» «
ליסבון
העיר ליסבון
#על בירת פורטוגל המרתקת

ברוכים הבאים לליסבון! - זוהי עיר מרתקת שבה אפשר לפגוש, זו לצד זו, את הקידמה והמודרנה, לצד העבר של מי שהייתה פעם אימפריה ימית רבת עוצמה וממון. יש כאן אנשים נחמדים וחייכנים ומשקה הקפיריניה המרענן, שנמכר כאן במחיר של בקבוק מים.

ליסבון, ששמה הפורטוגזי הוא בכלל "לישבוא", זכתה לכינוי "עיר האור", על שום בתיה הנמוכים ורחובותיה הרחבים, שמאפשרים לשמש לשטוף כאן בעוצמה. היא עיר נמל, עם ריח של ים ועבר של ספינות. היא משתרעת על פני 7 גבעות, הניצבות על גדות נהר הטז'ו, נהר רחב ידיים ובעל אופי. זוהי עיר נינוחה ושלווה ואורבנית בו בזמן, שקסמה מתגלה תוך שיטוט רגלי בשדרות הרחבות שלה ובסמטאותיה הצרות. זו עיר מלאת מוזיאונים, עם אקווריום מרשים שהיה הראשון שנבנה באירופה ועד היום הוא מהגדולים ביבשת. יש כאן ארמונות וכנסיות מתקופת האימפריה הגדולה שפורטוגל הייתה, לצד אדריכלות עכשווית ומרשימה.

אבל האטרקציה הכי גדולה כאן היא העיר עצמה, עם האווירה הרומנטית שברחובות. ליסבון חסרה את המונומנטים המככבים בבירות אירופיות אחרות. את הקסם שלה מגלים בטיפוס על הגבעות שלה ובהליכה ברחובות ובסימטאות שבה. לכל רובע בליסבון יש את האופי המיוחד שלו. זו לצד זו יושבים שיכוני יוקרה, ליד שכונות עוני, שכביסה תלויה בהן בכל מרפסת והאי-סדר שולט, אזורי מסחר חדשניים, עם גורדי שחקים ומרכזי קניות גדולים, לצד סמטאות אפלוליות ומתפתלות וקירות עטורי גרפיטי.

יש בליסבון שדרות רחבות, לצד רחובות צרים וסימטאות קטנות. זו עיר שנעים לשוטט בה, לשבת בבתי הקפה ולהביט בעוברים ושבים, לעלות על רכבת הטראם מספר 28, זו עם קרונותיה העתיקים והצהובים, ולהגיע למקומות המעניינים שברחבי העיר, לגלות את הנוף באחת מנקודות התצפית הרבות שבה, או לרדת וללכת לאיבוד בשכונותיה הלא-ידועות.

בשעות הערב מתגלים המועדונים הקטנים שמשמיעים את מוזיקת הפאדו, האופיינית לפורטוגל. זו מוזיקת נשמה עצובה וכנה, שצליליה בוקעים בליסבון מהברים הקטנים או מחלונות הבתים. זו לא מוזיקה לתיירים, כי כמו הרמבטיקו היוונית, זו מוזיקה שמספרת את הכאבים שבגעגוע, בעוני, באובדן ובסבל, אבל בפועל מחברת ומהדקת את הרגש הפורטוגלי. בלו לצלילי הפאדו עד השעות הקטנות של הלילה ואז נסו ללכת ישר ולהגיע למיטה כדי לישון.

לעיר הזו יש נשמה. תהנו!

ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "ליסבון".


#תולדות העיר
העיר שנוסדה במאה ה-12 לפני הספירה, כתחנת מסחר פיניקית, ראתה המון כובשים שעברו כאן. מהיוונים, הרומאים, הוויזיגותים והמוסלמים, ועד למשחררים הנוצרים -לקח לליסבון המון שנים, עד שהפכה לבירת הממלכה הפורטוגלית, בשנת 1255.

ימי הזוהר של ליסבון היו במאות ה-15 וה-16, בעידן הגילויים הגדולים. באותה תקופה יצאו מכאן ספנים, מטעם הממלכה הפורטוגלית, למסעות גדולים לגילוי העולם. ואכן, ספני הממלכה מצאו דרכי מסחר חדשות, במיוחד להודו, והעשירו את האימפריה הימית הקטנה. בתחילת המאה ה-16 התרחבה האימפריה הפורטוגזית לאזורים נרחבים בעולם, מאינדונזיה ועד ברזיל. הארמונות והמנזרים המפוארים של פורטוגל נבנו באותה תקופה, כמו מגדל בלם ומנזר ז'רונימוש, שהם התזכורת הברורה לתור הזהב של פורטוגל.

