» «
גן העצמאות
גן העצמאות
#על המקום המושלם לצפייה בשקיעה של תל אביב

גן העצמאות הוא פארק שמשקיף אל חוף הים בתל אביב. הגן נמצא על רכס כורכר, כשבמרכזו מדשאה גדולה ורחבה, שעליה מתכנסים תל אביבים רבים לפנות ערב, בכדי לחזות בשקיעה. מקום מושלם לפיקניק של בין ערביים ולהרמת כוסית בין חברים.

בעבר היה גן העצמאות מקום המפגש העיקרי בתל אביב לקהילה הגאה, קהילת הלהט"בים. כיום, משהתפתחו אתרי אינטרנט ואפליקציות היכרויות ייעודיים ומשהפכה תל אביב לעיר הפתוחה בעולם לקהילה הזו, הם מתכנסים ללא חשש באינספור מקומות ואתרי בילוי.

הגן נמצא מדרום למלון הילטון בתל אביב, על רכס כורכר בגובה של 20 מטרים מעל החוף, מערב לרחוב הירקון, במתחם שבין כיכר אתרים ושדרות נורדאו.


#ההיסטוריה של המקום
בחלקו הדרומי של הגן התגלו שרידי מצודה עתיקה, שהייתה חלק מקו הביצורים שבנה אלכסנדר ינאי, לאורך חופי ממלכת החשמונאים. אלכסנדר יהונתן, שכינויו ינאי, היה מלך יהודה, שהרחיב את גבולות ממלכת יהודה ומינה עצמו לכהן גדול משושלת החשמונאים בתקופת הבית השני. הוא היה ידוע כמי שכל התנהגותו וגינוני החצר שלו היו הלניסטיים ובעלי השפעה יוונית. מהמבצר הזה למדו החוקרים על ההתיישבות המוקדמת שלו בשטחה של מה שתהיה לימים תל אביב.

בראש גבעת הכורכר של גן העצמאות ומלון הילטון תוכלו לראות בית קברות שבו קברו אנשי הכפר הערבי סומייל וחלק מאנשי יפו את מתיהם במאה ה-19. יש שם גם קבר של קדוש מוסלמי בשם עבד אל נבי. גם בית קברות זה וגם בית הקברות היהודי שברחוב טרומפלדור, הוקמו לאחר שפרצה מגפת כולירה ביפו והיה צריך ליצור במהירות שטח קבורה מרוחק מן העיר.

עד מלחמת השחרור שכן במקום מחנה צבאי בריטי קטן. במהלך מלחמת העצמאות הפך המקום לבסיס צה"ל "מחנה יונה". כאן היה הבקו"ם הראשון של צה"ל, בסיס הקליטה והמיון של המתגייסים הצעירים לצבא.

מכאן בין השאר הופגזה אניית האצ"ל אלטלנה, אנייה שהביאה נש"ק למחתרת האצ"ל והוטבעה, מאחר שלא שעתה לדרישת ראש הממשלה בן גוריון להעביר אותו לצה"ל.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/cjSqqmrm5_E
פארק הירקון
פארק הירקון
#על הפארק הגדול של תל אביב

הוא הסנטרל פארק של תל אביב, פינת הטבע והספורט של העיר הגדולה וצינור החמצן שלה לירוק, שכל כך נחוץ לתושבי עיר גדולה. כמו הסנטרל פארק, הפארק הזה מציע מגוון גדול של אטרקציות וכל אחד יכול לבחור לו את מה שגורם לו הנאה. ממדשאות ענקיות, שבילי הליכה ורכיבה על אופניים, פסלים, פינות חי וגנים ייחודיים - כל אלה ממתינים לציבור בפארק הירקון.

