» «
תל אביב-יפו
העיר תל אביב
#על העיר תל אביב יפו


תֵּל אָבִיב-יָפוֹ, או בקיצור תל אביב, היא העיר הגדולה בישראל והשנייה בגודל אוכלוסייתה במדינת ישראל. תל אביב היא מרכז הכלכלה, התרבות, התקשורת והאמנות של ישראל. כאן שוכנים הבורסה לניירות ערך, מרכזי המערכת הבנקאית, שגרירויות רבות ונציגויות בינלאומיות. כאן יושבים התאטרון הלאומי, התזמורת הפילהרמונית ומערכות העיתונים הגדולים בישראל.

עם למעלה ממיליון תיירים זרים בשנה, העיר ת"א היא מהערים המתוירות בישראל. היא נבחרה גם כעיר הטובה ביותר לקהילה הגאה בעולם ואכן - חברי הקהילה נוהרים אליה לחופשות ולבילויים ומעידים שתל אביב היא גן עדן של חופש והכרה בקהילה ובזכויות הפרט.

בשנת 2003 הוכרה תל אביב כאתר מורשת עולמית. זאת בזכות היותה "העיר הלבנה", העיר בעלת הריכוז הגדול ביותר בעולם של מבנים ואדריכלות בסגנון הבינלאומי, מבית הבאוהאוס הגרמני של שנות ה-20 במאה הקודמת.

ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "תל אביב-יפו".


#סיורים
רוצים לטייל בתל אביב? - יש לנו כמה סיורים בשבילכם. ראו בתגית "סיורים בתל אביב".


# אתרי חובה
רוצים לראות את המקומות הכי פופולריים בעיר? - היכנסו לתגית "אתרי חובה בתל אביב".


#עם ילדים
טיול לכל המשפחה? - היכנסו לתגית "אטרקציות לילדים בתל אביב".


# אוכל
ארוחה בלתי נשכחת? - מצאו את המסעדות המעולות שבתגית "מקדשי אוכל בתל אביב".


#תשר - טיפים
במסעדות בארץ נהוג להשאיר לפחות 10% טיפ ויש המוסיפים ל-15% ויותר.


#קידומת ישראל
+972


#חסכון
סופרמרקט - רשת הסופרמרקטים "סופר קופיקס" מציעה מגוון מוצרים ענקי ב-5 ש"ח, כמעט הכל להכנת ארוחות בחופשה.
אירועי חינם - מצאו בקבוצת "הכניסה חופשית בתל אביב יפו" בפייסבוק והאתר "תל אביב בחינם" שבקישור למטה.
לתחבורה ציבורית - קנו כרטיס נטען לנסיעה חופשית בפרק הזמן שבו תהיו בתל אביב.
הנחות בכל מיני מקומות - עם כרטיס סטודנט וכרטיסי גמלאים.
פיקניק - בפארק הירקון ובפארק דרום תוכלו לעשות פיקניקים נהדרים. גם בגינות הגדולות בתל אביב יש מרחבים גדולים ונעימים.


#שופינג
ברחוב אלנבי יש המון חנויות עם מציאות טובות, במחירים זולים. גם ברחוב קינג ג'ורג' שיוצא ממנו ובשוק הכרמל, שגם הוא יוצא ממנו - בדיוק בצד שממול לקינג ג'ורג'. לקניון דיזנגוף סנטר יש גם מה להציע, במיוחד כשחם וכך גם לקניון עזריאלי.

המלצות לקניות בעיר בתגית "שופינג בתל אביב".


#בילויים
במתחמים של נמל תל אביב ושרונה תוכלו למצוא הרבה בתי קפה ומסעדות נהדרות. מועדון האומן 17 של תל אביב מומלץ לריקודים וכך גם מועדונים שונים בנמל תל אביב.

המלצות למקומות בילוי בעיר בתגית "בילויים בתל אביב".


#חיבורי חשמל (Power plugs)
התקעים האפשריים הם Type H ו-C.


טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה סרטון שיציג לכם את העיר במלוא יופיה:

https://youtu.be/WD5SdF9qoMw


24 שעות מהירות:

https://youtu.be/dwWfPlbdQuY


מהאוויר:

https://youtu.be/MwzKndR30D0
תל אביב-יפו
בית הקברות טרומפלדור
#על בית הקברות של גדולי התרבות וותיקי תל אביב

מאחורי חומת אבן גבוהה ובה שלושה שערים, ממוקם אחד מבתי הקברות הוותיקים של תל אביב, הוא בית הקברות טרומפלדור. זהו ללא ספק בית הקברות הכי נחשב והכי יוקרתי בתל אביב. אם כבר למות - אז שיקברו אותי כאן!

בית הקברות שברחוב טרומפלדור בתל אביב הוקם בשנת 1902. בשנה זו פרצה במצרים מגפת הכולרה והתפשטה גם לתחומי ישראל. השלטונות העות'מנים אסרו אז לקבור את קרבנות המגפה בבית העלמין היהודי ביפו, שהיה ממוקם בלב העיר. זו הייתה הסיבה ששמעון רוקח, אחד מראשי היישוב היהודי ביפו, השיג מהשלטונות 12 דונם בבעלות ממשלתית, שהיו הרחק מהעיר אז. הוא הפך אותה לבית הקברות החדש.

די מהר החל בית הקברות לשמש את העיר החדשה תל אביב, שנוסדה ב-1909. אך עם השנים הוא הלך והוזנח. בסופו של דבר, הוקם בשנת 1932 בית קברות חדש, שתפס את מקומו. הוא נמצא בשכונת נחלת יצחק שבעיר.

לקראת חגיגות ה-100 שנים לתל אביב, החלו בשיקום ובשימור של בית הקברות. במהלכו נחשפו וחודשו מצבות מיוחדות. מאז החל הציבור לגלות עניין רב בבית הקברות הזה, שנקברו בו לא מעט אנשים מוכרים וחשובים בתולדות ישראל.

