» «
בזיליקת סן פייטרו אין וינקולי
בזיליקת סן פייטרו אין וינקולי
#על הבזיליקה שבה נמצא פסל משה רבנו
על גבעת האסקלין ברומא, לא רחוק מהקולוסיאום, באזור של סמטאות שקטות ועתיקות, נמצאת בזיליקת סן פייטרו אין וינקולי (San Pietro in Vincoli), בעברית "פטרוס הקדוש בשלשלאות".

איש לא היה מתעניין בבזיליקה חסרת החשיבות הזו אלמלא העובדה שבה נמצא אחד הפסלים המפורסמים בהיסטוריה, פסל שהפך לסמל אייקוני של פיסול הרנסנס. זהו הפסל "משה" של מיכלאנג'לו.

רק התור הארוך של המבקרים מסגיר את העובדה שהבזיליקה חשובה. היא נבנתה בראשית המאה ה-5 והאפיפיור סיקסטוס השלישי (440-432) הכריז עליה כעל מקדש לשימור השלשלת שבה נכבל לפי האמונה השליח פטרוס בירושלים, כשנאסר על ידי הרומאים.

עוד שלשלת נוספה עם הזמן ולגביה נטען שבאמצעותה נכבל פטרוס ברומא. האגדה הנוצרית גורסת שבדרך נס התחברו שתי השלשלאות במאה ה-13 לאחת. כיום מוצגת השלשלת מתחת למזבח הראשי בבזיליקה.


#על פסל משה בבזיליקת סן פייטרו אין וינקולי
בבזיליקה הזו נמצאת אחת מעבודות האמנות המפורסמות ביותר בעולם. זהו פסל "משה" מאת האמן המפורסם מיכלאנג'לו. הפסל מציג את דמותו של משה רבנו, כפי שראה אותו האמן. מיכלאנג'לו פיסל אותו בתחילת המאה ה-16, בתקופת הרנסאנס, זמן קצר אחרי שהוא פיסל את "דוד" המרהיב. הפסל המרשים הזה עשוי שיש וגובהו 2.35 מטרים.

במקור, פסל "משה" נועד להיות פריט אחד מרבים, בתוך מצבה מפוארת שהזמין האפיפיור יוליוס השני, למצבתו שלו. אבל לאחר מותו של האפיפיור הכינו לו מצבה פשוטה יותר ו"משה" הפך לפסל בזכות עצמו ולמעשה הפסל החשוב מכולם.

אחד הפרטים המעניינים בפסל הוא הקרניים שיוצאות מראשו של משה בפסל. לא ברור בדיוק מה הסיבה לקרניים הללו. הסברה היא שמקורן בפסוק מספר שמות בתנ"ך, שתיאר את משה רבנו במילים "וַיְהִי, בְּרֶדֶת משֶׁה מֵהַר סִינַי...כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו"(שמות ל"ד כ"ט).

נראה שמה שבלבל את האמן לחשוב על קרניו של משה שלו, היה התרגום השגוי שניתן למילה "קרן" כאיבר בגוף ולא כקרן אור. לא ברור אם זה הגורם לקרניים הללו, שכן מיכלאנג'לו היה משכיל ובעל ידע רב בשפות וקשה להאמין שלקח את התרגום הזה בחשבון, אבל זה אחד ההסברים היחידים שמתקבלים על הדעת, מה עוד שהקרניים שבראשו של משה הן מוטיב שהופיע בכמה פסלים וציורים בתקופת הרנסנס.

ואגב, שימו לב לפסלים המרשימים הניצבים משני צידיו של משה. אלו הן דמויותיהן של האמהות התנ"כיות - לאה ורחל.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Ow36PAAqdW4


ביקור במקום:

http://youtu.be/ctU5BiMMXiI


משה:

https://youtu.be/SgpHRfubfXU
אגנט ואיש הים
אגנטה ואיש הים
#על הפסלים המשוחחים ביניהם במים

אגנטה ואיש הים (Agnete og Havmanden) הוא שמה של קבוצת פסלי ברונזה מהפנטת, של איש ים ושבעת ילדיו. הפסל, מהפחות מוכרים מחוץ לקופנהגן, מצוי בתעלת שלוצהולם (Slotsholm) שבעיר, ליד גשר הויברו (Højbro).

קבוצת הפסלים נמצאת מתחת לפני המים, אך נראית מבחוץ כקבוצת אנשים אמיתיים הצוללים ביחד. בלילה הם יוצרים הפסלים המוארים בתוך המים רושם שהוא עוד יותר מרתק ומסתורי מאשר ביום.

מאחורי "אגנטה ואיש הים" יש סיפור עממי מרגש ואף שובר לב. עוד מעט נשוב אליו. אבל נמליץ לכם לנסות ולהגיע למקום כחלק מטיול הליכה בעיר. כך תרוויחו, ביחד עם המראה הקסום של הפסלים מתחת לפני המים, גם כושר וטיול רומנטי או משפחתי של ערב.


#הסיפור שמתאר הפסל
יש סיפור מאחורי העבודה האמנותית הזו. מדובר בבבלדה מהמאה ה-18 עם אגדה סקנדינבית מימי הביניים, שעדיין קיים ויכוח אם מקורה הוא עממי או ספרותי אמנותי.

הסיפור הוא על איש ים, יצור המקביל לבנות הים אבל זכר. חצי גופו העליון הוא של אדם וחציו התחתון דג. איש הים מתאהב על היבשה באגנטה, שהיא אישה אנושית ואם לילדים. הוא משכנע אותה להשאיר את ילדיה מאחור ולבוא להתגורר איתו בים. היא אכן עושה זאת ויולדת לו שבעה ילדים.

יום אחד אגנטה שומעת את צלצול פעמוני הכנסיות שבחוץ. היא מתגעגעת מאוד וברשות בעלה היא שבה לאדמה, בכדי לבקר בכנסייה. הבלדה מספרת שכשהיא נכנסת לתוך הכנסייה מתרחקים מאגנטה כל פסלי הקדושים הפזורים באולם...

בהמשך פוגשת אגנטה את אמה ומספרת לה על חייה החדשים בים. מכאן יש גרסאות שונות לסוף הסיפור... אתם כבר מבינים מהן, אבל מה דעתכם? - האם אגנטה תנטוש את איש הים וילדיהם שבמעמקי הים ותשוב למשפחתה שביבשה? או שהיא שבה לים, אל איש הים ולילדיה הימיים גם הם?

