» «
קניון מלחה
קניון מלחה
#על הקניון הגדול של ירושלים

הגדול בקניוני ירושלים, קניון מלחה (Malcha Mall), הוא קניון מצליח, גדול ומרשים, שאין כמעט רשת או מותג שאין להם סניף בו. בשלושת קומות הקניון תוכלו לעשות סיבוב שופינג בחנויות המותגים המובילות, ממותגים ישראליים ועד לרשתות הבינלאומיות המוכרות.

בין מותגי הביגוד וההנעלה שבולטים כאן תמצאו את סניפי H&M, זארה, קסטרו, Fox, Golf, אדידס ופוראבר 21. עוד בקניון מלחה תמצאו שלל חנויות לגאדג'טים, מחשבים, אלקטרוניקה, מוצרי חשמל, ספורט, מוצרי כתיבה וצורכי משרד.

במתחם המזון שבקניון תוכלו למצוא מגוון של בתי קפה ומסעדות. מפלאפל ועד סושי - יש כאן מזנוני מזון מהיר ולצידם מסעדות טובות לארוחה שווה ואיכותית של ממש.


#טיפים
בקניון יש משחקיה לילדים ופינת חיות לילדים.

בסביבה נמצאים אצטדיון טדי, גן החיות התנ”כי ופארק עמק הצבאים.


ביקור במקום:

https://youtu.be/2nXZkNNny-E


קצב:

https://youtu.be/yXJIt1UPT0g
שדרת ממילא
שדרת ממילא
#על הקניון הפתוח והיוקרתי של ירושלים

שדרות ממילא (Mamilla Mall) הוא מרכז קניות, הבנוי כשדרת חנויות יוקרתית אל מול העיר העתיקה בירושלים. המקום אמנם יקר, אך הוא מתוקתק ומנסה לעמוד ברמה ולהעניק את חוויית הקניות של שדרות החנויות באירופה.

החנויות בשדרת ממילא ממוקמות במבני אבן ספק עתיקים, המשלבים אדריכלות עתיקה עם יוקרה ומותגים של ימינו. לא בטוח שתקנו כאן הרבה מחנויות התכשיטים והיודאיקה שבממילא, אבל אין הרבה מרכזי קניות בעולם שהנוף הנשקף מהם הוא של העיר העתיקה, במקרה הזה בירושלים ושל מגדל דוד, המרשים מכל זווית.

על הגגות והמרפסות שכאן תמצאו מסעדות יוקרה עם נוף החומות ובחלונות הראווה הנוצצים תראו עבודות צורפות יקרות ומרהיבות.

רוצים לאכול מול העיר העתיקה? - בקומה השנייה של הסניף של הלא יקר של המסעדה הכשרה למהדרין "קפית" תיהנו כאן מקפה ואוכל טוב, ביחד עם אווירה ונופה החד פעמי של העיר העתיקה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/V0Acsw3Hf_M


ביקור במקום:

https://youtu.be/ALK2V6xAAwI


פלאשמוב:

https://youtu.be/0keEMnaKGvk


בלוגרים:

https://youtu.be/BUmyBOItqgE
עמק רפאים
עמק רפאים
#על הרחוב המרכזי של המושבה הגרמנית

כמה ממקומות הבילוי המיוחדים והאינטימיים בירושלים נמצאים בעמק רפאים (Rephaim Valley), הרחוב המרכזי של המושבה הגרמנית, מהשכונות הוותיקות שמחוץ לעיר העתיקה.

האווירה ברחוב אינטימית ונעימה. בין הבניינים ההיסטוריים שבו, תמצאו לא מעט חנויות מפתיעות ומסעדות נעימות וטעימות. חלק מהקסם של רחוב עמק רפאים הוא היעדר המותגים והשמות המפורסמים. כאן תמצאו בעיקר מעצבים מקומיים ומוכשרים.

תוכלו לקנות כאן מבגדים, תכשיטים בעבודת יד ונעליים מיוחדות ועד פריטי עיצוב לבית, מתנות, מזכרות ומוצרים מיוחדים.


