה עתיקה. על מנת להפוך את המקום להיסטורי אך אטרקטיבי, וכתוצאה מהשתלטות הים על החדרים הישנים של הטירה, נוצרו במקום בריכות קטנות עם שביל הליכה ביניהן. המבקרים אוהבים להגיע לכאן להתרחץ ולהשתזף במקום.

מעבר לכל אלו, גראצ'יקו הוא אחד המקומות היפים ביותר בטנריף, עם אווירה ומראות שמזכירים את אמריקה הלטינית. יש בה מסעדות נהדרות, שמשקיפות אל המצודה ואל הבריכות שעל הים, הרבה כנסיות, מלונות בוטיק וחופים מרגיעים ולקראת הערב תוכלו להגיע אל הטיילת בכדי לצפות בשקיעה המרהיבה, על רקע גלי הים. זוהי טנריף במיטבה!


#מבט מקרוב:

https://youtu.be/VI1kwL9AIW4
סלרנו
סָלֶרְנוֹ
#על העיר הגדולה באיזור אמלפי ובירת התרבות של האזור

סָלֶרְנוֹ (Salerno) היא עיר נמל מרכזית באזור אמלפי וסוג של בירת תרבות מחוזית. זוהי העיר הגדולה באזור ונקודת הסיום של הסיור על דרך אמלפי. סלרנו היא עיר נמל מטופחת, נקייה, מסבירת פנים ובטוחה, תוססת ומלאה בפעילות גם מחוץ לעונת התיירות. העיר סלרנו היא מרכז תרבותי חשוב בחבל קמפניה ובדרום איטליה ואיטליה בכלל.

מראה העיר והמפרץ של סלרנו הנשקפים מכאן מציעים נוף מרהיב. העיר שוכנת למרגלות הרים שמשרים עליה אווירה מיוחדת. בסלֶרנו מסתיימת דרך החוף של אַמָלפי ונופי העיר הנהדרים מבהירים מיד שאין מתאימה ממנה לכך.

יש בסלרנו חוף ים שקט ורגוע וטיילת ארוכה, שוקקת חיים ויפה להפליא. ארגוני איכות הסביבה העניקו "דגלים כחולים" לחופיה היפים והטבעיים של סלרנו. אבל רצועת החוף המקסימה של העיר היא גם מגנט מצוין לתיירות. בעונת הקיץ מושך אזור החוף של העיר תיירים רבים. אלה רובצים ומשתזפים על חוף הים ביום ומבלים בלילה במועדונים והברים שלה.

גם האקלים כאן הוא נוח במיוחד, עם טמפרטורה שנתית ממוצעת של כ-20 מעלות ומספר ימי השמש הגדול באיטליה.

בעיר סלרנו יש, למעשה, 3 אזורים שונים וכמעט נפרדים: הראשון הוא החלק העתיק והימי-ביניימי של העיר, שכולל אזור אמנות מודרני, השני הוא המחוז שתוכנן במאה ה-19 והשלישי הוא אזור פוסט-המלחמה, הצפוף ועתיר בנייני הדירות - אזור שנבנה בעיר לאחר ההרס שגרמו הפגזות בנות הברית, בעת הפלישה לסלרנו, במהלך כיבוש איטליה במלחמת העולם השנייה.

במרחק של כ-50 ק"מ, או שעה נסיעה מנאפולי ועם רבע מיליון תושבים, סלרנו היא בירת הפרובינציה של סלרנו, היושבת לחוף מפרץ סלרנו שבים הטירני. מיקומה במרכזו הגיאוגרפי של משולש התיירות שבפינותיו פּוֹמְפֵּיי, פֶּסְטוּם ופּוֹזִיטָאנוֹ, מעניקה לה יתרונות שמובילים תיירים רבים ללון בה ולצאת ממנה לטיולים בסביבה.

ראו את כל האטרקציות בסביבה בתגית "באזור נאפולי".


#תולדות העיר סלרנו
לסלרנו יש היסטוריה ארוכה ומגוונת. עוד מימי הביניים נחשבה סלרנו למרכז תרבותי ואמנותי בולט והיא מקפידה לשמר את כל אלה עד היום. כאן הוקם במאה ה-11 בית הספר האירופי הראשון לרפואה. ממנו התפתחה ופרחה הרפואה באיטליה כולה. מכאן התפתחו בהדרגה פקולטות נוספות לרפואה, ברחבי איטליה וממנה אל כל אירופה.

במלחמת העולם השנייה העיר נפגעה מאד. אל סלרנו פלשו כוחות הברית בפיקוד האמריקאים וממנה החלו לכבוש מידי מוסוליני את איטליה כולה. לפלישה ההיא קדמה הפגזה מאסיבית שהרסה את רוב העיר שמסביב לנמל של סלרנו. במזל רב לא נפגעה העיר העתיקה שעל הגבעות וכך נשארת סלרנו עיר עם הרבה מניחוחות ימי הביניים שבה.

מאז המלחמה, נבנתה מחדש הטיילת של העיר וכיום היא מעוצבת ומטופחת מאד. סלרנו אמנם אינה מערי התיירות הבולטות של האזור, אבל היא משמשת רבים כנקודת יציאה מצוינת לטיולים באזור אמלפי. היום סלרנו זולה יחסית ללינה ולבילויים, משלימה את מיקומה המצוין בנקודה מרכזית באחד האזורים המעניינים והיפים באיטליה.


#שופינג בעיר
שופינג עירוני תוכלו לערוך ברחוב קורסו אמנואלה (Corso vittorio Emanuele) וברחוב הסוחרים. בסלרנו תוכלו לרכוש גם בחנויות של המעצבים ובעלי המלאכה המקומיים וגם ממותגי-העל המפורסמים והמוכרים בעולם. בשני הרחובות הללו תמצאו חנויות רבות השוכנות בבניינים עתיקים, חלקם מהמאה ה-15.
למעוניינים במוצרי הקרמיקה הידועים של האיזור, פנו לעיירה הססגונית, וייטרי סול מארה, הידועה ביצירות הקרמיקה הססגוניות שלה.


מבט מקרוב על סאלרנו:

https://youtu.be/DquiwaYYkkk


מבט על הטיילת והחוף שלה:

https://youtu.be/EWdAggVagUU
סורנטו
סוֹרֶנְטוֹ
#על העיירה שיורדת מראש המצוק עד אל חוף הים

סוֹרֶנְטוֹ (Sorrento) היא העיר המרכזית של חצי האי. זוהי עיירת נופש פופולארית וקטנה, שנמצאת בחצי האי הצר וההררי, שנושא את שמה. היא נמצאת 28 קילומטרים מדרום מערב לנאפולי ומשקיפה אל מפרץ נאפולי שמצפון אל הר וזוב, הר הגעש הפעיל היחיד באירופה.

סורנטו היא אתר נופש מפורסם, מולדת הלימונ’צלו הנפלא, עיירה הידועה בפרדסים הרבים שמסביבה, בפרי הנהדר שגדל באזור ובגניה היפים. סורנטו נודעת גם באוּמנים הנודעים שמתגוררים ופועלים בה, האחראים לאוּמנות ה"אִינְטָרְסְיָה" (Intarsia), אמנות השיבוץ הנודעת בעץ, המקבילה לאומנות ה"מָרְקֶטְרִי" (Marquetry), הידועה בעולם.

ממקומה על מצוק חופי של טוף וולקני, המתנשא לגובה של 50 מטרים מעל פני הים, סורנטו צופה אל אחד הנופים המרשימים של חצי האי אמלפי. חוץ מהנוף המדהים ומפרץ נאפולי המונח לפניה, סורנטו נהנית מאקלים מצוין.