רוצים דוגמאות? - נמצאים כאן החל ממייסדי העיר תל אביב, מאיר דיזינגוף, ראש העיר הראשון של תל אביב, שמעון רוקח המייסד של בית הקברות וגם הוא היה לראש העיר, אהרון שלוש מייסד נווה צדק ועוד. יש כאן סופרים, כמו י"ח ברנר ודוד שמעוני, ציירים כנחום גוטמן וראובן רובין ואנשי תרבות ומוזיקה כמו שושנה דאמרי ואריק איינשטיין. כאן קבורים גם מנהיגים ואנשי ציבור כמו ראש הממשלה השני של ישראל - משה שרת.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/xgYumuJsk7w


בלוגרים:

https://youtu.be/DLVx0jCmELY


הדרכה:

https://youtu.be/QUx8L1DlAqU
גבעת יפו
גבעת יפו
#על הגבעה של יפו הכי עתיקה

בכל פעם שאומרים שיפו היא מהערים העתיקות בעולם, מתכוונים למה שיש כאן בשרידים הארכיאולוגיים של גבעת יפו. זהו המקום שבו נמצאו השרידים העתיקים ביותר של יפו. יש כאן שרידי ישוב שהתקיים לפני יותר מ-4,000 שנים. בצידה הדרומי של הגבעה תוכלו לראות חפירות ארכיאולוגיות שבהן נמצאו שרידים מעניינים של שערי עיר מצריים מלפני 3500 שנים. מהגבעה הזו נולדה יפו והיא שימשה בסיס להתיישבות שבה.

הגבעה הייתה מקום אסטרטגי, נוח להגנה ולהקמת ביצורים. יתרונו הגדול הוא בכך שהוא משקיף אל הים ומאפשר תצפית טובה לכל הצדדים. בשטח שנמצא כיום ב"גן שער רעמסס" התגלו שרידיו של ישוב מסוף המאה ה-17 לפני הספירה.

כמאתיים שנה אחר-כך כבש אותה מי שיהיה הכובש הגדול ומייסד של האימפריה המצרית, הפרעוני תחותמס השלישי. לפי פפירוס עתיק, כאן הקדים אחד משרי צבאו של תחותמס השלישי, צחותי שמו, את היוונים בתחבולת הסוס הטרויאני. הוא הסתיר חיילים חמושים בתוך סלים והעניק את הסלים במתנה למושלי העיר העתיקה והללו התפרצו מהסלים וכבשו את העיר.

אם תעלו מעט למעלה, אל ראש הגבעה, תגיעו לפסגה של גבעת יפו. משם תראו תצפית מקסימה על תל אביב כולה ועל קו החוף של תל-אביב, הרצליה ובימים עם ראות טובה במיוחד עד חדרה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/mZMwtAKk4X0
בית הסראייה
בית הסראייה
#על בית הממשל התורכי והבריטי

מבנה בית הסראייה שבכיכר השעון שביפו, שימש בזמן התורכים העות'מאנים כבית השלטון. הוא החליף את בית הסראייה הישן ששכן ביפו העתיקה. בו ישבו מוסדות של הממשל העירוני ושל הממשלה התורכית - עות'מאנית.

הבניין נחנך ממש בסוף המאה ה-19, בשנת 1897, כשהקימו אותו בתרומות של עשירי יפו. אחראי לתכנונו היה המהנדס היהודי ברוך פפירמייסטר, מהאיכרים של ראשון לציון ומי שהיה במשך שנים רבות לראש ועד המושבה.

במלחמת העצמאות, ב-4 בינואר 1948, פוצצו את בית הסראייה לוחמי הלח"י, המחתרת היהודית הכי אגרסיבית באותה תקופה. זה היה יום גשם והרחובות היו ריקים. שני לוחמי הלח"י הגיעו לכיכר השעון במשאית תופת. הם החנו את משאית התופת אל מול הסראייה ולמרות מחאות שומר הבניין הם ירדו ממנה, תוך שהם מבטיחים לחזור בתוך רגע מבית הקפה הסמוך, אליו הלכו לקנות קפה הפוך, או משהו כזה...

השניים הפעילו פתיל השהיה בן 80 שניות ומיהרו להתרחק מהמקום. כשהגיעו לרחוב שהיום נקרא שדרות ירושלים, הם שמעו את הפיצוץ האימתני, שהרס את הבניין, הרג 10 מיושביו ופצע עוד כ-100 איש.

האמת היא שלתל-אביבים היה חשבון פתוח עם המבנה הזה. מה שהיה בימי המנדט מרכז מנהלי תמים, שימש גם כמטה הפעילות של ערביי יפו. הפעילות בו אמנם החלה כפעילות פוליטית, אבל בזמן מלחמת העצמאות התמקמה בבניין הוועדה הלאומית הערבית של יפו. כך הוא שימש יותר ויותר כמפקדת הכוחות הערביים של יפו. ממנו נוהלו פעילויות הירי של ערביי יפו, על העיר תל אביב. הפגיעה בו בעת מלחמה הייתה עניין של זמן...

כיום נשארו כאן רק שרידי הסראייה ששוחזרו ושופצו והיו לסמל דומם של האימה שהוטלה על ערביי יפו אז, בעקבות הפגיעה בסמל שלטוני כל כך חשוב.

תל אביב-יפו

בית העצמאות
מוזיאון היכל העצמאות
#על המקום שבו הוכרזה מדינת ישראל
בית העצמאות, או מוזיאון היכל העצמאות, הוא המקום שבו התרחש אחד האירועים החשובים בתולדות מדינת ישראל. כאן הכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל.

זה היה מעט לפני ה-15 במאי 1948. בתאריך זה עמד המנדט הבריטי על ארץ ישראל להסתיים. מכיוון שב-1948 חל ה-15 במאי ביום שבת, החליטו חברי מועצת העם הזמנית, בראשות בן גוריון, להקדים את הכרזת המדינה לצהרי יום שישי. כך התכנסו באולם המוזיאון הזה, בתאריך ה' באייר תש"ח, ה-14 במאי 1948, כל הנכבדים. ביום ההוא הכריז בן גוריון במקום היסטורי זה על הקמת מדינה חדשה, היא מדינת ישראל.

בביקור במוזיאון תוכלו לצפות בסרט שמספר על אותם ימים, על הקמת תל אביב וכמובן על הכרזת המדינה. במקום תוכלו להתרשם מאולם המוזיאון שנשמר פחות או יותר כמו שהיה באירוע ההיסטורי ולדמיין את בן גוריון מכריז על הקמת המדינה. חובבי תנ"ך מוזמנים לעלות לקומה שמעל ולצפות בפריטי אמנות שנושאם הוא התנ"ך.


# ההיסטוריה המוקדמת של המקום
כאן גרו בעבר צינה ובעלה, מי שיהיה לימים ראש העירייה הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף. לזוג לא היו ילדים ולאחר מות רעייתו תרם דיזנגוף את הבית להקמת מוזיאון לאמנות בעיר הצעירה.

