» «
תל אביב-יפו
העיר תל אביב
#על העיר תל אביב יפו


תֵּל אָבִיב-יָפוֹ, או בקיצור תל אביב, היא העיר הגדולה בישראל והשנייה בגודל אוכלוסייתה במדינת ישראל. תל אביב היא מרכז הכלכלה, התרבות, התקשורת והאמנות של ישראל. כאן שוכנים הבורסה לניירות ערך, מרכזי המערכת הבנקאית, שגרירויות רבות ונציגויות בינלאומיות. כאן יושבים התאטרון הלאומי, התזמורת הפילהרמונית ומערכות העיתונים הגדולים בישראל.

עם למעלה ממיליון תיירים זרים בשנה, העיר ת"א היא מהערים המתוירות בישראל. היא נבחרה גם כעיר הטובה ביותר לקהילה הגאה בעולם ואכן - חברי הקהילה נוהרים אליה לחופשות ולבילויים ומעידים שתל אביב היא גן עדן של חופש והכרה בקהילה ובזכויות הפרט.

בשנת 2003 הוכרה תל אביב כאתר מורשת עולמית. זאת בזכות היותה "העיר הלבנה", העיר בעלת הריכוז הגדול ביותר בעולם של מבנים ואדריכלות בסגנון הבינלאומי, מבית הבאוהאוס הגרמני של שנות ה-20 במאה הקודמת.

ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "תל אביב-יפו".


#סיורים
רוצים לטייל בתל אביב? - יש לנו כמה סיורים בשבילכם. ראו בתגית "סיורים בתל אביב".


# אתרי חובה
רוצים לראות את המקומות הכי פופולריים בעיר? - היכנסו לתגית "אתרי חובה בתל אביב".


#עם ילדים
טיול לכל המשפחה? - היכנסו לתגית "אטרקציות לילדים בתל אביב".


# אוכל
ארוחה בלתי נשכחת? - מצאו את המסעדות המעולות שבתגית "מקדשי אוכל בתל אביב".


#תשר - טיפים
במסעדות בארץ נהוג להשאיר לפחות 10% טיפ ויש המוסיפים ל-15% ויותר.


#קידומת ישראל
+972


#חסכון
סופרמרקט - רשת הסופרמרקטים "סופר קופיקס" מציעה מגוון מוצרים ענקי ב-5 ש"ח, כמעט הכל להכנת ארוחות בחופשה.
אירועי חינם - מצאו בקבוצת "הכניסה חופשית בתל אביב יפו" בפייסבוק והאתר "תל אביב בחינם" שבקישור למטה.
לתחבורה ציבורית - קנו כרטיס נטען לנסיעה חופשית בפרק הזמן שבו תהיו בתל אביב.
הנחות בכל מיני מקומות - עם כרטיס סטודנט וכרטיסי גמלאים.
פיקניק - בפארק הירקון ובפארק דרום תוכלו לעשות פיקניקים נהדרים. גם בגינות הגדולות בתל אביב יש מרחבים גדולים ונעימים.


#שופינג
ברחוב אלנבי יש המון חנויות עם מציאות טובות, במחירים זולים. גם ברחוב קינג ג'ורג' שיוצא ממנו ובשוק הכרמל, שגם הוא יוצא ממנו - בדיוק בצד שממול לקינג ג'ורג'. לקניון דיזנגוף סנטר יש גם מה להציע, במיוחד כשחם וכך גם לקניון עזריאלי.

המלצות לקניות בעיר בתגית "שופינג בתל אביב".


#בילויים
במתחמים של נמל תל אביב ושרונה תוכלו למצוא הרבה בתי קפה ומסעדות נהדרות. מועדון האומן 17 של תל אביב מומלץ לריקודים וכך גם מועדונים שונים בנמל תל אביב.

המלצות למקומות בילוי בעיר בתגית "בילויים בתל אביב".


#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type H ו-C.


טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה סרטון שיציג לכם את העיר במלוא יופיה:

https://youtu.be/WD5SdF9qoMw


24 שעות מהירות:

https://youtu.be/dwWfPlbdQuY


מהאוויר:

https://youtu.be/MwzKndR30D0
תל אביב-יפו
בית הקברות טרומפלדור
#על בית הקברות של גדולי התרבות וותיקי תל אביב

מאחורי חומת אבן גבוהה ובה שלושה שערים, ממוקם אחד מבתי הקברות הוותיקים של תל אביב, הוא בית הקברות טרומפלדור. זהו ללא ספק בית הקברות הכי נחשב והכי יוקרתי בתל אביב. אם כבר למות - אז שיקברו אותי כאן!

בית הקברות שברחוב טרומפלדור בתל אביב הוקם בשנת 1902. בשנה זו פרצה במצרים מגפת הכולרה והתפשטה גם לתחומי ישראל. השלטונות העות'מנים אסרו אז לקבור את קרבנות המגפה בבית העלמין היהודי ביפו, שהיה ממוקם בלב העיר. זו הייתה הסיבה ששמעון רוקח, אחד מראשי היישוב היהודי ביפו, השיג מהשלטונות 12 דונם בבעלות ממשלתית, שהיו הרחק מהעיר אז. הוא הפך אותה לבית הקברות החדש.

די מהר החל בית הקברות לשמש את העיר החדשה תל אביב, שנוסדה ב-1909. אך עם השנים הוא הלך והוזנח. בסופו של דבר, הוקם בשנת 1932 בית קברות חדש, שתפס את מקומו. הוא נמצא בשכונת נחלת יצחק שבעיר.

לקראת חגיגות ה-100 שנים לתל אביב, החלו בשיקום ובשימור של בית הקברות. במהלכו נחשפו וחודשו מצבות מיוחדות. מאז החל הציבור לגלות עניין רב בבית הקברות הזה, שנקברו בו לא מעט אנשים מוכרים וחשובים בתולדות ישראל.

רוצים דוגמאות? - נמצאים כאן החל ממייסדי העיר תל אביב, מאיר דיזינגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב, שמעון רוקח המייסד של בית הקברות וגם הוא היה לראש העיר, אהרון שלוש מייסד נווה צדק ועוד. יש כאן סופרים, כמו י"ח ברנר ודוד שמעוני, ציירים כנחום גוטמן וראובן רובין ואנשי תרבות ומוזיקה כמו שושנה דאמרי ואריק איינשטיין. כאן קבורים גם מנהיגים ואנשי ציבור כמו ראש הממשלה השני של ישראל - משה שרת.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/xgYumuJsk7w


בלוגרים:

https://youtu.be/DLVx0jCmELY


הדרכה:

https://youtu.be/QUx8L1DlAqU
מצפה עזריאלי
מצפה עזריאלי
#על המצפה הגבוה במזרח התיכון

מצפה עזריאלי הוא מצפה סגור, המצוי בקומה ה-49 של הבניין העגול במגדלי עזריאלי ומאפשר צפייה על הסביבה הקרובה וביום טוב, הרחוקה של תל אביב יפו.

מכאן תוכלו להבין את משמעות המושג "גוש דן", שכן מגובה של 187 מטרים רואים את גוש הבניינים העצום שנקרא "גוש דן" ויודעים שאין גדול כמוהו בישראל, על אף שבמונחים בינלאומיים הוא קטן עד קטנטן...

ובכל זאת - המבט על תל אביב וערי הלוויין שלה מציג מבת ים, חולון וראשון לציון בדרום, דרך הרצליה, נתניה וארובות חדרה בצפון, נתב"ג לוד ומודיעין במזרח והמון ים במערב. ביום טוב המבט מרחיק גם לאשדוד ולהרי ירושלים הרחוקים.

אם אתם מתלבטים בחורף אם לעלות למצפה, במיוחד ביום גשם או אפילו ביום סערה, אולי כדאי שתעלו למצפה. ראשית, המקום סגור ומוגן מגשם ומקור. שנית, המראה הנשקף ממנו, של העיר הסוערת, הוא מפעים. תחושו כאילו אתם ניצבים בתוך סערת הברקים עצמה, ובינינו - מתי ביקרתם בפעם האחרונה בתוך ברק?

