» «
מזרקת נפטון
מזרקת נֶפְּטוּן
#על המזרקה שליד מגדל הטלוויזיה

היצירה החשובה ביותר של הפסל רַיְינְהוֹלד בֶּגָאס היא המזרקה הניצבת בין כנסיית מרים לבין בית העירייה האדום. היא ניתנה במתנה על ידי עיריית ברלין לקייזר וילהלם השני (קיסר גרמניה ומלך פרוסיה). היא מעוצבת בסגנון ניאו-ברוק ומחקה מזרקות חשובות אחרות ברומא. הקוטר שלה 18 מטר והגובה 10 מטר.

המזרקה קיבלה את הכינוי "פוּרְקֶנְבֶּקֶן", משחק מילים שפירושו "אגן עם קלשון", אך לא ניתן להתעלם מכך שהשם מזכיר את שמו של ראש העירייה של אז, פוּרְקֶנְבֶּק. אז למה אגן, אתם שואלים? בפסל נראה נֶפְּטוּן, אל הים, עומד באגן מים (העשוי מגרניט אדום) ומחזיק קלשון בידיו, המונח על כתפו השמאלית.

הקלשון הוא סמל לכוח הרב שלו. הוא נישא על פני צדפה ענקית, שאותה גוררים ארבעה טְריטוֹנים. מסביב לצדפה הרבה בעלי חיים ימיים.

בשוליים של המזרקה ארבע נשים המסמלות את ארבעת הנהרות הגדולים של גרמניה: הרַיין, האֶלְבָּה, האוֹדֶר והוַויְיקְסֶל.


מבט מקרוב על מזרקת נפטון:

https://www.youtube.com/watch?v=leBll37cACg
תיבת הומבולדט
תיבת הוּמְבּוֹלְדְט
#על המבנה המודרניסטי המרשים

סמוך לקצה המזרחי של שדרת אונטר דן לינדן, מול אי המוזיאונים, לוסט גארטן וה"דום", נמצא מבנה משושה ובעל חזות עתידנית, עשוי קורות מתכת וזכוכית שנקרא "תיבת הוּמְבּוֹלְדְט" (Humboldt-Box).

תיבת הומבולדט הייתה אמורה להיות מבנה זמני בעיר, שתוכנן במקור לפרק אותה בגמר השימוש, אבל היא הפכה לאטרקציה אדריכלית כה מסקרנת, שמשכה צופים ומתעניינים מכל העיר ומקרב התיירים הרבים שפוקדים אותה. לכן הוחלט להשאירה בקביעות בעיר.

המבנה, שנבנה בהשקעה כספית ויצירתית רבה, תוכנן על ידי שלישיית האדריכלים הברלינאים, קרוגר, שוברט וואנדרייקה, בפרויקט שעלה 590 מיליון יורו.

הוא מתנשא לגובה של 28 מטרים, עשוי קורות פלדה ומצופה זכוכית כחולה. יש בו מגוון חללים, המשמשים לאירועים, תצוגות ותערוכות אמנות מרתקות, שעוסקות בין היתר בארמון המתוכנן במקום.

למסעדת הומבולדט-טראסן, שממוקמת במבנה, יש שתי מרפסות חיצוניות בגובה של 21 מטרים מעל פני הקרקע. מהמרפסות הללו ניתן לראות את הנוף הנפלא של מרכז העיר לכל הכיוונים.


מבט מקרוב על המבנה:

https://www.youtube.com/watch?v=yXCFtUcbY_g
כיכר בבל
כיכר בבל, בֵּבֶּלְפְּלָאץ
#על הכיכר בה שרפו את הספרים

הכיכר הציבורית הזו, שנמצאת במרכז ברלין, נקראה בעברה "כיכר האופרה". את שמה הנוכחי, כיכר בבל (Bebelplatz) היא קיבלה לאחר מלחמת העולם השניה, על שמו של מנהיג המפלגה הסוציאל דמוקרטית של גרמניה במאה ה-19, אוגוסט בבל.

בכיכר תוכלו לראות כמה מבנים חשובים כמו בית האופרה, מבני אוניברסיטת הומבולט וקתדרלת הדוויג הקדושה (כנסייה רומית-קתולית עתיקה).


#על אירוע שריפת הספרים
אחד מהאירועים הבולטים שהפכו את הכיכר לידועה במיוחד, היה אירוע שריפת הספרים. האירוע התחולל כאן בשנת 1933, ב-10 במאי ובו הנאצים שרפו את הספרים של הספרייה הפרוסית. כ-5000 סטודנטים ומרצים מאוניברסיטת ברלין שרפו כאן יותר מ-20,000 ספרים של סופרים שונים: קומוניסטים, יהודים ובכלל, כל מי שכתב דברים שלא התאימו לאידיאולוגיה הנאצית.

אירוע זה פגע אנושות בחופש הביטוי והביא לכפייה של האידיאולוגיה הנאצית באופן קיצוני וקשה מנשוא. על האירוע ניצח יוזף גבלס, מי שהיה שר התעמולה הנאצי. באותו היום נשא גבלס את "נאום האש". בעקבות האירוע הזה, אגב, סטודנטים נוספים ברחבי גרמניה שרפו ספרים נוספים.