ההיסטוריונים משערים שיתכן שסורנטו הוקמה עוד בידי יורדי ים פיניקים. שמה הקדום היה סוֹרֶנְטוּם (Surrentum). בכל מקרה, ידוע בביטחון על קיומה של סורנטו בתקופה הקלאסית, ביוון הקדומה. על פי האגדה, היא נקראת סורנטו, על שם הסירנות, בנות הים המיתולוגיות, בעלות הקול היפה, שנהגו לפתות את יורדי הים לקפוץ אליהן מהספינות ולמות במי הים. בהמשך היא הפכה לעיר באימפריה הרומית.

ראו את כל האטרקציות בסביבה בתגית "באזור נאפולי".


#סורנטו היום
בימינו סורנטו היא עיירת קיט מקסימה, שבעונת הקיץ מתפוצצת מתיירים. זה לא פלא, לאור העובדה שהיא בורכה באקלים ים תיכוני נעים, בגנים יפהפיים, נופי ים מרהיבים וצוקים נהדרים, בשקיעות מרהיבות ובשפע של עצי דקל, אורן, הדרים ועצי זית.

מסורנטו יוצאים רבים מהתיירים אל שתי האטרקציות העיקריות שבסביבה. ממנה ועד סלֶרנו, שבצידו המזרחי של חצי האי עוברת דרך החוף של אַמָלפי (Costiera Amalfitana), אחת הדרכים היפות בעולם, שאורכה 68 קילומטר.

מסורנטו יוצאים רבים בספינה או במעבורת, אל האי היפה להפליא קאפרי (Capri). הוא נחשב לאחד האיים היפים בים התיכון וכאן יש בסיס יציאה נוח וזול אליו. המעבורות והספינות שיוצאות לאורך שעות היום אל "מארינה גראנדה", הנמל של האי קפרי אינן לבד. יש גם סירות וספינות היוצאות מהמרינה ישירות אל "המערה הכחולה" - מהאטרקציות הפופולאריות של האי קפרי.


#מה יש כאן לראות?
למעשה, סורנטו מורכבת מ-5 כפרים קטנים שביניהם עוברת הדרך הראשית, "קורסו איטליה". היות ורק בדרך הזו ניתן לנסוע ברכב, התנועה בסמטאות העיירה ואל התצפיות היפות תהיה בהליכה ברגל.

הכיכר המרכזית נקראת פיאצה טאסו, שנקראת על שם המשורר מהמאה ה-16, טורקווטו טאסו. יש כאן המון ג'לטריות מצוינות עם גלידות איטלקיות שאין כמותן בעולם. בבתי הקפה והמסעדות שכאן אפשר לשבת ולאכול ולהאזין לנגני הרחוב שמנגנים כאן כמעט כל הזמן. ואגב אוכל, באזור מגדלים לימונים, מאז ימי האימפריה הרומית. המקומיים מאמינים שהלימונים של האזור הם הטובים ביותר בעולם. הלימונים שלהם, חלקם מגיעים לגודל ענקי, משמשים למאכלים הנהדרים של המטבח הדרום איטלקי והנפוליטני והתרכיז שלהם הוא גם הבסיס של ליקר הלימונצ'לו הנודע של איטליה.

ראו גם את "עמק הטחנות" (Valley of the Mills), שבו תחנות עתיקות שחרבו. בניית הכיכר יצרה בעיות רבות לתחנות, כמו הניתוק מהים ובשל כך העמק ננטש בשנת 1866.

במרכז העיר בקרו בקתדרלה הרומנסקית מהמאה ה-13, עם הציורים הנפלאים מהמאה ה-18. שימו לב גם למוזיאון המקומי הקטן.


#טיפים
הכבישים צרים ולכן נסיעה בהם לא מומלצת, אלא הליכה ברגל, נסיעה באוטובוס או רכיבה על אופניים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/fFjXSakcNGY


עוד מהסביבה ורחובות סורנטו:

https://youtu.be/iYeuNQ7KHik

עיירות

פוארטו דה לה קרוז
פוארטו דה לה קרוז
#על העיר הצפונית של טנריף

פוארטו דה לה קרוז (Puerto de la Cruz) היא העיר השנייה בגודלה באי טנריף ומאתרי הנופש הפופולריים שבו. היא שוכנת פחות מחצי שעה נסיעה משדה התעופה הצפוני ובעיני רבים היא מהווה סוג של גן עדן תיירותי.

פוארטו, מי שנולדה ככפר דייגים קטן, שוכנת על קו החוף הצפוני של האי. המסורת הספרדית מורגשת בה היטב, במיוחד כשהולכים בסמטאות העיר העתיקה. בסיור ההליכה המומלץ ברחובות הצרים שלה, אי אפשר שלא לראות את סגנון האדריכלות הספרדי-קולוניאלי ששולט בבתים העתיקים שכאן.

בפוארטו דה לה קרוז דקלים מרשימים, גנים יפים ומי אוקיינוס צלולים. חופי האזור הם שחורי-חול, שכן זהו חול וולקני שנוצר לפני מליוני שנים, בהתפרצויות הר הגעש הסמוך. אבל חופי הים שבעיר אינם מספקים את התיירים הרבים שבאים אליה, מה שהביא יזמים בעיר לייצר תחליפים. מדובר בחופי רחצה מלאכותיים, המבוססים על בריכות שחייה ענקיות, הכוללות סלעים ומזרקות מים גדולות, שנבנו במרכז העיר.

לאגו מרטיאנז (Lago Martianez) הוא שילוב יפה להפליא, שנראה כמו חוף קריבי, בין בריכות עם חוף מלאכותי ומים נעימים ופחות קרים, שמגיעים מהים עצמו. המקום במרטינז יפה להפליא, החול בו נעים מאד ובזכות השוני בינו לבין חופי האי הפחות נוחים, הוא מושך תיירים רבים.

בפוארטו מתקיימים שני השיאים השנתיים של חיי האי - פסטיבל הסרדינים והקרנבל השנתי של טנריף.

בעיר שווה לבקר גם את ה"לורו פארק", גן חיות מרשים במיוחד, גנים בוטניים מרהיבים והקזינו הגדול של האי.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/nMMf1lKqqYQ
אברדין
נמל אברדין
#על כפר הדייגים העתיק שעל חוף העיר

נמל אברדין (Aberdeen) הוא נמל הדיג הישן של הונג קונג. אברדין עצמו הוא כפר דייגים עתיק במקורו, שמצא עצמו עם השנים, כשהוא מוקף בעיר הסואנת. כיום הוא היה לעיר נמל, עם כפר צף ובו מאות סירות דייג ומגורים.

אמנם כיום הפך הנמל מודרני ובורגני יותר, מה שניכר בהתמעטות של סירות המגורים בו ובריבוי יכטות וסירות מהודרות של עשירים. אבל זה עדיין מקום מצוין להכיר את הצד הסיני, המסורתי והלא-מערבי של האי.

בנמל אברדין עגנו בעבר הג’ונקות, הספינות הסיניות המסורתיות. במאות סירות התגוררו כאן אז משפחות הדייגים. כאן גם שטו הסמפאנים, סירות הדיג הקטנות, שכיום תוכלו לשכור אותן לסיבוב נעים של שיט בנמל הדיג.

אברדין והנמל שלו מפורסמים בין השאר בזכות המסעדות הצפות שבו, המציעות מאכלי ים משובחים. הבולטת שבהן היא מסעדת ג'אמבו (Jumbo), המסעדה הצפה הגדולה בעולם. היא זכתה לשם עולמי הודות לאוכל טוב ועיצוב סיני מסורתי, המשולב באלמנטים אימפריאליים בריטיים.


