» «
מוזיאון הסקס של ניו יורק
מוזיאון הסקס של ניו יורק
#על מוזיאון המין שמראה (כמעט) הכל

מוזיאון הסקס של ניו יורק (Museum of Sex) הוא מקום פורץ דרך שמעלה על נס את אחד הנושאים המרתקים אך מעוררי מחלוקת בחברה האמריקאית. המוזיאון הזה ממוקם בבנין משרדים גבוה, על השדירה החמישית ורחוב 27.

המוזיאון מציג באופן מעמיק ולא חוסך בפרטים וסרטים לגבי עולם המין והסקס. הוא מעורר בשל כך בניו יורק לא מעט התנגדות. צריך לזכור - אמריקה היא עדיין אומה וחברה מאוד שמרנית בעניינים שכאלו. מצד שני, טוענים אנשי המוזיאון, זהו אחד היצרים הבסיסיים ביותר שישנם וחייבים לדבר עליו.

הסקס והתפוח הגדול קשורים זה בזה היטב. בעיר ניו יורק לא חסרים מופעי מין, חנויות פורנו, הופעות "פיפ שואו" ושלל שירותי מין מפוקפקים. אבל כאן מציג מוזיאון גדול ורציני את הנושאים הללו לציבור והוא עושה זאת באופן מפורט, גם אם מכובד, תוך שהוא מדגים את האספקטים והצדדים החינוכיים, החברתיים וההיסטוריים של היצר והצורך האנושי הכי בסיסי שיש.


#מה תראו כאן?
התערוכות במוזיאון מציעות שיטוט בניו יורק ה"מינית", שלב אחרי שלב, עם מבחר רחב של כרזות, סרטים וצילומים שצולמו החל מהמאה ה-19 ועד ימינו. יש כאן גם סרטי אנימציה ומסמכים וחפצים שונים שמעידים על האופי הארוטי והסקסי של העיר ניו-יורק.

לא מעט ביקורת, סערות ציבוריות ומחלוקות מעורר מוזיאון הסקס הזה. מתנגדיו גורסים שהמוצגים והסרטים שמוצגים בו הם יותר מדי בוטים. לא מעט ביקורת התעוררה בשל העובדה שיש במוזיאון עיסוק לא קטן בסטיות מין. גם ההצגה של לא מעט סצינות מתוך סרטי ומגזיני פורנו מההיסטוריה, העיסוק בנושא ההפלות והתיעוד של היחס לקהילת הגייז בניו יורק במהלך השנים - כולם מושכים גם הם חלק מהביקורת.


#טיפים
הכניסה למוזיאון היא מגיל 18 ומעלה.

חלק ממחירי הכרטיסים מועבר לארגונים העוסקים בחקר האיידס.

יתכן שלא בצדק, בשל הנושא בו כל אחד חש עצמו מבין, אבל לא פעם סופג המוזיאון הזה ביקורת על כך שאינו מעניין מספיק, לפחות ביחס לנושא...


איננו יכולים להציג סרטונים מהמוזיאון.
מוזיאון העינויים באמסטרדם
מוזיאון העינויים באמסטרדם
#המוזיאון ההולנדי לענייני עינויים

מוזיאון העינויים באמסטרדם (Torture Museum) הוא מוזיאון אפלולי ולא גדול, שמזכיר יותר תפאורה של תיאטרון מאשר מוזיאון רגיל. התאורה העמומה בו מוסיפה ומחזקת את אווירת האימים כאן, גם אם אינה מקלה על הצפיה בפריטים שבמוזיאון.

בכלל, האווירה במוזיאון מפחידה והיא מועצמת מהמספר הגדול של מכשירי ומתקני העינויים מימי הביניים שמוצגים כאן. ניתן להבין כאן היטב את ההיסטוריה של הרוע והאכזריות האנושית, את ניצול הכוח והסדיזם של ממציאי ומפעילי המכשירים שכאן.

במוזיאון שלל הסברים כתובים על מכשירי העינויים שמסביב ועל ההקשרים והתקופות שבהן "כיכבו", כמו עידן האינקוויזיציה הספרדית או תקופת המהפכה הצרפתית.


#מה תראו כאן?
בחללי המוזיאון המאיימים ובמסדרונות האפלים תפגשו אחדים ממכשירי העינויים האיומים שהומצאו בתולדות האנושות. ברובם תזכרו רק בחלומות הזוועה שלכם.

יהיו כאן מתקנים כמו ה"סולם", שעליו נהגו לקשור את ידיו ורגליו של המעונה ולמתוח את גופו לכיוונים שונים.

שימו לב למתקן העינויים שנקרא "הגלגל". זהו גלגל עשוי עץ וברזל, שאותו גלגלו המענים על גופם של המעונים עד לשבירת צלעותיהם האיומה.

עוד תראו כאן את הגיליוטינה ההיסטורית שערפה ראשים בהוצאות להורג, את מיטת המסמרים המכאיבה, את מסכות הברזל לפנים, מפצח הגולגלות ואת קולר העץ לצוואר.

עוד מתקן שטני הוא "הסוס הספרדי" - מתקן דמוי אוכף, שהמעונה נקשר אליו בישיבה ואל רגליו קשורות אבנים כבדות המושכות ומותחות אותן למטה.

במוזיאון גם תמונות רבות ולא פעם מזעזעות לא פחות מהמכשירים והמוצגים עצמם.


#טיפים
לבעלי עצבים חזקים.

יש מי שאומרים שהמוזיאון פחות מרשים ממוזיאונים דומים באירופה. להחלטתכם!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/rY52g36f3p0


ביקור במקום:

https://youtu.be/9C-ZWpD2_BY


עוד מבט:

https://youtu.be/bjiT0OFmGac


הדרכה:

https://youtu.be/txzkG2RKnyU
מוזיאון המוות
מוזיאון המוות
#על המוזיאון שעוסק במה שמעניין מישהו

אין הרבה מקומות כמו מוזיאון המוות של אמסטרדם (Amsterdam's Museum Tot Zover), מוזיאון שנבנה על אדמת בית קברות מקומי בעיר. הוא מציג ועוסק בלוויות, במנהגי קבורה ובמוות.

המוזיאון הזה מתחבר לאמונות שונות, הקשורות במוות ובהנצחת המתים. תראו בו ארונות קבורה וציוד שנלקח עם המתים בדרכם לעולם הבא, גם בימינו.


#מה תראו כאן?
בתערוכה הקבועה של המוזיאון אגפים ואזורים המוקדשים ל-4 נושאים: גופות, ריטואלים, אבל והנצחה.