מעניין לשמוע שבשנת 1820, כמה עשרות שנים קודם לכן, נכתב המשפט: "במקום שבו שורפים ספרים - ישרפו גם בני אדם", על ידי המשורר והפילוסוף הגרמני היינריך היינה, שממש חזה את העתיד שבו יישרפו לא מעט מעבודותיו.


#אנדרטת הספרייה הריקה
הפסל הישראלי וחתן פרס ישראל מיכה אולמן, הקים בשנת 1994 אנדרטה לזכר אירוע שריפת הספרים האיום שהתחולל כאן. הפסל, שהשתתף בתחרות בינלאומית בה השתתפו 30 פסלים מכל העולם, זכה בתחרות להקמת מצבת הזיכרון. אנדרטה זו, אגב, נחשבת היום לעבודתו החשובה והמוכרת ביותר.

האנדרטה היא ריבוע שקוף (זכוכית משוריינת) הנמצא בתוך האדמה, מוטבע בכיכר עצמה. אל הבור לא ניתן להיכנס אך מומלץ ואף רצוי להתבונן דרכו בספרייה תת קרקעית בעלת 14 מדפים ריקים. ריקנותם של המדפים מסמלת את החלל התרבותי העצום שהשאירו אחריהם הספרים השרופים, שנשרפו על ידי הנאצים.

שניים מהמדפים אגב, חבויים ומתוך ה-14 ישים לב הצופה רק ל-12, המסמלים את שנים עשר שבטי ישראל ושנים עשר חודשי השנה. גם מידות החדר לא אקראיות, שכן הן חושבו על פי מידות גופו של אולמן כפול ארבע, מסמנות את ההומניזם שנקבר באותו אירוע מזעזע. עוד בחדר הספרייה, דלת סגורה הפונה לכיוון האוניברסיטה המקומית, ממנה יצאו אותם סטודנטים לשרוף את הספרים המדוברים.

אולמן אמר על דימוי האנדרטה: "הדימוי שעמד לנגד עיניי בכל שלבי העבודה הוא הצעקה של אֵדוָורְד מוּנְק (Edvard Munch): פתח קטן יחסית בתמונה גדולה, בור קטן ושחור, אלמנט של צעקה, צעקה ללא קול".


מבט מקרוב:

https://youtu.be/6-YPv7d5tHk


ובשריפת הספרים הנאצית שהתרחשה כאן:

https://youtu.be/kHCmiWaHUCw
שער ברנדנבורג
שער בְּרַנְדֶנְבּוּרְג
#על שער ברנדנבורג האייקוני של ברלין

כבר 800 שנות היסטוריה ברלינאית קלאסית ידע שער בְּרַנְדֶנְבּוּרְג המפורסם, שהפך לאחד מהסמלים החשובים ביותר של גרמניה ושל ברלין בפרט. השער ממוקם בכיכר פריז, לא הרחק מבניין הרייכסטאג והוא היחיד שנותר מבין השערים ששימשו בעבר ככניסה לעיר. כן, השער עומד במקום בו עבר הגבול בין מזרח ברלין למערב.

השער מעוצב בהשראת הפרופילאה (מבנה שער מונומנטלי ששימש ככניסה לאקרופוליס באתונה ויוון). ממש כמו תפקידה של הפרופילאה להוביל אל המקדש של העולם העתיק, כך תפקידו של השער היה להוביל לעיר החשובה ביותר של הממלכה הפרוסית. אם נדבר לרגע על אדריכלות, השער לחלוטין בישר על כניסתו של העידן הקלאסי באדריכלות הברלינאית.

הוא נבנה בין השנים 1788-1791. גובהו 15 מטרים, רוחבו 65.5 מטרים והעובי שלו 11 מטרים. יש בו 12 עמודים בגובה 15 מטרים, בקוטר של מטר וחצי. דרכו ניתן לעבור בחמישה מעברים שונים, על אף שרק שניים מהם היו פתוחים בעת שנפתח לראשונה. היום השער פתוח בעבור הולכי הרגל בלבד.

השער והחומה מסמלים את האחדות והחופש והיום הם אחד מהאתרים החשובים של העיר.


#היסטוריית שער ברנדנבורג
השער הוזמן במקור על ידי פרידריך וילהלם השני, שהיה מלך פרוסיה ומטרתו הייתה לסמל את השלום. תוכלו לראות אותו מוטבע על מטבעות אירו גרמנים.

בשנת 1806, לאחר כיבוש ברלין, צעד נפוליאון דרך השער לברלין ולקח איתו את הפסל שמעל השער (הקוודריגה) כשלל מלחמה. את הפסל העביר נפוליאון לפריז.

בשנת 1914 נערכו מסביב לשער חגיגות המלחמה.

בשנת 1933 הנאצים עברו דרך השער במצעד לפידים שסימל את תחילתו של הפרק האפל בתולדות גרמניה, מה שהביא בסופו של דבר לחורבן העיר וחלוקתה.

עם תום מלחמת העולם השניה נפגע השער קשות מהפצצות.

בשנת 1987, נשיא ארה"ב רונלד רייגן ביקר בברלין ונשא נאום מול השער בו הוא קרא לנשיא ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב: "אם אתה איש שלום, הרוס את החומה הזו". לאחר גל של מחאות, בשנת 1989 נפלה החומה והשער הפך לסמל לברלין המתחדשת. באותה התקופה הפכו אותו גם למוקד מרכזי לחגיגות שונות: מסיבות סילבסטר, מרתון ברלין, ירידי רחוב, מצעד הגאווה והאהבה.