#טיפים
שווה לשכור סמפנג לסיבוב בנמל הדיג, בתעלות הכפרים הצפים ואל המסעדות הצפות.

התמקחו על מחיר השיט בסמפנג, כי נוטים להעלותו לתיירים מאד.

אטרקציה מהנה באברדין היא שיט וסעודה באחת המסעדות הצפות שבו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/dpCgB6H0ZfU


ומהאוויר:

https://youtu.be/fAfLIyn0pSE


הדרכות:

https://youtu.be/KJPXvhKusK4
גרנייאנו
גְּרַנִיאַנוֹ
#על העיירה של המקרוני ומולדת הפסטה

גְּרַנִיאַנוֹ (Gragnano) נקראת כאן "העיירה של המקרוני". מדובר בעיירה קטנה שנמצאת בעמק, בין הגבעות של דרום נאפולי. בגרניאנו מסורת ארוכה, בת יותר מ-500 שנה, של ייצור פסטה. בעיירה יש עשרות מפעלים קטנים, כמעט ביתיים, המייצרים את הפסטה הידנית בעבודת יד. הם נקראים כאן "לַבּוֹרַטוֹריוֹ".

בגרניאנו תכירו את הפסטה מכל צדדיה. כאן מכינים לא פחות מ-120 סוגי פסטה שונים ויש כאן מפעלי פסטה בני 200 שנה, שפועלים ברציפות מאז הוקמו.

העובדים לומדים כאן מהוותיקים איך לייצר את הפסטה והם עושים זאת בשיטות מסורתיות ועתיקות יומין. יש כאן פסטות בצורות שונות, כמו לבבות ופרחים. מיוצרות כאן פסטות מסוגים שונים, מספגטי או ניוקי ועד הניוקטי סרדי - ניוקי קטנים מסרדיניה, פסטה אינטגרטי, פסטה לומקוני שצורתה כחלזונות, פסטה פֶּנֵה שהושחרה בדיו של הדיונון והקָקַבֵלָה - הפסטה הראשונה בעולם וצורתה קונכיה ענקית וממולאת בבשר וגבינה.

אחת הגאוות הפטריוטיות של איטליה הן הפסטות שמייצרים בצבעים שונים, כמו 3 הצבעים של הדגל האיטלקי - אדום, לבן וירוק. באיטליה, כשלמשל אומרים "פסטה אדומה", כלומר "פסטה רוזה" (Pasta Rossa), מתכוונים בדרך כלל לפסטה ברוטב פומודורו, כלומר ברוטב עגבניות. "פסטה לבנה" כאן היא "פסטה ביאנקה" (Pasta Bianca). זוהי פסטה שמתובלת ברוטב אלפרדו או בחמאה נמסה ופרמזן. השלישית היא "פסטה ירוקה", או באיטלקית "פסטה וֶרְדָה" (Pasta Verda), שהיא פסטה ברוטב פֶּסְטוֹ.

בביקור במפעל "די מרטינו", למשל, תוכלו לראות כיצד מייצרים את הפסטה. תוכלו להשתתף בטעימות של פסטה אמיתית וללמוד על שלבי הייצור שלה, כאחד מהמאכלים האיטלקיים האהובים ביותר בעולם. בהתחלה מערבבים את קמח הסַמֶלִינָה במים ואחר כך היא הופכת לבצק. מכאן יתנו לה את הצורה האופיינית לפסטות השונות, בעזרת תבניות שונות - כל תבנית והפסטה שהיא מייצרת. במגירות ובתאים מיוחדים תוכלו אז לראות את הפסטות כשהן מתייבשות לאחר ההכנה, בין 24 ל-70 שעות של ייבוש. במחלקת האריזה, לסיום, אורזות העובדות את הפסטה בידיהן, בכדי שהיא לא תישבר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/ul23BeKkNVo?t=16s
פוזיטאנו
פּוֹזִיטָאנוֹ
#על פנינת האזור הצבעונית שגולשת מראש המצוק עד אל חוף הים

ממוקמת בנקודה המערבית ביותר של החוף האמאלפיטאני, העיירה פּוֹזִיטָאנוֹ (Positano), או פוסיטאנו, היא פנינת האזור. זוהי עיירת דייגים וקיט צבעונית וציורית, הבנויה על המצוק התלול וגולשת עד הים. זוהי העיירה המקסימה הראשונה במסלול המקובל בדרך אמלפי.

פוזיטאנו מפורסמת בבתיה הצבועים בצבעי פסטל ססגוניים ורכים והמפרץ הכחול שלה. משנות ה-50 היא הפכה למקום בילוי מועדף על ידוענים בינלאומיים ועד היום היא נחשבת למקום נופש יוקרתי ואיכותי.

שתי אזהרות - בפוזיטנו, כמו בעיירות רבות לאורך החוף, יש כבישים צרים ומצוקת חנייה. גם השיטוט הרגלי בין החנויות שברחובות הצרים, דורש טיפוס מעייף מעט, במעלה ובמורד המדרגות.

פוזיטאנו חביבה על עשירי העולם, מה שאומר שלרובנו זה יהיה מקום להרבה "ווינדואו שופינג". זאת כי יש כאן מבחר יוקרתי, המיועד לאלפיון העליון, של חנויות תכשיטים, בוטיקים וחנויות אמנות יקרות. העשירים מאד מתגוררים בפוזיטאנו במלונות בוטיק וסועדים במסעדות יוקרה. אבל אנחנו נמשיך בנסיעה אל המקום הבא.


#טיפים
בעונת הקיץ יש בעיית חנייה קשה וגם השיטוט בעיר חם וקשה.

החנו את הרכב במגרשי החניה שבסמוך לתחנת הדלק ומשם צאו רגלית אל הסמטאות.

שוטטו רגלית בין הסמטאות והבתים הצבעוניים. בקרו בחנויות ובגלריות. בימי הקיץ התרווח מול הים המרהיב.


מבט מקרוב על פוזיטאנו:

https://youtu.be/FbwZHnMVYf4


איקוד דה לוס וינוס
איקוד דה לוס וינוס
#על העיירה היפה שבמערב טנריף


העיירה איקוד דה לוס וינוס (Icod de los vinos), שבחוף המערבי של טנריף, נמצאת קילומטרים בודדים מזרחית לעיר גראצ'יקו. היא התפרסמה בעיקר תודות לעץ הדרקון, העץ העתיק שנטוע בה מאות או אלפי שנים ושיש המייחסים לו תכונות מיסטיות.

אבל העץ, הסמל של טנריף, אינו לבד. גם העיירה איקוד עצמה היא מעניינת, יפה ונעימה. יש בה בתים בסגנון קולוניאלי שהותירו הספרדים כאן ופזורות בה חנויות רבות של יינות, ליקרים וריבות מתוצרת האי, כמו גם למכירת תבלינים, כשהידוע בהם הוא הזעפרן, התבלין הכי יקר שיש.

ואגב חנויות, איקוד היא גם מקום לא רע לשופינג. אז קחו אתכם משהו לדרך וצאו לשילוב של טיול במקום נעים, יחד עם קצת קניות ומזכרות הביתה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/H47T6InhaQM
סן קריסטובל דה לה לגונה
#על העיר הצבעונית שהייתה פעם בירת טנריף

העיר הצבעונית והנעימה סן קריסטובל דה לה לגונה (San Cristobal de la Laguna) מציעה חופים יפהפיים, שקוסמים לחובבי גלישת רוח וספורט מים בכלל.