#טיפים
בחגים מתקיימים ברחוב אירועים חגיגיים והפנינג לילדים ולהורים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/ufqsAJp9bzo


ביקור במקום:

https://youtu.be/lObPiOqsyK8


הדרכה:

https://youtu.be/53guNxYpMDs
התחנה הראשונה
התחנה הראשונה
#על תחנת הרכבת העות'מנית של ירושלים

אתם נמצאים באחד ממתחמי הבילויים של העיר ירושלים, תחנת הרכבת ההיסטורית של הבירה. כן, התחנה הראשונה של הרכבת בירושלים היא אינה התחנה של ימינו. היום התחנה הזו היא מתחם בילויים פופולרי בעיר ובמקומה יש תחנת רכבת מודרנית.

המבנה והשטח כאן הם של תחנת הרכבת הראשונה של העיר. התחנה, שכונתה גם "תחנת רכבת החאן", או "תחנת הרכבת בעמק רפאים", ממוקמת לא הרחק מהחאן הירושלמי - בשכונת בקעה בירושלים, בין דרך חברון לדרך בית לחם.

תחנת הרכבת הזו נחנכה בשנת 1892 כתחנת הקצה של קו הרכבת מיפו לירושלים, קו הרכבת הראשון בארץ. הטורקים לא הרבו לבנות בירושלים והתחנה היא אחד ממבני הציבור היחידים שנבנו העיר בתקופתם.

למעט הפסקה של הפעילות בזמן מלחמת העצמאות, התחנה פעלה במקום כמעט ברציפות, מאז התקופה העות'מאנית, בסוף המאה ה-19 ועד לשנת 1998. אז נסגר קטע המסילה בין נען לירושלים, בשל מצבו הטכני הירוד. זה היה גם הזמן שבו נסגרה תחנת ירושלים לצמיתות.


#על קו הרכבת מיפו לירושלים
כבר באמצע המאה ה-19 הגה משה מונטיפיורי את הרעיון להקים מסילת ברזל בארץ ישראל. מונטיפיורי, שרצה לייסד בארץ תעשייה מודרנית טען שאחד הקשיים העיקריים לשם כך, הוא המחסור החמור באמצעים להובלת מכונות וחומרי גלם לתעשייה כזו. לאחר השתדלות רבה אצל הסולטן התורכי עבד אל-חמיד השני, אישר הסולטן 30 שנה לאחר מכן את הזיכיון להקמה והפעלה של קו הרכבת. מי שזכה לקנות את הזיכיון היה יוסף נבון, עסקן ירושלמי נמרץ. ביחד עם שותפיו, ניסה נבון לגייס משקיעים להקמת המסילה אך נכשל בכך. הזיכיון נמכר לחברה צרפתית והיא שהקימה לבסוף את קו הרכבת מיפו לירושלים ובנתה את התחנות שלאורכו.

לחברה הצרפתית לקח שנתיים לבנות את קו הרכבת. עם סיומו, בשנת 1892, החל באופן רשמי עידן הרכבת בארץ ישראל. בטקס מפואר שנערך בתחנת הרכבת בירושלים, נחנך הקו החדש, כשהאות לפתיחת הטקס היה הגעתה של הרכבת הראשונה מיפו. זה, אגב, היה השלב שבו הכריזו על השם שניתן ל"כלי התחבורה החדשני" שהגיע לארץ. מסתבר שאליעזר בן-יהודה, מחדש השפה העברית, הציע את השם "רַכֶּבֶת" לקטר ולשיירת הקרונות שהוא מושך.


