» «
פומפיי
פּוֹמְפֵּיי
#על העיר הרומית פומפיי

העיר הרומית פּוֹמְפֵּיי (Pompeii), עיר עשירה והדורה, ממוקמת במחוז קמפניה באיטליה. היא שוכנת כ-23 ק"מ דרומית מזרחית לנאפולי. העיר נקברה בשנת 79 בהתפרצות הגעשית הקטלנית של הר הגעש ווזוב. היא התגלתה מחדש במאה ה-18.

למעשה, היא התגלתה לגמרי במקרה בשנת 1748 על ידי איכר שחפר בשדה ונתקל בשרידים עתיקים, קרוב ל-1700 שנים לאחר שנקברה. למרות המאורע, 4 מטר של האפר שכיסה את העיר סייע לשמור על השרידים שנותרו ממנה, בזכותם ניתן היה לשחזר את העיר שעמדה כאן פעם. החפירות הביאו אותה למצב שהיא חשופה ופתוחה היום לעין הציבור. מתחת לשכבות האפר נחשפו רחובות, בתי מגורים, מבני ציבור, חנויות, מקדשים ומה לא. למעשה, הביקור כאן יוצר תחושה כאילו העיר קפאה בזמן והיא מאפשרת הצצה מדהימה להיסטוריה.


#איך התגלתה פומפיי שכוסתה בלבה מאפר מהר הגעש וזוב?
בסוף המאה ה-16 עסק אדריכל בשם דומניקו פונטנה (Domenico Fontana) בחפירת תעלה להעברת מי הנהר סארנו לעבר עיירה בדוכסות נפולי. העובדים נתקלו בגבעה קטנה והחליטו לקדוח בה מנהרה שתקצר את הקו. תוצאות החפירה הזו היו מהתגליות הארכיאולוגיות החשובות בכל הזמנים. התגלתה עיר שכוסתה לפני כ-2000 שנה בהתפרצות הר הגעש וזוב שארעה בשנת 79 לספירה.

העיר פומפיי נשארה חבויה ומכוסה ולמרות שהיו אגדות על קיומה, עיר מלאת אוצרות הקבורה מתחת לאדמה, היא לא נמצאה במשך מאות שנים. רק בשנת 1748 כמעט 1,700 שנה לאחר שנקברה בהתפרצות הגעשית היא התגלתה במקרה, על ידי איכר שחפר בשדה שלו ונתקל בשרידים העתיקים שלה. בהמשך החלו חפירות ארכיאולוגיות מאורגנות שבהן נחשפה העיר במלואה.

מבחינת המחקר המדעי, פומפיי סייעה לחוקרים לראות בדיוק כיצד נראתה עיר רומית בעת העתיקה, כיצד היתה בנויה, האדריכלות שלה, השירותים שניתנו לאזרחים ואפילו כתובות ויצירות אמנות שהיו על קירות הבתים והעסקים שבה. בניגוד לערים עתיקות אחרות שנהרסו לאורך דורות ונשארו מהם שרידים חלקיים, דווקא תודות לכיסוי העיר המיידי על ידי הלבה והאפר, השתמרו בה כל הסממנים של עיר פעילה ותוססת.


הנה פומפיי והר הגעש וזוב:

https://youtu.be/ntE2w9ngtYc


האם כך התרחש האסון של פומפיי?

https://youtu.be/CV249jnBqeA


רוצים סיור מודרך לכאן? - הזמינו בכפתור הצף!

https://youtu.be/cDtL21UHX7Q
קאסטלט
מבצר קאסטלט
#על מבצר הכוכב השמור ביותר באירופה

מצודת קסלטלט (Kastellet), פארק קאסטלט או פארק הכוכב, הוא פארק ירוק היושב על שרידי מבצר עתיק בצורת כוכב ומכאן שמו.

צורתו של המבצר היא של כוכב בעל 5 פינות. המקום בנוי כמצודה שיש לה שתי חומות מבוצרות. ביניהן עובר חפיר, תעלת מים שיצרו מתכנני המבצרים העתיקים, בכדי למנוע מתוקפים להגיע אל חומות המבצר ולטפס עליהן או לפגוע בהן. מעל החפיר עוברים גשרים ובתוך המים שטים ברווזים וברבורים, שלא פעם ניתן לראותם מקננים בתוך קני הסוף.

בשטח המבצר נמצא כיום בסיס צבאי של חיל המודיעין הדני. במבט בוחן תוכלו להבחין אפילו בטחנת רוח (Kastelsmøllen), כמו אלה שבהולנד השכנה.

באחת מפינות הכוכב יש אתר הנצחה קטן שלעיתים מתקיימים בו טקסים צבאיים. כשהחיילים נמצאים במגרש, בשעה שהדגל מורד או מונף, הם חייבים להצדיע לדגל.

מסביב לשרידי החומות תראו תותחים עתיקים. בפארק תראו תושבים ותיירים רבים, המטיילים או יושבים על הספסלים וצופים בנוף. משפחות עושות כאן פיקניק בטבע הירוק ואנשים ספורטיביים עושים פעילות גופנית, כמו ג'וגינג או הליכה וכדומה.


#תולדות המקום
מצודת קסלטלט נבנתה בשנת 1626 בשם סוללת סנט אן, על אי בתוך הים. המצודה נבנתה בכדי להגן על נמל קופנהגן מהשוודים, בעידן המלחמות מול הממלכה השוודית.

היא נבנתה בצורת כוכב, בקצה הצפוני של חומת העיר המזרחית, חומה שהותירה שרידים עד היום ושניתן לראותם בפארקים ובגנים רבים בעיר.

המצודה שימשה בתור המבצר גם בתחילת המאה ה-19, עת דנמרק ובריטניה היו בסכסוך. ב-1801 חשב האדמירל נלסון, עת הביט במשקפת שלו אל החוף, שהוא רואה דגל לבן. זו הייתה הזייה ו-6 שנים אחר-כך הפגיז הצי האנגלי בפיקודו את קופנהגן בתותחים וגרם לשריפה גדולה ששרפה חלקים רבים בעיר. כשעזבו את הנמל הם גררו אחריהם לא מעט ספינות דניות. במשך חודש וחצי ישבו הבריטים אז במצודת קסטלט, לאחר שכבשו אותה.

במלחמת העולם השנייה המצודה שימשה כמטה של הצבא הגרמני. היום היא משמשת כבסיס של שירותי הביטחון והמודיעין הדניים.

אך בן בזמן המצודה פתוחה לקהל הרחב, הן למי שרצים, הולכים ועושים בה ספורט והן למבקרים המתעניינים במקום ובהיסטוריה שלו. לזכר ההרוגים מחיילי דנמרק במלחמות יש כאן אנדרטה לנופלים.


#אדריכלות המצודה
מצודת קסלטלט בנויה בצורת כוכב ומוקפת, כדרכן של מצודות אירופיות, בחפיר - תעלת חפורה לעומק ומלאה במים, שנועדה להגנה מאויב שצר עליה ומאיים לפרוץ. הכניסה למצודה היא דרך שער המלך, שנבנה כאן בשנת 1663, בעוד היציאה היא ליד השער הצבאי.

המצודה נבנתה בכדי להגן בעידן המלחמות מול שוודיה. עד היום תותחי המבצר שפרושים מסביב לו מכוונים בחלקם אל החוף השוודי וחלקם אל העיר עצמה. כנראה שהמלך חשש קצת גם מנתיניו ולא רק מאויביו...

הביצורים, בכל מקרה, מרשימים מאד גם כיום. בתוך המצודה תוכלו לראות עדיין את הביצורים, שהוסבו להיות בית כלא של ממלכת דנמרק. חומות המגן הוסרו לפני שנים לשיפוצים.

מגרש המסדרים, התחום על ידי עצים, הוא המקום המרכזי במבצר. זורמים בו לא רק המסדרים והמצעדים של חיילי הבסיס הצבאי, אלא כל התנועה - גם של המבקרים במבצר.

הגשר, שמוליך במבצר אל הקומה העליונה שלו, נועד להעביר את הפרות ששוכנו דווקא בה. פרט משעשע הוא שככל הנראה השתמשו אז בצואת הפרות כשכבת הגנה נוספת לחומות הקסטלט.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/-cU6pjadxdU


עוד מבט:

https://youtu.be/IJd0Gtl6kDA


ביקור במקום:

https://youtu.be/BeS_uGfdqoE


הדרכה:

https://youtu.be/GLhb8HHqt0I
ני קרלסברג גליפטוטק
מוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק
#על מוזיאון פסלי התרבויות העתיקות של קופנהגן

במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק (Ny Carlsberg Glyptotek) תיהנו משלל יצירות מרהיבות. המוזיאון מציע סביבה מיוחדת להצגה של אמנות, מאמנות עתיקה ועד למודרנית.

המוזיאון הזה עשיר בממצאים של דברי אמנות מתרבות מצרים העתיקה, דרך תרבות יוון העתיקה והתרבות הרומית. יש כאן חלק מרשים גם ליצירות אמנות מהמאה ה-19 ומהאמנות המודרנית.

המוזיאון נוסד במאה ה-19 בידי איל ההון והפילנטרופ קרל יאקובסון (Carl Jacobsen), בנו של מייסד מבשלת קרלסברג והבעלים של מבשלת "ני קרלסברג" (Ny Carlsberg), בעברית "קרלסברג החדשה". האיש שצבר את אחד מאוספי האמנות הפרטיים הגדולים בתקופתו, הכניסו למוזיאון הזה. באותה תקופה קרל היה מסוכסך עם אביו והתחרה בו עם המבשלה שהקים. אך בשנת 1886 הוא התפייס עם אביו ושתי המבשלות התמזגו לאחת.