לתיירים כדאי לומר שהמקום אינו מצפה של ממש, כמו בחו"ל. אמנם אפשר לראות ממנו כמו ממצפה, אבל את המשקפות שהיו שם פעם, הסירו מזמן. גם שעות הפתיחה של המקום אינן קבועות, שכן המצפה מתפקד גם כאולם אירועים וכנסים. לכן חובה לברר מראש האם הביקור בו אפשרי.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/EffqydyxYTM
גבעת יפו
גבעת יפו
#על הגבעה של יפו הכי עתיקה

בכל פעם שאומרים שיפו היא מהערים העתיקות בעולם, מתכוונים למה שיש כאן בשרידים הארכיאולוגיים של גבעת יפו. זהו המקום שבו נמצאו השרידים העתיקים ביותר של יפו. יש כאן שרידי ישוב שהתקיים לפני יותר מ-4,000 שנים. בצידה הדרומי של הגבעה תוכלו לראות חפירות ארכיאולוגיות שבהן נמצאו שרידים מעניינים של שערי עיר מצריים מלפני 3500 שנים. מהגבעה הזו נולדה יפו והיא שימשה בסיס להתיישבות שבה.

הגבעה הייתה מקום אסטרטגי, נוח להגנה ולהקמת ביצורים. יתרונו הגדול הוא בכך שהוא משקיף אל הים ומאפשר תצפית טובה לכל הצדדים. בשטח שנמצא כיום ב"גן שער רעמסס" התגלו שרידיו של ישוב מסוף המאה ה-17 לפני הספירה.

כמאתיים שנה אחר-כך כבש אותה מי שיהיה הכובש הגדול ומייסד של האימפריה המצרית, הפרעוני תחותמס השלישי. לפי פפירוס עתיק, כאן הקדים אחד משרי צבאו של תחותמס השלישי, צחותי שמו, את היוונים בתחבולת הסוס הטרויאני. הוא הסתיר חיילים חמושים בתוך סלים והעניק את הסלים במתנה למושלי העיר העתיקה והללו התפרצו מהסלים וכבשו את העיר.

אם תעלו מעט למעלה, אל ראש הגבעה, תגיעו לפסגה של גבעת יפו. משם תראו תצפית מקסימה על תל אביב כולה ועל קו החוף של תל-אביב, הרצליה ובימים עם ראות טובה במיוחד עד חדרה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/mZMwtAKk4X0

תל אביב-יפו

בית הסראייה
בית הסראייה
#על בית הממשל התורכי והבריטי

מבנה בית הסראייה שבכיכר השעון שביפו, שימש בזמן התורכים העות'מאנים כבית השלטון. הוא החליף את בית הסראייה הישן ששכן ביפו העתיקה. בו ישבו מוסדות של הממשל העירוני ושל הממשלה התורכית - עות'מאנית.

הבניין נחנך ממש בסוף המאה ה-19, בשנת 1897, כשהקימו אותו בתרומות של עשירי יפו. אחראי לתכנונו היה המהנדס היהודי ברוך פפירמייסטר, מהאיכרים של ראשון לציון ומי שהיה במשך שנים רבות לראש ועד המושבה.

במלחמת העצמאות, ב-4 בינואר 1948, פוצצו את בית הסראייה לוחמי הלח"י, המחתרת היהודית הכי אגרסיבית באותה תקופה. זה היה יום גשם והרחובות היו ריקים. שני לוחמי הלח"י הגיעו לכיכר השעון במשאית תופת. הם החנו את משאית התופת אל מול הסראייה ולמרות מחאות שומר הבניין הם ירדו ממנה, תוך שהם מבטיחים לחזור בתוך רגע מבית הקפה הסמוך, אליו הלכו לקנות קפה הפוך, או משהו כזה...

השניים הפעילו פתיל השהיה בן 80 שניות ומיהרו להתרחק מהמקום. כשהגיעו לרחוב שהיום נקרא שדרות ירושלים, הם שמעו את הפיצוץ האימתני, שהרס את הבניין, הרג 10 מיושביו ופצע עוד כ-100 איש.

האמת היא שלתל-אביבים היה חשבון פתוח עם המבנה הזה. מה שהיה בימי המנדט מרכז מנהלי תמים, שימש גם כמטה הפעילות של ערביי יפו. הפעילות בו אמנם החלה כפעילות פוליטית, אבל בזמן מלחמת העצמאות התמקמה בבניין הוועדה הלאומית הערבית של יפו. כך הוא שימש יותר ויותר כמפקדת הכוחות הערביים של יפו. ממנו נוהלו פעילויות הירי של ערביי יפו, על העיר תל אביב. הפגיעה בו בעת מלחמה הייתה עניין של זמן...

כיום נשארו כאן רק שרידי הסראייה ששוחזרו ושופצו והיו לסמל דומם של האימה שהוטלה על ערביי יפו אז, בעקבות הפגיעה בסמל שלטוני כל כך חשוב.
בית העצמאות
מוזיאון היכל העצמאות
#על המקום שבו הוכרזה מדינת ישראל
בית העצמאות, או מוזיאון היכל העצמאות, הוא המקום שבו התרחש אחד האירועים החשובים בתולדות מדינת ישראל. כאן הכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל.

זה היה מעט לפני ה-15 במאי 1948. בתאריך זה עמד המנדט הבריטי על ארץ ישראל להסתיים. מכיוון שב-1948 חל ה-15 במאי ביום שבת, החליטו חברי מועצת העם הזמנית, בראשות בן גוריון, להקדים את הכרזת המדינה לצהרי יום שישי. כך התכנסו באולם המוזיאון הזה, בתאריך ה' באייר תש"ח, ה-14 במאי 1948, כל הנכבדים. ביום ההוא הכריז בן גוריון במקום היסטורי זה על הקמת מדינה חדשה, היא מדינת ישראל.

בביקור במוזיאון תוכלו לצפות בסרט שמספר על אותם ימים, על הקמת תל אביב וכמובן על הכרזת המדינה. במקום תוכלו להתרשם מאולם המוזיאון שנשמר פחות או יותר כמו שהיה באירוע ההיסטורי ולדמיין את בן גוריון מכריז על הקמת המדינה. חובבי תנ"ך מוזמנים לעלות לקומה שמעל ולצפות בפריטי אמנות שנושאם הוא התנ"ך.


# ההיסטוריה המוקדמת של המקום
כאן גרו בעבר צינה ובעלה, מי שיהיה לימים ראש העירייה הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף. לזוג לא היו ילדים ולאחר מות רעייתו תרם דיזנגוף את הבית להקמת מוזיאון לאמנות בעיר הצעירה.

דיזנגוף עצמו עבר אז לגור בדירה קטנה שבנה על גג הבניין. בצוואתו הוא הוריש את הבית לילדי ולתושבי תל אביב. מאז שנת 1936 פעל הבית כמוזיאון האמנות של תל אביב. ב-1948 הוא זכה לשעתו הגדולה והיה לאתר היסטורי של ממש. לא כל מקום יכול להתגאות שהקימו בו מדינה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/DID_1swBl2Q


הכרזת העצמאות של מדינת ישראל:

https://youtu.be/VlOGvqSSekc
נמל תל אביב
נמל תל אביב
#על הנמל של תל אביב שהפך לאתר בילויים שוקק חיים

כיום הפך מתחם נמל תל אביב לאחד מאתרי הבילוי והתיירות הפופולריים בתל אביב, אבל ההתחלה הייתה צנועה יותר. ביחד עם לידת העיר תל אביב נולד גם החלום לנמל עברי, שאינו נמל יפו.

אבל רק עם פרוץ המרד הערבי הגדול ומאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, ב-1936, והשביתה הכללית שהוכרזה על ידי הערבים וגרמה להשבתה כללית של נמל יפו, שנמשכה חצי שנה, רק אז קיבלו מממשלת המנדט אישור לפריקת סחורות בחוף תל-אביב.