#תולדות התחנה הראשונה
בטקס חגיגי ורב משתתפים קיבלו המונים ב-26 בספטמבר 1892 את הרכבת הראשונה שהגיעה מיפו אל תחנת ירושלים. הרכבת הזו עברה בדרכה גם בתחנות החדשות שהוקמו אז בלוד, רמלה ועוד יישובים בדרך, תחנות בהן מילאו מים שהיו נחוצים להנעת הקטר של הרכבת. עם הזמן והטכנולוגיה המשתפרת עתיד זמן הנסיעה להתקצר ל-3 שעות בלבד והרכבת לירושלים עתידה להפוך כלי תחבורה שימושי ונפוץ בארץ ישראל הטורקית ובהמשך המנדטורית.

כך פתח הטקס המרשים את התחנה הראשונה ואת עידן הרכבת בפלשתינה. חוץ מהנוכחות של נכבדי העיר, נציגי השלטון הטורקי ואזרחים יהודים וערבים רבים, היה בין הנוכחים בטקס גם מחיה השפה העברית, אליעזר בן-יהודה, שהעניק ליצור הטכנולוגי החדש את השם “רכבת”.

וכך נולדה תחנת הרכבת הראשונה והפעילה של ירושלים. היא כללה בתחילה בניין בן שתי קומות שנבנו הצמוד לו שני אגפים צדדיים בני קומה אחת. היה בה מנגנון שבעזרתו שינו את כיוון הרכבת, מקלט גדול ומיכל מים למילוי הקטר.

האדריכלות של התחנה הושפעה מאלמנטים אירופאיים וטמפלרים מהמאה ה-19 ומבנה התחנה היה כמעט זהה למבנה התחנה שביפו. רק חומרי הבניין היו מעט שונים, שכן בתחנה בירושלים השתמשו באבן גיר מאזור ירושלים.

במהלך השנים עתידים הבריטים להוסיף למבני התחנה תוספות שונות, כמו שכבת הבטון העבה שיוסיפו מעל גג התחנה, בכדי להגן על הציבור מההפצצות של המטוסים האיטלקיים בימי המנדט הבריטי.

עם סגירת התחנה לפעילות, בסוף המאה ה-20, ננטש מתחם התחנה ורק בשנת 2013, הוא שוקם והפך לאתר הבילויים הפופולרי של ימינו.


מבט אל התחנה הראשונה כפי שהיא היום:

https://youtu.be/cgy9_L51Iuk

קניות בירושלים

הרובע הארמני
הרובע הארמֵני
#על הרובע של הארמנים בעיר העתיקה

הרובע הארמני (The Armenian Quarter) בירושלים הוא היחיד שנקרא על שם עם ולא על שמה של דת גדולה, כמו הרבעים היהודי, הנוצרי והמוסלמי. שמו זה התקבל מאז המאה ה-19 והוא הקטן שברובעי העיר העתיקה. חיים בו פחות מ-3000 איש.

רובו של הרובע הארמני הוא שטח פרטי וסגור, המוקף בחומה ושייך למנזר הארמני. ואכן, ברובע יש כנסיות ארמניות נחמדות שניתן להציץ אליהן, אם יש זמן לטיול עומק ברובע.

מעניינת במיוחד היא ההתמחות הארמנית בעבודות קרמיקה איכותיות וצבעוניות. הארמנים למדו את אמנות הקרמיקה מהאמנים העות'מנים של תורכיה. רבים מבני העדה הארמנית שחיה באסיה הקטנה, אזור בטורקיה, היו לאמנים מעולים בעיטור קרמיקה ופיתחו סגנון אופייני וייחודי. כבר במאה ה-17 שלחו אמנים ארמנים מהעיר קוטהיה (Kütahya) שבמרכז-מערב תורכיה, אריחי קרמיקה לכנסיית הקבר הקדוש ולכנסיית סנט ג'יימס שבירושלים.

בשנת 1919 הזמינו הבריטים מספר משפחות אמנים מארמניה, להגיע אל העיר ולשפץ את אריחי כיפת הסלע שבהר-הבית. 3 המשפחות הבולטות שהגיעו כך לירושלים היו זו של האמן המפורסם דוד אוהנסיאן ואלה של עמיתיו, בליאן וקרקשיאן. בהמשך הפכו בני המשפחות הללו לאמני הקרמיקה הארמנית של הרובע ועד היום הם מייצרים כלים כאלו ומוכרים אותם לתיירים המבקרים בעיר העתיקה.