הפסלים שבמים מציגים את איש הים ואת שבעת בניו, המתחננים בזרועות מושטות ומבקשים מאגנטה לשוב הביתה. פיסלה אותם בשנת 1992 הפסלת, צלמת וסופרת הדנית, סוסטה בונן (Suste Bonnen).


מבט מקרוב:

https://youtu.be/gFMWterk8f0
פסל הדרקון
פסל הדרקון
#על פסל הדרקון יורק האש

אחת האטרקציות הנחמדות שלרגלי גבעת ואוול הוא פסל הדרקון של וַאוֶול (Smok Wawelski), היורק אש מלועו כל 5 דקות.

פסל הארד של הדרקון, שנקרא גם "דרקון וואוול", נמצא ליד מערת הדרקון (Smocza Jama). בה התגורר, לפי אגדה מהפולקלור הפולני, דרקון ואוול האגדי.

הדרקון הזה הוא חלק מהמיתוס על יסוד העיר קרקוב. לפי האגדה, במנהרות שבגבעה חי דרקון ענק. הדרקון הטיל אימה על תושבי הסביבה, מכיוון שהוא נהג לטרוף את בתולות העיר. בכדי להביסו, החליט בנו של המלך, הנסיך הפולני האמיץ קראקוס, לנצח את הדרקון בעורמה. הוא מילא כבש שלם בגופרית בוערת והגיש אותו לדרקון. הדרקון טרף את הכבש במקום. האש ניצתה בו מיד והוא מת. כך הביס הנסיך את הדרקון האימתני ושיחרר את אנשי האזור מאימתו. אותו נסיך הוא שייסד את מצודת ואוול בקרקוב, שהייתה אז בירת פולין.

חוץ מ"פסל הדרקון" שכאן ליד המערה, תוכלו עד היום לראות בקתדרלת ואוול, שעל תל ואוול, את פסל הדרקון שניצב בה. עוד בכנסייה הזו ניתן לראות תבליט המנציח את הנסיך קרקוס, לאחר שהביס את הדרקון והקים, לפי האגדה, את המצודה שבמקום.

חובבי הקולנוע שבכם יופתעו ללמוד שהפרסים המוענקים בפסטיבל הקולנוע של קרקוב, נושאים את שמו של הדרקון של ואוול.

בכל מקרה, לאחר שסיימתם להשקיף על הדרקון פולט הלהבות, היכנסו למערה הסמוכה אליו. במערה הזו שכן הדרקון האימתני לפי האגדה והיא נקראת... נכון, "מערת הדרקון". במערה האפלולית הזו תוכלו לעשות סיור קצר ונחמד.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/jEfTx9ChvFg


ביקור במקום:

https://youtu.be/IwcirFJAzUw
פסל הארי ג'רום
פסל הארי ג'רום
#על פסל הרץ בסטנלי פארק

פסל הארי ג'רום (Harry Jerome Statue) שניצב בחומת הים של סטנלי פארק הוא פסל ברונזה בגובה של 9 מטרים, שמהווה אייקון פיסולי של ממש בפארק הפופולרי.

זהו פסל מלא תנועה ואנרגיה, שבו נראה הרץ הנרי "הארי" וינסטון ג'רום, מגדולי הספורטאים של קנדה, בעת הריצה.


#מי היה הארי ג'רום?
הארי ג'רום היה אצן מסלול ושדה, מגדולי האתלטים בקנדה ובעולם. הוא ידוע במיוחד בהיותו האצן השני בהיסטוריה שקבע זמן של 10.0 שניות בריצת 100 מטר ושיאו בריצה הזו החזיק כמעט עשור.

כבר בילדותו הצטיין בבייסבול, בכדורגל ובהוקי והתגלה כבעל יכולת ספורטיבית מרשימה. דרכו כספורטאי דגול החלה כבר בגיל 18. בעודו בתיכון, שבר ג'רום את השיא הקנדי בריצת 220 מטרים, שיא שעד אז לא נשבר, במשך 31 שנה!

להארי ג'רום היה הספורט הדרך הטבעית לתהילה, שכן הוא היה בן למשפחת ספורטאים, שייצגה את קנדה בתחרויות ספורט רבות. גם סבו, ג'ון הווארד, השתתף באולימפיאדה של 1912 ואחותו, ואלרי ג'רום, ייצגה את קנדה באולימפיאדת רומא ב-1960.

בתחילת שנות ה-60 סבל ג'רום מפציעות קשות. רבים חשבו אז שהוא לא יחזור להתחרות שוב, אבל כמו הספורטאים הגדולים ביותר, הוא עשה קאמבק מדהים ושבר אחריו עוד ועוד שיאים.

בשנת 1982 והוא בן 42 בלבד, הלך הארי ג'רום לעולמו, כתוצאה ממפרצת במוח. קנדה זוכרת אותו ואת מורשתו, שתמציתה מתגלמת במוטו שלו: “!Never give up” - לעולם לא לוותר!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/vHZuNtNIAc8


והפסל באטרקציות של סטנלי פארק:

https://youtu.be/hvMuRuod4cc

פסלים

אינוקשוק
אינוקשוק
#על הפסל שהיה לסמל האולימפיאדה של ונקובר

בתור סמל משחקי החורף האולימפיים בוונקובר 2010 שימש ה"אינוקשוק" (Inukshuk). מקור הסמל הזה בא מהתרבות האינואיטית, של הילידים האסקימואים בצפון קנדה. הסמל מסמל חברות וחבר בתרבות זו.

בימי קדם פסלים בסגנון זה שימשו את האינואיטים, בתור אבני דרך, סימני ניווט פשוטים ואנדרטאות.

סמל האינוקשוק לאולימפיאדת החורף הוצג כבר באפריל 2005 כסמל המשחקים של אולימפיאדת החורף, שעתידה להתקיים בוונקובר 5 שנים אחר-כך.

במקור נוצר הפסל שנקרא "אינוקשוק" על ידי האמן ג'ורג' נוריס ונבנה בצפון קנדה. בניית הפסל הייתה לקראת תערוכת "אקספו ונקובר 1986" והוא הוצב מאז במפרץ האנגלי (English Bay) באזור ונקובר.