דיזנגוף עצמו עבר אז לגור בדירה קטנה שבנה על גג הבניין. בצוואתו הוא הוריש את הבית לילדי ולתושבי תל אביב. מאז שנת 1936 פעל הבית כמוזיאון האמנות של תל אביב. ב-1948 הוא זכה לשעתו הגדולה והיה לאתר היסטורי של ממש. לא כל מקום יכול להתגאות שהקימו בו מדינה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/DID_1swBl2Q


הכרזת העצמאות של מדינת ישראל:

https://youtu.be/VlOGvqSSekc
נמל תל אביב
נמל תל אביב
#על הנמל של תל אביב שהפך לאתר בילויים שוקק חיים

כיום הפך מתחם נמל תל אביב לאחד מאתרי הבילוי והתיירות הפופולריים בתל אביב, אבל ההתחלה הייתה צנועה יותר. ביחד עם לידת העיר תל אביב נולד גם החלום לנמל עברי, שאינו נמל יפו.

אבל רק עם פרוץ המרד הערבי הגדול ומאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, ב-1936, והשביתה הכללית שהוכרזה על ידי הערבים וגרמה להשבתה כללית של נמל יפו, שנמשכה חצי שנה, רק אז קיבלו מממשלת המנדט אישור לפריקת סחורות בחוף תל-אביב.

כדי שהבריטים לא יתחרטו, נבנה במהירות מזח העץ הראשון בצפון העיר, ליד שפך הירקון. הוא נבנה על חוף שהיה בחלקו בבעלות העירייה, בסמוך לבנייני יריד המזרח שיועדו להיות המחסנים של נמל הפריקה החדש.

כך נולד מה שהחל כתשובה יצירתית למאורעות הדמים והיה לנמל של תל אביב הצעירה. ב-19 במאי 1936 פרקו סבלים את האניה הראשונה, כשההמונים מסביב חוגגים בשירת "התקווה".

בחודשים שאחרי נסחף גשר העץ ובמקומו נבנה מזח ברזל ארוך ונחפרה בחוף בריכת המעגן לסירות. המעניין הוא שמכיוון שהממשלה אסרה על עיריית תל אביב לממן את בניית הנמל, גוייס כל המימון לבניית הנמל באמצעות חברה פרטית שהוקמה לשם כך. מניות החברה, בשם "'אוצר מפעלי ים בע"מ", הונפקו לציבור ונרכשו בהמוניהן על ידי רבים. ביישוב היהודי ראו בנמל החדש צעד ראשון לעצמאות והתגאו בכך שהוא נבנה על ידי הציבור היהודי, ללא תמיכת הממסד הבריטי או העירוני.

שנתיים אחרי הקמת הנמל הוגשם עוד חלום, כשנמל הסחורות התרחב ונפתח נמל הנוסעים במקום. במהלך מלחמת העולם השנייה הנמל נסגר ומתקניו נתפסו ברובם, על ידי הצבא הבריטי, לטובת המאמץ המלחמתי.

עם הקמת המדינה הסתבר עד כמה הקמתו הייתה חשובה. נמל תל-אביב היה הנמל היחידי בשליטה יהודית. חשיבותו למלחמה הייתה אדירה, לצרכי הבאת אספקה לצה"ל הצעיר ולהברחת כלי נשק הכרחיים למלחמת העצמאות.

אבל בשנות ה-60 סגרה למעשה ממשלת ישראל את הנמל, כמו גם את נמל יפו, והעדיפה להקים את נמל אשדוד. המקום הוזנח והפך למחסנים בלבד. רק בתחילת שנות ה-2000 החל תהליך הגאולה של הנמל המוזנח והפיכתו למתחם בילוי ופנאי תוסס.


#מה היה יריד המזרח?
נמל תל אביב התבסס על מה שנקרא "יריד המזרח", מיזם שהוקם בשנת 1934 במגרשי התערוכה שבצפון רחוב דיזנגוף בתל אביב. היריד הוכרז כחלק מחגיגות חצי היובל לייסוד העיר תל אביב. השתתפו בו 30 מדינות ומעל חצי מיליון איש ביקרו בו, בחודש וחצי הראשונים.

מרבית ביתני היריד הוקמו בסגנון הבינלאומי. האדריכלים היהודים הבולטים של התקופה תכננו בו אז ביתנים שונים. אחד מהם, אריה אלחנני, עיצב את סמל היריד - "הגמל המעופף", שהוצב על ראש התורן בכניסה ליריד.

ביריד, שזכה להצלחה גדולה ויהפוך בשנים הבאות ליריד שנתי, הציגו יצרנים וצרכנים מכל העולם. הוא יצר מפגש בין ארצות המזרח המתעורר עם מדינות אירופה המשגשגות באותה תקופה. כנכס דיפלומטי וכלכלי הפך יריד המזרח את העיר הצעירה תל אביב, למוקד של מפגש מסחרי בין מזרח למערב וקידם את התוצרת המקומית בארץ ובחו"ל. במבני היריד התארחו אז ארצות רבות, כולל בריטניה וברית המועצות - מעצמות באותה תקופה.

כך היה מוכן יריד המזרח לפגוש את ההיסטוריה, כשהיה הבסיס לנמל תל-אביב, שעתיד להפתח בשנים הבאות ולהפוך לנמל פעיל ומשגשג.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Uhp7YTnINz8
מצפה עזריאלי
מצפה עזריאלי
#על המצפה הגבוה במזרח התיכון

מצפה עזריאלי הוא מצפה סגור, המצוי בקומה ה-49 של הבניין העגול במגדלי עזריאלי ומאפשר צפייה על הסביבה הקרובה וביום טוב, הרחוקה של תל אביב יפו.

מכאן תוכלו להבין את משמעות המושג "גוש דן", שכן מגובה של 187 מטרים רואים את גוש הבניינים העצום שנקרא "גוש דן" ויודעים שאין גדול כמוהו בישראל, על אף שבמונחים בינלאומיים הוא קטן עד קטנטן...

ובכל זאת - המבט על תל אביב וערי הלוויין שלה מציג מבת ים, חולון וראשון לציון בדרום, דרך הרצליה, נתניה וארובות חדרה בצפון, נתב"ג לוד ומודיעין במזרח והמון ים במערב. ביום טוב המבט מרחיק גם לאשדוד ולהרי ירושלים הרחוקים.

אם אתם מתלבטים בחורף אם לעלות למצפה, במיוחד ביום גשם או אפילו ביום סערה, אולי כדאי שתעלו למצפה. ראשית, המקום סגור ומוגן מגשם ומקור. שנית, המראה הנשקף ממנו, של העיר הסוערת, הוא מפעים. תחושו כאילו אתם ניצבים בתוך סערת הברקים עצמה, ובינינו - מתי ביקרתם בפעם האחרונה בתוך ברק?