ברחבי העיר העתיקה בירושלים, במיוחד ברובע הנוצרי, תוכלו לראות לא מעט חנויות לתיירים המציעות למכירה עבודות קרמיקה בסגנון ארמני. את החנויות עם העבודות האיכותיות ביותר של הקרמיקה הארמנית ניתן למצוא ברובע הארמני, מקום שבו מוכרים היצרנים של כלי הקרמיקה הללו ישירות לציבור.


הנה הרובע הארמני והאמנות המיוחדת שמשובצת בו:

https://youtu.be/I0mCzFVMCtk
רחוב יפו
רחוב יפו
#על רחוב הקניות המרכזי בעיר ירושלים

רחוב יפו (Jaffa Road) הוא הרחוב המרכזי והארוך ביותר בירושלים. הרחוב הזה מהווה את מוקד השופינג והבילוי בירושלים. גם מדרחוב בן יהודה הסמוך אליו וגם הוא מהווים את המרכז המסחרי של העיר החדשה, זו שמחוץ לחומות.

לרחוב הזה היסטוריה רבת שנים, של ציר תחבורה ראשי בירושלים. הוא נמצא על דרך יפו, הציר שדרכו נהגו השיירות והסוחרים במאות הקודמות, לצאת מהעיר העתיקה, מערבה לכיוון יפו. באותה תקופה הייתה יפו עיר הנמל של סוחרי ירושלים.

בשנת 1861, כשהוקמו שכונות חדשות מחוץ לחומות העיר העתיקה, הרחוב נסלל כדרך עפר. עם הזמן שודרגה הדרך על ידי הטמפלרים, למעבר עגלות וכרכרות. לאחר שנים הוכשרה שוב - הפעם לכלי הרכב הראשונים שהגיעו לארץ ישראל. במהלך התקופה שאחרי היא המשיכה והורחבה למשאיות ואוטובוסים והשאר היסטוריה.

בעשור השני של המאה ה-21 הפך רובו של רחוב יפו למדרחוב וזכה למסילות לרכבת קלה. זה נתן לו טאץ' אירופי ועודד בו שיפוץ של בניינים ושיפור תשתיות מצד העיריה. ללא העשן והפיח שאפיינו אותו בעבר, הרחוב קיבל חזות מודרנית ונקייה יותר.


#שופינג ברחוב
גם בעידן הקניונים הממוזגים שמחליפים את מרכזי הערים, הירושלמים הוותיקים ממשיכים לעשות חלק ניכר מהקניות שלהם ברחוב יפו. ברחוב יפו וברחובות המקבילים לו, דוגמת רחוב הלל, רחוב הנביאים ורחוב אגריפס, תמצאו מגוון של חנויות ובתי קפה.

ברחוב יפו ובמדרחוב בן יהודה הסמוך, תוכלו למצוא שלל חנויות ותיקות, עם אווירה חמה והיצע של מוצרים מיוחדים, שאינם מעולם המותגים שבקניון. שימו לב כאן למותג הישראלי העולמי AHAVA, המציע שלל מוצרי יופי וטיפוח עשירים במינרלים, המיוצרים מחומרים שהופקו בים המלח.


#בילוי ברחוב
רחוב יפו ומדרחוב בן יהודה הם המרכז של העיר והלב הפועם שלה. בערבים ובלילות הירושלמים יושבים כאן בבתי הקפה ומבלים בברים שבסביבה. יש כאן מבנים מרשימים עם כניסות מעוטרות, המחזקים את האווירה הנוסטלגית של הרחוב הוותיק הזה וההרגשה בשעות הללו היא שאתה בעיר אירופית כלשהי. נעים.


#טיפים
בכל יום חמישי, בין השעות 12:00-22:00, מתקיים במדרחוב אגריפס הסמוך, יריד עתיקות, וינטג' וחפצי יד שנייה שנקרא "רטרושלים".