אגף הגופות
כאן תראו איברים שנשארו אחרי שריפת הגופה המסורתית הנהוגה כאן. מוצג כאן גם מכשיר שריפת הגופה, הקרמטוריום. עוד תראו כאן מכשיר לכתישת העצמות עד דק ויצירות אמנות שנעשו משיער המתים.

אגף הריטואלים
כאן ניתן להשוות בין ארונות קבורה שונים המייצגים אמנות ואמונות שונות הנוגעות למוות. אלה 8 ארונות קבורה פתוחים, בסגנונות קבורה מגוונים של בני האמונות של הולנד והמושבות שלה בעולם. כאן תקבלו המחשה לאמונות השונות הקשורות בחיים שלאחר המוות.

הביטו, למשל, בארון קבורה שהובא מסורינאם, מושבה בשליטה הולנדית שנמצאת בדרום אמריקה. בתוכו תראו נעלי ספורט, חולצה ושמיכה חמה. אלה נועדו לחמם את המת במסעו הקר אל גן העדן, מסע שלפי המסורת המקומית בסורינאם עובר בטמפרטורות נמוכות באופן קיצוני.

הנצחה
באגף זה תראו מסביב תמונות של מי שהלכו לעולמם לאחרונה ושקרוביהם מנציחים כך את שמם במוזיאון. הקדשות, תיאורים ומילים חמות למתים מעניקים ממד אישי ומרגש לאנשים שבתמונות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/EDykTafjv6A


כתבה:

https://youtu.be/l_dCk9bkVOY
דה בוקס
דה בוקס
#על המקום הלונדוני שעליו לא מדברים

קינקי, פריק שואו, ביזאר, סקס או סאדו-מאזו - רמזים לכל אלה תמצאו ב"דה בוקס" (The Box). זהו מועדון לילה בלונדון, שהוא האח התאום של מוזיאון דומה בניו יורק. אבל המועדון הלונדוני מנסה ומצליח להיות יותר הזוי, קינקי וביזארי.

מדובר בשילוב של הופעות ביזאר, קהל של אנשים ונשים יפים להפליא וריקודים, ביחד עם אלכוהול בכמויות לא נורמליות. המקום הזה הוא חוויה שונה ומרתקת, לונדון מסוג שלא פגשתם בעבר וספק אם יהיו מקומות דומים שתחוו.

תיהנו!


#טיפים
הצילום אסור לחלוטין. מי שנתפס זוכה להצלפות של מארחת סאדו-מאזו סקסית, שמסתובבת בלבוש של שוטרת וממלאת את תפקידה.


מבט מקרוב:


https://youtu.be/v0_rpdHz7ks


ביקור במקום:

https://youtu.be/PNtTxrYUOzU

קינקי

מוזיאון הוויברטורים העתיקים
מוזיאון הוויברטורים העתיקים בסן פרנסיסקו
#על המוזיאון שמתמחה בוויברטורים מימים עברו

מוזיאון הוויברטורים בסן פרנסיסקו (The Good Vibrations Antique Vibrator Museum) מציע אוסף ויברטורים היסטורי, שהורכב מאוסף הוויברטורים ההיסטוריים הפרטי של אספנית בשם ג'ואני בלניק, אוסף שהיא הרכיבה במשך כ-20 שנה.

רבים לא מודעים לדרך הארוכה שעשו המכשירים הידועים כוויברטורים מאז נולדו ככלי עזר לפסיכיאטרים במאבק בהיסטריה הנשית. זו נבעה אז מחוסר סיפוק מיני. הם ממלאים תפקידים כאלה מאז ועד ימינו הליברליים, בהם הפכו המכשירים הללו אביזר די נפוץ, לפחות אצל נשים מודרניות וחובבות מין.

מרבית המוצגים במוזיאון נעים בתקופה שבין המאה ה-19, לשנות ה-70 של המאה ה-20. בין השאר תמצאו כאן את הוויברטור החשמלי הראשון והעתיק ביותר, משנת 1869. עוד מוצגים כאן ויברטורים קומפקטיים וניידים, מתחילת המאה ה-20.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/sjO3w0-xghE


הדרכה:

https://youtu.be/Kczu7Fx6GO4?end=42s


מהמוצגים:

https://youtu.be/NWp03qGlVcc


תולדות המוזיאון:

https://youtu.be/j_mV6sa1pME
מוזיאון הזנות באמסטרדם
מוזיאון הזנות באמסטרדם
#על מוזיאון האורות האדומים באמסטרדם

מוזיאון הזנות של אמסטרדם (Amsterdam's Red Light Secrets) הוא המקום היחיד שמצליח להסביר מעט את המקצוע העתיק כל כך והמסתורי של הזנות. ככל הידוע לנו, אין עוד מוזיאון אחר בעולם, שנותן הצצה מאחורי הקלעים של המקצוע ותובנות מעניינות על עולם הזנות.

המוזיאון שוכן בבניין שבו שכן בעבר בית בושת. הכניסה אליו עוברת דרך הולוגרמה של אשת מקצוע מזמינה, המפתה להיכנס. אתם בממלכת הנשים שמציעות שירותי הרפייה לגברים ומשלמות על כך מס הכנסה, כמו כולם.

בתוך המוזיאון תכירו את העולם שאחרי הווילונות, מתחת לאורות האדומים, בחדרים הסודיים, החבויים מהעין הסקרנית. כאן תלמדו על הסודות הנסתרים של המקצוע. תצפו כאן במוצגים שונים מעולם הזנות, בדגש על כאלו שנאספו ברובע האורות האדומים. יש כאן פריטי לבוש ואביזרים אירוטיים שהם חלק מהמקצוע, פריטים היסטוריים והסברים מההיסטוריה של הזנות ועוד.

במוזיאון תוכלו גם ללמוד על תולדות הזנות באמסטרדם, שהיא לגמרי חוקית. הולנד ידועה כמדינה הראשונה ממדינות המערב, שאפשרה את מיסודו של המקצוע העתיק בעולם והפכה אותו לגמרי חוקי. מאז מיסוד הזנות בהולנד, לפני מאות שנים, שואב אליו רובע האורות האדומים סקרנים, תיירים וצרכני השירותים הללו.


#מה תראו כאן?
לאנשים דתיים המוזיאון עלול להיות לא צנוע ואף מוגזם ממש. מוצגים כאן פריטים שבאמצעותם תכירו את חיי הפרוצות המקומיות, כולל סרטים, תמונות, סיפורים של נשות מקצוע מקומיות ומצגים בתלת מימד.

המוזיאון מאפשר גם להציץ אל אחרי הקלעים של המקצוע הסודי והמסקרן הזה. תקבלו תשובות לשאלות מעניינות, כמו כמה עולה לשכור חלון ברובע החלונות האדומים, מה יש בארון שבחדר העבודה של הפרוצה, כמה שעות היא עובדת ביום, למה נשות המקצוע לא משתמשות בבושם, מי הפרוצות שמרוויחות הכי הרבה כאן ועוד.