כדי שהבריטים לא יתחרטו, נבנה במהירות מזח העץ הראשון בצפון העיר, ליד שפך הירקון. הוא נבנה על חוף שהיה בחלקו בבעלות העירייה, בסמוך לבנייני יריד המזרח שיועדו להיות המחסנים של נמל הפריקה החדש.

כך נולד מה שהחל כתשובה יצירתית למאורעות הדמים והיה לנמל של תל אביב הצעירה. ב-19 במאי 1936 פרקו סבלים את האניה הראשונה, כשההמונים מסביב חוגגים בשירת "התקווה".

בחודשים שאחרי נסחף גשר העץ ובמקומו נבנה מזח ברזל ארוך ונחפרה בחוף בריכת המעגן לסירות. המעניין הוא שמכיוון שהממשלה אסרה על עיריית תל אביב לממן את בניית הנמל, גוייס כל המימון לבניית הנמל באמצעות חברה פרטית שהוקמה לשם כך. מניות החברה, בשם "'אוצר מפעלי ים בע"מ", הונפקו לציבור ונרכשו בהמוניהן על ידי רבים. ביישוב היהודי ראו בנמל החדש צעד ראשון לעצמאות והתגאו בכך שהוא נבנה על ידי הציבור היהודי, ללא תמיכת הממסד הבריטי או העירוני.

שנתיים אחרי הקמת הנמל הוגשם עוד חלום, כשנמל הסחורות התרחב ונפתח נמל הנוסעים במקום. במהלך מלחמת העולם השנייה הנמל נסגר ומתקניו נתפסו ברובם, על ידי הצבא הבריטי, לטובת המאמץ המלחמתי.

עם הקמת המדינה הסתבר עד כמה הקמתו הייתה חשובה. נמל תל-אביב היה הנמל היחידי בשליטה יהודית. חשיבותו למלחמה הייתה אדירה, לצרכי הבאת אספקה לצה"ל הצעיר ולהברחת כלי נשק הכרחיים למלחמת העצמאות.

אבל בשנות ה-60 סגרה למעשה ממשלת ישראל את הנמל, כמו גם את נמל יפו, והעדיפה להקים את נמל אשדוד. המקום הוזנח והפך למחסנים בלבד. רק בתחילת שנות ה-2000 החל תהליך הגאולה של הנמל המוזנח והפיכתו למתחם בילוי ופנאי תוסס.


#מה היה יריד המזרח?
נמל תל אביב התבסס על מה שנקרא "יריד המזרח", מיזם שהוקם בשנת 1934 במגרשי התערוכה שבצפון רחוב דיזנגוף בתל אביב. היריד הוכרז כחלק מחגיגות חצי היובל לייסוד העיר תל אביב. השתתפו בו 30 מדינות ומעל חצי מיליון איש ביקרו בו, בחודש וחצי הראשונים.

מרבית ביתני היריד הוקמו בסגנון הבינלאומי. האדריכלים היהודים הבולטים של התקופה תכננו בו אז ביתנים שונים. אחד מהם, אריה אלחנני, עיצב את סמל היריד - "הגמל המעופף", שהוצב על ראש התורן בכניסה ליריד.

ביריד, שזכה להצלחה גדולה ויהפוך בשנים הבאות ליריד שנתי, הציגו יצרנים וצרכנים מכל העולם. הוא יצר מפגש בין ארצות המזרח המתעורר עם מדינות אירופה המשגשגות באותה תקופה. כנכס דיפלומטי וכלכלי הפך יריד המזרח את העיר הצעירה תל אביב, למוקד של מפגש מסחרי בין מזרח למערב וקידם את התוצרת המקומית בארץ ובחו"ל. במבני היריד התארחו אז ארצות רבות, כולל בריטניה וברית המועצות - מעצמות באותה תקופה.

כך היה מוכן יריד המזרח לפגוש את ההיסטוריה, כשהיה הבסיס לנמל תל-אביב, שעתיד להפתח בשנים הבאות ולהפוך לנמל פעיל ומשגשג.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Uhp7YTnINz8
מזרקת הלוויתן
מזרקת הלוויתן המחייך
#על הלוויתן המחייך של יפו העתיקה

את פסל "הלוויתן המחייך" פיסלה האמנית החשובה אילנה גור בשנת 1983. הפסלת תושבת יפו שנים רבות עסקה באמנות רב-תחומית ובעיצוב מגוון. בשנות ה-90 היא החליטה לפתוח את ביתה הפרטי ביפו העתיקה לקהל הרחב ולהפוך אותו ל"מוזיאון אילנה גור", בו היא מציגה מאות מעבודותיה, לצד אוסף האמנות שלה.

את הפסל פיסלה גור והציבה ברחוב פסטר שביפו העתיקה. הפסל, שניצב ממש בסמוך לנמל יפו ולמבנה המוזיאון שלה, הוא למעשה מזרקת המים, היוצאת מתוך גופו של הלוויתן. שימו לב לפכפוך המים הנעים והמרגיע, המתמזג עם הסביבה והופך לצליל קבוע בה.

בפסל נראה הלוויתן שבלע את יונה הנביא, לפי הסיפור המקראי. יונה יצא מהנמל הזה, נמל יפו, עת ברח לתרשיש מפני שליחות האל, לאחר שסרב ללכת לעיר נִינְוֵה, בירת אַשּׁוּר, ולבשר לתושביה שעשו את הרע בעיני האלוהים. על פי ספר יונה, "ויקם יונה וברח תרשישה מלפני ה' וירד יפו וימצא אנייה באה תרשיש".


מבט מקרוב:

https://youtu.be/J-l_S0MuMY4


ביקור במקום:

https://youtu.be/qUYRY1nktPQ


כולי עלמא
כולי עלמא
#על המתחם המוזיקלי המעולה עם האוכל הנהדר

כולי עלמא (Kuli Alma) הוא מתחם מוזיקלי ותרבותי, שהיה בעבר מתחם חנויות ומחסנים קטנים והיום הוא בר ומועדון פופולרי במיוחד. מתארחים בו Dj's מכל רחבי העולם ויש בו לא מעט הופעות ישראליות ובינלאומיות. הקו המוזיקלי שלו נע בין מוזיקה אלקטרונית, שחורה, סול ופאנק.

במתחם שלושה אזורי ישיבה במפלסים שונים, שתי עמדות בר מאובזרות ועיצוב יפה ומלא סטייל. למעשה, בקומה הראשונה נמצא בר סגור עם רחבת ריקודים, חצר עם בר פרטי, מטבח ומקרן. בקומה העליונה יש מרפסת ארוכה וגדולה.


#טיפים
לא תהיה פינה אחת במקום הזה שלא תרצו לצלם בו סלפי או תמונות מעניינות לאינסטגרם.

הזמינו את אחת הפיצות המצוינות של המקום ואל תפספסו את הפיצה הטבעונית עם גבינת הקשיו. למעוניינים - יש גם סלטים שווים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Pvob1G3s31k


עדכני, טרנדי, עובד:

https://youtu.be/dfQ8qNPzWmE
מגדל האופרה
#על הבניין בעל הבסיס הגיאומטרי

אחד הבניינים המושכים תשומת לב רבה בטיילת תל אביב-יפו, הוא מגדל האופרה. אם לא נחשיב את המלונות הגדולים שבסביבה, הוא היה הראשון שבמגדלי קו החוף ויצר שינוי משמעותי לטיילת של שנות ה-90.

מגדל האופרה מתנשא לגובה של 82 מטר ויש בו 23 קומות. בגג הבניין פועלת עד היום בריכת שחיה. ייחודו כמובן באדריכלות המעניינת שלו, שמזכיר את זרם האדריכלות הפוסטמודרני אמריקאי.

חזית הקומות מעוצבות בצורת קשתות מחודדות, שמשמרות משהו מהמראה של המבנה המקורי שהיה כאן - מבנה האופרה. בבנייה החדשה חופתה הקוֹלוֹנָדָה, אַכְסַדְרָה או שדרת העמודים שנמצאת במבוא הבניין, חופתה בלוחות שיש אפורים-ורודים, ברוח הסגנון הפוסט-מודרני. צורת מבנה המגורים היא כשל האות "ר" ושטח הקומות שלו הולך ופוחת כלפי מעלה.