בין השנים 2000 ל-2002 השער עבר שיפוץ מקיף, שעלותו הסתכמה בכ-3 מיליון דולר.

לאחר המלחמה השער היווה חלק מהגבול שהפריד בין מזרח למערב ברלין והוא גם סימל את חלוקת ברלין.

בשנת 2017, השער הואר בדגלי ישראל לאות הזדהות ומחווה לפיגוע טרור נוראי שהתרחש יום קודם לכן בירושלים.


#מה רואים בפסל שמעל לשער?
הפסל שעל שער ברנדנבורג הוא פסל שמציג קְוַודְרִיגָה, מרכבה דו אופנית שמובלת על ידי ארבעה סוסים. על הכרכרה פסלה של אלת הניצחון (ויקטוריה), נושאת ענף זית ודוהרת להבאת השלום אל העיר. על בסיס הפסל תוכלו לראות תבליט המתאר את האלה עם המלווים שלה. כמו כן, תוכלו לראות על התבליטים גם סמלים של מלחמה ושל תקופת השיקום שהגיעה אחריה. מרכבה זו שימשה במשחקים האולימפיים ביוון העתיקה ובמרוצי מרכבות ברומא העתיקה.

בשנת 1806, לאחר כיבוש ברלין, נבזז הפסל המרשים בידי נפוליאון ונלקח לפריז. היא הושבה למקומה רק 8 שנים מאוחר יותר, בשנת 1814, אך ענף הזית שהחזיקה בידה הוחלף בצלב ברזל. זו הייתה גם הסיבה לשינוי משמעותה של הדמות הדוהרת - משליחת שלום לאלת ניצחון.


מבט מקרוב על השער:

https://www.youtube.com/watch?v=CmlinwrCSF4

שכונת מיטה

אי המוזיאונים
אי המוזיאונים
#על האי עם המוזיאונים החשובים של גרמניה

אי המוזיאונים הוא מוקד התרבות של ברלין. מספר מוזיאונים חשובים בתחומי האומנות והמדע נמצאים על האי הטבעי הזה, הממוקם על נהר השְפְּרֶה משנת 1830 ונחשב מושא גאווה לתושבי ברלין.

ביניהם נמצא את מוזיאון העתיקות המפורסם מוזיאון פֶּרְגַמוֹן (Pergamon), שבו נמצא אחד מאוספי העתיקות החשובים ביותר בעולם.

כמו כן על האי נמצאים עוד כמה מוזיאונים:

הגלריה הלאומית הישנה - שמציעה אמנות גרמנית מהמאה ה-19.

המוזיאון החדש - שבו אמנות מצרית עתיקה, אוסף פפירוסים עתיקים, מוצגים פרהיסטורייים ועתיקות מהתקופה הקלאסית. הפריט המפורסם ביותר במוזיאון הוא פסלה של נֶפֶרְטִיטִי (Nefertiti) מלכת מצרים.

מוזיאון בודה - מוזיאון המוקדש לאמנות ביזנטיון, אמנות ימי הביניים ולאמנות של ראשית העת החדשה.

בשל החשיבות הארכיטקטונית של מבני המוזיאונים עצמם, האי כולו הוכרז כאתר מורשת עולמית. בפארק הגדול והנעים שעל יד רחבת המוזיאונים הגדולה, פארק "לוסטגארטן", תוכלו לנוח מעט בין השיטוט במוזיאונים.


# ההיסטוריה של אי המוזיאונים
את יסוד אי המוזיאונים הגה המלך פרידריך וילהלם ה-4, במחצית הראשונה של המאה ה-19. הוא החליט להקים מתחם מוזיאונים, שאליו יעביר את אוספי בית המלוכה לסוגיהם, החלטה נדיבה שמטרתה לאפשר לציבור הגרמני ליהנות מאוצרות הממלכה שהצטברו אצל המלכים במהלך הדורות.

לשם כך בחר המלך בצידו הצפוני של האי בתוך ברלין שנוצר בין הזרועות של נהר השְפְּרֶה, שעובר בעיר. הוא הורה לאדריכל שִינְקֶל, שאותו העריך ואהב את עבודותיו, להקים את המוזיאון הראשון על "אי המוזיאונים".

לפני ההפצצות מלחמת העולם השניה, הוציאו השלטונות את מרבית התכולה של המוזיאונים אל מחוץ לאזור ברלין. זאת בכדי להגן עליהם מהרס. דברים שלא ניתן היה להוציא מברלין, כוסו בשקים. בהפצצה האחרונה על ברלין במלחמה, החריבו האמריקאים את האי לגמרי. העובדה שרוב המוצגים הוצאו ממנו לפני ההפצצות, שמרה עליהם מהשמדה גמורה.


#מבט מקרוב על אי המוזיאונים:

https://www.youtube.com/watch?v=iQJ6xIdMgtk
אונטר דן לינדן
אוּנְטֶר דֶן לִינְדֶן
#על השדרה האלגנטית של ברלין - שדרת אוּנְטֶר דֶן לִינְדֶן
השדרה הרחבה הזו, מלאת ההוד וההדר האירופי הקלאסי, תחילתה בשער ברנדנבורג וסופה באי המוזיאונים, היא ללא ספק הציר התיירותי המרכזי של העיר ונקודת פתיחה מצוינת לסיור מרתק בהיסטוריה של בירת גרמניה ואל מול מכמני התיירות שלה.