אבל בנובמבר 1755 פקדה את העיר רעידת האדמה הקטלנית ואחת הקשות בהיסטוריה הכתובה. מעבר לשרפה ענקית ולצונמי ענק שהציף חלקים רבים בעיר, נחרבו מעל 80% מהמבנים בעיר, כולל ארמון המלך, מרכז העיר וספריות היסטוריות, עם שכיות תרבות חשובות. 100 אלף איש נהרגו אז. המלך ז'וזה הראשון פיקד על השיקום של העיר. השדרות הרחבות, הכיכרות היפות והרחובות המתוכננים שתראו בעיר התחתית הם העדות הברורה לעבודה המצוינת שנעשתה כאן.

200 שנה אחר כך, מ-1932, הנהיג אנטוניו סלזאר דיקטטורה קשוחה בפורטוגל. ב-25 באפריל 1974 סיימה הפיכה שקטה "מהפכת הפרחים", את הרודנות, כשההמונים החלו לחלק פרחים לחיילים. מאז החלה ליסבון להפוך לעיר אופטימית ומלאת חיים.


#מתי לבוא?
עונת התיירות בפורטוגל היא החל מסוף חודש יוני ועד אמצע ספטמבר. אבל ביולי אוגוסט חם מאוד, אתרים רבים נסגרים, והפורטוגלים עוברים לאזורי החוף ההופכים צפופים והמוניים. העונה המומלצת, אם ניתן, היא דווקא ביוני, או בסוף ספטמבר ובתחילת אוקטובר. אז פחות צפוף בפורטוגל, מזג האוויר נעים יותר ויש הנחות של ממש.

הזמן הזול ביותר לבקר כאן הוא באביב ובתחילת הסתיו.


#לינה
הכי מרכזי ולב העניינים הוא איזור בָּאיְשָׁה (Baixa) ורוּסִיוּ (Rossio), בעיר התחתית של ליסבון ובחלק המישורי של עיר הגבעות הזו, מה שהופך אותו נוח גם למי שלא בכושר שיא.

צעירים, חסונים ומי שלא מתרגשים מטיפוס במעלה הגבעה ורוצים את האזורים המגניבים בעיר - אלה יבחרו ברובע שִׁיאָדוֹ (Chiado) או ברובע בָּאְיְרוֹ אָלְטוֹ (Bairro Alto). הם יפים, שוקקי חיים, קרובים לכיכר רוסיו ומרכזיים מאד בעיר.


#תחבורה
הרכבת הקלה של ליסבון היא רכבת הטראם מספר 28, החשמלית המקומית, שמורכבת מקרוניות עץ צהובות. תוכלו להגיע בהם למקומות מעניינים רבים ברחבי העיר. קנו כרטיס יומי, שעולה כמה יורו בודדים ותוכלו לעלות ולרדת בכל מקום שתחפצו. אגב, הטראמים המודרניים נוסעים לפרברי בלם, אבל כדי לא לעמוד כל הדרך, עלו עליהם בתחנה הראשונה, שבכיכר Praça da Figueira, במקום לעלות בכיכר Praça do Comércio, שם עולים המוני תיירים ורובם עומד, בצפיפות לא קלה...

בנסיעות מחוץ לעיר זול להשתמש בדרך כלל באוטובוסים, אך בנסיעות ארוכות לעיתים הרכבת עדיפה. כרטיס Tourist ticket יאפשר לכם נסיעה חופשית בכל סוגי הרכבות במדינה.




#חסכון
לחופשה זולה משמעותית, נסו להגיע מחוץ לעונת התיירות, שחלה מסוף יוני עד אמצע ספטמבר.

סופרמרקט - לקניות זולות חפשו את הסופרמרקטים של רשת Pingo Dos ורשת Continente.

כניסה חינם לאתרים ולמוזיאונים - בימי ראשון עד השעה 14:00. תכננו את הזמן היטב והגיעו מוקדם, כי זה כולל את מגדל בלם, אנדרטת התגליות, מנזר ז'רונימוס ומוזיאון הכרכרות - כולם מבוקשים מאד.

לתחבורה ציבורית - קנו את כרטיס Lisboa card, שמאפשר נסיעה חופשית בתחבורה ציבורית, בעיר ובפרברים, כולל כניסה חופשית לכל המוזיאונים. אם לא, קנו את הכרטיס השבועי והחסכוני מאד לנסיעה חופשית, או לפי מספר הימים שתהיו בעיר.