אגב, בהמשך למשחקים החורף בוונקובר, השתמשה ב"אינוקשוק" גם "אייר קנדה", חברת התעופה הלאומית של קנדה. הוא צויר אז על צי מטוסי ה"בואינג 777" שלה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/VFsVXpuy11w


נגני חמת חלילים ואינוקשוק:

https://youtu.be/zAbvPDRRGp0


ואינוקשוק דומה על הר וויסלר:

https://youtu.be/-rswu67FaOg
פסלו של סר סטמפורד ראפלס
פסל סטמפורד ראפלס
#על פסלו של האנגלי שהחל את הקולוניאליזם הבריטי בסינגפור

פסלו של סר סטמפורד ראפלס (Statue of Sir Stamford Raffles) הוא פסל שניצב על רציף הקי בואט (Quay Boat), במקום שמסמל את הגעתו של הבריטי הזה, האיש שהיה הראשון להבין את הפוטנציאל של האזור ויצר במו מעשיו את ההצלחה הכלכלית האדירה, שממנה נהנים כיום תושבי סינגפור.

הפסל מנציח את מייסד סינגפור סיטי, הקולוניאליסט הראשון שהגיע לאי והחל את ההצלחה בה. הסיפור מתחיל בשנת 1819, כשהגיע לסינגפור סטמפורד ראפלס, קצין מוכשר ושאפתן, שהיה אז מושל ג'אווה הבריטי.

ראפלס זיהה את מיקומה האסטרטגי של סינגפור, היושבת ממש בשער הכניסה והיציאה של מצר מלאקה והחליט להקים שם נמל. הוא פנה אל הסולטאן ג'והור בבקשה לקנות שטח ביצתי בדרום האי סינגפור. בשטח שקיבל, ראפלס הקים נמל פטור ממכס ואפשר התיישבות ופעילות עסקית בו להמוני סוחרים מכל האזור. הללו, מסתבר, ביקשו להימלט מהמיסים הגבוהים והמגבלות החמורות שהטיל עליהם השלטון הקולוניאלי ההולנדי, הקולוניאליסט הרשמי של האזור באותה תקופה.

הנמל שהוא הקים גדל במהירות והפך להצלחה כלכלית של ממש. הצלחתו האדירה של הנמל הביאה את מנהיגי האימפריה הבריטית להעריך את פעולתו של ראפלס. בשנת 1823, כשהוא עזב את סינגפור, היו בה כבר נמל ועיר גדולים שהמשיכו להתפתח במהירות אדירה. שנה אחר-כך כבר השתלטו הבריטים על כל האי והדרך לשמיים של סינגפור הייתה פנויה.

כיום זוכה ראפלס להערכה אדירה כאן, כמי שמעשיו וחזונו הביא לשגשוגה הכלכלי של סינגפור כעיר נמל, שנתיב השיט העובר בה הוא מהעמוסים ביותר בעולם והפך את האי הקטן לריכוז אדיר של עושר והון.


זריחה על הפסל:

https://youtu.be/WT2jNuPy_cc


פסלים חדשים שצורפו אליו לאחרונה:

https://youtu.be/A5o2yKtiYOA


אשלייה מהפסל:

https://youtu.be/nPxlPpiqY64


בלוגרים:

https://youtu.be/_yI1L6sQ0o4
פסל הנס כריסטיאן אנדרסן
פסל הנס כריסטיאן אנדרסן
#על פסלו של כותב סיפורים הנפלאים לילדים שלא זכה להיות אבא

פסלו של הנס כריסטיאן אנדרסן (Statue of H.C. Andersen), מוקדש לסופר הילדים הנודע, בן המאה ה-19, מי שנחשב לבן העיר המפורסם ביותר ולסופר הלאומי הדני.

הנס כריסטיאן אנדרסן, סוג של גיבור לאומי בדנמרק ומי שחיבר עשרות אגדות ילדים המוכרות בכל העולם, נולד בשנת 1805 וגדל בעוני בעיר אודנסה. חיי הרחוב, המסורות המקומיות ותיאטרון הבובות של אודנסה הותירו בו חותם לכל חייו. אבל העוני בו חייתה המשפחה, חייב אותו לצאת לעבוד בגיל צעיר. זה כמעט ולא הותיר לו אפשרות ליהנות מחינוך בבית הספר. התחליף שהוא מצא היה בתחביבים כמו ריקוד, תפירת בגדים, שירה ובנייה והפעלה של תאטרון בובות.

בגיל 14 הנס עזב את ביתו ויצא לבדו לקופנהגן. כשהצליח להתקבל ללימודים בבית הספר המלכותי, הוא הצטיין ואף זכה ממלך דנמרק למלגה שאפשרה לו לעשות את מסעו הראשון בחו"ל.

אחרי עוד כמה שנים קשות ועניות הוא החל לזכות בהערכה. בהדרגה החלו אחרים לזהות את כשרונותיו וכמו "הברווזון המכוער", מהאגדה שהוא כתב, למעשה על עצמו, הוא החל הופך לברבור של ממש. כך הוא זכה, בשנת 1835 ובגיל 30, להצלחה באוסף האגדות הראשון שפרסם.

הנס המשיך להתגורר בקופנהגן רוב שנותיו. ביחד עם אהובתו, הזמרת השוודית ג'ני לינד, הוא החליף בה דירות רבות ומכאן יצא רק למסעות וטיולים.

בחייו אנדרסן כתב 168 אגדות ילדים, מהיפות והאהובות ביותר בעולם. במהלך השנים הוא התגלה לא רק כסופר ילדים מוערך, אלא גם כמבקר ועיתונאי. על עשרות המסעות שערך ברחבי אירופה ומחוץ לה, הוא נהג לכתוב גם מאמרים וספרי מסע מרתקים ופופולריים. הצלחת הספרים הללו מחקה את הדאגות הכלכליות שלו לתמיד.

אגב, לא רבים יודעים שאנדרסן היה גם אמן מגזרות נייר. בספריה המלכותית בקופנהגן (Royal Library) ניתן לראות עד היום מעל 200 מגזרות נייר מרהיבות מעשי ידיו. את רובן, אגב, הוא גזר בזמן שסיפר את סיפוריו או שוחח עם חברים... משפחה, עם זאת, הוא לא הקים ומת ערירי.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/0F3ApBJ7Ek8


הוא מדבר:

https://youtu.be/I2bumZZOks4
גן הפסלים הסובייטיים
גן הפסלים הסובייטיים
#על גן הפסלים מתקופת ברית המועצות

בפארק הפסלים הנופלים של מוסקבה (Fallen Monument Park), הידוע גם כ"פארק הגיבורים הנופלים", תוכלו לראות חלק מהפסלים הקומוניסטיים, שבעידן הקומוניסטי ניצבו במקומות שונים בעיר. הם הוצאו ממקומם אחרי קריסת ברית המועצות והועברו לכאן.