לתיירים כדאי לומר שהמקום אינו מצפה של ממש, כמו בחו"ל. אמנם אפשר לראות ממנו כמו ממצפה, אבל את המשקפות שהיו שם פעם, הסירו מזמן. גם שעות הפתיחה של המקום אינן קבועות, שכן המצפה מתפקד גם כאולם אירועים וכנסים. לכן חובה לברר מראש האם הביקור בו אפשרי.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/EffqydyxYTM
שוק הנמל
שוק הנמל
#על שוק האוכל בנמל תל אביב

בנמל תל אביב, נושק לשפת המים ומשקיף על נופו המרהיב של הנמל, תראו את "שוק האיכרים" של הנמל. זהו שוק אוכל מקורה ונהדר, עם מבחר נהדר של אוכל מגוון, טעים ומגרה בהחלט.

השוק, שנפתח בשנת 2008, מציע למעלה מ-1000 מ"ר של דוכני אוכל, מסעדות של שפים מוכרים, חנויות מזון, דוכני חקלאים עם תוצרת טרייה ומוצרי בוטיק שונים.

בשתי קומותיו מציג השוק את מגוון מוצריו, כולל בשר משובח, דגים, פירות ים טריים, גבינות, שמן זית, זיתים, ממרחים שונים, פסטות, תבלינים, לחמים, נקניקים, נקניקיות ומאפים שונים.

אגב, אם שמתם לב לטורבינות שעל הגג הסולארי של המתחם - הן עושות שימוש ברוחות הים להפקת חשמל למתחם.


#טיפים
מדי יום שישי מגיע לכאן שוק האיכרים. מוכרים בו כל פרי, ירק, זרע, שתיל או דגן ישראלי שאתם יכולים להעלות בדעתכם.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/tHOU7irLmKw


הצלמניה
הצלמניה
#על חנות הצילום שתיעדה את ההיסטוריה של תל אביב ומדינת ישראל הצעירה

"הצלמניה" היא חנות צילום נוסטלגית, שנפתחה בשנת 1940 על ידי הצלם רודי ויסנשטיין. החנות הזו היא מוסד של ממש. היא נחשבת לארכיון הצילום הפרטי הגדול והאיכותי ביותר בארץ. הסיבות רבות, אבל בעיקר חשוב לציין את היקפו של אוסף הצילומים של רודי והסדר המוקפד שבו הוא מנוהל.

ויסנשטיין ידוע כצלם שתיעד את היישוב העברית והתפתחות הארץ ונופיה. צילומו המפורסם ביותר הוא צילום הכרזת העצמאות, שמופיע באינסוף ספרים, סרטים וסדרות טלוויזיה תיעודיות. חוץ ממנו מכיל ארכיון הצילומים של "הצלמניה" שלל צילומים היסטוריים ויש בו כמיליון נגטיבים של תמונות ממצלמתו של רודי.

ויסנשטיין נפטר בשנת 1992, אך אלמנתו מרים המשיכה במלאכתו החשובה: תרגום, מיון, חידוש ושימור הארכיון, לצד שירותי צילום שהמשיכה לספק ללקוחות ולמבקרים. לאחר מותה של מרים ב-2011, ממשיכה המשפחה לטפח ולשמור את החנות ואת האוספים המדהימים שיצר.

עם השנים, הצלמניה זכתה להכרה בינלאומית וסוקרה בלא מעט סרטים וכתבות. תערוכות מטעם הארכיון שלה הוצגו ומוצגות ברחבי העולם. בשנת 2011 יצא הסרט התיעודי "הצלמניה" שתיעד את מסעם המשותף של מרים ויסנשטיין והנכד שלה כנגד הריסת חנות הצילום, במסגרת הריסת הבניין ובניית מבנה חדש. הסרט הוקרן בפסטיבלי קולנוע רבים וזכה בפרסים.

כיום הצלמניה עברה אמנם מקום, אך עד היום היא חנות ארכיון, הפתוחה לקהל. תוכלו לראות ולרכוש בה מצילומיו המקוריים של ויסנשטיין, פוסטרים שנעשו מהם, גלויות וספרים.


מבט מקרוב ושיר שהוקדש למייסדיה:

https://youtu.be/RezyUVB0WXM
דיזנגוף סנטר
#על הקניון הראשון בישראל

דיזנגוף סנטר הוא אולי אחד ממרכזי הקניות הסמליים והמוכרים ביותר של העיר תל אביב. זהו מרכז קניות ענק, מקום שמושך מידי יום קהל רב, גם צעירים וגם מבוגרים. יש בו בית קולנוע, חנויות אופנה, מוזיקה, בריאות ופארם, ספרים, כלי בית ועוד. בסנטר גם פינות משחק לילדים, מכוני כושר וגם בריכת שחייה הפתוחה 24 שעות ביממה.

מבחינה אדריכלית המרכז מחולק לשני חלקים, המקושרים ביניהם באמצעות מדרכות עיליות ומעברים תת קרקעיים. היום ממוקמים מעל המרכז שני בניינים, האחד הוא מגדל המגורים "מגדל דיזינגוף" והשני הוא מגדל משרדים המכונה "מגדל על".

הקונספט של המקום היה "עיר בתוך עיר" - מרכז מסחרי שיכלול חנויות, רחובות ממוזגים, גנים תלויים ורחבות ציבוריות. ההשראה לפרויקט הגיעה ממרכז רוקפלר הניו יורקי, והחזון היה שאדם יוכל להתגורר במתחם כל חייו מבלי לצאת ממנו ולכן עליו היה לכלול מבני מגורים, שטחי מסחר, משרדים, חנויות וחדר כושר. ואכן, עד היום כ-400 חנויות מארחות כ-40,000 מבקרים מדי יום ומספקות להם חווית קניות מלאה.


#תולדות הבניין
במקום בו עומד הסנטר הייתה במקור שכונת צריפים קטנה, שכונת נורדיה. כאן התגוררו בה כמה מאות עולים מאירופה, ששכנו בכ-200 צריפים. בשנת 1955 התקיימה תחרות על תכנון בשטח. הזוכים היו אבא אלחנני ואריה לוטן, שתכננו להקים עשרה מבני מגורים למפוני הצריפים ושני מבני מסחר.

למרות שנראה היה שכבר נפלה ההחלטה לגבי עתיד המתחם, במשך שנים היו מחלוקות לגבי מה ואיך נכון לבנות עליו. לבסוף, רכשו משפחת פילץ ושמואל פלאטו שרון את הקרקע בשנת 1970. הם יזמו אז את הקמת המרכז המסחרי - דיזינגוף סנטר.