ביקור במקום:

https://youtu.be/g6yYoP-n8tU


הדרכה:

https://youtu.be/knseJK6tMpY


בלוגרים:

https://youtu.be/qBwaaYPcG90
מדרחוב בן יהודה
המדרחוב בירושלים
#על המדרחוב המרכזי של ירושלים ומוקדי הבילוי והמסחר בו

מדרחוב בן יהודה (Ben Yehuda pedestrian mall), שקוראים לו כאן "המדרחוב", הוא אבן שואבת לתיירים ולתושבי העיר. זהו גם הרחוב המסחרי הכי מצליח בירושלים.

כמו ברחוב יפו הסמוך, המדרחוב מלא בחנויות משפחתיות וחמימות, שבהן תוכלו למצוא שלל מזכרות ומוצרים מיוחדים. לאורכו גם שלל חנויות בגדים נחמדות ומגוון בתי קפה ומסעדות.

המדרחוב, המשתרע מרחוב המלך ג'ורג ועד לרחוב יפו שבמרכז ירושלים, נחשב גם לאחד ממקומות הבילוי העיקריים בעיר. אלה לצד אלה, תראו כאן חילונים ודתיים, ערבים ויהודים, כולם נהנים ממגוון אמני רחוב, נגנים, זמרים, מצחיקים ולהטוטנים.

העסקים, בבתי הקפה הנחמדים שברחוב ובדוכני הפלאפל והשווארמה העסוקים שכאן, פורחים. השמחה שכאן חוצה לאומים, עדות ומגדרים ומחברת בין הנוכחים כולם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/u9nLXhXaQN4


ביקור במקום:

https://youtu.be/2ZljNHOikxs


עם אמני רחוב:

https://youtu.be/vGERfs3j0wI


והפסנתר ברחוב:

https://youtu.be/8U_0AIB7HXA
קרמיקה ארמנית ירושלים
קרמיקה ארמנית של בליאן
#על חנות הקרמיקה הארמנית האותנטית של מזרח ירושלים

בהרבה מבנים בירושלים תוכלו לראות את אריחי הקרמיקה הארמנית הידועה והוותיקה. במקומות כמו גן מצודת דוד, מלון אמריקן קולוני, כנסיית סנט ג'יימס שבעיר העתיקה, בה יש אריחי קרמיקה מהמאה ה-17 ועוד.

בכל חנות בעיר העתיקה נמכרים חיקויים מחברון, אבל קרמיקה ארמנית של ממש, על פי המסורת והאיכות בת מאות השנים שלהם, מייצרים עד היום רק ברובע הארמני, במפעל הקרמיקה הארמנית של משפחת בֶּליאן שנקרא "קרמיקה ארמנית ירושלים" (Armenian Ceramics of Jerusalem - Balian). בעבר קראו לו "פלסטין פוטרי".

במפעל המשפחתי הזה תוכלו לראות כיצד העובדים מייצרים קערות, אגרטלים, אריחים ושאר כלים מקרמיקה איכותית. בהמשך תוכלו לצפות במלאכת צביעת הכלים ועיטור הכלים בסגנון הארמני המיוחד.

מקורה של משפחת בליאן הוא בעיר קוטאיה שבטורקיה. קוטאיה נודעה כבר לפני מאות שנים כמרכז של אמני קרמיקה מעולים ובית המלאכה המשפחתי שכאן ממשיך מסורת של דורות, שמתחיל בה ועולה לירושלים.

בחנות, שנמצאת במזרח ירושלים, ממש מול הקונסוליה האמריקאית, תוכלו לראות את מוצרי הדגל הללו בסדנה של משפחת בליאן. כאן ניתן לראות ולרכוש את מוצרי הקרמיקה שהם מייצרים, אם תרצו.