הגן הזה נחשב לאחד המוזיאונים הפתוחים הגדולים ביותר ברוסיה. יש כאן פסלים גדולים, החל מסמלי ענק של ברית המועצות ועד לפסליהם של מנהיגי, יקירי ונכבדי המפלגה הקומוניסטית. יש כאן קרוב ל-900 פסלים, כולל דמויותיהם של לנין, סטאלין וקרל מרקס, לצד חיילים סובייטיים, עובדים וחקלאים מהקולחוזים של העידן ההוא, שרוסיה כל כך רוצה לשכוח...

נראה אם תגלו את אחד הפסלים המרתקים כאן הוא זה של פליקס דירז'ינסקי, מייסד ומפקד המשטרה החשאית הסובייטית. האיש הזה שהאכזריות שלו לא ידעה גבול, זכה בעידן הסובייטי לכינוי "פליקס הברזל". העברת הפסל ב-1991 לכאן, ממקומו בסמוך למטה הקג"ב, הייתה רגע משמעותי מאד בחיסול הקומוניזם במדינה ובשחרור המרחב הציבורי מאימתם של אנשיו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/7LwWovrzfWQ


הדרכה:

https://youtu.be/GGBg26zkasw


ביקור במקום:

https://youtu.be/ApMNz2ODviE


פסל הנסיך מיכאילו
פסל הנסיך מיכאילו
#על פסל הנסיך שרכוב על הסוס

במרכז כיכר הרפובליקה (Trg Republike) אתם רואים ודאי פסל של איש חשוב, הרוכב על סוסו. זהו פסלו של הנסיך מיכאילו (Mihajlo Statue). מדובר במיכאילו אוברנוביץ המתואר בו כשהוא רכוב על סוסו.

את הפסל יצר בשנת 1882 הפסל האיטלקי אנריקו פאצי. הפסל הוזמן כאות הוקרה לאותו מיכאילו אוברנוביץ על שום ההישג שלו, שהתבטא בסילוק הטורקים העות'מאנים מסרביה. אם תהיתם למה מיכאילו של הפסל מורה באצבעו קדימה, הרי שהוא מסמן לטורקים לעזוב את סרביה ומצביע לכיוון איסטנבול, שאליה הוא מגרש אותם. את הפסל הציבו, ככל הידוע, במקום שבו ניצב בעבר שער העיר, השער שממנו יצאה באותה תקופה הדרך אל איסטנבול.

מיכאילו שחרר 7 ערים סרביות שונות משלטונם של העות'מאנים. את שמות אותן ערים ששחרר מיכאילו, תוכלו לראות חקוקים על בסיס האנדרטה.

בשנת 1979 הכריזה ממשלת סרביה על האנדרטה כאתר חשוב במיוחד מבחינה תרבותית. הבלגרדים, אגב, לא נזקקו להכרזה הזו. מבחינתם, הפסל הוא כה מרכזי והוא מהווה נקודת מפגש כה נוחה לפני יציאה למפגש או בילוי משותף, שעד היום הם קובעים להיפגש ביניהם לידו, או במילותיהם “ניפגש בסוס”...


מבט מקרוב:

https://youtu.be/7DEQHvx6iws?end=1m
הלפיד האולימפי של ונקובר
#על הלפיד של אולימפיאדת החורף בוונקובר

הלפיד האולימפי הרשמי של אולימפיאדת החורף של ונקובר (Vancouver Olympic Cauldron) מוצב עד היום בעיר. מאז משחקי החורף האולימפיים בוונקובר 2010 הלהבה שלו אינה דולקת, למעט באירועים מיוחדים. ועדיין, הוא נראה נהדר ומשמש כאחד מסמלי העיר ומקום צילום אהוב על תיירים רבים.

בטקס הפתיחה המרגש והמרהיב של הדלקת הלפיד באולימפיאדת החורף של ונקובר, נחשף אז אחד הלפידים האולימפיים המרשימים והיפים בתולדות המשחקים האולימפיים. מסע הלפיד האולימפי לוונקובר היה הארוך מסוגו עד אז והקיף כ-45,000 ק"מ.

מסע הלפיד החל כשהוא הודלק, כנהוג, בעיר היוונית העתיקה אולימפיה. מסעו אל ונקובר נעשה בידי כ-12,000 קנדים שנשאו אותו כשליחים, בזה אחר זו. בתום המסע, שארך 106 ימים ועבר אפילו בקוטב הצפוני ובצפון קנדה, הגיע הלפיד והדליק את הקדרה, הלפיד הקבוע שלפניכם. טקס ההדלקה הוא שיאו של טקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים.

כך היה הפסל שלפניכם ללפיד הרשמי של משחקי החורף האולימפיים בעיר ובסביבתה.


#מה מסמל מרוץ הלפיד האולימפי?
המרוץ של הלפיד האולימפי (Olympic flame) הוא אחד הסמלים הכי מזוהים עם האולימפיאדה. יש החושבים שכבר באולימפיאדה העתיקה הגיעו רצים עם הלפיד אל האולימפיאדה, אבל זה לא קרה כך.

יש ויכוחים אם מסורת הדלקת הלפיד האולימפי נולדה כבר ביוון העתיקה, במשחקים האולימפיים של אותם ימים. רבים מהחוקרים טוענים שהלפיד לא היה חלק מהמשחקים, אלא רק מהטקסים הדתיים של פולחן זאוס, שהתרחשו במקביל למשחקים ושלמעשה הוקדשה לו האולימפיאדה היוונית כולה.

הלפיד נשאר דולק אז במקדש זאוס, לאורך כל תקופת המשחקים האולימפיים באולימפיה. באותם ימים האש הייתה סמל מרכזי בהרבה תרבויות וליוונים זו הייתה תזכורת לפְּרוֹמֶתֵאוּס (Prometheus) שגנב את האש מהאל זאוס, לפי המיתולוגיה היוונית, ונתן אותה לבני האדם.

מעניין ודאי לדעת שעל אף חשיבותו באולימפיאדה העתיקה, נשכחה הדלקת הלפיד האולימפי, לאחר שהופסקו המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה, על ידי הקיסר הרומי. גם לאחר שהחלו האולימפיאדות המודרניות לא תפס הלפיד האולימפי שום מקום.