#תולדות המבנה
המגדל נבנה במקום מבנה האופרה הישן של תל אביב. במקור היה כאן "מלון סן רמו", שנבנה כאן בראשית שנות ה-30. מאז 1958 שכנה במבנה האופרה הישראלית, שפעלה בו עד שנת 1982 והעניקה לו לכיכר את שמה - מגדל האופרה וכיכר האופרה.

המגדל המודרני תוכנן בשנת 1993, על ידי האדריכלים אברהם יסקי ויוסי סיוון. המטרה הייתה להקים מרכז קניות גדול, שמעליו בית מגורים מבוקש. המגדל נבנה לאחר שנהרס המבנה הישן. בקומת הרחוב שלו השתכנה אז חנות המוזיקה הגדולה בישראל ("טאוור רקורדס") ובקומה השלישית נפתחו חמישה אולמות קולנוע. ברחבה הגדולה שבמרכז הקניון פעל בית הקפה הידוע "פנטום האופרה".

לאחר שהמקום ירד ורבים מהעסקים החזקים הלכו ונטשו אותו, החלק המסחרי של הבניין נותר מעט שומם. לפיכך הפכו אותו הבעלים ממתחם מסחרי למלון בוטיק יוקרתי.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/i2NkwcEWEAI


וביקור במקום:

https://youtu.be/HWL2_mStAAs
בר התדר
#על בר שנעים לבלות בו את הערב

ברחבה החיצונית של בית רומנו, ממוקם לו בר התדר. למעשה, זה לא ממש בר רגיל אלא יותר סוג של אירוע קיצי שחוזר כבר כמה שנים בקיץ. מדובר בבר שהוא חלק מתחנת רדיו אינטרנטית. הוא נולד בקיץ 2010 מול בית הכנסת הגדול באלנבי ומאז 2013 הוא עבר לחצר הפנימית והגדולה של בית רומנו.

אנשים רבים מציפים את המקום בכל ערב. צעירים, טרנדיים, אנשים שנמשכים לכאן בשביל המוזיקה, שמשודרת מתחנת הרדיו שמארחת את הבר. בכל ערב מתארחים בה שדרנים מעולים ודיג'ייז שמשדרים מתוך ואן שניצב בסמוך.

עשרות מקומות ישיבה מכילים כל ערב את הבליינים היומיים שמגיעים למוזיקה, לאוכל הטוב ולאווירה הנעימה. אל המוזיקה המצוינת והאלכוהול מחוברות מנות אוכל פשוטות. הפיצות שמגישים כאן באות ממסעדת הפיצות של אייל שני והבר מגיש אלכוהול ומשקאות ברד מיוחדים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/M_Qfy6Ias4M


מסיבת תחפושות בתדר:

https://youtu.be/ZwWgIXDdAdU
מרינה תל אביב
#על המרינה היפה והנעימה של תל אביב

המרינה היפה והמרשימה של תל אביב מלאה ביכטות מפוארות יותר ופחות. היא ממוקמת בחוף הים של העיר תל אביב, אל מול כיכר אתרים שעל החוף. המרינה מהווה מקום בילוי נפלא לכל המשפחה, יש בה קסם וניתן להעביר בה שעות של הנאה.

המרינה של ת"א הוקמה בראשית שנות ה-70, כחלק מחזונם של צעירים שרצו מקום להגשים את תחביבי השיט שלהם. מרינה תל אביב הייתה המרינה הראשונה של ישראל. בנייתה החלה מהרציפים, דרך תשתיות חשמל ומים ובהמשך החלו לעגון בה סירות ויכטות.

במשך 30 שנה המרינה לא התחדשה ולכן את השיפוץ המקיף שלה עברה המרינה רק בשנת 2010. תשתיות החשמל והמים שופרו, הרציפים הוחלפו והתשתיות הימיות לעגינה שודרגו לרציפים צפים.

במרינה שישה מזחים ושובר גלים שלאורכו מתאפשרת עגינה. יכולות לעגון בה כ-320 סירות בכל רגע נתון.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/IHbh6cGEcXY


מהאוויר:

https://youtu.be/_aStRgpi4Rs


בלוגרים:

https://youtu.be/KuHZFaESrXk
עץ התפוז התלוי
#על העץ התלוי באוויר שביפו העתיקה

"עץ התפוז התלוי" (The Suspended Orange Tree) הוא יצירה אמנותית מפתיעה ומסקרנת שתוכלו למצוא בין סמטאות יפו העתיקה. לא מדובר בגימיק - עץ התפוז בוקע כאן מתוך כד חרס גדול, שתלוי על גבי שרשראות מתכת המחוברות לקירות הבתים.

העץ התלוי נמצא בסמטת מזל אריה, פינת סמטת הצורפים. זוהי יצירתו של האמן רן מורין, שיצר את הפסל בשנת 1993. מורין הוא פסל יליד ירושלים, בוגר בית ספר לאמנות חזותית בניו יורק. הוא אמן שפעל לא מעט בפיסול סביבתי ובפרויקטים שקשורים לנושאי שימור הסביבה. גם בפסל הזה נראה כי ניסה להדגיש את הניתוק ההולך וגובר שבין האדם לטבע.

אבל למה תפוז דווקא? - ובכן יש לכך סיבה. במהלך המאה האחרונה היה התפוז לאחד מסמליה של יפו. עץ התפוז יובא לארץ לראשונה במאה ה-7. הוא הגיע לכאן מהמזרח הרחוק, כתפוז בלאדי - קטן, עגול ומריר. במהלך השנים החקלאים המקומיים ביפו יצרו ופיתחו כאן זן חדש של תפוזים, שזכה לשם "תפוזי שמוטי". בעולם הם זכו לשם "תפוזי יפו". בניגוד לתפוז המקורי שהגיע מהמזרח, אלה היו תפוזים מתוקים, עם יתרון גדול של מעט גרעינים. מכאן ועד לתקופת המנדט הבריטי והעשורים הראשונים של מדינת ישראל, הפך ענף הפרדסנות בהדרגה לענף הייצוא המוביל כאן.

מאז נעלמו רבים מפרדסים אלו ופינו את מקומם לבניה חדשה. ועדיין - המותג "תפוזי יפו" ממשיך להיות מוכר בעולם כמותג איכותי במיוחד. חקלאים במדינות שונות בעולם משלמים עד היום תמלוגים לבעלי הזכויות עליו, תמורת הזכות להשתמש במותג הזה ולשווק תפוזי יפו שמעולם לא ראו את יפו...


הדרכה ומסר לחיים:

https://youtu.be/H-I4dsHHqWY
מרכז סוזן דלל
#על המרכז למחול ותאטרון של תל אביב

בלב שכונת נווה צדק של תל אביב, ממוקם מרכז סוזן דלל למחול ותיאטרון, המרכז התרבותי הישראלי שזכה בפרס ישראל בתחום האמנות לשנת 2010 ונחשב לאחד ממרכזי המחול החשובים בישראל. המרכז הוקם ונקרא על שם משפחת דלל מלונדון, מי שמימנה את השיפוץ.

מטרתו המקורית של המרכז הייתה לשמור על קשר עם המורשת התרבותית של תל אביב ובגלל זה הוחלט להקימו בשכונת נווה צדק המפורסמת. מטרתו לפתח ולעודד אמנות ומחול ישראלי, בשילוב עם אמנויות אחרות. הוא הוקם על בסיס שני בתי ספר ותיקים, שנבנו בשנת 1908 על ידי יוסף אליהו שלוש. אחד מהם הוא מבנה בית הספר לבנים של חברת אליאנס, המוכרת כ"כל ישראל חברים", והשני הוא מבנה בית הספר לבנות של תנועת "חיבת ציון".

היום מרכז סוזן דלל מהווה בית לשלוש להקות מקצועיות מוכרות בתל אביב: להקת מחול בת שבע, להקת מחול ענבל ולהקת המחול של ענבל פינטו ואבשלום פולק. לא מעט פסטיבלים מתקיימים מדי שנה במקום (ביניהם פסטיבל פלמנקו ותחרויות בלט) וגם בית הספר לתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, ממוקם כאן. בשנות ה-90 הצטרפה לחגיגה גם התזמורת הסימפונית של תל אביב וערכה כאן מופעים מרשימים.