כאן תוכלו גם לפעול ולהשתתף בעניינים. במעין תא וידוי מיוחד, שנועד כאן "לווידויים מיניים", תוכלו לכתוב את הפנטזיות המיניות שלכם... זה רגע של פתיחות וגם מעט חוש הומור, אז תבואו מוכנים ובראש קליל...

יהיו מכם גם מי שיצטלמו במוזיאון, לרוב תצטלמנה, בצילומים חביבים ופרובוקטיביים, בסגנון הנפקנית...


מבט מקרוב:

https://youtu.be/wbMXby7oi7M


פרסומת:

https://youtu.be/QKXFaef6hhA


ביקור במקום:

https://youtu.be/TH4f0dfG1lM


בלוגרים:

https://youtu.be/wrS6XFrPPjs
דה ואלן
דה ואלן (רובע החלונות האדומים)
#על הרובע

רובע החלונות האדומים המפורסם, מוכר מאד בקרב התיירים שמגיעים לביקור בעיר. לאזור מגיעים אלפי תיירים מדי שבוע, במיוחד כאלה שמחפשים הצצה לאזור הזנות המפורסם. הולנד היא בין המדינות היחידות המאפשרות את העיסוק בזנות כעיסוק חוקי וממוסד, שבראשו אף עומד איגוד.

אם תהיתם לגבי מקור השם, משמעות המילה "ואלן" היא קירות או חומות והיא הגיעה מהחומות שהיו בעבר במרכז העיר העתיקה. הבתים באזור נבנו כולם במאה ה-16 וה-17. גודלו הכולל של הרובע 6500 מטרים רבועים.

ברובע תוכלו לראות כ-300 חלונות ראווה שבהם מוצגות הזונות כמעט בעירום מלא. באזור גם חנויות סקס, מועדוני חשפנות ושירותים נוספים השייכים לתעשייה המפולפלת. האורות הבוקעים מבין חלונות הראווה הם אדומים, כמובן, ומושכים את מלוא תשומת הלב של המבקרים בו. כמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם, אסור לצלם באזור בכלל!

בשנים האחרונות מנסים את מזלם באזור מעצבים צעירים והם תורמים להתפתחות מעמד האזור והפיכתו לאופנתי ושיקי. יש בכך גם אולי ניסיון כן להפחית את הפשע והזנות הבולטים בנוכחותם באזור.


#המחלוקת על פני האזור

בשנים האחרונות נעשות לא מעט פעולות שמטרתן לסגור את הפעילות השנויה במחלוקת המתרחשת באזור. אמנם הזנות חוקית בהולנד, אך יש דיון לא פשוט לגבי הנושא בכל העולם וגם כאן.

בשנת 2007 עיריית אמסטרדם שמה לעצמה כיעד "לנקות" את האזור ולשנות את פני הרובע ההיסטורי. הם ניסו לצמצם את היקף המקומות בהם התרחשה פעילות מינית, במילים אחרות - חלונות הראווה הידועים לשמצה. שמו של הפרויקט היה "Project 1012" והוא ניסה לפנות לקהל "איכותי" יותר ולמשוך אותו למקום, תוך שהוא מנסה להקטין את היקף הזנות.

כחלק מפרויקט 1012 נסגרו 115 חלונות מתוך ה-500 החלונות הפעילים. נכון לעכשיו הודיעה העירייה שאין בכוונתה לסגור חלונות נוספים, אך אלו שנסגרו לא ייפתחו יותר.

בשנת 2015, 200 עובדות מין וחברות בארגון ההולנדי Proud ארגנו הפגנה כנגד סגירת האזור והפעילות הנעשית בה. הן הפגינו ברובע וצעדו לקראת בית העירייה כשהן חובשות לראשן פאות ומסכות ונציאניות. הן קראו לעירייה לאפשר את המשך הפעילות באזור.


#על השם "החלונות האדומים"

אוקיי, אז לא צריך להיות גאוני הדור בשביל להבין שהשם "החלונות האדומים" הגיע מהאור האדום הבוהק מהחלונות השקופים שלאורך הרובע. מטרתם להיראות למרחקים ולהדגיש מידית כי הפעילות המתרחשת כאן היא ספציפית מאד. עם זאת, ניתן לדבר על הצבע האדום גם בהקשרים עמוקים יותר, כמו בסיפור התנ"ך לדוגמא, בו רחב הזונה נדרשה לתלות חוט אדום על חלון ביתה.

כנראה שהאור האדום הפך כבר לסוג של סמל, כיוון שאנחנו יכולים לראות לא מעט רבעים אדומים במקומות שונים בעולם. באירופה יש מספר רבעים אדומים במדינות שונות ובהם בדרך כלל מרוכזות תעשיות מין שונות.

הצבע האדום, הבולט, הפתייני, הנשי - הוא השולט ברובע - ולא במקרה. מה שבטוח - לא תוכלו להגיד "לא ידענו"...


#טיפים
לא מומלץ להביא ילדים אל הרובע.

להתרשמות בלבד, הגיעו לפני השעה 18:00.

אין לצלם את הנשים בחלונות!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/4H76SW8Su_4


בלוגרים:

https://youtu.be/NtMkwq0BzZM


סיור:

https://youtu.be/SBQoacJozYI


הדרכה:

https://youtu.be/eVpw3OiEdmk


מתיחה:

https://youtu.be/c2reI3pp2LI
מוזיאון הסקס
מוזיאון הסקס באמסטרדם
#המוזיאון הרציני לענייני סקס

אמסטרדם ידועה מאד באווירת הליברליות והחופש שבה. לא נדיר למצוא מוזיאונים העוסקים בסקס ברחבי העולם וגם באמסטרדם תמצאו מוזיאון כזה, אך חשוב להדגיש כי הוא לא זול ופורנוגרפי, אלא מעניין ויצירתי.

מוזיאון הסקס באמסטרדם (Sexmuseum de Venustempel) נבנה בשנת 1985, הוא קיים כבר יותר מ-20 שנה ושוכן במבנה שנבנה במאה ה-17. הוא מחולק ל-3 קומות ובכל אחת מהן תוכלו לראות תערוכות ותצוגות שונות על סקס - מתקופת האימפריות היווניות והרומיות ועד היום. המוזיאון שומר על מעמד גבוה בין מוזיאוני הסקס ברחבי העולם.

אוסף הפריטים הרחב נאסף על ידי הבעלים של המוזיאון באופן אישי. תוכלו לצפות בו בתמונות, ציורים, חפצי אמנות, פסלים בגודל מלא וקטעי אודיו, פריטי לבוש ואביזרים אירוטיים. כולם עוסקים בהיסטוריה של הסקס.