חשמלית 28 - הטראם עם הקרוניות הצהובות הוא דרך נהדרת להכיר את העיר. קחו את האפליקציה שלנו ובכל פעם שתרעננו אותה היא תזהה מה בקרבתכם ותוכלו להאזין להסברים.


#אוכל
הכי זול וכיף בפורטוגל בכלל ובליסבון בפרט זה לסעוד במסעדות העממיות. רבים ישמחו לגלות שדגים ופירות ים הן המנות הזולות והיותר מוצלחות בהן.

מומלץ בחום לאכול את המזון הלאומי הפורטוגזי, סרדינים מטוגנים. מדובר במעדן אמיתי ועממי. במאפיית פשטייש דה בלם (Pastéis de Belém) שווה לטרוף את עוגות ה"פשטייש דה נאטה" הקטנות והנהדרות ובתחום המשקאות - את ליקר הברנדי עם הדובדבנים, שנקרא ג'ינג'יניה ונמכר בקיוסק הקטן שבכיכר סן דומינגו.


#תשר
ברוב מדינות אירופה, משום שלרוב דמי השירות כבר נכללים בתוכו, נהוג לתת כטיפ 2 יורו, בלי קשר לגובה החשבון עצמו.


#שופינג
שווה וכיף לעשות קניות בליסבון, גם בזכות המחירים הזולים משמעותית, כ-30% פחות מישראל, וגם בשל האיכות, השיק והטרנדיות האירופיים. תמצאו כאן מגוון דברים שווים - ממזכרות קרמיקה בכחול וצהוב על לבן, עבודות יד מקומיות ועד מותגי אופנה יוקרתיים ועממיים.

רחוב הקניות של העיר הוא מדרחוב אוגוסטה, שיוצא מכיכר רוסיו. יש בו נציגות של כל רשתות האופנה והמותגים החמים.

אזור הקניות המועדף על תושבי ליסבון הוא רובע שיאדו (Chiado). השילוב המוצלח שכאן, הוא בין חנויות של פעם, ובין חנויות מעצבים עכשוויים ומעודכנים. מרבית החנויות הללו מרוכזות ברחוב קרמו (Rua Carmo) וברחוב גארט (Rua Garette). לצד חנויות האופנה והעיצוב, יש ברובע גם חנויות ספרים רבות וחנויות מיוחדות. במרכז הקניות הלוהט Armazend de Chiado, יש עשרות חנויות אופנה, קוסמטיקה, מוסיקה ועוד.

מקומות מומלצים לקניות בתגית "שופינג בליסבון".


#בילויים
ראשית, כדאי לדעת שחיי הלילה בליסבון מתחילים בשעה מאוחרת יחסית, בסביבות 11 בלילה. הצעירים מרבים לבלות בבאירו אלטו. המבוגרים יותר - בפינק סטריט.

שנית, בליסבון חובה לבלות ערב אחד לפחות ב"בית פאדו". מדובר במוסיקת הנשמה הפורטוגזית המסורתית. שירי הפאדו הם מלנכוליים ומרגשים מאד והחוויה תהיה נפלאה. תוכלו למצוא אותם בשכונת הבילויים של העיר, אבל חפשו מקומיים שיושבים בו, אחרת יש חשש שמדובר במלכודת תיירים.

מקומות בילוי מומלצים בתגית "בילויים בליסבון".


#קידומת פורטוגל
+351


#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type C, E ו-F (ראו למטה קישור עם צילום).


טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה סרטון שיציג לכם את העיר במלוא יופייה:

https://youtu.be/_2vGoAzcXF0


חופשה בעיר:

https://youtu.be/EQueoZa5Pms


ומבט מהאוויר:

https://youtu.be/Hg7s2ayeYz8
קשקאיש
קָשְׁקָאִישׁ
#על פרבר היוקרה עם חוף הים הלוהט והכיפי

כ-30 קילומטר מערבית לבירה ליסבון, קָשְׁקָאִישׁ (Cascais) שבמרכז פורטוגל, היא אמנם עיירה בפני עצמה, אבל איכשהו היא נתפסת יותר כפרבר יוקרה של העיר ליסבון.

הבולט ביותר בעיירה השלווה הזו הוא חוף הים הפופולארי שלה, מהחופים המוצלחים של פורטוגל (לא לגלישה - ראו בטיפים).