מבט מקרוב בעבודות של בליאן:

https://youtu.be/r3gsp_QjBt8


הדרכה:

https://youtu.be/jooKL3fGIvM


והמתחרים מהעיר העתיקה - משפחת קראקאשיאן:

https://youtu.be/P-Xzkkh4BME


שוק מחנה יהודה
שוק מחנה יהודה
#על השוק שחי ביום ומתעורר בלילה
שוק מחנה יהודה (Mahane Yehuda Market) הוא השוק הגדול של ירושלים. נמכרים בו בעיקר מזון וביגוד, ירקות ופירות טריים, בשר, גבינות, תבלינים, דברי מאפה ומעדנים.

במהלך השנים זכה השוק הצבעוני לפרסום רב, בהיותו מוקד משיכה לפוליטיקאים ולמתמודדים בפוליטיקה הארצית, כמו בשל היותו מעוז האוהדים של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים.

פעם השוק הזה היה שוק של שעות היום, אבל הלילה של שוק מחנה יהודה הגיע. לדוכני הפלאפל והמסעדות העממיות של היום מצטרפות מסעדות שף איכותיות, ברים הומים ובתי קפה נעימים. בליינים צעירים הפכו אותו למעוז חיי הלילה של ירושלים והאווירה הנעימה בו בערבים מושכת אליו רבים מרחבי העיר ומהיישובים בסביבה.


#איך נולד השוק?
דומה ששוק מחנה יהודה נולד מעצמו. זה קרה לקראת סוף התקופה העות'מאנית בירושלים. זה היה בסוף המאה ה-19, כשכפריים רבים מהכפרים הערביים שמסביב לירושלים, כמו ליפתא, דיר יאסין ואחרים, החלו למכור את תוצרתם החקלאית כאן, בדרך יפו, ליד שכונת מחנה יהודה. הם ניצלו מגרש גדול וריק, שהשתייך למשפחות אמידות מירושלים, כדי למכור את מרכולתם לתושבי הנחלאות הסמוכות ולעוברים והשבים. השוק המאולתר הצליח מיד, בעיקר משום שחסך לאנשי הנחלאות הליכה לקניות בשוקי העיר העתיקה המרוחקים.

בשוק לא היו כלל תשתיות כלשהן אבל בהדרגה החלו המוכרים הכפריים להוסיף לו סככות ודוכני עץ, ועם הזמן נבנו בו מבנים קבועים, עשויים פח ועץ. גם שמו של השוק, שבתחילה נקרא "שוק ולירו", על שם בעל המגרש שעליו נוצר, הפך בהמשך ל"שוק מחנה יהודה", על שם השכונה הסמוכה.


הנה שוק מחנה יהודה בירושלים:

https://youtu.be/jfXM3BeZQrg
שוק העיר העתיקה בירושלים
#על השוק שבעיר העתיקה בירושלים

פעם הוא היה השוק הגדול בארץ ישראל ואחד הגדולים במרחב המזרח תיכוני, אבל היום, שוק העיר העתיקה בירושלים (Old City Market Of Jerusalem) הוא עדיין השוק המזרחי הצבעוני והמרהיב בישראל.

השוק מתפרש על סמטאות רבות וארוכות, החוצות את העיר העתיקה ועוברות בין הרובעים השונים בעיר העתיקה - הרובע הנוצרי, הרובע המוסלמי והרובע הארמֵני.

בשוק ישנם אזורים שונים, חלקם מכוונים יותר לתיירים, בעוד אחרים משרתים בעיקר את תושבי ירושלים. בכל אחד מהם נמכרים מוצרים אופייניים. יש כאן מזכרות וחפצי עיצוב מהמזרח, באזור התיירותי יותר, לצד ירקות ופירות, דברי מזון מכל הסוגים, בגדים, רהיטים, טלפונים ואלקטרוניקה.


#תולדות השוק
קשה אולי להאמין אבל השוק של היום משמר את מערך הרחובות הקדום של ירושלים הרומית-ביזנטית. שני הצירים של השוק מתבססים על רחובות קדומים מהעבר - חציו הצפון-מערבי של השוק מתבסס על התוואי הרומי, בעוד החצי השני, כלומר הציר שמצפון לדרום, מתבסס על הקארדו, הרחוב המרכזי של ירושלים הביזנטית, שחצה את העיר משער שכם אל שער ציון.