#מה תראו כאן?
הגליפטוטק מציע שלל אוספים ואוצרות עתיקים של אמנות מהתרבות המצרית, יוונית, אטרוסקית, רומאית וכדומה.

תוכלו לראות כאן גם אוסף מרשים של יצירות מתור הזהב הדני, לצד יצירות של אמנים מהמפורסמים בעולם האמנות בכלל והאמנות הצרפתית בפרט. ביניהם יש עבודות של גוגן, מאנה, מונה ואוגוסט רודן - הפסל הצרפתי הנודע שפסליו שבמוזיאון זה נחשבים לחשובים ביותר שלו שנמצאים מחוץ לצרפת.

עוד בולטות כאן יצירות של פיקאסו, לאז'ה ואנרי מאטיס, כשמהצד השני תוכלו לראות כאן אוסף ענק של פסלים עתיקים וקלאסיים, מתרבויות העת העתיקה, כמו מצרים, יוון ורומי.

באופן טבעי מוצגות כאן כל הזמן תערוכות מתחלפות. כדאי לבדוק באתר המוזיאון (למטה) אילו תערוכות כאלה יתקיימו בזמן שהותכם בעיר ולהתאים את הביקור למעניינות שבהן.


#טיפים
בימי שלישי הכניסה חופשית.

עד גיל 18 הכניסה חופשית.

גן החורף של המוזיאון הוא מקום יפה לנוח בימים גשומים.

במוזיאון שווה לטעום את אחת העוגות המפורסמות שמוגשות בגן החורף.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/mYhLYvCZLfE


ביקור במקום:

https://youtu.be/4uKpGOCNQss


הדרכה:

https://youtu.be/crFUS_eMmKY


ותמונות:

https://youtu.be/xpgIlJ3VQK4
הפנתאון ברומא
הפנתיאון
#על משכן האלים הרומים

הפנתיאון הוא אחד מהסמלים של האימפריה הרומית, אלו שאנחנו רגילים לשייך מיידית לרומא. משמעות המילה פנתיאון היא "כל האלים", שכן הוא הוקדש ל-12 האלים האולימפיים.

שישה עשר העמודים הקוֹרִינְתִיים, שהובאו לכאן היישר ממצרים, שוקלים כל אחד מהם לא פחות מ-60 טון. הגובה שלהם 12 מטרים והם בקוטר של 1.5 מטר. עמודים אלו תומכים בגג המשולש שעליו כתובה כתובת שמסבירה שאת המבנה הזה בנה מרקוס אגריפס.

במקום תוכלו לראות גם את קבריהם של כמה מלכים איטלקים ואת זה של הצייר רפאלו סאנציו (Raffaello Sanzio).

אם אתם רוצים להעצים את החוויה, הגיעו לפתניאון כשיורד גשם. זה מיוחד לראות את המים שנכנסים דרך החורים בתקרה ויורדים למרכז הבניין. אם תהיתם מה קורה עם כל המים שנכנסים פנימה, ישנן זוויות ברצפה בהן נאספים המים לחורי ניקוז במהירות. עוד נקודה מעניינת היא, שבתאריך ה-21 באפריל, כשקרני השמש יפגעו בפלטת המתכת שנמצאת מעל הדלת, תראו את הכניסה של המקום מרהיבה ביופיה בשל קרני האור הזוהרים.

ממול לפנתיאון תוכלו לראות את מזרקת הפנתיאון המרשימה, שנבנתה על ידי הארכיטקט ג'אקומו דלה פורטה בשנת 1575 ונחצבה על ידי לאונרדו סורמני. בהמשך, התווסף לה האובליסק של פרעה מצרים, דולפינים ובסיס חדשים.


#תקרת הפנתיאון
אחד מהדברים המעניינים ביותר בפנתיאון הוא התקרה המדהימה שלו, הכיפה הענקית שנמצאת בגג המבנה. הקוטר שלה הוא 43 מטרים ובמרכזה תוכלו לראות צוהר שנקרא אוקולוס. באמצעות הפתח הזה נכנס אור אל תוך חלל המבנה ויוצר חוויה מדהימה ומיוחדת. זה, אגב, מקור האור היחיד במבנה והקוטר שלו הוא 8 מטרים.

כיפת התקרה הזו היא הגדולה בעולם ללא תמיכה. אל תקחו את זה כמובן מאליו, שכן זה היה אתגר אדריכלי לא פשוט. בשל המשקל המסיבי של הכיפה העצומה ועל מנת שהיא לא תקרוס, ניסו המהנדסים הרומיים להפוך אותה לקלה ככל שהיא גבוהה יותר. זו הייתה גם הסיבה לכך שהחלקים העליונים של הכיפה עשויים מחומרים קלים יותר ויש בה חללים פנימיים רבים יותר. בשל צורת הבנייה המעניינת הזו, מבחוץ היא נראית יותר שטוחה ממה שהיא באמת.


# היסטורית הפנתיאון
בנייתו של הפנתיאון החלה בשנת 27 בעקבות פקודה של מרקוס ויפסניוס אגריפס (Marcus Vipsanius Agrippa), מפקד בצבא רומא וקונסול בתקופת שלטונו של אוגוסטוס. בעקבות שריפה שהתחוללה כ-60 שנה מאוחר יותר, המבנה נשרף כליל. הוא נבנה שוב בשנת 125 בידי הקיסר אדריאנוס. הפנתיאון היה מקדש ובשנת 609 הוא הוסב לכנסייה בשם סנטה מריה רוטונדה (Santa Maria Rotonda), כך נמנעה גם הריסתו בתקופת ימי הביניים. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה מקדש אלילים הפך למקום פולחן נוצרי.


#מה הסיפור של הפנתיאון? באדיבות אאוריקה
הפנתאון (Pantheon) ברומא הוא המבנה השמור ביותר בעולם, שנשאר מהתקופה הרומית. זהו המבנה העתיק ביותר בעולם, שעדיין מכוסה בגג המקורי שלו. מדובר באחד המקומות המרשימים בעיר רומא, עיר שלא חסרים בה אתרים ארכיאולוגיים מרהיבים.

מבחינה אדריכלית, הפנתאון הוא הישג משמעותי בעולם העתיק, שכן כל כיפתו יצוקה מבטון, שמורכב מאדמת פוֹצוֹלַנַה (Pozzolana). זהו המבנה בעל הכיפה הגדולה ביותר בעולם העתיק והיא כל כך חזקה שהצליחה לשרוד עד לימינו.

המילה "פנתיאון" פירושה ביוונית "כלל האלים". במיתולוגיות עתיקות שונות, כמו השומרית והיוונית המילה הזו תיארה מקדש. ובאמת, המבנה הרומי העתיק העומד שלם עד היום, שימש במקור כמקדש לכל האלים - "פנתיאון".

אבל הרומאים שינו את שימושיו בהמשך גם לחצר לקיסר, לבית משפט ואחרי קבלת הנצרות, הוא הפך לכנסייה נוצרית בשם "סנטה מריה רוטונדה". חייבים להודות שזה שימוש מעניין למבנה שבמקור יועד לעבודת אלילים והכיל מזבחות כמספר אלילי הכוכבים.

תאריך יום הענקת הפנתאון במתנה לאפיפיור, על ידי הקיסר פוקאס, נחגג עד היום בעולם הנוצרי כ"ליל כל הקדושים". בין הקבורים ברצפת הפנתאון גם הצייר רפאל ומלכי איטליה.


#טיפים
יש סיורים מודרכים בפנתיאון ללא תשלום. אין צורך אפילו להזמין מקום בסיור כזה מראש.

הפנתיאון הוא מהאתרים המתויירים ברומא. בכל זאת, לא מאד צפוף כאן. אם תרצו לראותו בצורה נעימה, כדאי בכל מקרה להגיע אחרי השעה 16:00.


הנה הפנתיאון של רומא:

https://www.youtube.com/watch?v=8rx6-sjKBTg

עתיקות

פירמידת קסטיוס
פירמידת קסטיוס
#על הפירמידה של האימפריה הרומית

הרומאים לא ידועים בהיסטוריה כבוני פירמידות מצטיינים, אבל במהלך ימיהם נבנו באימפריה כמה פירמידות. ברומא הם הותירו מזכרת קטנה, גם בז'אנר הזה של המבנים. האחת ששרדה עד ימינו היא פירמידת קסטיוס (Piramide di Caio Cestio) שלפניכם. זוהי תרומתם הקטנה מאד של הרומים לעולם הפירמידות.

פירמידת קסטיוס מצופה כולה בשיש לבן. גובהה 37 מטרים ואורך כל צלע ברוחב ובאורך שלה הוא 22 מטרים. היא אולי לא גדולה, אבל היא הפירמידה הרומאית הידועה ביותר היום.

הפירמידת הזו הוקמה בסביבות 12 שנים לפני הספירה. היא השתמרה היטב כיוון ששולבה בחומת אורליאנוס שנבנתה לאחר זמן. במרכז הפירמידה נמצא חדר קבורה. בעבר נראו בו ציורי קיר, פרסקאות, אבל הם הלכו ודהו עד שבמאות האחרונות נעלמו לחלוטין.

פירמידת קסטיוס נבנתה כקברו של השופט הרומאי גאיוס קסטיוס אפולו. היא נמצאת בסמוך לפורטה סן פאולו, בין ויה אוסטיאנסיס והוויה דלה מורמוראטה ברומא.