#אדריכלות מרכז סוזן דלל
בשנת 1989, עם הקמת מרכז סוזן דלל ושיפוץ המתחם, הוסבו ארבעת המבנים של המתחם לארבעה אולמות מופעים שהותאמו במיוחד להופעות מחול. המבנים הללו מקיפים רחבה פתוחה שבה נערכים מופעי חוצות, תחת כיפת השמיים.

עבודתו הנפלאה של אדריכל הנוף שלמה אהרונסון, שאף זכה עליה בפרס רכטר, שילבה במתחם עצי הדר וסביבם נקבעו תעלות מים. הרעיון של אהרונסון היה להזכיר למבקרים את הפרדסים הרחבים שהיו באזור, ושנעקרו עם בנייתה של שכונת נווה צדק. התעלות מנציחות את שיטת ההשקיה שהייתה נהוגה אז בפרדסים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Qw25LLgpbkY
מוזיאון תל אביב לאמנות
#על המוזיאון

אחד ממוזיאוני האמנות החשובים בישראל הוא מוזיאון תל אביב לאמנות. המוזיאון עוסק במגוון נושאים: אמנות ישראלית, אמנות מודרנית, אמנות עכשווית, צילום ורישום, הדפסים, עיצוב, אדריכלות ולאמנות מהמאה ה-16 ועד ה-19. המוזיאון מתפרש על פני שלושה מבנים: ביתן הלנה רובינשטיין (היום מוצגות בו בעיקר תערוכות מתחלפות), הבניין הראשי של המוזיאון בשדרות שאול המלך (בו אתם עומדים כעת) והבניין ע"ש שמואל והרטה עמיר, שנמצא בסמוך אליו ונפתח בשנת 2011.

מעבר לאוספים הקבועים המוצגים כאן, תוכלו לצפות ב-25 תערוכות מתחלפות בכל שנה - גם אמנות ישראלית וגם ביינאלומית. מעבר למגוון התערוכות, תוכלו להגיע לכאן לספוג קצת פעילות תרבותית כמו אירועי מוסיקה קלאסית או ג'אז, קולנוע, הרצאות, הצגות ילדים ועוד.

במוזיאון גם ספרייה מכובדת המכילה כ-50,000 ספרים, כ-140 כתבי עת וכ-7000 צילומים. אם תצאו החוצה מהמוזיאון תוכלו לשוטט בגן הפסלים (גן בו מוצגים לראווה מגוון פסלים). אל המוזיאון מגיעים למעלה מחצי מליון מבקרים בכל שנה.


#היסטוריה
מוזיאון תל אביב לאמנות שוכן היום בשדרות שאול המלך בתל אביב, אבל משכנו הקודם היה אחד מהחשובים בהיסטוריה של מדינת ישראל. המוזיאון המקורי, שנוסד בשנת 1932, היה ממוקם בשדרות רוטשילד 16, ב"בית דיזינגוף", בבית בו הוכרזה עצמאותה של מדינת ישראל בשנת 1948.

בית דיזינגוף שימש כבית מגוריו של ראש עיריית תל אביב הראשון, מאיר דיזינגוף, שהיה גם זה שיזם את רעיון הקמת המוזיאון. אוסף המוזיאון התחיל מעשרות פריטים בודדים, שגדלו עם הזמן בזכות אספנים ואמנים שתרמו מיצירותיהם למוזיאון.

המוזיאון הפך למרכז תרבות פעיל בעיר וככל שהוא הצליח יותר כך התרחבו האוספים שהוצגו בו ונדרשו חללי תצוגה גדולים יותר. בשל כך, הועבר המוזיאון בשנת 1959 לביתן הלנה רובינשטיין (בצומת הרחובות דיזינגוף-תרס"ט) ובשנת 1971 נחנך המבנה הנוכחי שלו בשדרות שאול המלך.


#אדריכלות המבנה
בשנת 1971 הושלמה בנייתו של המבנה המרכזי של המוזיאון בשדרות שאול המלך. המבנה תוכנן בידי האדריכלים דן איתן ויצחק ישר והוא נבנה בסגנון שהזכיר את הברוטליזם.

הברוטליזם היה נפץ בעיקר בשנות ה-50 ועד ה-70 ויש לו מאפיינים בולטים וספציפיים מאד: בנייה בבטון חשוף ושימוש בצורות בסיסיות מגוונות. יש משהו מאד אותנטי בסגנון הזה - הוא מחפש את ה"אמת" של המבנה ומאפשר לחומרים, לצורה ולפונקציונאליות לצאת החוצה ולקבל ביטוי ממשי. הוא מאפשר לחומרי הבנייה להישאר חשופים, תוך שימוש באור טבעי ובחומרים פשוטים וזולים. ניתן, אם כך, להבין למה מבנים שנבנו בסגנון זה נתפסו כמכוערים, אטומים וכוחניים.

על תכנון המבנה המיוחד הזה, זכו האדריכלים בשנת 1972 בפרס רכטר - פרס על תכנון אדריכלי המוענק בחסות משרד התרבות והספורט.


#האגף החדש
בשנת 2002 נפתחה תחרות על תכנון האגף החדש של המוזיאון. הזוכה הגדול היה האדריכל האמריקאי פרסטון סקוט כהן שסיכם את עלות הבנייה הצפויה בכ-45 מיליון דולר.

המון תורמים תרמו מכספם בעבור הבנייה, אך המשמעותית ביותר הייתה של איש העסקים חובב האמנות סמי עופר ורעייתו שתרמו 20 מיליון דולר. לאחר מחאה ציבורית שלא התירה לקרוא למוזיאון על שמו של עופר, התרומה הוחזרה אליו וגיוס הכספים נמשך.

בפברואר 2007 זוג התורמים פול והרטה עמיר תרמו 10 מיליון דולר בעבור האגף החדש. העבודה על המבנה נמשכה כ-8 שנים (בעיקר בשל החלפת התורמים באמצע). בשנת 2011 נחנך האגף ובו חלל מרכזי גדול בתוספת 10 אולמות תצוגה. הבניין הנוכחי של המוזיאון, ששטחו הכולל היה 16,000 מ"ר הוכפל בזכות האגף לשטח של 33,500 מ"ר בסך הכל. האגף נחשב לחדשני וליצירת מופת בתחום התכנון הדיגיטלי וטכנולוגיות הבנייה המורכבות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/C9BM664VcRU
גן צ'ארלס קלור
#על הגן של צילומי הזוגות בתל אביב

פארק צ'רלס קלור הוא פארק שממוקם בדרום מערב תל-אביב, בין הדולפינריום ובין בתיה הצפוניים של יפו. אין כמו הפארק הזה, בתל אביב, שמהווה תפאורה מושלמת לזוגות שבאים להצטלם כאן, בערב חתונתם, על רקע השקיעה הרומנטית של הים התיכון.

הפארק נמצא ליד הים התיכון, אבל אין לו חוף של ממש משלו. הוא מכיל מדשאות נרחבות ושבילים ארוכים לאנשים ולרוכבי אופניים, טיילת נעימה, מתקני כושר ומשחקים לילדים ופסלים שונים. את עיצוב הפארק, אגב, אנו חייבים למשורר הנודע ע. הלל, שהיה אדריכל נוף, ובתחילת שנות השבעים נבחר לתכנן את הפארק ולעצב אותו.

על הדשא כאן מעבירים התל אביבים את הזמן. יש מי שסתם נשכבים ונרגעים מיום עמל מעייף. אחרים עושים פיקניק, מנפנפים מעל מנגל או מתרגלים יוגה, רצים ג'וגינג או מתעמלים. משחקי כדור וקריאת ספרים - הכל הולך פה ויש מקום לכולם.

בסוף שנות ה-90 חובר הפארק ליפו והשלים את הטיילת, שהיום נמתחת לאורך כל החוף של תל אביב, מצפון העיר ועד לשכונת עג'מי שביפו.