העיר שבצפון טנריף, בעבר עיר הבירה של האי טנריף, היא עיר עתירת ארכיטקטורה קולוניאלית אופיינית ועתירת צבעים. יש בה פנינים אדריכליות, מבתי הפאר הצבעוניים של שליטי ובכירי השלטון הספרדי של טנריף ועד מבני ציבור כמו הקתדרלה המפוארת של העיר, שבה הוטבלו הגואנצ'ים בהדרגה לנצרות. בעיר פזורות גם כנסיות רנסאנס יפות וארמונות מרשימים בני מאות שנים, שבזכות כל אלה הוכרזה סן קריסטובל דה לה לגונה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.


#תולדות העיר
עמק אַגֶרֶה, העמק שבו נמצאת העיר, השתייך בעבר לממלכת אנגה, אחת מממלכות הגואנצ'ים שבטנריף. העמק הזה נוצר במקום שבו שכנה בעבר לגונה גדולה, שהתייבשה ברבות השנים. מכאן השם של העיר "לה לגונה".

בעמק אגרה הביסו הספרדים בסוף המאה ה-15 את הגואנצ'ים, בקרב שזכה לשם קרב אגרה. מכאן יכבשו את טנריף בתוך שנים ספורות, כוחות ספרד בהנהגת הקונקיסטאדור אלונסו פרנאנדס דה לוגו. אותו פרנאנדס דה לוגו ייסד את העיר סן קריסטובל דה לה לגונה, שהפכה למושב המושל של טנריף ובהמשך לבירת כל האיים הקנריים.

העיר הלכה והתפתחה, כשהספרדים בונים בה, הן מבני ציבור מרשימים והן בתי יוקרה וארמונות פרטיים, של בכירי השלטון הספרדי, הסוחרים העשירים ועוד. את הגואנצ'ים הלכו הספרדים ודחקו לשכונות נפרדות והעיר למעשה חולקה לשני חצאים. בצד המזרחי שלה חיו הספרדים ובצד המערבי - הגואנצ'ים ובני עמים אחרים שהתגוררו כאן.

במאה ה-18, כשהחל אזור הנמל של לה לגונה לעלות בחשיבותו ובעושרו, פיצלו אותו הספרדים לעיר נפרדת, זו שתהפוך לימים לבירת האי של ימינו, סנטה קרוז דה טנריף. חשיבותה של העיר החדשה הלכה ועלתה בהדרגה וב-1833 הורה מלך ספרד, פרננדו השביעי, על החלפת הבירה של האיים הקנריים מסן קריסטובל דה לה לגונה לסנטה קרוז.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/4B8XXxaIJHs
רָאוֶולוֹ
#על העיירה עם התצפית המדהימה מראש המצוק

המתיישבים הראשונים בעיירה רָאוֶולוֹ (Ravello), או ראבלו, באו לכאן במאה ה-5 לספירה, בתקופת נדידת העמים. אלו היו משפחות אצולה שעברו לכאן מהעיר אמלפי שלמטה, כשחיפשו מקום גבוה ומוגן. הם התיישבו על הרכס והפכו את ראוולו לעיר מקלט גבוהה ומעט מבוצרת. היא שוכנת על מעין מרפסת שנחצבה בהר, משקיפה אל הים ממרומיה, בגובה של 365 מטרים.

וכך הפכה רָאוֶולוֹ, הממוקמת קילומטרים ספורים צפונית לאמלפי ולא רחוק מעיר החוף פוזיטנו, לעיר מצליחה ומוקפת כרמים ופרדסים. שיא פריחתה היה במאה ה-13, בעיצומם של ימי הביניים. בראוולו נופשים עד ימינו, העשירים, היפים והמפורסמים. במהלך השנים שהו כאן השחקנית גרטה גארבו, המלחינים ורדי וואגנר, המנצח טוסקניני והמנהיגים ג'ון קנדי וצ'רצ'יל.

לראוולו אין גישה אל חוף הים. היא יושבת בתוך שטח המכונה "פארקו מונטי לאטארי" (Parco Monti Lattari), בתרגום חופשי לעברית זה משהו כמו "פארק ההרים החלביים", על שם הפרות שמגדלים כאן ומספקות את החלב ומוצריו לאזור.


#סיור קצר בעיירה
אל ראבֶלו, הניצבת בראש מצוק גבוה, עולים היום בדרך מפותלת ויפה וחונים בחנייה המוסדרת שבכניסה לעיירה. עלייה קצרה במדרגות תביא אתכם אל פיאצה דוּאוֹמוֹ, הכיכר המרכזית של העיירה. היא מוקפת בשלל חנויות ובתי קפה. הגיעו אל רחבת הדואומו, הקתדרלה המקומית סנטה מריה אסונטה מהמאה ה-11, ואל מגדל הפעמונים הסמוך. בתוך הדוּאוֹמוֹ תוכלו לראות עבודות אמנות עתיקות, שהבולטת בהן היא פסיפס שבו נראה יונה הנביא, כשהוא נבלע על-ידי הלווייתן.

ביציאה פנו שמאלה והמשיכו לצד הדואומו, שם תגיעו לתצפית יפה, שהנוף הנשקף ממנה הוא עוצר נשימה. מכאן משקיפה ראבֶלו, מגובה של כמעט 400 מטרים, אל הים ואל קו החוף, המשובץ בכפרי הדייגים הקטנים שבו.

האתר החשוב בעיירה ראבלו הוא וילה רוּפוֹלוֹ (Villa Rufolo), ארמון מהמאה ה-11, המוקף בגנים נהדרים ומכיל אוסף אמנות נהדר. הווילה הזו היא פנינה של אדריכלות ואמנות. מדובר בארמון מהמאה ה-11, שממנו קיבל בוקאצ'ו, מחבר סיפורי דקאמרון, השראה. כמוהו התגורר במקום גם המלחין הנודע, ריכארד ואגנר שעל שמו נערך כאן פסטיבל ואגנר בסוף חודש יוני, בכל שנה.

עוד וילה יפה היא וילה צ'ימברונה, שגניה ופסליה עשו להם שם של יפים להפליא.

בראבלו נמצא גם האולם המודרני של אוסקר נימאייר (Oscar Niemeyer), שבו מתקיימים קונצרטים ותערוכות אמנות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/SZ7i7uimAnM


תמונות:

https://youtu.be/oyz2gNV9vSs


עוד מהעיירה ראוולו:

https://youtu.be/adklZKhtZyI


ומהאוויר:

https://youtu.be/ZVHYb_q-Za8
סֶנְטְאֵנְדְרֵה
#על עיירת האמנים שעל הדנובה

אחד היעדים הפופולריים מחוץ לבודפשט היא עיירת האמנים סֶנְטְאֵנְדְרֵה (Szentendre), שממערב לנהר הדנובה. זוהי עיירה תיירותית מאד ויפה מאד.

יש שיאמרו שהיא מלכודת תיירים גדולה וממוסחרת, בעוד אחרים מתפעלים מסמטאותיה המפותלות ומיופיה הציורי. סנטאנדרה היא נעימה ומציעה שיטוט ברחובות מרוצפים באבנים עגלגלות, בין מגוון חנויות ודוכני וחנויות אמנות מקומית.

בסנטאנדרה בתי מלאכה וסדנאות אמנים ואומנים, שרבים מהם מוכרים כאן מעבודות היד שלהם לתיירים. תראו גם כאן גלריות, מוזיאונים נחמדים ובתים יפים. חלקם הפכו למסעדות ולחנויות מזכרות ומעדנים.

את הכיכר הגדולה שבמרכז העיירה תזהו לפי האנדרטה שבמרכזה ובראשה צלב גדול. מעל הכיכר הזו, אגב, יש כנסיה על הגבעה, שתציע לכם תצפית נפלאה על האזור ועל נהר הדנובה.