הדרכה:

http://youtu.be/Q7bU2C5xQfQ?t=9s


ביקור במקום:

https://youtu.be/jHljD9uqEEA
מערת קאראין
מערת קארה אין
#על המערה עם ציורי המערות הפרהיסטוריים

במרחק כ-27 ק"מ על כביש בורדר נמצאת מערת קארה אין (Karain Cave) או קאראין. המערה ממוקמת צפונית-מערבית לאנטליה, בהר תלול ובגובה של 150 מטר, מעל עמק יפה ופורה.

זוהי מערה שהתגלתה בשנת 1946. החוקרים מעריכים שהיא שמשה כמקום מחיה לאדם הקדמון, במשך תקופה ארוכה שנמשכה מעל 20 אלף שנה.

המערה הקדמונית ידועה בציורי המערות העתיקים ביותר בטורקיה, שנמצאו בה. אלו ציורים מהתקופה הפליאוליתית.

במערת קאראין החוקרים גילו גם שרידי שלדים של האדם הקדמון, מלפני יותר מ-50 אלף שנה. לצידם נמצאו שרידי כלים שונים.

כל אלה מוצגים במוזיאון הפרהיסטורי המעניין שנמצא בסמוך למערה. במוזיאון הלא גדול תוכלו לראות גם שרידים של בעלי חיים מהאזור, כמו גם ממצאים ארכיאולוגיים נוספים, הן מהמערה והן מסביבתה.


#טיפים
השתדלו להגיע אל אתר המערה במונית. בררו על הנהג שהוא גם מדריך באנגלית ותהנו יותר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/NEsHbaaJSIM


על הקירות:

https://youtu.be/i-HSx5-Hmxw


ביקור במקום:

https://youtu.be/JtHowEFr1R8


הדרכה:

https://youtu.be/Tkq3ZF1kWWQ
התיאטרון הרומי באספנדוס
התיאטרון הרומי באסְפָּנְדוֹס
#על התיאטרון הרומי השלם ביותר בעולם

אסְפָּנְדוֹס (Aspendos), שנמצאת במישור פַּמפִיליָה, לא רחוק מאנטליה, היא עיר עתיקה ביותר, ששורשיה מגיעים לימי האימפריה החיתית. העיר העתיקה הזו, שנחפרה לא מעט, ידועה במיוחד בזכות התיאטרון הרומאי שבה. הוא נחשב לתיאטרון השלם ביותר בטורקיה. באתר העתיק הזה מתקיימים גם כיום מופעים וקונצרטים רבים, חווייה מומלצת ביותר!

התיאטרון הרומי של אסְפָּנְדוֹס (Aspendos antik tiyatrosu) נחשב לאחד התיאטרונים העתיקים היפים בעולם. מאז הקמתו במאה ה-2 לספירה, הוא נותר כמעט ללא שינוי, למעט שימור ושחזור מסוימים בעבר, מה שהוביל למצבו הכללי המעולה ולהיותו שמור ומטופח יחסית.

את התיאטרון הרומי העצום בנה מרקוס אורליוס (161-180) בתקופה הרומאית. הביזנטים, ששלטו כאן אחרי האימפריה הרומית, שמרו אותו מתוחזק יחסית. לפני 800 שנה בנו אותו כמעט מחדש, השבטים הסלג'וקים ששלטו כאן. במאה ה-20 ולאחר ביקור במקום, הורה מנהיג טורקיה המודרנית אטאטורק, לשפץ אותו שוב. האקוסטיקה כאן, אגב, מדהימה.

התיאטרון נמצא במרחק של 47 קילומטרים, נסיעה של כחצי שעה מאנטליה. מצפון לו תוכלו לראות אקרופוליס ואקוודוקט מרשים שבנו הרומאים, בגובה של בניין בן 3 קומות.


#מה מיוחד בתיאטרון הרומי?
בתיאטרון הרומי של אסְפָּנְדוֹס ניתן לראות היטב את כל המעברים והטריבונות מהבנייה המקורית. כאן השתמרו היטב גם שורת הקשתות המרהיבה שנבנתה סביב היציע, כמו גם הקיר הסוגר מאחור על הסצנריו, כלומר הבמה. קיר זה נותר שלם, עם מרבית מרכיביו.

בניגוד לתיאטראות היווניים, שנחצבו לתוך צלע הר,
התיאטרון הרומי של אסְפָּנְדוֹס הוא תיאטרון רומי לכל דבר. זהו תיאטרון העומד בפני עצמו, כמבנה עצמאי שלא זקוק לתמיכה מיוחדת.

התיאטרון הרומי גם נבנה במישור ובכדי שתשומת לב הצופים לא תוסח מהמופע בצפייה בנוף שמאחור, נהגו הרומאים לבנות מאחורי הבמה קיר גבוה המסתיר אותו ותוחם את התיאטרון. זאת לעומת היוונים שבנו את התיאטראות שלהם במדרון אחד ואל מול מדרון אחר שימנע הסחת דעת של הצופים, על ידי הנוף והסביבה.


#האגדה על בניית התיאטרון
האגדה המקומית מספרת כאן שמלך אסְפָּנְדוֹס הכריז על תחרות, מעין מכרז שבו הבטיח את יד בתו היפה למי שיצליח לפאר את עירו יותר מכולם. רבים ניגשו למכרז ושניים בלבד הגיעו לגמר. אחד מהם היה בונה האמפיתאטרון המפואר. השני הוא מי שבנה את האקוודוקט, אמת המים המרשימה.

המלך שהתפעל משני המיזמים הללו, לא ידע את נפשו ולא הצליח להכריע מי מהם המנצח ובמי מהשניים לבחור לבתו. לבסוף הוא הודיע שיחתוך את בתו הנסיכה לשניים ויעניק כל חצי לאחד מהבונים.

בונה התיאטרון הודיע למלך שהוא מוותר על הפרס, כדי שאהובתו תישאר בחיים. המלך, שהבין שהוא הראוי מהשניים, מיהר להכריז עליו כמנצח. מזכיר לכם סיפור כלשהו?


#טיפים
בקיץ מתקיימים כאן קונצרטים של מוסיקה, אופרה ומופעי מחול. כדאי להזמין כרטיסים מראש וליהנות מחוויה מיוחדת.

תוכלו לנסות לכוון את חופשתכם למועד הפסטיבל כאן, בין אמצע יוני לאמצע יולי.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/uPh_U_JYfX0


קונצרט:

https://youtu.be/sTebC4u4Nbw


ביקור מודרך:

https://youtu.be/gJM-k_D7Ta0


בלוגרים:

https://youtu.be/f-7bA4PBKdY
האקוודוקט של אספנדוס
האקוודוקט של אסְפָּנְדוֹס
#על האקוודוקט הרומי שבאספנדוס

למי שמכירים את התיאטרון הרומי השמור והמפורסם של אסְפָּנְדוֹס, כדאי להכיר את שכנו הלא פחות מרשים. זהו אקוודוקט, מוביל מים רומי שניצב לא הרחק ממנו.

מדובר באקוודוקט של אסְפָּנְדוֹס (Aspendos Aqueduct), אמת מים בגובה של בניין בן 3 קומות, שניצבת מצפון לתיאטרון. תפקידה היה להוביל מים אל העיר הרומית שבסביבה.

האקוודוקט הזה נבנה במאה ה-2 לספירה על ידי אציל מקומי עשיר ששמו טיבריוס קלאודיוס. אורכו של מוביל המים המרשים היה כ-15 קילומטרים וגובהו 15 מטר. בקצות האקוודוקט בנו הרומאים מגדלים לוויסות של לחץ המים, כל אחד מהם בגובה של 30 מטרים.

מוביל המים נחשב לאתר המעניין ביותר באספנדוס, אחרי התיאטרון השמור והמפורסם שלה. בסביבה נותרו מאותה תקופה גם שרידי אצטדיון, שני בתי מרחץ, בזיליקה, מזרקה ורחבת השוק של האקרופוליס, היא העיר העליונה.


#אגדת האקוודוקט
אגדות שונות נקשרו לבניית האקוודוקט הזה. את הראשונה אתם מכירים מהביקור בתאטרון של אספנדוס. היא מספרת שמלך אסְפָּנְדוֹס הכריז על תחרות, מעין מכרז שבו הבטיח את יד בתו היפה למי שיצליח לפאר את עירו יותר מכולם. רבים ניגשו למכרז ושניים בלבד הגיעו לגמר. אחד מהם היה בונה האמפיתאטרון המפואר. השני הוא מי שבנה את האקוודוקט, אמת המים המרשימה.

המלך שהתפעל משני המיזמים הללו, לא ידע את נפשו ולא הצליח להכריע מי מהם המנצח ובמי מהשניים לבחור לבתו. לבסוף הוא הודיע שיחתוך את בתו הנסיכה לשניים ויעניק כל חצי לאחד מהבונים.

בונה התיאטרון הודיע למלך שהוא מוותר על הפרס, כדי שאהובתו תישאר בחיים. המלך, שהבין שהוא הראוי מהשניים, מיהר להכריז עליו כמנצח.

האגדה השנייה מספרת שבזמן שהמלך התלבט מי יזכה בידה של בתו, מאותם שני בנאים משקיענים, הוא ביקר באמת המים, אותו אקוודוקט מרשים שנבנה על ידי אחד מהשניים. בהמשך הלך המלך וביקר בתאטרון הרומי של העיר.