היזמים הבינו שלאחר שבמהלך השנים הפך רחוב דיזנגוף למרכז חיי המסחר והבידור של תל אביב, יש להם סיכוי למקם בו מרכז קניות מצליח. הם החליטו להקים כאן את מרכז הקניות הגדול של תל אביב, הראשון מסוגו בישראל. כמו את הרחוב, גם אותו קראו היזמים על שם מאיר דיזנגוף, ראש העירייה הראשון של תל אביב.

לאחר שנים של בנייה, נפתח מרכז הקניות לציבור בשנת 1977. כצפוי, הוא הפך להצלחה אדירה וזכה אצל התל אביבים לכינוי החיבה הפשוט - "הסנטר".


מבט מקרוב:

https://youtu.be/kmWN9QwsTs8


ביקור במקום:

https://youtu.be/80xsGanApZE


וחזי דין הקוסם שעשה קסם על הקיר שלו:

https://youtu.be/uEh_hn7OLO0
מזרקת הלוויתן המחייך
#על הלוויתן המחייך של יפו העתיקה

את פסל "הלוויתן המחייך" פיסלה האמנית החשובה אילנה גור בשנת 1983. הפסלת תושבת יפו שנים רבות עסקה באמנות רב-תחומית ובעיצוב מגוון. בשנות ה-90 היא החליטה לפתוח את ביתה הפרטי ביפו העתיקה לקהל הרחב ולהפוך אותו ל"מוזיאון אילנה גור", בו היא מציגה מאות מעבודותיה, לצד אוסף האמנות שלה.

את הפסל פיסלה גור והציבה ברחוב פסטר שביפו העתיקה. הפסל, שניצב ממש בסמוך לנמל יפו ולמבנה המוזיאון שלה, הוא למעשה מזרקת המים, היוצאת מתוך גופו של הלוויתן. שימו לב לפכפוך המים הנעים והמרגיע, המתמזג עם הסביבה והופך לצליל קבוע בה.

בפסל נראה הלוויתן שבלע את יונה הנביא, לפי הסיפור המקראי. יונה יצא מהנמל הזה, נמל יפו, עת ברח לתרשיש מפני שליחות האל, לאחר שסרב ללכת לעיר נִינְוֵה, בירת אַשּׁוּר, ולבשר לתושביה שעשו את הרע בעיני האלוהים. על פי ספר יונה, "ויקם יונה וברח תרשישה מלפני ה' וירד יפו וימצא אנייה באה תרשיש".


מבט מקרוב:

https://youtu.be/J-l_S0MuMY4


ביקור במקום:

https://youtu.be/qUYRY1nktPQ
כיכר המדינה
#על הכיכר היקרה בישראל

כיכר המדינה היא אחת הכיכרות הגדולות ביותר בישראל. היא תוכננה בידי הארכיטקט הברזילאי הנודע אוסקר נימאייר, ביחד עם ישראל לוטן ואבא אלחנני שתכננו את בנייני המגורים. את הכיכר מקיף רחוב ה' באייר.

בשנות ה-60 הגיעו לכאן לא מעט קרקסים שהופיעו במרכזה של הכיכר. בתחילת שנות ה-70 החלו להיבנות כאן בנייני יוקרה מרשימים ומנקרי עיניים. חנויות היוקרה וחנויות המעצבים הבינלאומיים שנפתחו כאן, הפכו אותה לאזור קניות יקר במיוחד.

בין השנים 2002-2003 התמקם כאן מאהל מחאה לא חוקי של מחוסרי דיור, שכינו את הכיכר "כיכר הלחם". בסופו של דבר פונו מכאן המוחים, בצו פינוי של בית משפט.

בשנת 2011 נערכה כאן הפגנה נגד יוקר המחיה במדינה, שכללה כ-300,000 מפגינים. בשנים האחרונות נערכות כאן מסיבות ענק בחג הפורים.


מבט מקרוב בפורים:

https://youtu.be/-OOrtJXarTc


מסיבה ענקית בכיכר עם DJ Astrix:

https://youtu.be/Y2v-AvfFgKU


מהאוויר:

https://youtu.be/BxqNxSfdMKQ
כולי עלמא
#על המתחם המוזיקלי המעולה עם האוכל הנהדר

כולי עלמא (Kuli Alma) הוא מתחם מוזיקלי ותרבותי, שהיה בעבר מתחם חנויות ומחסנים קטנים והיום הוא בר ומועדון פופולרי במיוחד. מתארחים בו Dj's מכל רחבי העולם ויש בו לא מעט הופעות ישראליות ובינלאומיות. הקו המוזיקלי שלו נע בין מוזיקה אלקטרונית, שחורה, סול ופאנק.

במתחם שלושה אזורי ישיבה במפלסים שונים, שתי עמדות בר מאובזרות ועיצוב יפה ומלא סטייל. למעשה, בקומה הראשונה נמצא בר סגור עם רחבת ריקודים, חצר עם בר פרטי, מטבח ומקרן. בקומה העליונה יש מרפסת ארוכה וגדולה.


#טיפים
לא תהיה פינה אחת במקום הזה שלא תרצו לצלם בו סלפי או תמונות מעניינות לאינסטגרם.

הזמינו את אחת הפיצות המצוינות של המקום ואל תפספסו את הפיצה הטבעונית עם גבינת הקשיו. למעוניינים - יש גם סלטים שווים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Pvob1G3s31k


עדכני, טרנדי, עובד:

https://youtu.be/dfQ8qNPzWmE
מגדל האופרה
#על הבניין בעל הבסיס הגיאומטרי

אחד הבניינים המושכים תשומת לב רבה בטיילת תל אביב-יפו, הוא מגדל האופרה. אם לא נחשיב את המלונות הגדולים שבסביבה, הוא היה הראשון שבמגדלי קו החוף ויצר שינוי משמעותי לטיילת של שנות ה-90.

מגדל האופרה מתנשא לגובה של 82 מטר ויש בו 23 קומות. בגג הבניין פועלת עד היום בריכת שחיה. ייחודו כמובן באדריכלות המעניינת שלו, שמזכיר את זרם האדריכלות הפוסטמודרני אמריקאי.

חזית הקומות מעוצבות בצורת קשתות מחודדות, שמשמרות משהו מהמראה של המבנה המקורי שהיה כאן - מבנה האופרה. בבנייה החדשה חופתה הקוֹלוֹנָדָה, אַכְסַדְרָה או שדרת העמודים שנמצאת במבוא הבניין, חופתה בלוחות שיש אפורים-ורודים, ברוח הסגנון הפוסט-מודרני. צורת מבנה המגורים היא כשל האות "ר" ושטח הקומות שלו הולך ופוחת כלפי מעלה.