השיטוט ברחובות הציוריים, בסמטאות הקטנות ובין החנויות הצבעוניות שכאן, מציע חווייה שונה בתכלית מההליכה ברחובות בודפשט ההומים. תושבי העיירה חביבים ומסייעים בשמחה לתיירים.

ראו גם את בתי העיירה, המעוצבים בסגנון הבארוק הכפרי של דרום אירופה. שימו לב למאפיינים הבולטים ובמיוחד לגגות המשופעים ולחלונות הקוקייה המעוגלים והמסוגננים.


#תולדות העיירה
סנטאנדרה יושבה לראשונה לפני יותר מאלף שנה. הרומאים קראו לה אז 'אולסיסיה קאסטרה', כלומר "מצודת הזאבים".

במאה ה-16 הגיעו לכאן גולים סרביים, שהפכו את העיירה למרכזם ובנו בה כנסיות עם צריחים המתנשאים מעל בתי העיירה. במאה ה-17 מתועדת כאן גם קהילה בולגרית לא קטנה, שהביאה לכך שלא מעט מתושביה כינו את סנטאנדרה אז בולגריה.

כששוחררה משלטון האימפריה העות'מאנית, במאה ה-18, הצטרפו לכאן מתיישבים חדשים רבים, גם מקרואטיה, סלובקיה, יוון וגרמניה.

בתחילת המאה ה-20 העיירה החלה למשוך אליה אמנים רבים, שבנו בה את בתיהם וסדנאות אמנות. בהמשך נבנו גם בתי נופש על הגבעות שמסביב וסנטאנדרה הפכה ללהיט תיירותי.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/PFSzZrQjfbs


ביקור במקום:

https://youtu.be/p8uq9iVb6wo
נֶסֶבָּאר
#על פנינת הים השחור

במרחק של כשעה וחצי נסיעה מדרום לוורנה וכ-30 ק"מ מצפון לבורגס, לאחר נסיעה בדרך יפה, כשאתם מוקפים בנופי הים השחור, היערות הירוקים והנוף הכפרי, תגיעו לעיירת הדייגים העתיקה נֶסֶבָּאר (Nessebar).

נסבאר היא עיירה מקסימה ועתיקה, שהוכרזה על-ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי. היא יושבת על אי קטן המחובר לחוף באמצעות כביש. יש בה שלל מבנים עתיקים מימי קדם, לא מעט כנסיות, אתרים ארכיאולוגיים מהתקופה הביזנטית ועוד.

עיירת הדייגים העתיקה הזו היא מקום נעים ומלא אווירה. בעיירה הציורית תמצאו את עצמכם משוטטים בסימטאות האבן העתיקות והציוריות ומוקפים בכ-40 כנסיות שהעתיקות שבהן השתמרו מאז המאה ה-5 לספירה.

אין מתאים מנסבאר העתיקה לטיולים רומנטיים או משפחתיים, אם כי כאן עדיף לטייל בשעות היום. בכל פינה כאן יתגלו לכם שלל מראות ויופי שמקומם, ללא ספק, באינסטגרם שלכם.

מדובר באחת הערים העתיקות באירופה. כבר ב-1983 הוכרזו השרידים הארכיאולוגיים היווניים שבעיירה, כולל האקרופוליס, מקדש אפולו והאגורה שבה, כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.


#מה רואים כאן?
ברחובות הציוריים של העיירה תוכלו לפגוש בדוכנים, חלקם אותנטיים וחלקם מסחריים, מסעדות בבקתות עץ, עם אוכל בולגרי נהדר, חנויות מזכרות ובתי קפה שלווים הניבטים אל נוף מרהיב.

החלק העתיק שבכפר מציע מדרכות אבן עתיקות ובתים שגם הם מאבן. במסעדות הדגים ומאכלי הים הטעימות והרומנטיות של העיר העתיקה, תזכו גם לבריזה מן הים ובאלו תמצאו גם שלל חנויות מזכרות ומלונות קטנים.

בנסבאר תמצאו שווקים אותנטיים בנוסח בולגריה, בהם מציעים הסוחרים ממיטב התוצרת המקומית ובכללה ריבות, מפות שולחן ומוצרי קרמיקה.


#תולדות המקום
כאתר בו התיישבו בני התרבות היוונית כבר באלף השני לפני הספירה, נסבאר הוא מהכפרים המיושבים העתיקים ביותר בעולם.

החל מהמאה החמישית לספירה הפך המקום לאחד המעוזים החשובים ביותר של האימפריה הביזנטית. עם הכיבוש של הסביבה בידי הטורקים העות'מאנים במאה ה-15 התעמעם מעט זוהרה של נסבאר. היא החלה לנצוץ שוב רק במהלך המאה ה-20, כשהתגברות התיירות באירופה ובגוש הקומוניסטי הפכה את הכפר הקסום, שהיה לעיירה ציורית, לאחד המקומות המבוקשים והמרתקים למטיילים ממדינות האיזור.

העיירה נסבאר, שבימינו מכונה “דוברובניק של בולגריה” הוכרזה מזמן כאתר מורשת עולמית של אונסק”ו. כתוצאה מכך, עברו רבים מהאתרים כאן תהליכי שחזור ושימור מקיפים.

כיום נחשב נסבאר כאחד מאתרי התיירות המובילים ומוקדו של טיול היום הפופולארי ביותר באזור בורגס, המנקז אליו מטיילים גם מוורנה שאינה רחוקה וממקומות נוספים במדינה.


#טיפים
כל 20 דקות בערך, יוצא אוטובוס מבורגס אל נסבאר, בנסיעה שלוקחת בסביבות 40 דקות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/FZVcEINMqNg


סיור במקום:

https://youtu.be/rJLcnECs4Yc


עוד מבט:

https://youtu.be/gFvHVJDjZBg


ומהאוויר:

https://youtu.be/bZAdfmbjMLw
סוֹלִימֵנֶה
#על מפעל הקרמיקה של סלרנו

סוֹלִימֵנֶה (Solimene) הוא שמם של מפעל קרמיקה וחנות ידועה למוצריו. במפעל מייצרים מוצרי קרמיקה בעבודת יד, בשיטות מסורתיות העוברות מדור לדור. מומחי המפעל הם בעלי מלאכה ותיקים, שמשתמשים בטכניקות בנות מאות שנים. עיטור הכלים גם הוא נעשה ביד באמצעות דמויות ותבניות אופייניות לאזור ומשקפות את אורח החיים המקומי ואת התרבות הים תיכונית.

החנות הענקית והמרהיבה והמפעל שלידה, נמצאים בכניסה לעיר. המוצרים של סולימנה זכו לפרסום רב, בכל רחבי העולם. מרבית מוצרי הקרמיקה שתראו כאן מיוצרים למעשה במפעל שלהם, שנמצא בעיירה וויטרי סול מארה. יש כאן מבחר עצום של קערות, כוסות וצלחות צבעוניות בשלל גדלים, לצד מגוון כלי אוכל, מגשים וחפצי נוי נאים וססגוניים. המחירים הזולים יחסית והקניות זורמות ואת האריחים הצבעוניים והיפים שלהם ומוצרי הקרמיקה שלהם תוכלו למצוא בכל מקום. גם סט הצבעים שלהם הוא ייחודי ואופייני לאזור.

ואלה לא רק החנות והמפעל הזה שתוכלו לראות באזור. אחד המאפיינים של סלרנו, כבר שנים רבות היא תעשיית הקרמיקה וכלי קרמיקה הצבעוניים שלה. דומה שמוצרי הקרמיקה והאריחים המצוירים בעבודת יד נמכרים כאן בכל פינה. עבודות ומוצרי הקרמיקה הצבעוניים, המיוצרים באזור, מעטרים את הקירות והרצפות במקומות רבים, משמשים ככלי האוכל והשתייה במסעדות ודומה שאין פינה בה הם לא שולבו בעיר.