ראשית, פארק הירקון, או בשמו הרשמי פארק גני יהושע, הוא הגן הגדול והמרכזי בתל אביב ואחד המקומות הפופולאריים והמפורסמים בארץ. בשבתות הפארק הזה משמש את אוכלוסיית תל אביב רבתי, למנוחה, נופש, טיולים וספורט. רבים המבקרים בו ועושים טיולי שבת, במיוחד בשבתות החורפיות שבהן יש שמש. רבים אחרים פורשים מחצלת ופשוט מתרגעים על הדשא הנעים.

לצד היותו פארק פעיל וירוק, מתקיימות בו הופעות רבות, במיוחד של אמנים מהעולם הגדול ונערכים בו אירועים יוקרתיים גדולים.

אולי תרצו להציץ באתר הארכאולוגי שנקרא "שבע תחנות". זוהי תחנת קמח, שנבנתה על גדות הירקון, בכדי להשתמש בזרימת מי הירקון, בכדי לטחון קמח.

כשאתם ב"שבע תחנות", הרימו ראש דרומה לכיוון גבעת נפוליאון, בערבית תל ג'ריסה. זהו אתר ארכיאולוגי שנמצא בסמוך להצטלבות נחל הירקון ונחל איילון. הוא זכה לשמו על שם צבאו של המצביא הצרפתי נפוליאון בונפרטה, שחנה כאן עם צבאו, בעת שכבש חלקים מארץ ישראל.


#על ההיסטוריה של פארק הירקון
עוד בימיה הראשונים של המדינה, החליטו דוד בן גוריון ומאיר דיזנגוף שלא יוקמו בניינים ובתים על גדות הירקון. מדהים שעבר אז היה להם החזון והמודעות לסביבה, שהביאו להחלטה שעל גדות הירקון יישאר שטח ירוק ופתוח לטובת תושבי העיר.

את פארק הירקון עצמו החלו לבנות בשנת 1969. שטחו נקבע על 3,500 דונם, מכביש גהה במזרח ועד הים במערב. מתוך שטח זה, פעילים ופתוחים לטובת הציבור כמעט 3,000 דונם.

לשם "פארק גני יהושע", על שם ראש העיר דאז, יהושע רבינוביץ', הפארק זכה בשנת 1973. אז גם הוקמה חברת פארק הירקון, המנהלת אותו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/dR77XIwKRr4


ומהאוויר:

https://youtu.be/koGhh1ooIB0
פארק אריאל שרון
פארק אריאל שרון
#על הפארק שנבנה על הר של זבל

הוא נמצא בשולי העיר בתל אביב ויש בו לא מעט מסלולי טיול, הליכה ורכיבה על אופניים. אבל עם 8,000 דונם של שטח, שהם פי 2.5 מגודלו של הסנטרל פארק בניו יורק - פארק אריאל שרון הוא אחד מהפרויקטים הגדולים בעולם בתחום שיקום הסביבה. הפארק הזה כולו ירוק ופורח, עם נוף מרהיב ונמצא בלב גוש דן. זהו נכס של ממש לאיכות החיים של תושבי העיר והמבקרים בה.

עד להקמת הפארק נקרא האזור כולו "חירייה", על שם כפר ערבי ששכן כאן בעבר. בין השנים 1952-1998 הרשויות המקומיות בגוש דן פינו את הפסולת שלהן לכאן ועם השנים הוא הפך להר של ממש. במשך שנים היה הר הפסולת חירייה, תל הזבל שגובהו כ-60 מטרים מעל פני הקרקע, ל"הר הפסולת של המדינה". לא הייתה דוגמה טובה ממנו למפגע סביבתי, תברואתי ובטיחותי בישראל.

המקום יצר מפגעים סביבתיים חמורים. השריפות הרבות שפרצו כאן, כתוצאה מתסיסת זבל וגז, פגעו באיכות החיים והאוויר בתל אביב וגוש דן כולו. גם להקות הציפורים הגדולות שהתרכזו מעליו היוו סכנה ממשית למטוסים שהמריאו בשדה התעופה בן גוריון הסמוך והיה חשש חמור מתאונות מטוס, כתוצאה מציפורים שנשאבות אל מנועי הסילון.