רק בשנת 1928, באולימפיאדת אמסטרדם, 1535 שנים לאחר ביטול האולימפיאדות של העת העתיקה, חידשו באולימפיאדה את מנהג הלפיד. באולימפיאדה של ברלין הנאצית ב-1936, הפך המנהג של מרוץ הלפיד למרכיב המרכזי בטקס פתיחת האולימפיאדה המודרנית. מאז, על אף לידתו מהטקס הנאצי שנועד לפאר את הרייך השלישי, ממשיך המירוץ להתקיים בכל אולימפיאדה. הלהבה מודלקת ביוון, בעיר העתיקה אולימפיה, שבה התקיימו אולימפיאדות העת העתיקה. משם היא מועברת במירוץ, כשרצים רבים נושאים אותו, כל אחד בתורו, עד שהלפיד מובא אל טקס האולימפיאדה ומציל את האש האולימפית.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/jogBLn7xOnY


ועוד מבט:

https://youtu.be/xfJJPxGB_Ro
פסלי אֶמֵייזִינְג לַפְטֶר
#על הפסלים הצוחקים של ונקובר

פסלי הצחוק המדהים (A-Maze-ing Laughter), הידועים כפסלי האֶמֵייזִינְג לַפְטֶר, הם חלק מעבודת ברונזה שפיסל האמן יואה מינג'ון לקראת הביאנלה הבינלאומית לפיסול שנערכה בוונקובר.

היצירה כוללת 14 דמויות, שכל אחת מהן במשקל של כ-250 ק"ג ובגובה 3 מטרים. הדמויות המפוסלות נועדו להציג שלבים שונים של צחוק היסטרי ולהביא את הצופים בהם לשעשוע וצחוק משלהם.

האמייזינג לפטר נמצאים בפארק מורטון שבעיר, בסמוך לחוף האינגליש ביי. משהו מצחיק אתכם? - אלה ודאי האֶמֵייזִינְג לַפְטֶרס...


מבט מקרוב:

https://youtu.be/aWLTA46aSF0


הצחוק האמיתי הוא מהצילומים איתם:

https://youtu.be/-x5Cmt-78qs


ומהאוויר:

https://youtu.be/2S1ktsr-J8Q
שער המעבר הצפון מערבי
#על השער הצועד בוונקובר

דמיינו מסגרת מתכת מרובעת, המכופפת בצידה התחתון, וקיבלתם את פסל "שער המעבר הצפון מערבי" (Gate to the Northwest Passage) שבוונקובר. עבודת האמנות המודרנית הזו היא פסל, שהוקם בפארק ואנייר שבקיטסליאנו, בשנת 1980, על ידי האמן אלן צ'ונג האנג.

הפסל, שהוצב אז ליד המוזיאון הימי של ונקובר, נועד להנצחת הגעתו של קפטן ג'ורג' ונקובר אל מפרצון בוררד (Burrard Inlet), בשנת 1792. כך הוא זכה להיקרא "פסל השער של המעבר הצפון מערבי".

גובהו של פסל הפלדה החלוד הוא מעל 4.6 מטרים. בשל הצורה המרובעת שלו, שעוותה בכדי ליצור קשת, היו מי שהשוו אותו בעבר לקליפ נייר מעוות.

האמן צ'ונג האנג אמר על הפסל ש"מטרתו היא ליצור תמונה סמלית, עם ביטוי ויזואלי ברור, שתעורר מודעות לתרומתו של קפטן ג'ורג' ונקובר לעולם וגם לסקרים הקפדניים שערך בסביבה, שכללו את החוף הצפוני של האוקיינוס ​​השקט".


מבט מקרוב:

https://youtu.be/ZZDPDcUkA2g
פסל המרליון
#על הפסל שמייצג את סינגפור

פסל המרליון (The Merlion), או המרליאון של סנטוזה, הוא סמלה המפורסם ביותר של סינגפור ואחד האייקונים המפורסמים באסיה. הפסל ניצב בליבו של פארק מרליון, שעל חוף המרינה ביי, אל מול הים. הסינגפורים מאמינים שהוא משפר את הפנג שואי.

חציו העליון של היצור המיסטי והאגדי שבפסל העצום הוא של אריה, שפיו יורק מים, במעין מזרקה מרהיבה. המחצית התחתונה של גופו של המרליון היא כדג או בת-ים.

בראש האריה שבפסל המרליון, הנישא לגובה של כמעט 9 מטרים, יש תצפית נהדרת על האזור. אם תהיו בתוך מבנה הפסל, תוכלו לראות מעין תערוכה של יצורים אגדיים החיים במצולות-ים.

בין המרליאון לאמפיתאטרון הסמוך עוברת טיילת ססגונית ומטורפת. אורכה כ-120 מטרים והיא מעוצבת ברוח עבודותיו של האדריכל הספרדי הגאון גאודי.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/hLVze-r6oLM


ביקור במקום:

https://youtu.be/5cWJSGiq6sk
פסל בת הים הקטנה
#על האייקונית המקסימה של קופנהגן

הפסל הידוע ביותר בקופנהגן, שעם השנים הפך לסמלה של בירת דנמרק, הוא ללא ספק פסל בת הים הקטנה (Den lille havfrue). הוא ניצב על סלע קטן בנמל, במקום שבו נוהגות בנות הים להיפגש, לפחות על פי האגדות המקומיות בדנמרק.

הפסל נוצר בשנת 1913, על ידי הפסל אדוורד אריקסון, כמחווה לדמות האהובה מסיפורו של הנס כריסטיאן אנדרסן, הסופר הדני המפורסם ובן העיר קופנהגן. לעיריית קופנהגן הוא הוענק ב-1913 על ידי קרלסברג קרל יקובסן, הבעלים המיתולוגי של מבשלת השיכר קרלסברג.

פסל בת הים נחשב לאחד הפסלים המצולמים ביותר בעולם. נראה שאין תייר בקופנהגן שלא יגיע לכאן בכדי לצלם את נערת המתכת עם זנב הדג, כשהיא יושבת על הסלע שאותו מלחכים גלי הים הבלטי מלמטה.

גם בגודלו הצנוע וגם במראהו הכללי וממש כמו המתחרה הגדול, פסל הילד המשתין בבריסל, גם הפסל הזה עלול לאכזב אתכם. ועדיין, גם אם הוא קטן מאוד, נראה שביקור בבירת דנמרק אינו שלם ללא צילום של מה שהפך לסמלה של קופנהגן.