אבל לא תמיד זה היה כך. עד שנת 1364, הייתה קשקאיש, הנמצאת במערב שפך נהר הטֶז'וּ (Tagus), בין רכס סינטרה (Sintra) לאוקיינוס האטלנטי, כפר דייגים פשוט. בשנה זו היא קיבלה מעמד של עיר וככל הנראה אז גם נבנתה הטירה שלה, טירת קשקאיש.

רק בשנת 1879 העיירה הפכה לאתר תיירות ולמקום מגורים יוקרתי. זה קרה כשלואיש מלך פורטוגל החליט לבנות בה את ארמון הקיץ שלו ובכך הפך אותה לאחד המקומות היוקרתיים בסביבה. אז גם הפך חוף הים שלה למבוקש בקרב תושבי פורטוגל והמאה ה-20, שהולידה את התיירות העולמית, פרסמה אותה עוד יותר.


#טיפים
אם חוף קשקאיש הוא לשיזוף וכיף, יש חופי גלישה אחרים ומעולים. אחד הוא קרקבלוש (Carcavelos) שניתן להגיע אליו באוטובוס והשני קפריקה (Caparica), שאין אליו תחבורה ציבורית אבל אפשר לעלות על uber ולהגיע בקלות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/eL3K8CN7-cc
סינטרה
סִינְטְרָה
#על העיר המקסימה שחייבים לבקר

העיר הצבעונית והציורית סינטרה (Sintra) יושבת במרכז רכס גבעות הצופה לים, כ-30 קילומטרים מליסבון. העיירה, שבעבר הייתה מקום מועדף על משפחת המלוכה הפורטוגזית ואחד המקומות שבהם הרבו במאה ה-19 בני האצולה הבריטית לבלות, היא עיירה קטנה אבל מרשימה, עם ריכוז מרתק ויפה של מצודות וארמונות עתיקים.

בעבר הייתה סינטרה עיירה של מלכים ולורדים ונותרו בה אחוזות ומבנים יפים להפליא. במרכז העיירה העתיקה תמצאו סמטאות קטנות ומתפתלות, שבהן בתי קפה קטנים, מסעדות נעימות וחנויות מגוונות המכוונות בחלקן לתיירים.

בזכות “הנוף התרבותי” שלה ובמיוחד הארמונות הקסומים, הרחובות הציוריים והסמטאות העתיקות, הוכרה סינטרה על ידי ארגון אונסק”ו כאתר מורשת עולמית.

שיטוט בסמטאות וטיפוס אל ראשי הגבעות שמסביב הם מהחוויות הנפלאות של סינטרה, אבל לא פחות נהדרים הם היערות הנפלאים, הגנים האקזוטיים והשיפולים הגולשים היישר לאוקיינוס.

מצאו זמן גם לבקר באחד מהארמונות המקסימים של סינטרה. רבים פונים אל ארמון פנה (Palácio Nacional da Pena), אבל שווה גם לתת הזדמנות לארמון מונסראט (Monserrate) ולגנים שלו.


#חופים בסביבה
לאחר הביקור בעיר תוכלו לתפוס רכבת מסינטרה אל החופים הקרובים שהם חוף מאקאס (Praia das Macas) היפה, חוף גרנדיס (Praia Grandeis) שאליו מגיעים רוב חובבי הגלישה והחופים עתירי המפרצים הנהדרים Azenhas do Mar ו-Praia do Magoito.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/-VZ0cqDJIfs
ארמון פנה
ארמון פֵּנָה בסִינְטְרָה
#על הארמון המצועצע שמזכיר את דיסנילנד

את ארמון פֵּנָה (Palacio do Pena) המפואר והססגוני בנה המלך פרננדו השני לרעייתו במחצית המאה ה-19. זהו ארמון ענק ופנטסטי שמזכיר את הארמונות של דיסנילנד, בסגנון אקלקטי ועם הרבה קיטש, אבל מלא צבע והדר, כאילו יצא מאגדה כלשהי.

בעבר שימש הארמון כמעון הקיץ של בית המלוכה הפורטוגזי. לסינטרה היה יתרון בעונת הקיץ, בהיותה קרירה יותר מאשר ליסבון והיה נעים יותר למלך ולמשפחתו לשהות בה.

את הארמון הקיים בנו על בסיס מבנה של מנזר עתיק שננטש במאה ה-19. הארמון נבנה כאן מחדש ובהרחבה, בין השנים 1842–1854. בנה אותו המלך פרדיננד השני שפסלו מוצב בכניסה לחדרי הארמון, לכבוד רעייתו, המלכה מריה השנייה.