במוזיאון חדרי תצוגה מגוונים, עם שמות של אנשים שונים. בכל חדר קולות רקע ויצירות מגוונות. חדר מעניין הוא "חדר המרקיז דה סאד", שבו תשמעו צעקות עונג של אישה המגיעות מהרמקולים ולא במקרה. המרקיז דה סאד היה סופר ופילוסוף שידוע בעיקר בזכות ספריו הפורנוגרפיים וענייני הסדיזם שנקראו על שמו.

שמו המקורי של המוזיאון הוא "המקדש של ונוס", על שם אלת הגנים והכרמים מהמיתולוגיה הרומית. בכניסה למוזיאון תוכלו לראות את פסל השעווה של ונוס, בנוסף לעוד כמה פסלים מרתקים, ביניהם מרילין מונרו והחצאית המתנפנפת שלה, או איברי מין זכריים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/uAtCIVXga6E


ביקור במקום:

https://youtu.be/qZ-IaD7UcHs


מוזיאון מכונות המין בפראג
מוזיאון מכונות המין בפראג
#על מוזיאון הסקס שבעיר פראג

מוזיאון מכונות המין (Sex Machines Museum) בפראג, הנמצא לא הרחק מכיכר סְטָרוֹמֶסְצְקֶה, מציג את ההיסטוריה של הפורנוגרפיה והמין. מטרת המוזיאון היא ככל הנראה להוריד קצת ממחסום הבושה והטאבו, שביחס לעולמות הללו.

צ'כיה ידועה בליברליזם היחסי שלה בענייני סקס והמוזיאון הזה מדגים עובדה זו, גם לאור ההמצאות והפיתוחים שנוצרו ושווקו בה לאורך ההיסטוריה. במוזיאון, על 3 הקומות שלו, מוצגים עשרות מתקנים ומכשירים אירוטיים, בגדים אירוטיים ומעוררי חשק ומאות חפצים שימושיים ופריטי אמנות הקשורים בנושא.

יש כאן גם גלריה עם תמונות סקס מתקופות שונות, המראות את הדרך שעשתה הפורנוגרפיה מימי קדם ועד ימינו. באולם ההקרנה תוכלו לראות את ההתפתחות המקבילה בעולם הקולנוע, דרך סרטים אירוטיים ישנים.

לצד כל אלה תוכלו לפגוש כאן שלל מכשירים ואביזרים שנועדו לייצר הנאה מסקס ולסייע בעבר ביצירת תנוחות לא שגרתיות. כל אלה נוצרו במאות האחרונות, המאה ה-16 ועד ימינו.

המבט המעניין כאן הוא במה שעורר בעבר ריגוש מיני. הוא חווייתי ומעורר מחשבות, במיוחד כשרואים אילו רעיונות מוזרים היו לאנשים פעם לגבי חוויית המין...


#טיפים

הכניסה מגיל 18 ומעלה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/OYJ9C7FY_y0


עוד מבט:

https://youtu.be/YQZ14OGhzNI


ביקור במקום:

https://youtu.be/Op433ztyjVM
מוזיאון העינויים של פראג
#על המוזיאון עם מתקני העינויים מימי הביניים

מוזיאון העינויים (Museum of Torture and Torture Instruments) שנמצא במרכז העיר העתיקה של פראג מציג מגוון של כלי עינויים, רובם שימשו את בית המלוכה ואת הכנסייה הקתולית בימי הביניים. מי שאוהבים סרטי אימה, כנראה יאהבו אותו מאוד.

במוזיאון, הממוקם במרתף אפלולי ומאיים, מה שמעצים עוד יותר את החווייה המסוייטת, מוצג אוסף מרשים של כ-100 מכשירי עינויים שבהם השתמשו חוקרי הכנסייה הקתולית, כדי לזהות את הבוגדים והפושעים ואת מי שחטאו במחשבות נגד הכנסייה או במעשי כפירה.

כדי שהכל יהיה ברור ומובן, מציגים כאן עשרות ציורים, של סוגים שונים של עינויים שהיו נהוגים אז ושל שיטות אכזריות של הוצאה להורג. מוסבר בהם בפירוט מדויק כיצד שימש הציוד שמוצג כאן, בכדי לגרום סבל לנחקרים ולנאשמים. עד שיודו או ינפחו את נשמתם.

יש כאן גם בובות שַעווה כמעט אנושיות, שמדגימות את העינויים כאן בצורה מעוררת חמלה וחלחלה. האפקטים הקוליים שמהדהדים ברחבי המרתף לא מקשים לדמיין את הסבל שידעו האנשים כאן. עצוב, מציצני וממלא אותנו שמחה שהעידן הזה עבר ואיננו.


#מה רואים במוזיאון?
בין מכשירי העינויים האיומים שמוצגים בשתי קומות המוזיאון, מוצגים בין השאר כלי מתיחה של הגוף, מכשירים ללחיצת הראש, ציוד לריטוש וחיתוך איברים, ציוד שעוקץ ונועץ מסמרים, מגרד ומסיר את העור ועוד. כמות הדימיון שנדרשת כדי להמציא מכשירים כה אכזריים והראש החולני של המתכננים שלהם, מעוררים מחשבות נוגות על אמונה ודת ומה שביניהן.


#טיפים
יש כרטיס משולב לשני המוזיאונים - השעווה והעינויים, שנמצאים במריק קרוב זה לזה.

יש כאן כרטיס משפחתי בהנחה משמעותית וכרטיסים מוזלים לילדים, סטודנטים ופנסיונרים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/99wTqayY8-I
מוזיאון העונשים
#על מוזיאון העינויים הזוועתי של בירת תאילנד

ב"מוזיאון העונשים" (Bangkok Corrections Museum) שבמרכז בנגקוק נוכל להיזכר עד כמה אנו ברי-מזל על המשטרים והעידן שבו אנו חיים. זהו מוזיאון שמזכיר את מוזיאוני העינויים של אירופה והוא מיועד לחובבי הז'אנר, למי שכלי עינויים ומתקנים ושיטות עינוי עושים להם את זה, או מעניינים אותם לצרכי מחקר.

המוזיאון, השוכן בבית כלא ישן ששימש עד סוף המאה ה-19, מכיל דמויות שעווה בגודל טבעי ומיצגים המשחזרים את חייהם של אסירים בכלא התאילנדי בעבר. לצד תאי הכלא וכיצד חיו והתנהלו חיי האסירים בכלא, תראו כאן שיטות עינויים וענישה ששימשו בדורות הקודמים ומגוון סוגי מכשירים, מתקנים וציוד, שגרמו בעבר הרבה סבל לנחקרים ועבריינים בתאילנד.