המלך התיישב בתאטרון, כשהוא שקוע בהרהורים. לפתע שמע המלך קול ובו אמר מישהו: "אני חייב לזכות בבת המלך". כשהמלך הרים את ראשו בניסיון להבין מי רוצה בידה של בתו, הוא ראה בצדו השני של התיאטרון את המהנדס שבנה את התיאטרון. אותו מהנדס, היה אחוז אמוק ושב ולחש. לא דיבר אלא ממש לחש ורק לעצמו את המילים הללו...

כך הבין המלך עד כמה האקוסטיקה בתיאטרון טובה, עד שלחישה מצד אחד שלו מגיעה אליו בצד השני. לכן החליט המלך בו ברגע שמתכנן התיאטרון הוא שיזכה בבתו האהובה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Wlo90Hl1K-0


החלק השבור:

https://youtu.be/wR9sX8FPc-U


אורכו:

https://youtu.be/ydn4tHcU4to


והעיר העתיקה שאליה הוא הוביל את המים:

https://youtu.be/KemfGdSay3M


שער אדריאנוס
שער אדריאנוס
#על שער הניצחון שבנה אדריאנוס

אחד מאתרי החובה של אנטליה הוא שער אדריאנוס (Hadrian's arch). בעבר הוא היה שער בחומה, שהקיפה את העיר מסביב. מרביתה נהרסה בימינו.

שער הדריאנוס הוא שער ניצחון עתיק שהוקם בשנת 130 לספירה, לכבוד ביקורו של הקיסר הרומאי חובב הארכיטקטורה אדריאנוס (Hadrianus gate). הביקור הזה של הקיסר, אגב, הוא אותו ביקור שבהמשכו הוא יגיע ליהודה בשנת 132, ביקור שיצמיח את מרד בר כוכבא המפורסם.

בהיסטוריה הרומית אדריאנוס נחשב לאחד הקיסרים שבתקופתם האימפריה נהנתה משקט יחסי ושגשגה מאד. ליהודים הוא לא זכור לטוב דווקא, שכן בתגובה למרד של בר כוכבא וחבריו בארץ ישראל, הוא טיפל במורדים ובעם ששרד בארץ בכוח רב והנחית עליהם מכה ניצחת.

השער בנוי שיש ומקושט. הוא ניצב ליד שדרות אטאטורק ונחשב לציון דרך עיקרי בנוף העיר. הוא השתמר די טוב, ועבר שיפוץ בשנות ה-60 של המאה ה-20.

עם שלוש הקשתות שלו, הוא נמצא בכניסה הקדומה ביותר אל קלאיצ'י, העיר העתיקה של אנטליה. למעשה, זהו השער הקדום ביותר בחומה המזרחית של העיר. החומה עצמה נהרסה ברובה, במהלך שלבי פיתוח העיר המודרנית. קטעים ממנה וחלק מהשערים ששוחזרו אפשר עדיין לראות בעיר.

האדריכלות של השער היא בסגנון קורינטי. השער עם שלוש הקשתות המרשימות מוביל היישר אל סמטאות העיר העתיקה והנמל העתיק שלה.

מצידו השני של השער תוכלו לראות שני מגדלים, שנבנו כל אחד בתקופה אחרת. המגדל הדרומי הוא מגדל ג'וליה סנקטה (Sancta). גם הוא נבנה בתקופת אדריאנוס. המגדל הצפוני, לעומתו, הוא מתקופה אחרת.

בגן שליד השער תוכלו לראות בד"כ את הגברים המקומיים, כשהם יושבים, שותים תה תורכי ומשקיפים על העוברים ושבים בשדרות אטאטורק.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/15iT_m_UTjs


ביקור במקום:

https://youtu.be/5h2UQD0dif4


ומבט נוסף:

https://youtu.be/ZvH-6D8M3m8
חומת סיאול העתיקה
#על חומת העיר בת ה-600 של סיאול

טיול על החומה העתיקה של סיאול (Seoul city wall) הוא חוויה נחמדה ושונה מהמקובל בביקור בה. החומה הגבוהה של העיר נבנתה בשנת 1392. היא נמתחת לאורך יותר מ-18 ק"מ, בהם היא מטפסת על ארבעה הרים שונים.

המלך הראשון משושלת ג'וסון הוא שהקים את החומה, בכדי להגן עליה מהפלישות החוזרות ונשנות של העמים שמסביב. חלק מהקסם בסיור לאורך חומת העיר הוא הניגוד בינה לבין הבניינים העכשוויים שמנגד.

לאורך חומת העיר יש שביל הליכה ארוך, שבו תוכלו לבחור מבין כמה מקטעים. ניתן ללכת בהליכה נינוחה של כשעה, או לטפס בסיור של כ-4 שעות על מקטע החומה שבהר נאמסן.

בירידה לאורך החומה תגיעו למוזיאון חומת סיאול החינמי, שמספר על תולדות החומה הזו. בהמשך מגיעים לכפר העתיק והציורי איווה (Ihwa). הכפר הזה ידע שנים רבות של הזנחה, לפני ששופץ ב-2006. היום הוא מוצף תיירים, מה שגורם לעתים לחלק מתושביו לשובע והתנגדות מסוימת לביקורים.

גם פארק נאקסאן המשקיף על העיר הוא מקום יפה, שיש המכנים "מונמרטר של סיאול". זאת בזכות דמיונו לשכונה המפורסמת שמשקיפה על פריז מלמעלה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/AmU5Lzwy2XE


ועוד מבט:

https://youtu.be/rT7utJScvNE


הדרכה מפורטת (עם תרגום):

https://youtu.be/quNIRw9H3NM


ועוד אחת:

https://youtu.be/XbBRsYonp0Y
הקולוסיאום
#על האמפיתיאטרון הגדול בתבל

האמפיתיאטרון העצום הזה, נבנה לפני כמעט 2000 שנה, על ידי שלושה קיסרים רומיים. הוא כלל זירה שמטרתה הייתה לספק לחם ושעשועים לאזרחי העם, או במילים אחרות - להיות זירה לקרבות גלדיאטורים. נערכו בה מופעים שמומנו על ידי אנשים פרטיים, בעיקר על מנת שיוכלו להפגין את עושרם ולשעשע את העם.

בחנו טוב טוב את הקיר החיצוני של האמפיתיארטון המדהים הזה. הוא חלק מאותו מבנה גדול ומפואר שעמד כאן עוד מימי האימפריה הרומית.

המתחם נבחר לאחד משבעת פלאי עולם החדשים.


#שימושים בקולוסיאום
מטרתו הראשונית היה להוות מתחם למלחמות גלדיאטורים, מלחמות בין בעלי חיים ובין בעלי חיים ובני אדם. אלו בעצם היו תוכניות הריאליטי של אותה התקופה - הם נועדו ליצור אהדה בקרב הצופים כלפי השליט ולספק להם בידור בשעות הפנאי. ניתן היה לראות כאן אסירים שנידונו למוות ונצלבו או נשרפו על המוקד. לפעמים אף הוסיפו עלילה והפכו את מעשה ההוצאה להורג לחלק מסיפור מסע של הגיבור הראשי - שסופו הטרגי היה ידוע מראש. הגיבור היה סופר את השניות אחורה בזמן שחיית טרף פראית הייתה רודפת אחריו בזירה וטורפת אותו לעיניי כל. הגלדיאטורים שנאלצו להשתתף בקרבות אלו, היו עבדים או אסירי מלחמה.

עוד מופע בידור שכיח במיוחד היה מופע משחקי הציד. לכאן הוכנסו חיות אקזוטיות מכל רחבי האימפריה שניסו לשרוד את רובי הציד של הציידים שהיו הורגים אותם לשם הבידור. אם דאגתם, אגב, לאלו היושבים בשורה הראשונה - היא הייתה גבוהה כשני מטר מעל הזירה על מנת להבטיח את ביטחונם של היושבים. אלפי גלדיאטורים ויותר ממיליון חיות נהרגו כאן.

מאה הימים הראשונים בהם נחנך המקום היו מלאים במופעים בידוריים מהסוג הזה.

בשנת 404 נערך במקום קרב הגלדיאטורים האחרון, שכן הרומאים כבר לא ראו בעין יפה את הרצח לשם שעשוע בלבד. במאה החמישית והשישית לספירה, בזמן התפרקותה של האימפריה הרומית, תושבי רומא כלל לא זכרו מה הייתה מטרתו המקורית של המבנה העצום הזה. חלק חשבו שזה היה ארמון קיסרי וחלק חשבו שהיה מקדש לאל השמש.


#האדריכלות של הקולוסיאום
המבנה אליפטי, כאשר האורך שלו 189 מטרים, הרוחב 156 מטרים וגובהו כמעט 50 מטרים.

הקולוסיאום, נהוג לומר, היה המבנה הראשון שנבנה בעזרת בטון, המצאה חדשה באותם ימים. כמובן שהוא לא ממש הראשון, אולי הראשון מבין אלו ששרדו את ההרס והשנים ועודם עומדים על תילם.

אתגר לא קטן שעמד בפני האדריכל האלמוני שתכנן את המבנה, היה לאפשר לקהל של חמישים אלף איש להיכנס ולצאת מהמתחם ללא תורים ארוכים ועומס. הוא מצא פתרון פרקטי מצוין - לקולוסיאום נבנו 80 כניסות שהובילו את מערכת מסדרונות מיוחדת שהקיפה את האמפיתיאטרון. בכל קומה היו פתחים שהובילו היישר אל הכיסאות והיציעים.