את שמה קיבלה השדרה מעצי הטיליה שנטועים בה, שנקראים בגרמנית "Linden". בשנים האחרונות שופצה השדרה באופן מקיף.

שדרת אונטר דן לינדן (Unter den Linden, שפירושו "מתחת לעצי התרזה") משתרעת לאורך כקילומטר וחצי. משני צדדיה שוכנים כמה מהאתרים והבניינים החשובים של העיר. היא תביא לפניכם כל כך הרבה אתרים מסקרנים ומונומנטים ארכיטקטוניים הניצבים לאורכה ובסביבתה.

ממנה תוכלו לראות את אוניברסיטת הומבולדט - האוניברסיטה הראשונה בברלין, בניין האופרה והאקדמיה לאמנויות, הברלינר דום, גלריית גוגנהיים, כמו גם את אלכסנדרפלאץ שממזרח, עם מגדל הטלוויזיה הנזקף ממנו, בניין הרייכסטאג, אנדרטת השואה ממערבה ורחוב הקניות פרידריכשטרסה שחוצה אותה.

אבל השדרה הזו, על המבנים הניאו-קלאסיים שבה, היא לא רק יפה. כאן התרחש אחד האירועים ההיסטוריים הקשים בהיסטוריה המודרנית. בכיכר בבלפלאץ (Bebelplatz), אל מול אוניברסיטת הומבולדט, התרחשה בשנת 1933 שריפת הספרים הידועה, שבה העלו הנאצים באש אלפי ספרים, שהתוכן שלהם נגד את האידאולוגיה המעוותת שלהם.


#טיפים
יריד אמנים שבועי מתקיים כל שבוע בימי שבת וראשון. זה קורה במדרחוב הקטן שלפני הגשר החוצה את נהר השפרה.


מבט מקרוב על השדרה:

https://www.youtube.com/watch?v=5N_ZLdU7-18
מגדל הטלוויזיה של ברלין
מגדל הטלוויזיה של ברלין, ה"פֵרְנְזֵטוּרְם"
#על ה"פֵרְנְזֵטוּרְם", המגדל הגבוה שהיה לסמל של ברלין בתקופת המלחמה הקרה

גובהו הרב והצורה המיוחדת של מגדל הטלוויזיה, ה"פֵרְנְזֵטוּרְם", הם שלא יאפשר לכם להתעלם מנוכחותו. הוא מגיע לגובה של 368 מטרים (כן, ממש כמו פסגת הר הכרמל שלנו) וזו הסיבה שניתן לראות אותו מעל המבנים בעיר ולכן הפך גם לסמל מקומי.

הוא בנוי כעמוד בטון צר וארוך שמעליו מונח כדור פלדה ענק ובתוכו 7 קומות. מעל הכדור ניצבת אנטנה דקה שמשלימה את הצורה הייחודית של המגדל הזה.

הקמתו של המגדל הסתיימה בשנת 1969 ומטרתו הייתה להעביר מסר ברור - סמל לכוחה של הממשלה הקומוניסטית ולאפשר בידול של ברלין המזרחית מזו המערבית.

המעלית המהירה תביא אתכם בתוך 15 שניות היישר אל חלונות זכוכית ענקיים שיספקו לכם נקודת התצפית המרהיבה על העיר, בגובה של 204 מטרים. תוכלו גם להתפנק במסעדה המסתובבת (כן, היא משלימה סיבוב שלם מדי 20 דקות) וליהנות מארוחה טובה עם נוף מרהיב בגובה של 207 מטרים מעל הקרקע. גם מנקודת התצפית וגם מהמסעדה ניתן לראות עד למרחק של 40 ק"מ ביום בהיר עם ראות טובה.

המגדל ממוקם בכיכר אלכסנדר פלאץ, שנמצאת בשטח ברלין המזרחית לשעבר. הוא מהווה אטרקציה מבוקשת בקרב התיירים.


#על נקמת האפיפיור במשטר הקומוניסטי

אל מול מגדל הטלוויזיה הידוע של ברלין המזרחית, נבנה בברלין המערבית באותה תקופה מגדל הרדיו, המתנשא לגובה של 55 מטרים. בראשו נבנו מסעדה ומרפסת תצפית. תושבי ברלין המערבית ראו בו משקל נגד למגדל הטלוויזיה שבצד המזרחי של העיר. זו הייתה הנחמה שלהם על הפיצול הכואב שכפו עליהם ברית המועצות והמשטר הקומוניסטי שבצד השני.

אבל המעניין באמת היה הצלב שיצר אור השמש על מגדל הרדיו. יצא שממש כשהשלטון הקומוניסטי המזרח-גרמני סגר את הכנסיות ואסר על הנצרות להתבלט, שהרי הקומוניזם ראה בדת "אופיום להמונים", נתן לו מגדל הרדיו סנוקרת מטאפורית. זאת כי מבלי שתוכנן הדבר, נוצרה, מאור השמש שפגע במגדל, צורת הצלב שבלטה לעיני כל.

האם ידו של אלוהים הייתה בדבר? - לא ברור. אבל כך או כך, נראה הצלב שעל מגדל הרדיו הגבוה בכל רחבי ברלין המזרחית וכך נוצרה מה שכונתה על ידי תושבי ברלין אז, "נקמת האפיפיור".