ההחלטה על הקמת הפארק התקבלה ב-2005. בכך הפך פארק אריאל שרון לפרויקט הנדסי ואדריכלי מורכב, שהפך אזור מזוהם ומוזנח במשך עשרות שנים - לפארק ענק ירוק ופורח. שנתיים אחר כך הוא נחנך כ"פארק אריאל שרון".


#מה תראו כאן?
כיום, זורמים בשטחים הפתוחים שמסביב להר נחל איילון ושלושה מיובליו. עוד במתחם שטחי חוות שלם, בני ברק העתיקה, בית הספר "מקווה ישראל" ופארק מנחם בגין. לא תראו כאן רק משפחות מתחרדנות בשמש או זוגות בפיקניק מפנק. יש פה גם מגוון זוחלים, יונקים, דו-חיים ומאות ציפורים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/s8D2C0UlNbY


וביקור בפארק כשהוא עוד היה מזבלה:

https://youtu.be/f32F45Q8Tpg?t=167
גן מאיר
גן מאיר
#על הגן התל אביבי האהוב מכולם

בין הרחובות המלך ג'ורג' וטשרניחובסקי שבמרכז תל אביב שוכן לו גן שליו ומקסים בשם גן מאיר. הגן הוא פינה של שקט בהמולת העיר. תראו בו אימהות ומטפלות עם פעוטות, קשישים נחים בשמש, כלבים ובעליהם מגיעים לגינת הכלבים, זוגות בהפוגה ואנשים היושבים לקרוא בו ספר. העצים הגדולים שבמרחביו מספקים שפע של צל ליושבים על ספסלי העץ, ליד פינות הפיקניק ושולחנות הפינג-פונג. במרכזו בריכת נוי גדולה, מוקפת צמחייה ירוקה ומעוטרת בשושנות מים מרהיבות.

גן מאיר נקרא על שם מאיר דיזינגוף, ראש העירייה הראשון של תל אביב. הוא נמצא על שטח שתרמה משפחת שלוש לשם כך. את הגן תכננה העירייה להקים לכבוד יום הולדתו ה-70 של דיזינגוף, אבל הקמתו לא הייתה פשוטה והיא התעכבה כל כך עד שזמן קצר לפני שנפטר, תבע דיזנגוף בזעם שלא לקשור את שמו עם הגן הזה. לבסוף, יותר מעשור אחר כך ושנים אחרי מותו של האיש, נחנך הגן בשנת 1944.

ב-2004 נוצרה מסורת בגן מאיר, של משחקי ילדות שכונתיים בלילות. המשתתפים, בוגרים מגילאי 20 ומעלה, משחקים בו במשחקים של ילדותם, כמו קלאס, מחניים, מחבואים ודג מלוח.


#על פרשיית הרצח בגן מאיר של שנות ה-40
היום קשה לזהות את הגן השליו שבו משחקים פעוטות ויושבים זוגות מאוהבים, עם זירת פשע אלימה, אבל בשנת 1949 התרחשה כאן פרשה שהסעירה את תושבי העיר וידועה בשם הרצח בגן מאיר. הפרשה שהייתה הפשע הראשון מסוג זה בתל אביב הקטנה, הטילה צל גדול על הגן היפה והתמים.

זו הייתה פרשיית אונס ורצח שהחרידה את תל אביב הצעירה. היא נולדה בקיץ 1946, כששני צעירים, דניאל פקטורי ונעמי שטיין, נפגשו בגן מאיר. השניים גילו כמה שבועות לפני כן, שהם אחים למחצה.

לפתע ניגש אל השניים סוטה מין בשם דוד יעקובוביץ'. הוא היכה את דניאל פקטורי במקל על ראשו ואנס את נעמי, כמו שבדיעבד הסתבר שעשה לא פעם בעבר. דניאל הגוסס הצליח להגיע לבית אמו הסמוך ושם התמוטט. כל הלילה הוא גסס בבית החולים ולמחרת הוא מת.