#תולדות המבנה
המגדל נבנה במקום מבנה האופרה הישן של תל אביב. במקור היה כאן "מלון סן רמו", שנבנה כאן בראשית שנות ה-30. מאז 1958 שכנה במבנה האופרה הישראלית, שפעלה בו עד שנת 1982 והעניקה לו לכיכר את שמה - מגדל האופרה וכיכר האופרה.

המגדל המודרני תוכנן בשנת 1993, על ידי האדריכלים אברהם יסקי ויוסי סיוון. המטרה הייתה להקים מרכז קניות גדול, שמעליו בית מגורים מבוקש. המגדל נבנה לאחר שנהרס המבנה הישן. בקומת הרחוב שלו השתכנה אז חנות המוזיקה הגדולה בישראל ("טאוור רקורדס") ובקומה השלישית נפתחו חמישה אולמות קולנוע. ברחבה הגדולה שבמרכז הקניון פעל בית הקפה הידוע "פנטום האופרה".

לאחר שהמקום ירד ורבים מהעסקים החזקים הלכו ונטשו אותו, החלק המסחרי של הבניין נותר מעט שומם. לפיכך הפכו אותו הבעלים ממתחם מסחרי למלון בוטיק יוקרתי.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/i2NkwcEWEAI


וביקור במקום:

https://youtu.be/HWL2_mStAAs
וודו בר
#על בר אוכל שכונתי שמזכיר את הקריביים

במיקום מרכזי על קינג ג'ורג', בשדרות בן ציון בתל אביב, תמצאו את הוודו בר - בר אוכל שכונתי עם סטייל. הרבה סטייל. חיפויי עץ, מסכות וודו וקיר בעיצוב של ג'ונגל - העיצוב והמיתוג הכללי של המקום שואב השראה מחופי הים הקריבי ומהוודו שמקובל שם. בררר...

הוודו מציע שני מפלסים - העליון הוא מסעדה עם מנות שף המותאמות לישיבה מתחת לכיפת השמיים, בעוד במפלס התחתון תמצאו בר עם עמדת DJ שעליה מיטב הדיג'ייז בעיר. בחוץ תראו שולחנות שפונים אל הגינה ובר ישיבה.

עם קוקטיילים קלאסיים כמו מרגריטה, מוחיטו וניגרוני ולצידם לא מעט קוקטיילים חדשניים ומקוריים, כמו זה שמתבסס על אוזו שנוגע באונגוסטורה ופסיפלורה. עם מנות שף כולל בוראטה באפלו עם גספצ'יו עגבניות, צ'יפס קרוע ביד, או קרוקט מדג ים, אבל גם סלטים והמבורגרים טובים - לא תהיו רעבים לרגע.


#טיפים
במסגרת ה"Happy Hour" יש 1+1 על הקוקטיילים - ימי א' עד ד' ובשבת, משעה 19:00 ועד 21:00.
בר התדר
#על בר שנעים לבלות בו את הערב

ברחבה החיצונית של בית רומנו, ממוקם לו בר התדר. למעשה, זה לא ממש בר רגיל אלא יותר סוג של אירוע קיצי שחוזר כבר כמה שנים בקיץ. מדובר בבר שהוא חלק מתחנת רדיו אינטרנטית. הוא נולד בקיץ 2010 מול בית הכנסת הגדול באלנבי ומאז 2013 הוא עבר לחצר הפנימית והגדולה של בית רומנו.

אנשים רבים מציפים את המקום בכל ערב. צעירים, טרנדיים, אנשים שנמשכים לכאן בשביל המוזיקה, שמשודרת מתחנת הרדיו שמארחת את הבר. בכל ערב מתארחים בה שדרנים מעולים ודיג'ייז שמשדרים מתוך ואן שניצב בסמוך.

עשרות מקומות ישיבה מכילים כל ערב את הבליינים היומיים שמגיעים למוזיקה, לאוכל הטוב ולאווירה הנעימה. אל המוזיקה המצוינת והאלכוהול מחוברות מנות אוכל פשוטות. הפיצות שמגישים כאן באות ממסעדת הפיצות של אייל שני והבר מגיש אלכוהול ומשקאות ברד מיוחדים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/M_Qfy6Ias4M


מסיבת תחפושות בתדר:

https://youtu.be/ZwWgIXDdAdU
מרינה תל אביב
#על המרינה היפה והנעימה של תל אביב

המרינה היפה והמרשימה של תל אביב מלאה ביכטות מפוארות יותר ופחות. היא ממוקמת בחוף הים של העיר תל אביב, אל מול כיכר אתרים שעל החוף. המרינה מהווה מקום בילוי נפלא לכל המשפחה, יש בה קסם וניתן להעביר בה שעות של הנאה.

המרינה של ת"א הוקמה בראשית שנות ה-70, כחלק מחזונם של צעירים שרצו מקום להגשים את תחביבי השיט שלהם. מרינה תל אביב הייתה המרינה הראשונה של ישראל. בנייתה החלה מהרציפים, דרך תשתיות חשמל ומים ובהמשך החלו לעגון בה סירות ויכטות.

במשך 30 שנה המרינה לא התחדשה ולכן את השיפוץ המקיף שלה עברה המרינה רק בשנת 2010. תשתיות החשמל והמים שופרו, הרציפים הוחלפו והתשתיות הימיות לעגינה שודרגו לרציפים צפים.

במרינה שישה מזחים ושובר גלים שלאורכו מתאפשרת עגינה. יכולות לעגון בה כ-320 סירות בכל רגע נתון.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/IHbh6cGEcXY


מהאוויר:

https://youtu.be/_aStRgpi4Rs


בלוגרים:

https://youtu.be/KuHZFaESrXk


עץ התפוז התלוי
#על העץ התלוי באוויר שביפו העתיקה

"עץ התפוז התלוי" (The Suspended Orange Tree) הוא יצירה אמנותית מפתיעה ומסקרנת שתוכלו למצוא בין סמטאות יפו העתיקה. לא מדובר בגימיק - עץ התפוז בוקע כאן מתוך כד חרס גדול, שתלוי על גבי שרשראות מתכת המחוברות לקירות הבתים.