#טיפים
אם תרכשו כרטיסים מראש תוכלו להימנע מעמידה בתורים המייגעים של הכניסה.


מבט מקרוב על מגדל הטלוויזיה:

https://www.youtube.com/watch?v=K4Ede6aC-UA
אנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו
אנדרטה לזכר יהודי אירופה שנרצחו
#על האנדרטה לזכר היהודים הרבים שנרצחו על ידי הנאצים

אנדרטת השואה, שלידה אתם עומדים, הוקמה בדיוק במקום שבו עמדה לשכתו של הצורר הנאצי אדולף היטלר. האנדרטה היא יד הזיכרון המרכזית של גרמניה, לזכר קורבנות השואה היהודים ולציון הפשעים הנוראים שבצעו בהם הנאצים.

האנדרטה מזכירה בכוונה בית קברות ענקי, במעין אוסף ענק של מצבות שיש כהות, בגדלים שונים, כאילו רצו מקימיה לומר שכולם הושמדו - גברים, נשים וילדים.

המיקום שנבחר לאנדרטה, ממש במרכז ברלין ובקרבת שער ברנדנבורג, מביא לכך שאיש אינו יכול להתעלם ממנה. רבים לא מודעים לכך שמתחת לאנדרטה נמצא מרכז מידע תת-קרקעי המוקדש לאנדרטה ולזכרון השואה, במצגת מולטימדיה המוקדשת לנושא.

מתכנן האנדרטה רחבת הידיים, ששמה הרשמי הוא "האנדרטה ליהודי אירופה שנספו" וששטחה 19 אלף מטרים רבועים, הוא האדריכל היהודי-אמריקאי פיטר אייזנמן.
הוא עיצב אותה כשדה אסטלות, עם 2,711 מצבות אבן אנכיות בסגנון של מצבות קדומות, בטורים, שורות וחללים שיוצרים מבוכים, שביניהם ניתן לצעוד ולהרהר. אגב, אייזנמן סרב להסביר את המספר של המצבות ואמר שאין לו כל משמעות.


#על השערוריות סביב אנדרטת השואה
עוד קודם שנחנכה, כבר התעוררו שערוריות סביב האנדרטה. זה החל מביקורות על העיצוב המופשט שלה, אחרים התלוננו על השטח המוגזם שהיא תפסה בעיר, היו שמצאו טעם לפגם בכך שילדים מתרוצצים ומשחקים בה כמתקן שעשועים והיו בני קבוצות שטענו שהאנדרטה צריכה להיות גם לזכר בני קבוצות ועמים אחרים שחוסלו בידי הנאצים.

אבל דומה שהפרשה המביכה ביותר שהתעוררה כאן הייתה זו שבה התגלה שיצרנית הציפוי שעל עמודי האנדרטה, חברת דֵגוּסה, החזיקה במהלך מלחמת העולם השנייה בחברת בת שייצרה את גז הציקלון B ששימש להשמדה. בגין חלקם בשואה, ראשי החברה הזו אף נשפטו בעבר.


מבט מקרוב על האנדרטה:

https://www.youtube.com/watch?v=JPRX_cr1s0k


מדיה מרקט
מדיה מרקט בקניון אלכסה
#על רשת החובה לחובבי האלקטרוניקה והגאדג'טים

מדיה מרקט (Media Markt) היא הרשת הגדולה באירופה למוצרי אלקטרוניקה, מחשבים, מצלמות וציוד חשמלי לבית. אם זה קיים - יש את זה כאן!

חובבי הגאדג'טים יודעים שאין לוותר על ביקור במדיה מרקט. מטלוויזיות חכמות ועד אביזרים לגו-פרו, מכונות קפה, טלפונים חכמים או משחקי מחשב. מתקליטים (שחוזרים בגדול) ומוצרי אלקטרוניקה ועד רמקולים או אוזניות אלחוטיים - דומה שמוכרים כאן הכל.

אחד הסניפים השווים של הרשת בעיר נמצא בקניון אלכסה שבמרכז ברלין. יש בחנות שכאן 3 קומות מרווחות של אינסוף פריטים למכירה. אנשי החנות מסייעים בשמחה ורובם דוברי אנגלית לא רעה.


#טיפים
אם קניתם במחיר משמעותי, אל תשכחו לבקש בקופה טופס להחזר מס.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/M8-LOM_1gz8


ואוספים מכל טוב בשעשועון טלוויזיה:

https://youtu.be/_7S-f4WIewI
בניין הרייכסטאג
#על המבנה ההיסטורי עם כיפת הזכוכית המודרנית

אם רוצים להבין את התהפוכות שעברו על גרמניה במאות האחרונות, אין כמו הרייכסטאג, משכן הפרלמנט הגרמני, כדי לסמל אותן. מדובר במבנה מרשים שנבנה במאה ה-19. מאז איחוד גרמניה הפך בניין הרייכסטאג להיות שוב מבנה הפרלמנט של גרמניה המאוחדת. בתוכו יושב הבונדסטג - בית הנבחרים הפדרלי.