מבט מקרוב על מפעל הקרמיקה סולימנה:

https://youtu.be/lFOXomHEZ-w
פֶּסְטוּם
#על העיר היוונית העתיקה של דרום איטליה

גם באיטליה, מהמדינות עם הכי הרבה עתיקות, שהן עצמן מהמרשימות בכל העולם, אין הרבה מקומות כמו פֶּסְטוּם (Paestum), האתר הארכיאולוגי הגדול והידוע באזור אמלפי ומהאתרים הארכיאולוגיים החשובים באיטליה.

חורבות העיר פֶּסְטוּם, שנמצאת מעט דרומית לסלרנו, מאזכרים עיר יוונית עתיקה וגדולה, שנבנתה במאה ה-6 לפנה"ס והייתה בעבר המושבה הראשונה שהקימו היוונים הקדמונים בארץ המגף.

אחד המרכיבים הבולטים של פסטום העתיקה הם שלושת המקדשים היווניים, העתיקים שבה. המקדשים הגדולים והמרשימים הללו השתמרו כמעט בשלמותם, ונותרו עד ימינו, כשהם עומדים על תילם. למעשה, מדובר במקדשים היווניים השמורים ביותר באיטליה והביקור כאן שווה, ולו רק כדי לראותם.

פסטום היא מהערים היווניות היחידות בעולם, שבהן תוכלו ממש לטייל בשבילי הערים, לגעת בשרידים, במקדשים ובעמודים ולחוש לרגע, שאתם נמצאים בעיר חיה ביוון הקדומה.

הביקור באתר הארכיאולוגי החשוב הזה חושף פנים יווניות, שהן פחות שכיחות באיטליה, ארץ שאנו רגילים לפגוש בה בעיקר עתיקות מהתקופה הרומית.


#מה לראות בעיר?
פֶּסְטוּם היא עיר יוונית עתיקה שהשתמרה כאתר ארכיאולוגי והיסטורי נדיר. את העיר העתיקה הזו מקיפה חומת אבנים באורך של כ-5 קילומטרים ובה לא פחות מ-14 שערים.

תוכלו לראות כאן היטב את האמפיתיאטרון של העיר, את שרידי שעריה וחומותיה המרשימים ואת שלושת המקדשים המרהיבים שלה, על עמודיהם הגבוהים, שעדיין עומדים במקומם. מקדשים כה עתיקים ששמורים בצורה כה טובה, הם עניין נדיר בעולם וכמעט לא קיימים, גם באירופה.

בנוסף לאתר עם המקדשים, החומות ושרידי העיר העתיקה שהתגלו כאן, הסיור בפסטום כולל גם את המוזיאון הארכיאולוגי שבמקום, מוזיאון מרשים לכל הדיעות ואתר חובה בשבילכם.


#על המוזיאון הארכיאולוגי
המוזיאון הארכיאולוגי שנמצא בפֶּסְטוּם מציג את הממצאים שנמצאו בחפירות שנערכו כאן במהלך השנים. הביקור במוזיאון הזה הוא מרשים ואף מרתק, במיוחד כשזוכרים שכל מה שמוצג בו, נמצא בעיר הזו, ממש כאן.

הממצאים שבמוזיאון הם בני יותר מ-2,000 שנה.

המוזיאון מיטיב להמחיש את החיים בעיר העתיקה. הוא עושה זאת בעזרת מציאות מדומה ותוך שימוש בסרטונים משוכללים, משולבים בגרפיקת תלת-ממד. תוכלו לעמוד כאן, אל מול קיר שעליו מוקרנת העיר העתיקה. בעזרת מחוות תוכלו כמו להיכנס לתוך העיר העתיקה ולראותה מבפנים, ממש כפי שהייתה בימי היוונים הקדמונים.

באמצעות תנועות הגוף שלכם תוכלו "לשוטט" בתוך העיר או "לרחף" מעליה. הצמדת הידיים לגוף, למשל, תציג לכם את העיר בסיור מדומה, במעין הליכה בסמטאותיה, כשעל פניכם חולפים תושביה המאוירים, ממש כאילו הייתם אורחים בפסטום של הימים ההם. כך תוכלו להיכנס למבנים שונים בעיר של אותם ימים ולמקדשים מימי קדם. הנפה של הידיים לצדדים תראה לכם את העיר ממעוף הציפור - מחזה מרשים ויפה לא פחות.

במוזיאון שימו לב במיוחד לציורי הקיר העדינים, שהוסרו מקירות קברים שהתגלו בפסטום. מדובר בציורי קיר, שליוו את המתים הקבורים כאן אל העולם הבא. אחד המוצגים המעניינים והבולטים במוזיאון, שאין לפספס בשום אופן, הוא הציור המפורסם שזכה לכינוי "הצולל". בציור הקיר הזה מתואר אדם הקופץ אל תוך בריכה ריקה. החוקרים רואים זאת כמטפורה למעבר שבני האדם עושים במותם - היישר מחיי העולם הזה אל העולם הבא, הלא נודע.


#טיפים
בכל יום יוצא אוטובוס לפסטום, מספר פעמים מדי יום, מהתחנה המרכזית. ניתן לקחת סיורים מודרכים מכל בתי המלון בסלרנו, הכוללים הסעה לאתר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/paLtLrhMyes


האם כך נראתה פעם פסטום:

https://youtu.be/yeI7svk8CII


ומצגת תמונות שלה:

https://youtu.be/KAgC51MmBsQ
סנטה קרוז דה טנריף
#על בירת האי טנריף הגדולה

סנטה קרוז דה טנריף (Santa Cruz de Tenerife) היא בירת טנריף. העיר, השוכנת בצפון החוף המזרחי של טנריף, בנויה על שפת הים. איכשהו, אף שאינה קטנה, סנטה קרוז מזכירה יותר שכונה גדולה, מאשר עיר בירה.

שכונותיה של העיר נראות כמטפסות על הגבעות המקיפות את העיר מסביב. היא עצמה מלאה בגנים ירוקים, עתירי עצי פיקוס ענקיים, במבוק, דקלים ואקליפטוס, כשביניהם מגוון מזרקות ופסלי חוצות.

גם תושבי סנטה קרוז, הצ'יקררוס, חיים בשלווה יתרה. הם מרבים לשבת בבתי הקפה של העיר בנינוחות אדישה, לא ממהרים לשום מקום ופשוט נהנים מארץ האביב הנצחי שלהם.

העיר הזו היא מהמקומות המערביים והמודרניים בכל האיים הקנריים. כאן נמצא הנמל המרכזי של האי, שממנו יוצאות ובאות ספינות התיור והמעבורות שמסיירות בין האיים הקנריים והיבשת.

סנטה קרוז היא עיר נמל מודרנית, רגועה אך שוקקת חיים, עם הרבה חנויות וחוף ים מרהיב. בניגוד למרבית חופי האי, בחוף רחב הידיים של סנטה קרוז החולות זהובים. ב-1975 הביאו אותם לכאן בספינות, היישר מהסהרה הספרדית שבאפריקה.

העיר מפורסמת בחגיגות הקרנבל שנערכות בה פעם בשנה, במשך 3 שבועות בחודש פברואר.



#קניות
כל העיר סובבת סביב הכיכר המרכזית, כיכר אספניה, שבמרכזה בריכה עגולה רדודה והמון בתי קפה. מסביב, במרחק הליכה נוח וברדיוס של קילומטר, לצד האתרים החשובים של העיר ואת רוב מבני הציבור הגדולים, תוכלו למצוא את מדרחוב קסטילו, שבו מתרכזות מרבית חנויות המותגים דוגמת זארה, בנטון, H&M, מנגו.