העץ התלוי נמצא בסמטת מזל אריה, פינת סמטת הצורפים. זוהי יצירתו של האמן רן מורין, שיצר את הפסל בשנת 1993. מורין הוא פסל יליד ירושלים, בוגר בית ספר לאמנות חזותית בניו יורק. הוא אמן שפעל לא מעט בפיסול סביבתי ובפרויקטים שקשורים לנושאי שימור הסביבה. גם בפסל הזה נראה כי ניסה להדגיש את הניתוק ההולך וגובר שבין האדם לטבע.

אבל למה תפוז דווקא? - ובכן יש לכך סיבה. במהלך המאה האחרונה היה התפוז לאחד מסמליה של יפו. עץ התפוז יובא לארץ לראשונה במאה ה-7. הוא הגיע לכאן מהמזרח הרחוק, כתפוז בלאדי - קטן, עגול ומריר. במהלך השנים החקלאים המקומיים ביפו יצרו ופיתחו כאן זן חדש של תפוזים, שזכה לשם "תפוזי שמוטי". בעולם הם זכו לשם "תפוזי יפו". בניגוד לתפוז המקורי שהגיע מהמזרח, אלה היו תפוזים מתוקים, עם יתרון גדול של מעט גרעינים. מכאן ועד לתקופת המנדט הבריטי והעשורים הראשונים של מדינת ישראל, הפך ענף הפרדסנות בהדרגה לענף הייצוא המוביל כאן.

מאז נעלמו רבים מפרדסים אלו ופינו את מקומם לבניה חדשה. ועדיין - המותג "תפוזי יפו" ממשיך להיות מוכר בעולם כמותג איכותי במיוחד. חקלאים במדינות שונות בעולם משלמים עד היום תמלוגים לבעלי הזכויות עליו, תמורת הזכות להשתמש במותג הזה ולשווק תפוזי יפו שמעולם לא ראו את יפו...


הדרכה ומסר לחיים:

https://youtu.be/H-I4dsHHqWY
מרכז סוזן דלל
#על המרכז למחול ותאטרון של תל אביב

בלב שכונת נווה צדק של תל אביב, ממוקם מרכז סוזן דלל למחול ותיאטרון, המרכז התרבותי הישראלי שזכה בפרס ישראל בתחום האמנות לשנת 2010 ונחשב לאחד ממרכזי המחול החשובים בישראל. המרכז הוקם ונקרא על שם משפחת דלל מלונדון, מי שמימנה את השיפוץ.

מטרתו המקורית של המרכז הייתה לשמור על קשר עם המורשת התרבותית של תל אביב ובגלל זה הוחלט להקימו בשכונת נווה צדק המפורסמת. מטרתו לפתח ולעודד אמנות ומחול ישראלי, בשילוב עם אמנויות אחרות. הוא הוקם על בסיס שני בתי ספר ותיקים, שנבנו בשנת 1908 על ידי יוסף אליהו שלוש. אחד מהם הוא מבנה בית הספר לבנים של חברת אליאנס, המוכרת כ"כל ישראל חברים", והשני הוא מבנה בית הספר לבנות של תנועת "חיבת ציון".

היום מרכז סוזן דלל מהווה בית לשלוש להקות מקצועיות מוכרות בתל אביב: להקת מחול בת שבע, להקת מחול ענבל ולהקת המחול של ענבל פינטו ואבשלום פולק. לא מעט פסטיבלים מתקיימים מדי שנה במקום (ביניהם פסטיבל פלמנקו ותחרויות בלט) וגם בית הספר לתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, ממוקם כאן. בשנות ה-90 הצטרפה לחגיגה גם התזמורת הסימפונית של תל אביב וערכה כאן מופעים מרשימים.


#אדריכלות מרכז סוזן דלל
בשנת 1989, עם הקמת מרכז סוזן דלל ושיפוץ המתחם, הוסבו ארבעת המבנים של המתחם לארבעה אולמות מופעים שהותאמו במיוחד להופעות מחול. המבנים הללו מקיפים רחבה פתוחה שבה נערכים מופעי חוצות, תחת כיפת השמיים.

עבודתו הנפלאה של אדריכל הנוף שלמה אהרונסון, שאף זכה עליה בפרס רכטר, שילבה במתחם עצי הדר וסביבם נקבעו תעלות מים. הרעיון של אהרונסון היה להזכיר למבקרים את הפרדסים הרחבים שהיו באזור, ושנעקרו עם בנייתה של שכונת נווה צדק. התעלות מנציחות את שיטת ההשקיה שהייתה נהוגה אז בפרדסים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Qw25LLgpbkY
שוק הכרמל
#על השוק הכי פופולארי של תל אביב

תיירים, מוכרים צועקים, היפסטרים במשקפי שמש וחולצות פסים ותיירים המומים משלל הירקות והפירות הצבעוניים - כל אלה ורבים אחרים מתקבצים להם בכל יום בשוק הכי מסעיר וצבעוני של תל אביב.

שוק הכרמל הוא השוק המפורסם ביותר בתל אביב והפך בשנים האחרונות לאחד ממתחמי המזון המרכזיים והגדולים ביותר בתל אביב. זהו שוק הומה אדם, צבעוני, ריחני, צעקני ומלא באנרגיות טובות וים-תיכוניות. בשנים האחרונות הוא הולך ומתמלא בדוכני מזון רחוב מצוינים, במסעדות קטנות ואיכותיות, ברים הומי צעירים ודוכנים עם מוצרי מזון אתניים ומיוחדים. רוצים לאכול בדוכן מצוין? - ראו את המסעדות בסביבה בתפריט הראשי של גיידול.

שוק הכרמל נמצא ונקרא על שם רחוב הכרמל בתל אביב. עם השנים הוא התרחב גם לרחובות הסמוכים לו, בשכונות כרם התימנים ונחלת בנימין. היום פועל השוק 6 ימים בשבוע ותמצאו בו מגוון חנויות - מזון, לבוש, אביזרי בית, פרחים, ממתקים, מסעדות, מעדניות ועוד.


#היסטוריית השוק
בשנות ה-20 הגיעו סוחרים יהודים רוסים שרכשו קרקעות בתל אביב בתמורה ל-1000 רובל. הם פחות חשבו על עלייה לארץ והתגוררות בבתים אלו, אלא יותר חעל הצאצאים שלהם ועל הקרקעות שיוכלו להוריש להם. לאחר המהפכה הבולשביקית שהתחוללה ברוסיה בשנת 1917, לא הייתה להם ברירה והם נאלצו להגיע לארץ. לא היה בידיהם שום רכוש מלבד המגרשים שקנו.