קשה לפספס את איכויות הבנייה והתכנון בימי האימפריה הרומית, שכן המבנה העצום הזה עדיין עומד כאן גם לאחר 2000 שנה של רעידות אדמה ונזקים מעשה ידי אדם.


#היסטוריית הקולוסיאום
האמפיתיאטרון העצום הזה, נבנה לפני כמעט 2000 שנה בעיר רומא. בנו אותו שלושה קיסרים רומיים משושלת פלביאן. שמו המקורי היה "האמפיתיאטרון הפלאבי", על שם אותה שושלת קיסרים, אך בימי הביניים השתנה השם.

בשנת 72 החלה מלאכת הבנייה של האמפיתיאטרון. הקיסר אספסיאנוס, יוזם הרעיון, לא הספיק לראות את המבנה גמור ונפטר באמצע הדרך, בעוד בנו טיטוס, משלים את המשימה. מפתיע לשמוע כי למרות שבנייתו של הקולוסיאום לקחה פחות מעשר שנים, גם טיטוס לא הצליח להשלימו ומי שחנך את האמפיתיאטרון בשנת 80 לספירה היה אחיו של טיטוס, הקיסר דומיטיאנוס.

הוא נבנה על גבי שרידים מארמון נירון, שהיה השליט השנוא ברומא. מהרגע שעלה השליט לשלטון בשנת 54 לספירה, רבים מהאצילים והסוחרים הסתכסכו איתו כיוון שניסה ללא הרף להשתלט על שטחים חדשים ולבנות לעצמו ארמונות נוספים. כשפרצה בשנת 64 שריפה עצומה ברומא, שהחריבה חלקים שלמים מהעיר, לא מעט סברו שהשליט הוא שאחראי להצתה האיומה. לא רק זה, הם טענו שהוא התענג על הרגע כשניגן בכינור על גג ארמונו בזמן שהאש מתפשטת ברומא כולה.

אז אולי נרון לא היה אחראי באופן ישיר לפרוץ השריפה הגדולה, אך בזכותה הוא הצליח להשתלט על שטח עצום, למעלה ממאה דונמים, באמצע רומא ולבנות בו את הארמון המפואר שלו - ארמון הזהב. אם תהיתם, אגב, מה עלה בגורלו של השליט, אז ארבע שנים לאחר השריפה, התקוממו מולו האזרחים והצבא והוא נאלץ לנוס על נפשו.

הקיסר שהחליף את נרון היה אספסיאנוס. הוא רצה לחזק את אמון העם בממשל והחליט להחזיר את השטח הגדול לאזרחים. על חורבות הארמון הוא הקים את מה שיהיה האמפיתיאטרון הגדול ביותר בעולם. הקולוסיאום.

ממש ליד אותו ארמון נוסטלגי, ניצב פסל מרשים של נרון, ששמו היה קולוסוס (Colossus). מכאן הגיע שמו של המבנה היום - קולוסיאום.


#קהל הקולוסיאום
עם כניסתו למתחם, קיבל הצופה כרטיס כניסה מיוחד: פיסת חרס ועליה מספר היציע והשורה שבה הוא עתיד לשבת. המקומות היו שמורים מראש ושיקפו את המבנה ההיררכי של החברה הרומית.

כאמור, המושבים הנמוכים ביותר, שהיו גם הקרובים ביותר לזירה היו שמורים לאנשים מכובדים ובעלי מעמד גבוה - סנאטורים, אישים מכובדים, הקיסר ופמלייתו. מעליהם ישבו החיילים והסוחרים העשירים. ככל שהשורות עולות, כך מעמד האוכלוסייה ירד, שכן ישבו בהן האזרחים הפשוטים. רחוק מאד מהזירה, במקומות שאפילו לא ניתן לשבת בהם אלא רק לעמוד - עמדו הנשים והעבדים, שהיו שני המעמדות הנמוכים ביותר בחברה הרומית. תוסיפו לזה את הקברנים ושחקני התיאטרון שלא הורשו להיכנס למתחם בלבד ותבינו כי באותה התקופה המעמדות תפסו חלק מרכזי בסביבה.


הנה הקולוסיאום בסיור רגלי:

https://youtu.be/hxpBPStoIZ8


ומהאוויר:

https://youtu.be/B4GvcCWzZZg
ירבטאן סאראי
#על מאגר המים עם 336 העמודים וצורת הבזיליקה

ירבטאן סאראי (Yerebatan Sarayı), המכונה גם "הארמון השקוע", או בזיליקת בור המים (The Basilica Cistern) הוא מאגר מים תת קרקעי עתיק, שאת גגו מחזיקים לא פחות מ-336 עמודים.

המאגר, שנבנה בשנת 532 בידי 7,000 עבדים, הוא מופת להנדסה הביזנטית. המים שרוכזו בו הובאו לעיר ממרחק של 20 קילומטר.

העמודים המוארים בתאורה עמומה, יוצרים כאן אווירה מיוחדת, שמוסיקת הרקע תורמת לה באופן מיוחד. העמודים הללו משמשים כאן בבניה משנית. כלומר הם נלקחו מחורבות של אתרים קדומים שהיו בעיר ומשמשים בבנייה המאוחרת שכאן. המנהג להשתמש בחומרים ממוחזרים, שנלקחו מאתרים עתיקים, היה מאד מקובל בעולם העתיק ולא רק בטורקיה. הביקור כאן הוא רגע קסום בעיר איסטנבול.


#תולדות הבזיליקה
את בזיליקת בור המים בנה כאן הקיסר יוסטיניאנוס, בשנת 532 לפני הספירה. היא נועדה להיות מערכת להובלת מי שתייה אל תוך העיר ולאחסון המים לשימושם של הארמון וההבניינים הסמוכים לו.

העות'מנים ככל הנראה לא הבינו את חשיבותה, שכן בתקופתם היא הייתה למזבלה. האגדה מספרת שמדי פעם אף השליכו לתוכה גופות של מתים. במאה ה-20 שוחזרה ירבטאן סאראי מחדש ומאז היא הפכה לאטרקציה רומנטית שמארחת מזוגות לצילומי חתונה ועד לתיירים רבים המטיילים ומצטלמים בה בהנאה.

בימינו מוארת הבזיליקה בתאורה צבעונית ובמימיה שוחים דגי נוי רבים. בימי הקיץ מבקרים כאן גם תושבי העיר וגם תיירים רבים, הזוכים כאן למקום למפלט מהחום. מפעם לפעם ניתן ליהנות כאן גם ממופעים של מוסיקה ומחול.


משימת בילוש לילדים
================
חפשו את ראשי המדוזה שבבסיס שניים מהעמודים כאן. הם ייראו לכם הפוכים. בעבר הם היו שקועים מתחת למים. מצאתם?

חפשו גם את "עמוד הדמעות" המפוסל בצורת דמעות גדולות, שלפי האמונה אם תניחו את כף היד על החור שבו ותסובבו את כולה על החור, תזכו למזל טוב!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Ek19HGge3kg


הדרכה:

https://youtu.be/yEP1oWYgpTo
המוזיאון הארכיאולוגי של הירקליון
#על המוזיאון הארכיאולוגי של כרתים

המוזיאון הארכיאולוגי של הירקליון (Heraklion Archeological museum) הוא מוזיאון ארכיאולוגי מצוין, שמשמש אכסניה לאוצרות הנדירים של שרידי התרבות המינואית, לצד מוצגים הלניסטיים ורומיים, מתקופות מאוחרות יותר.

כאן תוכלו לראות דיסקוס מפסטוס (Phaistos), שעליו מוטבעים סימני כתב שטרם פוענחו, בקו לולייני.

במקום אחר במוזיאון תוכלו לראות דגם של עגלה בת 4,000 שנים לערך, שלה 4 גלגלים. זוהי העדות הקדומה ביותר לשימוש בגלגל באי כרתים.

במוזיאון פסלונים מינואיים יפים להפליא. שימו לב לפסלוני אלות הנחשים מהתקופה המינואית ולפסלון של אקרובט על פר, שכולו עשוי זהב ושנהב.

ישנם גם הממצאים שהתגלו בנמל המינואי קאטו זאקרוס (Kato zakros). הממצאים הללו חשובים מאד לחוקרים, מכיוון שהם מעידים על קשרי המסחר שהתקיימו בין כרתים לפיניקיה ולמצרים. יש כאן תכשיטים ממצריים וחפצי שנהב מסוריה.

שימו לב במוזיאון גם לציורי הקיר שנמצאו בחורבות קנוסוס. ביניהם תוכלו לראות את "נסיך החבצלות" החובש כתר נוצות. תוכלו לראות גם ציורי קיר של דולפינים, אקרובטים הרכובים על פר, אשה אלגנטית וכדומה.


הנה מבט מקרוב על המוזיאון הארכיאולוגי של הירקליון:

https://youtu.be/epaphh76YZk
גוּרניָה
#על העיר המינואית השמורה ביותר בכרתים

לפני אלפי שנים שימש האי כרתים כמרכזם של בני התרבות המינואית. באי נותרו ארמונות ושרידים לא מעטים מתרבות זו ומשתקפים מהם חיי מותרות נינוחים ונעימים, שנמשכו זמן רב.

הכל הסתיים כשהתרבות המינואית הגיעה אל סופה. זה קרה בשל התפרצות הר געש שהתפרץ וגרם לצונאמי גדול.

בשרידי המינואים ניתן לחזות בממצאים רבים שנותרו בגוּרניָה (Gournia), אתר ארכיאולוגי מפורסם של מי שנחשבת העיר המינואית השמורה ביותר בכרתים. גורניה מזכירה מבוך של סמטאות צרות ובתים זעירים הבנויים סביב ארמון קטן המשקיף אל מפרץ מיראבלו.