#מה יש כאן?
המבנה מזכיר פנטזיה דמיונית ססגונית ומקסימה, כאילו היה חלק מאגדת ילדים שהייתה באמת. שימו לב למגדליו הצהובים והוורודים של הארמון, לגשרי העץ ולפסלים הרבים שבו, המשרים עליו אווירה מיוחדת.

בסיור בתוך חדרי הארמון תוכלו לראות את חדרי שינה וההלבשה של משפחת המלוכה הפורטוגזית. ואפילו את כלי האוכל המקוריים ששימשו את המלך ומשפחתו. שימו לב בחדרים לריהוט המקורי של משפחת המלוכה, שחלק ממנו הובא במיוחד מאמריקה הדרומית.

פריט מאד מעניין כאן הוא מכשיר הטלפון הראשון של פורטוגל, שמטבע הדברים היה ברשותו של המלך.

מהארמון יש תצפית נהדרת אל נוף היערות והפארק הירוק שמסביב. ביציאה אל מרפסת הארמון ניתן לראות את האוקיינוס האטלנטי ולהשקיף אל שפך נהר הטֶז'וּ (Tejo) המרשים.


#אדריכלות הארמון
ארמון פֵּנָה (Pena) נחשב לאחד מהארמונות היפים ביותר של מלכי פורטוגל ואף הוכרז כאתר מורשת עולם של אונסק”ו,

בניגוד לארמונות אחרים, בפורטוגל בפרט ובאירופה בכלל, "פֵּנָה" הוא ארמון קטן יחסית וחדריו לא גדולים. סגנונו האדריכלי הוא אקלקטי והוא משלב השפעות שונות ומגוונות. לא סתם הוא מזכיר מבחוץ טירה מצועצעת מהאגדות.

כך או כך, הארמון הוא דוגמה ייחודית לאמנות רומנסקית, מעורבת במרכיבים שונים מסגנונות נוספים. הסממן הבולט ביותר למרכיבים הללו הם האלמנטים המנואליים שבהם הוא מעוטר, עם שלל האריחים הצבעוניים והקישוטים שהותקנו בו.


#גני הארמון
את הארמון מקיף פארק "פֵּנָה" עתיר הגנים, שבתוכו נמצא הארמון. בפארק, שמזכיר עולם דימיוני שנלקח מסיפורי ילדים, תוכלו לראות מבנים בסגנון ערבי, בריכות עם ברבורים שטים בשלווה ועצים עתיקים ומרשימים. הגנים כאן יפים להפליא ונעימים.

חלק מהקסם של הפארק הנרחב הזה, 2 קמ"ר גודלו, הוא בעצים ובצמחיה שהובאו לכאן ממקומות שונים בעולם ונשתלו במקום.


#טיפים
סיבוב ההליכה בפארק שמסביב לארמון לוקח כשעה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/nGvRhy9Ex5o

פורטוגל

ארמון ופארק מונסראט
ארמון ופארק מוֹנְסֶרָאט
#על הארמון והפארק של מוֹנְסֶרָאט

ארמון מוֹנְסֶרָאט (Palácio de Monserrate) שבעיר סִינְטְרָה הוא ארמון ויקטוריאני השוכן ביער רומנטי ונהדר.

מי שאחראי לעיצובו של הארמון הוא סר פרנסיס קוק, סוחר בריטי עשיר מהמאה ה-19, שעסק בטקסטיל והיה אחד משלושת האנשים העשירים בבריטניה. אותו קוק היה אספן וחובב אמנות והוא הפך את הארמון והפארק שלו לפרויקט שבו מימש את הפנטזיות העיצוביות שלו.

העיצוב שבחר קוק למקום היה ברוח האמנות האקלקטית, לפיו הוא שילב בו שלל סגנונות והשפעות מגוונות, כולל מוריות, גותיות, הודיות וכמובן מאלה של התנועה הרומנטית, התנועה השלטת באמנות באותה עת.

הסגנון האקלקטי-רומנטי השולט בארמון ובגניו, אופייני כיום למקומות נוספים בסינטרה, וניתן למצוא אותו גם בארמונות אחרים בה, דוגמת ארמון פֵּנָה.


#על גולים, סוחרים ומשוררים - תולדות הארמון
ארמון מוֹנְסֶרָאט (Palácio de Monserrate) הוא ארמון שהיווה במשך השנים בית לכמה דמויות מרתקות וססגוניות במיוחד. הארמון נולד על חורבותיה של קפלה נוצרית שעמדה כאן ונחרבה ברעידת האדמה של 1755. היא הוקדשה ל"גבירתנו ממונסראט", פסל נערץ של מרים הבתולה וישו התינוק, המצוי בכנסייה של מנזר מונסראט בקטלוניה שבספרד.