בדרום הפארק אפשר לראות את מוזיאון בית גידי שהוא שילוב אדריכלי יפה בין חורבה עתיקה, עם שחזור בדמות חלק מודרני עליון, שעשוי זכוכית ומתכת. המוזיאון מתעד את המאורעות בכפר הערבי מנשייה, שהיה כאן עד לקום המדינה.

הפארק קרוי על שמו של נדבן בשם צ'רלס קלור, שממנו גייסו תרומה שנועדה להקמת הפארק.


#למה לפארק צ'ארלס קלור אין חוף?

ודאי שמתם לב שלפארק אין את החוף שיש מצפון לו. יש לכך סיבה היסטורית מעניינת, שמתחילה עוד לפני מלחמת העצמאות ומסתיימת בה.

במקום שבו עומד היום הפארק, עמדה במאה ה-19 שכונה יהודית בשם יפה נוף. בסמוך לה שכנה שכונת מנשייה, שכונה ערבית שהייתה מעין פרבר צפוני של יפו. עוד לפני מלחמת העצמאות פעלו מתוך שכונת מנשייה צלפים ערביים שירו ביהודים שבשכונות היהודיות של תל אביב.

משהחלה המלחמה, מנשייה נפגעה קשות, אבל במקביל לקרבות הנמשכים באיזור, שוכנו בה עולים חדשים רבים. מנשייה הפכה די מהר לשכונת עוני צפופה ובעלת תשתית חצי הרוסה.

לאחר תום המלחמה החלו מחלוקות בין פרנסי העיר, לגבי שכונת מנשייה. היו שטענו שיש להרוס אותה ולבנות במקומה שכונה מודרנית, בעוד אחרים דגלו בשיקומה. לבסוף, בשנת 1963, הוחלט על פינוי והריסת בתי השכונה. לקראת סוף העשור, השלימו את פינוי תושביה וקבלנים של העירייה החלו בהריסת בתי השכונה.

אבל הקבלנים שהרסו את בתי השכונה לא פינו ממנה את פסולת הבנייה העצומה שהצטברה שם. במקום זה, הם הזיזו את השברים למקום הכי קרוב שהיה פנוי - אל תוך מי הים. כשהסתבר לפרנסי העיר שבים ועל החוף הצטברו כמויות עצומות של פסולת בניין, נדרשה העירייה לנקות את החוף והמים. אבל אז הוחלט לכסות את ההריסות בעפר, פתרון זול בהרבה, ולשתול עליהם דשא. כך נולד הפארק שאתם רואים מולכם, פארק מעל ההריסות ומעל השטח שיובש מהים, על ידי פסולת הבניין שמילאה אותו.

זו הסיבה שרק בחלקו הדרומי של הפארק, יש רצועת חוף קצרה וצרה במיוחד, שבה ניתן לרחוץ בים.


הנה מבט מקרוב לגן:

https://youtu.be/a7eZDN7y5n8
כנסיית עמנואל
#על הכנסייה

לכנסיית עמנואל צריח מחודד שקל לזהות מרחוק. מדובר בכנסייה די קטנה שנמצאת אל מול אכסניית עמנואל, מה שפעם היה מלון ירושלים. היא נמצאת בשכונת ולהלאלה, המושבה הגרמנית-אמריקנית, שנמצאת ברחוב בר-הופמן 15 ביפו. המושבה הזו מפורסמת בבתי העץ שלה ונקראת השכונה האמריקנית, על אף שאחרי שעזבו האמריקאים היא הפכה בעצם לגרמנית...

גם הכנסייה היא גרמנית. הנחת אבן הפינה שלה תוכננה לקראת בואו של הקיסר הגרמני וילהלם השני בשנת 1898. אנשי המושבה, הטמפלרים, לא נהגו להקים כנסיות, אבל נוצרים אוונגליסטים שהתיישבו גם הם במושבה באותה תקופה רצו להקים כנסיה והקרקע, שנתרמה על ידי הברון יוּסְטִינוֹב, אפשרה זאת. התכנית הייתה שהקיסר ישתתף בטקס הנחת אבן הפינה, אבל עיכובים בטקס מנעו מהקיסר להשתתף בו. לאחר שנשלמה בנייתה של הכנסייה ב-1904, תרמו הקיסר ורעייתו בכל אופן את הפעמון לכנסייה. צמד אדריכלים גרמנים, ארנסט פוגט ופאול גרוט, תכננו את הכנסייה.

במונחים אירופיים הכנסייה אינה מרשימה, אבל כדאי לבקר בה דווקא בשל הצניעות והקונצרטים לעוגב שמתקיימים בה מעת לעת ובטקסי המיסה של יום ראשון. הטקסים שמתקיימים בה במהלך סוף השבוע, מתקיימים בעברית ובאנגלית.


#על העוגב של כנסיית עמנואל
העוגב שבכנסיית עמנואל ביפו אמנם משמש לצרכי הפולחן, אך הוא משחק תפקיד חשוב לא פחות בחיי האמנות והתרבות של העיר תל-אביב. העוגב הזה הוא היחיד בתל-אביב שמשמש בקביעות לקונצרטים לעוגב.

תכנון מבנה הכנסייה נוצר כדי להקים בה עוגב בעל ממדים משמעותיים, ביחס לגודל המבנה. בניגוד לעוגב הראשון שהתקלקל ופורק, בשל חוסר התאמה למזג האוויר, נבנה העוגב החדש בשנת 1977 והוא עומד יחסית טוב בתנאי מזג האוויר החמים שבארץ.


#על האדריכלות של הכנסיה
כנסיית עמנואל אינה גדולה. היא בנויה בסגנון ניאו-גותי. שימו לב לצריח המחודד והמזוהה שלה, מגדל הפעמונים שבצד המערבי.

הכנסייה בנויה במראה אירופי - הלבנים שלה חומות וגגה הוא גג רעפים אדום. יש בה חלונות בעלי ויטראז'ים צבעוניים, שיצר האמן הנורווגי ויקטור ספארה (Victor Sparre) בשיפוץ של 1977.

ביציע הכנסיה שצורתו ר' מותקן העוגב שלה. מעל מושבי היציע יש חלון עגול גדול המורכב מחלונות קטנים היוצרים צורה של פרח. לחלונות נוספים צורת פרחים צבעוניים, למעט החלון האמצעי שבו נראות שתי ידיים השוככות מעל מנורה.

בקיר המזרחי של אולם הכנסייה קבוע אפסיס, שקע תפילה מעוגל, שבו מוצב מזבח עץ פשוט שעליו מנורה. שלושת הוויטראז'ים שבאפסיס מתארים את לידת ישו, את אהבת האל ואת רוח הקודש והמלאכים, המרחפים כולם מעל "ירושלים החדשה", שתוארה בחזון יוחנן, שבברית החדשה. ירושלים החדשה מתוארת על 12 שעריה ו-12 מגדליה, כולם מסמלים את 12 השליחים ואת 12 שבטי ישראל.

בקירות הכנסייה שבדרומה ובצפונה, קבועים שלושה חלונות בכל אחד. האמצעי שבכל שלישייה הוא מוגבה מעט.

בקיר הצפוני נראים משמאל יונה הנביא בתוך בטן הדג, במרכז תושבי נינוה חוזרים בתשובה ומימין יושב יונה מתחת העץ. בקיר הדרומי רואים משמאל את פטרוס הקדוש מקים את תביטא מן המתים, את חלום פטרוס במרכז ואת הטבלת קורנליוס הרומאי בעקבותיו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/91H9x8slzVQ


גן העצמאות
#על המקום המושלם לצפייה בשקיעה של תל אביב

גן העצמאות הוא פארק שמשקיף אל חוף הים בתל אביב. הגן נמצא על רכס כורכר, כשבמרכזו מדשאה גדולה ורחבה, שעליה מתכנסים תל אביבים רבים לפנות ערב, בכדי לחזות בשקיעה. מקום מושלם לפיקניק של בין ערביים ולהרמת כוסית בין חברים.