מקורה של גורניה הוא ככל הנראה במאה ה-15 לפני הספירה. בין שרידי העיר נכללים ארמון קטן וחורבות בתים לא גדולים, שהתגלו על ראש הגבעה. בין יסודות הבתים ניתן עדיין לראות את סימני הרחובות הצרים והמדרגות שביניהם. כיום מדובר באחד האתרים הארכיאולוגיים המפורסמים בכרתים.


מבט מקרוב על גוּרניָה:

https://youtu.be/ze6ATJtF8R8
תִ'ירָה העתיקה
#על העיר העתיקה שחרבה

תִ'ירָה העתיקה (Ancient Thira) היא אתר ארכיאולוגי שבו נמצאים שרידי מקדשים, מבנים ואולמות שנחרבו. היישוב הזה התקיים כאן בתקופה הרומית והביזנטית.

חורבות ת'ירה נמצאים על צוק בגובה 270 מטר. אל האתר עולים ברכבל, ברגל, או על גבי פרדות.

בין השרידים שנותרו מת'ירה כדאי לציין את המעניינים ביותר. אחד מהם הוא מקדש האל אפולו. מעניינים גם הגימנסיון, שבו למדו הצעירים, האגורה, שהייתה הכיכר הציבורית ומרכז היישוב הקדום. מרשימים מאד גם התיאטרון הרומי והמרחצאות הרומיים שנותרו כאן.

מהאתר הארכיאולוגי אפשר לראות את הנוף המרהיב של החוף המזרחי ושל קאמארי. אל תחמיצו את התצפית הזו. לא מעט מהמבקרים באתר טוענים שהנוף שנשקף מכאן הוא מרשים אף יותר מהשרידים הארכיאולוגיים שבת'ירה העתיקה.
גן שער רעמסס
#על הגן שממנו נולדה כל יפו

גן שער רַעְמְסֵס, השרידים שלפניכם, הם השרידים העתיקים ביותר של יפו. הם נמצאים בתוך תל ארכיאולוגי שנחפר בשנות ה-50 של המאה הקודמת ונמצאו בו ממצאים רבים על יפו לאורך התקופות השונות.

בתל ישנם שרידי ישוב שהתקיים כאן לפני יותר מ-4,000 שנים. מדובר בשרידים של חלקלקה, מעין חומת ביצורים משופעת שנועדה להקשות על האויב את הטיפוס. החומה הקיפה את הגבעה במאה ה-18 לפני הספירה, בתקופת הברונזה התיכונה ב'. המבנים נבנו במקור ממלבני אדמה שהושתתו על יסודות של אבני גוויל.

השרידים הללו מעידים שכמו ערים אחרות בכנען, הייתה יפו, כבר בתקופה הזו, תחת כיבוש ושליטה מצרית.

החפירות שבצידה הדרומי של הגבעה הן חפירות ארכיאולוגיות של שרידי שערים של עיר מצרית מאוחרת יותר, מלפני כ-3500 שנה. מהיישוב הזה תיוולד גבעת יפו שממנה נולדה בהמשך יפו שאנו מכירים.

"שער רעמסס", שאתם רואים לפניכם, הוא שחזור שנבנה מעל לאבני החומה. הוא מדגים כיצד נראה שער כניסה למצודה המצרית המפוארת שהתקיימה כאן, בהמשך ההיסטוריה, לפני כ-3300 שנה.

שרידיו המקוריים של השער, אגב, נמצאים במוזיאון יפו לעתיקות. השער זכה לשמו, לאחר שנמצא שעל האבנים נרשמו שלושה מתוך חמשת שמותיו של המלך רעמסס השני, כשהם מלווים בשורת תארי כבוד למלך השליט.​​


הנה השחזור שעשו במוזיאון ישראל בירושלים, לשער רעמסס שנמצא כאן:

https://youtu.be/TpsFcGBW6R8
הפירמידות של גִיזָה
#על פלא העולם העתיק שליד קהיר

בסמוך לקהיר, על הגדה המערבית של הנילוס, נמצא מתחם הפירמידות בגִיזָה. פירמידות גיזה (Pyramids of Giza) הן קברי הפרעונים מהשושלת ה-4 של מצרים העתיקה. יש כאן 3 פירמידות ענקיות, מהגדולה של ח'ופו, הבינונית של חָאפְרוֹ והקטנה יותר של מנכאורע, פרעה ששלט במצרים העתיקה, במהלך השושלת הרביעית.

ליד המיפרמידות של ח'ופו, חאפרו ומנכאורע עוד מספר פירמידות קטנות של בני משפחת המלוכה. לצידן שומר הספינקס, גופו חיה וראשו אדם.

במבט על הפירמידות, קשה לתפוס כיצד נבנו מבנים כה גדולים ומסובכים, עם חומרי בנייה שהובאו ממרחק של מאות קילומטרים וללא שימוש במנופים ובולדוזרים מודרניים.

באתר זה, שהוא חובה לכל מבקר במצרים, נמצא גם הספינקס, פסל אדיר, שגובהו 22 מטרים, צורתו של גוף אריה וראשו ראש אדם. הוא נחשב לשומר הנאמן של הפירמידות.

בשנת 1979 הוכרזו ממפיס, סקארה ושדה הפירמידות מדחשור ועד גיזה, על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.


#פלא הפירמידות
פתגם מצרי עתיק אומר שכל אדם מפחד מהזמן, אבל הזמן חושש מהפירמידות. אתם אכן נמצאים באחד המקומות האייקוניים, החלומיים, הבלתי נתפסים, שכל בן תרבות בעולם מכיר וחולם לראות מקרוב.

כשמדובר על גיזה, הפירמידות או הספינקס, זכרו שאתם מביטים באתרים שניצבים כאן מעל 5,000 שנה. ישו הגיע רק לפני 2,000 שנה ומוחמד 500 שנה אחריו - אתם מביטים במותג הכי מוכר בעולם מהעת העתיקה.

הפירמידות מייצגות את השלב הראשון, הקדום ביותר, של הציוויליזציה המצרית העתיקה. לאחר הממלכה העתיקה, הפרעונים כבר הבינו שפירמידות מושכות שודדי קברים והחליטו שנצח והנצחה צריכים תנאים אנושיים כדי להתקיים. לכן הם חדלו מבנייה של פירמידות ענק חדשות.

אבל הפירמידות המשיכו לעמוד במקומן ולמשוך תיירים ונוסעים כבר מהתקופה הפרעונית המאוחרת, דרך התקופה הרומית, ימי הביניים ועד ימינו. רק לשם השוואה, החומה הגדולה בסין, למשל, הפכה לאתר תיירות רק לפני 200 שנה.

אבל המראה המדברי של הפירמידות קצת מטעה. למעשה, הן ניצבות על פיסת מדבר זעירה, שצמודה לפרבר גיזה. הפרבר עצמו הוא עירוני, צפוף, מאובק ולא נקי. ההפתעה הגדולה של לפגוש דווקא פרבר כזה, בסמוך לערש התרבות האנושית, היא מההפתעות של קהיר ושל מצרים כולה.

את הפירמידות עצמן יהיה קשה שלא להעריץ. הן מלאות הוד ומרשימות יותר מכל תמונה או סרט, במיוחד אם תבחרו להתבונן מהן ממרחק מה, על רקע המדבר ופסל הספינקס, שכבר 4,000 שנה משגיח ושומר על שלומן.

אז קחו אוויר, תפסו נקודה, התעלמו מכל הבזאר שמסביב, מהמדריכים המטרידים, מרוכבי הגמלים והסוסים ומהידענים שינסו להדריך אתכם, שאפו מאוויר המדבר ותנו לעצמכם להתרשם מהגודל האדיר והפרופורציות הבלתי מוכרות שלהן.


#כיצד נבנו הפירמידות?
עוד מימי העת העתיקה נחשבות הפירמידות במצרים לפלא אמיתי. במשך שנים רבות לא הצליחו החוקרים להבין כיצד ניתן היה לבנות מבנים עצומים שכאלה בעזרת הטכנולוגיה של הזמן העתיק. החוקרים טוענים שהמצרים בנו פירמידות, על ידי בנייה של סוללת ענק חזיתית שגובהה הלך ועלה. הייתה מגבלה לגובה של סוללה שכזו ולכן לבניית החלק העליון של הפירמידה הגדולה של גיזה, נדרשה עוד סוללה פנימית סיבובית, בת 100 מטרים נוספים.

חוקרים אחרים העריכו שהסוללה שבנו לצורך העמסת האבנים הייתה לוליינית דווקא ונבנתה מסביב למקום הפירמידה. כך ניתן היה לגרור את האבנים העצומות לגובה הרצוי.

גם לגבי גרירת האבנים אל הפירמידה יש שאלות הנדסיות. תיאוריה שמדברת על "חול רטוב" מסבירה את האפשרות לגרור את אבני הענק לצורך בניית הפירמידה. באמצעות מים שהרטיבו את החול ניתן היה להעביר אבנים גדולות במאמץ קטן יותר. שחזור שנעשה בידי פועלים בני זמננו הדגים זאת.

בכל מקרה, דומה שהדיון על שיטות הבנייה והטכנולוגיות המצריות הקדמוניות עוד לא הסתיים. ואגב, גם בתכנון, במקרה או לא, המצרים הקדמונים תכננו את הפירמידות על פי הפרופורציות המלבניות של "יחס הזהב", יחס מתמטי שמסתבר שאמנים ואדריכלים רבים לאורך ההיסטוריה אימצו כמודל יופי והוא זכה אף לכינוי "הפרופורציה האלוהית".