המדהים הוא שיעקובוביץ', יווני נוצרי מקפריסין, ששמו כריסטוס ניקולאידס והוא רק התחזה ליהודי, היה מאלו שדיווחו למשטרה על ה"צעירה שנאנסה ונמצאה בגן". משהתברר שהוא שיקר לגבי זהותו, הוא נחשד, ולבסוף זוהה על ידי נעמי. במשפט, שהסעיר את היישוב כולו, הורשע יעקובוביץ' ברצח ואונס ונידון למוות. זו הייתה הפעם הראשונה ששופט ישראלי גזר עונש כזה.

הפרשה עוררה הדים גם בחו"ל, שכן הרוצח הגיע לארץ במסגרת שירותו בצבא הבריטי והתחזה ליהודי. נמצא אפילו מתנדב בריטי שביקש לשמש כתליינו.

אלא שגזר הדין לא הוצא אל הפועל. בית המשפט העליון קבע שמכיוון שיעקובוביץ' הרג את פקטורי, כדי למנוע מהאחרון להפריע לו בביצוע פשע האונס, הוא לא רצח אותו אלא הרגו. וכך, נגזר דינו ל-15 שנות מאסר בלבד. יעקובוביץ' שוחרר מהכלא כעבור עשר שנים בלבד.

בשל האונס והרצח בגן מאיר נפגע המוניטין של הגן קשות. במשך שנים פחדו תושבי תל אביב לעבור בגן בלילות ומה שהיה פינה של אושר הפך לצל מאיים של אימה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/d5vMQPqvZbI

פארקים בתל אביב

כיכר מסריק
כיכר מסריק
#על כיכר מסריק

כיכר מָסָרִיק והגן שבמרכזה קרויים על שם תומאס מסריק, נשיאה הראשון של צ'כוסלובקיה ומנהיג צ'כי שהיה ידיד טוב לעם היהודי וליישוב העברי. מסריק ביקר בתל אביב הצעירה בשנות ה-20.

הכיכר על שם מסריק היא האחות השקטה והצנועה של כיכר רבין. אין בכיכר האליפטית הזו הרבה מהמולת כיכר רבין הסמוכה והמפורסמת והיא ידועה דווקא כמקום לשבת בו עם כוס קפה וספר או עיתון.

כיכר מסריק היא מהכיכרות החשובות של "העיר הלבנה" של תל אביב. מסביב לה בנויים מספר בנייני מגורים בסגנון הבינלאומי, מהחשובים בסגנון הזה, שהוא תוצר של הבאוהאוס בתל אביב.

בסמוך למזרקה תוכלו לראות את פסל הברווז של האמן דודו גבע. הברווז הזה הופיע בקומיקס של האמן במשך שנים רבות והפך באופן מסוים, לסמלה הלא-רשמי של העיר תל אביב.

בצפון הכיכר ראו את "עמוד, בורג וברווזים", פסל האמן מוטי מזרחי. הפסל, תרומת איש העסקים היהודי-אמריקאי משולם ריקליס, הוצב כאן בשנת 1989.


#ההיסטוריה של כיכר מסריק
כיכר מסריק היא מהכיכרות הוותיקות בתל אביב. היא נבנתה בעת שתל אביב החלה להתפרש צפונה ונבנה מה שייקרא לימים "הצפון הישן" של תל אביב.

הכיכר תרמה גם להיסטוריה של העיר. כאן התמקמה, במהלך "העוצר הגדול" על תל אביב, שהתרחש בקיץ 1946, יחידת צנחנים בריטית.

סביב הכיכר התארגנו במהלך מלחמת העצמאות, שיירות הסיוע לירושלים הנצורה. בהפצצות הצבא המצרי על תל אביב, במלחמת העצמאות, נחתה אז פצצה במרכז הכיכר. אז נהרגה תושבת אחד הבתים בכיכר, שהביטה ממרפסת ביתה על המטוס שממנו הושלכה הפצצה הקטלנית.