הארמון הניאו-גותי הוקם בשנת 1789, על חורבותיה של הקפלה החרבה והבית החל להחליף ידיים במהירות. עם הזמן ייתווספו לו גם הגנים המעוצבים שלו.

לקראת סוף אותה מאה, בשנים 1796-1793, התגורר כאן סופר בריטי מצליח ועשיר כקורח בשם ויליאם בקפורד. בקפורד עזב את אנגליה והגיע לכאן, לאחר שנתפס במיטתו עם ילד בן 13 ועורר שערורייה. יחסים חד מיניים היו עניין פלילי באנגליה של אותם ימים. במקביל, לא מעט שמועות ייחסו אז לבקפורד עיסוק במאגיה שחורה והרכילות אף ידעה לספר אז שבת דודו קוראת לו "לוציפר השני". זה לא היה פשוט עבור מי שכונה על ידי הלורד ביירון "בנה העשיר ביותר של אנגליה" ולכן הוא התחמק במהירות מהאי הבריטי.

כך או כך, בקפורד התגורר בארמון מונסרט, ביחד עם אשתו ובתו. לאחר כמה שנים נטש את הארמון וחזר והתיישב באיזור מבודד באי הבריטי.

ב-1809 ביקר במונסראט הלורד ביירון, מהמשוררים הרומנטיים הגדולים של אנגליה. הוא מצא את גני הארמון נטושים, כשצמחים גדלים בהם פרא. ביירון יקדיש לארמון הנטוש של מונסראט בית בשירו "העלייה לרגל של האביר הרולד". מילותיו המלנכוליות, על גן העדן שננטש ועל תהילת העבר שקמלה בסביבת הארמון, שזורות ביופי ובהוד שהוא מוצא בשממה. כל אלו העניקו למונסראט הילה רומנטית, שהפכה אותו ליעד קבע של מטיילים זרים בסינטרה, ובמיוחד האנגלים שבהם.

במחצית השנייה של המאה ה-19 רכש את המקום סר פרנסיס קוק, מי שהיה סוחר בריטי עשיר וידוע מאד. קוק החליט לשקם את ארמון מונסראט וגניו ולהפוך אותם למעון הקיץ שלו. הוא שיפץ ושיקם את הארמון ברוח האקלקטית ורומנטית, עם השפעות סגנוניות גותיות, מוריות והודיות. קוק גם הביא גנן מומחה מאנגליה, שנטע את היער הנהדר, שמקיף כיום את הארמון.

מלך פורטוגל באותה תקופה, לואיש הראשון, התפעל מהתוצאה והפך את קוק אז לרוזן ממונסראט.

מאה שנים אחר כך, בשנת 1949, רכשה הממשלה הפורטוגלית את הארמון והאדמות שלו ומאז הוא מנוהל כחלק מאוצרות הטבע והתרבות של סינטרה.

בתחילת המאה ה-21 הוחלט על שיקום ושחזור מקיפים למקום. בשנת 2010 נפתח ארמון מונסראט שוב לקהל, כשהוא מוכן לקבל את התיירות של המילניום החדש.


#גני הארמון
הגנים של מוֹנְסֶרָאט מכילים מגוון זני צמחים מכל העולם. הללו מסודרים לפי האזור הגיאוגרפי - ביניהם הגן המקסיקני, הגן היפאני וכן הלאה.

התוצאה המיוחדת של המיון הזה היא שהגן מכיל מעין סצנות בוטאניות שונות ומיוחדות, הפזורות ברחבי הפארק, לצד השבילים המפותלים שבו, בפינותיו הגלויות והנסתרות, על שפת האגמים הקטנים ובצד המפלים.


#טיפים
אם תביאו לכאן קצת אוכל טוב, תוכלו לעשות פיקניק בחיק הטבע, בפינה הנחמדה עם שולחנות העץ, שליד אזור החנייה שמחוץ לפארק.