שריפת המבנה המקורי של הרייכסטאג נתנה להיטלר את התירוץ לחוקק חוקים אנטי-דמוקרטיים ולהתחיל במסלול השגעון שיהפוך למסע ההרג וההשמדה של כל אירופה ומיליונים רבים בה. התמונה המפורסמת של חיילי הצבא הרוסי המניפים את הדגל הסובייטי מעל גג הרייכסטאג ההרוס הייתה לסמל המפורסם ביותר של תבוסת המשטר הנאצי.

לא פלא שעם איחוד ברלין בשנת 1989, החליטו הגרמנים לחזור ולקיים את הפרלמנט שלהם ברייכסטאג, אבל לתת לו אופי מודרני וחדש יותר. בשיפוץ הנרחב הם הוסיפו את כיפת הזכוכית השקופה שמעליו והיא מסמלת מבחינתם את השקיפות של השלטון הגרמני הדמוקרטי. כיפת הזכוכית הזו מאפשרת תצפית יפה על העיר ברלין. במרכז הכיפה מסופר על ההיסטוריה של הבניין, שחלקים רבים פתוחים בו לציבור וממרפסתו ניתן לצפות בנוף הפנורמי של ברלין.

ניתן לראות מכאן את הגנים הנהדרים של פארק טירגארטן שנמצא בסמוך ואת כיכר פוטסדאם המודרניסטית, על בנייניה הענקיים.

מתוך כיפת הבניין ניתן לצפות גם אל אולם המליאה, שבו יושב הפרלמנט הגרמני ומקבל החלטות.


#על שריפת הרייכסטאג
עד לשנת 1933, שימש בניין הרייכסטאג כמושבו של הפרלמנט בגרמניה. השריפה שפרצה במבנה, פחות מחודש לאחר מינויו של היטלר, עתידה לשנות את ההיסטוריה הגרמנית והעולמית.

השריפה ברייכסטאג, שאירעה בערבו של 27 בפברואר 1933, פרצה בשעות הערב. כשדווח למשטרת ברלין על השריפה, נראתה האש כשהיא מתפשטת מכמה מוקדים בו-זמנית, סימן להצתה. פיצוץ עז הביא להריסה של אולם המליאה של הפרלמנט הגרמני. השוטרים שהגיעו למקום מצאו בחצר המבנה בחור הולנדי צעיר וחצי ערום, תמהוני ומבולבל בשם מרינוס ואן דר לובה.

אותו מרינוס ואן דר לובה היה קומוניסט מובטל, שהגיע לגרמניה במטרה למחות על עליית הנאצים לשלטון. לטענת המשטרה הוא הודה שהצית את הבניין בכוונה לעורר מרד פועלים כנגד הנאצים. מאוחר יותר, הוא הודה בחקירתו בעינויים, בהצתת הבניין, אך הכחיש בתוקף שפעל כחלק מקשר קומוניסטי נגד הנאצים.

למרות זאת, מיהר הרמן גרינג להודיע להיטלר ולראשי המדינה שהגיעו למקום שמדובר בקשר קומוניסטי והיטלר ציווה לאסור את ראשי המפלגה הקומוניסטית בגרמניה. למחרת היטלר מיהר להכריז על מצב חירום ושכנע את הנשיא פאול פון הינדנבורג לחתום על מה שכונה "צו שריפת הרייכסטאג". זה נעשה לדבריו, למען "הגנת האומה מפני האלימות המסוכנת של הקומוניסטים".

הצו ביטל שבעה סעיפים בחוקת רפובליקת ויימאר, ואיפשר לממשלה לפגוע בחופש האישי, בחופש הביטוי, בחופש העיתונות, בחופש ההתארגנות ובזכות לפרטיות. הותר בו לממשלה לערוך חיפושים כרצונה, להחרים רכוש ולהטיל עונש מוות על שורה ארוכה של פשעים.

היטלר מיהר להורות על מעצרם של כ-4,000 איש שנתפסו בגל מעצרים. רובם היו קומוניסטים, אך היו בהם גם מנהיגים יריבים לנאצים, ביניהם סוציאל־דמוקרטים וליברלים, לא מעט אנשי דת וכמובן יהודים. למרות החסינות הפרלמנטרית שלהם, נעצרו גם חברי פרלמנט גרמנים. למרבה הציניות הוכנסו כולם ל"מעצר הגנתי", כביכול בכדי להגן עליהם...

כך הייתה שריפת הרייכסטאג לשלב משמעותי בהתבססות המפלגה הנאצית בשלטון בגרמניה ובהשלטת שלטון אימים בה. היטלר מיהר לנצל את האירוע על מנת להיפטר ממתנגדיו, ולבסס שלטון עריצות אנטי-דמוקרטי, תוך שהוא מתנער משרידי חוקת הרפובליקה של ויימאר. בכך הוא סימן את מה שבתוך 6 שנים יהפוך למלחמה העולמית הגדולה והאיומה בהיסטוריה.


#אדריכלות הרייכסטאג
כעיר שנבנתה כמעט מחדש לאחר מלחמת העולם השנייה, הסגנון שמשלב שמירה על הישן ביחד עם חדש, מאפיין את ברלין המודרנית. כך שופץ גם מבנה הרייכסטאג.

כשמסתכלים במבנה הרייכסטאג נדמה שאין קשר בין המבנה ובין הדום, הכיפה המודרנית שהודבקה לו. השילוב בין המבנה בסגנון הקלאסי לבין כיפת הזכוכית בסגנון המודרני, משווה למבנה ללא ספק את מראהו המיוחד.