אישה נוספת נהרגה כאן במהלך מלחמת ששת הימים, כשהצבא הירדני הפגיז מקלקיליה, את תל אביב, בתותחי "לונג טום" ארוכי טווח. שני הפגזים שפגעו אז בכיכר מסריק, הם שהרגו את האישה וגרמו להרס בבניינים שמסביב.


הנה מבט מקרוב על הכיכר והפסנתר הלא מכוון שהוצב בה:

https://youtu.be/SCT0TJ364So
פארק אדית וולפסון
פארק אדית וולפסון
#על הפארק הגבוה של תל אביב

בדרום מזרח תל אביב, בין דרך השלום, כביש הטייסים ורחוב לה גוארדיה, נמצא פארק יפה להדהים, שמזכיר פארקים באירופה. שטחו כ-100 דונם והוא מתנשא מעל סביבתו, מאפשר נוף של תל אביב, ממנו ועד הים.

פארק אדית וולפסון, או פשוט פארק וולפסון, קרוי על שם רעייתו של איש העסקים והפילנטרופ היהודי-בריטי אייזיק וולפסון, שניהם תורמים שבזכותם הוקם הפארק.

זקני הסביבה מספרים שעל גבעת הכורכר שעליה הוא הוקם, גידלו פעם אבטיחים והיא נקראה אז "גבעת בטיח". ממה שהיה כאן אז נותרו עצי שקמה עתיקים ששולבו בצמחיית הפארק החדשה.

בגובה של 57 מטרים מעל פני הים, הפארק הזה הוא באופן רשמי המקום הגבוה ביותר בתל אביב.

הפארק, שנחנך ב-1976 ותוכנן על ידי אדריכלי הנוף יוסף סגל, צבי דקל וא. מילר, כולל דשאים רבים, מגוון עצים וצמחיה, שבילי הליכה וריצה, מגרשי משחקים ושטחי פיקניק. בפארק יש גם אגם מים לא גדול ויפה להפליא. כוונת המתכננים הייתה ליצור בגן מקום מפלט שקט ורגוע, למרות התנועה הסואנת סביבו. הם השיגו זאת על ידי יצירת קפלים בקרקע ומובלעות של שקט, שאינן חשופות לכבישים הסואנים שמסביב.

בראש הגבעה שבמרכז הפארק ניצב פסל סביבתי גדול בשם "כיכר לבנה", או בשפת התל אביבים "עיר לבנה". הפסל הוא יצירתו של האמן דני קרוון, שהקדיש אותו למקימי העיר תל אביב ולאביו, אברהם קרוון, שהיה במשך שנים רבות הגנן הראשי של תל אביב.

הפסל הסביבתי עשוי מבטון לבן ומשלב עצמים גדולים כמו מגדל, מספר מבנים גאומטריים, מעט צמחייה ועץ זית אחד, שניצב במרכזו של אחד ממבני ה"עיר הלבנה".


קבלו הצצה קצרה מעל הפארק:

https://youtu.be/0Nsrr840wMA
פארק צ'ארלס קלור
גן צ'ארלס קלור
#על הגן של צילומי הזוגות בתל אביב

פארק צ'רלס קלור הוא פארק שממוקם בדרום מערב תל-אביב, בין הדולפינריום ובין בתיה הצפוניים של יפו. אין כמו הפארק הזה, בתל אביב, שמהווה תפאורה מושלמת לזוגות שבאים להצטלם כאן, בערב חתונתם, על רקע השקיעה הרומנטית של הים התיכון.

הפארק נמצא ליד הים התיכון, אבל אין לו חוף של ממש משלו. הוא מכיל מדשאות נרחבות ושבילים ארוכים לאנשים ולרוכבי אופניים, טיילת נעימה, מתקני כושר ומשחקים לילדים ופסלים שונים. את עיצוב הפארק, אגב, אנו חייבים למשורר הנודע ע. הלל, שהיה אדריכל נוף, ובתחילת שנות השבעים נבחר לתכנן את הפארק ולעצב אותו.