הפארק גדול וההליכה בו יכולה להיות לא קלה. אם אינכם מיטיבי לכת, תשמחו להיעזר בהסעות שמוצעות כאן בין חלקי הפארק השונים, בעונת התיירות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/iPXfLadftDc
קאבו דה רוקה
קָאבּוּ דָה רוֹקָה
#על הנקודה המערבית ביבשת אירופה

קָאבּוּ דָה רוֹקָה (Cabo de Roca), שפירושו "כֵּף הסלע" או "מפרץ הסלע", הוא הנקודה המערבית ביותר ביבשת אירופה. אין ביבשת הזו נקודה מערבית יותר וזה גם המקום שבו חשים היטב את עוצמתו של הטבע והאוקיינוס הפרוש לפניכם.

הכף נמצא במערב פורטוגל, כ-42 קילומטרים מערבית לבירה ליסבון, על גבי צוק המתנשא לגובה של 140 מטרים מעל למימי האוקיינוס האטלנטי.

את הנקודה המערבית ביותר של אירופה היבשתית הכירו כבר הרומאים, שכינו את המקום "פרומונטוריום מאגנום" (Promontorium Magnum), בלטינית "חצי האי הגדול".

בעידן התגליות, בו מילאה פורטוגל תפקיד מוביל, הוא כונה בשם "כֵּף ליסבון". הקשיבו לנהמת הגלים ונסו לדמיין את העוצמה שחשו המקומיים בימי קדם, כשניצבו כאן, על קצה המצוק הזה.

הסמל הבולט של קָאבּוּ דָה רוֹקָה בימינו הוא המגדלור המרשים שבו, שצופה אל האוקיינוס האטלנטי ונחנך כאן בשנת 1772. יש עליו עמוד אבן הנושא צלב ולוח עם הקואורדינטות הגאוגרפיות של הכף. על הלוח כתובים גם דבריו של לואיש דה קמואש, המשורר הפורטוגזי בן המאה ה-16 על המקום "...שבו היבשה מסתיימת ומתחיל הים שאין לו סוף"



#רגע על הטבע שכאן
מעבר למיקומו המיוחד, כף הסלע, או קָאבּוּ דָה רוֹקָה, הוא מקום מרשים במיוחד ופראי, שבו נושבות רוחות חזקות מהאוקיינוס האטלנטי.

בכל שעה יש כאן קסם אחר. בשעות הבוקר עוטה הכף מרבדים של פרחים באביב. הפריחות כאן נהדרות, במיוחד בזכות המשקעים הנהדרים שיורדים במקום הרם, שנמצא על מצוק המתנשא מעל חופו של האוקיינוס.

בשעות אחר הצהריים, עורכים כאן עופות שונים, במיוחד הקורמורנים הנהדרים, את מופעי ההיפוכים הנפלאים שלהם באוויר.

המגיעים לכאן לקראת שקיעה, יגלו כמה שהמקום הזה יכול להיות גם מפעים ורומנטי לאוהבים. האופק פרוש לקראתכם - פשוט רוצו אליו...


מבט מקרוב:

https://youtu.be/9xckycCbQtg
הארמון הלאומי של סינטרה
הארמון הלאומי של סִינְטְרָה
#על הארמון עם צמד הארובות הענקיות

ממש במרכז העיר נמצא הארמון הלאומי של סינטרה (Palacio Nacional do Sintra), שסימן ההיכר שלו הן שתי ארובות הענק הבהירות שעולות מהמטבח ונראות למרחק רב.

הארמון הזה שימש עד תחילת המאה ה-20 כארמון הקיץ של בית המלוכה. האחרונה שהשתמשה בו הייתה המלכה מריה-פיה, סבתו של מלך פורטוגל האחרון.

באחד מחדרי הארמון הלאומי, שנבנה במאה ה-16, נאסר המלך פדרו השני על ידי אחיו. במשך זמן רב הוא ישב בו כאסיר ולבסוף הוא מת כאן, תוך שהוא מאזין למיסה מבעד לסורגים.

בחדר ה"שיריון" של ארמון סינטרה הלאומי תמצאו מגוון כלי נשק היסטוריים שהיו שייכים לבית המלוכה ולשומרים שלו.


#הסיפור שמאחורי אולם העורבים
אחת האטרקציות המרכזיות של הארמון של סינטרה היא אולם העורבים (Sala das Pêgas). הוא נקרא כך מפני שעל תקרתו מצוירים 134 עורבים, כנראה כמספר נשות החצר בימי המלך ז’ואו הראשון.

הסיפור ההיסטורי החביב הוא שמלכתו, פיליפה מלנקסטר, תפסה אותו אז, כשהוא במצב אינטימי עם אחת מנשות החצר שלהם. את התשובה הספונטנית שנתן המלך למלכה, "עשיתי לה טובה", בפורטוגזית “Por-Bem”, כתבו כאן על כל אחד מהעורבים שעל תקרת האולם והשאלה שנותרה פתוחה האם הוא עשה טובה לכל 133 הנשים האחרות שבארמון...