#טיפים
ניתן להגיע אל הפירמידות בגיזה בעזרת המטרו של קהיר. סעו לתחנת גיזה וקחו משם מונית קצרה לפירמידות.

ממול לשער התחתון יש בית קפה שכיף לשבת בקומה השלישית שלו, או על הגג ולסעוד ולשתות אל מול נוף הפירמידות.

שווה לוותר על הכניסה לפירמידות עצמן. המחיר יקר והטיפוס המייגע, לא פעם בקומה שפופה. התוצאה - חדר אבן קטנטן, שכל מה שרואים בו היא תיבת קבר ריקה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/RTP_Mfkeqic


מהאוויר:

https://youtu.be/onWRXXg7QZg


ועוד מבט:

https://youtu.be/p4n2Yr-zt5c


והנה סרטון על בניית הפירמידות:

https://youtu.be/zfYFwXqknjM


קבר קַגֶמְנִי
#על קברו של וזיר המלך טטי

המַסְטַבָּה של קַגֶמְנִי (Kagemni Tomb) בסַקרָה (Saqqara) היא קברו של אציל בשם זה, מי ששימש כווזיר ושופט אצל המלך טטי, יש אומרים שאפילו שר המשפטים של המלך טטי. גם נבטינוכשת סששת, אשתו של קגמני, היתה בתו של מלך מצרי, ככל הנראה בתו של המלך טטי עצמו.

קאגמני היה בעל תפקידים שונים בממלכה המצרית הקדומה ושר האוצר. הוא גם שימש בתפקידים דתיים שונים, כמו זה של הכוהן הגדול של רע (Re) והסטוליסט של מין (Min).. האיש החרוץ והמוצלח הזה לא הפסיק להוסיף ולקחת על עצמו תפקידים הקשורים לארמון המלכותי. הוא היה אחראי בממלכה על הקישוטים ועזרי הטקסים של בית המלוכה, כמו כתרים, קישוטי ראש ועוד. כל אלה לא הפריעו לו למלא את תפקידי המשגיח על הכתבים והמסמכים המלכותיים ועל ששת בתי המשפט הגדולים במצרים העתיקה.


#המסטבה של קגמני
בגודל של 32 מטרים על 32, קגמני נקבר במסטבה הגדולה ביותר באזור של בית העלמין שליד פירמידת טטי בסאקרה.

המסטבה שלו בנויה מגושים גדולים של אבן גיר. בחלק ממנה יש קפלה בעלת שישה חדרים, ביחד עם אולם עמודים, חמישה מחסנים, שני חדרים הכוללים סירות ומדרגות המאפשרות גישה אל הגג.

קירות הקפלה, כמו גם חדר הקבורה שבתחתית הפיר, מעוטרים בציורים שונים.

במסטבה יש גם סֶרְדָּב (Serdab), שהוא מרתף או חדר ששימש להצגת פסלו של המת בקבר.

בחדר הקבורה נמצא ארון קבורה חצוב, שבתוכו ארון עץ. גם כאן יש מגוון עיטורים על הקירות.

כבר באולם הכניסה תראו ביניהם סצינות מחיי היומיום, כמו רקדנים. באולם העמודים תראו את קגמני על סירה, כשמלווים אותו שלושה גברים אחרים, בסירת פפירוס קטנה. אתרו על קירות המסטבה הרבים גם ציורים של חיות בר. ביניהם יהיו תנינים, צפרדעים, ציפורים ושפיריות.

לא פחות מעניינות הן סצנות העבודה, ביניהן גבר הנושא עליו עגלה ופרה חולבת, לצד קירות שבהם ניתן לראות סצינות של דיג מצויירות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/9KA7vx30PFU
הספינקס הגדול של גיזה
#על השומר הנאמן של הפירמידות בגיזה

הספינקס (Sphinx) הגדול הוא פסל אבן עצום שנמצא ברמת גיזה שליד קהיר, על הגדה המערבית של הנילוס. זהו פסל של יצור מיתולוגי, ספינקס שמו, שיש לו גוף של אריה וראש אדם.

הסיפור ההיסטורי הוא שעם השנים הספינקס כבר כוסה בחולות המדבר ונשכח לגמרי, אבל אז הוא התגלה, מכוסה כולו חול. זה היה בתקופת המלך תחותמס ה-3, שציווה לגלותו והחזיר את החיוך לפניו...

אחת הסברות של החוקרים היא שפרצופו של הספינקס הוא למעשה הקלסתר של המלך חופי, שמלך כאן במאה ה-28 לספירה. חופי, או ח'ופי כמו שנכון להגות את שמו, הוא בן השושלת ה-4 של מלכי מצרים.

כיוון שפסלים נוספים ודומים לו הוצבו ליד מקדשים, פירמידות וקברים נוספים, החוקרים סבורים שהספינקס שימש כשומר סמלי לאתרי הקבורה הקדומים. פניו, אגב, הם של המלך הפרעוני פרעה חאפרו, שקבור בפירמידות שליד.


#נתונים יפים יש לספינקס
הספינקס, שומר המתים של גיזה, הוא פסל המונולית הגדול ביותר בעולם, כלומר הוא עשוי מגוש אבן אחד. אורכו 73.5 מטרים ורוחבו כ-6 מטרים. גובהו של הפסל המרשים הזה 20.22 מטרים.


#מי שבר את אפו של הספינקס?
הספינקס המצרי הוא הפסל שבנוי מאבן אחת הגדול בעולם. אין עוד בתבל פסל מונולית כל כך גדול. אבל על צורתו וגודלו העצומים מעיב האף השבור של הפסל המרשים הזה.

האגדה מספרת שהמצביא הצרפתי נפוליאון הוא ששבר את האף המלכותי, כשכבש את מצרים. ככל הנראה הייתה זו יריית פגז תותח של צבא נפוליאון, ששברה את האף. לא ברור מי נתן את ההוראה, אבל בין אם זה המצביא המפורסם שהורה לעשות זאת, או סתם חייל צרפתי טיפש שהפגין את יכולתו לקלוע למטרה, נראה שהסיפור אינו נכון. ההוכחה: כבר בשנת 1755, הרבה לפני שצבאו של נפוליאון כבש את מצרים, התפרסם ציורו של הצייר הדני פרדריק לואיס נורדן (Frederic Louis Norden), בו מופיע הספינקס ללא אפו...

הצרפתים, אגב, מעדיפים דווקא גרסה המספרת על חייל בריטי שעשה את המעשה. אחרים מספרים שחייל טורקי הוא הוואנדילסט שעשה זאת. ויש גם מי שמאשימים את הממלוכים. בקיצור, כל אחד מעדיף שהטיפש יהיה מצבא אחר...

אבל הארכיאולוגים מצידם מספרים שהאף נשבר כפי הנראה הרבה לפני כן, בין המאה ה-11 למאה ה-15. שרידים של שני מוטות חדים שנמצאו בחפירות ליד הספינקס, חיזקו את סיפורו של ההיסטוריון המצרי בן המאה ה-15, אל-מקריזי. הוא כתב כבר אז שהיה זה מנהיג מוסלמי סופי, שיים אל-דהאר (Sa'im al-Dahr), שהורה ב-1378 לשבור את אפו של הספינקס. זאת לאחר שדווח לו שהאיכרים המוסלמים מהסביבה סוגדים לספינקס, בכדי שיגדיל את יבולם. אגב, אותו אל-דהאר, פנאט ומחמיר וכנראה לא חכם גדול, שילם בחייו על מעשה הוונדליזם שפגע באל של האיכרים הללו. בזעמם והחשש על שבגללו לא יצמח היבול בשדותיהם, עשו בו האיכרים הללו לינץ' והרגו אותו.

אז לא ברור לגמרי מה גרם לשבר המסתורי של אף הספינקס. ככל הנראה, התשובה לא תיוודע בביטחון גם בעתיד. מצד שני, אולי חלק מהקסם במדע הארכיאולוגיה הוא הניסיון המתמיד למצוא תשובות שחלקן לא יימצא לעולם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/ZmHnL-vqwxc


ומהאוויר:

https://youtu.be/onWRXXg7QZg
המוזיאון הארכיאולוגי של רודוס
#על המוזיאון הארכיאולוגי של רודוס

המוזיאון הארכיאולוגי של רודוס (Rhodes Archaeological museum) הוא ללא ספק מהאטרקציות החשובות בעיר העתיקה, במיוחד לחובבי העתיקות וההיסטוריה. זהו מוזיאון מאורגן ומסודר, שבו מספר גלריות וחצר מטופחת ויפה.

בחדריו המרווחים של המוזיאון היפהפה תוכלו לפגוש מגוון אדיר של פסלים, כדים, תכשיטים ומטבעות, לצד מוזאיקות ופריטים רבים נוספים. מכל אלה ניבטות ההיסטוריה והאמנות העשירות של האי, מהתקופה המיקנית הקדומה, דרך התקופות ההלניסטית והביזנטית ועד לימי הביניים. אז שלטו ברודוס האבירים ההוספיטלרים, צלבנים אמיצים ועוצמתיים, שהגנו מכאן על אירופה כנגד האסלאם המתפשט.

המוזיאון היפה ומרובה הקשתות והעמודים, נמצא במבנה של מבצר ביזנטי שבימי הביניים שימש כבית-חולים צבאי של האבירים ועבר במשך השנים שימור ושיחזור נרחבים.