יש כאן מתקני עינויים רבים. למשל, הקרס הנעוצה מתחת לסנטרו של אסיר, כך שכל תזוזה או הירדמות גורמת לנעיצה בעור. או הכדור שאליו הוכנס האסיר בכדי להענישו. בתוך הכדור, בצידו הפנימי, הותקנו המוני מסמרים. לאחר שהאסיר הוכנס לתוכו, נהגו לתת את הכדור לפיל, למשחק. זה כמובן הוביל לכאבי תופת לאסיר, כשכל חבטה של הפיל בכדור מובילה לנעיצה של עשרות מסמרים בגופו של האסיר המסכן שבתוכו.

ב"בלוק 1" תוכלו להכיר שיטות בהן הוציאו כאן אסירים להורג. לא נפרט, אבל נספר שהשיטה האנושית יותר הייתה להסתיר את הנידון למוות מאחורי וילון, שעליו תלו מטרה וכך היורה לא ראה את קורבנו בעת הירי.


#טיפים
במוזיאון אסור לצלם.

המוזיאון כמובן אינו מומלץ לבעלי לב חלש או רגישות גבוהה ולא לילדים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/jlbdc1yKaD0
קַאבּוּקִיצ'וֹ
#על רובע הבילויים המפוקפק של טוקיו

אחד מרובעי התענוגות האפלוליים של טוקיו הוא קַאבּוּקִיצ'וֹ (Kabukicho) שבמזרח שינג'וקו, שיבויה. האזור הזה של העיר, שמתחיל להתעורר בשעה 18:00, מקדיש את עצמו, אם לומר זאת בעדינות, לצד הפחות רגיש של הבילויים.

במילים אחרות, בצד היות רובע קבוקיצ'ו עמוס במסעדות, ברים וחנויות, הוא קודם כל רובע הסקס והמין המזדמן של טוקיו. כי קבוקיצ'ו הוא רובע החלונות האדומים ולב תעשיית התענוגות הגופניים ו"מלונות האהבה", או הבגידה של העיר.

מדובר בסופרמרקט אדיר של עינוגים, שהוא אמנם לא בוטה כמו זה של אמסטרדם, אבל עדיין מצטיין באינספור שלטי ניאון, של עסקים מפוקפקים העוסקים בזנות והימורים, עם מעורבות פעילה של היאקוזה (המאפיה המקומית) ולא מעט סרסורים ונוכלים, המציעים את הבנות המקומיות לכל המרבה במחיר ואת הארנק שלכם לשודדים וקלפנים.

חוץ מהזנות וההימורים, תוכלו להכיר כאן את היכלי מכונות הפאצ'ינקו, שבהם מצטופפים צעירים ומהמרים על כספם כנגד מכונות משחק משוכללות ואת בית הקולנוע עם הגודזילה הענקית שמעליו והסרטים הנחמדים שמוצגים בו.

ואגב, מקור שמו של הרובע הוא מתיאטרון הקאבוקי, שהיה אמור להיות מוקם כאן, אך כמו שוודאי הבנתם - לא הוקם מעולם...


#טיפים
מומלץ להימנע מהברים שכאן, בעיקר מחשש לנוכלים שמנהלים כאן לא מעט עסקים ועושים מעשים פליליים בתיירים.

אם בכל זאת נכנסים למקומות בילוי, אל תלכו אחרי מי שמזמינים אתכם להיכנס ברחוב. חלק מהם מכניסים אתכם למלכודת.

בתוך ברים בקאבוקיצ'ו, ודאו שאין COVER CHARGE גבוה מדי, שפירושו שאתם מתחייבים להזמין משקאות בסכום מינימלי יקר!


מבט מקרוב בלילה:

https://youtu.be/kEJuTytiwAU


וביום:

https://youtu.be/CVD7owHqirY
גשר הציצים
#על גשר הנפקניות של וונציה

אין לו ייחוד כלשהו והוא אינו יפה באופן שניתן להדגיש. הוא סתם עוד אחד מהגשרים שבמרכז ההיסטורי של ונציה, עוד גשר שכשמבלים בעיר ונציה, חוצים בעזרתו את התעלה. אבל הסיפור של גשר הציצים (Ponte delle Tette) הוא בכלל היסטורי, אבל לאו דווקא מהסוג שחשבתם.

כי גשר הציצים, או באיטלקית "פונטה דה לה טטה", קיבל את שמו מהמנהג של זונות ונציה במאה ה-15, לעמוד עליו ובסביבתו ולפתות גברים שעברו במקום. הוא היה משהו כמו "רובע החלונות האדומים" של אותם הימים.

אלא שבאותה עת הקפידו השלטונות בעיר מאד על האיסור נגד קיום יחסי מין הומוסקסואליים. בדת הקתולית, שהיא עד היום הדת השלטת באיטליה, הומוסקסואליות היא עבירה שדינה מוות.

בוונציה של אותם ימים היו מקרים לא מעטים שבהם ההומוסקסואלים בעיר התחזו לנשים ועסקו כאן בזנות. לכן, חוייבו כל הזונות באותה תקופה לעמוד כאן, על הגשר, כשהן חשופות חזה...

הגשר המפתה נמצא ברובע סן פולו של ונציה. היום לא תראו כאן ציצים וייחסכו מכם המראות המשפילים של אותם "חלונות אדומים" שקיימים בעולם. אבל ההיסטוריה, כמו תמיד, חיה ונושמת בזיכרון ההיסטורי של העיר, שבה החליפו מסיבות פריצות, עם מאהבים במסיכות אנונימיות, את הציצים החשופים של הגשר הזה.


מבט מקרוב על גשר הציצים:

https://youtu.be/OPOQSaDti_A
מוזיאון הארוטיקה נסגר לצמיתות
#המוזיאון נסגר לצמיתות!




#על המוזיאון

מוזיאון הארוטיקה היה מוזיאון המוקדש לאוספי האמנות הארוטית של סוחר העתיקות אלן פלומי והמורה הצרפתי ג'ו קליפה.

המוזיאון הוקם בשנת 1997 והתפרש על פני חמש קומות ומרתף. הוא איגד תחתיו תצוגות אומנויות ופיסות תרבות מהעבר ומהווה שהמכנה המשותף של כולן הוא ארוטיקה. העם הצרפתי הידוע כעם חושני וכאן הוא יכול היה לצפות במגוון מיצגים ואוספים שהגיעו מכל העולם: מאירופה, יפן, אפריקה, והודו. שתי קומותיו הראשונות של המוזיאון הוקדשו לאמנות אירוטית פולחנית. אפשר היה לראות בהן מסכות מתהלוכות חג במקסיקו, פסלי אברי מין שנועדו לבקש מהאלים פוריות מנפאל וטיבט, איורים של הקאמה סוטרה או "אגרטלים פדגוגיים" מפרו. קומה אחת שלמה במוזיאון הוקדשה למזון קלוס, בית הבושת המפורסם ביותר של המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. בשתי הקומות העליונות הוצגו תערוכות מתחלפות, בעיקר של אמנים עכשוויים. פילוסופיית המקום: הנאה בריאה מתענוגות המין.