בסנטה קרוז תוכלו למצוא גם קניונים מודרניים וחנויות ענק, לצד החנות הוותיקה והמוצלחת שנקראת El Cortez Englais.

אגב, המיסים נמוכים באיים הקנריים והמיסוי נמוך הופך את המחירים לנוחים בדרך כלל. למעט מנוחת צהריים של שלוש שעות, בה החנויות באי סגורות, הן פתוחות מהבוקר ועד שעה 9 בערב.



#על הקרנבל המפורסם של העיר
אם אתם מאלה שמחפשים יעד נהדר לנסיעה חורפית ומחפשים לרקוד בקרנבל לטיני משגע ובמזג אוויר אביבי, אבל מסרבים לטוס לריו דה ז'ניירו שבקצה השני של העולם, יש כאן קרנבל שיכול להיות היעד החורפי שלכם.

כי בסנטה קרוז נערך הקרנבל של טנריף שנחשב לגדול והססגוני ביותר בעולם המערבי ולקרנבל השני בגודלו בעולם, אחרי הקרנבל המפורסם של ריו דה ז'ניירו.

הקרנבל הגדול נערך כאן בחודש פברואר ולעיתים גולש לחודש מרס. הוא נמשך 3 שבועות, במזג אוויר נפלא ובקרב אנשים מצויינים ומלאי שמחה, מכל העולם.


מבט מהאוויר על סנטה קרוז דה טנריף:

https://youtu.be/cRZL5wNxRIA
וִיטְרִי סוּל מַרֵה
#על עיירת הקרמיקה של אזור אמלפי

וִיטְרִי סוּל מַרֵה (Vietri sul Mare) היא עיירת הקרמיקה המפורסמת של אזור החוף האמלפיטני, שבמחוז סלרנו. זוהי עיירת תיירות שכמו עיירות אחרות באזור, בנויה על המדרונות התלולים, הגולשים אל הים. תושביה אוהבים לכנות אותה "הפנינה הראשונה של אמאלפי", כי ממנה למעשה מתחיל אזור אמאלפי והחוף האמאלפיטאני (Costiera amalfitana).

אבל העיירה הנעימה, הצמודה לעיר סלרנו, היא קודם כל מרכז הקרמיקה הגדול יותר של דרום איטליה. כאן שוכנים רבים מבתי המלאכה לקרמיקה, המייצרים כלי נוי, כדים, אריחים, מוצרי קרמיקה, מערכות אוכל, שולחנות ועוד. מכאן הם נשלחים לכל רחבי איטליה והעולם.

את המוצרים השונים תראו ותוכלו לרכוש בבתי המלאכה ובחנויות הרבות שבמרכז העיירה. הכל בוויטרי הוא פרי עבודת ידם של אמני המקום. הללו מציירים בשלל צבעים מרהיבים. בעלי המלאכה הללו משתמשים בטכניקות העוברות מדור לדור, כבר מאות בשנים. עיטור הכלים גם הוא נעשה ביד באמצעות דמויות ותבניות אופייניות לאזור, כשאחד המוטיבים השכיחים בעבודות שנעשות כאן הם הלימונים הצהובים, הנחשבים לאחד מסמלי האזור ומשמשים גם לייצור הלימונצ'לו של חבל הארץ הפורה הזה.

בויטרי סול מרה נמצאים, אם תרצו, המפעל הנודע והחנות של סוֹלִימֵנֶה (Solimene) מפעל הקרמיקה הנודע למוצרי קרמיקה בעבודת יד. גם אלו מיוצרים כאן בשיטות מסורתיות, העוברות מדור לדור והם מיוצאים מכאן לעולם כולו.


#טיפים
כדאי לחנות במגרש החנייה הקטן שבמרכז העיירה. אם הוא מלא, נסו למצוא חניה לאורך כמה מן הרחובות הסמוכים.


מבט מקרוב בעיר הקרמיקה של דרום איטליה:

https://youtu.be/ij1JF7VQrKo


הדוּאוֹמוֹ של רָאוֶולוֹ
#על הכנסייה העתיקה של ראוולו

בפיאצה דוּאוֹמוֹ, הכיכר המרכזית של העיירה, נמצא הדוּאומוֹ של רָאוֶולוֹ (Duomo Ravello), או בשם הלא איטלקי - הקתדרלה המקומית "סנטה מריה אסונטה". הקתדרלה הזו נשלטה על ידי הבישוף, מה שהיקנה לה לאורך רוב ההיסטוריה שלה, מעמד חשוב בסביבה.

מגדל הפעמונים של הדואומו תוארך למאה ה-13 ומתאפיין בהשפעה מוּרית וביזנטית. הדואומו הוא נקודת ציון מרכזית בכפר ראוולו. את החזית הלבנה שלו הוא קיבל בשיפוץ והשחזור הגדול והאחרון שלו, היה בשנת 1931.

הכנסייה נבנתה במאה ה-11, בתמיכתה הכספית הנדיבה של משפחת רוּפוֹלוֹ (Rufolo) העשירה. היא בנוייה בשילוב סגנונות באדריכלות שלה, בין סגנון הבארוק והסגנון הרומנסקי. במהלך 900 השנים האחרונות, הכנסייה הזו עברה שינויים ושחזורים רבים.

בתוך הדואומו ישנן כמה אטרקציות מעניינות ועבודות אמנות עתיקות, שהבולטת בהן היא פסיפס מרשים, שבו נראה יונה הנביא, כשהוא נבלע על-ידי הלווייתן.

עוד אטרקציה כאן היא דלת הברונזה של הכנסייה, שנבנתה בשנת 1179 על ידי טראני דה באריסנו (Barisano דה Trani). בכל כנסיות איטליה שרדו פחות משני תריסרי דלתות ברונזה כאלה. הדלת כאן שוקמה וחודשה בשנת 2010.

יש כאן גם דוכן, הנתמך על ידי 6 עמודות ספירליות היושבות על גבם של אריות עשויים שיש.

מעניינת גם הקפלה של הרופא מהמאה ה-3, סנט פנטליון המרפא. הוא היה קדוש נוצרי שראשו נערף, בפקודת הקיסר הרומי דִּיוקְלֶטִיָאנוּס, על שהתנצר. בקפלה מאוחסנת אמפולת דם קטנה, עם דמו של הקדוש. מדי שנה, ב-27 ביולי, יום השנה למות הקדושים שלו, דמו של סן פנטליון הקדוש אמור לנזול באמפולה. בקפלה ניתן לראות גם את פסלו הכסוף של הקדוש הנערץ של העיר.

האטרקציה האחרונה כאן היא מוזיאון הקתדרלה, הנגיש דרך כניסה צדדית ונפרדת, שברחוב ריצ'ארד וגנר הסמוך. המוזיאון הקטן יחסית, מכיל כמה פסלים משמעותיים ויצירות אמנות אחרות. אחד המעניינים שבהם הוא פסל השיש המפורסם שרבים מאמינים שהוא של סיגלגאטה רוּפוֹלוֹ, אשתו של ניקולה רוּפוֹלוֹ, הסוחר העשיר שמימן במאה ה-13 את דוכן הקתדרלה. מקורות אחרים אומרים שהפסל מייצג את המדונה הנוצרית, או לחילופין את ג'ואנה, מלכת נאפולי.