#תולדות הפסל
הפסל עם דמותה של בת הים הקטנה נוצר בהשראת סיפורו הידוע של הסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן. בשנת 1913 הוא הוענק לעיר קופנהגן במתנה, על ידי הפסל אדווארד אריקסן (Edvard Eriksen).

פרנסי העיר הציבו אותו ליד הנמל, על שפת תעלת המים, קרוב לגדה ובסמוך למבצר קסטלט המוקף במים.

יצירת פסל הברונזה הזה לא זרמה פשוט. האגדה מספרת שהאמן ביקש מפרימה בלרינה מפורסמת לשמש לו מודל לפסל הזה. אבל היא סירבה לדגמן לפניו בעירום ולכן הוא נאלץ להשתמש באישתו כדוגמנית. נראה שהתוצאה לא רעה בכלל.

ביחס להייפ שסובב את האייקון של קופנהגן, מידותיו של הפסל קטנות למדי והמראה במציאות מפתיע רבים ונראה די צנוע. מאז שהועמד כאן הפסל, הוא היה קורבן ללא מעט ונדליזם והשחתה, ששיאם התרחש עת ראשה של בת הים פשוט נערף. כיום הפסל שאתם רואים כאן הוא העתק בלבד, בעוד שהמקור הועבר למשפחת יורשי האמן.

אגב, אחת לשנה, ב-23 לאוגוסט שהוא יום ההולדת שלה, קופצים כאן מעריציה של בת הים הקטנה אל המים ומרכיבים את גילה בתוך המים.


#סיפורה של בת הים הקטנה
לטובת מי שלא מכירים את הסיפור שרקח הסופר הדני ב-1837, הנה סיפורה של בת הים הקטנה:

בת היום מסיפורו של הסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן, היא בתולת ים קטנה שהתאהבה בנסיך, שהציל אותה מטביעה בים.

כדי לזכות באהבתו של הנסיך עושה בת הים עסקה עם מכשפה. תמורת הרגליים שהיא תעניק לה, תוותר בת הים על הקול הנפלא שלה, הקול הכי יפה בים ועל פני האדמה.

כך הפכה בת הים לאישה יפה וצעירה, והחלה מתהלכת בחצר הארמון, מבלי להוציא הגה. אבל הנסיך התאהב באחרת, ולמרות העצב והעסקה, היא מסרבת להצעת המכשפה לחזור לחייה הקודמים בתמורה לחיי הנסיך. במקום להסכים למות הנסיך בידי המכשפה, בוחרת בת הים להקריב את עצמה ולהפוך עם שחר לקצף על פני הים.


#טיפים
הפסל ממוקם על משטח סלעי שעליו תוכלו לעלות ולהצטלם.

מכאן תוכלו ללכת דרך גשר העץ החוצה, אל תעלת מגן ואל תוך מבצר קסטלט (Kastellet). זהו מבצר מהמאה ה-17 שממנו תצפית נהדרת על נמל העיר.

הפסל יושב על טיילת הלנגליני (Langelinie) הארוכה, הצופה אל התעלה ומציעה עליה טיול חביב.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/4NTo0JAS-yU


ביקור במקום:

https://youtu.be/L-JsoZ16Bt4


ונדליזם:

https://youtu.be/1QES0gLjJNo


מצגת:

https://youtu.be/kqP7KtIUf1w


הדרכה:

https://youtu.be/UsSjdz4y1G0
ראש ארוס הקשור
#על פסל הראש המרשים שגונב את ההצגה

בכיכר השוק של קרקוב נמצא פסל ברונזה ענקי ומרשים של ראש אדם ענק, המפוסל בסגנון ניאו-קלאסי. הראש של העלם היפה מזכיר פיסול רומי מימים עברו.

כמובן שגודלו המדהים מסגיר את העובדה שזהו פסל שנעשה בעשורים האחרונים. ברומא לא פיסלו בגדלים כאלה. אבל מיהו בפסל ומי יצר אותו?

זהו "ארוס בנדטו" (Eros Bendato), או "ארוס הקשור". זה פסל שנוצר על ידי הפסל הפולני המפורסם איגור מיטוראז' (Igor Mitoraj). מיטוראז' נהג לפסל וממש התמחה בפסלים מרשימים בסגנון זה, שהוצבו במקומות שונים בעולם. חלק מפסליו נודד ו"מבקר" גם היום במקומות ובמוזיאונים שונים. את הפסל הזה, אגב, רבים בקרקוב מכנים בפשטות "הראש".

פסל אחר ומוכר מאד של מיטוראז' הוא "איקרוס הנופל", מונומנט שהוצב בזמנו בעמק המקדשים שבסיציליה ובו נראה איקרוס היווני, כשהוא שכוב על האדמה ומת, לאחר שנפל אל האדמה, מפני שהתעופף גבוה מדי והתקרב אל השמש.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Pap4Jrn54oQ


ילדים והורים אוהבים להיכנס לתוכו:

https://youtu.be/zap6IKazISs


וביקור בעיר שמוביל אליו:

https://youtu.be/rMW19pzVJ8Q
מזרקת גלטיאה
#על מתחם המזרקה המפוסלת

בשכונת אויגנס שבשטוטגרט, באחד המתחמים הפיסוליים המפוארים בעיר, נמצאת מזרקת גלטיאה היפה והמיוחדת. המזרקה ממוקמת בפארק ירוק בחלקה המזרחי של העיר. כאן היא עומדת מאז הוקמה כאן, בסוף המאה ה-19, על פי הוראת המלכה אולגה.

המרכיב המרכזי של מתחם המזרקה הוא פסלה של גלתיאה, נימפת הים מהמיתולוגיה היוונית, כשלרגליה, בין גלי אבנים, דגים ואצות, משתובבים שני ילדים.

כשנחנכו המזרקה היפה והפסל שמשולב בה, התעוררה בעיר סערה גדולה. העירום של הפסל ובמיוחד האלה העירומה שבו, לא היו חלק מהקודים האמנותיים הלגיטימיים של התקופה. הם הרגיזו והתסיסו לא מעט שמרנים בעיר. ככל שהרוחות סערו וגעשו, בעלי דיעה דיברו, עיתונאים כתבו ואזרחים קיטרו, התעצבנה המלכה יותר ויותר. לבסוף היא איימה על המוחים שהיא תיתן הוראה לסובב את הפסל, כך שהם יראו את אחוריה של האלה המופיעה בו. ככל הנראה עשה האיום את שלו ופעל. הרוחות נרגעו והנימפה העירומה ממשיכה לעמוד שם עד היום...