המוזיאון בפריז היה הגדול מכל שאר מוזיאוני הארוטיקה ברחבי העולם ואף המוערך שבהם, כיוון שרבים ממוצגיו יחודיים ואין אפשרות למצוא אותם במקומות אחרים. בימי הזוהר שלו היו מבקרים בו בין 300 ל-400 איש ביממה (כולל שעות הלילה). בנובמבר 2016 נסגר המוזיאון.
מולן רוז'
#על מועדון המולן רוז'

ליד אחת מתחנות הרוח של מונמרטר, נמצא המועדון עם סמל טחנת הרוח האדומה. מולן רוז' הוא אחת האטרקציות החשובות בפריז כבר הרבה שנים. המקום הפך מהר מאד להיות שם דבר והגיעו אליו אנשים רבים בעלי מעמד. המולן רוז' נמצא ברובע ה-18 בפריז ומציע מופעי קרקס עם חיות, נחשים, כלבלבים, ג'ינגולים וכמובן ריקודים מרשימים ומפתיעים. במקום תוכלו גם לאכול ארוחת ערב ולשתות שמפניה.

המולן רוז' נבנה על ידי שני עסקנים מומלחים שרצו לאפיין את המקום לאוכלוסייה מהמעמד העליון כך שיגיעו אל הרובע האופנתי בשנת 1889. במקום הייתה תפאורה נועזת ומינית והוצעו בו שמפניות, אוכל וריקודים פרובוקטיביים. זה כנראה היה המתכון המנצח כי המקום הפך להצלחה מסחררת כמעט מיד. עם השנים, מולן רוז' לא משך אליו רק את המעמד העליון, אלא גם אנשי עסקים, אמנים, מעמד פועלים, זרים ונשים מרשימות וכולם הגיעו לכאן כדי לראות ולהיראות.

בתקופה בה נפתח המועדון, פריז הייתה נתונה תחת תנופה של חידוש, שינוי, קדמה תעשייתית וחברתית ופתיחתו הייתה לשיא בנקודת זמן זו.

התפאורה החיצונית, טחנת הרוח המפורסמת, הפכה להשראה ולנושא של יצירותיהם של ציירים רבים, תמונות ופוסטרים, שהם פופולריים עד היום. המולן רוז' הפך לסמל הבוהמה הצרפתית הפריזאית.

לפני הכניסה למועדון נמליץ לכם לטייל קצת באזור, הרחובות מאד יפים והאווירה קסומה.


#ריקוד הקאן קאן

מולן רוז' ידוע גם כמקום הולדת ריקוד הקאן קאן. זהו ריקוד קשה ותובעני, שמוצאו בצרפת של ראשית המאה ה-19. הוא מבוצע על ידי מספר של רקדניות הרוקדות זו לצד זו בשורה, לבושות בגרביים ארוכים וחצאית בעלת הרבה שכבות. מדי פעם מרימות הרקדניות את השמלות בצורה פרובוקטיבית, כך שחלק מרגליהן נחשפות. בשל האקט הזה, נחשב הריקוד למגונה ובלתי מוסרי וקיבל שם של ריקוד זנותי.

בראשית ריקוד הקאן קאן, הוא היה ריקוד זוגות של גברים ונשים, אך בהדרגה הפך לריקוד ראווה המוצג לעיני קהל - ממש כהופעה במועדוני לילה ובתי בושת. במהלך השנים הוסיפו הרקדניות גם אלמנטים של אקרובטיקה, צעקות ומחוות טיפוסיות כמו הרמת החצאית עד מעל הראש, בעיטות, קפיצות וכדומה.

הריקוד צבר פופולרית רבה והוא הוליד מאוחר יותר את הקברט.


מבט מקרוב על המולאן רוז' ועל ריקוד הקאן קאן (18+):

https://www.youtube.com/watch?v=HcJjdseb2bk
מוזיאון הביוב של פריז
#על המוזיאון הפריזאי שמקדיש את עצמו לביוב

זה נשמע כמו בדיחה, אבל מוזיאון הביוב של פריז (Musee des Egouts de Paris) הוא באמת קיים ואתם באמת עומדים בפתחו! המוזיאון המעניין הזה ממוקם ברובע השביעי שבגדה השמאלית של פריז, ליד גשר אלמה ומול רציף אורסיי מספר 93 והוא מציג את מבנה מערכת הביוב המורכבת של פריז. הביקור במוזיאון הוא דרך מקורית ומרתקת להכיר את פריז באמצעות רשת תעלות הביוב שלה המהוות מעין עיר תת-קרקעית מתחת לאתרי הפאר ההיסטוריים של העיר. רשת תעלות מפורסמת זו, אף כיכבה ביצירתו של ויקטור הוגו "עלובי החיים".

למעשה, עם הכניסה למוזיאון, המבקרים יורדים אל תוך הביוב עצמו, לומדים את מיקום מפלסי הביוב השונים בעיר וכיצד מתוחזקת המערכת, תוך הליכה בצמוד לחלק קטן מצנרת הביוב באזור. הסיור כולל מעבר מעל תעלות ביוב פעילות וגם עתיקות נטושות. מעל תעלות אלו מוצגת היסטוריית מערכת המים והביוב של פריז, במגוון היבטים, כולל איורים מהתקופות השונות. למרות שהיום התעלות המקורות ומערך הביוב הישן השתפר, הסיור כולל ביקור במספר תעלות ביוב מהסוג הישן שכיום משתמשים בהן רק לשם תצוגה.

מעבר לסיור, ניתן לראות תצלומים שונים מגלגוליה ההיסטוריים של מערכת הביוב של פריז ולהיחשף לאמצעים שונים לטיפול ולתחזוקה שוטפת של המערך הלוגיסטי המורכב הזה.

במהלך הסיור מתבקשים המבקרים לא לאכול, ובסיומו הם מתבקשים לשטוף ידיים.


#מערכת הביוב

עד ימי הביניים, מי השתייה של התושבים הפריזאים נלקחו ישירות מנהר הסיין, כאשר המים המשומשים נשפכו לשדות או לרחובות לא סלולים. באופן לא ברור, הם הצליחו לחזור חזרה לנהר, מה שהוביל ללא מעט בעיות תברואתיות אצל התושבים. המוזיאון יוצא הדופן הזה מוקדש לעיר התחתית האמיתית של פריז - תעלות הביוב.