על הדשא כאן מעבירים התל אביבים את הזמן. יש מי שסתם נשכבים ונרגעים מיום עמל מעייף. אחרים עושים פיקניק, מנפנפים מעל מנגל או מתרגלים יוגה, רצים ג'וגינג או מתעמלים. משחקי כדור וקריאת ספרים - הכל הולך פה ויש מקום לכולם.

בסוף שנות ה-90 חובר הפארק ליפו והשלים את הטיילת, שהיום נמתחת לאורך כל החוף של תל אביב, מצפון העיר ועד לשכונת עג'מי שביפו.

בדרום הפארק אפשר לראות את מוזיאון בית גידי שהוא שילוב אדריכלי יפה בין חורבה עתיקה, עם שחזור בדמות חלק מודרני עליון, שעשוי זכוכית ומתכת. המוזיאון מתעד את המאורעות בכפר הערבי מנשייה, שהיה כאן עד לקום המדינה.

הפארק קרוי על שמו של נדבן בשם צ'רלס קלור, שממנו גייסו תרומה שנועדה להקמת הפארק.


#למה לפארק צ'ארלס קלור אין חוף?

ודאי שמתם לב שלפארק אין את החוף שיש מצפון לו. יש לכך סיבה היסטורית מעניינת, שמתחילה עוד לפני מלחמת העצמאות ומסתיימת בה.

במקום שבו עומד היום הפארק, עמדה במאה ה-19 שכונה יהודית בשם יפה נוף. בסמוך לה שכנה שכונת מנשייה, שכונה ערבית שהייתה מעין פרבר צפוני של יפו. עוד לפני מלחמת העצמאות פעלו מתוך שכונת מנשייה צלפים ערביים שירו ביהודים שבשכונות היהודיות של תל אביב.

משהחלה המלחמה, מנשייה נפגעה קשות, אבל במקביל לקרבות הנמשכים באיזור, שוכנו בה עולים חדשים רבים. מנשייה הפכה די מהר לשכונת עוני צפופה ובעלת תשתית חצי הרוסה.

לאחר תום המלחמה החלו מחלוקות בין פרנסי העיר, לגבי שכונת מנשייה. היו שטענו שיש להרוס אותה ולבנות במקומה שכונה מודרנית, בעוד אחרים דגלו בשיקומה. לבסוף, בשנת 1963, הוחלט על פינוי והריסת בתי השכונה. לקראת סוף העשור, השלימו את פינוי תושביה וקבלנים של העירייה החלו בהריסת בתי השכונה.

אבל הקבלנים שהרסו את בתי השכונה לא פינו ממנה את פסולת הבנייה העצומה שהצטברה שם. במקום זה, הם הזיזו את השברים למקום הכי קרוב שהיה פנוי - אל תוך מי הים. כשהסתבר לפרנסי העיר שבים ועל החוף הצטברו כמויות עצומות של פסולת בניין, נדרשה העירייה לנקות את החוף והמים. אבל אז הוחלט לכסות את ההריסות בעפר, פתרון זול בהרבה, ולשתול עליהם דשא. כך נולד הפארק שאתם רואים מולכם, פארק מעל ההריסות ומעל השטח שיובש מהים, על ידי פסולת הבניין שמילאה אותו.

זו הסיבה שרק בחלקו הדרומי של הפארק, יש רצועת חוף קצרה וצרה במיוחד, שבה ניתן לרחוץ בים.


הנה מבט מקרוב לגן:

https://youtu.be/a7eZDN7y5n8
פארק ההשכלה
פארק ההשכלה
#על הפארק הסביבתי של תל אביב


בין אזור ההייטק, משכנם של ענקים כמו גוגל, פייפל וצ'ק פוינט לבין שכונת ביצרון השקטה, ממש בסמוך לדרך השלום, משתרע פארק ההשכלה (Haskalah park) - מקום אקולוגי, חכם ואוהב לסביבה ולבני אדם.