מבט מקרוב:

https://youtu.be/TNU5CTqml-I
מזרקת הלוויתן המחייך
#על הלוויתן המחייך של יפו העתיקה

את פסל "הלוויתן המחייך" פיסלה האמנית החשובה אילנה גור בשנת 1983. הפסלת תושבת יפו שנים רבות עסקה באמנות רב-תחומית ובעיצוב מגוון. בשנות ה-90 היא החליטה לפתוח את ביתה הפרטי ביפו העתיקה לקהל הרחב ולהפוך אותו ל"מוזיאון אילנה גור", בו היא מציגה מאות מעבודותיה, לצד אוסף האמנות שלה.

את הפסל פיסלה גור והציבה ברחוב פסטר שביפו העתיקה. הפסל, שניצב ממש בסמוך לנמל יפו ולמבנה המוזיאון שלה, הוא למעשה מזרקת המים, היוצאת מתוך גופו של הלוויתן. שימו לב לפכפוך המים הנעים והמרגיע, המתמזג עם הסביבה והופך לצליל קבוע בה.

בפסל נראה הלוויתן שבלע את יונה הנביא, לפי הסיפור המקראי. יונה יצא מהנמל הזה, נמל יפו, עת ברח לתרשיש מפני שליחות האל, לאחר שסרב ללכת לעיר נִינְוֵה, בירת אַשּׁוּר, ולבשר לתושביה שעשו את הרע בעיני האלוהים. על פי ספר יונה, "ויקם יונה וברח תרשישה מלפני ה' וירד יפו וימצא אנייה באה תרשיש".


מבט מקרוב:

https://youtu.be/J-l_S0MuMY4


ביקור במקום:

https://youtu.be/qUYRY1nktPQ


פסל ויקטור
#על הפסל הגבוה שמשקיף אל בלגרד


בפארק קאלמגדן ניצב "פסל ויקטור" (The Victor) הגבוה, שגובהו 14 מטרים. הפסל של ויקטור, שמסמל את הניצחונות הסרביים במלחמות הבלקן, נראה כגבר ערום שעל ידו האחת בז טורף ובידו השנייה הוא אוחז בחרב.

הפסל המרשים והנישא הזה הוצב כאן לציון השחרור של בלגרד מהעול של האימפריה הטורקית עות'מאנית, ששלטה כאן שנים רבות, בעוד אחד מהגלגולים ההיסטוריים והכיבושים שבלגרד וסרביה עברו לאורך השנים.

אגב, התכנית הראשונה הייתה להציב את "פסל הוויקטור" בכיכר טרזיה שבמרכז העיר. היא נזנחה כשקולות שמרניים התנגדו לכך מחמת העירום שלו. הפשרה שהושגה בסופו של דבר הייתה להציב את הוויקטור על עמוד גבוה בפארק קלימגדן, כך שהעירום שלו לא יבלוט יותר מדי...

הפסל שנחנך בשנת 1928, 16 שנים לאחר שבלגרד השתחררה מהאימפריה העות'מנית ששלטה בה, הפך עם השנים להיות אחד מסמליה המוכרים של העיר ומהבולטים בנוף שלה.


#טיפים
תצפית בשעת שקיעה, מהמקום שליד הפסל, יאפשר לכם לצפות בשקיעת השמש מעל למפגש הנהרות הייחודי שמול העיר ועד קצה האופק.


מבט אל פסל ויקטור מהרחפן המתרומם מהפארק:

https://youtu.be/XkB51u5E478
הגלגל הענק של סינגפור
#על הגלגל הענק הגבוה בעולם

עלייה על הסינגפור פלייר (Singapore Flyer), גלגל הענק הגבוה ביותר בעולם, היא כנראה הדרך המעולה ביותר להשקיף על סינגפור.

הגלגל הענק הזה בסינגפור מתנשא לגובה של 42 קומות. סיבוב שלם שלו נמשך כחצי שעה ובמהלכו תוכלו להתרשם מהבניינים האולטרה מודרניים של מדינת האי העשירה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/u5kJyji4cXo


ביקור במקום:

https://youtu.be/1tWP_LOGZ4w


הדרכה:

https://youtu.be/uaudqK6XDRE
פסל אֲכִילֵס
#על פסלו של הגיבור עם העקב החלשה

פסל אֲכִילֵס (Achilles Statue) אדיר הממדים שכאן, מציג את גדולתו של אכילס, אחד הגיבורים המרכזיים במיתולוגיה היוונית. סיפור עלילותיו של אכילס וכל מעשיו וגבורתו, מציגים אותו כגדול המצביאים והלוחמים היווניים במלחמת טרויה.

שימו לב לעמידה הזקופה, עם החנית שבידו. עמידה זו מאפיינת את גיבור המלחמה היווני, שחוץ מעקב רגלו, נקודת התורפה המכונה מאז "עקב אכילס", הוא היה גיבור חיל בלתי מנוצח.

פסלו של אכילס הזקוף נמצא בגינת ארמון אכיליון, שנקרא כולו על שם אכילס. הפסל הוצב כאן על ידי קיסר גרמניה וילהלם השני, שהחזיק בו, החל משנת 1898, בה הוא רכש את הארמון.

אגב, פסל זה, של הגיבור מהמיתולוגיה היוונית, אינו היחידי שלו. בחצר הארמון תוכלו לראות כאן גם את פסל "אֲכִילֵס הגוסס". בפסל נראה אכילס ברגעיו האחרונים, כשבעקבו תקוע חץ מורעל שירה בו פאריס נסיך טרויה. אכילס הנואש מנסה בכל כוחו לשלוף את החץ מהעקב, אך ללא הצלחה.


#מהו סיפור אכילס ועקב אכילס?
עקב אכילס הוא ביטוי שמתאר נקודת חולשה אצל מי שלמראית עין מקרין עוצמה, חוזק וחסינות מפגיעה. במיוחד זה קרה אצל אֲכִילֵס, גיבור-על יווני קדמון, חזק אמיץ ונערץ.