ואכן, הכיפה, ה-Dom, שייכת לעידן חדש מהזמן שבו נבנתה חזית המבנה. היא נוספה לו מעל 100 שנים מאוחר יותר, לאחר נפילת החומה, כששופץ בניין הרייכסטאג והפך להיות מבנה הפרלמנט של גרמניה המאוחדת.

גם לאחר השיפוץ נשמרה חזית המבנה המקורית, מה שמוביל אכן לניגוד הבולט שבין הכיפה לחזית המבנה. המבנה עצמו נבנה על עמודים. את החזית שוברים חלונות מקושתים וביניהם ממוקמים פסלים רבים, לאורך כל החזית.


#טיפים
יש להירשם מראש לביקור בבניין הרייכסטאג. עשו זאת מראש, דרך אתר האינטרנט של בניין הרייכסטאג (ראו בקישור שלמטה). אם האישור לא הגיע למייל, בדקו בתיבת הספאם או הירשמו שנית. היו כאלה שלא נקלט להם.

הביקור בבניין הרייכסטאג אינו כרוך בתשלום.

שימו לב לימי הפתיחה. במועדים וחגים גרמניים סגור.

התצפית בשעות הערב נפלאה!


מבט ב-360 מעלות על הרייכסטאג:

https://www.youtube.com/watch?v=ShF5tl5sg1c
קיטקט קלאב
#על המועדון החתרני שמאפשר לחקור את מה שרוצים

מועדון ''הקיט-קט קלאב'' (KitKat Club) בברלין מציע את אחת החוויות הבלייניות הנועזות והמרתקות בעיר. מפסטיבל הקהילה הגאה והמיסטיק פריידיי ועד לאירועי ליל שבת, עם הזעה והסקס באוויר, המועדון הזה אוהב את הקצוות. כאן הרי מקבלים אותם בפתיחות ברלינאית רגילה ומקסימה. אבל גם את השאר אוהבים כאן, או במילות האג'נדה של המקום "סטרייטים, הומואים וכל, אבל כל, מה שביניהם..."

בקיט קאט תוכלו לברר מה גבולות הנורמות שלכם ומה מושגים כמו סליזי, קינקי, סוטה, ביזאר, סקס, מותר, אסור, הזיות, "אני לא מאמינ/ה איך שהתלבשת" ו"מה יגידו" אומרים לכם...

הכל כאן חוקי כמובן. בין מרחב חופשי להגשמה של פנטזיות, לצד מראות סקס מגוונים, מופעי סאדו ומיצגי פֶטיש, נהוג להגיע לכאן בלבוש נועז ומזמין, גם אם לא תשתתפו בחגיגות. תשקיעו ותיפתחו לחוויות חדשות. זו ברלין!

בקיט קט, המגדיר את עצמו "מועדון לילה קוסמופוליטי", תמצאו תיירים ומקומיים רבים המבלים ביחד. כיאה למועדון ריקודים הסגנון אלקטרוני והמוסיקה כאן היא בעיקר טכנו.

גם השירות כאן ידידותי במיוחד, הבר מציע מגוון רחב של אלכוהול איכותי במחירים זולים והשרות נחמד ונעים. אז תיהנו! - כשתצאו יהיו לכם הרבה שאלות על החיים בחוץ, אבל את זה תגלו לבד...


#טיפים
בליל שבת מתרחשים הדברים המעניינים. בשעה 2:00 בבוקר השיא מתחיל...

קוד לבוש כאן יקבע גם אם תוכנסו. בערבי ה"דרס קוד" מקפידים. לא ג'ינס ועדיפות לכמה שפחות בגדים. רצוי שחור, עדיף גותי, מינימלי, תחתונים, לטקס או בגד ים.

יש ערבים יותר "רגילים" שקוד הלבוש לא פטישיסטי.

טלפונים ומצלמות מפקידים בשמירת החפצים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/GUsql4R-dHM


אווירה:

https://youtu.be/cc7MY14OtZE


מיסטיק פריידיי:

https://youtu.be/VMBFwommX9U


הדי ג'ייות:

https://youtu.be/pUWCCoQNu08


הדרכה במועדון:

https://youtu.be/iRanJtsn470
כיכר פּוֹטְסְדַאם, פּוֹטְסְדַאמֶר פְּלָאץ
#על הכיכר המרכזית של ברלין - מכאן מתחיל הכל

פּוֹטְסְדַאמֶר פְּלָאץ, או כיכר פּוֹטְסְדַאם, היא כיכר עירונית מרכזית ושוקקת, אולי צומת התנועה הראשי בעיר ברלין. הכיכר נמצאת כקילומטר מדרום לשער ברנדנבורג והרייכסטאג, בסמוך לפינה הדרום-מזרחית של הפארק העירוני טירגארטן.

בכיכר מבנים שנבנו בידי גדולי האדריכלים וכמה מהבניינים המרשימים בברלין. שימו לב, למשל, לבניין עם הכיפה העתידנית. זהו מרכז סוני, שהוא גן עדן לחובבי האדריכלות המודרנית.