מלכת ירושלים בתקופה הצלבנית, המלכה מֶלִיסֶנְדָה (Melisende), עשתה שינויים משמעותיים במראה השוק, כשחילקה את החצי המערבי של הקארדו לשלושה שווקים צרים ומקבילים. אז גם התווסף קירוי מסוגנן לשוק כולו.

מאז איחוד ירושלים העתיקה והחדשה במלחמת ששת הימים ב-1967 עוצב ושופץ השוק כמה פעמים. הוא רוצף, נצבע, דלתות החנויות נצבעו בגווני כחול וירוק והקמרונות, הקשתות שלמעלה, חוזקו.

אם במאות הקודמות דיווחו עולים לרגל בכתביהם, על ריחות רעים מאד והגיינה קשה בשוק הירושלמי, השוק של ימינו הוא מקום נקי וּנְטוּל סירחון כמעט לחלוטין.


הנה שוק העיר העתיקה בירושלים:

https://youtu.be/DsU4oOaRO4g
הקארדו
#על הרחוב המרכזי והעתיק של ירושלים

אין הרבה רחובות פעילים בעולם, שניתן לראות בהם תקופות שונות, כמו הקארדו (Cardo) שברובע היהודי בירושלים. ברחוב העתיק הזה, נתחיל לנוע בתקופה הרומית, נמשיך לתקופה הביזנטית, נראה שרידים של התקופה הצלבנית והעותמאנית - התקופות שבהן הוא היה קבור מתחת לאדמה ונראה את ההתעוררות שלו לחיים בתקופה הישראלית, המודרנית.

באופן כללי "קארדו", שבלטינית פירושו "לב", משמעותו המרכז. רחוב הקארדו בערים הרומיות הוא לב העיר - אותו רחוב שבו מתקיימים רוב המסחר והתנועה בעיר. המודל של רחוב כזה אצל הרומאים היה קבוע והם נהגו לשכפל אותו בערים ובמחנות צבא רבים שלהם. ניתן למצוא אותו בעיקר בערים הרומיות שבמזרח התיכון, בצפון אפריקה, בסוריה ובירדן. גם בישראל הוא נמצא, בשרידי הערים קיסריה ואנטיפטריס, היא תל אפק, שליד ראש העין.

הקארדו שברובע היהודי הוא רחוב עמודים רחב ומרוצף בלוחות אבן, שהתגלה כאן בשנות ה-70. הוא נחפר ולאחר מכן שוחזר לרחוב מסחר פעיל בימינו, עם חנויות ושירותים, המאפשר לחוות מעט מהעבר, בימינו אנו.

רוחבו הכולל של הקארדו הוא 22.5 מטר וממנו נחשף רק חלק. במרכזו יש מעבר שחלק ממנו פתוח לשמיים ורוחבו 12.5 מטרים. משני צידי הקארדו יש שורת חנויות ומעליו הוקם גג רעפים, שנתמך בשורת עמודי אבן בגובה 5 מטרים. הגג מגן על הרחוב מפני גשם ושמש. אגב, חוץ מעמוד אחד, כל העמודים שנחשפו היו שבורים. רק עמוד אחד התגלה שלם, מתחת ליסודות בית הכנסת "צמח צדק" שבקצהו הדרומי של הקארדו.

הקארדו הוא אחד המקרים הנדירים שבהם החיו סביבה בת 2,700 שנה והפכו אותה לסביבת מסחר פעילה, גם אם לא פורחת. זה לא קרה במקומות אחרים בירושלים, בהם נמנעו יוזמות כאלה על ידי הארכיאולוגים, שאמרו, ובדרך כלל בצדק, שאסור לתת לחיי היום-יום להרוס מורשת עתיקה, היסטורית ומדעית. כאן, בקארדו של הרובע היהודי, הצליחו לחבר בין ימינו לבין היסטוריה עתיקה ולהפוך אותם לאחד.