#מה רואים כאן?
המוצגים במוזיאון הארכיאולוגי מתפרסים על פני תקופות ארוכות, מהתרבות המיקנית, שהיא התקופה העתיקה ביותר כאן, דרך התקופה ההלניסטית, תקופת השיא של רודוס והאיים הסמוכים ועד התקופה הביזנטית ועידן ימי הביניים - תקופת שלטון האבירים באי.

שניים מהמוצגים המיוחדים במוזיאון הם המצבה המפורסמת של קליאריסטה (Kaliarista) ופסל השיש "אפרודיטה מרודוס", ללא ספק היצירה הידועה ביותר במוזיאון. את פסל האפרודיטה מרודוס, תמצאו ככל הנראה באחד החדרים הקטנים במוזיאון.

המוצגים כאן מסודרים כך שלא ייצרו תחושת עומס וייערמו בכמויות גדולות, כפי שקורה לא פעם במוזיאונים לארכיאולוגיה.

בקומה הראשונה תראו מגוון פסלים גדולים וחלקי מצבות מרשימות מכל חלקי האי.

בקומה השנייה חדרים תקופתיים, עם פסלים, כדים ואבני חן עתיקות, שהובאו מהחפירות בערי האי יאליסוס וקמיירוס.

יפים במיוחד כאן הם הפסיפסים המרהיבים, מהתקופה ההלניסטית, הפזורים ברחבי המוזיאון ובחצר היפה. לצידם תראו את פסלי האלים ההלניסטיים, לצד מגוון של פסלים קלאסיים, יווניים ורומיים, שנמצאו בחפירות בסביבה.

שימו לב לקברי מסדר האבירים ולתבליטים שעל גבי המצבות, המתארים את האביר הקבור בכל אחד מהקברים, על נשקו ובגדיו.


#תולדות המקום
המוזיאון הארכיאולוגי של רודוס הוא מבנה יפה ומרובה קשתות ועמודים, הנמצא בבניין עתיק, שהיה בעבר הרחוק מבצר ביזנטי.

בשנת 1440 החלו לבנות את המבנה הזה מחדש ו-50 שנה אחר כך הסתיימה הבנייה. אז הוקם כאן בית החולים הראשון של רודוס. הבניין היה לבית-החולים הצבאי של האבירים. בית החולים המרשים, שמשקיף על הגן שבחצרו, שופץ ונבנה אז בפקודה דתית, כשמטרת האבירים בו הייתה להקדיש את עצמם למניעת התפשטות האסלאם ולטיפול בחולים ובעניים שבאי.

במשך השנים שעברו מאז, המבנה עבר שימור ושיחזור נרחבים. בראשית המאה ה-20, למשל, הוא שופץ שוב, ביחד עם מבנים נוספים מאותה תקופה, על ידי האיטלקים, ששלטו אז ברודוס ובאיים שבסביבה.

בימינו הוסב המבצר ובית חולים לשעבר, למוזיאון ארכיאולוגי יפה. מאז 1916 מוצגים במבנה המוזיאון לארכיאולוגיה, בו אתם נמצאים, ממצאים עתיקים ומרשימים, מכל רחבי האי והאיים הסמוכים.


#אדריכלות המבנה
מבנה המוזיאון ברודוס נבנה בסגנון גותי, עם אלמנטים של הרנסאנס. כמו מבנים רבים מתקופת האבירים, גם הוא מרשים במיוחד.

במרכז המבנה מרובה הקשתות והעמודים, יש חצר פנימית נאה וארקדה יפה בת שתי קומות.

בקומה הראשונה תראו אולמות ענק שבהם תראו את הממצאים הרבים מהאיים הדודקנסיים.

מהאכסדרה המרכזית והארוכה שבקומה השנייה מגיעים לחדרי תצוגה, כשכל אחד מוקדש לתקופה או לנושא אחר.


#טיפים
הכניסה חינם לילדים מתחת לגיל 18.

שווה לרכוש כרטיס כניסה משולב למוזיאון ולביקור בארמון.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/35_M3FTNMrU
הֶרקוּלָנֵיאוּם
#על העיר הרומית שקפאה בזמן

ממש כמו פומפיי השכנה, גם העיר הרומית הֶרקוּלָנֵיאוּם (Herculaneum) נקברה על ידי הוֶוזוּב, הר הגעש הסמוך לשתיהן. זה קרה בשנת 79 לספירה. ביקור בשתי הערים, שנראות כאילו הזמן בהן עמד מלכת, מאפשר הצצה נדירה לחיי היום יום של ערים אופייניות בתקופה הרומית.

וכמו פומפיי המפורסמת, הרקולנאום התגלתה רק במאה ה-18. אבל מה ששונה בה לעומת פומפיי, הוא שכאן נמצאו חלקי עץ ובדים ששרדו את אלפי השנים ושלדים רבים של הרוגי הר הגעש, מאותה התפרצות איומה שהחריבה וקברה את העיר לתמיד. הממצאים לפיכך הם הרבה יותר מוחשיים כאן. דלתות, מדרגות, בדים, רהיטים ואפילו אוכל - כל אלה הופכים את ההזדהות עם מה שרואים כאן למלאה.

הרקולנאום קטנה מפומפיי ורק כרבע ממנה פתוח לציבור. תודות לשכבה עבה של בוץ וחומרים געשיים שכיסתה אותה לאחר ההתפרצות של הווזוב, היא השתמרה טוב יותר מפומפיי. אמנם מרבית העיר הקטנה עדיין לא נפתח לציבור או לא נחפר עדיין, אבל מה שנחפר מוחשי יותר מהאחות המפורסמת ומעניק המחשה די ברורה לאורח החיים הנינוח והעשיר שהתנהל כאן לפני אלפיים שנה. זאת על אף שמסביב לאתר הארכיאולוגי ומעל החלק שטמון עדיין באדמה, עומדים מספר בתים ישנים, שמצבם די קשה ועלוב.


#התגליות בהרקולנאום
כמו בפומפיי, סיור בהרקולנאום הוא מסע או לפחות הצצה משמעותית אל ההיסטוריה. העיר הזו היא המחשה, אולי הטובה בעולם, לחיים בימי יוון ורומי.

מתחת לשכבת האפר הגעשי העבה חשפו כאן הארכיאולוגים שכונות שלמות, רחובות, בתי מגורים, כולל רבים דו-קומותיים ומבני ציבור. ניתן לראות ביניהם היטב את החנויות, המקדשים, בתי מרחץ ציבוריים, מאפיות עם תנורים ללחם ועוד.

להסתובב בעיר כה ברורה, עם הריסות כל כך מוחשיות של הבתים המפוארים מהעת העתיקה, זו חוויה מטלטלת וכמעט לא סבירה. למרבה הפרדוקס, אנחנו חייבים אותה להר הגעש ההרסני שעומד בסמוך.

האטרקציה המשמעותית ביותר של הרקולנאום היא שכל חלקי העץ השתמרו בה, כולל חלונות, מחיצות וקורות עץ. תודות למעטפת הבוץ שהתקשתה סביבם, הללו השתמרו ברובם ומעצימים את המפגש עם התקופה הרומית. יש כאן פסיפסים נהדרים וציורי קיר מדהימים, שהשתמרו כמעט במלואם.

וזו לא רק כמות ואיכות הממצאים שהשתמרו כאן ומעניקים תחושה ראליסטית במיוחד לחיים שהתנהלו במקום. רבים מהממצאים שוחזרו כאן בחן רב ובאורח פלא השחזור הראליסטי לא פגע באותנטיות של המקום.


#על העיר הרקולנאום
תושביה של העיר ומי שגם ייסדו אותה, היו יוונים. הם ראו בהרקולס את אל העיר, לפיהם היה הוא זה שגם ייסד אותה ולכן קראו לה על שמו.

בדומה לערי הקיט של חוף אמלפי של היום, הייתה הרקולנאום בתקופה הרומית עיר קיט שלווה, ששכנה על חוף הים. כאן התארחו עשירי רומא בווילות מפוארות שבנו להם לנופש. כמוהם שהו כאן אז בעונת הקיץ גם אמנים שונים.

בתקופה הרומית, ערב התפרצות הר הגעש ההרסנית שהחריבה אותה, הכילה העיר הרקולנאום בין 4,000 ל-5,000 תושבים.

בשיטוט בעיר תוכלו לראות שהיא כוללת 4 רבעים שונים. תמצאו בהם בין השאר בתי מגורים, תאטראות, חנויות שונות, בית מרחץ ומה שהמומחים קבעו ששימשו כמסעדות ופונדקים.


#טיפים
בסיור של שעתיים ניתן לראות את הרקולנאום כולה.

מומחים רבים ממליצים לבקר בהרקולנאום, במקום בפומפי הגדולה בשטחה, אבל דלה יחסית בממצאים מרשימים ושרידיה פחות מוחשיים מהרקולנאום, נותנים פחות מושג על החיים בעידן הרומי.

המוזיאון הווירטואלי הסמוך (Museo Archeologico Virtuale) הוא שווה לגמרי. תוכלו לצפות בו בסרט תלת ממד על ההתפרצות של הר הגעש וזוב והימים שלפניה וללמוד על החיים בהרקולנאום ושאר ערי הסביבה.


מבט מקרוב על הרקולנאום:

https://youtu.be/8obi2VSPx7k
פֶּסְטוּם
אֶרֶֶכְתֵיאוֹן
הפַּרְתֵנוֹן
הרוֹטַנְדַה בסלוניקי
המוזיאון לתולדות כרתים


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.