הביטוי נלקח מהסיפור במיתולוגיה היוונית על אימו של אכילס התינוק, הנימפה תטיס. האם טבלה אותו בנהר סטיקס בהיותו תינוק, כדי להגן עליו מלמות בקרב כלוחם. הטבילה בנהר הפכה את גופו של אכילס לחסין מפגיעה אך עקב רגלו, שבו החזיקה אותו אמו בעת שטבלה אותו, לא נגע במי הנהר. לכן העקב של אכילס נשאר פגיע. במלחמת טרויה, שאכילס היה גיבור בה, ירה פאריס נסיך טרויה בעקבו של אכילס. החץ שנורה ברגלו היה מורעל ואכילס מת.

כך משתמשים עד היום, בסיפור על פגיעה בעקבו של גיבור לא-מנוצח ובדימוי של "עקב אכילס", לתיאור נקודת החולשה של החזקים והעמידים ביותר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/ifAx_Azm1Jo


סרטון אנימציה קצר על מותו של אכילס (לא לילדים):

http://youtu.be/uLrkRlvHQwg
קַאפֵּלָה דִי סַן סֶווֵרוֹ
#על מקדש פסלי השיש מהיפים בהיסטוריה

קַאפֵּלָת סַן סֶבֵרוֹ (Cappella di San Severo), או קַאפֵּלָה דִי סַן סֶווֵרוֹ, היא כנסייה שהתפרסמה בזכות פסלי השיש המרהיבים שבה. מדובר באחד המקומות המרהיבים והמרתקים בנאפולי וחובבי אמנות ייהנו כאן מאד.

פסל ישו ושאר הפסלים המדהימים שכאן, נמצאים בתוך מבנה פולחני זעיר, שהוא מעין מוזיאון קטנטן, המכיל אחדים מפסלי השיש היפים והמרשימים שנוצרו אי-פעם.

כיום הכנסייה עם פסלי השיש המדהימים הללו היא מוזיאון. אבל יש למקום גם צד אפל, או לפחות שלל סיפורים שנקשרו בכנסייה ובקפלה, לאורך השנים. אלו סיפורי מסתורין, עם ניחוחות של היסטוריה רחוקה, המחברים מוות, רוחות רפאים, נסיכים, אהבות ובגידות, כמו שלל יצרים וזכרונות מצמררים שמדריכי המקום ישמחו לספר לכם כאן, כשתבואו.

ואגב, אם תרדו אל הקריפטה של הקפלה, תוכלו לראות מוצג משונה ומדהים. אלו שני שלדים, בתנוחת עמידה, של גבר ואישה. איכשהו הצליחו להציג את כל מערכת הדם שלהם, כמעט בצורה מושלמת. לא ידוע באיזו טכניקה או תהליך הצליחו ליצור את מערכת הדם של המוצג הזה, אבל הוא מעניין ובלתי נתפס בעבודה הרצינית שנעשתה בו.


#תולדות המוזיאון
קפלת דִי סַן סֶווֵרוֹ היא אכסניה לאוסף פסלים וציורים מרתק, מהמאות ה-17 וה-18. הקפלה נבנתה בשנת 1590, על ידי הנסיך ג'וֹבָאן פְרַנְצֵ'סְקוֹ דִי סַנְגְרוֹ (Giovan Francesco di Sangro) שקיים בבנייתה נדר שנדר. היה זה נדר למריה הקדושה, שנדר בהיותו חולה במחלה קשה, וקיים מיד לאחר שהבריא.

במהלך המאה ה-18 בוצעו בקפלה ובכנסייה עבודות נרחבות. במסגרתן הוזמנו מספר עבודות עבור הקפלה, מהאמן הוונציאני אנטוניו קוֹרַאדִינִי (Antonio Corradini) ומפסלים אחרים.


#יצירות מומלצות
יצירת פסלי השיש של קפלת סַן סֶבֵרוֹ, הצריכו ודאי השקעה אדירה. יש כאן 28 עבודות שיש, שיצרו אמנים איטלקיים מעולים במאה ה-18. הפסלים הללו הם דוגמה נהדרת לדיוק בפרטים, שמאפיין יצירות מסוף תקופת הבארוק. הם מהווים גם דוגמה אופיינית לשימוש הנרחב באלמנטים קישוטיים, שנעשה בהם, בהתאם לצו התקופה.

אז כולם שומעים לפני הביקור כאן על פסל ישו, שהוא אכן מדהים. אבל בכנסיה יש פסלים מפורסמים נוספים, שראויים גם הם להתבוננות מעמיקה. הבה נכיר את המשמעותיים שבהם.

הראשון והמפורסם מפסלי השיש של הקפלה הוא כאמור וללא ספק פסל ישו המצועף (Veiled Christ), שפיסל אנטוניו קוֹרַאדִינִי. ישו נראה בו שוכב, כשכל גופו מכוסה בבד דק וכמו שקוף, בד מדומה, שכמובן עשוי כולו שיש ורק שיש. פניו וגופו של ישו נראים כאילו דרך הבד, בעבודה יוצאת דופן בדיוק שלה. שימו לב לקפלים העדינים של הבד שעל ישו ולשקיפות הדקיקה של הבד המונח על בן האלוהים. זו עבודה מדויקת וגאונית של פיסול עדין וסוגד.

זהו אחד הפסלים היפים שתראו בחייכם. חווייה אמנותית של פיסול ריאליסטי, עילאי ואוהב. זכרו את הרגע!

בתיאור הבדים שלו, קוראדיני לא הבריק כאן רק בפסל ישו. שימו לב לפסל "צניעות" (Modesty). בפסל זה הוא פיסל אישה, שעליה מונח בד דק וחצי שקוף. גם כאן יצר הפסל הגאון הזה, עבודה ריאליסטית וטבעית באופן שלא יאומן. שימו לב לעדינות תווי הפנים ולחדות הרכה של הדמות והבד המונח עליה.

גם הפסל "התפכחות", של הפסל פרנצ'סקו קירולו (Francesco Queirolo), הוא עבודה נהדרת וביטוי לאמונה נוצרית גדולה. נראה בו אדם, המשתחרר מרשת כבלים מפוסלת ועושה זאת בעדינות ובאיכות מופלאה. הכבלים הללו הם מטאפורה לכבלי החטאים, שמהם צריכים או משתדלים המאמינים להשתחרר, באמונתם ובשמירת מצוות דתם, כשבמקרה של קירולו זו כמובן הדת הנוצרית.


#טיפים
יש הנחות לסטודנטים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Ymy39PNYajA
העתק פסל החירות
פארק אטאטורק
פסל דנטה
פסל השטן שסרח
רינקון פארק


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.