בנוסף לקשיים הכלכליים, הם גם לא הצליחו להשתלב בשוק העבודה המקומי ולכן פתחו באזור כרם התימנים שוק קטן - "הכרם". מטרת השוק הייתה לספק עבודה בסחר בפירות וירקות. מאיר דיזינגוף, שהיה ראש העירייה באותה העת, הפך את המקום לרשמי ומסודר בשנת 1920 וכינה אותו בשמו "שוק הכרמל". כבר באותה התקופה היה השוק מפותח והכיל דוכני דגים ועופות, פירות, ירקות ומאפים.

הסוחרים הערבים של יפו, שגילו את הצלחת השוק המקומי, הקימו שוק מתחרה שהיה לא פחות טוב מהמקורי - שוק גדול, צבעוני, חי ובועט. לא מעט מקרי אלימות התרחשו בעקבות תחרות השוק המוצלח, מה שהעיב מעט על האידיליה המקומית.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/JZgFX5NyZSY


האנשים:

https://youtu.be/FCk8L6Z0x5E


ביקור במקום:

https://youtu.be/u6oCdDbS1oc
מוזיאון תל אביב לאמנות
#על המוזיאון

אחד ממוזיאוני האמנות החשובים בישראל הוא מוזיאון תל אביב לאמנות. המוזיאון עוסק במגוון נושאים: אמנות ישראלית, אמנות מודרנית, אמנות עכשווית, צילום ורישום, הדפסים, עיצוב, אדריכלות ולאמנות מהמאה ה-16 ועד ה-19. המוזיאון מתפרש על פני שלושה מבנים: ביתן הלנה רובינשטיין (היום מוצגות בו בעיקר תערוכות מתחלפות), הבניין הראשי של המוזיאון בשדרות שאול המלך (בו אתם עומדים כעת) והבניין ע"ש שמואל והרטה עמיר, שנמצא בסמוך אליו ונפתח בשנת 2011.

מעבר לאוספים הקבועים המוצגים כאן, תוכלו לצפות ב-25 תערוכות מתחלפות בכל שנה - גם אמנות ישראלית וגם ביינאלומית. מעבר למגוון התערוכות, תוכלו להגיע לכאן לספוג קצת פעילות תרבותית כמו אירועי מוסיקה קלאסית או ג'אז, קולנוע, הרצאות, הצגות ילדים ועוד.

במוזיאון גם ספרייה מכובדת המכילה כ-50,000 ספרים, כ-140 כתבי עת וכ-7000 צילומים. אם תצאו החוצה מהמוזיאון תוכלו לשוטט בגן הפסלים (גן בו מוצגים לראווה מגוון פסלים). אל המוזיאון מגיעים למעלה מחצי מליון מבקרים בכל שנה.


#היסטוריה
מוזיאון תל אביב לאמנות שוכן היום בשדרות שאול המלך בתל אביב, אבל משכנו הקודם היה אחד מהחשובים בהיסטוריה של מדינת ישראל. המוזיאון המקורי, שנוסד בשנת 1932, היה ממוקם בשדרות רוטשילד 16, ב"בית דיזינגוף", בבית בו הוכרזה עצמאותה של מדינת ישראל בשנת 1948.

בית דיזינגוף שימש כבית מגוריו של ראש עיריית תל אביב הראשון, מאיר דיזינגוף, שהיה גם זה שיזם את רעיון הקמת המוזיאון. אוסף המוזיאון התחיל מעשרות פריטים בודדים, שגדלו עם הזמן בזכות אספנים ואמנים שתרמו מיצירותיהם למוזיאון.

המוזיאון הפך למרכז תרבות פעיל בעיר וככל שהוא הצליח יותר כך התרחבו האוספים שהוצגו בו ונדרשו חללי תצוגה גדולים יותר. בשל כך, הועבר המוזיאון בשנת 1959 לביתן הלנה רובינשטיין (בצומת הרחובות דיזינגוף-תרס"ט) ובשנת 1971 נחנך המבנה הנוכחי שלו בשדרות שאול המלך.


#אדריכלות המבנה
בשנת 1971 הושלמה בנייתו של המבנה המרכזי של המוזיאון בשדרות שאול המלך. המבנה תוכנן בידי האדריכלים דן איתן ויצחק ישר והוא נבנה בסגנון שהזכיר את הברוטליזם.

הברוטליזם היה נפץ בעיקר בשנות ה-50 ועד ה-70 ויש לו מאפיינים בולטים וספציפיים מאד: בנייה בבטון חשוף ושימוש בצורות בסיסיות מגוונות. יש משהו מאד אותנטי בסגנון הזה - הוא מחפש את ה"אמת" של המבנה ומאפשר לחומרים, לצורה ולפונקציונאליות לצאת החוצה ולקבל ביטוי ממשי. הוא מאפשר לחומרי הבנייה להישאר חשופים, תוך שימוש באור טבעי ובחומרים פשוטים וזולים. ניתן, אם כך, להבין למה מבנים שנבנו בסגנון זה נתפסו כמכוערים, אטומים וכוחניים.

על תכנון המבנה המיוחד הזה, זכו האדריכלים בשנת 1972 בפרס רכטר - פרס על תכנון אדריכלי המוענק בחסות משרד התרבות והספורט.


#האגף החדש
בשנת 2002 נפתחה תחרות על תכנון האגף החדש של המוזיאון. הזוכה הגדול היה האדריכל האמריקאי פרסטון סקוט כהן שסיכם את עלות הבנייה הצפויה בכ-45 מיליון דולר.

המון תורמים תרמו מכספם בעבור הבנייה, אך המשמעותית ביותר הייתה של איש העסקים חובב האמנות סמי עופר ורעייתו שתרמו 20 מיליון דולר. לאחר מחאה ציבורית שלא התירה לקרוא למוזיאון על שמו של עופר, התרומה הוחזרה אליו וגיוס הכספים נמשך.

בפברואר 2007 זוג התורמים פול והרטה עמיר תרמו 10 מיליון דולר בעבור האגף החדש. העבודה על המבנה נמשכה כ-8 שנים (בעיקר בשל החלפת התורמים באמצע). בשנת 2011 נחנך האגף ובו חלל מרכזי גדול בתוספת 10 אולמות תצוגה. הבניין הנוכחי של המוזיאון, ששטחו הכולל היה 16,000 מ"ר הוכפל בזכות האגף לשטח של 33,500 מ"ר בסך הכל. האגף נחשב לחדשני וליצירת מופת בתחום התכנון הדיגיטלי וטכנולוגיות הבנייה המורכבות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/C9BM664VcRU
גן צ'ארלס קלור
כנסיית עמנואל
מתחם התחנה
גן העצמאות
כיכר השעון


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.