#טיפים
שעות פתיחה: 9.00 - 12.00 ו- 17.30 - 19.00
מוזיאון הדואומו: 9.00 - 19.00


מבט מקרוב:

https://youtu.be/cWPIM1cW1g8


סיור בכנסייה:

https://youtu.be/Kdv5WlNyHzQ
אַמָלְפִי
#על העיירה הציורית של דרום איטליה

אַמָלְפִי (Amalfi) היא הגדולה מעיירות החוף, עיירת קיט בת יותר מ-5,000 תושבים, השייכת למחוז קמפאניה באיטליה. בעברה היא הייתה עיר מצליחה ופעילה מאד במסחר הימי. בימינו, עם תפאורה של בתים לבנים ונמל עם סירות דייגים צבעוניות, היא עיירת הפוסטר של האזור.

מיקומה המרהיב, בפתחו של קניון עמוק, הקנה לה הצלחה מסחררת כעיירת קיט קסומה ונעימה. השילוב המצטלם היטב, שבין לובן בתיה, הצבעוניות של הסירות שבנמל הקטן שלה והרושם שמותירה הקתדרלה המרשימה שלה, הפך אותה לאתר תיירות ונופש פופולארי מאד.

אמלפי גם העניקה את שמה למסלול, הידוע כ"דרך החוף של אמלפי". היא ממוקמת כ-37 קילומטרים דרומית מזרחית לנאפולי. היא שוכנת לרגלי הר מוֹנְטֶה צֶ'רֵטוֹ (Monte Cerreto) שגובהו 1315 מטרים.

הכניסה לעיירה ממש מול הנמל, שלידו גם חונים המגיעים ברכב. כבר בכניסה לעיירה תגיעו למה שנחשבת האטרקציה המרכזית בעיירה - פיאצה דל דוּאוֹמוֹ (Piazza Duomo). זוהי הכיכר הראשית של אמלפי. גרם המדרגות אל הקתדרלה המרשימה ומצופת הפסיפס שלה, דוּאוֹמוֹ סנט אַנְדְרֵיאָה (Duomo di Sant'Andrea). הקתדראלה ניצבת בכיכר המרכזית ושווה ביקור קצר.

שיטוט רגלי ברחובה הראשי העולה ומתפתל של העיירה הציורית, ובסמטאות הרבות שמסביבו, יגלה לכם אוסף נהדר של גלריות, חנויות קרמיקה, מסעדות ובתי קפה ציוריים. זו ההזדמנות להפסקה קלה והירגעות בעיירה הנעימה. ביס מהעוגות הנהדרות שמכינים כאן וקפה איטלקי מצוין יסדרו לכם את הראש להמשך הסיור הנהדר הזה באחד המרחבים היפים בעולם.

ראו את כל האטרקציות בסביבה בתגית "באזור נאפולי".


#תולדות העיירה אמלפי
העיר אַמָלְפִי שימשה בימי הביניים, בין השנים 839-1200, כבירת רפובליקת אמלפי. אז היא היתה רפובליקה עירונית משגשגת, ששלטה בנתיבי הים התיכון והגיעה לעושר לא קטן.

העיר, שהוקמה במקור כמקלט בעבור קבוצות פליטים שברחו מפני האוסטרוגותים (שבט גרמני), התפתחה וצמחה בחסות הביזנטים. בהמשך היא זכתה בעצמאות בזכות חוסר ההתעניינות שלהם בנעשה בה.

החל מהמאה ה-8 הפכה אמלפי כאמור לבירתה של מעצמה ימית מסחרית, רפובליקת אמלפי. העיר סחרה בדגנים ומלח וייבאה לאיטליה זהב ממצרים וסוריה.

הסוחרים בעיירה הנפיקו את המטבעות בהם סחרו בעצמם, כאשר במקביל אליה, שטחי איטליה עדיין השתמשו בסחר חליפין ולא במטבעות.

במאה השמינית שלטה העיר בצפון הים האדריאטי וצי הספינות שלה סייע לאפיפיור ליאו הרביעי במלחמתו במוסלמים הסרצנים בשנת 848.

בשנת 1000, העיר כבר כללה כ-70,000 תושבים. בשנת 1137 היא נכבשה על ידי פיזה ואיבדה את מעמדה כמעצמה ימית ואזורית. בשנת 1343 היא נהרסה על ידי צונמי וכך גם איבד הנמל של העיר את חשיבותו.

בשנת 1997 הוכרזה העיירה כאתר מורשת עולמית.


#טיפים
החניה ממש בצמוד לנמל.

מומלץ לשוטט רגלית ברחוב הראשי העולה ובסמטאות היוצאות ממנו.


מבט מקרוב על העיירה אמלפי:

https://www.youtube.com/watch?v=2884fXHOs_w
מוזיאון המרציפן בסֶנְטְאֵנְדְרֵה
#על המוזיאון שהכל עשוי בו ממרציפן

במוזיאון המרציפן (Szamos Marcipán Múzeum) שבעיירת האמנים סֶנְטְאֵנְדְרֵה תראו מגוון של יצירות שנוצרו ממרציפן בלבד.

אל תנסו לאכול את היצירות... במוזיאון יש גם בית קפה וחנות נחמדה. בחנות שלו תוכלו לרכוש מוצרי מרציפן ומזכרות שעשויות ממנו.

בין יצירות המרציפן שכאן תוכלו למצוא ידוענים וכוכבים כמו הנסיכה דיאנה ומייקל ג'קסון, לצד מלכים ואישים הונגריים מפורסמים ודמויות שונות מסיפורי ילדים, דוגמת כיפה אדומה ופינוקיו.

בתצוגה גם צמחים, פרחים, פירות וירקות ממרציפן ושלל חפצים ועצמים מעניינים מהחומר הזה. יש גם המחזות מרציפן של סיפורים ועלילות שונות.

אבל היצירה הכי גדולה כאן שנוצרה ממרציפן היא תבנית בית הפרלמנט ההונגרי. כאן יצרו ממרציפן כל פרט במבנה העצום והמעוצב הזה, שעל גדת הדנובה בבודפשט. מרשים. מאד.


#טיפים
מי שירצו בכך, יוכלו להשתתף בסדנת מרציפן, שבה יתנסו ויודרכו כיצד להכין עבודות מרציפן, כמעט כמו אלה שבמוזיאון... בתשלום נוסף.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/lILQ8i9DLOQ


ביקור במקום:

https://youtu.be/YaKa9Bh3wS8


בלוגרים:

https://youtu.be/L4fL3EMs8Ps


הדרכה:

https://youtu.be/p8uq9iVb6wo
קַלַמְבָּקַה וקַסְטְרָאקִי
#על עיירות הלינה של מטאורה

בשני מקומות מתאכסנים מרבית המבקרים במטאורה ומצטיידים לטיולים בסביבה. הנה הם:

קַלַמְבָּקַה (Kalambaka) היא עיירה שנמצאת למרגלות הצוקים של מטאורה. בה מתגוררים מרבית התיירים שבאים לטייל באזור המנזרים התלויים של מטאורה (Meteora). היא ממוסחרת ומרגישה עניינית אבל מעט משעממת...

נעים יותר הוא הכפר קַסְטְרָאקִי (Kastraki) הממוקם על הכביש מקלמבאקה למנזרים. הכפר ממש צמוד למצוקים ומיקומו המרשים, כמו גם אופיו הכפרי, הופכים אותו למקום נעים יותר ללון בו ולהתרגע בבוקר או בסופו של יום. יש בו טברנות נעימות, קמפינגים ונעים לשוטט בו.


#טיפים
בקישורים למטה יש את זמני פתיחת המנזרים.


מבט מקרוב בקלמבקה:

https://youtu.be/8ddqxQVTWf8


קסטראקי:

https://youtu.be/bt76l_wrrYM
אֶסטֶרגוֹם
מוזיאון הספינות הוויקינגיות


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.