בעבר היה גן העצמאות מקום המפגש העיקרי בתל אביב לקהילה הגאה, קהילת הלהט"בים. כיום, משהתפתחו אתרי אינטרנט ואפליקציות היכרויות ייעודיים ומשהפכה תל אביב לעיר הפתוחה בעולם לקהילה הזו, הם מתכנסים ללא חשש באינספור מקומות ואתרי בילוי.

הגן נמצא מדרום למלון הילטון בתל אביב, על רכס כורכר בגובה של 20 מטרים מעל החוף, מערב לרחוב הירקון, במתחם שבין כיכר אתרים ושדרות נורדאו.


#ההיסטוריה של המקום
בחלקו הדרומי של הגן התגלו שרידי מצודה עתיקה, שהייתה חלק מקו הביצורים שבנה אלכסנדר ינאי, לאורך חופי ממלכת החשמונאים. אלכסנדר יהונתן, שכינויו ינאי, היה מלך יהודה, שהרחיב את גבולות ממלכת יהודה ומינה עצמו לכהן גדול משושלת החשמונאים בתקופת הבית השני. הוא היה ידוע כמי שכל התנהגותו וגינוני החצר שלו היו הלניסטיים ובעלי השפעה יוונית. מהמבצר הזה למדו החוקרים על ההתיישבות המוקדמת שלו בשטחה של מה שתהיה לימים תל אביב.

בראש גבעת הכורכר של גן העצמאות ומלון הילטון תוכלו לראות בית קברות שבו קברו אנשי הכפר הערבי סומייל וחלק מאנשי יפו את מתיהם במאה ה-19. יש שם גם קבר של קדוש מוסלמי בשם עבד אל נבי. גם בית קברות זה וגם בית הקברות היהודי שברחוב טרומפלדור, הוקמו לאחר שפרצה מגפת כולירה ביפו והיה צריך ליצור במהירות שטח קבורה מרוחק מן העיר.

עד מלחמת השחרור שכן במקום מחנה צבאי בריטי קטן. במהלך מלחמת העצמאות הפך המקום לבסיס צה"ל "מחנה יונה". כאן היה הבקו"ם הראשון של צה"ל, בסיס הקליטה והמיון של המתגייסים הצעירים לצבא.

מכאן בין השאר הופגזה אניית האצ"ל אלטלנה, אנייה שהביאה נש"ק למחתרת האצ"ל והוטבעה, מאחר שלא שעתה לדרישת ראש הממשלה בן גוריון להעביר אותו לצה"ל.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/cjSqqmrm5_E
כיכר השעון
#על הכיכר עם השעון שבנו לנו התורכים

כיכר השעון היא אחד המקומות המרכזיים והמוכרים ביפו, עוד מימי התורכים. כמובן שאת שמה היא קיבלה ממגדל השעון שממוקם במרכז הכיכר. המגדל בנוי מאבן כורכר. הוא אחד מכ-100 מגדלי שעונים שנבנו בתחילת המאה ה-20 ברחבי האימפריה העות'מאנית. במקור נבנה השעון בשנת 1906 על ידי התורכים העות'מנים ששלטו בארץ, לכבוד יום השנה ה-25 להכתרתו של הסולטאן התורכי עבד אלחמיד השני.

בראש מגדל השעון היו קבועים בעבר 4 שעונים, כששניים מהם הראו את השעה באירופה. אם תביטו היטב תוכלו להבחין שלשתי הקומות הראשונות יש פינות מעוגלות. אלה שתי הקומות המקוריות שנבנו למגדל. רק בשנת 1911 נוספה הקומה הנוספת וניתן לראות שלה יש פינות רבועות. כשהעבירו את השעון אל הקומה העליונה השאירו במקום שבו הוא היה בקומה השנייה לוח נחושת ירקרק.

בחלונות המגדל שולבו עיטורי ברזל שבהם מתוארים אירועים היסטוריים מתולדותיה של יפו.


#מסביב לכיכר
אם תסובבו את הראש לכיוון מערב, כיוון הים, תראו את מה שנקרא בתורכית "הקישלה". כאן היו בזמן התורכים תחנת המשטרה ובית הסוהר של יפו. גם השלטון הבריטי השתמש במקום כתחנת משטרה וכאן נכלאו בתקופת המנדט הבריטי לוחמי מחתרת יהודים מהאצ"ל והלח"י. עד לפני כמה שנים זו הייתה תחנת משטרה פעילה במדינת ישראל. בשנת 1971 צולם כאן אפילו הסרט הישראלי האהוב כל כך, "השוטר אזולאי", בכיכובו המרגש עד דמעות של שייקה אופיר.

בצד השני, בכיוון מזרח של כיכר השעון תוכלו לראות מעין עמודי ענק שנראים עתיקים. אלו לא שרידים של מקדש רומי שנחרב. כאן היה בתקופת התורכים בית הסראייה, בית הממשל התורכי. בהמשך שכנה בו גם עיריית יפו. במלחמת העצמאות, ב-4 בינואר 1948, פוצצו אותו לוחמי הלח"י, המחתרת היהודית שנלחמה כאן. משאית תופת שהוחנתה למול הסראייה, פוצצה אז והרסה את הבניין כולו, למעט העמודים שנותרו על מקומם.

אם תתקדמו 50 מטרים ממגדל השעון, לכיוון דרום, הכיוון ההפוך מתל אביב, תגיעו למאפיית אבולעפיה, מוסד יפואי מוכר שבו נמכרים מאפים מזרחיים מגוונים וטעימים.


מבט מקרוב

https://youtu.be/ATYsehz-JNI


סיור במקום:

https://youtu.be/UM1Incm1h7E
מסגד חסן בק
#על המסגד שמצא את עצמו בתל אביב
מסגד חסן בק הוא אחד המסגדים הפעילים של יפו. בניגוד לשאר המסגדים, הוא נמצא בשטח של העיר תל אביב, מעט צפונה מיפו. הסיבה היא שכשנבנה כאן, הוחרמו בשבילו, ללא כל תשלום, אדמות חקלאות מסוחר יפואי, ערבי-נוצרי בשם מישל מטרי.

במלחמת העצמאות התבצרו כאן לוחמים ערביים וירו על תושבי תל אביב היהודים, ששהו בשוק הכרמל. לאחר המלחמה הייתה אמנם כוונה להרוס את המסגד, בעיקר בשל תדמיתו המאיימת בעיני תושבי תל אביב, אבל יופיו הביא לכך שהתקבלה החלטה להמשיך ולאפשר לו לפעול. גם מאז קום מדינת ישראל המסגד הוא מוקד חיכוך, בין האוכלוסייה היהודית ובין האוכלוסייה הערבית שביפו. היו יהודים שלא השלימו מעולם עם ההחלטה להשאירו עומד ובמהלך השנים היו מספר ניסיונות חבלה כושלים במסגד.


#תולדות מסגד חסן בק
המסגד נבנה בשנת 1916, בהוראת חסן בק, שהיה המושל הצבאי התורכי של יפו באותה תקופה. לצורך בניית המסגד השתמש חסן בק באיומים, בהחרמות ואפילו באמצעים של כליאת יהודים ושוד אלים, כדי להשיג ציוד וחומרי בניין, שרובם נלקחו על ידו ללא תשלום כלשהו. מעולם לא התקבלה החלטה שהמסגד ייקרא על שמו, זה פשוט קרה בתהליך הבנייה ונשאר כך. שמו של המסגד מנציח עד היום איש קשה ואכזרי, אפילו רצחני - גם ליהודים וגם לערבים, בעת ההיא.

בדיעבד נטו חלקם לסלוח לו, גם מכיוון שהמושל האזרחי בהאא א-דין, ששימש כקאימקם של יפו, היה הרבה יותר קשה ממנו, וגם משום שעשה פה ושם גם מעשים שנתפסו כטובים כלפי חלק מהאוכלוסייה. אך רבים, כולל ערביי יפו, לא סלחו לו מעולם.