מערכת הביוב המפוצלת של פריז היא מקור של גאווה לתושבי הבירה כבר מהמאה ה-13, כשהמלך פיליפ אוגוסט נתן הוראה לבנות את תעלות הניקוז. בנקודה מסוימת, נפוליאון הורה להעביר את מערכת הניקוז אל מתחת לפני הקרקע ובשנת 1850 החלה בנייה של מערכת ביוב שמגיעה היום ליותר מ-2100 ק"מ של תעלות ביוב.

עד שנות ה-70, מערכת הביוב היוותה המערכת מוקד משיכה לתיירים ששוטטו בה באמצעות כרכרות ואחר כך באמצעות סירות. היום מסתפקים התיירים בביקור במוזיאון המרתק בו אתם נמצאים כרגע, שהצליח להפוך את העיסוק בנושא "המסריח" לשיקי מאין כמותו. תוכלו ללמוד כאן הכל על הביוב של פריז.

המוזיאון ממוקם מתחת לקי-ד'אורסיי על הגדה השמאלית של נהר הסן.

אם תיכנסו לסיור במוזיאון שאורכו שעה, תוכלו לראות תצוגה של ציוד שפותח במהלך השנים לאחזקה ותפעול של צינורות הביוב, כדורי עץ ענקיים ששימשו לניקוי המנהרות שמתחת לנהר, מפות המראות את הפיתוח של מערכת הביוב שנבנתה על ידי המהנדס יוג'ין בלגראן, בובות לבושות במדים של עובדות הסניטציה מתקופות שונות ושיטות של טיפול בהעברה וטיהור של מים.


ביקור במקום:

https://youtu.be/61K7w4Ucx6Q


כתבה:

https://youtu.be/5cCqqHX2hWo


בלוגרים:

https://youtu.be/MY_v9cBc-8I


הדרכה:

https://youtu.be/TuHm8-MN9as
הקטקומבות של פריז
#על המחילות הארוכות והמפותלות עם הגולגולות והשלדים

דמיינו מנהרות תת-קרקעיות, המרוצפות באינספור עצמות וגולגלות מפחידות. זו אינה זירת צילום של סרט אימה מפחיד אלא הקטקומבות בפריז (Les catacombes de Paris).

זהו מקום מצמרר ומסקרן כאחד. מדובר באתר קבורה עתיק שנוצר בתוך רשת מחילות, מנהרות וחדרים תת-קרקעיים, כ-20 מטרים מתחת לרחובות העיר פריז ועל שטח של 2 ק”מ.

עד שנת 1785 היה אזור הקטקומבות מחצבה רומית של אבן גיר, שננטשה. במשך מאות שנים היא עמדה ריקה ואז, בסוף המאה ה-18, החליטו שלטונות פריז לשפר את ההיגיינה בבתי הקברות של העיר ולפנות את הקברים העתיקים. הם הפכו את המנהרות לאתר קבורה המוני, עבור מיליוני גולגולות, שלדים ועצמות שנאספו מבתי הקברות.

במהלך השנים מאז התקיימו במחילות האפלות שכאן מסיבות מין הזויות וקינקיות. כיכבו בהן אצילים בעלי סטיות ובכללם המלך שארל העשירי. במהלך השנים מצאו כאן מחסה פושעים נמלטים ומורדים במשטר. אל מול סיפורי הזוועה הללו עומד התפקיד ההיסטורי שמילאו המנהרות במהלך הכיבוש הנאצי במלחמת העולם השנייה. אז שהו כאן מורדים אמיצים, אנשי תנועת ההתנגדות הצרפתית וחברי המחתרת שנלחמו בנאצים. קטקומבות אחרות, אגב, שימשו באותה תקופה ממש כבונקר של החיילים הגרמנים.

במסלול של סיור האורך כשעתיים, תראו את המחילות שמתחת לאדמה. מסלול הביקור התיירותי עובר אמנם רק מתחת לרובע ה-14 של בירת צרפת, אבל מחילות כאלה, עם קטקומבות דומות, מצויות גם מתחת לרבעים רבים אחרים.


#טיפים
הסיור לא מומלץ לבעלי לב חלש ולילדים קטנים. די מוזר שהכניסה לכאן מתחת לגיל 13 היא בחינם.

בואו בבגדים חמים ונעליים שאינן מחליקות. עם טמפרטורה ממוצעת מתחת ל-14 מעלות, קר כאן ולח מאוד.

מומלץ לקנות כרטיסים מראש. התורים לא פעם ארוכים מאוד.

לא לאחר - הקבוצה האחרונה נכנסת לכאן בשעה 16:00.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/KQIuGLoGeNo


ביקור במקום:

https://youtu.be/6t8yRqgdUnE


בלוגרים:

https://youtu.be/FSBFurOhMPg


הדרכה:

https://youtu.be/yinRTE2dpSU


מוזיאון המאפיה
#על מוזיאון הפשע המאורגן בלאס וגאס

מוזיאון המאפיה (Mob Museum) בלאס וגאס סוקר את ההיסטוריה רבת השנים של הפשע המאורגן בארה"ב ומנסה לשקם במעט את שמם הרע של המאפיונרים שבאופן מסוים בנו את לאס וגאס.

ה"מוב מוזיאון" יכניס אתכם לשעה קלה לימים שבהם שלטו ארגוני הפשע בעיר, כמו בערים נוספות בארה"ב. עם שמות שהפכו לאגדה, דוגמת הנחש, פני צלקת, לאקי והמוח, הוא לא מסיר אחריות מהרשע והאכזריות שלהם, אך מציג את הגנגסטרים בהילה מעט רומנטית, שמזכירה את היחס של עולם הקולנוע אליהם.

במוזיאון, הפועל ללא מטרות רווח, תקבלו הזדמנות להכיר וללמוד על הפשע המאורגן בארה"ב, אחד המרכיבים המשמעותיים ורבי העוצמה בהיסטוריה האמריקאית.

באופן מסוים המוזיאון עוסק בהיסטוריה של לאס וגאס. במיוחד אם לוקחים בחשבון שהפשעים של הפשע המאורגן כוונו ועסקו לא מעט בעסקי ההימורים המכניסים. העסקים הללו הזרימו ממון עצום לבעליהם ומשכו את תשומת ליבם של המאפיונרים ואנשי הפשע האחרים. חלק מהם הפכו לבעלים העשירים של בתי קזינו בעצמם.