הפארק הוא חדש יחסית והוקם במטרה ליצור נקודה של טבע ממשי בתל אביב. חוץ מגן נעים למבקריו האנושיים, יש כאן את כל מה שצריך בכדי למשוך אל הגן בעלי חיים, ציפורים, זוחלים וחרקים. מבנה הפארק נועד לאפשר להם לקנן בפרגולות המסורגות שנבנו במיוחד, לשתות מים, לתפוס שמש בפינות ההתחרדנות ולמצוא מחסה בין הצומח המגוון שבגן. המתכננים, בראשות האדריכל רם אייזנברג, יצרו כאן מגוון אמצעי ביוטופ שנועדו למשוך ציפורי שיר ופרפרים. מה שמזכיר שבפארק גם הוצבו לא מעט שלטים, שמסבירים למבקרים על החי והצומח כאן. אולי משום כך הפארק זכה בפרס רוקח, מהחשובים בתחום.

גן ההשכלה הוקם סביב העצים שנותרו מהחורשה המוזנחת שהייתה כאן בעבר, תוך שילוב בין צמחיה חדשה לבין עצי האורן הנטויים שהיו כאן מתמיד, תוצאת הרוחות העזות שנשבו כאן במשך שנים רבות ממערב, מכיוון ואדי מוסררה, ואדי איילון של היום.

האדריכלים אף הוסיפו ועיצבו לפארק פנסים נטויים, בהתאם לעצים שבו. ואגב, גם המנורות שפועלות בתוכם הן סביבתיות. מדובר בנורות הצוברות חשמל סולארי מאור השמש ביום ומאירות את הפארק בערב.

גם נושא שמו של הרחוב, שדרות ההשכלה, שולב כאן. פינות הישיבה בפארק מוקמו לרוב מתחת לעצים ועל כל שולחן מוטבעים קטעי ספרות מתקופת ההשכלה או מסיפורי ילדים. אפילו המקלט שבפארק נצבע והפך לחלק מכיתה פתוחה. נתלו עליו תמונות ומידע כתוב על גדולי תקופת ההשכלה בספרות והוא מאפשר למורים מבתי הספר הסמוכים לצאת עם התלמידים לשיעור בטבע.

יש בפארק גם גינת כלבים רחבה, בסמוך למתקני משחק למגוון גילאים, כולל מתקן למשחק הפּטאנק (כדורת צרפתית), מתקני שעשועים לילדים, נדנדות חבלים, ערסלים וכורסאות משחק - רק עזבו את הטלפון ושחקו איתם...


#על תקופת ההשכלה
הפארק מתייחס בכבוד לאנשי תקופת ההשכלה העברית, שהיו סופרים ואנשי רוח יהודיים, כולל גינצבורג, צוויפל ובן זאב. למעשה, כל שכונת ביצרון מנציחה אותם בשמות רחובותיה וכך גם השדרה שבה נמצא 'פארק ההשכלה'.

תקופת ההשכלה היהודית, שהתפתחה במאה ה- 18, בהשפעת רעיונות של תנועת ההשכלה האירופית, הדגישה את המרכזיות של השכל ושל התבונה האנושית בכל שטחי החיים של האדם. התנועה חתרה לחופש מחשבה, חופש דת ואמונה ולשחרור מסמכויות דתיות וממסורות כובלות.

ממש כמו תנועת ההשכלה הכללית, העמידה גם התנועה היהודית את האדם היחיד במרכז ואת טובתו וחירותו של הפרט. היא ראתה ברצונו של הפרט את מה שצריך לקבוע את דרך חייו ולא דרישות הכלל או החברה. בכך ינקה מההומניזם, שהעמיד במרכז את האדם וראה בו את מי שניחן בשכל ובתבונה, ולפיכך הוא בעל זכות בחירה חופשית, שקסמה ליהודים רבים.

בתקופת ההשכלה נפתחה ההשכלה היהודית לסביבתה ואימצה רעיונות שונים ואורחות חיים של החברה הלא-יהודית שמסביבה, ברצון להשתלב בה, לא כעם אלא כפרטים איכותיים ותורמים ביכולותיהם האישיות.