מעבר לצורה ולאסתטיקה של המבנה המיוחד והחדשני הזה, תוכלו למצוא בו את החנות הגדולה והמפוארת של חברת סוני. בחנות הזו תוכלו להתרשם מהחידושים המשמעותיים והמעודכנים ביותר של החברה, לצד מגוון עצום של מסעדות ובתי קפה. בבניין גם קולנוע IMAX ומוזיאון מוצלח לקולנוע.

בכיכר פוטסדאמר נמצאת גם ה"פנורמה פונקט" (Panorma Punkt). זוהי מרפסת תצפית נהדרת, שממנה תוכלו לצפות על העיר. בין האתרים שתוכלו לראות מכאן נמצאים שער ברנדנבורג, הרייכסטאג, הקתדרלה של ברלין, מגדל הטלוויזיה, כנסיית קייזר וילהלם, אנדרטת השואה ועוד.


#ההיסטוריה של כיכר פוטסדאם
כיכר פוטסדאם נקראת על שמה של העיר פוטסדאם, השוכנת כ-25 קילומטרים מדרום-מערב לברלין. הכיכר מציינת את המקום שבו נכנסה אל בין חומות העיר ברלין, הדרך שהובילה מפוטסדאם. שם גם ניצב שער פוטסדאם.

כיכר פוטסדאם, או פוצדאמר פלאץ כמו שקוראים לה כאן, היא אזור המרכז ההיסטורי של ברלין. בשנות ה-20 היא הייתה אחד ממוקדי חיי הלילה ברפובליקת ויימאר הפורחת, עשור לפני שהחושך הנאצי ייפול על גרמניה, אירופה והעולם כולו.

בתוך 100 שנה, התפתחה הכיכר והפכה מצומת דרכים פרברי לאחד הצמתים הסואנים באירופה כולה. במהלך מלחמת העולם השנייה, היא נחרבה כמעט לחלוטין בהפצצות בעלות הברית ולאחר המלחמה נותר אזור הכיכר נטוש במשך זמן רב. הסיבה הייתה שבתקופת המלחמה הקרה, היה האזור צמוד לחומת ברלין. עובדה זו מנעה ממנו להתפתח.

בסוף שנות ה-80, עם איחוד גרמניה, החלו לתכנן את שיקומה וב-1990 החלה הקמת רובע עירוני חדש במקום, שנקרא אף הוא "פוטסדאמר פלאץ", על שם הכיכר.


מבט מקרוב על הכיכר:

https://www.youtube.com/watch?v=vx22VkmXzZc
וֹוטֶר גֵייט
#על המועדון החזק בעיר

ה"וֹוטֶר גֵייט" (Water gate club), שצמוד לגשר אוברבוים, הוא מועדון טכנו מוביל בברלין ואחד המקומות המפורסמים והמצליחים בחיי הלילה שבה. גם אם אינו גדול בממדיו, זה מועדון ומפואר. הסאונד והתאורה שבו מדהימים והאורות משתקפים על הרצפה המבריקה, מה שמוסיף לחוויה.

בווטרגייט מתקלטים מדי ערב הדיג’ייז המובילים בעולם. המועדון לא פועל רק בין קירותיו אלא מרבה להפיק אירועים שונים ברחבי ברלין.

מיקומו גם הוא מיוחד. הווטר גייט ממוקם על נהר השפרה, ממש בגובה פני המים. דרך חלונות הזכוכית שלו, תוכלו לראות ממנו את נופי הנהר והעיר שעל גדותיו.


#טיפים
למקום יש גם מעין לאונג', פינת ישיבה בחוץ, על גדות הנהר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/pPjT5ZG6DQM


די ג'יי איט שרלוט דה ויט:

https://youtu.be/ylLSltC632A


פול ופריץ במועדון:

https://youtu.be/JrFPI87WwFo
מרכז סוני
#על מרכז המסחר התיירותי העתידני

הסוני סנטר, ענק הזכוכית והפלדה בכיכר פוטסדאם, הוא מרכז מסחר תיירותי ועתידני. כאמור, אלפי טונות של ברזל וזכוכית הושקעו כאן (אגב, חלק מהזכוכיות הם תאים סולאריים). הזכוכית והפלדה, שזוהרים באור היום, הופכים את המקום למרהיב ויפה מאד. בשעות הערב, אגב, הוא מואר באורות בצבעים שונים.

הוא משתרע על פני 132 אלף וחמש מאות מטרים רבועים ויש בו כמות ענקית של חנויות, בנייני משרדים, מלון ומרכז כנסים, מתחם בית קולנוע וגם מוזיאון מרשים לתולדות הקולנוע.

המתחם תוכנן על ידי האדריכל הלמוט יאן בשנת 2000 ונבנה בעלות של 750 מיליון יורו. כאמור, לא קשה לנחש עבור איזו חברה הוא הוקם - נכון, סוני. בשנת 2008 המתחם נמכר תמורת 600 מיליון יורו למשקיעים.

לפני מלחמת העולם השניה היוותה הכיכר אזור מסחרי ומלא אנשים וכלי רכב. עם הפצצות בעלות הברית, האזור כולו נהרס כמעט לחלוטין. בשל קרבתו לחומת ברלין, ננטש כל המתחם ורק לאחר נפילת החומה הוחלט על פתיחתו מחדש.

אגב, הילדים ישמחו מאד אם תיקחו אותם ל-Legoland Discovery Center.


מבט מקרוב על מרכז סוני:

https://www.youtube.com/watch?v=61_FIiuaTwI


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.