בתערוכה שכאן תוכלו לבקר וללמוד על תולדות הפשע המאורגן האמריקאי, לחזות במוצגים היסטוריים, לצד תצוגות ומכשירים אינטראקטיביים, שיאפשרו לכם התנסות והבנה של הבלתי מובן - כיצד נשלטת, במשך שנים רבות, אימפריה רבת עוצמה כמו אמריקה, בידי ארגוני פשע חזקים ובלתי ניתנים לעצירה. בעלי הקיבה החזקה שיכולים לעמוד בהן יוכלו לצפות כאן בתמונות של קורבנות החיסולים של המאפיה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/pv7F-vxN6dE


הסבר:

https://youtu.be/Z5yIU-XtqC0


ביקור במקום:

https://youtu.be/4kqyBs2Od5A


בלוגרים:

https://youtu.be/voMGKNf8JF4


הדרכה:

https://youtu.be/9EBqT8QTeCA
מועדון בֶּרְגְהַיין, ברלין
#על המועדון המושלם שלא נותן בקלות

כמעט כל מי שמבין אומר שבֶּרְגְהַיין (Berghain) הוא המועדון מספר 1 בעולם. מדובר במקום שהניו יורק טיימס הכתיר כמועדון הלילה הטוב בעולם וה-"DJ Magazine" כינה בירת הטכנו. זהו המתחם המקודש והאינטנסיבי של סצנת הלילה הברלינאית, שנמצא במה שהיה פעם תחנת כוח, על קו הגבול ההיסטורי שבין גרמניה המערבית והמזרחית.

להיכל הקודש של סצינת מוזיקת הטכנו מגיעים בכל לילה אנשים מכל העולם - לבושים נכון, עטויי אקססוריז, עם איפור רב וחלום אחד - להתקבל למועדון, תרתי משמע, ולקבל אפשרות להיכנס.

הם עומדים שעות ארוכות בתור, בידיעה שבאופן שרירותי לחלוטין, חלק גדול מהממתינים בתור, כמחצית, לא יוכנסו פנימה. לעבור את הסלקציה הנוקשה למועדון הזה היא משימה שאין בה כלל חוקים או שיטה. אבל כמו בכל מועדון שרוצים להתקבל אליו, ברגע שהתקבלתם תהיו גאים ותשכחו הכל. כאן תגלו אז חוויית מוסיקה אלוהית, עם התרחשויות חברתיות ברמות שלא חווייתם או דמיינתם. מכל הבחינות.

המוסיקה המנוגנת בברגהיין כוללת טכנו, דטרויט טכנו, טכהאוס ומינימל. מעת לעת ינוגנו כאן גם מוסיקת האוס ואלקטרו האוס. מערכת הסאונד כאן סופר מתקדמת והיא מנגנת בעוצמה אדירה.

בסופי השבוע המועדון פותח ביום שבת בערב והמסיבה נמשכת ברציפות עד יום שני בבוקר. את ברגהיין אסור לצלם, אבל החושך בכל מקרה שולט בכל חללי המקום וחוץ מצילום נראה שמותר הכל.

הפנורמה, כלומר הקומה השלישית של המועדון, מציעה מוסיקה אחרת היא מעוצבת יותר ופחות אפלולית, יש בה חלון שבשעות היום מכניס מעט אור ומאפשר לשנות מעט מהחושך הפונקציונלי ששורר כאן.


#טיפים
אין חוקים לכניסה ואין כניסת מוזמנים או אח"מים.

יש עדויות שהסיכוי להיכנס גדל בבגדים שחורים - רצוי מעור, עם אקססוריס מחוץ למיינסטרים, ובתור בודדים או בקבוצה ממש קטנה.

כמעט הכל מותר בפנים - אבל לצלם אסור.

היזהרו מסוחרי הסמים בפנים ואל תתפתו. יש כדורים מזויפים שכבר גרמו למוות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/0buhM4bbAx4?t=3m36s


טיפים לכניסה:

https://youtu.be/1VpaWHzeQi0
קיטקט קלאב
#על המועדון החתרני שמאפשר לחקור את מה שרוצים

מועדון ''הקיט-קט קלאב'' (KitKat Club) בברלין מציע את אחת החוויות הבלייניות הנועזות והמרתקות בעיר. מפסטיבל הקהילה הגאה והמיסטיק פריידיי ועד לאירועי ליל שבת, עם הזעה והסקס באוויר, המועדון הזה אוהב את הקצוות. כאן הרי מקבלים אותם בפתיחות ברלינאית רגילה ומקסימה. אבל גם את השאר אוהבים כאן, או במילות האג'נדה של המקום "סטרייטים, הומואים וכל, אבל כל, מה שביניהם..."

בקיט קאט תוכלו לברר מה גבולות הנורמות שלכם ומה מושגים כמו סליזי, קינקי, סוטה, ביזאר, סקס, מותר, אסור, הזיות, "אני לא מאמינ/ה איך שהתלבשת" ו"מה יגידו" אומרים לכם...

הכל כאן חוקי כמובן. בין מרחב חופשי להגשמה של פנטזיות, לצד מראות סקס מגוונים, מופעי סאדו ומיצגי פֶטיש, נהוג להגיע לכאן בלבוש נועז ומזמין, גם אם לא תשתתפו בחגיגות. תשקיעו ותיפתחו לחוויות חדשות. זו ברלין!

בקיט קט, המגדיר את עצמו "מועדון לילה קוסמופוליטי", תמצאו תיירים ומקומיים רבים המבלים ביחד. כיאה למועדון ריקודים הסגנון אלקטרוני והמוסיקה כאן היא בעיקר טכנו.

גם השירות כאן ידידותי במיוחד, הבר מציע מגוון רחב של אלכוהול איכותי במחירים זולים והשרות נחמד ונעים. אז תיהנו! - כשתצאו יהיו לכם הרבה שאלות על החיים בחוץ, אבל את זה תגלו לבד...


#טיפים
בליל שבת מתרחשים הדברים המעניינים. בשעה 2:00 בבוקר השיא מתחיל...

קוד לבוש כאן יקבע גם אם תוכנסו. בערבי ה"דרס קוד" מקפידים. לא ג'ינס ועדיפות לכמה שפחות בגדים. רצוי שחור, עדיף גותי, מינימלי, תחתונים, לטקס או בגד ים.

יש ערבים יותר "רגילים" שקוד הלבוש לא פטישיסטי.

טלפונים ומצלמות מפקידים בשמירת החפצים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/GUsql4R-dHM


אווירה:

https://youtu.be/cc7MY14OtZE


מיסטיק פריידיי:

https://youtu.be/VMBFwommX9U


הדי ג'ייות:

https://youtu.be/pUWCCoQNu08


הדרכה במועדון:

https://youtu.be/iRanJtsn470


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.