#שכונת ביצרון
שכונת ביצרון היא שכונה שבה מגוון של בתים קטנים, צמודי קרקע, שרבים מהם הורחבו והפכו לדירות מפנקות ונעימות מראה. השכונה שהיא ברובה דו-קומתית, היא מהיחידות בתל אביב שמאפשרות לחיות במעין "קיבוץ בעיר" ומחירי הדירות בה בהתאם. חיים בה תושבים ותיקים, לצד אמנים רבים, עיתונאים ואנשי הייטק שבאו לכאן בשנים האחרונות.

לפני הקמת שכונת בצרון היו כאן פרדסי הדרים גדולים. השכונה נבנתה בתקופת העלייה שלאחר מלחמת העולם השנייה, בכדי להרחיב את ההיצע לעובדי העירייה של אותם ימים. כאן, אגב, גדל באותה תקופה שלמה ארצי הילד, שאביו היה מעובדי העיריה הבכירים.

כיום, יפה לצעוד בין ה"רכבות" שבצד המזרחי של רחוב ביצרון, או בסמטאות הצרות שבצד הקרוב לפארק. סימטאות אלה הן בעצם רחובות הולנדיים קטנים המכונים כאן "שבילים".

שווה לצפות כאן בגינות הקטנות שליד כל דירה ובגגות שעליהם יושבים בערב התושבים, כדי ליהנות מערב בכפר... העירוני, כן?


תל נפוליאון
תל נפוליאון
#על התל של בונפרטה ברמת גן

תל נפוליאון, גבעת נפוליאון, או בערבית תל ג'ריסה, הוא אתר ארכאולוגי שנמצא בסמוך להצטלבות נחל הירקון ונחל איילון. הוא זכה לשמו על שם צבאו של המצביא הצרפתי נפוליאון בונפרטה, שיש הטוענים שחנה כאן עם צבאו, בעת שכבש חלקים מארץ ישראל בשנת 1799. האגדה, אגב, מספרת שאת הגבעה הקימו חייליו של נפוליאון בונפרטה בתוך לילה אחד, בכדי להעמיד עליה את התותחים שלהם. אבל זו רק אגדה, כי ממצאים מראים בפירוש שהתל היה קיים אלפי שנים לפני כן.

יש מהתל תצפית פנורמית מרהיבה, על כל הסביבה ולכל הכיוונים העירוניים ומה שאחריהם. שטחו של התל הוא כ-40 דונם וצורתו צורת אוכף. גובהו של תל נפוליאון הוא 38 מטרים מעל פני הים. תוכלו לראותו ולעלות עליו, אם תלכו מרחק קטן, של כמה מאות מטרים מ"שבע טחנות" שבפארק הירקון.

אבל תל נפוליאון הידוע גם כתל ג'רישה, תל גריסה או גבעת נפוליאון, הוא לפני הכל תל ארכאולוגי שנמצא בעיר רמת גן, מדרום לנחל הירקון וממזרח לנחל איילון. אמנם כמעט ואין מה לראות עליו מבחינת ממצאים ארכיאולוגיים, אבל יש כאן שרידים של בור ממערכת מים כנענית. תל נפוליאון נושא אמנם את שמו של בונפרטה, אבל ההיסטוריה של התל היא מוקדמת הרבה יותר. התגלו כאן שרידים מהמאות ה-27 עד ה-17 לפני הספירה, שרידים מהתקופה הכנענית, שהיא תקופת הברונזה המאוחרת, ואפילו סממנים פלשתיים, שיתכן שמעידים על התיישבות פלשתית במקום. יתכן שעל התל התקיימה גם תעשיית מתכות עתיקה ומשמעותית.


מבט מהיר:

https://youtu.be/nvzyqTmaJJQ


ומהאוויר:

https://youtu.be/Teea-Nd48Xo


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.