מבט מקרוב:

https://youtu.be/HdC2Xu3ZFu4
המבצר המורי
המבצר המוּרִי בסִינְטְרָה
#על המבצר שהשאירו המוּרִים בסינטרה

3.5 קילומטרים ממרכז סינטרה, על הכביש המוביל לארמון פנה, נמצאת מצודת המוּרִים, או המבצר המוּרִי של סינטרה (Sintra Moorish Castle). זהו אחד האתרים המיוחדים שבעיירה היפה הזו ומעל 1,000 שנה שהוא צופה עליה מלמעלה.

טיול בין החורבות הרומנטיות של המבצר ותצפית על סינטרה ועל הסביבה הם פשוט חובה כשנמצאים בסביבה. גם מי שלא חייבים טירות חרבות או עתיקות בכלל, יגלו שהסיור בפארק הירוק של המצודה הוא תענוג אמיתי. בזכות מגדלי התצפית של המצודה והמרפסות שלה, תוכלו כאן ליהנות גם מהנופים הנהדרים שנשקפים מנגד.

את המבצר הקימו במאה ה-8 המוּרִים, המוסלמים מצפון אפריקה, מי שכבשו בימי הביניים את פורטוגל וספרד. מכאן גם שמו, מצודת המוּרִים (Castelo dos Mouros). המבצר הוקם בראש הגבעה החולשת על העיירה כולה, בכדי לשלוט עליה ועל הסביבה כולה.

כבר במאה ה-11 מוזכרת המצודה הזו בכתביו של הגאוגרף בן התקופה אל-בקרי. מאה שנה אחר כך, בשנת 1147, המבצר נכבש על ידי הנוצרים במסגרת מסע הרקונקוויסטה, בעברית "הכיבוש מחדש". אז מיהר אפונסו הראשון, מלך פורטוגל, לבנות כנסייה בתוך חומותיו.

במאה ה-15 המבצר ננטש ועם השנים נותרו ממנו רק חורבות. רק במאה ה-19, כשמלכי פורטוגל עברו אל ארמון הקיץ שלהם שבסינטרה וטיפחו את האזור כולו, נבנו הכנסייה הקטנה שבמבצר ואגפים נוספים.

כיום, המבצר המוּרִי שמור היטב ואפשר לטפס בכמה מדרגות אל מעל החומות ולצפות בנוף עוצר הנשימה הנשקף מהן. הביטו למטה ותראו את סינטרה הנפלאה. מבט מערבה יראה לכם את הגבעות שמסביב ואת האוקיינוס הקרוב.


#מסלול הליכה
אוהבים לטייל? - יש מסלול הליכה מקסים, באורך של כ-4 קילומטר בעלייה, המוביל מסינטרה וילה שבתוך היער ועד למבצר המוּרִי.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/zYDl-UTQJ_I


באר ההתקבלות
באר ההתקבלות
#על הבאר הלוליינית של סינטרה

באר ההתקבלות (Initiation Well) היא באר הבנויה קומות קומות. היא יורדת למטה, לעומק של 27 מטרים בלבד, אבל זה נעשה במדרגות לולייניות שלא נגמרות. האדריכלות שלה מרתקת ויפה להפליא ובתחתיתה מצויר הצלב הטמפלרי.

יש לבאר הזו מטרה רוחנית, שנעה בין מוות ללידה. כשיורדים בה, קשה שלא לחוש את התחושה המעיקה של ירידה אל הבור האחרון. כשיוצאים ממנה - התחושה היא של לידה ויציאה אל העולם המואר, מלא החיים.

בין אם הולכים ושוקעים בחשיכה, או שהולכים ויוצאים לאור, באר ההתקבלות בנויה כך שתוביל את המאמין במסע של גילוי עצמי ולידה מחדש.

למעשה יש שתיים כאלה. הבארות הללו נבנו והיו שייכות פעם לבּוֹנֶה חָפְשִׁי שנהג לערוך בהן טקסים מיסטיים, כמו שעושים הבונים החופשיים לא פעם. המדהים הוא שמעולם הבארות הללו לא שימשו לשאיבת מים מהאדמה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/4wKFbikaJW0


ומבט נוסף אל הבאר והמדרגות הלולייניות שלה:

https://youtu.be/iqcbRS9xQ5k


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.