#על האדריכלים שאמרו לארכאולוגים היכן לחפור
הסיפור המופלא הזה מסופר בבתי ספר לאדריכלות בכל העולם והוא עוסק ברחוב העתיק שגילו אדריכלים מודרניים חרוצים ומוכשרים, בכוח הלימוד ומקוריות המחשבה.

שכן הקארדו לא נחפר באופן רגיל, על ידי ארכיאולוגים נחושים. למעשה, מדובר בתגלית ארכיאולוגית שנולדה במוחם של 3 אדריכלים צעירים שזכו במכרז לשחזור הרובע היהודי, כדי להשיב אליו את החיים, לאחר שהפך בתקופת השלטון הירדני לשכונת עוני עלובה.

האדריכלים הצעירים בחנו את מפת מֵידְבָּא, מפה עתיקה שהתגלתה ברצפת כנסייה בירדן ובה הופיעה ירושלים במידת פירוט מסוימת. הם ראו שבמפה מופיע הקארדו, רחוב העמודים המרכזי של העיר העתיקה. הם הצביעו על מקום מסוים וטענתם הייתה שהקארדו מסתתר למטה. ארכיאולוג בכיר, שאיתו התייעצו, צחק. אבל למרות זאת, הסכים לחפור ולבחון את המקום שבו הם טענו שמסתתר תוואי הרחוב הקדום. די מהר הוא נתקל בשכבה קשה ואז שוב ושוב, במקומות רבים. יש שם רצפה, קבעו המומחים. כמו שאתם כבר מבינים, היה שם רחוב. אבל האם זהו הקארדו?

מתחילים לחפור כשהמטרה היא לגלות את בסיסי העמודים המסודרים, לחשוף את תעלת הניקוז שאליה זרמו מי הגשמים מגגות בתי הרחוב ומשם לחשוף את הרחוב הקדום עצמו. הסתבר שהאדריכלים צדקו לאורך כל הדרך. גם הארכיאולוגים נוכחו שאכן זהו הקארדו המפורסם.

בשלב הבא החלו הבונים לחדש את הקארדו העתיק ולשלב אותו ברחוב מסחרי מודרני. מערימת בתי מלאכה ובתים מוזנחים, שלידם חורבות ממלחמת העצמאות, הם יצרו רחוב מסחרי משוחזר, שבקומות התחתונות שלו חנויות ויחידות מגורים בקומות העליונות, שנבנו מעליהן.

היום הקארדו הוא אחד מהשחזורים המפורסמים בעולם, רחוב המשלב ישן עם חדש, עתיק עם משופץ וקניות מודרניות במתחם שיש בו ניחוח של ימי קדם.


#מהי מפת מֵידְבָּא?
מפת מֵידְבָּא היא מפה עשויית פסיפס, שנעשתה בסביבות המאה ה-6 או ה-7 ונמצאת בכנסיה בעיר מֵידְבָּא שבירדן. המפה מתארת את ארץ ישראל וסביבתה, עם דגש מיוחד על אתרים דתיים בה. הקטע המפורסם במפה הוא הקטע המתאר את ירושלים.

מפת מֵידְבָּא היא דוגמה למפה עתיקה שאינה מיועדת לניווט בשטח. זאת מכיוון שהיא לא צויירה על פי קנה מידה גאוגרפי, אלא על פי החשיבות הדתית-רוחנית של המקומות שמופיעים בה (מקומות חשובים יותר הם מובלטים וגדולים במפה). זו גם הסיבה שהיא נמצאה במקום תפילה נוצרי עתיק, כמו כנסיית גאורגיוס הקדוש. בנוסף, המפה היא עדות היסטורית המוקדמת ביותר, לבנייתה של כנסיית הקבר בירושלים.


הנה הקארדו בירושלים:

https://youtu.be/veGXBZs8SiE


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.