בשל אכזריותו של חסן בק, סירבו ערביי יפו להתפלל במסגד, במשך שנים רבות. זאת משום שאת הפועלים שבנו אותו, העביד חסן בק בכפייה. הם עבדו בהוראתו ביום ובלילה, בעבודה קשה וללא רחמים, כשרבים מהם נפצעו או חלו קשות ו-78 מהם אף מתו במהלך הבנייה.


#אדריכלות מסגד חסן בק
בניגוד למרבית המבנים ביפו, שנבנו מאבן כורכר כהה, המבנה המרשים של מסגד חסן בק נבנה מאבן גיר לבנה. הוא בולט בכיפה הלבנה שלו ובצריח הגבוה. אגב, הצריח הזה, שממנו קורא המואזין למאמינים המוסלמים חמש פעמים בכל יממה לבוא למסגד לתפילה, הרגיז לא מעט יהודים במהלך השנים. אבל מדינת ישראל הוכיחה את היחס שלה למיעוטים, כשבשנת 2000 שופץ המסגד וניתן אישור להגדיל את גובהו של הצריח. למעשה, הצריח של מסגד חסן-בק כמעט והוכפל אז ביחס לגובהו המקורי.

יופיו של המסגד בולט שבעתיים, על רקע המלון הסמוך לו. הניגוד הזה, בין הבנייה המסורתית המוסלמית, לבין המבנה המודרני, המערבי-קפיטליסטי והגדול פי כמה שלידו, אהוב על צלמים ותיירים רבים, שמשלבים אותם בבחינת "ישן וחדש - זה לצד זה".


קבלו הצצה אל מסגד חסן בק:

https://youtu.be/EKRcl_4IQgY?t=2m40s
שכונת נווה צדק
#על השכונה היהודית הוותיקה מתל אביב

לא כולם יודעים שנווה צדק הוקמה עוד לפני שנולדה העיר תל אביב, בתור "אחוזת בית", השכונה היהודית החדשה שמחוץ לחומותיה של יפו.

האחראים לכך הם בני משפחת שלוש, משפחה שהגיעה ליפו שנים בסוף המאה ה-19, מאלג'יריה והחלה לעסוק במסחר. אהרון שלוש, אבי המשפחה, התעשר מעסקיו ואז העיז ויצא מחומות יפו, אל שכונה חדשה שיקים - זו שהיסטורית תהיה השכונה הראשונה של תל אביב, היא נווה צדק.

נווה צדק היא השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות יפו. היו שנים שהיא התיישנה והפכה לשכונת עוני של ממש. באותה תקופה היו אפילו מחשבות על הריסת השכונה ובנייה של מבנים חדשים במקומה.

אבל בשנות ה-80 החלה השכונה מושכת אליה צעירים ואמנים, שאהבו את פשטותה, המחירים הזולים של הדירות בה ואת קרבתה לים, לשוק הכרמל ועוד. מאז ובמהלך העשורים האחרונים, היא הפכה לאחת השכונות הנחשבות בתל אביב, גם למגורים וגם ליעד תיירותי אהוב. שימור המבנים הישנים הפך מקובל והתנועה של תושבים אל נווה צדק הפכה פופולרית ויקרה מאד.

השיטוט בסמטאות נווה צדק הוא מהסיורים הנעימים בתל אביב. דווקא הצפיפות והרחובות הצרים מצליחים להפוך את הטיול בשכונה הישנה למיוחד במינו. חנויות אמנים יצירתיות, בוטיקים של מעצבי אופנה צעירים, גלידריות ובתי קפה נעימים - כל אלה הופכים את השהייה בנווה צדק לבילוי נעים לשבת בבוקר או בערבו של יום.


#תולדות נווה צדק
סיפורה של נווה צדק מתחיל בשנת 1838, כשאהרון שלוש הצעיר מגיע בסירת מפרש מאורן שבאלג'יר אל ארץ ישראל. הוא מגיע לארץ כחלק ממשפחה ענפה, עובד כצורף ביפו ודי מהר עושה חיל בעסקיו וקונה אדמות מחוץ ליפו. שלוש מבין שיפו הופכת צפופה ובקרוב יתחילו לבנות שכונות מחוץ לה. ואכן, אלה ימי העליה הראשונה. עשרות אלפי עולים חדשים מגיעים לארץ וחלקם מתיישב ביפו הצפופה. ב-1887 מקימים שני אחים מירושלים, אלעזר ושמעון רוקח, חברה בשם "עזרת ישראל". באמצעות אגודת "נווה צדק לבניין בתים ביפו" הם מייסדים שכונה יהודית מרווחת, מחוץ לחומותיה של יפו. ההשראה שלהם היא מפרויקט מוצלח שנעשה בירושלים, ליציאה אל מחוץ לחומות. את שם השכונה הם לקחו מספר ירמיהו: "בשובי את שבותם יברכך ה', נווה צדק הר הקדש".

שלוש, שראה בהקמת השכונה אבן דרך משמעותית בביסוס היישוב היהודי, מציע לאחים שהחברה תרכוש את אדמותיו בהנחה ובתנאים נוחים ולבסוף סוכם שהקונים ירכשו את החלקות במחיר של שליש מהמחיר המקורי שהוא הציע. שלוש גם התחייב להקצות סכום נכבד לתחזוקת בית הכנסת הסמוך לביתו שכבר נבנה, בקצה השכונה.

נווה צדק שווקה ליהודי יפו האמידים. 48 בתים נבנו בה ובכוונה תחילה לא נעשתה בה הפרדה בין העדות. להיפך - נעשה שם עירוב מכוון בין יוצאי עדות שונות, כמקובל באותו הזמן בקרב יהודי הארץ. בשנת 1904 כבר מנתה השכונה כ-100 משפחות.

נווה צדק הייתה לתחילתה של התיישבות, שלימים תהפוך לשטח המאוכלס ביותר בישראל, גוש דן ומטרופולין תל אביב. תרמה להצלחתה ההחלטה שבניגוד ליפו, שם התנאים הסניטריים היו ירודים והשירותים היו בור ספיגה, תהיה זאת שכונה מסודרת שבה בכל בית ייבנה גם מטבח (בית תבשיל) ושירותים (בית כבוד).

נווה צדק הצליחה מאד. משכונה צעירה ונעימה, שהעזה ויצאו מיפו, היא הייתה לשכונה פתוחה, רחבת ידיים ומלאת אוויר צח ואנשים שכולם יהודים וחיים בבתים מרווחים ומרוחקים זה מזה. החידושים האדריכליים, הסמטאות הצרות, המסודרות והנקיות, כמו גם הפעילות האמנותית והתרבותית שבה - כל אלה הפכו את השכונה הצעירה למעין שלוחה של אירופה במזרח התיכון.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 כמעט והרסה עירית תל אביב את השכונה. הכוונה הייתה להקים על חורבותיה מרכז עסקים חדש, בסמוך לחוף. בהתנגדות של אישים וגופים שונים, שעוד הצטערו על הריסת הגימנסיה הרצליה, לצורכי בניית מגדל שלום, נעצרה הכוונה להרוס את השכונה היפה והמוזנחת. בסוף שנות ה-80 אושרה תכנית שימור ושיקום של השכונה וכדי לפתח את השכונה, ניתנו לצעירים הטבות שונות. מאז עוברת השכונה תהליך של התחדשות האוכלוסיה, ג'נטריפיקציה בלעז, כשאנשים צעירים ומבוססים רוכשים בה בתים ומשפצים אותם לצרכיהם. ניסיון לבנות בנינים רבי קומות בשכונה המתייקרת נתקל במאבק של תושבי תל אביב ונווה צדק. בסופו של דבר נמנע הדבר והוחלט לשמור על קו המתאר המקורי והנמוך של השכונה. בשוליה הוקמו בכל זאת מגדלים גבוהים ומודרניים, שלדעת רבים פוגמים במראה של נווה צדק ההיסטורית.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/S3AZc4InZ0k


סיור במקום:

https://youtu.be/fJbp-N8B1zc
מוזיאון נחום גוטמן
מלון דן
מסגד מחמודיה
כיכר קדומים
שכונת עג'מי


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.